בקטע שהם לא רואים את עצמם שדכנים, וחוששים שהרעיון גרוע, ומעדיפים לא להטריח את החבר סתם, ובכלל לא נותנים לו לשפוט בעצמו.

או שלא הבנתי נכון...

נעלבת פעם מהצעה שקיבלת?

אני מבינה לחלוטין את העניין של הצורה.

אני מצפה שמי שמציע לי הצעה יקבל את הלא שלי כלא, ולא ינסה לשדל אותי לעשות משהו שאני לא רוצה. (כמובן, יש הבדל אם המציע יגיד משהו על זה שאני טועה לדעתו וישחרר, לבין ללחוץ לצאת).

מסכימה לחלוטין שצריך לברר על כל הצעה, לא משנה מאיפה היא הגיעה. (מהניסיון המועט שלי בהצעות שהגיעו מחברות, כולן הסתיימו מהר מאוד).

אני לא כל כך מצליחה להבין את העניין של הצעה מעליבה. איך שאני רואה את זה, מי שמציע לי הצעה רוצה בטובתי, ומגיע מכוונות טובות. נכון שמבחינתי הפגישה עצמה יכולה להיות גיהנום, אבל למה על הכוונה הטובה לנתק את הקשרים? במיוחד אם זה לא אנשים קרובים, כמו שהם לא מכירים אותי טוב, כנראה שגם את הצד השני לא, והכל סבבה, לא?

אני גם לא מבינה מה את מגדירה הצעה מעליבה. האם את מוכנה לפרט מה זה בעינייך הצעה מעליבה?

כי מאיפה נולד אותו שדכן אם לא מכמה הצעות אקטיביות שלו?

נראה לי שבסוף זה אפילו לא משנה אם בסוף יצאנו/ אם אנחנו מתאימים- עצם זה שיש לך איזשהו רעיון ופנית אלי- משמעותי וכיף לי לדעת שחשבו עלי, ומניחה שיש עוד הרבה כמוני..

וברור שיש את המחשבה שאולי זה כן יכול להצליח אז למה לא לעזור לזוג אולי למצוא אחד את השני? מקסימום טעית..

ההיסוס הזה של "אני לא שדכן ולמה להציע אם אולי זה לא יתאים"- יש בזה משהו, אבל גג תחשבו על זה קצת ותהפכו ברעיון, ואם נראה לכם שיש איזשהו בסיס אל תשמרו בבטן.. גג תשמחו מישהו/י שידע שנזכרתם בו;)

האחריות הבלעדית הוא על מי שמחליט להפגש.

להציע זה דבר טוב מאוד גם אם לא יוצא מזה כלום.

גם הידיעה שחושבים עליך ומפרגנים לך היא טובה.

מי שמציע הצעה לוקח אחריות על זה שהוא חושב שהיא יכולה להתאים. חוץ מזה הוא לא לוקח אחריות על כלום.

רציתי להגיד לך שאני חושב עליך, אבל אין לי שום הצעה קונקרטית.

או

ניסיתי להכיר לך מישהי, אבל היא לא היתה מעוניינת\תפוסה.

האם הודעה מהסוג הראשון שמגיעה מחבר שלא דיברת איתו כמה שנים (נניח, מישהו שלמד איתך בתיכון ולא שמרתם על קשר) תשמח אותח או דווקא יעורר משהו שלילי, בקטע שהחסרון שלך מאוד בולט, ומה הוא בכלל מרחם עליי.

לגבי הסוג השני, בגלל שזה לא רלוונטי - האם עצם המחשבה תשמח אתכם (ותנסו לחזור בעתיד אם זה היה מצב של תפוסה), או שאתם בקטע של יוסיף דעת יוסיף מכאוב?

@ממלא כל עלמין, @@advfb

אז אולי כדאי שהו סתם יתקשר אלי וישאל אותי לשלומי גם בלי קשר לזה חח

לעצם העניין - יכול להיות שזה ירגיש לי מוזר אבל אנסה לזרום איתו ולפרגן לו על כך.

יותר ירגיש לי נעים אם הוא יגיד "עדיין לא מצאתי ואני חושב על זה ואכפת לי מזה" 

אם הוא ישדר לי מסר בסגנון "חשבתי חשבתי וכנראה שלא אמצא לך מישהי" זה יהיה לא נעים אבל למה שמשהו ישדר לי דבר כזה?

לא לא לא אני ממש לא מכונת קבלות שמדפיסה "תודה שחשבת עלינו"

אני לא אגיד לך שלא נעלבתי מהצעות ואנשים שהציעו... היו כמה כאלה והיו גם סתם כל מיני פניות חסט"קיות..

אבל אם מישהו/י יספרו לי (היום) שהם חושבים עלי בנושא הזה זה באמת ישמח אותי

ואם מציעים הצעה קיצונית לא מתאימה- אם נראה לי שזאת סתם טעות מסוימת בהבנה לגבי אני אנסה גם להסביר למה לא ומה כן.. לפעמים אני אצטרך לגייס בשביל זה סבלנות ולדלג על הדחף להפגע לעת עתה, ולפעמים זה לא ממש יעבוד לי באותו רגע אבל אח"כ כן.. 

אבל זה בדגש על היום ואחרי שינוי תפיסה מסוים.. וזה לא תמיד עובד אבל בעבודה;)

אבל- כן! ברמה האוביקטיבית זה שמישהו חשב עלי וטרח אפילו להתקשר להציע וכו', ראוי לפחות להכרת תודה, וחשוב שאני כאדם אזכור כמה זה קשה לצאת מעצמך וממאורעות חייך שלך ולחשוב על מישהו אחר.. 

אבל לא רק..

וכן, יצא לי להציע לחברה מאוד מוערכת והיום היא גיסתי 

היו עוד כמה הצעות שהצעתי אבל הם הגיעו גג לכמה דייטים.. 

אנשים מבחוץ שהופכים להיות משפחה ומשפחה שמתערבבת עם העולם שלי בחוץ זה ממש פאזל חדש שצריך להרכיב ולקבל בו שינויים...

ברור שחברה שהיא גם פתאום גיסה זה קשר אחר ועמוק יותר.. מכירה גם מקרים שזה דווקא גרם לנסיגה בקשר במידה מסוימת

אם רוצים לעבוד על זה בעיקר מדברים עם משהי שיכול לעזור (נשואים שמעוניינים להכיר לאנשים וכולי)

יצא לי לפנות אקטיבית וקיבלתי הצעות.

לא מבין את האידיאל להיות פסיבי

בגדול כן, אבל זה בעיקר חברים ספציפיים. אני לא שופט, אבל יש חברים שיכלו לעשות יותר כנראה.

אני בהחלט מציע, ואני גם מקפיד שיהיה פתוח איתי, מאחר ואין לי כשרון כשדכן, ואני יודע כמה זה מעצבן כששדכן לוחץ.

לא יצא לי לפנות אקטיבית. קשה לי.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.