פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 271)

העניינים של מראה חיצוני הם תופסים מקום בעיקר שהקשר הוא שיטחי ברגע שהקשר טיפה מעמיק ככל שהזמן עובר זה תופס פחות ופחות מקום. ניסית פעם לצאת ולראות איך זה?

יצאתי עם מישהו נמוך ממני והיה סבבה, אבל בהפרש קטן יותר.. לא נעים לי להטריח אותו סתם ובסוף זה יפול על זה

כל עוד יש סיכוי כלשהי ואת מחליטה שאת נותנת לזה צ'אנס - זה מאוד מוסרי לבדוק ולנסות.

זה לא רק עניין שלך, אולי גם הוא יכול לזכות בך. למה שתורידי את הסיכויים הללו בשבילו?

אם את חושבת שאת מסוגלת לנסות להפתח לדברים חדשים ממליץ ממש לנסות להתעלות על זה.

 

גם אם זה יפול על זה- לא קרה שום דבר, ניסית וזה הכי מצויין שבעולם.

כל עוד אין סיבה ממשית לפסול אז מנסים
זו התפיסה שלי

ועוד כאלה שמקפידות ללכת על עקבים

ממש לא לכולם/ן זה מפריע

אם המכלול נעים לך שווה לנסות

גם לאנשים מבוגרים קורה שאין הצעות.. מה עושים? מייצרים הצעות.

אם יש עוד דברים שלא כתבת - תתחשב גם בהם... (אין לי יכולת כלכלית, אין לי יכולת טכנית אחרת וכולי)

שאין לי שיוך מסויים. אני לא חרדי ממש (אלא אם גם חרדים אומרים הלל ביום העצמאות), לא דתי לאומי, לא חוזר בתשובה, אז גם אחרי חיפושים לא מצאתי למי לפנות.
גם לחברים שלי בישיבה אין מה להציע.

לא חייבים להיכנס ל'קופסאת שימורים' כדי להתחתן..

אבל יש לך הרבה שיוכים מעולים גם בלי זה. אני בטוח שיש בחורות שמחפשות את השיוכים שלך. פשוט אתה צריך להגדיר לאנשים מה אתה מחפש, ברובד יותר פנימי או מפורט מאשר שיוך מגזרי. תבנה לעצמך קורות חיים - מה חשוב לך בחיים, מה התכונות שלך, מה הבית שאתה רוצה לבנות וכו' וכו'..

בהצלחה!

@נראה.לאחרונה - גם יש שכדנים/יות שיש להם ממגזרים שונים ומגוונים שיוכלו לחפש משהו בשבילך שיתאים.

אבל שווה לחפש...

בכללי לבדוק מה אתה מחפש ולפנות לשדכנים ולשאול אותם אם יש להם הצעות מתאימות לכך.

לא כזה מכיר אבל נשמע לי שבחרדי יהיה לך קשה למצוא אם יש לך ראש שונה (לא רק בגלל ההלל). בדת"ל סיכוי טוב יותר

אתה יכול לנסות להפוך את זה לריאלי כבר עכשיו..

תפנה לחברים ולמשפחה ולמי שרלוונטי (אם מתאים לך בשלב זה כבר שדכנים - אז אדרבה), ותיידע אותם על כך שאתה מרגיש מוכן ומעוניין להיפגש.

בהצלחה רבה!

 

ה' איתך. שולח חיזוק מרחוק

אתה מרגיש מוכן?

הבעיה שהרוב לא, והרוב לא מחפשים בגיל שלי.

לנסות כמה שיותר להסיח את הדעת ולהפנות את העולם הרגשי למקום אחר עד כמה שניתן (קשר עם ה').
לנסות לשקוע בתורה מתוך הנחמה שהיא נותנת לכאב ומתוך זה שהיא חיבור לאותה אידאה של אחדות כמו אהבה, רק באופן אחר.

שזה רצון בריא .. ומעולה שיש אותו ב"ה .
בנתיים לעבוד ולהכין את עצמך על מנת להיות הבעל הכי טוב וכו.. בזמנו

אני מכיר לא מעט שהתחתנו בגיל 19 או 20. 

אם שניהם עסוקים .. זה פחות זמן ביחד.
אז שניהם צריכים להוריד קצת כדי להיות ביחד ואז השאלה שלי נכנסת פה האם זה קטן התחביב .

זה גם לטובתו. אשתו תשמור על כושר ובריאות ותחזור עם יותר אנרגיה ושמחה

לאמא אין כל כך זמן לרקוד לעצמה מול המראה 😅

 

אפשר לשמור על כושר, לקחת את זה בתור מקצוע, או ללכת לשיעור שבועי בכל תחום שהוא בנושא החינוך הגופני.

 

אני חושבת שהשילוב תלוי רק בך, בזמנים שאת מפנה לעצמך ובאפשרויות שלך.

 

מנגד (לא הייתי קוראת לזה מנגד) הייתי נותנת מרחב בצורה מסודרת, כנ"ל עם קביעת זמנים, ספייר טיים שלא מפריע לתפקוד התקין בחיי בית, ילדים ומשפחה.

 

תלוי באפשרויות, בתחום, בתכיפות.

 

זה ממש חשוב לכל אדם למצוא לעצמו את זמנו האישי עם תחביביו, ולפנות להם זמן ומקום נכונים ומתאימים.

לק"י

אבל אפשר למצוא זמן לתחביבים לפעמים.

זאת באמת מחשבה מפחידה, אבל היא לא קשורה בהכרח לריקוד. כל
פעם הייתי עם איזה קבוצה של נשים שכולן שם (ממש אחת אחת) דיברו על זה שהן נטשו לגמרי את התחביבים שלהן.
וכן היתה שם גם אחת שהיתה רוקדת 3 פעמים בשבוע והפסיקה לגמרי. ואגב בעלה מאד עודד אותה להמשיך, אבל היה לה קשה לשלב את זה למרות שזה דיכא אותה ממש
וברור, כל עוד זה בשיח מול הבית והמשפחה אין שום סיבה להפסיק עם תחביבים, להיפך זה רק מבורך

שיהיה לנו בהצלחה

כמו כל דבר, אני חושבת שזה ממש חשוב לתת מקום לתחביבים ולדברים הקטנים שנותנים לנו אנרגיות וכיף בחיים.
לגבי בעלי העתידי? בוודאי שאני אתן לו את המרחב שלו עם התחביב שלו, בדיוק כמו שהוא נותן לי את זה.

מעניין אותי מי שהתחתן כבר איך זה אצלו .. האם באמת היא רוקדת אותו דבר. מבינה כאילו את החשש?

לק"י

אף פעם לא רקדתי כתחביב.
אני אוהבת לרקוד, אבל רוקדת בעיקר בחתונות.
כמה שנים אחרי החתונה סיפרו לי שיש ריקודי עם לבנות קרוב אלינו. חלפו מאז כמה שנים (ושני הריונות, שזה פחות זמן שמתאים לי לרקוד) ועוד לא עשיתי את זה

אבל זה לאו דוקא בגלל עומס אמיתי.
יותר בגלל שאני מתעצלת לברר, ולהשאיר ילדים בלילה, ואולי הם יהיו ערים כשאחזור וכו'.
אם הייתי ממש רוצה- יכולתי לצאת פעם בשבוע לרקוד....

