מה צריך לבדוק בקשר.

מה משפיע על חווית הקשר הארעי.

עד כמה נתונים חיצוניים משפיעים עד כמה נתונים פנימיים משפיעים.

אני חושב שיש מדדים שהם פנימיים ובאמת שמסתכלים על כל הנושא של בתים שמתפרקים זה ממש מעורר את הנקודה.

עוד נקודה שזה מעורר - תפילה. באמת מסתבר שזה עניין שאי אפשר בלעדיו (גם אחרי כל מה שלא נאמר על הנושא).

התלות בקב"ה היא בוחן חשוב. איך להתייחס אליה, איך להנכיח אותה בחיים.

ולרגע גם עלתה לי המחשבה שתיארת...

אבל

אלה מקרים שלא קורים לכולם, כתבות כאלה זה בדר"כ על משהו שלא קורה לכל זוג שני/שלישי

דבר שני, באמת זו נקודה שחשוב לבדוק קודם, מידות בסיסיות שיש לבחורה שלא תתנהג ככה כלפי בן אדם שהיה בעלה ובטח שלא כלפי ילדים

לא נראה לי שנכון לקרוא לזה הימור, אף על פי שאני מסכים שיש פן כזה.

בכל מקרה, לא בריא לחשוב שלילי כל כך. זה כמו שלא חושבים על תאונות לפני שמתחילים נסיעה. לדעתי, עדיף לנו להתרכז במה שאנחנו יכולים לעשות בצורה הטובה ביותר וכמובן עם הבטחון והאמונה שמלווים כל צעד שלנו. בסוף יהיה בסדר, יהיה טוב.   

 יכול להיות שאני טועה וגם מסתבר שהתפיסות הפמיניסטיות הרדיקליות שרווחות בעולם משנות וגם מעקמות פסקי דין,

אבל הסיבה בד"כ לקושי שעוברים גברים גרושים היא פחות אי הוגנות כלכלית (נכון שבמצב של יוקר מחיה שמשכורת של בן זוג אחד לא מספיקה לגמור חודש במשק בית 1, בטח היא לא תספיק ל2 משקי בית..), מקרי קיצון של התאבדות קורים הרבה מעדות של פגיעה בילדים וכו', לפעמים זו גם האמת ל"ע (לפעמים שקר שהאישה מספרת כי היא תוכל להרוויח עליו..) 

נכון שטענה כזאת קשה להוכיח והרבה פעמים נשים עלולות לעשות על דבר כזה קופה, כי מקבלים את הטענה שלהן קצת בלי לחקור כ"כ ומוציאים צו הרחקה כנגד האב, אבל אם כבר בנושא הזה דברים זוכים בגדול לתיקון לעומת מה שהיה בעבר..

ברור שצריך לחפש איזה מעצור כנגד הנשים שמעלילות עלילות שווא והורסות לגרוש את החיים, אולי חיוב בדיקת פוליגרף או הרתעה ע"י קביעת עונש מינימום למי שטענתן מתבררת כשקר, אבל בגדול המצב בבתי הדין ובבתי המשפט רחוק מלהיות קיצוני כנגד גברים.. 

שהכף נוטה פחות לצד גברים גרושים..

לא בדקתי אישית, אבל ממה שאני קורא כל הזמן כשמתפרסם - הוא בהחלט קיצוני כלפי גברים. פשוט מאוד, 

הרבה יותר הגיוני שגבר יהיה אלים מאשר אישה, וזה גם הרבה יותר פוליטיקלי קורקט בימינו..

אשה נתפסת כיום אוטומטית כחסרת ישע. אינטרס מובהק של ארגונים פמיניסטיים רדיקליים, ואני קורא מידי פעם על פעילותם.

אפשר לראות דוגמא לזה בעוול שנעשה לשולי רנד, ואני אומר עוול אחרי שהוא די הוכיח את זה באמצעות הקלטות וכו'..

מה גבר יכול לעשות כדי לגונן על עצמו?

