פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 296)

צריך עוד מהחומר הזה (:

פרוייקט "שדך ותשודך" של משרד הבטחון

אהבתי. אהבתי. אהבתי.

אני מתה מזה

כי זה מבטל את ההפסקה...

כל הצעה שהיא משמחת אותי -

קשורה, לא קשורה,

אני רוצה לצאת, אני לא רוצה לצאת.

התחושה שיש אנשים טובים שמעריכים אותך ורוצים לפרגן לך היא תמיד טובה

אם לפני רגע סיפרתי למשהו שאני בהספקה והוא יציע לי יום למחרת ויגיד לי "אני יודע שאתה בהפסקה אבל אני נותן לך את האופציה לחשוב על זה" זה מאוד שייך ומאוד ישמח. 

זה מעודד 

במיוחד אם ההצעה נראית קשורה 

רק בשביל שאני אוכל להגיד בגאווה: סליחה אבל אני בהפסקה.

(זה בשביל לראות את הפיות הפעורים של האנשים שחושבים שאם אני רווקה זקנה ומתבגרת אני צריכה לנשק את שולי גלימתם ולרוץ כאחוזת אמוק אחרי כל בדל הצעה)

עד שבחברון פרויקט בין דורי לתיעוד חברון בניהול של ציפי שליסל | ערוץ 20

והסברת מעולה.. באמת רוב הפעמים לדעתי זה כי לא אוהבים/מתרגשים ולא מצליחים להכניס כלום לפה

אני פשוט לא מרגישה בנוח אם הוא מביא משהו בפגישה ראשונה 

אפילו שמעריכה את המחשבה 

או שהיא באמת מרגישה לא בנוח?

אז מה הפתרון לאלץ אותה לאכול...?

אוכל זה אחלה לגמרי ואתה צודק.

אבל נראה לי שכדאי לשחרר גם.

אם בא לך תביא אם לא - לא.

ואם בחרת להביא תקח בחשבון שאולי היא לא תאכל וזה בסדר גמור.

אין עניין להכריח בנאדם אחר לאכול מתי שהוא לא רוצה.

אף אחד לא יבוא אליך בטענות אם הבאת או לא הבאת אוכל (ומי שכן הוא ממש ממש מוזר)

אף אחד מה להרגיש או מה לעשות..
אבל מכיון שמי שלא מביא- הרבה פעמים הוא חשוד בקמצנות-
לכן להגיד 'אתה לא חייב להביא' זה לא כ"כ נותן לי בחירה... כי אני אביא בכל מקרה,

גם אם בדרך כלל בכלל לא אוכלים מזה כדי שלא להחשד בקמצנות...

אף אחד לא יבוא בטענות, אבל המטרה שלי היא שהבחורה תספיק להכיר אותי לפני שהקשר ייפול (בע"ה לא..) על דברים כאלו שבאמת חבל.. יכלו להימנע מראש

עכשיו כשאני מבין

צר לי שאתה מרגיש שאין לך ברירה

אם בדייט יהיה טוב וזורם נראה לך שזה מה שיפיל אותו?

ניסית פעם לא להביא?

נראה לך שלכולן ממש יש אותם דפוסי חשיבה על דייטים?

זכור לי שפעם אחת לא רק שלא הבאתי אוכל אלא שהיא הביאה אוכל והמשכנו.

אתה מרגיש שאם לא הבאת דייט, הדייט יכול ליפול רק בגלל זה?

יש עוד המון גורמים וזה ממש שולי. בטח שדייט ראשון.

כמו שאתה בנאדם נורמלי ואתה לא עובד ככה גם הצד השני לא עובד ככה (בהנחה לכך שהוא נורמלי).

אני יאזן ואומר שהמחשבה על דברים ש'יוסיפו לך נקודות' בדייט הראשון היא מחשבה סופר לגיטימית ועניינית אבל..

יש הרבה יותר דברים מאוכל שיתנו לך/לי/לכל אחד 'נקודות'.

התחושה הנעימה שאתה מביא איתך, הדרך ארץ, החיוך - זה שווה הכל.

לא יודע אם שכנעתי אותך או פתחתי כיוון אבל לפחות רק אומר לך שאני מכיר חוקים אחרים.

כשעושים דברים בכיף זה מורגש, וכן להיפך.

השדר הטבעי שאתה נותן לבחורה הוא הרבה יותר חשוב מאשר מה הבאת ומה אמרת.

ברור שכל אחד חושב באופן שונה, ואף אחת שפגשתי בה לא דומה לאחרת,

ועדיין יש קווים כלליים שיחסית די משותפים.