ואת לא רוצה?

לק"י

האלה.

אני כן חושבת שכאמא יש פחות זמן לדברים. אבל אפשר למצוא זמן לפעמים גם לדברים לא "הכרחיים".

אבל בראייה שלי, חשוב לשמור על המרחב האישי של בן/בת הזוג, וזו דוגמא טובה.

הדאגה לפרנס, לטפל בילדים, זמן איכות עם הבכעל והילדים - זה הכל דורש זמן וכוחות וכולי..

 

זה עניין עמוק של מודעות עצמית לדעת לנהל את הכוחות שלך שתיתן לכל כוח לבוא לידי ביטוי.

להיפך - זה סיבה כל יום לצאת לרקוד ;)

 

מכיר משפחות כאלו משגעות עם למעלה מ10 ילדים שהם גם מארחים המון אנשים ועושים חסד והמון דברים... זה קיים. אולי אפשר ללמוד מהם שאפשר לשלב.

כאילו ברור שזה נראלי המטרה .. השאלה אם בפועל זה יכול להתממש

לכי תדעי מה יהיה עוד יום.

 

אם הלוז שלך עמוס יותר אז יותר מאתגר להכניס דברים שונים בתוכו.

צרות של עשירים.. הלוואי עלינו

שהצרות שלי רחוקות מלהיות כאלה חח

אבל כמו שהרבה תחומים לפעמים קצת נדחקים הצידה כשיש עומס - הריונות, תינוקות, בית.
אם למשל הופכים את זה לכלי שאפשר להתפרנס ממנו (הוראת מחול, חוגים למחול וכד') אז יותר קל להשאיר את זה בתוך החיים השוטפים

מנגד שתחביב הופך לעבודה יש משהו שדוחק הצידה את ההרגשה .
והתחום יכול להפוך ללחץ וזה מה שאנחנו לא רוצים .. צריך הרבה נסיון והרבה אופציות כדי לעשות את זה נכון אם בכלל.

יש קבוצת נשים שנפגשות פעם בשבוע לשעה של מחול. עם עצמן.
אותי, האמת, מחול לא מענין כהוא זה, אבל זה יפה בעיני שהן עושות מאמץ ומקדישות זמן לזה.

אבל עדיין קיים

גם בשנים שהיא עבדה במשרה מטורפת ועם ילדים קטנים בבית, זה בעיקר החלטה שמפנים לזה זמן ושזה חשוב.

גם על תחביבים .

מבטי רצח?

שיקפצו לי בזיגזג מזוגזג.

לא שמה עליהם

או כמאמר הבדיחה הידועה-תלכי אליהם בלוויות ותגידי בקרוב אצלך

יתעסקו איתך

אבל בהלוויות...😁

אבל אני מעריך אותך כי נראה שאתה כותב במטרה לעזור.

שכויח

להסתכל עליהם בחמת זעם, לאחל להם בקרוב אצלכם בהלוויה

מה נסגר. 

 

מקבל את ההערה שלך, הייתי צריך לשרשר את התגובה למגיבים.

הכל טוב.

 

רק רציתי לחדד שבשרשור פריקה בד"כ לא צריך לתת עצות (שיכולות להתפרש כשופטות). 

של "בקרוב אצלך"

היה לי חתונה של בן של בת דודה, פיצי, ילדון

וכל העולם ואשתו דבר ראשון שרואים אותי "לב אוהב, (חיוך מאוזן לאוזן) בקרוב אצלך"

 

ואני חושבת שזה מדהים! לקבל כל כך הרבה ברכות

כל כך הרבה אנשים חשוב להם שאתחתן שיהיה לי טוב ומברכים אותי

וחיוכים, ורצון אמיתי לטוב.

 

אני ממש בעד לקחת את זה למקום שמחזק. קיבלנו ברכה! אז כפול 100 אז מה

כל המרבה הרי זה משובח, זה הרי ברכה.

 

והריקותי לכם ברכה עד בלי די. ;)

 

ולומר אמן עם כוונה ולכוון שזה באמת יתקיים לנו ולכל מי בעמ"י שמחכה לזיווג שלו. 

אחותה התחתנה והם היו עוד שניים או שלושה רווקים.
הכינו מדבקות שכתוב עליהן "גם אני אמרתי 'בקרוב אצלך'", והדביקו את זה לכל מי שאמר.

שמתי לב שלפעמים שאומרים לי בקרוב אצלך זה נשמע לי כמו ברכה ואני אומרת ואי אמן ..
ולפעמים (תלוי במצב רוח ) באלי לשפוך עליהם יין.
מישהי מושלמת אמרה לי מאמוש בקרוב אצלך.. ואני לא bff שלה כמעט היא ראתה מקרוב את השולחן קינוחים.
אמרתי לה .. יפה שזה עניינך

אז עידכונון:
היה 1 בקרוב אצלך
2 שנפגש בקרוב בקרוב בשמחות
ועוד כמה שסחבו אותי למעגל הריקודים.

זה עניין של אופי, שאיפות והשקפות שצריך להיות בתיאום עם בן/בת הזוג

כי המתוסבכים והמורכבים מחפשים משהו מדויק יותר

כי הם חשים בדקויות שמפריעות להם

והתמימים והפשוטים מעלימים עין/מחליקים/או שלא חשים במה שמפריע בכלל....

 

גם אם היא נכונה, היא נראת לי יכולה לגרום לתחושה פחות נעימה ולכן היא מפריעה לי...

 

חשוב לזכור שהמטרה של המורכבות להפוך את התמונה הכוללת לפשוטה ולא לתסבך את החיים.

דווקא אדם שיודע להבחין במורכבות של דברים יוכל להפוך את החיים שלו ליותר פשוטים מאשר אדם שלא מבחין ולא מבין עד הסוף את המציאות ואת היחס שלו אליה.

חוץ מזה שכל צד נהנה מדברים אחרים

לכל צד יש את היתרונות שלו... 

מורכבות זה לא תסבוך אם אתה יודע מה קורה לך בתוכה

אם אתה לא יודע אז זה באמת מסובך ויכול להפריע

 

הבעיה היא בעיקר למצוא מישהו שמבין את המורכבות שלך ויכול להכיל את זה.

 

 

זה לא שצריך להזהיר מישהו מפני זה, זאת פשוט המציאות..

אז מה יעזור לנו אם נומר דברים שמורידים..?

זה סתם מבאס.

 

אני מאמין שבתמונה הכוללת זה משתלם להיות מורכב, אין ספק.

מורכבות שחודרת לפשטות ומצליחה בכך - היא הכלי הכי טוב יותר מפשטות שאיננה כזאת.

זהו כלי טוב גם למציאות בן/בת זוג. ברור.

 

אם נתרגם את זה לאמירה מעודדת - 

תכוונו את המורכבות שלכם לראייה שלימה ופשוטה (תמימה - שלימה) וזה יעזור לכם לאן שתלכו

או בשיחות עם חברות שלי גם יוצא לנו לדבר על ההבדלים האלו

 

אני גם חושבת שזה משתלם חח

ומסכימה, אהבתי את האמירה

צריך לקבל את המקום שלו באהבה? או שכן יש מקום לעבודה ..

