פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 242)

באמת נראה לי שכדאי לתת המקום של החוסר טבעיות. לקבל את זה, זה קיים וזה בסדר.

וכדי שבכל זאת זה יהיה מכה שיותר טבעי - לדבר על נושאי שיחה שמעניינים את שניהם.

בדרך כלל שהנושא שיחה זה אתה או היא אז זה ממש לא טבעי (לפחות על ההתחלה). להתעניין בה, מה מעסיק אותה.. לשתף מה מעסיק אותך. דברים קטנים. חוויות של היום אתמול כזה של המשך השבוע. מותר גם לשתוק ולשדר רוגע. לבוא עם בטחון עצמי כמה שניתן. לזכור שגם היא בנאדם עם חסרונות ויתרונות וגם לה יש חששות ומבוכות. זה מה שעולה לי בגדול.

* אולי זה ישמע רע, אבל אפשר להסתכל על דייט ראשון כמו שלב ראשון של משחק חדש. לא מכירים כ"כ את הכללים, לא יודעים מה אמורים לעשות, אבל זאת רמה קלה בהתחלה. כלומר, תעשה את מה שצריך באותו רגע בלי לחשוב רחוק מדי.

חשוב להבין מראש: רק אחרי שהפגישה תגמר אפשר לשוט עם המחשבות כמה שרוצים. אבל לזכור במהלך הפגישה שמה שחשוב זה להעביר אותה כך שישאר רושם טוב על הצד השני - ולא לייצר אצלך רושם עליו.

* אני חושב שבכל זאת כדאי לנסות ולראות, עוד לפני שנפגשים, מה עלול להפריע ולתפוס את תשומת הלב. כשמודעים לדברים האלה כבר לא צריך לעשות חשבונות כי המוח קולט אותם אוטומטית בשניה ומפנה את האנרגיה להתעניין ולהיות משוחרר יותר.

ומצד שני שיהיה ברור גם מה הדברים הטובים שיש לי להביא לדייט. זה מוסיף לבטחון העצמי ולהתנהגות הטבעית של עצמך.

איך ליישם במהלך הפגישה?  

* כבר בשלב הבירורים ליצור בראש תמונת מצב חיובית ולחשוב על הדברים הטובים שאתה הולך לראות ולשמוע בפגישה עצמה. זה כבר נותן תחושת הקלה מסויימת (שכבר יש איזושהי "היכרות" ברמה כלשהיא) + עוזר להכין את נושאי השיחה מראש ואז להיות ממוקד רק במה שחשוב לך ולא "לחפש" בעיות אחרות.

* במהלך הפגישה לדעת שאני נפגש עם בן אדם חדש, וכמו כל חוויה חדשה בחיים אני בא להכיר אותו וללמוד ממנו. זה נטו התעניינות במישהו עם עולם אחר משלך. ומקסימום, במקרה הגרוע שזה לא הלך, למדת כמה דברים חדשים ומעניינים וזה תמיד טוב לחיים. 

* הפגישות הראשונות נגמרות די מהר (מבחינת כמות הזמן). לכן לא צריך להעמיס את כל הבדיקות על הפגישה הראשונה, אלא אפשר כל פגישה לחשוב על 2-3 עניינים חשובים ובשאר הזמן של הפגישה סתם לזרום. אז מצד אחד נתת למוח את מה שהוא רוצה אבל לא העמסת עליו מדי.

* גם סתם לזרום יכול להיות סוג של בדיקה - איך מתנהלים ביחד. צריך לשחק את המשחק הזה הכי טבעי...

* גם ככה אם תגלה משהו שלא מתאים - הרי לא תחתוך את הפגישה באמצע. אז למה להיות לחוץ? הפגישה תהיה כמה זמן שתהיה ולכן עדיף להעביר אותה בכיף.

* אף אחד לא רוצה להתחתן אחרי היכרות של יומיים.

  כל פגישה לומדים רק עוד קצת על האדם השני, והרבה על עצמינו. יש זמן לחשוב את כל החשבונות דווקא בין הפגישות.

