אם למישהו יש
אני אשמח לקישורים!
או אפילו שמות של שירים.
ה' יברך אתכם!
![]()
תורם דםמה שקרה וזה האידיאלי מבחינתי זה שאם אתה רואה חבר בדייט תתעלם אך תגרום שהוא יראה אותך ואם הוא מרגיש בנח לפנות אליך מה טוב.
אם אני הייתי אומר שלום לחבר באמצע שאני בדייט זה תלוי מאוד בקשר אבל נראה לי שכן
אם זאת מישהי שאני רואה לנכון לעצור..
גם גיליתי שזה לא ממש אכפת לכם... לא? פעם באמת לא הייתי נעצרת כי חשבתי שזה יגרום לו חוסר נעימות וכו'.. אבל אחרי שהבנתי ממישהו שזה ממש סבבה מבחינתו לי באופן אישי אין בעיה לעצור ולומר שלום ואפילו טיפה יותר, וכמובן אין לי בעיה שהוא יעצור שניה אם הוא פוגש אנשים..
כמובן לא לכל אדם ולא בכל שלב בקשר אבל בגדול כן, בטח לומר שלום..
חבר שלי ממש ניגש אלינו. זה היה לפני כמה שנים טובות
ואני עדיין זוכר אתזה... בעיני ממש לא לעניין.
אם בקושי הייתי אומר לו שלום ממילא אז גם בדייט כנראה אותו דבר
אם רואה אותו ממש עובר מולי וזה החבר הכי טוב שלי אז סביר להניח שאזרוק שלום וכזה...
כאילו - זה לא טקס. אין חוקים מדוייקים לטקט.
נמאס לי מהכללות...
סוף פריקה
אם מוצא משהו שיכול יותר לשקף את מי שאני ממה שכתוב - מעולה
אם לא - גם אחלה.
אפשר גם להתייעץ עם עם עוד משהו ליתר בטחון
אני לא נותן לעצמי ביקורת. זה מה שחשבתי לנכון באותו זמן. אני פשוט אנסה לחשוב איך לשדרג את זה לפעם הבאה. זה ההשתדלות שלי. השאר מה'.
"להפיק לקחים ובד בבד להשתכנע שהתנהלנו מאה אחוז"- כך הפקתי לקחים אם צריך בצורה שכלית, וגם התנהלתי 100 אחוז כי לא היה לי את הידע שיש לי עכשיו וכי לא חשבתי על זה ולכן זה לא נקרא שלא השתדלתי. ואם השתדלתי אז שילמתי את המס' והשאר תלוי בה'
עד כמה להתחשב בכל נתון..
שימת לב לפרטים שוליים היא ביטוי של חוסר מודעות דווקא
זה נ ושא כואב ולכן בכלל קשה להתחיל לחשוב ולחשב 
אבל אם נסתכל על זה מהצד - מישהו שמודע לכל חלק שקיים בו אבל לא מודע ליחס בין החלקים השונים שקיימים בו - הוא מודע לעצמו?
אם אני יודע לשחק טטריס ויודע לצאת לעשות עבודה חשובה - והראש שלי נמצא בטטריס... אני מודע לעצמי?
אני מודע למכלול הזה שקוראים לו 'אני'?
כאילו יש פה בחורה שכרגע אין לי שום קשר אליה ואם יהיה נחמד לשנינו אז זה כבר טוב
ההתעסקות בכאן ועכשיו היא משהו שפוגש אותנו בחיים וגם בדייטים עצמם.. כל אחד וכל זמם במינונים שונים.
אפשר לנסות לגלות את זה. זה בהחלט ראלי.
לפעמים הדמיון שלי ברקיע השמיני ולפעמים הכאן ועכשיו הוא כל כולי
יש ספקטרום גדול של רגישות... מה עדיף משהי שהיא לא רגישה?
מה שבאתי לומר - קשה לעמוד ממש על הדיוק של מה זה רגישה ועד כמה
כל אחד רגיש לדברים שונים
רק מחדד
אינלי תשובה ברורה, אבל ממה שעבד לי- אחרי כל קשר, לא משנה איך הוא הסתיים ולא משנה האורך, חשוב לשבת על מה שהיה ואפילו לכתוב את הדברים בנקודות, אולי גם לשבת עם עוד חבר שיעזור לך לשקף לעצמך מה היה וממה אפשר לקחת הלאה ומה עדיף לשפר או למגר...