אסביר,
המתוסבכים פשוט יכולים להיום יותר פשוטים ולנסות לזרוק כמה שכלים, ואז הם יתחתנו..

שמעתי סיפורים על כאלו שניסו להיות "פשוטים" לזרוק את השכל או את האינטואציות שלהם

והגיעו למקומות לא משהו

לא לנסות להיות מישהו שאתה לא.

הכי מצחיק שפשוט לא ינסה להיות מורכב

אבל מורכב ינסה להיות פשוט.

ואין טעם.

אפשר לעוף עם המורכבות אם מכילים אותה....

 

מה, בשניה אהיה פשוט-אתחתן. משוואה פשוטה,לא?

מורכב בתחפושת של פשוט לא באמת יתחתן מהר כמו הפשוט 

 

בקלות אפשר להתבאס על עצמך.. שאתה לא פשוט ונהנה.. באסה..

כאילו הם נהנים ואנחנו סובלים

תהליך ארוך יותר למציאת זיווג זה יותר מעניין לפעמים ;)

שאדם משתמש בשכל שלו והוא מבין את המציאות לאשורה אז הוא יודע לפעול בצורה יותר טובה כדי להשיג את מה שהוא רוצה.

 

הקב"ה ברא שכל כדי שיזרקו אותו?

לפעמים זה כן טוב לזרוק תשכל, כשהוא כבר ממש מתפלסף ולא יכול לחיות בנחת, אז כן

בתור אמירה כוללת - שכל הוא מה שמנהל את החיים.

בצורה ספציפית ולאחר חשבון שיכלי מסויים (ואינטואטיבי) יש מקום גם ללכת על דברים בלי לחשוב כל רגע.

שנזכה לזרוק תשכל לפעמים!

מושכלת ;)

 

(לפני שזורקים אותו)

שיש הרבה אנשים ונשים שקשה להגיד עליהם שהם כאלה או אחרים. תמימים או מורכבים.
אני תמיד חשבתי שאני בנאדם מורכב יחסית, ואז כשהתחתנו גיליתי שיש בי צדדים מאוד מאוד פשוטים ותמימים ביחס לחיים.
והוא, שיש בו צד חזק של תמימות ופשטות, התגלה כמורכב הרבה יותר ממני בצדדים אחרים.

שהייתי בטוחה שאני מורכבת

ואז התברר לי שאני פשוטה פשוט עמוקה...

 

אדם הוא 'יצור' מורכב - כך הקב"ה ברא אותנו.

יש לנו יצר הטוב ויצר הרע, פער בין המצוי לרצוי, גוף ונשמה.

הכל דורש איזונים..

יש עניינים שיהיו טבעיים ופשוטים לנו אבל אני חושב שכל אחד מורכב (ופשוט) - רק כל אחד יש לו התמודדויות שונות.

אבל בפועל יש אנשים שמרגיש עליהם שהם באמת מאוד פשוטים

או הפוך מאוד מאוד מורכבים ורב גוניים באישיות

את יכולה להסכים איתי שיש סקאלה וזה לא דיכוטמי?

 

כאילו גם הבנאדם הכי פשוט בעולם יהיה לו גוון של מורכבות וכן להיפך.

יש כאלה פשוטים בנפש ומורכבים בשכל
יש כאלה פשוטים בשכל ומורכבים בנפש

מה שבטוח, לרוב אלו רבדים עמוקים יותר שבזמן הדייטים רוב הסיכויים שלא יורגשו, אולי רק ממש מעט, ובחיי הנישואין הם יתגלו יותר ויותר

כאילו זה פשוט חוכמה לא?...

אבל מעניין

בעיקר אני מסתכלת על הנפש כאילו... זה מה שיותר מרגישים על האופי מאשר השכל

אה, נכון כן, ואי איזה מעניין זה להתחתן ולגלות עומקים עם הזמן  

חכמה זה מושג מאוד רחב.
א. לא חושבת שחכמה נמדדת בiq..
ב. בנאדם מאוד חכם יכול להיות גם מאוד לא מורכב בתפיסה המחשבתית שלו.

אני חושבת שככל שהשכל תופס יותר מקום, יהיה קשה יותר להתחתן. יש רגעים שצריך לזרוק אותו, ויש רגעים שצריכים להשתמש בו.
עוד לא מצאתי את האיזון 🙈

1. (אני יודע שלא לזה התכוונת) יש כאלה שמתפלספים ומתחכמים בגלל גאווה שחושבים שמגיע להם וואו ולא מוכנים להתפשר, במקום להבין שה' נתן להם מעלות בעיקר כדי שיוכלו לתת ולא כדי שיוכלו לקבל. תמימות תגרום לענווה והורדת האף.
2. יש כאלה שהראש שלהם מלא בדמיונות ומשם מגיעים הרצונות וההתחכמויות. תמימות וענווה מול ה' יעזרו להתגבר על זה.
3. יש כאלה שהם באמת גדולים ומיוחדים ויש להם גם ענווה והם פשוט מחפשים מישהו ב"רמה" שלהם. התמימות תגרום להם להבין שאולי לא. אולי זה לא מה שה' מייעד להם. אולי יש סגנון אחר שכן יתרום להם מאוד.
4. יש כאלה שהם כנ"ל בסעיף 3, והרצון שלהם נכון, רק שבן הזוג שלהם יבנה על ידם ברמה מסויימת (נכון יותר לבנים נראה לי), ולכן לא צריך לפסול מההתחלה.
5. מבחינה טכנית- בגלל שאנחנו רואים המון אנשים, יש נטיה לחשוב שמה שאנחנו רוצים קיים בוודאות איפה שהוא, ואם רק נתפלל מספיק חזק הוא יגיע. ואנחנו שוכחים שהבסיס זה מידות טובות ומראה שמתחברים אליו וצריך *להרגיש* שזה העיקר.
6. יש הרבה התפלספויות שנובעות מזה שלא חווינו דברים (כמו מגע). אז אנחנו מנסים להשלים אותם בדרכים אחרות, כמו עיוור ששומע טוב יותר מפיקחים. וזה גורם שנחפש יותר התאמה בדברים האלה, מה שמקשה על העניין.
7. אם לדוגמא ישאלו אותנו- אתה מוכן להתחתן עם מישהי שאחרי החתונה תגלה כמה דברים לא קריטיים שלא הכי מתאימים לך? אני מניח שרובנו נגיד כן.
הבעיה היא שבגלל שיש להרבה מאיתנו נסיון וחוכמה אנחנו קולטים את הדברים האלה בפגישות ופוסלים בגללם. ואם היינו צעירים יותר ולא קולטים היינו מתחתנים ושמחים על זה (אי אפשר לחסום את הקליטה הזאת כמובן אבל צריך פרופורציות).
8. כמו בכל דבר בחיים אין טעם לבנות מגדלים שסיכוי סביר שיפלו. צריך לתת למציאות, כלומר לה', להוליך אותנו. כשחושבים ומודעים יותר מדי, זה מפריע לתהליכים להתרחש, ואז לוקח לנו יותר זמן להגיע לרמה אליה ה' רוצה שנגיע כדי שישלח לנו את זיווגנו.
9. תמימות מגבירה בנו את העין הטובה, שבאופן טבעי עוזרת להתחבר ולא לפסול (זה לא אומר כמובן להיות עיוור. אבל כן לדעת לא להגדיל את הדברים הלא טובים יותק ממה שהם. יש כאלה לדוגמא שהם קצת כעסנים אבל מנגד יש להם גם הרבה לב ורצון לתת).