נראה לי שקודם כל מה שעוזר לי זו ההבנה השכלית שיהיה הרבה יותר יעיל אם אהיה בתוך הסיטואציה ואבחן אותה לאחריה, מאשר שאבחן את הסיטואציה תוך כדי שהיא קורית, כי אז פשוט לא יקרה בה הרבה ;)

בגלל שאני לא רואה לנכון לבחון את הסיטואציה תוך כדי- אז מה שנשאר זה רק ליהנות ממנה, ויש המון מה ליהנות ממנה(:

והאמת היא, שבפועל אני נהנת בדייטים בלי קשר לאם הבחור מתאים לי או לא. אומר יותר מזה- לרוב, הדייטים הכי מוצלחים שלי היו דווקא הדייט האחרון בקשר 😅

אני באה לומר בזה, שזה ממש לא תלוי אחד בשני.

וכשאתה נכנס לתודעה של "אני בא ליהנות" ממילא אתה תהיה בתוך הסיטואציה, בצורה טבעית.

יש לציין, שבוודאי שבכל זאת יש אינסוף מקרים שבהם בכל מקרה תוך כדי הדייט עולות לי מחשבות של - "וואי רגע, מה אני חושבת על מה שהוא אומר?" "וואי, זה נשמע לי פתאום ממש לא קשור, אני כנראה אחתוך אחרי הדייט הזה", "וואי אימלא, מה זה אומר?" וכו'. וזה בסדר גמור, וטבעי. אני קוראת לזה- מחשבות של בהלה. בעיני לא נכון לבטל אותן כי אז ההתעסקות בהן תגדל. אני משתדלת לנשום עמוק ולומר לעצמי- יש למחשבה הזאת מקום, אבל בואי נחשוב על זה אחר כך, כשהיה לך יותר פנאי מחשבתי לזה.

במהלך דייט (ראשון ולא רק) אתה צריך לשים לב שאתה מעלה נושאים לשיחה כשצריך, מצחיק כשצריך, מקשיב הרבה, מפרגן, שם לב לפרטים חשובים ולא חשובים כדי לפרגן אחר כך...

מתי בכלל יש לך זמן לעשות חשבונות של מתאים ולא מתאים?

להיות לא טבעית. מבחינתי מפגש עם בן אדם, למה שאני לא אהיה טבעית?

אולי ארגיש עם הבחור לא הכי בנח, אולי השיחה טיפה תקועה, כי משהו בכימיה ביננו לא הכי זורם

ואז סתם באמת רק רוצים לסיים את הפגישה.

אבל סתם ככה השאלה של הטבעיות לא עלתה לי... 

לי עזר ממש, לבוא לפגישה ואם עולה בי מחשבה "ואי הוא אמר ככה, זה לא מתאים לי" אז להוריד את המחשבה, להגיד לה שנחשוב עליה אחכ.. וממשיכה ככה.. 

וגם להסתכל על הדברים הטובים שבבחור ממולי, ולא רק על החסרונות. 

אלו הדברים שגרמו לי לא להיות טבעית, וכל הזמן להיות במחשבות על האם זה מתאים האם זה לא וכו'.. 

הלוואי, יש עוד זמן, אחי...

רק כתבתי סיפור...

בהצלחה בהמשך הדרך...!

@לב אוהב זאת בת

וכתבת ממש יפה וואו. הכתיבה שלך ממש חיה. אפשר לחיות ולהרגיש את הסיפור כאילו זה קורה ממש(:. גם בפעם הקודמת שכתבת

קורה לי מלא, תודה על ההערה...!!

וואו, שמח לשמוע, תודה רבה...!!

הוא לא יחזור עוד פעם הרבה פעמים, כנראה...

סתם ה' ירחם

ובכוונה לא כתבתי את זה...

אוי ואבוי...🤦‍♂️

סליחה אם הייתי תקיף...

מאחל הצלחה לכל נער ולכל נערה במלחמה עם היצר על שמירת הקדושה!!!

אמן...!

(אגב, בקשר לחתימה שלך, זה לא חייב להיות ככה, וגם אם זה קורה, וזה עלול לקרות, לא כדאי שזו תהיה הגישה, רק אומר...סתם פסימי ולא עוזר להרגשה הטובה...)

נותן לי תקווה הסיפורים האלה (גם אם הם לא אמיתיים כן? ) 

תודה רבה לך !

