פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 240)

אבל ברור שהגיוני מאוד שהבחור זהב

ויש פה דברים שלא הבנו מספיק כי אנחנו לא רואים את כל התמונה..

בדיוק לכן מבקשים גם מספר של חברים שלו לברר..

לא?

נראלי שזה הכוון.

וכמובן שאת לא שואלת "האם הוא שותה ביומיום?"

אלא.. את חושבת קצת איך לדלות מידע שבקשר לדברים האלה..

בחירה של אדם לשים תמונה מסויימת בהחלט מביעה רצון שלו שאנשים יבינו משהו ממה שמשתקף בה.

מדהים שבכלל צריך להסביר. ולנושא עצמו, לגמרי מוצדק. ומאמין שבבירור מהיר גם תוכלי לשים חותמת.

כי לא נפגשת איתו פנים מול פנים... לא ניסית להכיר את הפנים (יעני פנימיות) שלו בכלל...

ברור שכן, זה חלק מהמידע שיודעים לפני הפגישה והוא נלקח בחשבון במסגרת ההחלטה אם להפגש

ברור שיש עוד דברים שיש להם משקל, והיחס למראה מסוים יכול להשתנות

אבל לא תמיד שווה לבנות על זה.

למרות שעדיין קשה לי לפסול רק עלזה... 

בעיני אם יש ספק ויש כוחות שווה לנסות

לפעמים אין מספיק אנרגיה לפגישות ואז רוצים רמת מוטיבציה גבוהה יותר - וזה מובן ובסדר וגם אני עושה כך לפעמים

אבל הרבה פעמים שווה לצאת גם להצעה "סבירה", ומגלים דברים חדשים

נפגשתי השנה לרוב עם הצעות סבירות, ככה שדיי איבדתי אמון בהן. 

תודה על החיזוק, זה עזר לי

אבל את לא יודעת שזה ברמה של דחייה - לקראת נישואין וזוגיות 

(כדי להיעזר אתה צריך להיות מליונר. זה אבסורדי.)

אני גם מתחילה לראות את זה ממש ממש בימיים האחרונים... 

מעניין.. 

אז אני בדווקא אוכיח לו שאני לא מתייאשת ולא מאבדת את זה או את האמונה

ועוזבת הכל כדי לחפש איך להרים את עצמי, לשמח את עצמי, למצוא תקווה ושמחה

וזה רק דרך חיות של ה' וחיות של תורה

כי בלי זה אנחנו סתם בלון נפוח חסר חיות שבאמת כל רגע יכול להתפוצץ "ולאבד את זה" 

יש איזשהו ריסטארט לאנשים

כן, לכולם זה ככה, כל הזמן.

מתייאשים, ואז מבינים שאין ברירה אחרת, קמים מהרצפה, מתנערים וממשיכים הלאה.

אגב, המון אנשים מספרים שהם מצאו בדיוק ברגע שהתייאשו. אז אולי כדאי.

אחת השגיאות הכי גדולות, זה "לשמוע" דברים כאלה.

את מבינה, שאת שומעת "סיפורים", על מה שאינו ברוב הקבוע והעיקרי והשקט והסבלני והגיבור והמיושב והאידיאליסט...

ולא פעם, בנות שאכן קשה להן, פורקות, משתפות.. אפשר להבין - אבל חלילה לקחת מזה מסקנות.

ומעבר לכך:אדם שיודע שנוכח האמת דרכו, שלא יעשה חשבון לשום סיפורים...  תדמייני שהיית שומע כל הזמן ההיפך - זה היה מחזק אותך, נכון? כלומר, מבחינתך את יכולה ללכת ממש בטוב. אז תלכי כך. רק תרוויחי מזה.

תאמיני בטוב שבהקב"ה נתן בך. שאינו תלוי רק במציאת הזיווג המתאים. בכך שאינו מעמידך בנסיון שאינך יכולה לעמוד בו. 

תגדלי את כחותייך, את אמונתך, את שמחת חייך..