כשעורכות דין מייעצות לאשה להיעזר בעמותות שמספקות למשל שירותי אבטחה כדי למצב את הגבר כאלים, גם אם הוא העדין ביותר (עייני בכתבה בגילוי דעת). וזו דוגמא אחת מיני רבים. בעצמך הרי הסכמת שגברים רבים מתאבדים, בסה"כ אמרת שהסיבה היא עלילות ופגיעה בחיים שלהם באופנים אחרים מאשר באופן כספי..

רק שדי ברור לי שכשתקרא בעלונים של ארגונים למען אבות גרושים תמצא הטיה וכן להיפך..

בפועל אחד הארגונים נגד אבות גרושים רק השנה התפרסם כשדאג לגבר שכמעט הצליח לרצוח את אשתו.. אז אני מדברת על משהו קיצוני אבל קיים דבר כזה.. 

ואתה בטח מסכים שגבר שמסוכן לילדים שלו ייאלץ להיות מורחק, גם אם זה עלול לעלות בחייו. אני מכירה כמה סיפורים לא קלים כאלה מקרוב.. נקודה לא פשוטה כאן היא איך מבררים דבר כזה, וכן- כאן יש נטיה להאמין לאישה כשעלול לקרות שהיא תרוויח מזה ולכן תעליל עליו, ובעצם תסמוך על זה שלא ממש יבדקו אותה.. אבל גם זה לא מדויק עד הסוף, כי זאת עדיין פרוצדורה לטעון טענה כזאת, פשוט זה לא עובר מספיק מבחנים..

בכל אופן ההתפתחות הזאת מצילה הרבה מאוד ילדים שזוכים לגדול בבריאות הנפש, והיא ברכה גדולה לעומת העבר- שמי בכלל חשב לטעון מסוכנות על אבא, ועל בסיס טענת אשתו? אולי במצבים נדירים אם בכלל...

וכמו כל נושא- גם פה הגיעו למצב שלפעמים התיקון מגיע לקיצוניות שניה ומחרידה.. וגם מקרים כאלה יצא לי להכיר

ונכון שכל הנושא הזה מאוד כאוב וקשה לעיכול- מזבח מוריד עליהם דמעות, וברור שזה מחריד עצם המציאות של פירוק הבית, וכל הכאב הכלכלי, מזונות וכו נועדו איכשהו להפריד כוחות בצורה מתוקנת שלא תזרוק את האישה והילדים לסיטואציה יותר מחרידה.. 

שחס ושלום לא נדע..

בימינו יבוא גואל..

ברור שיש נשים אלימות ומסוכנות ל"ע, וגם בהן מטפלים (רוצה להאמין..)

השאלה כאן אם יש כאן הטיה קיצונית נגד גברים, ולפחות בבתי הדין התשובה היא לא בגדול,  

בבתי המשפט חד משמעית יש בעיה קשה והיא לא מתחילה ולא נגמרת שם.. העולם משתגע ואת המחיר משלמים גם ילדים שנכפה עליהם ליישם את חזון השוויון.. 

אבל למה העולם משתגע? כי היה כאן משהו שהיה צריך וחובה לתקן? הוא עבר אלף גלגולים והיום התיקון נעשה הרבה פעמים לעיוות הכי גדול. 

אני מכירה מקרי קיצון לכאן ולכאן 
אלימות היא נוראית ולא מתקבלת בשום מצב 
אבל יש אלימות שקטה יותר- גם ניכור הורי היא אלימות
(ממליצה לך לראות כתבה שהייתה לא מזמן על אבות גרושים בחדשות 13)
מה שאני מסכימה שהרבה אג'נדות רדיקליות מטות את הכף שלא תמיד בצדק. 

בסוף מה שחשוב הוא טובת הילדים, 
ואין קשר למין ההורים- לכל התנהגות לא חוקית , פוגענית ודורסנית 

יש מערכת משפט ומערכת רווחה לטפל בה. 