שמח לשמוע שנותן לך תקווה, ממש עושה טוב על הלב שהסיפור נותן תקווה לאנשים אחרים...(אכן...)

בשמחה...!

תודה לך על התגובה המרגשת...!

אכן, לא תמיד זה הולך כ"כ חלק...

אחלה, תודה רבה על ההערה, באמת...!

וואי, שפכת...

תודה רבה...!!

אכן...

לא סתם כתוב על מי שהתחתן שכאילו נולד מחדש, כיוון שכאילו הוא ואשתו עכשיו הם יצירה חדשה, הם אחד, והקב"ה לקח כביכול שתי בריות שונות והצליח לאחד אותם, "והיו לבשר אחד", משהו ניסי, משהו פלאי, משהו לא רציונלי ולא מובן בשכל. לכן, מכיוון שזה כ"כ לא רציונלי להתחתן, הקב"ה ידע שלולי שהיה בורא יצר אנשים לא היו מתחתנים, זה היה נשמע כ"כ לא אפשרי ולא ייתכן, אך הקב"ה ברא את זה וכך אנשים דוחפים לזה ורוצים את זה, ומתפללים לזה, ואז הקב"ה יכול לעשות את חלקו, בבחינת: "ויפח באפיו נשמת חיים", ביצירה החדשה הזו. כי לולי אנשים היו רוצים את זה, זה לא היה עובד, צריך להשתנות בשביל זה, ע"י עבודה עצמית, ע"י חיזוק הרצון ותפילה, הרבה תפילות, תפילה שזה יעבוד, תפילה שנרצה, הרבה תפילות שמשנות אותנו ומכינות אותנו, עושות אותנו כלי קיבול, לשפע א-לוקי ולברכה ולסייעתא דשמיא הנדרשת לתהליך הזה, לבניין הזה שהקב"ה שותף פה והוא זה שמניח את אבן הפינה של הבניין הזה, מכיוון שרוב ההשתדלות כדי שזה יצליח נדרשת מהזוג, אך עדיין, כמו הרבה דברים, בלי הקב"ה כלום לא היה קורה, זה לא היה אפשרי, גם אם שני הצדדים היו עושים עבודה עצמית ומשתפרים ומנסים ומשתדלים, בסופו של דבר הקב"ה הוא זה שחותם, והוא מוכן ורוצה לעזור ורוצה להשלים את התהליך, אך הוא צריך שלפחות נפתח לו פתח של מחט, שנעשה את השתדלותינו הקטנה שכל זה יעבוד ויצליח.

ואהבתי ממש את התגובה שלך, התיאור היהה יפה וקלע בול...!

זה לא שמשהו אסור לפני חתונה ומותר אחרי חתונה

לדעתי זאת תפיסה לא מדויקת.

זה כמו לומר שלאכול זה מצוה בסעודה שלישית עם זמירות שבת, ועבירה במקדונלדס עם צ'יזבורגר.

מדובר פשוט בשני דברים שונים לגמרי.

ולכן לא הגיוני להשוות ביניהם

ואכן לא חשבתי כך...

זו בדיוק הגישה שבאתי לעקור בסיפור, שבסופו של דבר זה לא קשור לאסור או מותר אלא קשור למה צריך, למה רצון ה', ואלו שני מצבים שונים של האדם ולכן גם רצון ה' שונה בשניהם, ואין מה להשוות ביניהם.

מקווה שהייתי מובן...

אשריך על הדיוק...!

לבנים:

אני מדמיין איך שבעצם יש הרבה בחורות בעולם שיכולות להתאים לי.

ובדמיון אני נכנס למצב שאני בטוח שקיימת בחורה כזו. בחורה שאשמח בה. שתמצא חן בעיניי,

ושתתאים למה שאני מחפש. (וכאן אפשר להכניס את כל התכונות שאני מחפש בה.)

ומה שאני פשוט עושה זה שאני קורא לה להגיע. ומספר לה את הכאב בזה שהיא עדיין לא כאן.

ובדמיון אני נושא תפילה לקב"ה שיסיר ויבטל את כל החסימות שמונעות מאיתנו להיפגש ולהתחתן.