הרבה התחכמויות זה אך פעם לא טוב.
צריך לסדר מחשבות, שיהיה ברור מה מחפשים באופן כללי. משם להאמין באמונה תמימה שהראשון שתיפגשי איתו שמתאים לקריטריונים שהחלטת הוא הזיווג המיועד לך מן שמיא.

ממה שלמדתי התמימות הנכונה היא לראות את החוקים שהשם מנהל בהם את העולם ולזרום איתם. לא לנסות להתחכם איתם או לחכות שהעולם ילך לפי רצוני והחוקים שנכונים לדעתי. זה פשוט אבל עובד נפלא, גם בתחום הזה.

הו הו .. שנזכה לעשות רצונו כרצוני

בעניין מציאת זיווג, וודאי שזה משפיע. על הסגנון, על הדרך, על סוג הקשר.

אפשר להתחיל בכפר דרום, כמדומני שהיישוב היה צמוד לדיר אל בלח

הוא כניראה מחוסאן...

כדי שיספיקו לפני ש..
היום לצערנו זו יכולה להיות בדיחה רק של צפונים

(עשיתי את זה פעם אחת או פעמיים בעשור האחרון) אז אני נראה כמו בכיתה ט'

(מדמיינת מכונת תספורת\גילוח נעה בשיגעון וכותשת כל שערה תמימה בדרך)
 

מצטבר מקסימום פלומה. ככה שאני לא מרמה אף אחד

לבנות מותר להוריד שיער גם בזמן הספירה לא? (אף פעם לא חשבתי על זה...)

הבנים לא ישימו לב לזה חחח

אם זה דברים אחרים זה כנראה משתנה מאחת לאחת

לאישה יותר מקלים, לפחות ממה שידוע לי (או שיש בזה ספרדים אשכנזים גם?)

וקראתי שלנשים מותר להסיר שיער בספירת העומר, מבחינת טיפוח.

 

לא זוכרת איפה, אבל לנשים מותר להסיר שיער, במיוחד לנשואות.

אייייי כמה שמחה ואור! 🥳🥳

אמן שיהיו רק בשורות טובות מעכשיו

שהבית שלכם יהיה בית של גאולה ורק טוב יהיה בו!

ושתכו תמיד להתנהג בו ב @בינה.

שתזכי להקים בית של תורה, נאמן בישראל!!

 

חיים מאושרים ושמחים תמיד!

לחתן קוראים בינו?😜

פותח דיון - דיבורי בינו לבינה שלא לצורך - לקראת נישואין וזוגיות

קודם כל, תנו לה' להפתיע ולהוביל, תסכימו להיות בנוכחות בקשר, במה שקורה בו, בלי לתכנן יותר מדיי.

דבר שני, תהיו אתם. אין כזה דבר חוקי דייטים, זה לא קיים, זה לא רלוונטי, אתם הזוג, זה הסיפור שלכם ולא של אף אחד אחר. בלי השוואות, בלי מה צריך ובלי מה מקובל. תבואו להכיר את הצד השני, ולהכיר לצד השני את עצמכם, כמה שיותר באותנטיות.

תתפללו, כל הזמן, גם כשטוב, גם כשקשה, גם כשמבולבל. ה' איתנו בתוך התהליך הזה. אנחנו ראינו ניסים גלויים ממש.

אם טוב לכם, ויש נחת בלב, אין צורך לחפש פגמים ובעיות מתחת לבלטה. אפשר בהחלט לומר שטוב, ואיזה כיף שטוב. הרי תמיד יהיו דברים שיפריעו או פחות טובים בסה"כ, הם יופיעו מעצמם, אין צורך לחפש. כשטוב - תהיו מוכנים לקבל גם את הטוב.

תפתחו את הלב. נכון, מפחיד להפגע, ויש לכולנ"ו כמעט חוויות וצלקות עבר, אבל אם לא קופצים למים, שום דבר לא קורה... תהיו קשובים לעצמכם ולקצב שלכם, ולמה שנכון לכם. אבל תשתדלו להסיר חסימות, לבוא נקיים, ובלב פתוח, בהתאם לשלב ולמקום שלכם בקשר. מצד שני, לא לאלץ את עצמכם להפתח בכוח, מותר לתת לדברים את הזמן שלהם, כשזה יבוא זה יבוא.

לצאת מהשגרה. 100% דייטים ספסל/ דשא, קשה להכיר ככה עוד צדדים של הבנאדם, וחוויות גם מאוד פותחות ומקשרות רגשית.

בשורות טובות לכולם, דרך בהירה ושמחה

מסקנות יפות. ממש @בינה. יתרה

דברים חשובים מאד!
רוצה אולי לכתוב את זה בשרשור בנפרד כדי שישמו לב?

היא ממש משלבת  בין הרבה סגנונות...

תודה!!
אשמח לעוד רעיונות

אכתוב משהו בנושא.
בסרטים וסדרות העולם שם דימיוני לחלוטין וזה מקום שהיוצר מכניס את כל ההשקפת עולם המעוותת שלו בקלות לתוך ההיגיון שלך
לדמויות שבסרטים יש יופי לא אנושי (עריכה ואיפור ברמה מקצועית) וזה גורם לנו גם לחפש את היצור היפה והמדומיין הזה וזה הופך אותנו לאנשים שמסננים הרבה יותר על מראה
ודבר אחרון ואהבה שם מזוייפת ולא אמתית. הדגש היחיד שם הוא על התאהבות ורגשות עזים ולא על אהבה פשוטה ובריאה וזה גורם לנו לחשוב שאם אנחנו לאחולי אהבה אנחנו לא מתאימים. זה גורם שאנשים מחפשים בקשר יותר את הרגש מאשר את ההתאמה ואת המידות של השני...

בקיצור סרטים וסדרות מכניסות בך חולאים ודעות רעות ויושבים מקצוענים ומשלמים להם מליונים כדי שזה יקרה. וגם מהחדירה הכי קטנה של הטומאה הזאת צריך לברוח כמו מאש.

כל הכבוד לך! את ממש ראויה להערכה

זה נותן לך יותר זמן להיות עצמך, לחיות את החיים, ללמוד משהו חדש.

להפוך את העולם למקום יפה יותר ולהיות חלק מהיופי הזה

אבל כל הכבוד

חכי בהתחלה יהיה לך קשה אפילו מאוד, אחר כך כבר מתרגלים ויש מלאא סיפוק..... מנסיון.... פשוט אל תותרי לעצמך! בהצלחה!!

מנכ"ל נטפליקס אמר בעבר שהאויב הגדול של החברה שלו זה שעות השינה של הלקוחות.
התפטרת מחברת ענק שנלחמת בך, בזמן שלך, בחיים שלך. מזל טוב!

בהקשר של מה שבייניש נח כתב למעלה, הסיפור של הסרטים הוא היכולת להביא לנו עולם של דמיון בצורה מאוד מיידית ומאוד עוצמתית. יש לזה יתרונות כמובן אבל הדבר הזה מביא איתו את החיסרון של הקיבעון. כלומר למשל ראיתי איך מביעים אהבה בסרט- אמצא את עצמי מחפש צורת אהבה כזו גם במציאות, ואז אני פחות פתוח לאפשרויות.
בקיצור כל הכבוד והמון הצלחה בחלק המרכזי שזה להתמיד

עם מיטב השפים..