אם עשית מהלך כזה עם עצמך ואפילו נעזרת בעוד מישהו והגעתם למסקנות- בטוח בפעם הבאה תבוא יותר בנוי ובכלל- המסע הזה יכול לתרום לככ הרבה פינות בחיים אם קצת יוצאים מריצת האמוק של "למצוא, להתחתן"...
אני גיליתי בשלב מסוים בחיים שהדייטים הפכו למטרד הכי רציני בחיים שלי מרוב שאני לא עוצרת ללמוד מהם ורק רצה הלאה, ואני לא יכולה לומר שזה השתנה מקצה לקצה- אבל הם בהחלט הפכו אחרי עבודה למקום של לימוד וחויה.. עובדים עלזה;)
ונקודה ממש קריטית- עדיף לא לחשוב על קאמבק בנקודת זמן קרובה לסיום הקשר, זה בדיוק הזמן פשוט לעבור הלאה ולהתקדם למוכנות לקראת קשרים אחרים.. זה נשמע לי אפילו סלוגן ריק אבל באמת ממרחק הזמן והאירועים קשרים שהיה לי קשה מאוד להפרד מהם במחשבה התעמעמו ונכנסו לפרופורציות אחרי שהסקתי מסקנות ועברתי הלאה... פשוט (כמובן לא פשוט אבל אין דרך אחרת) צריך להתרחק משם גם באופן מעשי ולהשתחרר...
חסדי הים
בת שמיא
תולעת השניאני סתם שואל, כי יצא לי להרהר בנושא.
על פניו זה נראה שאין באמת דרך לתאר אופי מלבד בקווים כלליים מאוד. אם אקח עשרה בחורים מהחברים שלי, ואנסה לעשות סימולציה שמבררים אצלי עליהם, אני לא מאוד מוצא דרך להגדיר את האופיים השונים שלהם. למרות שבאמת הם רחוקים אחד מהשני כמטחווי קשת.
אז יש מי שיגידו, נכון, בירורים נועדו לכל שאר הפרטים מסביב, את האופי רואים רק בדייט עצמו. זה באמת נשמע הכי הגיוני מצד המציאות, אבל איך זה עובד? אם ככה היה אמור להיות שבאמת במציאות אנשים לא יתארסו אלא אחרי פגישה עם מליון הצעות. מה הסיכוי שבדיוק ההצעות הראשונות תתאמנה ותהיינה באופי שמוצא חן? אם נלך שוב על הדוגמה - מתוך כל כך הרבה בחורים שאני מכיר בישיבה - עם מי הייתי מוכן לחיות בשותפות מלאה אפילו למשך חמש שנים?
הרי אופי זה דבר כל כך עדין, ומצד אחד הוא כל כך חשוב ובסיסי, ומצד שני פורח באויר וחסר יכולת תיאור והגדרה.
איך זה עובד?
זוכר מה זה? אוסף של הרבה מילים בעלות הקשר משותף.
לדוגמא -
"מוביל, יוזם, בעל עמוד שדרה, החלטי, נחוש"
"רגוע, שקט, בעל הקשבה, רגיש"
כמובן שזה לא חייב להיות דיכוטמי וכולנו גם וגם במידה כזו או אחרת.
אז בוחרים כמה תכונות בסיסיות ומנסים לבנות עליהם שדה סימנטי על כל אחת מהן
וזה גם אחלה סרטון )
תנסה לחשוב מה בחורה עם האופי שאתה מחפש היתה בוחרת לעשות עד היום בכל מיני תחנות בחיים (לא צריך להצטמצם למסלול ספציפי, אפשר כמה אופציות), ותחפש בחורה שעשתה לפחות חלק ניכר מהבחירות הנ"ל.