ואני שולח תפילה לכלה שלי, שיהיה לה קל להגיע אליי, 

ושתצליח לעבוד על כל מה שמונע ממנה למצוא אותי, אם זה תיקון המידות, ואם זה ריפוי גוף, נפש או נשמה. 

ואני משתדל להחדיר כמה שיותר ביטחון לאמונה הזאת. שיש בחורה כזאת. היא מחכה לי ואני מחכה לה.

לבנות:

אני מדמיינת איך שבעצם יש הרבה אנשים בעולם שיכולים להתאים לי.

ובדמיון אני נכנסת למצב שאני בטוחה שקיים אדם כזה. אדם שאשמח בו. אדם שארצה אותו והוא ירצה אותי. אדם שימצא חן בעיניי ושמתאים למה שאני מחפשת. (וכאן אפשר להכניס את הדמיון של איך הוא נראה ואיזה תכונות יש בו.)

ומה שאני פשוט עושה זה שאני קוראת לו להגיע. ומספרת לו את הכאב בזה שהוא עדיין לא כאן.

ובדמיון אני נושאת תפילה לקב"ה שיסיר ויבטל את כל החסימות שמונעות מאיתנו להיפגש ולהתחתן.

ואני שולחת תפילה לחתן שלי, שיהיה לו קל להגיע אליי, 

ויצליח לעבוד על כל מה שמונע ממנו למצוא אותי, אם זה תיקון המידות, ואם זה ריפוי גוף, נפש או נשמה. 

ואני משתדלת להחדיר כמה שיותר ביטחון לאמונה הזאת. שיש אדם כזה. הוא מחכה לי ואני מחכה לו.

אני ממש אשמח להקלטה אם יתאפשר לך... ואולי אפשר לפתוח בקבוצה בשיחה אישית ששם תעלי את ההקלטה למי שתרצה .. 

ושוב, וואו וואוו ואוו!

ואת אלופה!❤

תודה!!

כי באמת זה לא פשוט להכנס לזה

ולפעמים כן, עדיף לנסות עוד הפעם כי מתרגלים לרעיון של הרפיה של הגוף והמחשבות... 

שהקשר משמעותי בעיניך 

באמת תפילה מתוך הנוסח הקבוע דורשת ריכוז והגיוני שהתעסקות בקשר גורמת לפיזור מסויים.

לא רק תפילה היא ההתמודדות, גם הרבה אנשים מתקשים לצאת בתקופות עמוסות של לימודים/עבודה - כי ריכוז זה דבר נדרש וקשר לוקח כוחות וגם ריכוז לוקח ;)

בכללי, אני מרגיש שתפילה היא משקפת ועובדת על הרגש שבעבודת ה' ולכן קשה טיפה להתעסק איתה. כי אנחנו לא במאה אחוז שולטים על הרגש וזה דורש קשב לרגש ומודעות עצמית למה שמתחולל בפנים, בתוך הלב. ולכולנו יש את זה ברמות שונות, לא עד הסוף. התפילה יכולה להיות יותר מכוונת למקומות שמעסיקים את האדם. היא מתראה בצורה אחרת כל יום ויום... המילים הם אותם מילים אך המשמעות שלהם מקבלת גוון חדש כל יום. אז צריך לשים לב לגוון הייחודי שבימים רגישים כאלו.

ובסופו של דבר אענה לשאלה הפשוטה ששאלת. -

מי שעוסק ומייחל להקמת בית בישראל... איך זה לא יטריד אותו?! מעולה שזה במחשבות וההתעסקות בזה היא גבוהה.

