פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 241)

כל הכבוד לך שאת מצליחה להכיל אותה!
אני כנראה הייתי מעיר

אבל מהצד שלה זה פשוט
שכל העיסוק הזה בזוגיות חדש לה
והיא חולקת איתך את ההתרגשות הזוגית הזאת
ואולי בגלל שהיא עמוק בתוך החוויה השמחה שלה
וכביכול "עברה צד"
היא פחות מבינה את הצד של החברה הרווקה שלה.


את צודקת שהחיים מלאי חוויות ומאורעות
ולא הכל מסתכם בו ובה
אבל כרגע זה מה שבשבילה עולם ומלואו.



כשלי זה קרה הערתי את תשומת הלב בעדינות.
אפשר גם לכתוב לה אם זה קשה לומר בעל פה.

חיבוק על הקושי ומאחלת לך ולה שתצליחו להיות שתיכן ממקום של ענווה שמנסה לראות את הצד האחר.. 

אחרת בלי זה זה לא עובד...

 

אגב, יכול להיות שמהצד שלה היא ממש חוסמת את עצמה לא לדבר כמו שהיא הייתה רוצה לדבר ולעומת כמה שזה מעסיק אותה, אבל בגלל שזה סובב את כל עולמה כרגע, אז מה שנאמר עדיין מרגיש לך הרבה...

 

ואולי זה מרגיש שהיא מדברת על זה הרבה כי זה דורך לך ורגיש? ואז כל פעם כזו היא ממש מורגשת?

 

יכול גם להיות שזה נובע מזה שהיא ככ רואה בך חברה שרוצה שתיהי שותפה למה שעובר עליה עכשיו ולכן היא משתפת הרבה בלי לשים לב למה זה גורם לך, אלא תופסת את זה שמבחינתה היא משתפת אותך כי את חשובה לה... (יש חשש כזה של לא מעט חברות רווקות שהחברות הנשואות פתאום יפסיקו לשתף מה עובר עליהן כי הכל הופך להיות 'סודי'.. יכול להיות שמהצד שלה זה דרך להראות לך שאת דווקא חשובה לה גם עכשיו כמאורסת..)

 

וכן, גם יכול להיות שהיא פשוט לא רגישה אלייך בכלל כרגע.. ואז אולי כדאי להעיר את תשומת הלב בעדינות..

 

 

מציעה לשתף אותה במקום שלך...

לא כגערה בה, אלא לשתף בצורה הכי פשוטה במקום הזה שחושש שהיא תעלם לך,

שאת מתגעגעת לשיחות סתם בנאליות ולא רק עליו...

בזה שכואב לך שהיא התחתנה לפנייך ולך זה חסר ואת גם רוצה..

פשוט לשתף איפה שזה פוגש אותך כדי שהיא תוכל להיות יותר רגישה כלפייך

היא לא נביא, אין לה איך לנחש מה את מרגישה.. תדברי איתה...

זה שהיא אולי פחות מתעניינת זה לא בהכרח כי זה לא מעניין אותה איך את אלא כי כשאדם בעומס לא תמיד יש פניות לראות את הצד השני, אבל הגיוני מאוד שאם תעצרי אותה רגע ותשתפי, היא תקשיב לך ותהיה יותר מודעת..

 

ולפעמים, לפעמים אי אפשר לשתף באמת... או שמשתפים וזה לא עוזר...

ואז זה להחליט עם עצמך אם את רוצה לנשום עמוק ולספוג את זה לתקופת מה או שזה גדול עלייך כרגע..

 

 

חוויתי חברות שהתחתנו לכאן ולכאן. ומהמקום הזה אני כותבת..

לפעמים החלטתי לשמור על הקשר ולהילחם עליו גם אם זה פגע בי קצת, לפעמים החלטתי לדבר, לפעמים לשתוק ולפעמים לשחרר. 

בהצלחה גדולה...

ברוך השם זה לא פוגש אותי ממקום של- היא מאורסת ואני לא... אני צעירה והכל בסדר אבל הקטע של ההתרכזות רק בנושא הזה קצת מעיק... נראלי שאם אני אגיד לה משהו על זה היא תיפגע אז אני מעדיפה פשוט להקשיב ולנסות לנתב את השיחה לדברים אחרים....

והיה דעות בעניין
עם להגיד כל פעם לשם ייחוד לייחד שם יו"ד ק"י בוא"ו ק"י. (אני כותב ק"י כדי שזה לא ייראה כמו כתיבת השם. אבל בסידור רואים את האותיות)

מלא חברות שלי מתחתנות עכשיו..
ממליצה לך גם למצוא חברות טובות רווקות, וגם כזה לנסות לקחת בקלילות עם כל הקושי

תחשבי שבקרה שלי זה שהזוג היו חברים כבר שנה

יש גבול להשתדלות. ואסור להגיע למצב של השתדלות וביקורתיות שוחקת.
3 הדברים הכי חשובים לדעתי במסע הזה הם 1.שמחה.
2.אמונה (שכולל הכרת הטוב).
3.השתדלות (שכוללת גם ביקורת עצמית).