באילו אולפנות היא כנראה היתה בוחרת ללמוד? האם היא היתה רוצה להיות מדריכה או שפחות מתאים לאופי 'שלה'? לאיזה תקני ש"ל היתה חותרת? היתה עושה שנת מדרשה? כבד עליה והיא בראש של לעשות רק אלול? באילו מדרשות יכול להיות שהיתה בוחרת? האם תעשה התנדבויות? באיזה תחום? מתאים לה לקחת שנת 'בירור ופסיכו' או שהיא היתה רצה ללימודים? היא בראש לעשות תואר או אולי יותר בקטע של תעודה? באילו תארים יכול להיות שהיא תבחר? אפשר להמשיך עם זה לתחומים נספים - באיזה סגנון היא היתה מתלבשת? האם היא היתה טסה לחו"ל? האם היא בקטע של סדרות? וכו'
בכרטיס אתה מתחיל להריח ורואה שלפחות חלק ניכר מההחלטות שלה היא בחרה 'נכון'. אחר כך בבירורים אתה משלים ומוודא את הנקודות האחרות שהבחורה עם האופי שאתה מחפש היתה כנראה הולכת עליהן, וכמובן מתעכב על החלטות ונקודות שהבחורה עם האופי שאתה מחפש לא היתה עושה לדעתך, ומנסה להבין עם החברות למה היא קבלה אותן.
כמובן, אם המציע מכיר את שני הצדדים ואתה סומך עליו אז זה עושה חיים קלים..
במיוחד שינוי כמו חתונה זה דבר עוצמתי שמאוד מאוד עלול לשנות גם את האופי וגם את המידות.
אחרי החתונה לדוגמא אדם רגוע יכול לההיפך לכעסן ומעצלן לחרוץ ולהיפך, אי אפשר לדעת.
"האדם יראה לעינים וה' יראה ללב". צריך לקחת את זה בחשבון....
אי אפשר לדעת אם האופי יתהפך או כל מיני תכונות שנקברו עמוק יצוצו פתאום בקשר הזוגי.
זה גם תלוי המון באופי של הצד השני, שהרי מן הסתם שבני הזוג משפיעים זה על זה גם מבחינת מידות.
ויחד עם זאת, באופן מעשי, כדאי לנסות לחשוב- מה מאפיין את האדם שמולך? איזה תכונות ייחודיות אתה מזהה בו, שממש הם חלק ממנו ומתבטאות באופן בולט, קבוע ולא רגעי וחולף ואפשר לאפיין אותו לפיהם? תחשוב ממש על תכונות ספציפיות כמו לדוגמא נדיבות, חמלה, שמחה, כנות, אומץ יושר וכולי, ולא רק "בן אדם טוב" כמו שאומרים על כולם בערך.... תנסה לחשוב על מה שמייחד את האישיות הספציפית הזו.
בכל מקרה אופי לא מורכב רק ממידות מסוימות, זה מכלול שלם של מידות ותכונות שמצטרפות ביחד ועלולות להיות אפילו סותרות וזה גם "סגנון" ותכונות ותחביבים שלא בהכרח מעידים על מידות, ואפשר לזהות פחות או יותר את האופי אפילו לפי דברים כמו סגנון לבוש, דיבור והליכה, רק שצריך מאוד להיזהר עם זה וזה עלול מאוד להטעות.
אולי כדאי להגדיר תכונות אופי מסוימות שחשוב לך שיהיו או לא יהיו, ובאופן כללי לחשוב- האם מי שמולי עושה אותי טוב יותר? האם אני מרגיש.ה שלידו הטוב שבי מתעצם? הוא טוב לי, טוב לי איתו? איך הקשר משפיע עלי, לטוב או לרע?
"מתוך כל כך הרבה בחורים שאני מכיר בישיבה - עם כמה הייתי מוכן לחיות בשותפות מלאה אפילו למשך חמש שנים? "
אני חושב שזה לא נכון.
פעם גם חשבתי כך, והתבוננתי על חבריי בישיבה ונסיתי לחשוב עם כמה מתוכם הייתי מוכן להתחתן אם היה אותם בבת?.. וברגע הראשון די נבהלתי, כי כמו שאמרת רק עם בודדים מתוכם הייתי מוכן לזה. ואז מה הסיכוי למצוא את האשה שבדיוק תתאים?...
אבל בהתבוננות עמוקה יותר שמתי לב ל2 דברים.
א - הרבה מהבחורים סביב אני לא באמת מכיר לעומק. ברגע הראשון זה נראה שאנחנו הרי חברים ומדברים לעיתים קרובות וחולקים חוויות משותפות ולכן אני מכיר את אופיו ואישיותו. אבל במבט פנימי יותר רואים שדרוש הרבה יותר כדי להכיר בן אדם, וחלק גדול מהאנשים שהייתי מגדיר כחברים טובים אני לא באמת מכיר לעומק את אופיו בשביל לדעת איך היו נראים חיים משותפים ביחד. וכשכן מנסים להתבונן ולהכיר אדם יותר לעומק, מגלים שעם הרבה מהם אפשר בהחלט להסתדר ולהתחבר, אפילו כאלו שבהתחלה הייתי בטוח שאין מצב.