וקטע יפה שיש בליקוטי מוהר"ן תנינא (קכב) על מחשבות זרות בתפילה אם כבר הזכרת - 

לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה וּכְבָר יָדוּעַ, שֶׁ כָּל מַחֲשָׁבָה וּמַחֲשָׁבָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא וְאָמַר שֶׁ כְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְנַצֵּחַ אוֹתָם וּמַעֲבִירָם מִמֶּנּוּ [וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁ אֵין צְרִיכִין לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל רַק לֵילֵך כְּסֵדֶר בִּתְפִלָּתוֹ וְלִבְלִי לְהַבִּיט לְאַחֲרָיו כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ] אֲזַי בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם לָזֶה חוֹתֵך יָד, וְלָזֶה חוֹתֵך רֶגֶל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָאֵיבָרִים פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּעִנְיַן מִלְחָמָה, כְּשֶׁצָּרִיך לֵילֵך וְלַעֲבר בֵּין הַרְבֵּה רוֹצְחִים וְאוֹרְבִים וּכְשֶׁהוּא גִּבּוֹר וְעבֵר בֵּינֵיהֶם אֲזַי בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ הוּא מַפִּיל אוֹתָם כִּי לָזֶה חוֹתֵך יָד בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ וּמַפִּילוֹ, וְלָזֶה חוֹתֵך רֶגֶל וְכוּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כֵּן הוּא מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּסֵדֶר וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְדוֹחִין אוֹתָם וּמַפִּילָם אֲזַי בְּדֶרֶך הִלּוּכוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הוּא חוֹתֵך לָזֶה יָד וְלָזֶה רֶגֶל וְכוּ כַּנַּ"ל כִּי כָל מַחֲשָׁבָה זָרָה הוּא קְלִפָּה, וְהִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, כַּמּוּבָא וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל כְּסֵדֶר וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם אֲזַי הוֹרֵג אוֹתָם אוֹ חוֹתֵך מֵהֶם אֵיבָרִים אֵיבָרִים כַּנַּ"ל 

השאלון

שלא משנה מי מביא את ההצעה.

כל עוד אתה יכול לבחון את ההצעה כמו שצריך בעצמך ולקבל החלטה על פי שיקול דעתך זה ממש לא משנה מי מציע.

חחח אפילו בוט.

נשמע מעניין, יוכל לעבוד רק אם ירשמו הרבה אנשים מסגנונות שונים. אני בעד זה שלא תחשבו אחרת, פשוט לא בטוח שמה שהתאים לאלף זוגות יתאים גם לי (תשובה תקפה גם ל @מלון )

לא אובייקטיבית כי מכירה את המפתחים של האלגוריתם,

אבל יודעת שהושקעה המון מחשבה ונעשה על בסיס המון המון זוגות,ככה שזה לא שיש רק התאמה מסוג מסויים.

בנוסף, האלגוריתם בנוי בצורה שהוא כל זמן מדייק את עצמו, כלומר אם יצאתם ולא היה טוב או להפך יצאתם והיה מבורך,

אם תדווחו לאלגו הוא יוכל להמשיך ולהתאים בצורה יותר מדוייקת.

לכן גם ככל שיותר אנשים רשומים יש יותר דיוק בהצעות

יש גם שאלות ותשובות באתר שלהם,ואפשר גם לשלוח להם הודעה והם יענו בשמחה.

הרבה פעמים אידיאולוגיה מתקשרת לרגש.

אדם שמחובר לערכים שלו הוא מרגיש אותם וברגע שזה יבוא לידי ביטוי בדייט - זה ישפיע על הרגש שלו.

לכן נראה לי שהשאלות הרגש מקיפות גם את השאלות השיכליות הרלוונטיות.

לצורך העניין, גם בנאדם שהוא מבחין במידה מסויימת של מודעות שהרגש עכשיו עושה לו טוב אבל בעתיד הוא יעשה לו רע - יהיה לזה תגובה רגשית מיידית וחפירה ברגש תוכל להוביל למידע הזה.

פחד הוא גם רגש, והוא יכול להיות ממש דומיננטי לפני החלטה להתחתן, שאלות שמתייחסות לשכל ומנותקות מהפחד (שכאמור נמצא ברגש ולא בשכל) יכולות מאוד לעזור לעורר רגשות חיוביים

ובעצם יכול להיות שאני בכלל לא מסכים איתך, רגש יכול להיות מנותק לגמרי משכל וערכים ולגרום לך לפעול בניגוד גמור לערכים שלך. שאלות כמו "אני אוהב אותה אך אולי היא לא טובה לי" יכולות לצוץ ובצדק. כדי להתחתן צריך בעיקר אישור של השכל, הרגש יגיע אחרי החתונה בצורה יותר טבעית וטובה. שאלות על הרגש נועדו רק להשרות ביטחון בהחלטה אך הם טפלים

לכל פעולה משמעותית יש השלכות משמעותיות בהתאם. והפחד הוא ביטוי לזיהוי הידע הזה.