בסוף תראי שתגיעי לחתונה הרבה יותר טוב - ותשמחי בזה למפרע.

הצלחה רבה. ו..כל הכבוד.

בהצלחה

כ"כ כ"כ כואב. כאב של אמת.

שולחת חיבוק וחיזוק אם מתאים ❤

ותודה ששיתפת,

כתבת מדויק, יפיפה ונוגע.

אוף אוף ... מציאות ממש קשה... 

אין מה להגיד באמת.. רק לתת לך חיבוק ענק. וזה באמת לא פייר.. 

וכלכך איתך... תודה שכתבת מדויק, שמדויק לעוד הרבה אנשים. 

באמת שולחת חיבוק ענק ומוחץ!

מתגברים, ממשיכים הלאה, ומקווים לאור בקצה המנהרה

מה איתו עצמו??

הוא אדם צנוע בהליכותיו???

זה הכי חשוב

מעמד סוציואוקנומי זה דבר חשוב אבל כמו שאמרת בעצמך זה לא כזה חשוב.

לא צריך להיות 'ראוי' למשהו ממעמד סוציואוקנומי גבוה.

אם יש לו מידות טובות את תרגישי שיש לך מרחב נעים לידו והמעמד הכלכלי שלו לא ישפיע לרעה בבטחון שלך.

בעיני זאת אחריות שלו להרגיל אותך לעושר שלו ולסביבה שבה הוא חי

וזאת זכות שלך לדרוש התאמה

בדיוק כמו שאחריות שלך להרגיל אותו לדברים החריגים שמאפיינים אותך (מניח שיש כמה)

ואם היה לך משהו לתת הוא יכול היה לדרוש ולצפות ממך לשלב אותו בעולם שלך

את לא צריכה לקחת בחשבון את הכסף שלו. זאת אחריות שלו לדאוג שזה לא יפגע אלא יתרום לקשר.

ובגלל שזה שלו, הוא ידע יותר טוב איך לנהל את הפער הזה

יש אנשים שכפשוטו כמשמעו - טחונים בכסף. ומתנהגים ככ פשוט וצנועים

ויש ממש ההפך

יש מלומדים מאוד, וממש לא משוייצים בידע

ויש כאלה עם חצי תואר כבר עם אף בשמיים

את צריכה להסתכל על המידות שלו 

בעיני בחור שמקבל מלגה מהישיבה / המשפחה ומשקיע את זמנו בלימוד תורה זה נהדר ומשמח שיש למשפחה יכולת כלכלית לעזור. 

אני הייתי בודקת את המידות שלו
האם הוא עושה דברים מתוך נוחות? האם הוא יודע לקחת אחריות? לוותר ? לדאוג לאחרים ? 
האם הכסף הוא מטרת על? איך רמת החיים שלו כבחור? 
האם הוא מנצל את הזמן שלו.? 

ובלי קשר- בסוף אנחנו רוצים להתחתן עם המוכר והדומה לנו ויכולה להבין למה זה גורם לתחושת אי נוחות. 

בעיני אם הבחור מתנהג בפשטות וצניעות ולוקח אחריות על חייב זה דווקא נהדר שיש למשפחה יכולת לעזור

בהצלחה!

תודה רבה לכל מי שהגיב, כתבתם דברים חכמים. בפועל, הוא חתך אחרי פעם אחת, אז זה כבר פחות רלוונטי. אבל עדיין מטריד אותי באופן כללי:

בנות, אף פעם לא התפלאתם למה מישהו הסכים לצאת אתכן?

לא קרה לכן אף פעם שמישהו הציע לכן לצאת עם מישהו, ואתן שומעות את הפרטים, ואומרות, וואו, הוא הרבה יותר 'שווה' ממני, למה הוא בכלל אמר כן?

זה לא שאני חושבת שאני לא ראויה לבן זוג, אלא ספציפית לאדם המסוים הזה.