אני לא הולך לדייט כדי לצבור נקודות, זה הכי לא מעניין אותי בעולם- אלא כדי להכיר, וכדי לתת לבחורה הזדמנות להכיר אותי. אבל בשביל להכיר צריך לנטרל את כל הדברים הצדדיים ביותר שמפריעים לזה. אחרת לבחורה תהיה פחות הזדמנות להכיר אותי. הניסיון שלי ושל אחרים (וגם אחרות) מראה- שבני אדם בדייטים עוסקים פעמים רבות בצדדים השוליים האלה, ואפילו מכריעים על פיהם.

אפילו כאן בפורום אתה יכול לראות דפוסי דברים שחוזרים על עצמם- שאלות שחוזרות על עצמן, עניינים שמפריעים לבנים שחוזרים על עצמם ועניינים שמפריעים לבנות שחוזרים על עצמם. וציפיות יחסית משותפות בקשר כלפי בנים, וציפיות יחסית משותפות כלפי בנות. עם כל ההבדלים והניואנסים.

אני מבין שההבנה הזאת קשה לעיכול, אבל בסופו של דבר- בני אדם הם לא רק פרטים. הם גם כללים. והם גם שניהם ביחד.

בהנחה והיא לא מתביישת, אז זה הולך לא רע.

היא לגרום להעברת פרטים בצורה יעילה ונעימה (אם משהו מתעכב - לעדכן, להעביר טלפונים/פרטים בצורה יחסית מהירה וכולי).

את לא לוקחת אחריות על ההחלטות שלהם.

נגיד והיא "תמרח" את הבחור, לא אמורה להיות לו בעיה אם שמים את הדברים על השולחן.

אם עושים תיאום ציפיות מדוייק אין חשש לחוסר נעימות או פגיעה באחד הצדדים.

מישהי פעם הציעה לי והיה לא נעים שהבחורה לא יודעת אם היא רוצה לצאת עכשיו והיא מתעכבת עם תשובה.

אמרתי לה שאני נותן לעניין הזה דד ליין שנראה לי בסדר וזהו. אין שוןם בעיה גם שלא מחזירים תשובה אם אומרים את זה.

את חושבת שיש סיכוי שהיא תצא בסוף - אז כן! כל עוד יש סיכוי - אין בעיה.

תשאלי קודם אותה אם היא פנויה ורוצה לשמוע ואח"כ את הבחור אם את רוצה להתחשב בו.

כל עוד לא אראה שבאמת יש פער במנטליות שמפריע לי

בחיים לא פגשת 'משתכנזים' שיותר אשכנזים מאשכנזים? (וכן להיפך..)

שאתה לא מכליל

אחרי שכתבתי נזכרתי שכתבתי פעם משהו דומה 🤦‍♂️

רעיון שעלה לי בשבת ורציתי לשתף - לקראת נישואין וזוגיות

ורעיון יפה

לעם ישראל אין שום השתדלות בנושא

"דבר אל בני ישראל ויסעו" - דהיינו שהם צריכים לזוז וזהו. בלי לעשות כלום. רק ללכת, כמו שהם יודעים יפה מאוד ללכת ביבשה.

וגם אם נקבל את מה שאתה אומר - כל דבר הוא תחילתו בהשתדלות וסייעתא דשמיא, לא?

ההשתדלות היא להתחיל לברוח, במקום לחזור למצרים, ואז הקב''ה נתן להם מאיפה.

לזוז זה לא זהו, בלי שהם היו זזים לא היה קורה כלום.

לא כל דבר - ניסים אחרים היו מתחילה ועד סוף מעשה ה'.

ולחילופין עשייה ישירה, כמו קיום מצוות (הדוגמה שהזכרתי מהפסוק) היא לגמרי תלויה בבחירה.

כאן יש שילוב של השניים - מצד אחד צריך עשייה של ה' ("אפילו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה לזה") אבל מצד שני צריך בשביל זה את התנאים שהאדם יוצר בבחירה.

וראיתי שצריך להכיר משהו שם... לא יודע מה אני שואל פה יותר מדי אבל אפשרי להצטרף גם לא להכיר שגריר?

אז אני יכול לבחור שגריר?

מצמידים באופן רנדומלי?

רק למי שיש שגריר שהוא מכיר?

למה זה אמור להיות רלוונטי ולמה זה לא?

שאתה נרשם שם ואם יש לך שגריר שמכיר אותף אז את נהיה שלו ואם אין לך אז מישהו מאמץ אותך אבל כרגע זה לא רלוונטי..

צריך לחפש חבר ברשימה שלהם ולדבר איתו שיכניס אותך

אפשר להכנס למעגלים חברתיים מעורבים?

במיוחד על השחיקה מדייטים וכו...