הפחד כשלעצמו הוא לא רע, וגם לא צריך 'לנצח' אותו או לנסות לעקוף אותו. צריך לאזן אותו ע"י התעוררות של רגשות נוספים כדי להיות בצב טוב.

ובדיוק לשאלות הללו שהזכרת שיכולות לצוץ יש מקום גם ברגש. אדם שנכנס ל'עסקת חבילה' שמרגישה לו ממש טובה לזמן הקרוב אך רעה וגרועה לטווח הרחוק - כבר באותו רגע הוא יכול *להרגיש* את זה שזה לא משתלם לו והוא יכול להרגיש רע כבר עכשיו. וגם אם הוא לא מעורר את הרגש הזה הוא קיים בתוכו.

אני חושב שזה סוג של רצוא ושוב העניין של הרגש והשכל אבל ברור לי שיש חיבור ביניהם ויש השפעה הדדית בניהם וזה מה שרציתי להוסיף ואולי גם לסייג טיפה.

זה שהשכל הוא המנהל זה לא אומר שהרגש לא משפיע עליו.

וגם המודעות לפעמים שהשכל לא מנהל מתוך חולשה היא בעצמה חשיבה שיכלית שצריכה להלקח בחשבון.

באמת בזמנים שהרגשות מעורבים בכל מיני רגשות שונים זה טוב להפריד אותם זה מזה על ידי הבחנה בין השאלות השונות.

יפה ממש.
אתה מרשה להוריד?

א' אם יש מקום לניסוי חוזר, למה לא עכשיו לעשות אותו?

ב' זה בסדר לצאת כל עוד אתה מוכן ורוצה לפתוח את הלב שלך (בהדרגה כמובן) כלפי אדם נוסף.

כמעט לכל אחד יש איזה זכרון של משהו ש"היה יכול להיות"

לא אנושי לצפות שזה יישכח

קודם כל, ציינת שאת סה'כ בת 18 שזה אומר שסיימת תיכון. את באופן כללי רוצה להתחיל להיפגש? או שרק בגלל ההצעה את חושבת להתחיל? 

דבר שני, אני חושבת שהפער גדול מידי, וגם נשמע שההשקפה שונה. ברור שיש הרבה זוגות שנשואים באושר עם פער גילאים, אבל חושבת שמראש לא הייתי רוצה. (אומרת על עצמי, אבל ציינת שגם לך זה פער גדול)

מצד שני- אולי באמת תנסי פעם אחת. מאמינה שזה יעזור לך יותר להבין לאן זה הולך..

ומשהו חשוב- נשמע שהמשפחה שלך ממש מעורבת בעניינים, ואני חושבת שאת צריכה בסוף לעשות את הבחירות לפי מה שאת רוצה, ולא בגלל לחץ שלהם..

בהצלחה ובחירות טובות!!

בס"ד לה"ו

לגבי הדבר הראשון - בעקרון לא מתחילה רשמית כי כרגע המצב המשפחתי מורכב ולא מאפשר כל כך לצאת אבל נפשית מרגישה מוכנה. בהצעה הספציפית הזו הסיבה שמונעת להתחיל להיפגש לא רלוונטית אז זה הסתדר.

לגבי הדבר השני - זה באמת מה שמונע. גם כשחושבים על זה יש בנינו פער של 30 שנה והוא כבר רב... זה די מטורף.

לגבי הדבר השלישי - המשפחה באמת מעורבת אבל דווקא האמונה שלהם בקשר הזה גורמת לי לרצות לנסות. כי אם הם אמרו, אז זה ממש רציני ובעל פוטנציאל.

ב"ה זכינו ובדורינו יש לא מעט בני 30 שכבר הוסמכו לרבנות והם מלמדים, אשרינו..

גם לפני גיל 30...

לגוף השאלה, כבר ענו פה יפה. לא שייך.

בס"ד לה"ו

זה קובע על מקום מגורים, איזו השקפה מנחילים לילדים, לאן לשלוח את הילדים, גיוס כן או לא ועוד על מלא דברים קטנים כאלו (כמו מי הרב שיחתן אותנו, מה תהיה האווירה בבית)

שלום לך,

כמו שציינת, את רק בת  18 , "ומוגדרת חרדית",  הוא בן 30 "חוזר בתשובה/מתחזק".