אבל אם זה לא משהו חיצוני, אלא משהו אישיותי, האם הייתם מוכנים להיות בזוגיות עם אדם שבעינכם הוא הרבה יותר מכם?

מה שמפריע לי זה ההדדיות בעניין הזה. יצאתי פעם עם מישהו ששידר לי שאני הרבה יותר ממנו (כולל אחרי שנפרדנו, ואמר שאני ראויה למישהו הרבה יותר טוב ממנו), והיה לי קשה להעריך אותו. (וזה לא שהוא לא היה אדם טוב, יותר חסר ביטחון בקטע קיצוני מאוד). כלומר, אני רוצה לצאת עם מישהו שאני אעריך אותו, אבל שהוא גם יעריך אותי, ולא מתוך מקום של רחמנות או משהו כזה.

והשאלה היא איך מתמודדים עם הפער הזה שבין הרצון להעריך מישהו בלי להרגיש רגשות נחיתות.

אני נתתי דוגמא למשהו כלכלי. אבל זה יכול להיות כל דבר, לדוגמה:

שווה יותר אקדמית: לי אין תעודת בגרות ולך יש תואר שני

שווה יותר חיצונית: אני ממש יפה חיצונית, ואתה ממש לא

שווה יותר חברתית: אתה מוקף כל הזמן חברים, מסמר הערב, ואני זאבה בודדת (לא מבחירה)

שווה יותר רוחנית: אני מקפידה על XYZ ואתה אפילו לא בכיוון

שווה יותר אישיותית: אני אגוצנטרית ואתה ממש לא.

אמנם אני לא יפה כל כך אבל מישהי יפה בחרה בי

אמנם אני לא עשיר כל כך אבל מישהי עשירה בחרה בי

וכו'

בדרך כלל לכל אחד יש את הדברים שהוא יותר חזק בהם, כך שנוצר איזשהו איזון

אבל בשביל זה צריך שמישהו יבחר בי...

אני לא מחפשת בהכרח מישהו שדומה או שונה ממני, אלא מישהו שאיתו אוכל לצמוח יחד.

אבל עדיין נתוני הפתיחה שלנו לפעמים מאוד שונים..

מה שאמרתי הוא שכשמגיעים לשלב שבחרו בי, כמה שהצד השני יותר "שווה" אז זה תחושה טובה יותר 

לא רק בגלל שאני סחורה טובה יותר

אלא כי כזוג אנחנו מוצלחים יותר

(אם נגיד אני טיפש והיא חכמה, היא משלימה את החסרון שלי. למען הסר ספק - אני לא טיפש)

זה בעיקר נובע מזה שבהתחלה אנחנו לא רואים בנאדם כמכלול אלא כאוסף של פרטים ואנחנו משלימים את הפרטים שחסרים לנו בדמיון. אחרי שמכירים בנאדם רואים שהוא אנושי וגם לו יש אהבות, שנאות, תקוות אכזבות, יתרונות חסרונות...

בכללי אפשר ליצור חיבור ומידה ויש שיח משותף. 

השיפוטיות שאת מציגה (הוא "שווה יותר ממני") היא בהסתכלות על הקשר מחוץ אליו בהתסכלות של קשר קיים מפנים - זה בכלל לא השיח. השיח מתרכז באהבה ההדדית ולא ברמות ה'שווי' שלנו. 

כן חושב שיש מקום מסויים (!) לשיפוטיות, אך כדאי לזכור שהיא בתופת רק בהתסכלות מבחוץ ולא בהסתכלות מבפנים.

מתי שעדיין אין קשר, טבעי שדמיונות ומחשבות יצצו..

שלרוב זו תמונה שאני בונה מתוך כרטיס, בלי להכיר את האדם.