קשה, אבל הבחור שלך מחכה, זה שיתאים לך באמת. 

משחרר אח"כ.

זה סוגר לך את הפינה שלו, ותוכלי בעז"ה להמשיך הלאה באמת. בלי שהוא "יעכב" אותך בדרך.

כוחות

ואם יש ממשק עם אותו חבר אז שתגיד (א זה רלוונטי ומצריך רגישות)

ואם היא לא רואה צורך לומר בכלל, אם אין לזה השלכות על הזוגיות - אז אין צורך (באמת לא מבין בזה...)

וגם קשה לי לראות כזה דבר קורה. אבל בגדול, נראלי שכן.

מצד אחד, לא הייתי רוצה לדעת את כל הרוע שיש באדם שאני מחשיב לחבר. מספיק לי לדעת שהוא יותר רע מכדי שכדאי לשמור על קשר איתו, ולדעת עד כמה טעיתי זה קצת לא בריא בעיני.

מצד שני, אני חושב שכדאי שהיא תוכל לספר כל מה שהיא מרגישה שהיא צריכה לספר. ולכן בלי לספר מי זה היה, היא תוכל לספר יותר.

והבחור יחשוב שמדובר בשני אירועים - האחד חמור והשני שחבר שלו עשה. ואולי אחרי שמנתקים קשר עם החבר והוא כבר לא חלק מהסביבה המיידית אפשר לספר מי זה היה. אולי. אולי עדיף שגם זה לא - אבל זה תלוי המון עד כמה היא מרגישה צורך לספר ואילו פרטים

או בלאו הכי יהפוך לכזה אחרי החתונה , אני לא חושב שיש הכרח כזה.

סביר גם שהחבר עצמו לא ירצה לשמור על קשר במצב הזה, ולפחות יתחמק מלהתארח.

פחות רוצה פניות ישירות אח"כ... 

מצדי שכל הפורום יהיה על אנונימי

מכל סיבה שהיא

זה אישי, אי אפשר להשוות

לא נעים לפרסם דברים אישיים. גם אם זה במסגרת כזאת.

לא לחפור

ומוסיפה

תסכימו פשוט להכיר את מי ששייך לכם מבחינה נשמתית יכול להיות שהוא לגמרי אחר ממה שתארתם בחיצוניות

אבל בפנימיות הוא הכי אתם וזה מה שחשוב... 

אני לא רוצה להיות אצילית בשבילו, לקבל אותו אבל לא באמת...

ואני לא יודעת איך להגיע למקום כזה שהוא כל כך שונה מהציפיות בחיצוניות ואני אהיה שלמה עם עצמי

אני כן חושבת שאם הדרישות החיצוניות נובעות ממקום אמיתי ולא סתם קולות מהסביבה או מה יגידו או כל מיני דברים שבמהות שלהם לא קריטיים לנו, אז כן חשוב לשאוף שיהיה כמה שיותר ממשק בין ההרגשה הפנימית לבחוץ

אבל יש מקרים שצריך לשקול גם את זה...

בדרך כלל זה לא נעשה מתוך רוע לב אלא סתם בגלל שמדובר בצעיר שוקיסט שלא הבין את תפקידו בעולם.

בדרך כלל זה לא מלמד יותר מדי על האישיות שלו.

אבל חברים, אל תבנו על זה. תביאו טקט ושכל, בהחלט.

עם זאת, מצטרפת לעצתה של @ברוקולי, מהסיבה הפשוטה שלפעמים גם כשסלחניים ולא חותכים על דברים כאלו, זה עדיין נתקע בראש זמן אחר כך וצריך לעבוד להוציא את הרושם שזה יצר..

זה אפשרי שזה יעבור ויצא, אבל סתם זה עושה חוויה מבאסת כשבפועל עם מחשבה קטנה היה אפשר להימנע ממנה..

בנוסף, כמובן, לשכל ולטאקט

עדיף טרמוס עם קפה

או מים חמים לתה

וכוסות

ושירותים כמובן

ה@בינה. זה של הבנות.

אני יכול לספק לך כמה מקרים של חוסר טאקט אצל בנות שיצאתי איתן חח.

אבל נראה לי שבנים פחות עושים סיפור מדברים כאלה... קצת צוחקים על הבחורה וממשיכים כאילו לא קרה כלום חח ;)

אז בעצם הסיפורים לא משקפים רק את מי שהם מסופרים עליו (עליהן/עליהם) אלא הרבה גם את מי שעברו את החוויה מהצד השני

אני לא הבנתי שהיא מדברת דווקא על בנים

כמו כן, @ברוקולי היא לא מדירת גברים, זה בסדר.

יש כאלה שזה יותר מדי לצפות מהם לשניהם.