בהצלחה!

סידרת יפה את הדברים!

לנצל את אלול להעלאת הרצון הפנימי והשמחה.

 

בקרוב..

אבל לא כדאי - לטובת כולם - שתצטרפי למאגרים קיימים?

ואולי תאפשרי למי שממש רוצה לפנות דרכך, אבל להיות פתוחה למאגרים קיימים?

 

הרבה איגודי שדכנים מאפשרים לכל שדכן להחזיק את המאגר שלו בנוסף, ולאפשר לרשומים שלו לבחור אם להצטרף למאגר המאוגד

משהו חדש יכול להיות מרענן

מה מייחד את המיזם שאת רוצה לעשות משאר המיזמים?
מה לדעתך יהיה שונה במיזם שלך?

כמובן שהיוזמה מבורכת ויישר כח

שאלון מפורט, שעבדתי עליו לא מעט
מעטים השדכנים שבונים שאלון מעבר למידע יבש מאוד וחלקי, לפחות ממה שאני מכירה

לדעתי, זה יעזור לי להבין מה האדם שמולי מחפש, להבין מי הוא ומה הוא ובכך לשדך בצורה מדוייקת יותר

זה בדיוק מה שצריך כיום לעניות דעתי.
יישר כח

נערך.

מי שמעוניין מוזמן לפנות אלי ואשלח לו את מספר הטלפון שלי בכדי למנוע אאוטינג שלו

בהצלחה~

לי היה יותר נעים ללכת לאנשהו, או כל דבר אחר, רק לא לשבת בבית קפה אחד מול השני.

זה מן הסתם משתנה.

תודה!

אם זאת ממש הפעם הראשונה שלך אל תשקיע בזה יותר מדי מחשבה, פשוט תחליט על משהו.

היה לי דייט שהבחור שאל אותי אם נסתובב או נשב, חשבתי שהוא מדבר על טיול קצר, מפה לשם עברתי מסע כומתה...
וכמובן שלא הייתי עם נעלי הליכה

תלוי בסגנון.. ובמה תעדיפו..
לי אישית מרגיש שבחוץ יהיה פחות מפדח ויותר נוח וקליל
ולהתחיל לאכול אם בנ"א שמכירים הרגע נראה לי לא זורם לכולן אם בכלל.. בדכ מביאים משהו בקטנה וזהו..

והיא תגיד פארק (אלא אם קר/חם מידי)
ותבחר פארק מואר

אין 1 שהעדיפה בית קפה

בידיוק מהסיבה שכתבו פה זה מאלץ אותך להיות אחד מול השני .. וזאת הפואנטה
כמובן בצניעות ובנועם .. אבל פארקים לפעמים הולכים הולכים ולא שמים לב מי לידך.
פעם הייתי מעדיפה רק ללכת היום לא
מה שכן תמיד אפשר לשלב (: יש פארקים עם קפה מקום מסודר ממוזג שרותים . ואם רוצים אפשר גם להסתובב

או באלכסון. העיקר לא מול כשיש שולחן שמפריד ביננו. שולחן שמפריד גורם לחציצה והסתגרות פנימית

זה לא כזה קריטי

 

אתה יכול להציע לה גם וגם

אלא זה משהו שבך...

יש פעמים שיש קשר ממשי לבנאדם. קשר למשהו שמחוץ אליך.

ויש פעמים שהיחס לאדם השני הוא לא יחס של קשר ממשי אלא מעורר דברים אישיים בלבד.

מתי שמשהו חושב על מישהי שהיא יכולה להיות אשתו זה מעורר אצלו משהו מסויים. זה לא בהכרח מעיד שיש בניהם משהו. באותה מידה זו יכולה להיות מישהי אחרת גם שתעורר אותו דבר (בתנאים מסויימים כמובן).

 

ברגע שמשהו אחר נכנס לחיים שלנו ומהוה חלק מהם שמעורר אותנו לדבר מה, אז או שנתחבר אליו באמת או שנפרד ממנו.

ברגע שיש משהו שיש לנו קשר ממשי איתו הפרידה תהיה כואבת ולא תהיה משחררת.

ברגע שמדובר שזה רק משהו שהיה בנו ועורר אותנו אצלו הפרידה תהיה משחררת כאשר נצא מהצב של "תלוי ועומד" ולא תורגש כאב בגלל שאין קשר ממשי אל הבנאםד רק התעוררות שמשהו שקיים בנו גרידא.