(אני חושבת שפעם היה על זה שרשור ) אני לא חושבת שהייתי מוכנה לצאת עם משה רבינו, כי הוא הרבה יותר שווה ממני... אני כן חושבת שיש כאן איזשהו פער אובייקטיבי, וכשהוא לא לטובתי, אני מוצאת את עצמי כאילו נלחמת על עצמי - אני רוצה את הקשר הרבה יותר ממה שהוא רוצה אותו, ואני בכלל מוקירת תודה שהוא הסכים בכלל לצאת איתי...

בצורה ישירה לכל הפחות, אלא בגלל שלא תהיה לכם שפה משותפת.

במידה ויש שפה משותפת ויש תחושה נעימה - אז נראה שאין בעיה ליצור קשר.

יכול להיות שה'מעמד' של בנאדם משפיע על התחושה הנעימה איתו, וכמובן זה סובייקטיבי.

או תעביר למישהו אחר. בגלל כמה שקלים זה פשוט לא שווה את זה.

יש כאלה שיכול לקחת להן זמן

אם היא נשארה איתך - סיכוי טוב שמצאת חן בעיניה. אל תאבד את זה.

אם היא מצאה חן בעיניך, לפחות ברמה בסיסית

וכנראה מצאת חן בעיניה

מספיק שכדי שכשהקשר לא "חלק", אתם עדיין ביחד לפגישה רביעית

אז יש סיכוי טוב, שברגע שהיא תשתחרר, יהיה לכם ממש כיף ביחד.

קרה לי פעם, ולא קראתי נכון את הסיטואציה, וניסיתי להריץ קדימה והיא נלחצה והכל נהרס.

אז -

לא ללחוץ

כן לפרגן

תעשה מה שאתה יודע כדי לתת לה תחושה טובה, כדי שהיא תרגיש שהמרחב הוא שלה

תשתדל לתת תחושה שאם היית יודע על עוד משהו שיתן לה תחושה טובה, היית עושה

זה יכול לצאת מדהים.

המון הצלחה

אבל תדע שיכול להיות שמאחורי זה יש אוצר

תעשה מה שאתה יודע. אתה לא מסוגל ליותר מזה

אם כן יכול להיות מאוד שגם בהמשך תהיה

ובכללי להתעניין לשאול

וגם לפעמים לשתוק ולתת לשני פשוט לדבר

כמובן שזה נכון.

מה שצריך לזכור זה - שחתונה אמורה לפתור אך ורק את מה ש"רק" חתונה יכולה לפתור. זאת אומרת אם יש כל מיני בעיות אחרות שבמקרה נישואין יכולים לפתור (או שכך חושבים), אבל גם דברים אחרים יכולים לפתור את הבעיה הזאת למשל חברים או פסיכולוג או כל דבר אחר, אז צריך לפתור את הבעיה ההיא קודם. רק כשמה שצריך לתקן - רק חתונה יכולה לתקן, אז זה נקרא בשלות.

וכמובן, לא מדבר על בעיות שלא הם ולא פתרונם קשורים לנישואין, אלה היו ויהיו תמיד ולא אמורים להיות מונע או גורם

לא הכל מתאים לערב. אבל יש כאן כאלה שכן.

גן סאקר...
טיילת קריית מנחם 
פארק המסילה
טיילת מד"א
הגן הבוטני
טיילת ארמון הנציב
מצפה ציפורי
הולילנד (בשילוב תצפית על ירושלים)
עמק הצבאים
גן הוורדים
נחלאות/נחלת שבעה
הליפתא
תחנת הקפה-עמק רפאים
הגן הבוטני
שדרת ממילא
העיר העתיקה
גן החיות התנכ"י
עין לבן(שביל כורכר יוצא מסוף החניון של גן החיות - כחצי שעה הליכה).

א.שכונות שכיף להסתובב בהן
נחלאות
נחלת שבעה
משכנות שאננים

בית הכרם הישנה-המון פינות חמודות ושקטות, הרבה צל, שכונה ירושלמית וותיקה..