ב - גבר שונה מאשה, ולכן גם אם בגבר אני צריך אישיות ואופי מסוים כדי להסתדר אתו, בבת זה הרבה יותר גמיש
. אני צריך לחשוב על זה עוד כדי לחדד לעצמי למה בדיוק זה כך, אבל אני די משוכנע שזה נכון..🤷♂️
אפשר לשים לב על איזה מידות נותנים דגש בבירורים
וכמובן אחכ להחליט לבד
אשמח לדעת..
לא שאני בא לקנטר
פשוט תמיד אפשר להעלות שאלות אולי דבר מסויים אומר משהו
הבעיה היא איך מוצאים את התשובות ![]()
אולי אני טועה, אבל אין דרך אמיתית לברר התאמה אמיתית בחזון, באופי ובקוים שחשובים לך.. אתה צריך פשוט למצוא מישהו שמכיר אותך ומכיר את הצד השני ושיכול לתת חוות דעת על ההתאמה מכל בחינה..
לברר אצל הממליצים שנתנו לך מראש זה טוב כמו קצפת, עדיף לקחת אתזה כספייר ופחות להתייחס אליהם כגוף הבירור (לא אומרת אתזה ב100 אחוז אבל פגשתי את זה כך.. לכן הודעתי לפחות לחברות שלי שלא מעניין אותי מה הן אומרות, העיקר שיאמרו את האמת ואת כולה..)
(וכן להפך, כמובן).
בהנחה שזה לא קשר ברמה של אחים, אבל גם לא של זרים, איך נראה הקשר עם בני הדודים?
האם זה שונה בין רווקים ונשואים?
האם יש קשר לשיוך המגזרי (שעלול להיות שונה משלך)?
האם הייתם רוצים שיהיה אחרת, למה, ואיך? מה נראה לכם אידיאלי?
האם אתן מנסות להכיר לרווקים חברות\מבקשים שהם יכירו לכן חברים?
(אני לא מתכוונת לאנשים שרואים בבני הדודים פוטנציאל לקשר זוגי, זה דיון אחר...)
היית רוצה יותר?
(כמובן תרגיש חופשי לא לענות, יכול להיות שזה אישי מידי)

יש לי צד אחד במשפחה במילא אין כל כך הרבה קשר אבל בדר"כ הקשר הוא טוב חברי אבל לא שחנ"שים עד אמצע הלילה
מתי ששהקשר הוא לא כל כך יציב אז שמתחתנים אז הוא יכול להתרופףף עוד יותר בצורה מיידית
אחת קשר של שבת שלום ואחת קשר לא יומיומי אבל מאד חזק.
בת שמיאמדברים בעיקר כשנפגשים, גם עם בני דודים שגדולים ממני ב10 שנים, ועם הרווקים שבהם יוצא יותר לדבר..
כן ניסיתי לחשוב מי מהחברות יכולה להתאים לבני דודים שלי אבל רוב הבני דודים גדולים מידיי לחברות או לא מתאימים מבחינת שיוך מגזרי אז לא יצא עדיין..
טוב, כן, בני דודים באמת
זה כמו חברים ותיקים. אבל הם לא בהכרח מסביבה דומה.
ולכן קל לבקש מהם משהו קטן, או להעזר בהם. והם מאיתנו.
הייתי שמח אם הסיטואציה היתה עם קרבה גדולה יותר, אבל זה גם בסדר.
בכללי יש לי ממש קצת, וצד אחד אנחנו רואים בערך פעם בשנה ומהצד השני לא ראיתי שנים....
ומאמינה שאם היו בסביבות הגיל שלי והיה קשר, אז כן בשמחה הייתי חושבת לשדך להם למה לא.
חילונים ולא באותה שכבת גיל (בכלל, הפרש של למעלה מחמש שנים למעלה/למטה)
כי בזכות השאלה שלך גיליתי שיש לי יותר קשר עם בני דודים מאשר בנות דודות..