כל הכבוד!

כפי שכתבו פה, צפייה בסרטים מייצרת מציאות שלא קיימת אצל בני אדם. אין בחיים זיקוקים ומוזיקה קיטשית כשנועצים מבט אחד בשני.
הרב יגאל כהן אמר בערך בלשון הזו: "מה אנחנו מרוויחים מצפייה בסרטים?! איזה ערכים אנחנו לומדים משם?! לרצוח? לבגוד? ללכת אחרי התאוות שלנו? אח"כ מגיעים לעשות שלום בית ולא מבינים למה רבים."
יש סרטים גם שיכולים לגרום להרבה בנות לחשוב באופן בלתי מודע שגברים הם פוגעים, בוגדניים, חולי תאוות וכו', וגם לצד השני, לתת לגברים אשליה שנשים הן כלי שנועד למלא את התאוות שלך.

שקר! יש הרבה גברים שהדבר הכי חשוב להם זה קודם כל שהאישה תהיה מאושרת וחלילה לפגוע בה או לבגוד.

וגם, מציאות שלרוב הגברים יש רק קוביה אחת בולטת בבטן ולא שש, ומציאות שרוב הנשים לא נראות כל כך חטובות ויפות כפי שמציגים בסרטים.
מי שרוצה להינות מזוגיות בריאה שיטאטא את הסרטים החוצה.

וישר כח גדול על ההחלטה! התקדמות רצינית בעבודת השם

זה מאוד חשוב לי להתחבר לזה מקווה שזה ייתן כח. על עצמי הרגשתי שזה בעיקר תוקע במקום לא מעודד התקדמות עבודה מאמץ בכל מיני תחומים בחיים שהם גם לא קשורים. גורם לזמן הפנוי ולמחשבות הטובות להתמוסס ככה סתם.
תודה לכםם💚

(בטוח שזה הפורום הנכון?🤔)

אין לי איזו עצה פרקטית להביא לעולם, לדעתי זו מורכבות שיהיה לחלק מהאנשים קשה להכיל, אבל כשתמצאי מישהו שיצליח להכיל אותה ולהוקיר אותך ביחד איתה אז תוכלי לדעת שיש לך מישהו מיוחד לצידך...

אבל צריך לזכור - תמשיכי הלאה בראש מורם.

 

לא משנה מה הנקודה הנוכחית שלך, תסתכלי מה היעד שאת יכולה לשאוף אליו בטווח הקרוב, ותסמני לעצמך יעדים. כל יעד - ניצחון.

אם אין לך מישהו חיצוני לסמוך עליו, זאת הזדמנות לפתח עצמאות.

וזוגיות תבוא. אל תדאגי.

 

בהצלחה!

ואת נשמעת באמת בחורה טובה.
חכמה, חושבת, רגישה, בוגרת, אחת שאפשר לסמוך עליה, בעלת לב טוב ואכפתיות, אמונה חזקה ויר"ש, אהבת תורה.
אלו הדברים החשובים (אני מכיר אנשים ונשים עם מידות לא משהו- וכל הכסף שיש בעולם לא יתן אושר אם מתחתנים איתם). אלו לא מצרכים שיש בכל סופר.

אז אם את מרגישה פחות מאחרות בגלל המשפחה שלך, תדעי שזה לא באמת ככה (כלומר חלק מהאנשים כן יחשיבו אותך לפחות בגלל זה, אבל זו לא האמת, ולא עלייך מוטל לשנות את העולם. בחורים טובים ובוגרים עם חשיבה רחבה לא יפסלו על זה). ואין לך סיבה להתפשר בדברים החשובים בחיפוש אחרי מישהו מתאים.

את מה שקרה בבית שלך ואת אמא שלך את לא יכולה לשנות, זה חלק מהחסרונות שקיבלת להתמודד איתם בחיים.
לכן, את צריכה לענ"ד להתקדם בחיים בדרך הרגילה ולהתפלל ולקוות לטוב.
כלומר, להתחיל לצאת. יתכן שפה הקב"ה יעזור לך והכל יסתדר. תמצאי מישהו ממשפחה טובה ומכילה (כולל החמות), שיאהבו אותך ויתנו לך הרגשה חמה וביתית אצלם, מעין תחליף ופיצוי מה' על מה שאת עברת, אחרי שיראו שאת בחורה טובה וטוב לבן שלהם בזכותך.
יתכן שהמשפחה שלו גם תתמוך כלכלית עד שאתם מסתדרים (לבן יותר קשה לקבל מהמשפחה של הצד השני. אצל בת זה לא נורא).
וגם אם לא תהיה תמיכה כלכלית, אפשר להסתדר. אחד יכול לדוג' לעבוד בזמן שהשני לומד, ואח"כ מתחלפים.
וגם אם את רוצה להתחתן עם אברך, מסתדרים. כל עוד יש תכנון לטווח הרחוק ודרך מסודרת, זה לא ממש בעיה.
בני זוג אוהבים, בוגרים ותומכים יעברו הכל ביחד וכל קושי יחזק את הקשר.

בהצלחה גדולה!

מעולם לא הייתי במקומך ולא יכול להגיד לך תעשי א או ב.
פשוט כואב לי עליך.
מה שאני יכול לומר זה שאני חווה חוויה מעין זו, אם כי לא בעוצמות שאת חווה. לא זרקו אותי מהבית, אבל גם אנחנו לא מיליונרים ולא קל למצוא בנות שמסתכלות על היראת שמים והמידות של הבחור במקום על מה ההורים שלו עושים.
אני גם מחפש מישהי וזה מתסכל רצח שאין לך הצעה כמה חדשים.
מאחל שהכל יסתדר לך בסוף

לצערי אין לי פיתרון קסם מלבד הדברים הרגילים (הקשים אך הגדולים):
1. תאמיני בה' שהכל לטובה ושה' יזמן לך את האדם שהכי מתאים לך בזמן הנכון.
2. תהביא את עצמך, תפרגני לעצמך, ממש תשבי שעה פלוס ופשוט תכתבי את כל הייתרונות שלך, את כל נקודות החוזק בצורה עמוקה ומפורטת. תביאי ציטוטים של דברים טובים שאמרו לך
3. תראי לעצמך ולאחרים שאת מנסה לצאת מהמצב הזה. שאת כן מנסה לעבוד ללמוד ולהתפרנס, שאת לומדת איך מקימים בית בצורה טובה ובריאה, ובכללי שאת לא פחות טובה מכל אחת אחרת.

ודבר אחרון אני אגיד משהו באמת נטו מדאגה... הרבה פעמים כשהאדם נמצא במצב קשה ודחוק הוא פשוט מחפש מישהו שימלא את האהבה שהוא כל כך זקוק לה. זו לא עמדה נפשית בריאה להחליט על פיה להתחתן כי זה גורם לא לראות את החסרונות (אז מה אם הוא מקלל אחרים אותי הוא אוהב ומכבד) ולפעמים זה גורם לך להפוך לאדם מרצה שיכיל את הכל העיקר שיאהבו אותו. תקבעי לעצמך עקרונות ודברים עליהם את לא מתפשרת. אל תתני לאהבה לסנוור אותך (זה גרם להרבה בחורות טובות להתחתן עם ערבים שכלאו אותם בבית והתעללו בהן)

אני מאחל לך המון המון בהצלחה ושתמצאי במהרה ובקלות את הזיווג שהכי מתאים לך ותתחתנו ותקימו בית מאושר

 

קודם כל חיזוק. 