שכונת 'משכנות'- מומלץ! שם גר הרב אריה לוין (שביתו אגב גרה שם עד היום - הרבנית פלצ'ינסקי) סמטאות ישנות ואהובות. פשוט להיאבד שם. יש בית כנסת של השכונה ממש ירושלמי כזה - מומלץ להציץ. חצרות עם בארות מים ועוד ועוד. מיקום- מאחורי רח' אגריפס (מקביל למחנה יהודה +-).

נחלאות - נחלת אחים - שערי חסד-(קצת כנ"ל אבל פחות ניחוח ירושלמי. טיפה עשו מהן שכונות של חוצניקים). 

עין כרם-מומלץ! קסום!

מושב אורה, מושב עמינדב-אזורים מדהימים. 

מלחה הישנה-אין, אין על המקום! כל המוסיף גורע. אין ספסלים - תאלתרו משהו.

קיבוץ רמת רחל-קיבוץ יפהפה בתוך ירושלים עם נוף מדהים, מורשת קרב ועוד ועוד..

המושבה הגרמנית- שכונה קסומה. בין רח' עמק רפאים לדרך בית לחם. אין ספסל אחד לרפואה!



ב.טיילות

טיילת רוממה- היא שיא הנוחה למי שבא מחוץ לעיר ולא רוצה להשתפצר לו בירושלים - ממש ליד סנטר 1. טיילת נחמדה באורך כמה מאות מטרים עם ספסלים. קצת קשה למצוא ספסל אחה"צ שהשמש לא ממש מול העיניים.

מיקום - ברח' המ"ג, מיד אבל מיד אחרי מד"א (בצד של מד"א) יש מדרגות צנועות שאתה לא מאמין שמובילות לטיילת. תבדקו.

טיילת ארמון הנציב - טיילת שרובר, טיילת האז-יפהפיות! משקיפות על העיר העתיקה, גדולות, דשא וכו' וכו'. יש קצת ערבים ככה שגם מקיימים מצוות יישוב הארץ.
מיקום - עולים מדרך חברון לרח' דניאל ינובסקי, ולפי השילוט. אפשר להמשיך לפארק אמת המים (למי שאוהב ארכיאולוגיה מימי הורדוס) אבל הדובדבן שבקצפת. שם המקום הראשון בדרך חברון-ירושלים העתיקה שבו רואים את הר הבית. במילים אחרות - "ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"! יש גם איזה שלט על זה. אז נעריו שישבו להם שם עם החמור נשארו באזור קצת אבל ממש אין סיבה לשים עליהם קצוץ - ויש שם הרבה יהודים.

שביל האופניים-לאורך כמה קילומטרים. יוצא מגן סאקר (דרום) או מליד מוזיאון ישראל, מתחבר וממשיך לעמק המצלבה (שם אפשר להתפצל בשביל למנהרה מתחת לכביש ולעלות ברשת של שבילים חמודים ממש בעליה לרחביה), פונה לאורך רח' הרב הרצוג - אליהו גולומב - צומת פת. כמובן אפשר להתחבר מכל מקום באמצע. ספסלים בשפע וכיף לטייל.



ג.גנים

גן הוורדים-לא מומלץ! מה אתם, בדייט?

גן העצמאות-ככה ככה. אפשרי. 

גן השושנים בטלביה - מומלץ ממש! ליד תיאטרון ירושלים. בין רח' דובנוב לרח' פינסקר.
גן בית הכרם- מיקום- רחוב שחר בבית הכרם, כ-7 דקות מתחנה מרכזית.

תיאור המקום- גן ציבורי, בכניסה יש חורשה וגן שעשועים, מעל גן השעשועים יש סוכת גפנים (מקום ממש טוב לדייטים בקיץ). בהמשך הגן יש ספסלי אבן וחלקות דשא. בימים של מזג אוויר טוב תפגשו שם בטוח עוד שנים שלושה זוגות (יש מקוםלכולם).

דרכי הגעה- לכו בשדרות הרצל לכיוון דרום עד הצומת שאחריהמלונות פנו שמאלה, המשיכו ישר במדרכה הימנית עד שתגיעו לגשר, לפני הגשר יש שבילשיורד לכיוון בית הכרם, לכו עוד סוף השביל והתקדמו עוד כמאה מטר.