מה שהוא עבר בחיים לטוב ולמוטב, בגלגול הקודם, כמו שנוהגים לאמר,  את לא תעברי במאה שנות חייך הבאים אי"ה. ויש לכך השלכות רבות לחיים.

אישית, אני חושב שהפרש הגילאים ענק, לא גדול. במיוחד שאת רק סיימת תיכון. מילא אם היית בת 22 פלוס.. והוא מעל שלושים.

הנושא הדתי תמיד ניתן לגישור / ניתן לבדיקה במהלך הפגישות.

אני מבין שהמשפחה חושבת שהוא מתאים, אבל את מתחתנת, לא הם, עם כל הכבוד להם.

או שתמתיני שנתיים לפחות, או שפשוט תבקשי לחכות עם ההצעה ותבדקי הצעות אחרות [אם את כל כך מעוניינת כבר להקים בית כשר בישראל], ובמידה שאכן תגלי שאת מעוניינת בבוגר יותר, פשוט תסכימי להיפגש כבר עכשיו. 

טיפ - רוב הסיכויים שאחרי פגישה אחת איתו - הלחצים עליך רק יגברו ....

סליחה אם פגעתי במילה כזו או אחרת,

בהצלחה רבה בכל דרך שתבחרי,

בס"ד לה"ו
 

אגב - מגדירה את עצמי כחרד"לית וכלן גם מחפשת כזה.
באמת נראה שההפרש גילים גדול מאוד.
תודה רבה על התגובה!!

אבל למישהיא דתיה מאוד.

קוריוז...

פעם שאלה מישהיא את הרב אבינר או הרב שמואל אליהו [איני זוכר במדיוק], שאלה:

אני חוזרת בתשובה, האם לספר לשידוך את "כל מה שעברתי..." [בדגש על...].

ותשובת הרב הייתה : הוא יודע שאת חוזרת בתשובה, וזה מספיק.

וזו הייתה כוונת דבריי, את דתיה מאוד, והוא חוזר בתשובה [הגם שאני מבין שהוא עילוי, ואני מחזק אותו מאוד], את צעירה מאוד, והוא עבר המון [בדגש על הנקודה שציינתי], וכאן המרחק הוא קצת גדול לדעתי.

זה לא חלילה שלא מגיעה לו צדיקה כמוהו, אבל יש כאן משהו קצת מיוחד, בהתאם לנסיבות שציינת.

בהצלחה רבה !

בס"ד לה"ו

ברוך השם החלטתי לא להיפגש איתו.
תודה רבה לכם על התגובות המפורטות והישירות. 
תמיד שמחה להתייעץ בפורום זה. אין כמוכם!!!

שכדאי לתת לזה צ'אנס

אמ

ותזכרי, את בת 18 לא בת 48.

כלומר.. ברוך השם אין לך לחץ ותוכלי לזכות בבחורים מדהימים בהמשך.

אבל כן

כדאי בהחלט לבדוק לפי דעתי. את לא יכולה לדעת כמה מיוחד הרב ההוא..

אני בעיקר אופתע ממנו, אם הוא יסכים. זה הזוי.

אבל הזווג משמים יכול להיות בהפרש כזה.

יש כאלה שאומרים שאסור לפסול על הסף מסיבות שהן לא מידות או דברים שכאלה

אבל

אוף אני לא יודע

בסוף? את צודקת..

לאיודע.

הפרש של 12 שנים, כשהגברת בת 18 (ולא 72 ו60...)  זה בערך ההפרש הכי גדול שיכול להיות. ואנחנו כבר לא בדור של פעם, שזקן בן 70 יכול להתחתן עם בת 18 (אם כי גם זה נגד גמרא ערוכה...), זו לא המציאות.

אני באמת לא רוצה לחוות דעה

תחזור לשלום בעזרת ה'.

@חמדת66

תסביר לו 

תזכורת קטנה של בין הזמנים וכולם בבית - לקראת נישואין וזוגיות

"ושאלתי מה יהיה פרנסתי ? ואמרו לי שאהיה שדכן..."