לא שזה כלל גורף אבל יש כמה בנות דודות שיש לי איתן קשר חביב אבל תלוי בתדירות של מפגשים משפחתיים, אחת שיותר בקשר
ובעזרת גברים יש כאלה של שלום שלום אבל יש יותר כאלה של שיחות ארוכות והרבה יותר דיבור.. גם התכתבויות פה ושם.
בקיצור אם שאלת אני הרבה יותר מכירה את בני הדודים שלי לעומק מאשר הבנות..
אתנסח בלשון זכר מפאתי נוחות אך -השאלה מיועדת לכולם
מהיכרות שלכם עם מדוייטים שנראים טוב+ האם גם האישיות שלהם הייתה טובה? או אכזבה?
ולא רק לגבי מדוייטים אלא בכללי, לגבי חברים.
מהנסיון שלי עם חברים, אלה שנראו טוב+ האישיות שלהם הייתה פחות סבבה
ואלא שנראו ~מגרד את הנחמד~ היה להם נשמה זהב
ולשתף במקום שלך,
אבל אם אתה עוד חושב שיש מה לבדוק חשוב לעשות את זה באופן שלא יביא את הקשר לקיצו.
אז זה טבעי ונורמלי שאחד הצדדים יותר מתקדם. אני מניח שרוב הקשרים הם כאלה במידה כזו או אחרת.
זה יכול להיות לא נעים אבל מי שמתקדם בקשר יכול להכיל את העובדה הזאת במידה והוא בגישה בריאה ביחס לקשר.
(שימו לב שלטענת הרב, רוב הדייטים נופלים כיום על מראה חיצוני! מוגזם בעיניכם? סביר? או אולי דווקא אידיאלי?)
יש אפשרות ביוטיוב לייחד סרטונים רק למשתמשים מסויימים (דרך החשבון בגוגל). אם לא עשו את זה נראה לי זב"שם.
זה מזכיר לי את השאלה אם מותר לפרוץ קונסולה (רק לפרוץ אותה, בלי להוריד משחקים נניח).
אז מה אם מכרו לי את זה כדי שאני לא אפרוץ, לכאורה אחרי שקניתי יש לי את הזכות הקניינית הבלעדית.
האינטרנט הוא לא רכוש פרטי
להתייחס אליו ככזה נשמע לי לא הגיוני
אם משהו מפיץ ביוטיוב סרטונים באופן שזמין לכולם אין שום בעיה לצפות בהם גם אם לא שילמת שקל.
זאת הטענה
המדריך השלם ליוצאים לדייטים
תגללו למטה
(זה האתר של הרב יוני לביא וההרצאה שלו.. כנראה שזה בסדר מבחינתם. אני לא בפרוייקט וראיתי דרך האתר)
אין באמת הבדל,
אבל זה כנראה גרם אולי לחשד כלפי שהעתקתי כתובת של סרטון פרטי.
לא חשבתי מספיק מראש על האפשרות הזאת
מאוד התחברתי לדברים ששמעתי משיעור של הרב אייל ורד -
כדאי לראות תמונה כדי לחסוך דייטים מסויימים אבל לא לתת לזה את מרכז הבמה.
המטיילת בארץחלק ב'
הקב"ה הרדים את האדם, וקודם כל השכיח ממנו את כל השעה האחרונה, כך שאת כל הסיטואציה האחרונה הוא כבר לא יזכור כשהוא יתעורר. לאחר מכן הקב"ה לקח מהאדם צלע ובנה ממנה את האשה. איך בדיוק עשה אותה, באיזה אופן?
כנגד הקשיחות של אדם, עשה את הרכוּת והעדינות הנשית, כנגד החוסן הגופני והפיזי של הגבר עשה את החוסן הנפשי של האשה, כנגד זחיחות הדעת של הגבר עשה את הצניעות והענווה של האשה, כנגד שכלו החריף של האדם ודעתו הקרה עשה את הרגש והאינטילגנציה הרגשית של האשה, כנגד האשה הנוחה לכעוס עשה את הגבר הקריר רגשית שלא נותן לרגש להשפיע עליו יותר מדי.
התעורר האדם ומה שהיה בדעתו לפני שהלך לישון שהרגיש שחסר לו משהו, ולא הבין מה. ופתאום אחזה בו ההבנה הכואבת שבאמת נלקח ממנו משהו, הוא באמת חסר. ההרגשה הזאת הייתה חדשה לאדם שהיה רגיל להשלים חסרונות של אחרים וזה היה זר לו, אך הוא התנחם בכך שהוא לפחות הבין מה חסר לו. רגע, בעצם מה חסר לו, איך הוא יכול להשלים את החסרון שלו?