גן סאקר- אהמממ... ע"ע גן הוורדים. אם כבר, לכו לכיוון הדרומי של הגן - יותר שקט שם.

גן שכונת יפה נוף (אין לי שם אחר) - מקום חמוד ביותר. ליד יד שרה, תרדו לרח' מרדכי איש שלום, ובצד ימין בהמשך יש גן יפה וגדול.

פארק דניה- ליד קרית יובל, לאורך רח' אליהו גולומב.

לא יודע איך קוראים למקום הזה- אבל זה בבית הכרם החדשה, אזור ענק בין רח' משה קול לרח' משכן שילה, עם ספסלים ומקום לטייל.

הר הרצל -מטופח ויפה, המון דשא. (הי, ל-לא ירושלמים, אני לא מתכוון לבית הקברות, כן? ). נראה לי נעול בערב.

גבעת התחמושת- ליד שדרות אשכול.

הפארק הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז- שנים שלא הייתי שם אבל גינה נחמדת.



ד.רחובות קסומים

אזור מאה שערים - כן כן, לא נפלתי על הראש. אחד האזורים הקסומים. אבל!!! חבר'ה - בטקט ובצניעות!!! לכבד את רגשות התושבים - באמת - שאני בטוח שלא היו רוצים לראות דייטים בשכונה שלהם. יש את האזורים שמקבילים למאה שערים משני הצדדים - להיאבד בהם וביופי שלהם. וסיכוי סביר שמישהו יעיר לכם על ההסתובבות בשכונה. פשוט תלכו ואל תשבו בשום מקום.

רחוב אנילביץ' בשכונת קרית יובל- מתחרה רציני על הרחוב מספר אחת בירושלים. מומלץ בחום!

שוק מחנה יהודה-לכו הלוך ושוב, תנשמו עמוק, ורק אחרי שחרשתם אותו 3 פעמים תחליטו מה בא לכם לקנות.

איזור בית הרב- רחוב אתיופיה- חמוד. ליד רחוב הנביאים.

איזור מנזר סן סימון-מומלץ ללמוד לפני על הקרב!



ה.מעינות

אזור ירושלים מפוצץ מעינות אבל הרבה עם בעיה של יחוד. ננסה לכתוב את מה שלכאורה אין בו בעיה בשעות היום, וכל אחד אחראי לבדוק לעצמו את הענין.

שביל המעינות-למי שרוצה טיול טיול. בד"כ יש בו אנשים במזג אוויר נאה, ובפרט בחופשים. זה משתנה גם בין הקטעים בשביל וצריך לבדוק.

הסטף-אין בעית יחוד.

עין יעל-אין בעיה. פיתחו את המקום, יש כל מיני בוסתנים ומקומות לפעילות למשפחות. ליד תחנת הרכבת במלחה לפנות בכיכר (איפה שהכביש עובר על המסילה) ולפי השילוט. אפשר גם ברגל.



ו.עוד מקומות

איזור הולילנד ליד בית וגן-יש שם גינה גדולה.

האוניברסיטה בהר הצופים- יפה שם! עם נוף להר הבית, ומהצד השני למדבר יהודה.

הר אדר- מיקום-מבואות ירושלים ביישוב הר אדר, רבע שעה נסיעהמירושלים.

תיאור המקום-אנדרטת הרדאר לזכר חטיבת הראל, תצפית מדהימה לכל אזור מבואות ירושלים.

במקום מגדל תצפית, שולחנות פיקניק, ספסלים, טנקים וג'יפים ישנים (לשובביםבינינו). מקום מדהים לדייט נחת למשקיעים. מומלץ לקרוא קצת על המקום לפני כן (שיהיהלכם מושג למה אתם מגיעים).

דרכי הגעה-ברכב פרטי. יוצאים מירושלים לכביש מספר 1, פוניםבמחלף עין חמד לכיוון קרית ענבים מעלה החמישה, פונים ימינה בכיכר, בקרית ענביםפונים שמאלה ואז ימינה, במעלה החמישה פונים ימינה, נכנסים להר אדר ממשיכים בכיכרישר בפניה אחר כך ימינה ושוב ימינה ממשיכים קצת והגעתם.

ואם אתם רוצים ללכת לדבר עם ה'-הכותל הקטן זה המקום! המשך של הכותל המערבי, נכנסים דרך הרוב המוסלמי.

אבל אגב, לא מעט אני רואה בנות שכתבו במה שהן מחפשות "שיהיה נאה" 

מי הן רוצות שיפנה אליהן? 

לא כדאי לכתוב תכונה כמו ענווה אבל כן כדאי להגיד התנהגות שהיא ביטוי של ענווה כמו למשל הקשבה.

אני לא חושב שאדם צריך להיות לא מודע ליתרונות שלו. 

מה שכן - טבע אנושי מאוד נפוץ זה להגזים ביתרונות גם לפעמים בלי לשים לב לכן צריך מאוד להזהר מזה.

לכתוב על מעשים/מחשבות יותר מאשר תכונות. זה בדר"כ אומר משהו.

לא חושב שזה מויעל לכתוב שמחפש מישהי יראת שמיים או לכתוב על עצמו שהוא יראה שמיים בגלל שאנשים מתכוונים לאותה מילה אך מגדירים אותה בצורה שונה. יש מי שבשבילו יראת שמיים זה להקפיד על כשרות בד"ץ ויש מי שאצלו שזה להתגבר על מידת הכעס. אלו שני דברים שונים. מה יותר יראת שמיים מבינהם? איך שמים את זה בסדר?

שזה נותן בעיקר את המוטיבציה לברר.

בבירורים מנסים לקבל משהו יותר מקיף ושלם

יש טעות דיי נפוצה בהגדרה של ענווה, ובין מה שאנשים תופסים כענווה.

אנשים תופסים ענווה כמישהו שפל רוח שלא מוכן להודות בכישרונות/מידות שלו, כמו לדוגמא לפרט אותם בכרטיס אישי.

אם אדם כותב על עצמו שהוא חכם או נאה, זה ממש לא הופך אותו לגאוותן! 

בהגדרה עניו זה אדם שמודע "לחבילה שלו" בוא נקרא לזה ככה,ומודה שאותם "מאפיינים" כלולים בחבילה שלו. אבל לא מתפאר בזה ויודע שהכל זה מהשם.

זה הכל. 

אדם שלא מודע להיבטים הטובים שלו, או מודע ולא מודה שהם קיימים אצלו הוא לא אדם עניו.

 הוא שפל רוח/בעל ביטחון עצמי נמוך.

וזה לא טוב!

ממליץ להתחיל את ההרצאה מדקה 12

בדגש על דקה 13:30 הרב ממשיל את העניין בדרך נפלאה

ברור שענווה אמיתית זה לדעת מי אתה, ואין מקום לענווה פסולה להגיד "מה אני ומה חיי" ולפעמים הגבול הוא מאוד דק.
אבל זה לא ממש העניין, כי כשאתה פותח כרטיס באתר הכרויות ואתה כותב על עצמך דבר מסוג כזה שאתה לא אמור להגיד על עצמך גם אם אתה יודע שאתה כזה נגיד זה נראה קצת מצחיק מהצד השני, לפחות ככה אני הרגשתי כשראיתי את זה,

אם אתה מברר על הבן אדם ומישהו אחר אומר את זה עליו זה נשמע הרבה יותר אמין מאשר שהוא יגיד על עצמו דבר כזה (ואז מגלים שהבן אדם קצת חי בסרט שהוא כזה והוא רחוק מזה)

חייב שאדם ידע מה התכונות הטובות שלו אבל לעניות דעתי הקטנה, יש דברים שכדאי לשים לב איך הם משתמעים לצד השני. ומידה כמו ענווה ויראת שמיים זה קצת לא אובייקטיבי שהבן אדם אומר על עצמו. תכונות אופי אחרות או שאיפות ורצונות יכולים קצת יותר לשקף תמונה על הבן אדם.