נשמע שעוברת עליך תקופה לא קלה ברמה האישית בתופסת המצב הכללי. 

 

איך מתמודדים? 

קודם כל כדאי לעשות הערכת מצב- באיזה שלב את בחיים? האם את כבר בלימודים? האם את עובדת? 

זה לא קל להיות בלי עורף כלכלי אבל זה בהחלט אפשרי למצוא פתרונות - היכן את גרה בנתיים? 

האם קיבלת ו/או את מקבלת תמיכה ריגשית מהסביבה? האם יש עזרה מקצועית לעיבוד הטראומה?

 

אני חושבת שהנקודות האלה חשובות כדי שתוכלי להגיע לחתונה ממקום בריא ונכון 

שיבחרו בך, שאת תבחרי את בעלך ברצון אמיתי 

ותבני בית שישמח אותך בדרך שאת בוחרת בו. 

 

בהצלחה 

 

 

 

לממש את החלום שלך

עזרה רגשית-ברוקולי הרחיבה.

חיבור לקהילה תומכת- מדרשה, קהילה באיזור שלך וכולי. עולה רצון לברוח מהמציאות הלא נעימה לבית שלך אבל אם בורחים ולא באמת פנויים ומוכנים לזה יש נזקים. לכן כדאי לבנות משהו חיובי זמני (שאולי גם יישאר אחרי החתונה)

אני חושב שאצלי זה בדיוק הסיפור, רק שאני בצד הימני של הפרבולה כבר...

התשובות שאכתוב הם לפי דעתי האישית וכל אחד יעשה כפי דעתו.
1. מוצאים חברים שלא מפדח לדבר איתם על הצורך הרגשי שחסר לך.
2. לא יודע. אני חושב שבאיזשהו שלב ההורים מציקים כדי שתחזור לזה. אבל אני לא מספיק מבוגר כדי שלהורים שלי יהיה מספיק משנה למה אני לא נשוי.
3. בסוף בגיל 30 תגלה שאין לך כבר מה לעשות, ואז הכל יתפרץ לך בבום וזה יהיה עוד יותר כואב.
מה הייתי אומר לבן אדם בדכאון...
אני חושב שאם בן אדם בדיכאון מזה שהוא רווק זה לא בגלל שחסר לו במחילה מכבודכם אתם יודעים מה. זה נובע מצורך בקשר נפשי שפשוט חסר לו, אז שינסה למצוא חבר טוב וקרוב. גם עוד זה יכול לנבוע מחוסר הערכה עצמית הדכאון, כי הוא מחפש מישהי שתגיד לו שהיא אוהבת אותו כי הוא לא מספיק אוהב את עצמו. אני הייתי מציע שיתחיל להחמיא לעצמו ולשפוט את עצמו מנקודת מבט של הערצה על החיים שלו, וממש להגיד לעצמו בפה מלא (לא ליד אחרים כמובן) פלוני אני אוהב אותך, ופלוני אתה נראה ממש יפה ומוכשר וכו'.
זה לא תרופה לחוסר הבסיסי הזה, אבל זה עובד כמו אקמול.

מקווה שעזרתי

הוא שאני ממש מבין אותך. פעם נהנתי לקרוא ספרים על זוגיות מדייטים ועד בניין בית. ועכשיו אני לא מסוגל. וכשיש לי כוח לקרוא פעם בשנה אני יוצא עם כאב עצום. כשאתה מטפל בחוסר ומשקיע בתיפול זמן וכסף אתה גם מנכיח את החוסר וזה מביא לכאב גדול.

אני לי יותר מידי תשובות... רק להיות טבעי. תעשה מה שאתה מרגיש לנכון. אם אתה לא מסוגל כרגע לפנות ליעוץ אז אל תפנה. אם אתה לא מסוגל ללמוד אז אל תלמד. תנכיח כמה שאתה מסוגל ורק בזמני קיצון אל תנכיח כלל. יש לך עוד דברים בחיים שצריך להשקיע בהם וזה שהחיסרון הזה הכי מורגש והכי כואב לא אומר שצריך להשקיע בו הכי הרבה. ההשתדלות שלך היא להשקיע כמה שאתה מסוגל ולהאמין שה' יעשה את השאר. צריך להיות טבעי עם הרבה הקשבה פנימית ולדעת לרפה את עצמי בשעת הצורך (על ידי פירגון עצמי, אמונה, וראית המכלול)

בהצלחה! יתותך

כל מה שכתבתי פה כתבתי לעצמי. אם זה יהיה עזר לעוד מישהו מה טוב

1. להיות קשוב וסבלנים כלפי הצרכים האישיים. צורך אישי הוא לא 'בעיה' שצריך לפתור וכאשר מכילים אותו קודם כל - מגדילים את הסיכויים שהוא יתמלא. לא לפחד. להוריד מחסומים. אין ברירה אחרת (איך בדיוק להוריד? משתנה מאדם לאדם ומסיטואציה לסיטואציה).

2. אין כזה דבר שזה חלק מהאופי. יש אדם שמדחיק שנים על גב שנים אבל זה עדיין לא נהייה ה'עצמי' של הבנאדם אלא נלווה אליו.

3. טיפול זה לא ברירת מחדל. לא כל דבר 'יאללה לך לטיפול'. אם אדם עשה בירור מעמיק עם עצמו והגיע גם לאיש מקצוע שנראה לו אמין - אולי זה יכול לעזור אבל זה ממש לא דבר 'טבעי' ללכת לטיפול. 

אחזור לשאלה עצמה - מה הייתי אומר לו? - שיחשוב על עצמו שהוא מאחורי זה, שהוא הגיע ליעד המיוחל - זה שווה את הכאב?

4.לגבי הצד ההפוך - אני מניח שמדובר בעוד דברים נלווים מעבר למצוקה זוגית לכן הייתי מנסה לבדוק איך הוא יכול לעזור לעצמו בעוד תחומים אחרים שמציקים לו  

בצד של הבנת הבעיה. ראוי להערכה לגמרי.

החכמתי ולקחתי.

בהצלחה לכולם בעז"ה. שנזכה בקרוב להשקיע את הכוחות שניחנו בהם במקומות אחרים, משמחים יותר.

אלא אוספים כוחות ואז נוגעים ברצונות הכבויים

כן יצא לי להגיד את זה לקולגות בעבודה כשלא זכרתי את שמם 🤷🏼‍♂️

ויש דברים שאומר רק בקשר מתקדם ויש דאומר כבר בדייט שלישי או רביעי... תלוי

והאופי של הקשר שלנו מאוד מאוד פתוח.
אז לומר שזה אינדיווידואלי פשוט? מתי שמרגישים בנוח עם זה.

לגבי ביטויי חיבה. (בספר "...ולחתונה" של הרב אבנר קוואס ממש ממולץ!!)