אוף 

ללמדנו, שכל יפי הנפש והנאורים שאוהבים לצטט משפטים בסטייל "דרך ארץ קדמה לתורה" וכל מיני פרפראות כאלו, אינם באמת בעלי מידות טובות או אכפתיות לעולם וליושביו... המטרה היא בסך הכל "עולם ישן עדי יסוד נחריבה", לקעקע כל מוסכמה ולהחריב כל קודש. "פמיניזם" בהקשר הזה הוא רק עוד כלי לכך...

ואדרבה, למען המטרות הנבזות שלהם, הם מוכנים להתעלל באנשים עד דכא. בחוסר יושרה, בחוסר צדק, ברדיפה אובססיבית ורוע לב אכזרי.

אנחנו מזמן מזמן אחריו, בגל השלישי (-הנוכחי) הוא בהחלט כלי להשחתת העולם, כמו שיכול להתרשם מי שכן קרא את הדיון (). או מי ששאל את עצמו למה כתבתי את המילים "בהקשר הזה"

(כלומר:הפמיניזם אכן לא המצאה חדשה, אבל זו הנקודה: ההמצאה הישנה הייתה מעולה ומובילה לתיקון העולם, למצב הנוכחי אין שום קשר אליו מלבד השם התואם)

אני כתבתי דברים נכונים. ואין שום קשר לתופעה שונה בעלת שם זהה, שעליה את דיברת.

זה די בסיסי, אגב.

מוכרח לציין שאחרי שקראתי את התגובות שלך ל@בן מערבא בפורום השכן, קיבלתי פרספקטיבה אחרת על הכיוון שלך, שחיזק ואימת אצלי את מה שהריח לי כבר קודם כשקראתי את ה"בסוד נקבה תסובב"..

תופעה עצובה.

בכנות אני אומר, אני מאחל לך, כמו לכל מכריי וידידיי, ולכל עם ישראל, שלא תיתקל לעולם עם המציאות הזו בפרצוף, שתחיה באושר ועושר עם אשתך בלי להגיע חלילה למצב שיפשטו את עורך בשם הפמיניזם. כי אם חס ושלום זה כן יקרה, תמצא את עצמך מסכים איתי בלי "לחפש את הרע" כמו שאתה נהנה לקרוא לזה.

זה מעניין, שהכאב לב שלך ושל שכמותך לא מופיע לנוכח הרוע שבעולם, לנוכח ההתעללות בחסרי ישע, אלא רק לנוכח מי שמבקר על כך. רק מראה לאן סולם הערכים שלכם הידרדר. 

אם אתה כזה קוקניק נפלא שמסוגל לראות את הטוב בהתעללות בגברים, אולי תנסה לראות את הטוב בביקורת שלי?

זה בסדר, זו היתה בקשה-שאלה רטורית, כבר התרגלתי שאף אחד לא באמת מיישם את הדרישות האלו, וזה משמש רק ככלי ניגוח כלפי אלו שעוד נשאר להם אידיאל כלשהוא ואכפת להם ממשהו...

זה פשוט נורא: בכל הרס וחורבן אתם יודעים למצוא טוב. אבל במי שזועק זעקת כאב לנוכח החורבן - אתם יודעים רק למצוא ביקורת.

כלומר: אליבא דידכו, עדיף לפשוט את עורם של זכרים שאיתרע מזלם להתגרש, מאשר לומר כמה זה גרוע. והראיה: את הראשון אתם מסוגלים להכיל, וכלפי השני אתם יוצאים בשצף קצף.

מה שרק מוכיח שעצם מה שכתבתי רלוונטי גם לגביכם: לא באמת "חיפוש הרע" צורם לכם, לא את הטוב אתם מבקשים. הנושא כולו הפך להיות שכאנשי העולם המערבי הנאור ויפה-הנפש מציק לכם באוזן שמישהו מתיימר לבקר תופעה, אז אתם פשוט מבקרים אותו עצמו על התעוזה שלו. צביעות.