גבר שלא עשה ישיבה אומר משהו על הצד התורני שבו, שיש לו השפעה עליו וזה בחירה שלו.

מנגד, מישהו שעשה שירות לאומי יכול להיות שזה משום שקיבל פטור מהצבא על רקע בריאותי והחליט ללכת לשירות כי יותר קל להתנדב שם מאשר לחזור למסגרת צבאית כהתנדבות.
בדוגמא הזו זה דווקא לא בבחירתו של האדם, ובמסגרת הבחירה הוא עשה דבר ראוי ויפה בעיניי (:
אני חושבת שיש הרבה שלא יפריע להן שגבר עשה שירות ולא צבא, במקרים כאלה.

לא חושבת שיש מוסד או מקום ספציפי ששם יש בנות שלא אכפת להן ממשהו מסויים..
שיהיה הרבה הצלחה!

תודה

 

בגילאים מבוגרים כבר לא מתלהבים כל כך מצבא ורוב האנשים כל סובלים בצבא נשמע לי הזוי לגמרי להחשיב את זה כדבר משמעותי ברמה כזאת שלהוריד לגמרי מזה

 

בכל אופן כדאי ותמשיך לחפש אנשים בז'אנר שלך (רמה דתית, אופי) ושכל הנושא של הצבא יהיה יחסית שולי.

 

נ.ב - אתה שלם עם עצמך ביחס לדברים הללו? זה נשמע לי הכי קריטי שיש לעניין

בעיניי לא מחפשים את אלו שלא אכפת להן "להתפשר". מחפשים שנהיה גאים ושמחים בחיים שלנו, ממילא גם משפחתנו לעתיד תהיה בע"ה. והיא, הבחורה המדוברת, תהיה בכל מקום בו תחפש, לכל הפחות בכוח. מתנצל שזו אולי לא נראית תשובה פרקטית, לעניות דעתי היא כזו.

איזה בת בגיל הזה בכלל אכפת לה מזה? אתה בטוח שזו הסיבה שתוקעת אותך? אנשים משתנים ב14 שנה כל כך הרבה.

כנראה שלא כולם משתנים או לפחות לא בחלומות שלהם.

מי שהיה בצבא בדרך כלל סבל כמות מסויימת של זמן שהוא היה שם.

מה העניין?

השאלה "מה הסיבה" בטוח תגיע מתישהו, אלא אם כן אתה תעלה את זה מיוזמתך.

 

בסופו של דבר, יש הרבה בנות שלא רוצות בחור שלא היה בצבא - ולא משנה מה הסיבה. 

ויש בנות שלא מפריע להן שלא עשית צבא, אבל אם למשל הסיבה היא סעיף נפשי אז הן ישמרו מרחק, ויש אחרות שדווקא בעיה פיזית תגרום להן לפחד...

 

בקיצור כל מקרה לגופו, אבל אני בהחלט חושב שבגיל 32 זה כבר פחות משפיע מאשר בגיל 23 למשל.

 

 

אולי זה יכול להעזור בתור דוגמא קטנה? לתת כיוון?

מגיבה רק כי חושבת שחשוב לחזק את מה שכתבת.
זו תפיסה שלענ''ד אי אפשר לטפל בה בשיטת עשה זאת בעצמך.

בנוגע למה שכתבת שם, לראות אדם בסיטואציות חברתיות ובנוכחות זרים, זה אחרת מלהיות במרחב שבו אי אפשר וגם לא יכולים להיות עם מסכות לאורך זמן.
אז לא הייתי לוקחת שיעור על כללות המין האנושי ממקרים ספציפיים, לא לכאן ולא לכאן, כי בסופו של דבר אנחנו פרטים נפרדים ושונים, וכל אחד הוא מי שהוא והעבודה האישית שלו בחיים.
תפיסה פנימית דורשת שינוי מבפנים, ומומלץ לעשות את זה בעזרת גורם מקצועי שמתאים לך ומכיר את השבילים והדרכים לשינוי משמעותי ואמיתי לטוב לך.
@היא יושבה בחלון

ועדיין לא מרגישה שהצלחתי להתשחרר מזה
בטוח שזה תהליך ארוך אבל כמה ארוך? אני כבר שנה אצלה ורוצה לחזק מהצד

שולחת לך משהו באישי.

וגם בהנחה שפסיכולוגית- אם ידוע לך לאיזה זרם מרכזי משתייכת, או שיטה עיקרית בה מטפלת

יש לך שיח פתוח איתה על הטיפול?