"הקב"ה, מה קרה?". אמר אדם "אני לא מבין".
"מה שקרה הוא", אמר הקב"ה לאדם, "שהרדמתי אותך ולקחתי ממך צלע".
"למה, ה', מקודם הייתי שלם, לא חסר, למה זה טוב?" אמר אדם.
"או, את זה עוד תבין בהמשך, לא הכל אתה יכול להבין ישר". אמר הקב"ה.
"בכל אופן, כשאדם לא חושב רק בעצמו אלא בשיח משותף עם מישהו אחר, הוא צריך להעמיק הרבה יותר, ועצם זה שהוא מוציא מהפה מילים, עוד לפני שהאדם השני יכול לספק לו זווית ראיה אחרת ומסקנות אחרות, הוא כבר יכול להגיע לתובנות ולהבין בעצמו איפה הטעות שלו ומה לא נכון בדבריו, וצריך לחשוב פעמיים, הוא לא יכול להסתפק בלחשוב פעם אחת בלי להעמיק".
"כרגע זה ססמאות בשבילך, כיוון שאתה לא מבין על מה אני מדבר, אבל אתה עוד תראה על מה אני מדבר".
לאדם היה בהתחלה לקבל את המוסר מריבונו של עולם, והלך לעבוד כדי להסיח את דעתו, קצת כאב לו הראש.
אחרי שעבד הלך לעץ החיים לטעום איזה פרי עסיסי אחרי העבודה ולהתענג על טעם הפרי ולהעלות את החול אל הקודש ע"י הברכה שיברך על ההנאה לקב"ה, כהרגלו בקודש לחבר ארץ לשמים.
אדם בירך בכוונה על הפרי מעץ החיים, וטעם מהפרי. אך אותה תחושה עילאית שאפפה אותו תמיד אחרי שטעם מהפרי, הרגשה שבה הרגיש נעלה וסוג של בלתי מנוצח, כאילו הוא נזר הבריאה, ובאמת זה ככה, הוא דואג לכל הבריאה ומעלה אותה לקודש ומטפל בה כראוי ומחבר שמים וארץ, קצת התפוגגה, כאילו הגוף שלו לא מכיל את ההשפעה של הפרי מעץ החיים.
"מה קורה?" חשב לעצמו אדם. "אפילו ההרגשה העילאית הפשוטה שכל הזמן הרגשתי נלקחה?".
כשכואב לו הראש והוא מותש רגשית מהשעה האחרונה שעברה עליו, נשכב אדם לישון מתחת לעץ החיים ונרדם.
בחלום חלם על נחש ששיניו מטפטפות ארס וכל שיני הארס של הנחש נשברות.
מתעורר אדם עם תהיות לגבי החלום המוזר שהיה לו, אך אחרי ששכב לישון וקם רענן עם מחשבה נקייה סילק חלום זה מראשו, ואחרי שעיכל קצת מהדברים שהקב"ה אמר לו ונכנסה בו טיפה ענווה, חשב לעצמו: "רגע, כל הזמן אני דאגתי להרמוניה של החיות וזיווגתי לכ חיה זיווג, חשבתי שבתור נזר הבריאה שדואג לכולם אני המושלם שבאתי לדאוג ולהיות בתפקיד לכל הבריאה שחסרה, אך הנני רואה שעכשיו גם אני חסר, אחרי שהקב"ה לקח ממני את הצלע, אולי זה אומר שגם אני צריך זיווג?".
וכבר שחלפה מחשבה זו בראשו של אדם הבין שזה נכון, והחלו להיות לו פרפרים בבטן.
"אך אני דאגתי לכולם לזיווג, מי ידאג לי לזיווג? מי יראה ויבחין מי יכול להשלים אותי?
איך אדע מי תשלים אותי ותהיה מתאימה לי? וחוץ מזה, אני לא חושב שיש חיה בעולם שתוכל בכלל להשלים אותי ולהיות ברמה שלי בכלל...." חשב אדם.
אך הוא לא הבין עד כמה הוא טעה....
סוף חלק ב'...!!
המשך יבוא...
(נ.ב. סוף הפרק מוקדש לכל השדכנים המסורים שהם בעצמם צריכים שידוך...