יפה כמו שרק משהו אותנטי יכול להיות.

שמתי אתזה בלופים

(גם לכל האחרונים שהגיבו אחרי שכתבתי למעלה)


והאמת שהעלתי אתזה סתם בקטע שזה התאים לתאריך, סתם ככה לא הייתי חושבת לעלות

בעיקרון הנגינה שלי, היא שלי. סתם כי זה היה בתור הקטע של ה'חילול בכרמים' אז העלתי אתזה🙈😌

 

והאמת שיש פה ניק שקבוע מעלה הרבה יותר אלוף ממני בפעער


@אש לבנה

סתםסתם

לאנשים ששוברים את עצמם

ומתגברים

ומנצחים

ועוזרים

ומנסים לטפס ולכבוש את הקשיים שלהם

לתת להם כי הניצחון הוא לא ההגעה לפסגה,

כי מי שמגיע לפסגה בלי להתאמץ זה לא שווה כלום

אלא על המאמץ האדיר שלהם.

מצטרף ל @מישהו איתי

אם את באה בגישה שאין לזה טעם, למה את חושבת שזה ישתנה פתאום אחרי עוד פגישה?

אם באמת יש סיכוי אמיתי לראות בו משהו חדש ולעשות סוויץ' בראש לטובה אז זה לגיטימי.

זה גם ייתן לו בטחון עצמי ("היא רצתה אותי מספיק בשביל פגישה שלישית")

כמובן זאת לא סיבה לסבול 

ולא סיבה להטעות אותו

אבל אם בעינייך זה מספיק שייך כדי לתת צ'אנס, אז זאת בעיני האפשרות העדיפה

אלא אם כן נראה לך שהוא משקיע בקשר המון או תולה המון תקוות, שאז הוא משלם מחיר גבוה מדי

אולי את יכולה לרמוז לו שאת לא בטוחה שזה הכיוון אבל את רוצה להכיר יותר, כדי לתת לו הזדמנות לברוח

בכל הנושאים האלה יכולות להיות המון אפשרויות של מה אתה מוכן לקבל ומה היא

אז בלי שתפרט (מבין כמובן את הרצון לפרטיות) קשה מאד להגיד.

אבל תחשבו ביניכם ובנפרד -

1 עד כמה מפריע לך העמדה של הצד השני, בלי קשר לאיך זה משפיע עליך

2 עד כמה זה יכול להשפיע עליך ומה עמדתך בנושא

3 האם כקו מנחה בבית ובמשפחה שתבנו, יש הבנה משותפת לגבי השאיפות

4 עד כמה הצד השני מצפה ממך בנקודות האלה להתיישר איתו

5 האם יש אפשרות כלשהי לשינוי - האם עם התקדמות הקשר אתה למשל תצליח להכיל יותר את ה"חסרונות" שלה. זאת אחת השאלות הקריטיות בכל קשר שהוא. לא מדובר על שינוי בעמדה שלך, אלא בריכוך של העמדה שלך כלפי מישהי שקרובה אליך.

לא יודע לפי מספר.

יודע על זוגות שהחליטו להתחתן בפגישה השניה.

קח נושא יחסית פחות רגיש - אולי סרטים, כי זה יחסית חיצוני ואישי ("מפריע לך שאני רואה סרטים?" זה קצת שונה מאשר "אז כשנתחתן נעבור לגור במושב?"), ותראה עד כמה היכולת שלכם לעבד את זה בצורה זוגית לפחות מלמעלה.

משם תתקדם

זה משהו שאפשר לבחון שיכלית. כל השאר (ישובי/עירוניסט) - זה משהו שבדינמיקה אפשר לבדוק.