וגם עצם העניין שתכירי גברים טובים יותר ויותר זה מערער על התפיסה הישנה ועוזר לדייק אותה

לי הייתה תפיסה שאישה=נצלנית. תהיה טובה אליך רק כדי להשיג מה שהיא רוצה. זה ישב עמוק בתוכי ומשום מה רק בגיל 26 ככה זה צף (אם הייתי מתחתן עד אז הבעיה לא הייתה באה לידי ביטוי לדעתי). יתכן שזה בגלל שבגיל הזה הרבדים החיצוניים של הנפש כמו התרגשות וכו' נחלשים ואז השינוי וההתחדשות פחות יכולים להתרחש ומה שעמוק בפנים יוצא (יש בזה גם יתרונות כמובן. ברור לי לדוגמא שעכשיו אני יודע הרבה יותר טוב איזו בחורה באמת מתאימה לי).

התפיסה הזו הייתה מקובעת עמוק עמוק בתוכי. ידעתי שהמציאות לא כזו באמת וגם הכרתי בנות טובות מאוד, אבל קשה לשנות תפיסת מציאות שיושבת חזק בתת מודע.
התפיסה הזו התחילה להיווצר אצלי כבר בגיל צעיר מאוד, מאז שאני זוכר את עצמי, והמשיכה בכל שנות הנערות. אין טעם לעסוק ככ בגורמים, אז רק אומר בקצרה שהסיבה העיקרית לתפיסה הזו, זה האופי וההתנהגות של אמא שלי (לא מכוונה רעה. שילוב של אופי ודברים לא פשוטים שהיא עברה בחיים)

מה עושים (לא הלכתי לטיפול, מסיבות שונות. טיפלתי בעצמי. לקח זמן אבל די הצליח לדעתי):
1. קודם כל תפילה. בפרט פה בעניינים של נפש שדברים יכולים להיפתח פתאום. אבל כמובן בעיקר תפילה שיברך ויצליח את פעולותייך להתגבר על הבעיה.
2. להסתכל על המצב מבחוץ, כאילו מישהו אחר עובר אותו ומה את מייעצת לו.
3. לדמיין את עצמך בזמן בו נוצרה הבעיה עם מישהו אחר שמתנהג כראוי (נגיד במקרה של אבא קשוח מאוד- לדמיין אבא טוב).
4. להיזכר באנשים טובים מהעבר שלא היו כאלה ובדברים שקרו איתם (וכן להיפך. לא להתחפר בזכרונות מהרע שהיה).
5. לדמיין אותך במציאות הנוכחית עם בעל טוב. ככה את מתחברת למציאות האמיתית ולא לזו שמצייר לך תת המודע כדי להגן על עצמו.
6. לא לקרוא ולא לשמוע דברים שמחזקים את התפיסה של תת המודע (נגיד סיפורים על אלימות במשפחה). בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.
צריך להיזהר כי תת המודע דווקא נמשך לשמוע סיפורים כאלה כי כאילו מדברים עליו (תת המודע הוא כמו אדם נוסף שחי בתוכנו עם חוקים ועולם משלו. אנחנו זה יותר השכל והרגש ויש מקום משותף בו הם נפגשים עם תת המודע. צריך שבמקום הזה הם ישנו אותו ולא הוא אותם).
7. להעביר את תת המודע חוויות טובות ומענגות (בפרטי ובכללי). לאלף אותו מחדש לפי תפיסת המציאות האמיתית, שבעולם יש יותר טוב מרע.
אלו יכולות להיות חוויות רוחניות (דבקות בה' מחדשת את הנפש בגלל הענווה והביטול שהיא יוצרת) או רגשיות (שירי אהבה יפים ומרגשים שמחזקים את האמון והרצון באהבה).
הדרך להגיע לתת המודע היא או ע"י חלומות שלצערנו לא ממש בשליטתנו (אבל בהחלט תתפללי שיהיו לך חלומות טובים בהם תחלמי שאת בתוך מציאות טובה) או ע"י כניסה למצב של גלי תטא במוח (אולי תנסי תטא הילינג אגב). יושבים בשקט, נושמים עמוק, נרגעים. נכנסים למצב כזה של נמנום ואז חושבים מחשבות טובות או שומעים שירים שקשורים למה שאת רוצה לעבוד עליו. גלי המח האלה קיימים גם מיד כשקמים בבוקר או לפני שנרדמים. לוקח זמן אבל זה בהחלט עוזר.
אגב, גם הרפיה של הגוף ולימוד איך לחוש אותו (יוגה כזאת) עוזרת להרפות את הנפש ולהתחדש
8. לא לחשוב יותר מדי. לחיות את החיים. ככה התובנות שהבנת בזמני חשיבה והתבוננות או הדברים שעבדת עליהם ברגש מתקבעים בנפש.
9. תתפללי שתפגשי, גם בלי קשר לדייטים, גברים שבולט מיד שהם אנשים מאוד טובים. חוויה מתקנת.
לי זה קרה עם איזו נערה צעירה עם לב ממש טוב שעבדתי איתה וזה עזר לי.
10. "המתקה" (זה השלב הסופי בעקרון אבל יכול גם לעזור תוך כדי לפעמים)- תחשבי ותדמייני שיש איתך גבר חזק, פיזית ונפשית, שממש אוהב אותך ומשתמש בכוחות שלו אך ורק כדי לעשות לך טוב ולהגן עלייך. נגיד הוא בחיים לא יכעס עלייך אבל כן יתעצבן על מישהו שדיבר אלייך לא יפה.