@ארץ השוקולד, במקום לכתוב "מסכים", יכלת פשוט לבצע את זה... אבל כרגיל בדיונים כאלו, זה כבר סיסטמתי שאתם לא עושים את זה. לא שציפיתי..

@מישהו איתי, לא אמרתי ש"כולם שם רשעים", אבל צריך לעצום עיניים חזק חזק כדי לא לראות שהאנשים בעמדות הכח הם אכן רשעים, ואכזריים, ויותר מכל - צבועים.

מותר, מותר לפעמים להכיר באמת, במציאות העולם ש"יש בו רע" (איי איי פרק א' מנתיב התשובה. יש רע..) זו עבודה בעולם, וההתכחשות אליה לא תועיל כלום, ובטח שאינה כוונת מרן הרב זצ"ל.

אם אתה מסוגל למצוא את הטוב בהתעללות בגברים, ולא מוכן לקבל אמירה שזה רע. היית יכול לשקול למצוא את הטוב בביקורת שלי, ולא לקבוע שהיא רוע. 

ובחייאת, אל תאמר לי שלא אמרת שהיא רעה, להגיד שאני מחפש את הרע ומחפש איך לצאת נגד אנשים, זה לא ממש למצוא את הטוב במה שאני עושה.

והמפליא, שגם אם נניח שיש לבקר אותי על סגנוני, הרי עצם מטרתי היא במובהק טובה, אני מדבר מתוך כאב ואכפתיות וביקוש אמת. ואילו רודפי הגברים - גם אם יש מקום ללמד עליהם זכות, אין ספק שעיקר המעשה הוא רע. ואתם, כמנהגכם, הפכתם את היוצרות. עליהם תחפשו זכות מתחת לאדמה, ובי תראו התגלמות הרוע.

אוי האומרים לרע טוב וטוב רע, שמים מר למתוק וגו'

"אנשים הקרובים לך".

תראה, אם אתה קרוב לאנשים שמנהלים את המערכת הזו כך, אז אני מבין את הרתיעה שלך, ואם כן באמת לא חכם שנדבר.

כמו שאני אגיד בכל תוקף שעזרא שיינברג הוא ***, ועם זאת כנראה שלא אשב על כך לשיחה עם בן שלו.. זה אכן מרתיע מי שקרוב אל החלל, ואין מה לעשות מלבד לנהל את הדיון עם מי שזה פחות רגיש אצלו.

א. גמני גמני, פמיניסט בעצמי. השאלה מזה פמיניזם, וראה מש"כ להיא יושבה בחלון.

ב, זה באמת משעשע, מזכיר את המעשה הנודע בבלן שאמר שהטיפש ייצא... יפה נפש זה כינוי גנאי, הכיצד אתה מכריזה שיש קרובים אליך שתואר הגנאי הולם אותם אבל אתה כועס כשאומרים את זה?

אכן אתי שפיר, אבל שים לב להערתי שם: דסוכ"ס רובא הוו..

אתה אומר שאתה לא אומר שטעיתי בהודעה ההיא אלא שרק כואב לקרוא אותה?

אז מה השאיפה שלך, לטשטש את האמת כי כואב לקרוא דברים חדים מידי? אם גם לשיטתך זו אמת, מה פירוש שכואב לקרוא את זה?

יש רבים שחולקים עליי ואני לא מייחס להם רוע. אבל מצד שני - אני בהחלט לא משתייך לדת יפי הנפש שאוסרת לייחס רוע לאף אחד. המדד היחיד שי הוא ראיית המציאות ולא הPC, כן, גם לא PC שעטוף בציטוטי חז"ל או בליהוגים על הרב זצ"ל.

זה שהיום האופנה אוסרת לומר אמת כשהיא לא נעימה לאוזן - לא מזיז לי, כבן דת משה.

הבה נתחיל מכך, שהשורש נעוץ בהבנה שיש בכלל דבר כזה רוע.

כלומר, שב דקה עם עצמך, ושאל את עצמך: האם ישנה סיטואציה כלשהיא, שבה תסכים שמדובר ברוע? או שיש לך אחד מעיקרי הדת הקובע שלעולם לא ייתכן שיש רוע?