 

זה מוסבר שם בצורה ממש בהירה ויפה ע" פ הפסוק משיר השירים "... אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי"

 

לגביי השלבים בקשר, ביטויי חיבה ועוד.

 

ע"פ המסקנות שהסקתי, לפני החתונה, לא מומלץ להשתמש בביטויי חיבה, כלשהם.

 

שוב, הכל לפי שלבים. 

 

אני חושבת שעדיף שמי שרוצה, יקרא על זה בחוברת הנ"ל, כי שם זה מובהר בצורה הכי טובה.

אפשר בדייטים להחמיא בכללי, לציין דברים טובים
כשהרגש מתחיל להתבסס זה כנראה שלב ה"יחסינו לאן"
וכשמתחילים יותר להתקרב מבחינת היחס הנפשי
מן הסתם זה מרמז על אפשרות של אירוסין
לאט לאט הדיבור ורגש נהיה צפוף יותר
ואז מחליטים על הדבר הכי אישי ופנימי
של בניית הקשר כבניין בית.
והחתונה מעצימה את המימד הזה

ממילא כשהביטויים האישיים הכי כמוסים מתגלים אז,
הקרבה וההשפעה הנפשית הרבה יותר משמעותיים.

ומתוך זה להחליט על שאר הצדדים
ביחס לישיבה , צבא והמשך החיים

יכולות קיום עצמאיות בלי להיות תלוי בהורים שלך ושלה.

אתה בסיום שיעור א׳.
מטבע הדברים - בת הזוג תהיה בגילך או צעירה יותר. כך שגם היא תהיה ללא יכולת השתכרות.
(אלא אם יש הורים שיוכלו לפרנס אתכם בשנים הראשונות).

דווקא צבא לא מהווה מכשול. לנשואים יש פתרונות מקלים. גם במסגרת ישיבות ההסדר. לא חייבים קרבי.

שעדיף להתחתן אחרי הצבא
1. החתונה תהרוס את השרות הצבאי שלך
2. בצבא אתה מתבגר ונהיה הרבה יותר מוכן
3. אתה בתקופה בחיים שהכי מעצבת את המשך החיים שלך, ולהכרויות לדעתי צריך להגיע ממקום שאתה כבר יציב בדעות שלך ויודע מה תהיה הדרך שלך בחיים וזה בדרך כלל מגיע כמה חודשים אחרי הצבא (אחרי שיצאת מנקודת הקיצון שנקראת צבא וחזרת לחיים השגרתיים)
4. אני רציתי להתחיל לצאת בשיעור ב והרגשתי מוכן ולמפרע אני יודע שלא הייתי מוכן
5. אם אתה רוצה לבנות בית מתוך עולם של תורה ושזה ישפיע על כל המשך הזוגיות שלך אתה צריך להשאר ללמוד עוד שנה לפחות
6. לרב שלי יש מבחן לבדוק אם הרצון להתחתן בא ממקום בוגר או ילדותי... אם הייתה יוצא עם מישהי ותוך חודש הייתה בטוח שזו היא, הייתה מתארס איתה אחרי חודש או שהייתה מחכה עוד קצת? אם הייתה מחכה כנראה שאתה נמצא במקום לא מספיק בוגר שאומר שאתה סתם רוצה קשר להנות בו ואתה עדיין לא רוצה להכיל את המחוייבות
7. אם תתחתן לפני הצבא אז או שתעשה שרות מאפן וכל יום תחזור הביתה או שתישאר כל פעם שבועיים 3 בצבא בלי לראות את אישתך והשנה הראשונה היא הכי קריטית לבנית זוגיות
8. אם תהיה נשוי בצבא הנקודת קיצון הזאת תשנה אותך וזה יפגע בזוגיות (היא התחתנה עם אזרח היא לא מכירה אותך בתור חייל)
אם תכיר לפני צבא ותחליטו להתחתן אחרי צבא זה קשר לא בריא וקשה מאוד.

אני מבין את הרצון העצום שלך לזוגיות וחתונה, אין לך מושג כמה אני מבין אבל לדעתי להתחיל לצאת עכשיו זה מעשה לא נכון בכלל. זוגיות זה לא משהו שבונים על הדרך. אתה תפסיד גם את הצבא גם את התורה וגם זוגיות בריאה

זו דעתי הנחרצת אבל ההחלטה בידיים שלך (אולי גם תתיעץ עם רבנים ולא רק עם חברים בגילך שגם הם לא מבינים לא בצבא לא בתורה ולא בזוגיות)
בהצלחה!

עזרת מאוד!
כמובן שנתייעץ גם עם הרב, אבל רציתי שיעזרו לי לעשות סדר בראש.. תודה לכולם

זה לא נשמע שתלמיד חכם אמר את הניתוח מצב הזה, וזה נשמע ניתוח מאוד לא בוגר אלא ילדותי. ראשית משום מה אתה מניח שהתשובה לכל השאלות היא תשובה קיצונית ב"כן ולא". שנית אתה מניח שגם כאן הניתוח "חייב לברר" האם זה "רצון בוגר או ילדותי" - שוב - כרגיל - הצגה קיצונית. שלישית אתה מניח שחודש הוא מדד חד משמעי - בדרך כלל כל זמן ניתן באומדנים, ואומדן קטן, ככל שהאומדן קטן, הוא יינתן על פי רוב בדיוק יותר מדוייק, ועם אומדנים מתאימים. חודש חייב להיות חודש ושבוע או פחות שבוע. אתה חושב ומדמיין בתשובה שלך שאתה כבר "יודע" ש"תבדוק אחרי חודש ותדע". העובדה שבכלל זמן של חודש + אומדן, הוא בכלל לא דבר חד משמעי, כי אתה מוכרח לקחת בחשבון דברים נןספים שנבדקים, וככל שהזמן מצומצם אי אפשר להתעלם מכך שאולי יש נקודה נוספת שצריכה להיבדק. (או נקודה פחות, שאם היית יודע אותה, היית מבין מה יכל להשתנות בשבוע האחרון בחודש ולקחת את זה בחשבון). וכמובן העובדה שאתה מניח שזה אומר חד משמעי ש"הוא רוצה קשר רק כדי ליהנות בו" (אבחנה די טיפשית אם מדובר בקשר של חודש אחד ואולי תוספת חודש נוסף), זה כל כך מנותק מהבנה של איך מתנהלים קשרים, וזה עוד בלי לדבר שאתה מערבב את זה עם הטיעון של המחוייבות בצורה שמבחינה אינטלקטואלית זו צורה שבעליל לא מקורקעת - הוא רוצה ליהנות, הוא לא רותה להתחתן כי הוא לא רוצה להכיל את המחוייבות, ולכן כל הרצון להתחתן הוא ילדותי?

-- לא רק שלא עשית שיעורי בית, אלא אפילו בי רב לא קרית.

תמשיך לחשוב על כל הצדדים.

אולי כדאי לדבר עם מחנך או חבר שאתה סומך עליו.

תמשיך למן מה לשים את כל האופציות על השולחן לבחון אותם.

בסופו של דבר גם תחליט לדחות לעוד שנה שנתיים אתה תגיע לזה יותר מוכן, אחרי חשיבה. ולא שזה יפול עליך מהשמיים. זה יתרון עצום.

 

כדאי לך לפתוח שאלות חשובות שיעזרו לך לברר..