בהצלחה. ה' איתך. תעשי את שלך ויהיה טוב בעז"ה

שאוכל לקרוא את זה שוב ושוב בלי לראות מה שאני לא רוצה לראות (זה היה לי מעט גס)

ומחקתי (התלבטתי אם לכתוב את זה כמובן ואמרתי שאכתוב ממש ברמז בשביל חשיבות העניין).

בהצלחה

מבינה לליבך ♥️

*מתחם התחנה
*פארק טדי
*גן הפעמון
*משכנות שאננים
*טיילת ארמון הנציב
*ליד התחנה של כיכר דניה יש פארק

העתיקה, ללכת לכותל/סיבוש

1. על זה.
2. ועל זה.
(פפ הלפרט)
חח איזה קרציה אני:/

אמממ
1. שהשבוע הקודם היה מצוין.
2. שהייתה שבת טובה.
3. שסגרתי שם לאלול.
4. ועוד מלא.

לא יעזור שאני ארוץ ואצטרך להתאים את עצמי לקצב.. ותכלס לא יהיה לי נעים לרוץ ליד מדויט.

כנ"ל לגבי רכבות

סתם מביך,

אבל אין שום סיבה שזה יקרה. כדאי לתכנן קצת לפני...

כמה שאלות

1. משתפת את אמא שלי / אחיות שלי / חברה מסוימת - רווקה.

2. עם ההורים.

3. יש לי חברות "חדשות" אבל רובן ישנות.
אחוז החברות הנשואות גדול.
יש לי רק חברה וחצי רווקות.

4. הייתי שמחה לחבר חדש וכשנהיה ממש חברים, נתחתן

1. משתפת המון את אמא שלי ואחותי הגדולה, עם חברות זה יותר חוויות והתלבטויות של יומיום
2. גרה עם ההורים
3. יוצרת חברויות חדשות, לא דווקא מאוד קרובות אבל נראלי שזה תלוי בעיקר בכמה אנחנו נפגשות
מהחברות הקרובות בערך חצי נשואות אבל יש גם הרבה לא נשואות סביבי
4. אני יחסית בסדר עם המצב, ומתחברת למה ש @חיים של כתבה שהייתי רוצה את החבר ששייך לי

אולי את שייכת לו.. הוא בעלך לא?

לא התכוונתי למשמעות של בעלות, כלומר לא שייך לי= בבעלותי, התכוונתי לזה שאנחנו שייכים אחד לשני, כי יכול להיות מישהו שהוא חבר טוב ואדם מתוק ומדהים אבל שגם תהיה הרגשה שאנחנו לא שייכים אחד לשני..

אגב.. אני אקבל ואשמח אם תגיד לי שאתה לא מבין על מה אני מדברת, זאת הרגשה נורא מתסכלת בדייטים ולא הייתי מאחלת לכם

אולי אני מגדירה את זה בצורה אחרת ולא מוכרת אבל כן קרה לי שניפגשתי עם מישהו והוא היה מדהים! באמת בחור זהב ומי שתתחתן איתו באמת באמת תזכה! -פשוט לי זה הרגיש שזה לא הבחור ששייך ונכון לי, סוג של יש לו הרבה הרבה טוב אבל הטוב הזה לא שייך אליי ולמה שאני מחפשת בבעלי

הרעיון הכללי בהחלט מובן.. אבל מה הקריטריונים שלך שעל פיהם את מחליטה אם הוא שייך או לא?

אולי פשוט יותר להגיד שאין התאמה וזהו?

מבחינתי אם אין התאמה זה שאנחנו באמת לא מתאימים בדברים מסויים, בין אם זה גישות שונות או דברים בסגנון..
תחושת שייכות לדעתי זה דבר שהוא לא דווקא שכלי שאפשר לקשר אותו לקריטריון מסויים.. זה פשוט תחושת שייכות חח.. לא קרה לך שהגעת למקום מסויים והמקום עצמו הוא טוב אבל מבפנים הרגשת שאתה לא באמת רוצה להיות במקום הזה?