נמשיך בתרשים זרימה:

אם מסקנתך היא שאכן יש מקרים של רוע, ואינך קובע שלעולם לא ניתן לומר על דבר שהוא רוע, אז הדיון שלנו הוא נקודתי, האם כאן (או במקרה אחר שנחלוק עליו, לא משנה) מדובר ברוע או לא. וכדי שמחלוקת בינינו תהיה אפקטיבית - נצטרך פשוט לרדת לשורש, ולראות מהם הקריטריונים שלך, מתי ניתן לומר כך ומתי לא. יתכן שהקריטריונים שלנו שונים, ואדרבה, נדון על השורש.

לאידך, והיה ומסקנתך היא שאכן איך שלא יהיה אינך מוכן לשמוע ייחוס רוע לאי מי ויהי מה, אז הדר דינא, צריך לדון על עצם כך, וכאן אני טוען שיש בעיה כשעוצמים עיניים, מתיימרים לתאר עולם שונה מהעולם שברא הבורא, ומתכחשים למציאות שלתוכה הוא הטיל אותנו ועימה ובכפוף לה הוא רוצה שנתקן.

לומר "עדיף עין טובה" זה נכון, אבל בהתאם לאמור - צריך לדעת היכן היא שייכת. עין טובה - כן, נאיביות - לא. היכן עובר הגבול בין נאיביות לעין טובה? שוב אנחנו חוזרים לתרשים דלעיל. 

לא אאריך כאן באיך שאני מנתח את הנושא ומדוע ראיית העולם שלי היא מסויימת, אבל דבר אחד כן אגיד, וזה יענה גם על הדוגמה מהקיבוצים: טעויות יש הרבה, להיות צבוע אי אפשר בטעות. כלומר: נניח ואראה אדם שמשתולל כשהוא שומע שאב אוסר דברים על בנו לעשות מעשים לא ערכיים וכדו, הוא טוען שזה לא לגיטימי, שזה פגיעה בילד, וצריך לתת לילד לקבוע את חייו. אני כמובן אומר שהוא עושה דבר נוראי, אך אכן איני יכול לגזור שהוא רשע יותר מאשר שהוא טועה.

איפה זה ישתנה? אם אחר כך אראה שכשילדים עושים משהו שמפריע לו אישית, הוא נתקף חמת זעם ומכה אותם נמרצות. כאן, הוא הוכיח צביעות, הוא הוכיח שאין לו באמת יחס "מוסרי" כלפי ילדים רק שהוא טועה בו. אלא שיש לו פשוט חוסר אכפתיות לערכים, ובשם איצטלת נועם הוא עוטף את הקרירות הזו, בעוד שלנוכח מה שבאמת מפריע לו, אישית, הוא מתנהג כחיה רעה.

הנושא לפנינו (יחס לאבות גרושים) הוא דוגמה מעולה לכך, כי מדובר בסמל להתנהלות כזו: של אנשים המדברים גבוהה גבוהה על ערכי צדק ויושר ומוסר, אך מאבדים צלם אנוש ביחס למי שלא בא להם בטוב. הצביעות הזו, המוסר הכפול והאכיפה הבררנית, מוכיחים כאלף עדים שלא טעות יש כאן כי אם רוע מכוון.

למעשה, לא לחינם באמת כתבתי בתגובה לחצילוש ש"מכאן ראיה" וכו'. אלא זו עצמה הסיבה לכך, על פי האמור. אני יודע שבד"כ לא מבינים את מחשבתי והיא נשמעת נרגנת, ובאמת ובתמים סברתי שהרי לי הזדמנות נאותה להסביר את עצמי, הייתי משוכנע שלנוכח הצבעה על צביעות תבינו מה אני רוצה ומדוע אלו מסקנותיי. הייתי בשוק לראות שאפילו זה לא מספיק, וגם לנוכח כך אתם מתעקשים לדבוק ב"עין טובה" נאיבית ולהתעלם מהמציאות. למען האמת, זה פשוט שלב שהתייאשתי מהעוילם...