)
לכל החלקים: בבקשה לא להגיב,פה אשים את כל החלקים של הסיפור בהמשכים בלנ"ד. - לקראת נישואין וזוגיות
!תות"ח!
!!תות"ח!אחרונהשמח לשמוע, מחמם את הלב...
בשמחה...
מסקרן אותי לעשות סקר קצר. חשבתי להביא בפניכם כללי דייטים שונים (אני יודע שתוך כדי קריאה חלק מהם יעצבנו אתכם..),
ולאחריה אשאל שתי שאלות. אשמח לתגובותיכם
כמובן כל זה בברירת המחדל, למעט מקרה בו הבחורה לא מעוניינת בכך, מסיבות כאלו ואחרות.
שתי שאלות:
לתשובותיכם אודה
כמו הרבה דברים ששמים לב אליהם עם הנסיון..
אולי יש כאלה שעדיין תקועים
אבל שלימות אישית זה דבר קריטי לחיים בכלל ולזוגיות ומערכות יחסים בפרט.
באופן כללי לדעתי זה פשוט תלוי עד כמה הדבר חשוב לי.
אם מדובר במשהו קריטי לי, אז קודם כל זה קצת מוזר איך אני לא עובד על זה כבר היום.. אבל בהנחה שזה המצב אני אדאג קודם לשנות ולטפל בזה.
בעוד שאם זה משהוא שהוא לא הכי חשוב בשבילי, אז זה לא ימנע ממני לצאת מתוך תקווה שזה ישתנה בהמשך.
בשביל הדוגמאות - חשוב לי להתפלל יותר במנין, ואני מאוד מקווה להשתפר בזה, אבל כרגע זה לא הדבר החשוב ביותר אצלי. ולכן זה לא מונע ממני לצאת (וכמובן שכשהנושא עולה אני מתאר את המצב הנוכחי ומסביר שאני מקווה מאוד להשתפר).
ומצד שני היה משהו שהיה לי קריטי ביותר ואכן לא התחלתי לשמוע שידוכים עד שהשתניתי בזה 
חלק א'
הוא הרגיש שזה לא זה, משהו מרגיש חסר. אבל מה? הוא התעלה לרמה גבוהה, הוא מרגיש את הקב"ה אפילו בעבודת האדמה, מתענג על זיו שכינתו, לומד תורה באהבה ובשמחה, אך תמיד כשלא אחזה בו אהבת התורה בעת הלימוד או כשלא עבד את האדמה בשמחה וברננה, הרגיש שמשהו לא בסדר, יש איזשהו חִסרון שהוא לא השלים.
"אבל מה?", חשב לעצמו אדם. כל דאגתי שתהיה הרמוניה בבריאה, נמסרתי לשליחות הזאת בשמחה, דאגתי לעבוד את האדמה, ולהתחבר אליה ושיהיה קשר הרמוני בינה ובין הברואים ולשמור עליה ולטפח אותה במה שצריך, ואפילו בין החיות השררתי הרמוניה ושלום, כל אחד מצא מינו המתאים לו בעזרתי: שידכתי את הפיל עם הפילה, הנמר עם הנמרה החתול עם החתולה וכו'...
אלו היו קלים, שידכתי את האריה העצלן עם הלביאה הפעילה, ראיתי מראש שהם משלימים אחד את השני, היא צריכה את השליטה והניהול בפועל והוא צריך שתהיה לו מילה של מלך, שידכתי בין השור הרגזן והפעיל לבין הפרה הרגועה והשקטה, ראיתי שהם משלימים אחד את השני, היא דואגת לגדל את העגלים בזמן שהוא יכול לעשות כרצונו, ורק עדינה כמוה יכולה להבין לליבו של השור שמסתתר תחת מעטה של קשיחות ורגזנות, רק היא יכולה לדעת מי הוא באמת.
שידכתי גם בין החמור לבין האתון, ראיתי שהאתון התוססת והקצת יהירה משלימה את החמור המופנם והשקט שסובל בשקט, ראיתי שהכלב העז פנים מעט, עם תעוזה ואומץ, משלים את הכלבה המסורה והרגועה, לכן גם ביניהם שידכתי.
הרבה לא הבינו איך ראיתי את כל זה, אבל לי זה טבעי, פשוט ראיתי את זה, אני ב"ה רואה את החסרון ותמיד חושב איך להשלים אותו, אבל אני בטוח שמשהו אחד פספסתח, משהו אחד לא ראיתי, רק אני לא יודע מה.
תמיד אני גם מתפלל לקב"ה, משתדל באמת להודות לו על הכל ומבקש שימלא חסרונו של עולם וישפיע חסד, שיוריד גשם שישקה את העצים, הצמחים והעשבים, שיוריד טל שיתן רטיבות ולחלולית לכל הצמחיה והטבע.
וגם אני מתפלל שיראה לי מה חסר שאנסה לתקן את מה שצריך, ותמיד הוא עוזר לי להבין ואפילו מסייע לי מן השמים לתקן, אך משהו אחד הוא העלים מעיניי, ואני לא יודע מה.
אדם החליט להלך בגן עדן ואולי כך יוכל לחשוב יותר טוב ולהבין מה חסר.
הלך אדם בגן עדן, ראה את העצים הפורחים, הפרחים המלבלבים, את כל הבריאה ההרמונית, הרוח חולפת ומלטפת את פניו, ולא הבין עדיין מה חסר, הכל התנהל מושלם, נמר עם גדי ירבץ, הבריאה באופן כללי הרמונית, כל אחד גומל ומקבל את מה שצריך, וגם כל חיה באופן עצמאי שלימה ומצאה את זיווגה, מה עוד חסר?
הרי מה עיניי שראו את כל החסרונות, יכלו לפספס, עמלתי כדי שהכל יהיה מתוקן ומושלם, לקחתי אחריות ופעלתי כדי לתקן את כל החסרונות, טיפלתי בעצמי בכל עצי הגן, טיפחתי את האדמה, זיווגתי בין החיות, מה עוד חסר?
כך הלך אדם שקוע במחשבות ולא מבין...
פתאום, קוטע את חוט מחשבתו הקב"ה בכבודו ובעצמו ואומר לו: "ראיתי כי התייסרת מה חסר, ושמח אני שמפריע לך החסרון ואתה חפץ להשלים אותו, אך עיניך פספסו משהו אחד, ואותו איאלץ ללמד אותך בעל כרחך...".
"אבל מה, הקב"ה?" שאל אדם. "באמת שניסיתי להבין וחשבתי הרבה זמן ולא הצלחתי..."
"אייכה?" מה איתך? את חסרון הבריאה וחסרון העולם ראית יפה מאוד, ודאגת להשלים אותו, אך עלתה בדעתך מחשבה שאולי אתה חסר? חשבת לפנות אליי ולשאול אותי מה חסר שאשלים את חסרונך או שניסית להבין בכוחות עצמך ולא היית מסוגל להעלות בדעתך שעיניך פספסו משהו, ששכלך לא הבין משהו?
זה כל מה שהיית צריך להבין...טוב, אין ברירה, כשאתה במצב רוחני וגשמי גבוה מאוד אתה לא מסוגל להבין שאתה חסר, אגרש אותך מגן עדן, אעשה את הבריאה חסירה כדי שתשקף לך את חסרונך והוא יהיה מורגש, ואולי אז תבין משהו אחד: אני, הקב"ה, מעל ההבנה והמציאות ובלעדיי המציאות חסירה, ואם באופן טבעי לא פנית אליי ודיברת איתי, אצור אצלך חסרון וזה אולי יכניס בך קצת ענווה...
אבל אתה יודע מה?
ניתן לך עוד הזדמנות....
המשך יבוא...!
לכל החלקים:
בבקשה לא להגיב,פה אשים את כל החלקים של הסיפור בהמשכים בלנ"ד. - לקראת נישואין וזוגיות
חלק ב' מוכן כבר בעיקרון, אפרסם אותו כנראה מחר בלנ"ד, החלקים הבאים כנראה יפורסמו רק יותר מאוחר....
!תות"ח!אחרונהסוף סוף הוא מגיע...🤗🙂!! סיפור בהמשכים מפי הכותב @תות"ח!... - לקראת נישואין וזוגיות
חלק שני...🤗🙂😊!! (היום זה כבר מחר אז טכנית אמרתי אמת...) - לקראת נישואין וזוגיות
שלי שלך: פרקי השקפה והלכות צניעות - דברי שיר
שווה...!
מי שרוצה לקנות את הספר בהנחה משמעותית (15 ש"ח לא כולל דמי משלוח) שידבר איתי באישי....