באמת היה מקום כמו שאת מזכירה .. מבחוץ עד המפתן הוא היה אחלה, אבל איך שנכנסתי אליו הרגשתי שאני ממש לא רוצה להיות שם.. זה היה הבית ספר שלי

את הרמת לי לכזו הנחתה חבל״ז

השאלה אם כדאי להסתמך על זה יותר מידי במציאת בן זוג? כלומר אולי עכשיו את לא מרגישה חיבור אבל אחרי כמה זמן כן תרגישי? מרגיש לי מוזר לדחות זיווג על דבר כזה.

וזה לא אחרי דייט אחד, אם נפגשתי איתו כמה פעמים וראיתי שזה לא משהו שמשתנה אז אני כן אקשיב לאינטואיציה שלי שזה כנראה לא מה ששייך לי (וזה לא שבאתי לדייט נוסף כדי לסמן וי או לתת הזדמנות, באמת באתי פתוחה לנסות להכיר ובאופן טבעי גם לנסות להתחבר).

 

ואני לא אומרת את זה בתור כלל, אבל יש בכל קבוצה יש אנשים טובים ומיוחדים וכנראה שלא עם כולם אתה תהיה בקשר של חברות קרובה, אז תשאל למה ומה הקריטריון? ולא תמיד יש תשובה ברורה...
נכון, אולי זה ישתנה אם רק תהיו קצת יותר ביחד ותכירו אבל מראש לא הכי באלי לבלות המון עם הבן אדם הזה.. לא מרגישה שייכת אליו

ואני יודעת שקורה שיש שניים שלא מתחברים אחד לשני ובסוף נהיים החברים הכי טובים אבל לא הייתי סומכת על זה יותר מידיי בבחירת בן זוג...
וכמובן, אולי אני טועה...

האמת שאחרי שהסברת את זה, זה נשמע לי הגיוני. נדמה לי שזה קשור להמון תהליכים שחלקם קשורים לזרימה בעיקר.

אמור מעתה: הרי את שייכת לי, כדת משה וישראל.

ומסכימה שזה דיי קשור לזרימה

בטוויטר(בפתוח ואת האישיים יותר-בנעול), בקבוצות וואטסאפ ספציפיות שהן סוג של המקום הבטוח שלי שם.

2. טכנית עם ההורה ושני אחים, מהותית לבד.

3. זה בתקופות, אני לא בקשר עם חברות מתקופת האולפנה/מדרשה/מפעל אבל עם החברים שיצרתי אחרי שעזבתי את המפעל אני עדיין בקשר אני מניחה שזה קשור לזה שהם "פנויים" אליי יותר ושיצרתי אותם בלי מסגרת "מחייבת".
כמות הנשואים נמוכה מאוד, ומבין אלה שאני נפגשת איתם על בסיס כמעט שבועי אפסית(שניים התארסו לאחרונה והם הזוג היחיד כרגע שאני בטוחה לגביו) אבל זה הגיוני כי רובם קטנים ממני בשנתיים ויותר.

4. כן, אני רק מפחדת שכשאני אצטרך לפרנס(ואני אצטרך) הקשר יתמסמס ואני אעלם ואני גם מפחדת שהם יעלמו

1 חברים, אחים/הורים. כמה שיותר לכיוון המשמעותי - חברים יותר קרובים

 

2 הורים, אבל יש בזה גם לבד במידה מסוימת

 

3 כן אבל שומר בעיקר חברים ותיקים. רובם המכריע נשואים, אבל הרבה מאד מהם עברו איתי כמה שנות רווקות

 

4 בהנתן המצב הכללי (רווקות, עבודה, סביבה קיימת) - המצב בסדר גמור, אבל עם מזל פה ושם היה יכול להיות יותר טוב בפרטים (אם למשל חברים קרובים היו גרים קרוב יותר וכדומה. יכול היה גם להיות הרבה יותר גרוע)

אולי אתה משלם כפל

1.
2 חברות טובות שלי שהן בגדר מצילות נפשות בזכותן אני עוד שפויה

2. לבד, בדירה ליד ההורים, אין כל כך חברת שווים באזור

3. משתדלת ליצור, בערך 50%

4. בערך כן

1. הורים ו3/4 חברים קרובים.
בדברים פחות משמעותיים ואישיים יש מעגל חברים רחב יותר

3. יש חברים קרובים משלבים מאוחרים יותר.
אבל העיקר זה החברים מהתיכון/גדלנו יחד.

כל החברים הקרובים נשואים, חוץ מאחד למיטב זכרוני

4. מרוצה כי אני חושב שיש לי חברים טובים וקשר מאוד טוב איתם.
והם באמת נשמות גדולות, נמצאים כשצריך ולא שכחו אותי בכלל אחרי החתונה..
וגם לא מרוצה כי יש רצון וצורך ליותר, בעיקר בשוטף

1. חברות שלי. מקבלות ממני שיתופים יומיומיים.

2. גרה עם ההורים.