(אני לא אכתוב כעת ש"למרות שאמרתי שלא אאריך כן הארכתי בסוף", כי באמת ביחס למה שיש לומר כן, באמת קיצרתי מאוד. לדוגמה - לא נגעתי בכלל בנושא של אדם שאכן משוכנע שהוא עושה טוב, אבל זה בגלל שאיבד את צלמו והרע בעיניו טוב. הרי אין ספק שהיטלר היה משוכנע שלטהר את העולם זו פעולה מבורכת. כמדומני שיש התייחסות בשמונה פרקים לפלונטר הזה, ואולי גם איפושהוא במשך חכמה, אבל לא מונח לפניי כעת. (להירגע אנשים, זו לא השוואה להיטלר, זה חידוד מהי נקודה שלא התייחסתי אליה כלל))

@מישהו איתי, @והוא ישמיענו, @חצילוש, הייתי חפץ שתקראו גם אתם את התגובה הזו.

ולסיום, @ארץ השוקולד, ביחס אליך ספציפית: ראשית אזכיר שלא רק אמרת שזה מקשה דיון אלא כן האשמת אותי בהאשמות חמורות על חיפוש רוע בכח. בשונה ממה שאתה טוען כעת. ושנית, לגבי מה שאתה טוען כעת, זה נשגב מבינתי: כמובן שאני חפץ שאנשים ירצו וישמחו לנהל איתי דיונים, אך האם לשם כך אני אמור למכור את ערכיי? לסטות מן האמת כפי שהיא בעיניי? הרי נניח ואני טועה בצורת הסתכלותי, מכל מקום כל עוד אני בטעותי - אני משוכנע בה. אם מישהו ינסה להסביר לי את טעותי ולשכנע אותי - ניחא, אבל לעדכן אותי ש"יש מחיר"? כאילו, מה, בגלל זה אני אמור להתעלם מהאמת? להתחיל לדבר רק מה שנעים? מה בכלל עלה בדעתך?

הייתי שמח אם תצליחי לקרוא בכל זאת, נגיד בשלבים.

אבל זה בדיוק מה שעיתי, להגדיר כלים לפתרון המורכבות.

במובהק כתבתי שזה לא ש"כולם רעים" אלא שזה ניתן להיקבע ע"פ קריטריונים מסויימים. שאחד מהם הסברתי ופירטתי באריכות.

1-2. מעולה. מכאן ואילך אי אפשר לטעון שאני לא בסדר בעצם כך שאני מאשים מישהו ברוע, ניתן לדון נקודתית ולומר שאני טועה, אבל אין פסול מהותי בראיית רוע.

3. יש מקרים שניתן לתרץ כך ויש מקרים שלא. וק"ל. ושוב כמ"ש - אפשר לדון נקודתית על היסק במקרים מסויימים, וצריך להחליט היכן עובר הגבול בין עין טובה וריאלית לבין נאיביות עוצמת עיניים.

4, א-ב יחד: ההר הוליד עכבר. דקדקת בלשוני במילה "כל", ואני אכן טעיתי בגוזמה בכתיבתה. ותו לא מידי.

5. א' אם הכאב היה רק ההכללה, אני מקבל, כאמור - טעיתי בהפרזה. אבל עדיין אני לא רואה כאן שום חיפוש רוע מצידי.

ב' נחזור על הראשונות: אני סוקר את המציאות ומסיק מסקנות, לעיתים הן אינן נעימות לאוזן, וזה לא אמור לגרום לי להתכחש אליהם. אפשר לנסות לשכנע אותי בטעותי במסקנה עצמה, כמו שאתה משכנע חברותא שרש"י לא התכוון למה שהוא חושב. אבל כל עוד לא שוכנעתי - אני על משמרתי אעמודה, גם אםז ה פחות נשמע טוב לאוזן מערבית, מה לעשות.