 

מה המחיר שאני משלם כשאני אתחתן בעז"ה? כעת אני ארצה לשלם את המחיר הזה? אם לא - מתי כן?

מה צריך כדי לנהל קשר יציב (בלי לדעת מה זה זוגיות)? האם יש לי את זה?

האם אני מוכן לקחת את הסיכון? למה כן/לא? 

מה המשמעות של הקמת בית? למה אני רוצה את זה? מה אני ירוויח כשאהיה נשוי? איך זה נראה?

 

בהצלחה!

בלימוד ובעבודת ה' עוד זמן מסויים.
זה זמן חשוב של בניה אישית בתחומים האלה ואחר כך יהיה קשה לדעתי.

השאלות טובות.

אין לי תשובות בשלוך

לא הייתי ממליצה להתחתן מוקדם, במיוחד בגלל השורה האחת לפני האחרונה שלך.

 

בראש ובראשונה, בגלל הצד הראשון - אם אתה בעצמך לא מרגיש הכי מוכן, אז לא משנה מה יגידו (צד רביעי) הכי חשוב שתרגיש בטוח בעצמך ובמעשיך.

 

צד שני - בפירוש, יש אנשים שמרגישים בנויים ומוכנים.

 

צד שלישי - בהחלט מטורף, לא מומלץ בגיל כזה.

 

צד רביעי - כבר הזכרנו.

 

צד חמישי - אין כמוהו, עדיף לך לצבור עוד כמה שנות לימוד תורה בנחת. מחשבה טובה ונכונה.

 

ובהתחשב בהתייחסות של @ברוקולי אל הצד השישי, נכון, כמעט כולם רוצים מאד להתחתן, אבל מסתבר שתרצה זוגיות יציבה, טובה.

 

לגבי הצד השביעי- אני מצדדת בעד מה שכתוב פה- אני תמיד אומר - לקראת נישואין וזוגיות

 

עם כל כך הרבה צדדים, צריך קודם כמה שנים לעשות בהם סדר, להתייצב, ואח"כ להבין לפני מה אתה עומד.

בית, פרנסה, אישה, ילדים - זו לא קייטנה, זה ממש חיים חדשים, בממד יותר גדול שדורש הרבה יותר אמצעים ויכולות מהשלבים שקדמו לו.

 

בגיל הזה, עם כמה שאתה מוכן, הראש עדיין צעיר מדי, צריך לחוות את הנערות, הבחרות והרווקות, ולהגיע בוגרים, שקולים ולמודי ניסיון אל החתונה.

 

 

בהצלחה בלימוד ובהמשך.

בחור רוצה להתחתן עם בחורה שמחה, נחמדה לסובבים, ושטוב לה עם עצמה וחברותיה. 

ולפעמים, כשאדם בודד ללא חברים זה גורם לו לעצבות ובדידות וזאת יכולה להיות הנקודה הבעייתית.

 

וגם במבחינה עקרונית. אם טוב לך בלי המון חברות כמו פעם - אני לא חושב שזה ש"יפריע לבחור שאין לי חברות" מהווה כאן שיקול. ואם המצב הזה לא טוב לך, אז כדאי בשביל עצמך להשקיע ב'לקנות חברים' ולהגיע למקום טוב יותר.

 

ובפן האישי, כמדומני שזה מצב מאוד נפוץ שקורה להרבה מאוד אנשים, ומטבע החיים שעם הזמן מספר החברים פוחת וכל אחד הולך לדרכו. מה שכן, שזה משהו שעם השקעה, תשומת לב ומאמץ מצידינו אפשר לשנות אותו ולהכיר עוד אנשים וליצור חברויות והכרויות חדשות.

 

בהצלחה!

 

ורוצה להוסיף עוד נקודה- 

שלפעמים כשהשנים עוברות ההתבוננות שלנו על החברות וחברים משתנה כשאין מעגל חברתי מוגדר וברור. 
ויש חברות שהופכת להיות יותר כמו 'מכרים' 

 

@זוהרית

מה את עושה ביום יום? באיזה מעגלים את נמצאת?

 

שולחת חיזוק, כי ללא תלות בנישואין 

זו תחושה לא נעימה 

 

 

עם מה שכתב @ישיבישער

אם להיות ממוקד בשאלה שלך אז לרוב החברים שלי (ולי) זה לא כלכך מפריע... יש לי חבר אחד שזה 1 מה5 דברים שהוא מחפש באשתו (שתסתובב הרבה עם חברות)

אין לה חברות=תשקיע יותר בבית, לא?

בכל מקרה נראה לי אצל הרבה רווקים מבוגרים זה די ככה (אאכ חיים בביצה).

וגם שתדעי שיש לא מעט כמוך..
רוב החברים הטובים שלי הם מהישיבה. אתם חושבים שאחרי 7 שנים כולם גרים ליד הישיבה? וממילא הרבה יותר קשה לשמור על קשר..

מה נתון הזה אומר על חייך? איך נתון כזה משפיע על בן זוג העתידי שלך?

 

מה ההגדרה של חברה?

ולא את הגילויים שלה.
הגילוי לא משנה הרבה בעיני. אני הולך לחיות עם אשתי בע''ה שהיא מורכבת מהרבה מהויות. את המהות אי אפשר לשנות בהרבה, ולכל הפחות - אין זה מתפקידי לשנות. הגילויים זה דבר שמשתנה. ולכן הוא פחות קריטי

בשורה התחתונה: צריך סבלנות. לבדוק האם הגילויים שאני רואה מלמדים על תופעה מסוימת, אם כן - מהי, ואז לשאול את עצמי מה אומרת לי התופעה הזאת.

בשיטה הזאת אני עצמי מופתע לראות כמה יש דברים שאנחנו קולטים בצורה מסוימת, וזה כל כך משתנה כשלומדים את הרקע, את העומק, ואת המכלול כולו.
מניסיון אישי זה מדהים לראות את זה. דברים שקשה בהתחלה לעכל פתאום מקבלים מבט מיוחד מאוד

אם הוא חברותי ונעים אין לי סיבה לפסול

מי שהולך אחרי 'קורות חיים' כמו בעבודה אולי יפסול.

(תכלס הוא טוען שאין לו כל כך חברים אבל ממה שאני רואה יש לו חברים)

ככל שמתבגרים צריכים להשקיע יותר בחברויות וחיבור לקהילה בצורה יזומה. אם תשקיעי בקשר עם חברות וקהילה זה יעזור לך להרגיש יותר שמחה וחיבור והגיועי שגם יביא לך לא מעט הצעות.

בהצלחה!

אכפת לי מי היא.

אתם נשמעים משפחה מיוחדת ממש!

איזה משפחה חמודהה(:

@הרמוניה מוזמנת לקחת אחד מתוכם..

את רוצה שאני אקח ממך או שפשוט שמרת לי? כי כרגע יש עוד פנויים

תודה רבה!!

אז רק תגידי מה שאת רוצה.

אם את לוקחת מספר פרקים אז תקחי מהפנויים. ואם פרק אחד אז אפשר מאלה שרשמתי.

א - י
יא - כ
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
קיט - קכא

תודה על הסידור!

אני רוצה. אפשר?

ויש 3 סטים שנלקחו פעמיים:

מא-נ,

נא-ס

עא-פ