3. כל הזמן מכירה חברות חדשות ונשארת גם עם הישנות. בערך רבע מהחברות הקרובות שלי נשואות....

4. מרוצה בהחלט מהמצב.

משתף איתם באופן שבועי כל אחד לפי מה שמתאים אבל זה בדרך כלל שיחות עומק ומשמעותיות.

מרוצה מבחינת זה שאני לא אוהב small talk ויש לי מספיק אנשים לדבר איתם.
ברור שעם אשה אני מצפה שזה ישתכלל.

1. בעיקר חברים.

 

2. תלוי באיזו תקופה של השנה.

 

3. בהנחה שהסביבה עדיין מתחלפת מדי פעם. חייב ליצור חדשים, הם זמינים יותר, אפילו אם רק ברמה הטכנית.

 

4. בגדול כן, הגיוון והשינויים מרעננים ומחדשים כוחות.

1. חברים משפחה וכל מי שיש דיבור איתו. 

 

2. עם חברים

 

3. מחדש. כל מעבר בין מסגרות מוליד עוד חברים.

 

4. תמיד יש יותר טוב אבל מודה על מה שיש

1. 2-3 חברים קרובים

2. גר עם שותף.

3. בגדול נשאר עם 'של פעם' אבל זה כנראה בעיקר גלל סיטואציה.

4. היה יכול להיות יותר טוב, אבל לא רע.

 

האמת שציפיתי למגוון תשובות אחרות 
כיף לקרוא את התשובות שלכם /ן 

1. אמוש וחברה טובה,
דווקא על שיחות משמעותיות והתלבטויות אני פותחת עם יותר אנשים, עם חברות במעגל היותר רחוק אבל עדיין קרוב, עם אחים שלי, עם גיסות שלי... לפעמים אני מרגישה שדווקא השיחות הקטנות על היומיום הן יותר אישיות מההתלבטויות הגדולות.
2. ההורים
3. יוצרת, וגם חברות מהילדות, מי שאני הכי איתה בקשר היום אנחנו ביחד מהמעון
+ מממ 2-3 , פעם הייתי עם בנות שנשואות היום יותר בקשר, זה טיפה התרחק בלי קשר לנישואין, פשוט לא היה איך להיפגש.
4. מה זה מרוצה?, טוב לי מוקפת באנשים מדהימים, משתדלת לנצל את הרגעים האלה, להשקיע בבית, בחברות, בעצמי, בלימודים... ומצד שני מתכוננת לעתיד, לא מתפרעת עם ההווה כי יודעת שבעז"ה בקרוב אני אהיה עם אדם אחר במקום אחר.

משתפת חברות

גרה בבית עם המשפחה רחוק מחברות אבל מקווה לנות בקרוב

בעיקר חברות מהתיכון

לא יודעת חלק כן וחלק לא 

מה שלי עזר אחרי פרידות משמעותיות-
למחוק את המספר, ההתכתבות ותמונות.
קודם כל לבכות ולשחרר.
אחרי זה ללכת למקום שטוב לי שמה להתפלל ופשוט להתפלל, לבכות ולדבר עם ה'.
ואז לכתוב מכתב לבחור ובו להגיד תודה על מה שהיה בקשר ולשחרר אותו ממני כדי שאני אוכל להיות פנויה לבחור הבא ולא לחשוב שאולי נחזור- כמובן שזה לא בשביל להביא לו...

יש הבדל אבל גם שזה קשר ישן עדיין לפעמים שלא הולך הלב מתגעגע לקשר כזה, לאו דווקא לבחור.

למחוק מספר שלו ושל חבריו. לא לדבר איתו. לא לעדות השוואות. ושיש בבדאות מישהו שמתאים לך. והוא בוודאות לא האחד הזה

בהצלחה!

לא להשוות זה בחירה. לא תוצאה.
גם אם היא קשורה אליו היא יכולה לא להשוות

ולא לדבר איתו זה ברור בעיני..אבל איך משכיחים מהלב

ולהמשיך הלאה.

וכמובן לשתף רגשות כדי שזה לא יישאר בלב.

אם זה יושב על הלב כבר זמן ארוך אפשר ללכת לכמה שיחות אימון אצל מישהי טובה. אוכל להמליץ בפרטי על כאלה

בהצלחה!

אולי אפשרי גם בלי אימון, לנסות קודם עם עצמי..
לכן מבקשת ממי שעברו תהליך עם זה
אולי יכולים לתת לי כלים, ולחסוך את זה..

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב

איזה מקסים לראות שעדיין קיים הקריאת ספר תהלים לכבוד שב"ק...

שבת שלום!
ישועות לכולנו

וגם ברחובות עצמה יש פארקים שווים

לא שווים

רחובות זו עיר גרועה לדייטים

יש בבילו את בראנצ׳וס,נינה ביאנכה.
ברחובות עצמה יש את ביגה,לה-לה,רות.

אבל בפעמים שהייתי בצומת בילו היה רק את בראנצ'וס שכשר. רחובות עצמה זה משהו אחר. אמרתי על בילו

אגב,יש בבילו גם פלאפל כשר

בכניסה לעיר.
לא הייתי שם שנים, אבל כשהייתי היה בסדר.

קוראים לזה גם גבעת האירוסים

אז יש דברים במרחק בערך 25 דק מרחובות אם זה טוב-
תל חדיד
מעיין עין ורד בכרמי יוסף
גבעת הרקפות בטל שחר
יער בן שמן
פארק קנדה - אזור לטרון
חוף פלמחים-אזור ראשון

ליד בסיס/אנדרטה.
או שזה בכיוון אחר.
כי אם זה מה שאני מדבר עליו, ולא זוכר את השם שלו..
אז אחלה מקום(:

בדקתי קצת ונראלי אני מדבר על משהו אחר..

בקרוב בע''ה!

פשוט תמיד נראה לי שגם המנה של היחיד איכשהו מוגזמת חח

אין לי מושג על מה אח מדברת

זה ארוחה זוגית והיא עדיפה על רק חביתה ורק סלט

קןראים לה זוגית כי היא מיועדת לשניים
שאלתי למה דווקא שניים בן ובת ולא שניים בנים/ בנות?

דיברתי על ארוחה עם עוד מישהו

מה את רוצה ממני בקשה
לא רק אני הבנתי ככה

יודע לא לצפות

אולי זה חבל

ועדיין, גם אם לא אישיו, אני מסוגל להתחייס לזה

אני אישית לא רואה הבדל גדול בין אם אני לבד או עם מישהו.

באופן כללי, אם אני לא ממהרת אז לפעמים אחכה, אם אני בלחץ להגיע למקום מסויים אני כנראה אעבור.
דבר נוסף שמשפיע על ההחלטה, זה אם יש אנשים ברחוב (חוץ ממנו).

בכל מקרה, בד"כ מעבר ברמזור אדום ילווה אצלי ברגשי מצפון קלים.

אני אחכה.
אם אני בספורט אני אעבור.
בדייט אני כנראה אחכה.

אני חושבת שרק אם אהיה עם ילדים קטנים לא אעבור...
הרמזור נועד לשרת אותי, לא אני אותו
חוקים בכללי נועדו לעזור לנו בחיים ואני בעד להשתמש בהם בהגיון ולא בכל מצב רק כי בשם החוק היבש
צריך לחשוב מה עומד מאחוריהם ולהתאים למצב... אם יש שלט כלשהו צריך לחשוב למה שמו אותו ואם אין בעיה מהבחינה הזאת אז אפשר לעבור על החוק (לא בכל המקרים, יש פעמים שהיתרון הוא דווקא בשמירה כללית על החוק)

בקיצור זה לא מצוות ה' שטעמן לא ידוע, זה סה"כ חוק לשמירה על הסדר.

ואז הגיעה מכונית

בכללי אני עובר חופשי חוץ משני מצבים
1 - יש ילדים מסביב
2 - כשאני על מדים (לא שאני מהאלה שכאלה אבל זה לא בכוונה)

בדייט במצב כזה שאין אף אחד ואין רכבים ומקום צדדי אני מקווה שנעבור את זה

תעבור אל תעבור.. נו.

שאני רואה את כל הכלי רכב שמגיעים אני יעבור גם באדום.

יש כבישים שאתה יכול לחכות חמש דקות לרמזור.

בדייט בדכ כן אבל תלוי בבחור.

לא מרשה לו לחצות באדום, באחת הפעמים הראשונות בלמתי אותו עם היד שלי

בדייט, אשאל אותה אם בסדר מבחינתה. כי למה לא אם לי זה לא מפריע...

אא"כ זה יישוב דתי או מקום בו אין להבנתי חילול ה' אם אעבור.

להכיר מישהו סתם מהחיים ולא שזה נעשה בצורה רישמית של הכרות..

רק הקטע שאפחד לא שואל אותנו מה העדפות שלנו בנושא 🤷‍♀️

כמו שאמרת בעצמך (שאחד לא שואל אותנו)

נשמע לי ממש פריווילגי לא להתפשר על זה ולא לעשות שום צעד בנושא בגלל זה.

 

למרות שיש אנשים שממש קשה להם להתחבר לקונספט וזה מובן ממש ממש.

אבל זה א' ב' לנסות או לחשוב על זה לפחות

 

באמת זה יכול להיות הרבה פעמים פונקציה של גיל.

וזה דרך הדברים שלא יצא לך מהם דבר + עוד כמה. וה' יכיר לך את אישתך מהדברים האלה או שלא מהדברים האלה