לגבי הכללה, (וזה חוזר גם אמש"כ קודם, ומבאר מה הביא אותי להפרזה) צריך לזכור שכשפוגשים עוד ועוד ועוד ועוד פעמים את אותה תופעה בדיוק, מסיקים שהיא סיסטמתית. זה תפיסה טבעית ואנושית, וגם תורנית והלכתית. אז נכון, יש יוצאי דופן, אבל הם יוצאי דופן..

ג. לא יודע על מה הולך השכוייח, אבל ברוך תהיה.

אני רק אציין, שאותו חלק קטן הוא קטן הכמות ורב האיכות, סובב הכל וממלא את כל ונוקב ויורד עדי תהום רבה. ואחריתו מי ישורנה. ולא לחינם הוא בראש מעייני וכאב ליבי.

כשמגיעות אלייך כמה התראות משרשור אחד, ברגע שנכנסת לאחד האחרות נעלמות.

זה באמת משגע, בפרט בשרשורים כאלו ארוכים..

מכל מקום, לעצם הענין?

הזכרת "שבויים" וזה ממש מתאים: שאלו אותו על מישהו אם הוא לא תינוק שנשבה. הרב שטיינמן ענה: "הציבור תינוק שנשבה, הבחור הזה הוא השבאי בעצמו".

מה שהערת בסוגריים וביארת בהודעה שאחר כך הוא אכן נכון וחשוב מאוד. אבל אכן צריך לזכור שצריך להישאר מחובר למציאות. מובילי האג'נדה הפמיניסטית הקיצונית לא שבויים בשום דבר, הם אלו ששובים את הציבור.

והנושא של אבות גרושים הוא הסמל הכי מופלא לכך. תנסה למצוא פשט שמחובר למציאות שמסוגל להסביר במה בדיוק הם טועים. אדרבה.

כל מי שיש לו טיפטיפה היכרות עם הנושא, יודע כמה רוע לב מופיע בו, כמה אכזריות, כמה דיכוי, כמה התעלללות. שום מילה לא מספיקה למה שהמערכת מעבירה אבות גרושים, בעוון היותם ממין זכר. 

לא יכולה להיות שום טעות כשאותם אנשים עצמם שמטיפים להומאניות, לצדק, ליושר, מתנהגים כחיות משחרות לטרף וצמאות לדם. זה לא נובע מטעות אלא מצביעות. מהא-אמא של הצביעות.

נדמה לי שהגיע הזמן שנתלה ברחובות שלטים "אדמון אומר: מפני שאני זכר הפסדתי?"

ואם הזכרת דיינים, קח ממני עצה: צא נא השוקה, ושאל את הדיין הראשון שתראה אם אני צודק או לא.

כבר שנים שדיינים בוכים על המצב הנוראי הזה, רבים מהם בשקט מפני הצר הצורר, ומעטים שהעיזו להרים קול מחאה, וכולי תקווה שהם יצליחו.

הלב שלי נאכל מלראות לאן הדור לקח את הרב זצ"ל, ואיך לא מוכנים להכיר בשום מציאות של רוע. אין שמץ של סיכוי להגיע ככה לידי תיקון כלשהוא. אם אתה נוסע מערבה כשאתה צריך להגיע מזרחה, עד שלא תכיר בעובדה שמזרח זה שם ומערב זה כן, בחיים לא תפרסס, מה שאומר שבחיים לא תגיע.

טשטוש של ההבדל הזה הוא מזיק.

זה שאינני מכיר אותם זה לא רלוונטי. גם את סטאלין אינני מכיר ואף על פי כן אני בטוח שהוא היה מלא רוע ורשע. הקב"ה נתן לנו שכל בדיוק כדי שלנוכל ללמוד מהדברים שאנו רואים ולומדים.

"זובחי אדם עגלים יישקון", זה לא טעות. זה רוע וצביעות.

עצוב לי שזה המצב. 

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ושוקולד הארץ ההיא טוב

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

אוף, זה נשמע שיש לי דרישות הזויות מידי?

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי