פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 296)

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
קא - קיב
קיט - קכא

יש הרבה סוגים של מחלות כרוניות, עם השלכות פוטנציאליות שונות.

 

בכל אופן:

 

א. אני אישית לא מדד, אני יחסית מאוד מכיל ורוב הסיכויים שהייתי שוקל בחיוב (בהתאם לשאר הנתונים כמובן). ובלי קשר אני חושב ששאלות סקר כאלו לא מוסיפות טוב, אתה צריך מישהי שתקבל אותך כמו שאתה ורק אחת כזו.

 

ב. בעיקרון אני בגישה של לספר הכל מההתחלה, ובכמה שיותר פירוט - גם לא להסתיר או להמעיט מההתמודדות (המחלה במקרה שלך), אבל וגם לשטוח את הצד שמפיג את החששות.

למה שתהיה לי בעיה עם זה?
לגבי שלב-האמת שאני לא יודעת אבל תוהה אם לא עדיף לספר בהתחלה(מצד שני יש מי שיפסול מראש[

נשמע מדבריך שמדובר במחלה פיזית ולא נפשית ושהיא באמת לא משפיעה ביום יום עליך, אני לא יודעת במה מדובר אבל זה לא נשמע מרתיע מידי
לדעתי עדיף לספר כמו שתמיד ממליצים סביב דייט שלישי
יש בזה אמת כי זה שלב לא התחלתי ולא מתקדם מידי
כדאי שתבוא לשיחה הזאת כשאתה מספיק בטוח בעצמך ובמה שאתה שווה ולא תהסס לספר בכנות את התמונה המלאה מתוך ביטחון
מקוה שעזרתי

מדובר בהתקף אפילפטי בודד מלפני שנים רבות מאוד כשהייתי צעיר, שישר אחריו החליטו לתת כדורים ולא בדקו יותר מדי לצערי, ותוייגתי ככזה(כן...טעות רצינית). כל הבדיקות לאחר מכן היו תקינות לחלוטין ומאז נטילת הכדורים(במינון נמוך שלא השתנה) לא התרחש שום התקף או תחושה לא נעימה. אין טריגרים לזה ואין כלום....אבל עדיין, השם של זה, ומקרים קשים, הכל נשמע מאוד מאיים, בעוד שאני בכלל בתחתית של תחתית הספקטרום ב"ה.

 

יכול לחסוך הרבה אי נעימות 

מסכימה עם הדברים שכתב ימ"ל למעלה 

 

 

על פניו נשמע לי קצת מוזר ולא מתאים שגם מישהי שעוד לא הכרתי ושלא בטוח רלוונטית תדע פרט כזה, שמעטים יודעים עליי. ושבאופן כללי לא מגדיר אותי ולא משפיע עליי בכלל בחיי היום יום...גם אני נוטה לספר באיזור דייט שלישי, כשיש היכרות ראשונית אבל שזה עוד לא התפתח למשהו רציני, אבל כמובן פתוח לשמוע עוד ואולי לשנות את דעתי...

 

כדאי גם להתייעץ עם הרופא המטפל שלך לראות השלכות עתידיות אפשריות 

 

 

וכמו שכתב גם פשוט אני.
וממה שהגבת לו, אתה משלב בצורה נכונה התנהלות טבעית הנדרשת מאיתנו יחד עם אמונה שמה ששלך שלך.
שיהיה בהצלחה!

אני מכיר את כל סוגי ההפרעות.
אם הבנתי נכון מדובר בנטילת תכשיר/כדור כדי להתמודד עם הבעיה. אם כך, הייתי מציע להמשיך ליטול ולספר בפגישה מאוחר ומתקדמת. לדעתי, אם אין סכנת התפרצות ממשית לא חייבים לספר, קרוב לחמש אחוז מהאוכלוסיה נוטלים כדור לחיים.
בהצלחה

אתה רוצה שאשה תגלה אחרי הילד השני, שיש לבעלה אפילפסיה? אפילו אם זה כבר לא פעיל וכו'.

 

אם זה מעסיק אותו במחשבה, והוא לוקח כדור בכל יום - אז לא לספר דבר כזה זה לא "אה, אופס, לא יצא לי לדבר על זה" - אלא ממש הסתרה אקטיבית, שזה דרגה אחת פחות משקר (ויש שיגידו שזה באותה הדרגה ממש).

 

 

אם זה לא משהו אקוטי*, אז לדעתי אפשר לספר בנחת אחרי שהצד השני כבר מכיר אותך, ואז אתה לא תהיה "האפילפטי" אלא אדם מורכב שיש בו עוד תכונה אחת, בנוסף לשלל התכונות שהצד השני כבר מכיר. מצד שני, לא לחכות לשלב שבו כבר מתחילים לדבר על חתונה וכו' - כי אז הצד השני עלול להרגיש שאתה הסתרת משהו באופן אקטיבי, ובעיית האמון תהיה גדולה יותר בעיניו מאשר הבעיה המקורית אותה ניסית להסתיר.

 

(*משהו אקוטי - יש לזה השפעה מאוד מאוד גדולה על חיי הנישואין, למשל חולה סרטן בהווה או אדם שיודע שהוא לא יכול להעמיד צאצאים. בעייני, דברים כאלה מומלץ מאוד לספר מראש כדי למנוע עגמת נפש משני הצדדים).

ותאמת שלא ממש חשבתי מתי להיגד... 

איכשהו יצא שבכול הראיונות לשירות לאומי\ מדרשה וכו... אמרתי את זה על התחלה

בלי לחושב ובכולם קיבלו אותי בגלל מי שאני , לא חושבת שזה אותו דבר בכלל , אבל נראלי על עצמי 

אני לא עושה מזה סיפור  מספרת מתי שיוצא ... בדר"כ יצא זה היה אחרי כזה 10 דקות

אבל אני חושבת שאם תשדר כזה שזה בסדר אז מתי שתספר זה יהיה אחלה!

טוב לא באמת מבינה רק חושבת...

אז בהצלחה!

למי שמעסיק אותך בשירות לאומי או בכל עבודה אחרת, ממש לא אכפת האם הגנים שלך משובחים, האם הילדים שלך יהיו בריאים, האם צפויים לך חיים קצרים משמעותית מהממוצע, מה ההורים יגידו וכו'.

 

המחשבות האלה בהחלט צפויות לעבור בראשו של אדם שהכיר אותך במטרה להתחתן, ברמה זו או אחרת. זה לא אומר שהוא יפסול, ממש לא, אבל חשוב להבין שהשיקולים של דייט לא דומים לשיקולים של מעסיק.

גם לא ניסיתי להשוות 

אם יצא ככה לא התכוונתי

רק ניסיתי להיגד שנראלי שגם לפי איך שאתה לוקח את זה הסביבה  מבינה למשל אם תראה את זה כמגבלה אז ככה יבנו אז צריך לחושב איך להיעבר את זה בטוב!

וכיאלו את תעביר בטוב אז לא משנה מתי היא תדע

נראלי... יוכל להיות שאני באמת ממש ממש לא  מבינה בכול זאת אני רק בשימנית ויש פו אנשים שהרבה יותר מבינם!

 

 

זה לא סיפור מבחינתי, באופן כללי לא יוצא לי לחשוב על זה בכלל, זה לא מגדיר אותי, למעט הפעולה הרובוטית היום-יומית של נטילת כדורים, אולי כי ב"ה המצב שלי באמת טוב מהבחינה הזו(גם הבדיקות מראות שאין כלום שזה ממש לא ברור...).

בגלל זה זה לא משהו שאני נוטה להציג את עצמי איתו ומעט מאוד אנשים יודעים על זה, אפילו במשפחה...אבל אני חושב שאם אני מתכוון להכיר מישהי לקשר רציני לחתונה אז ראוי שהיא תדע עליי הכל, ובפרט את זה, שזה פרט חשוב במידה מסויימת...והטיימינג זו אכן השאלה.

מה גם, אני מבין שיכול להיות שזה ירתיע מאוד מישהי והיא תפסול על זה, ואם היא הכירה קצת ממני ופסלה אז היא לא שלי.

שהרי אני מצפה ממנה להכיל אותי עם כל חסרונתיי בדיוק כמו שאני אכיל אותה עם כל החסרונות...הכל מה'

לא ראיתי שעוד כתבו על זה אבל מניסיון, סיפרו לי משהו בפגישה חמישית שלא עניין אותי בכלל התוכן אלא רק ההסתרה עד הפגישה הזו

תסמונת של בן משפחה קרוב

באיזו פגישה לדעתך יותר לגיטימי להעלות נושאים כאלו?
אני מניח שבמקרה שלך זה גם משהו שעובר אצלם במשפחה?

ולכן אני ציפיתי שתגיד לפני, כי אני גם שאלתי שאלה כמה פגישות לפני כן שהייתי אמור כבר לקבל את התשובה הזו...
לא משנה זה לא כזה עניין, סתם על הקטע של האמון זה מאוד חזק אצלי, איך שדיברנו על בת המשפחה הזו, לא דיברנו בכלל על העניין עצמו אלא רק על כך שסיפרה יחסית מאוחר או מצד שני תודה שהיא סיפרה עכשיו ולא אחכ...
בכל מקרה אנחנו מאורסים באושר ב"ה בליעה"ר..

רק מסייגת שבדברים האלה צריך לזכור גם את האחריות והפרטיות מול האדם שאנחנו מדברים עליו

"הצד השני עלול להרגיש שאתה הסתרת משהו באופן אקטיבי, ובעיית האמון תהיה גדולה יותר בעיניו..."

 

למה שזה יהיה ככה?
כאילו, למה שזה לא יהיה מובן לו שלא רצית לספר על עצמך משהו סודי\אישי\בעייתי עד שהתחילו דיבורים על חתונה ואז הרגשת בטוח מספיק לספר?

אם המטרה היא לתת לצד השני הזדמנות להכיר אותך באמת, ולא רק את הבעיה או הסטיגמה שנלווית אליה, אז אין סיבה לחכות יותר ממספר פגישות.

אם המטרה היא לסמא את עיני הצד השני, לגרום לו לקבל החלטה שאולי הוא לא היה מקבל אם היה יודע את האמת, אז באמת אפשר לחכות עד שמדברים על חתונה.

הבעיה היא שאם מחכים כל כך הרבה, זה בדיוק מה שהצד השני מרגיש... שניסו להסתיר ממנו, ניסו להונות אותו. בשלב הזה הרבה פעמים כבר יש רגשות עזים, ופרידה תהיה מאוד מאוד כואבת. לכן זה לא הוגן לחכות עד השלב הזה, ובפרט שאין בהמתנה הזאת תועלת אמיתית, לעומת גילוי האמת אחרי מספר פגישות.

לגלות על ההתחלה. כמובן אחרי שמפרגנים ומספרים את כל המעלות של הוד מלכותו...

זה הכי פשוט...

 

בעיניי עדיף לספר את זה בשלב שבו מרגישים בנוח עם הבן אדם ומרגישים שיש מצב שהוא יצליח להכיל את זה. גם צריך לחשוב ממש איך מספרים את זה, אם תעשה מזה ביג דיל אז ככה היא תראה את זה אבל אם תספר את זה כסתם ככה על הדרך רוב הסיכויים שיהיה יותר קל לשמוע את זה.

אפרו אמריקאים?😜

קשה בעולם.

כתבת ממש כללי אז סתם ככה נראלי שמה שאת יכולה לעשות בשבילה זה להראות לה שאת מאמינה בה לשדר אופטימיות ולחזק את הנקודות הטובות שבה שיהיה לה כוחות להתמודד... כמובן אחרי השלב של ההקשבה

*ולהתפלל

להיות שם הכי בשבילה, להקשיב לה.

ואם צריך להפנות אותה למי שמתמחה בסוג הזה של הבעיה.

חיבוק לה
וחיבוק לך!

מצטרף.

ואולי אני אגיד לך משו חריג..

אל תקחי מידי ללב.

כי אנחנו כרווקים רואים את הדברים לפעמים הרבה יותר מורכבים ממה שהם ואנחנו לוקחים מאד ללב.

ותכלס בסוף יום היא נשארת איתו (בד"כ) ואנחנו עם הכאב לב..

 

לפעמים אנחנו עוד עסוקים בלרחם והם כבר עסוקים בללדת ילד נוסף.

אז..

באמת להקשיב,לכוון ולהפנות לייעוץ אם יש צורך.

אבל לא לקחת מידי ללב.

המון פעמים לנשואים יש קושי מסויים/ מריבה, והם מאוד טעונים ופגועים, אבל אחרי כמה שעות הם משלימים ואוהבים, ואת- החברה נשארת עם התחושות הקשות.

לכן, חשוב תמיד להיות בפרופורציה, ולהבין שהכל כנראה יסתדר (אלא אם זה מקרה חריג של אלימות וכד')
ומה שהיא זקוקה לו כרגע זה פשוט הכלה, ושדר ממך שהיא אהובה. ושאת תהיי המישהי שנמצאת איתה ברגע הקשה הזה ,כדי שהיא לא תחוש את הבדידות הנוראה הזו.

היום ומפעילים את הראש. כדי לא להתנוון.

לגברים דתיים ובפרט למי שמתנדב כגבאי, יש יתרון מובהק - ההתעסקות היום יומית עם בית הכנסת בהחלט מהווה פתרון מעולה לעת זקנה.

ומה עם אישתו של אותו גבאי זקן?
כנראה די משתעממת בבית, בשעה שבעלה עסוק בעינייני ציבור.

לא סתם היא מקבלת את פניו בשמחה רבה ובזרועות פתוחות. אני די חושבת שמשעמם לה בלעדיו.

תעמיד את עצמך בסיטואציה של אנשים מבוגרים ותחשוב איך הם מעבירים את היום באופן מעניין ששומר על בריאותם הקוגניטיבית.

סיפור חמוד לגמרי, למה לבנות מאחוריו בניינים?...

לגברים הדתיים הזקנים תמיד יהיה עיסוק מחוץ לבית, עד יומם האחרון - בית כנסת מהווה פתרון מעולה מבחינה זו.

ובישול..

לא נראלי שבגלל זה האשה בסיפור שמחה, סביר להניח שזה כי היא אוהבת אותו וזה באמת משמח לראות דברים כאלה, לפעמים זה אפי מרגש..

שעומדת לצדו.

לאנשים שונים יש צרכים שונים, דרכי התבטאות ותקשורת שונות, תפיסות עולם וצורת חוויה שונה וכו' - ולכן גם צורת הזוגיות האידיאלית משתנה בין זוג לזוג ובין אדם לאדם.

 

אם זה קוסם לך אז כנראה שלך זה מתאים, זה לא אומר שבהכרח כך נראה שלום בית.

רבנן" (ברכות יז ע"א)

בירורים - לקראת נישואין וזוגיות

תפתחי את ההודעה שבכותרת יש >>>


רשימת שדכנים - לקראת נישואין וזוגיות

אין לי מושג, כנראה שטוב.

לפעמים גם לא מרגישים, הלב לא מנוהל על פי דברים מסויימים. יש לו את הדרך שלו.

אם נשמעת הצעה טובה - לפעמים יש יותר התלהבות לפעמים יש פחות אבל כדאי ללכת עליה. לא כל יום מקבלים הצעה טובה.

אבל הפחד מהשוואה בלתי נמנעת

או גרוע יותר

לחוות את הבחור ההוא דרך זה הנוכחי למשל...

 

אם יש לך מקום פנוי בלב למשהו אחר עכשיו.

פחד מוצדק, "אשראי אדם מפחד תמיד".

אבל לא כדאי שהפחד ינהל אותנו.

מסכים מאוד שאם את יודעת שאין לך מקום בלב למשהו כרגע, לא משנה מאיזה סיבה  - אסור לצאת.

אבל אם את לא יודעת,

ובחיים אי אפשר לדעת דברים כאלו במאה אחוז -

למה שזה ימנע ממך?

זה לא סוף העולם אם יצאת לדייט אחד.

 

ואגב,

הזמן הוא לא בהכרח קריטריון לשינוי.

אולי יש עוד דברים. לפעמים יש.

אין שני אנשים כלכך דומים. לרוב, כשתיפגשי תראי שהוא אדם שונה.

אם החדש מספיק מתאים לך הוא יכנס לך ללב והשני ישכח.
האפקט שאת מתארת אולי יהיה בהתחלה אבל ככל שתכירי את השני יותר, הוא יכנס והראשון יצא ואת כבר לא תסתכלי על השני כדומה לראשון, אלא על הראשון כזה שהכין לשני.
ככה אני חושב ואני אומר את זה גם על סמך שהייתה מישהי שאהבתי מזמן ואני מתחבר לבנות בסגנון האופי והמראה שלה (יתכן גם שלא קשור אליה וזה פשוט סגנון מראה שאני אוהב. כלומר זה לא התחיל ממנה), אבל אחרי שחשבתי ועבדתי עם עצמי ברור לי עכשיו שגם אם אפגוש מישהי דומה לה באופי ובמראה, רק שיהיו לה גם את שאר הדברים שאני חייב (רמה דתית מתאימה ושיח רוחני עמוק), הראשונה תצא לגמרי וארגיש שהשניה היא ה"מקורית".
את יכולה גם לעבוד על זה אבל אולי אין ככ צורך והמציאות כבר תגרום לשינוי (אאכ יש חסימה בעניין כמו שהייתה לי).

במקרה שלך זה אולי קל יותר מבחינת זה שהם לא דומים חיצונית ואז כבר בתפיסה הטבעית הבסיסית קולטים שזה אדם אחר.

מאחל לך בהירות דעת ושתזכי ונזכה כולם שנצא כבר מכל המערבולות והתסבוכים המעצבנים האלה ונגיע למנוחה תרתי משמע

ככה זה לפחות רשמית.

 

בפועל הרבה מהתחושה של השייכות נוצרת דווקא בגלל המורכבויות והויתורים.

אבל לא נראה לי שזה מודע.

אז כן, נשמע מצוין, ומקווים שהקשר החדש יבנה משהו שישאיר את הישן בצל

מובן לגמרי שזה מה שהיה נכון, יש משהו טוב ומשחרר בלפתוח דף חדש והתחלה חדשה, במיוחד עם בחור שנשמע מתאים למה שמחפשים, שזה משהו שלא מוצאים כל יום.

מבינה מאוד את העניין של ההשוואה. היא כמעט בלתי נמנעת בהתחלה, כי יש תבנית מאוד מסויימת בראש של הישן והמוכר שאליו אנחנו נמשכים באופן אוטומטי.
אבל אני חושבת שעם הזמן וההיכרות הזכרון הולך ומתעמם וההשוואה פחות ופחות תופסת מקום

והרבה פעמים, בפרספקטיבה של זמן והתבוננות דברים נראים לנו אחרת ממה שראינו קודם


בהצלחה רבה במה שלא יהיה

וממה שאת מספרת,
ההצעה הבאה נשמעת מתאימה.
רק מה, הלב שלך לא מספיק התרוקן מהאקס
ואצל בנות, יש מקום בלב רק לאחד.
לכן, אני ממליצה לך מאד לעשות תהליך פרידה מסודר ממנו.
קודם לוודא שזה 100% מאחורייך, אין סיכוי שתחזרו.
אח"כ, לדמיין תמונת עתיד קשה, רגע שבו היית אומרת לעצמך - איך הבאתי את עצמי לקשר הזה איתו?
כדי להתחזק בכמה נכון שנפרדתם.
ומשם, לדבר אליו או לכתוב לו או לעשות דמיון מול הלב או הרבה אופציות של הוצאה טוטאלית מהלב שלך.
את יכולה לחפש בערוץ שלי סרטון על תהליך פרידה.
יש לי גם בקליניקה מידי פעם בנות שבאות לפגישה בודדת כדי להוציא מישהו מהלב.
וזה מחולל פלאים.

גם לבנים יש מקום בלב רק לאחת. גם להם קשה לשכוח בחורה שאהבו והתחברו אליה (ב"ה).

האמת עשיתי הכל. כל מה שתיארת

חוץ מביקור אצלך בקליניקה...

אולי זה הפתרון?

כל אדם הוא לכאן או לכאן, עושים השתדלות, בסוף זה יקרה

(אבל נפיץ. אנחנו המנהלים לא תמיד פה, אז אם זה מגיע למקומות לא ראויים, נשמח שתדווחו או מי שיש לו את המספרים שלנו)

לפותח השירשור, אתה כמו כל בן אדם נופל וקם. ותמיד הנפילה מבאסת.

אבל בא תסתכל על הכוס המלאה, הצלחת 5 שנים להמנע מכך לחלוטין! אתה במצב מעולה! אומנם תמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם. אך אין לך ממה להתייאש או להתעצב.

פיזית, ברגע שיצא, הגוף מרגיש צורך להוציא את זה שוב, ותהליך החזרה יהיה יותר קשה, אבל אתה יכול להתמודד עם זה.



לגבי השאלה של הבנות, הן לא יודעות מה ההתמודדות, כמו שאתה לא יודע מה ההתמודדות בלבוש צנוע. וגם כמו שאתה לא תרצה לשמוע על האקסים שלה, היא גם כנראה לא רוצה לשמוע מה אתה עשית (וגם, לצערי בחברה הדתית מתייחסים לזה יותר מידי בחומרה, ולא כך היא. לא לפי התורה ולא במציאות).

קודם כל אתה יהודי
כל פעם שקשה אפשר לתקן זה משהו שתדע
בכל קושי בחיים היצר הרע בא לבאס את הנשמה
אז זה שאתה כותב זה אומר שאתה יודע שזה לא נכון
שזה כבר צעד .

לגבי השאלה לבנות .. אז אני בת
ואני מרגישה שיש לי אפס מודעות בעניין
אני באמת לא יודעת מה להמליץ לך מחילה

רק לעודד שגם אם אדם עשה משהו שאסור
זה לא הוא לא טוב זה המעשה שלא טוב .

בהצלחה שרק תצליח בעז"ה ולא תתבאס

מודעת לנושא

כואבת את הכאב הזה

זה לא פשוט בכלל

צריך לדעת איך להכיל את זה

לנשום עמוק

ואממ לא להתייאש מהתשובה

ולשים לב שזה לא גורם לגסות רוח ולמידות רעות...

 

מזכיר גם כן למה שכותבים וכמובן למה שקוראים.
ת יאורים שכותב אדם עלולים להיות מתאימים או פחות מתאימים, ועורר טעויות בהבנת בני אדם, ולעורר טעויות אינטלקטואליות ורגשיות אצל האדם שמוטעה על ידי מצג בלתי מתאים של הדברים. במקום שזה עלול לעורר מחשבות, זה עלול לעורר טעויות. במקום שזה עלול להשפיע, זה עלול לגרום נזק. נא כולם לקחת בחשבון.

חושבת שאתה צריך להתחזק ברוחניות.

אני לא חושבת על זה מבחינתי זה עניין שלו כמו כל דבר בעבודת ה' אלא אם כן זה בקטע מוגזם שכבר בולט לעין שהבנאדם מכור לזה. אבל כל עוד יש נפילות פה ושם... נו ברור שיהיו. אתה לא צריך להתייחס לזה כנושא אפל ולכן לא "להדחיק את זה", זה לא טוב, אבל גם אתה ממש לא חייב לשתף אותה. אני חושבת שאם הקשר שלך עם בורא עולם יהיה יותר יציב אתה תדע להתייחס לזה נכון... אתה לא חוטא כלפיה, אתה קודם כל חוטא כלפי בורא עולם ולו אתה צריך לתת את הדין וחשבון. וטוב שכך כי הוא מלך רחמן ואוהב שרואה אותך באמת באמת כמו שאתה והוא בוחן את הרצון. לכן אמרתי שלדעתי אם תתחזק באמונה וברוחניות אתה תרוויח. הכי חשוב לא לפחד כלל זה ברור שיש נפילות אבל אתה הולך בדרך הישר ושום דרך אחרת לא תביא אותך למקום הנכון. בקיצור, אמונה, שמחה, וביטחון של אריה. 

אני רק כאן כדי להגיד שהמילים שלך נוטפות כאב וחרטה והשתוקקות לטוב, אז להגיד שאתה משלים עם החטא זה נראה לי לא הכי מדויק בלשון המעטה ;)
תקרא את המילים שלך כאילו מישהו אחר כתב אותם ואתה תיוודא לזה בעצמך.

וכן, אני מודעת לנושא, אבל מניחה שלעולם לא אבין את עומק הקושי.

המון הצלחה וכוחות!

אני חושב שהידיעה שמישהו אחר כתב אותם יכולה לנחם כמה א/נשים

כדי לא לעשות משהו וגם לא לרצות אותו, הכי קל זה להגדיר את המשהו הזה כרע. אבל אפשר גם אחרת.

ה' נתן לנשים יופי ולגברים משיכה ליופי.
כשיש לך נסיון הסתכלות, תאמר לעצמך- הכח הזה של משיכה אמור להיות חלק ממשהו גדול, חלק מקשר מלא עם מישהי ולא דבר נפרד.
במילים אחרות, סערה של יצר זה חלק מהקשר הזוגי ולא איזה דבר אפל ורחוק ולא שייך. חשוב להבין את זה.

זה מקל על הנסיון כי ההרגשה שיש פה רצון חזק שתמיד ישאר בלתי מושג נעלמת.

לגבי הסוף- לא לספר. זה לא שאתה מכור. ובכל מקרה גם לא יבינו אותך. אל תבלבל אותן לחינם. ובאופן כללי, צריך גם לחפש להיות הנותן ולא המוכל.

אני רושם די בקודים, מקווה שמובן.
ואגב, היצר יכול לעזור לבנים יותר שקטים לפתח אופי יותר אקטיבי.

ההסתכלות הזאת, שיש כאן כח טוב ביסודו, יכולה להועיל להמון התמודדיות, ללא הבדלי דת גזע ומין..

נכון.
והדבר המעניין יותר, זה שאם מסתכלים ככה, זה גורם ליותר רוחניות (לאנשים שלא שקועים בחומר).
כששלמים עם העולם, אין חוסם מלעלות למעלה. וכשמרגישים צורך באיזון פורשים קצת.

אני בדיוק קורא ספר שהולך בסגנון הזה..

מה שכתבת בסוף

שמעתי על זה פעם

יש לך מקורות לעניין הזה?

או שתוכל להסביר על זה יותר בכללי?

 

אבל אני חושב שפשוט מרגישים את זה. היצר הרי נוכח אצל כולם וגם האדם הכי שקט כשיש לו יצר זה מתבטא בעיקר רצון אקטיבי, רצון להיות זה שעושה ולא זה שמקבל.
אז אפשר לקחת את הזמנים שהיצר ממילא מתעורר, כלומר לתפוס את הרגע הזה של ההתעוררות, ולחוש של הרצון ואת כח האקטיביות וההובלה שיש באותו זמן בנפש, ולהבין שכן יש פוטנציאל. שבאמת הכח הזה כן טבוע באדם, גם אם צריך הרבה עבודה כדי לחשוף אותו.

לומדים מזה אגב, שלמרות הלך הרוח העכשווי שנפוץ אצל חלק מהרווקים והרווקות הדתיים (להתרשמותי), בבסיס ובעומק הנפש גבר רוצה לתת ואישה לקבל (כמובן שיש עוד רבדים שם זה לא כך). וככה זה אצל כולם (המקבילה הנשית של העניין זה שאין אישה שלא מוחמאת כשחושבים שהיא יפה).
התכחשות לרצון הזה, שלפעמים נעשית בלי כוונה אפילו, יכולה לתסכל ולחסום, לפעמים גם בצורה לא מודעת.
יצא לי לשמוע מכמה נשים שאומרות שאחרי החתונה הן חשבו אחרת ממה שחשבו ברווקות לגבי העניין הזה של קבלה.

 

מיניות לצערנו לא מדוברת בשיח החינוכי הדתי וזה לא נשאר ריק.

מה שממלא את זה אלו כל מיני אמירות לא חינוכיות שמעצימות את החטא ומעוררות את היאוש.

צריכים לשים את זה במקומו.

לא מדברים על זה.

התשובה זה להתחיל לדבר על זה. לחשוב על זה.

איפה זה באמת ולא איפה שמענו פעם שזה שם.

 

חוץ מלתמודד אין פיתרון.
באופן הכי מוזר אגיד לך שאם אתה אובסיסיבי להלכות צניעות ולפגם וכו' הייתי מציע לך להמעיט בעניין, מפני שזה רק יוצר את ההיפך והאנטי.

מהשאלה נשמע כאילו את מחפש...
במקרה כזה עדיף להשאיר את הלבטים שלך באוטונומיה שלך.
על זה אמרו בגמרא " ילבש שחורים וילך למערה וכו' "
אם זה מנחם אותך אני כמוך מתמודד, גרוש כבר חמש שנים, בעולם שבו יש "איש הישר בעינייו יעשה..." אני בינתיים נופל וקם.
אם אתה מוצא פיתרון ספר לי על כל😌

ה' שם את חלקנו בבוץ ורוצה שמשם נעבוד. הרבה סוגים של עבודה (לדוגמא גם להתפשר ברמה סבירה כדי להתחתן ולא לחטוא).

האידיאל לדעתי זה שנגיע למצב שלא שייך גוף בלי נפש. ואז הנסיון קטן בהרבה בכמות ובאיכות.

כלומר אני מניח שעשית זאת בכוונה, אבל מצד המציאות - גם הנשואים נמצאים בסירה הזאת.

כל הכבוד על ההשתדלויות.

 

בוודאי שאם קורה לאדם משהו לא טוב, אז טוב שאח"כ הוא נסלד מזה, ועשוה תשובה באמת.

 

אבל אם אתה "שונא את עצמך" כי היה לך "נסיון מבחינת שמירת העיניים", ובמקום לחזק את עצמך שתפסת את עצמך, אתה "מאבד חשק לעשות כל דבר שבקדושה כי נגעל מעצמך".. אז יוצא שאותו הדבר שהוא מעלה אצלך (שאתה מבחין בין טוב לרע בצורה חדה), הופך לך לרועץ. 

 

כי מה קורה? פעם הבאה, אתה כבר, אפילו בלי לחוש, לא רוצה לעבור שוב את אותו סיוט, אז מנגנון ההגנה שלך, מסיח מזה את הדעת - ואז אתה כועס על עצמך על האדישות...  אם לא תתקוף את עצמך ככה - אז גם לא יעלה על דעתך כאילו "להשלים עם זה שנופלים"... (במובן כאילו אי אפשר בכל פעם לתקן מחדש).

 

לא כן, ידידי. יצר הרע יכול גם להתלבש ב"שטריימל"..  לבוא בטענות שלא התחרטת מספיק, שאתה סתם מגעיל, שאין לך טעם לעשות טוב כי אתה "כזה".. ואח"כ שזה לא נקרא תשובה אם אתה לא "מרגיש", ושאין לך עבודת ה' "כמו פעם"...

 

זה לא הולך כך. אתה בן אדם. בפרט לא אדם נשוי. קרה לך שהיה לך "נסיון בשמירת עיניים" (אגב, לא כ"כ הבנתי. אם היה נסיון ועמדת בו - כתוב בספרים שזו מעלה. מה אתה כועס על עצמך שהיה לך "נסיון"..), אז או שנהגת בדיוק כמו שראוי במצב כזה, כל הכבוד. ואם לא - עושים תשובה  באמת, מתחרטים, מחליטים להיזהר יותר להבא - וממשיכים הלאה בשמחה.

לא נתקעים ברע. זה עצמו יצר הרע - מהצד השני.

 

לא להיתקע ברע, זה לא אומר להקל ראש בו, אלא בדיעבד - ללכת עם הפנים קדימה ולהתחזק. "האדם לא נברא באופן שלא יחטא, אלא באופן שאם יחטא ישוב" (אורות התשובה). כמובן, אם אדם "מסתמך" על זה ולכן מקל ראש בחטאים, זה לא טוב. "האומר אחטא ואשוב..". אבל אם אדם נכשל, למרות מאמציו ורצונו, צריך להתגבר, לשוב, ולבטוח בה' שיעזור לו להתקדם ולעלות. לחזור להיות טוב, בשמחה ובנחת.

 

ולשוב- זה לא רק "הרגשה" .זו חרטה, עזיבה וקבלה על להבא. באמיתיות. ואם יקרה שוב חלילה - אז שוב. לא בתכנון מראש, אבל בהחלטה עיקשת שגם אם למרות רצונו נכשל - לעולם אינו מתייאש. גם זה חלק מעבודת ה'. עבדו את ה' בשמחה.

 

 

ואני בכלל לא חושב שצריך "לספר" דבר כזה בשום שלב בפגישות... מה הקשר. התמודדות עצמית של אדם בינו לבין קונו. זה לא שבקביעות אתה מתעסק עם זה, ובחורה מבקשת לדעת. אדם שסבור שזה מצב שלפני נישואין - שיתחתן, וזהו. לא עניינה של הבחורה, בשום שלב.

אולי לא כולן בהכרח ברמת הכמה זה קשה או מורכב, אבל מודעות.

האם הייתי רוצה לדעת?
אישית, כן.
כי אני לא במקום השופט. זה טבעי לי ואנושי בעיניי מאוד.
ואני רוצה שהאדם שאיתי יסמוך עליי ב100% שאני איתו עם הכל ועל אף. זה לא מה שירחיק אותי.
ואם יש לי את היכולת להיות לעזר במצב הזה- זה הדבר שהכי ארצה.
אבל בסופו של יום זו התמודדות שלכם ובחירה שלכם..

הנושא הזה מלא פעמים ממוטט קשרים מתקדמים מאוד, אני מכיר קצת סיפורים...

נשים ברוב מוחלט לא יכולות לעכל את הנושא הזה. ולכן רבנים ממליצים לא לפתוח את זה, וכן כל דבר שלא רלוונטי לקשר (אם אכן לא רלוונטי כבר)

וידע מה גישתי גם לנושאים הנל
וידע שאני איתו ב100% גם כשזה מורכב וקשה.

אתם חושבים שלזוג כזוג זה לא קשה גם ככה? קשה.
זה אומר שנתעלם ולא נדבר על הקושי הזה? בגישתי, פחות..

ויש קשרים שמתמוטטים אחרי שצד אחד מגלה שההורים של השני גרושים. זה אומר שזה סבבה? שנבתיר את זה עד שנתחתן? לא.זוהתמודדות.
קשה. גדולה. ענקית. מטורפת.

אמרתי רק באופן כללי מה הסיבה שמדריכים לא לפתוח את הנושאים האלה.

זה לא כדי להסתיר,

זה בגלל חוסר הבנה, או חוסר הבנה פרופורציונאלי, של הנושא

אחי היקר ואהוב מאוד מאוד למעלה ולמטה, הבחור המעולה לאין ערוך הגורם שעשועים לה' שלא היו מימות עולם (בלי הגזמה) אפילו מכל גדולי הצדיקים...

כן! אתה! 

אין שיעור לתענוג המופלא שגורם בחור שאף על פי כל הנפילות עדיין מרים עיניים למעלה מדי פעם ונאנח אנחת געגועים... מי עוד במקום שלך מתגעגע לה'? חילוני שפוגם מתגעגע? מי שכבר התייאש מתגעגע? ומי שלא פגם הוא ודאי צדיק, ובאמת הוא מכיר קצת את ה', אבל לך יש הזדמנות נפלאה להכיר את רחמי ה' הגנוזים, שמתעוררים רק על אלה שזקוקים להם ביותר, שטופי תאוות כמונו היום, נרדפים מהיצר כמונו שלא היו מימות עולם דברים כאלה. סלח לי, אתה חושב שזאת אשמתך? מאחורי כל בחורה בפרסומת עומדים טובי המוחות של פסיכולוגים רשעים שיושבים וחושבים איך להפיל את הבחור המתוק הזה ובלבד שרק יחשוב טיפה על המוצר שלנו...

עובדה שאתה לא משלים! אתה לא מוותר! אל תאמין לשקר של היצר שאומר לך- אם אין לך דמעות אז ויתרת. שקר! הנה כתבת פה דברים ואם הייתי מכיר אותך הייתי מביא לך מלא ראיות שאתה כן רוצה! בבקשה בבקשה אחי אהובי אל תכפור בעצמך! בבקשה אל תאמין ליצר!

יש לי חדשות בשבילך- אתה לא רחוק! אתה יותר קרוב מרוב הצדיקים! דבר זה מפורש בתהילים "אם אסק שמיים- בעליות, כשמצליחים ולא נכשלים אז- שם-רחוק- אתה. ואציעה שאול- כשלא מצליחים, בנפילות, ובחוסר רגש שבא כתוצאה מכך-הנך" ה' איתך ועמך ואצלך ולא התייאש ממך כלל והנה הראייה שאתה עוד חי וקיים וה' בוחר כל שנייה ורגע להחיות אותך...

בבקשה אחי אהוב שלי מתוק ויקר מדבש ותותים בקצפת אל תרביץ לעצמך (נפשית וגופנית). אבאל'ה לא מרשה להעליב ולפגוע בבן היקר והאהוב והחביב שלו. אם אתה רוצה לאהוב את ה' "כמו פעם" ולדעתי אתה תצליח לאהוב אותו פי אלף, אז דבר ראשון תאמין שהוא אוהב אותך לא משנה מה תעשה! אפילו אם תיפול מיליוני פעמים, לרחמי ה' אין גבול ותמיד הוא מוכן לקבל באהבה את תשובתך. ותשובה זה פשוט מאוד, שלא יבלבל אותך היצר! הולכים רגע לצד או לחדר סגור, אומרים משהו בסגנון של "אבא יקר ואהוב שלי אבא רחמני, לא עשיתי מה שהייתי צריך, לא נזהרתי מספיק, נפלתי. אני מתחרט. אני לא רוצה יותר. באמת אני לא רוצה יותר. בבקשה אבאל'ה תעזור לי לצאת מזה, אנא דון אותי לכף זכות כי באמת אני רוצה אותך, תודה. וואי רבונו של עולם תודה על האפשרות לחזור, אבאל'ה אתה כל כך רחמן... וכו' וכו'" וזהו. אחר כך אין סיבה לזכור הרי "אמר רבי חנינא בר פפא: כל העושה דבר ומתחרט בו - מוחלין לו מיד" ואם כן אז בבקשה תמחל גם לעצמך, למה תלקה את עצמך על לא דבר חבל, בשמיים זה כבר נמחק..

עוד בקשה לי אליך באמת, מלב כואב ודואב אחרי ששמעתי כל כך הרבה בחורים שנשברים ושוברים את עצמם על לא עוול בכפם והם לא יודעים שעיקר שמירת הברית (וכל התורה) זה אך ורק השמחה. ברית זהו קשר נצחי ובל ינתק עם ה' כך שאם תחזק את הקשר הזה ותשמח בו לא יהיה לך קשר עם כל הפריצות והתאוות...

בבקשה אל תוותר על השמחה! ה' שמח בך בבקשה תתחבר אליו ותעשה כמוהו, תחפש בעצמך נקודות טובות, תחיה את עצמך כדי שתהיה חי ולא מת, מת הוא טמא, בבקשה תהיה שמח וממילא חי וממילא טהור, ותדע שאתה לא לבד. אחי, דוד המלך איתך! על מה סובב כל ספר תהילים? רק על זה. בבקשה קח לך כחבר את ספר התהילים ותפרש את הכל על עצמך (כולל "כי חסיד אני וכו'") "כי לא תעזוב נפשי לשאול"

ויש לי עוד המון לכתוב ומי שרוצה מוזמן לפרטי אני מוסר את נפשי על עניין ההתחזקות...

בהצלחה! אל נא תשכח! אל נא תפחד! ה' איתך ועמך ואצלך, אין שום ייאוש בעולם כלל!

בעקבות מחשבה שעלתה לי

היית פעם במקום כזה? מניסיון?
(אתה בהחלט בהחלט לא צריך לענות על השאלה הזו, בטח לא ככה בפומבי)

ואני עדיין מכור להרבה מהעולם הזה אבל אני מכיר מישהו שלא מסתכל בכלל על העולם הזה והוא מלמד אותי לאט לאט להידמות אליו. רבי נחמן מברסלב. ותלמידיו הקדושים.

זה הדרך שדרכה יצאתי מהמון בעיות נפשיות ותודה רבה לבורא עולם ששלח לנו רבי נתן מתוק כל כך...

ליקוטי הלכות הלכות מילה הלכה ד אות י"ז:

וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי גַּם הַבַּעַל תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת גֵּר שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת מִזֻּהֲמָתוֹ לַחֲזֹר לְשֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל. (רַק שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה בְּוַדַּאי מַעֲלָתוֹ גָּבֹהַּ הַרְבֵּה מֵהַגֵּר מֵחֲמַת שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל). וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ וּלְתַקֵּן כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים וְהַזְּמַנִּים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כָּל כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי עֲוֹנוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן גֵּר שֶׁהָיָה עַד הֵנָּה עַכּוּ"ם לְגַמְרֵי אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָפְכוֹ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, מִכָּל שֶׁכֵּן גֵּרִים, אִי אֶפְשָׁר לַחֲזֹר לְהַכְנִיסָם בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, עַל-יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְבַּטֵּל כָּל הַזְּמַן שֶׁעָבַר לְגַמְרֵי וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד מַמָּשׁ, בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁנֶּאֱמַר עַל מָשִׁיחַ. וְכֵן נֶאֱמַר זֶה הַמִּקְרָא עַל כָּל הַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁבְּיוֹם שֶׁהָאָדָם נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה נֶאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. וְכֵן כָּל מִי שֶׁבָּא לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה עִקַּר הַכֹּחַ וְהַהִתְחַזְּקוּת וְהַתִּקְוָה לָשׁוּב מִכָּל הַזֻּהֲמוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁנָּפַל בָּהֶם כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי עִקַּר הַתִּקְוָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁמַּשִּיגִין הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ...

ואות י"ח:

וְאִם אָמְנָם דְּבָרִים אֵלֶּה גָּבְהוּ וְשָׂגְבוּ מִשֵּכֶל אֱנוֹשִׁי, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג בַּשֵּכֶל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וּמַה שֶּׁנִּתְפָּס בְּלִבִּי מִזֶּה כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בַּפֶּה וּבַכְּתָב, כִּי מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם לְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, כִּי הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, כִּי מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל בִּטּוּל הַזְּמַן וְאֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר וּפוֹרֵחַ וְאֵין לוֹ מְנוּחָה אֲפִלּוּ כְּרֶגַע, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְכַנַּ"ל, בְּוַדַּאי יָשִׂים כָּל לִבּוֹ לְבַטֵּל הַבְלֵי הַזְּמַן וְלָשׂוּם כָּל תִּקְוָתוֹ בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְגַם עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁיַּאֲמִין בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יִפֹּל לְעוֹלָם מִשּׁוּם נְפִילָה שֶׁבָּעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ הַנֶּאֱמָר בַּמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל וְכָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבָעוֹלָם הַבָּא וּבִיאַת מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַל-יְדֵי-זֶה יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם וְאֵיךְ שֶׁהוּא מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק עַצְמוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתוֹ עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת מָשִׁיחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַקְּדֻשָּׁה עַל כָּל הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלָד דָּמֵי, מִכָּל שֶׁכֵּן הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַכְּנִיסָה לַתְּשׁוּבָה וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ כַּנַּ"ל, (כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, עַיֵּן שָׁם) וּכְשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה זֹאת לַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת כְּאִלּוּ עַתָּה נוֹלָד וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה יִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְיַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ שֶׁעַתָּה נוֹלָד, אָז בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ וְהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְיִהְיֶה נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּבְחִינַת מָשִׁיחַ, בִּבְחִינַת אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. וְהָבֵן הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה וּלְהִתְחַזְּקוּת, כִּי אֵין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מִזֶּה

כל הנושא לא יהיה חשוב בראש שלך.
אני חושב שהאידיאל שאם תראה ברחוב בחורה לא צנועה, זה פשוט לא יזיז לך, כי זה לא חשוב לך כי אתה מרוכז בדברים יותר מהותיים בחיים שלך.

לגבי בחורה שיוצאים איתה או אשה, הקשר צריך להיות הרבה יותר עמוק מזה שסתם איזה בחורה שעשתה פוני או לובשת תכשיט יפה, יסיח את דעתך מהבחורה *שלך*.

איפה ראית שהאידיאל זה שלא יזיז לך?
הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. ככל שאתה יותר טהור וצנוע אתה יותר פגיע ומכך אפילו יותר בוער ביצרך. אך אתה שולט בזה, מתגבר- נזכר במהות. נזכר שלכוחות הגדלים האלה יש תכלית אדירה! רק לחכות ולכוון אותם למסגרת המדוייקת שיש להן בעבודת ה'.
הרב קוק ברח בכל כוחו מהאולם כשעלתה אישה לשיר. לא- נשאר ולא הזיז לו, אלא ברח לשמור על טהרתו העליונה מלהשחק. עשה הכל לשמור על המהות.
קיצור, רק על הנקודה של "פשוט לא יזיז לך"- לענ"ד זה לא נכון ולכן גם מסוכן. ככל שהבחור הצדיק ששאל יתחזק ויטהר- יותר יזיז לו! רק לאדם שחוק וטמא לא מזיז לראות טומאה.
לכן מי שנשמר מזיז לו מאוד גם דברים פשוטים כמו לדבר עם בת. כי הוא חי יותר קרוב לאידיאל

אני לא אומר שזה קל אבל זה מרחיק את הבן-אדם מהרהורים ובעבירה בכלל.
נכון שזה קשה מאוד אבל אני לא חושב שהאידיאל שיהיה בבן-אדם בעירה לעבירה.

אולי הרב קוק ברח מעצם העבירה, לא שזה הבעיר בו משהו, או שזה היה תחום שקשה לו, כמו שמצינו אצל חכמים מסוימים בגמרא קידושין.

לא התכוונתי בבעירה לבעירה לעבירה במובן של מלחמה מטורפת שהוא מתגבר ומנצח. זה תלוי בן אדם לפי נסיונותיו, כוחותיו ונטיותיו. כמו שציינת לגבי אמוראים. התכוונתי שהוא הרבה יותר רגיש לכל גילוי פריצות כי זה הסתר ופריצה בשלימות שלו. לא שהוא על סף ליפול דווקא, אלא הכי רחוק מ"לא יזיז לו".
מקווה שהפעם אני מובן

וזה קצת בקודים ולא ברור, אבל בכללי התכוונתי שהוא רגיש לחשיפה לחוסר צניעות, זהיר וערני, מאוד רגיש לסכנה.
זה מאוד מזיז לו כשהוא נחשף אך הוא לא שקוע עם ראשו בתאוות. לא יוזם

אם כן, יש שם כמה מיצפים ממש כיפים(:
באריאל , אם אתה בקטע של טבע, יש את החי - בר.. זה ליד הבית קברות לדעתי.. לא ממש זוכרת מה מו מי
אבל גם יש שם סתם פארקים וגנים כאלה שאפשר לשבת... פשוט תיכנס לגוגל מפס, תחפש שטח ירוק ותלך אליו

המליצו לי פעם לעשות דייט באוניברסיטה.
הבנתי שנחמד להסתובב שם, ויש שם מקומות נחמדים לשבת, ובניינים להיכנס אליהם אם נהיה קר (ואם צריך לשירותים). ויחסית ריק שם מפאת הקורונה.
רק צריך להבין איפה הכניסה שאפשר להיכנס דרכה בלי כרטיס סטודנט 🤷‍♀️ או לחילופין לקוות שיעבור איזה סטודנט נדיב שיעביר אתכם בשער.

יש באריאל פארק די גדול (בשעות הערב גם די מלא) מהאמפי (ליד הכיכר השניה מהכניסה המערבית) מזרחה.
לאוניברסיטה אפשר להכנס די חופשי מהשערים (בחלקם יש בדיקת חום), פשוט לעבור דרך השומרים ויש שם באמת אחלה מקומות.
יש גם את הגן ליד האמפי תיאטרון של האוניברסיטה, זה לא בתוך הקמפוס, אבל זה מקום לא מוכר ויש מצב שזה ייחוד.

מלא יישובים שבכולם יש פארקים ותצפיות... אפשר סתם לבחור אחד מהם שאין לכם בו יותר מדי מכרים ולהסתובב...

איתמר, אלון מורה, הר ברכה, יצהר, עלי, מגדלים, נופי נחמיה ועוד...

בכל יישוב בערך יש איזה מעיין\בור\תצפית\עוד אופציות אחרי הסלאש..\אה יש גם פינות חי\ פארקים\כל השאר תכניס בסלאש ההוא מקודם.
אגב נתנו פה יישובים מהצד ההוא של אריאל, יש גם את הצד השני- יקיר רבבה נופים אלקנה ברקן וכו' שבכולם יש הרבה מהסלאשים למעלה ועוד כל מיני כאלה.. תהנה

 

היא זו שעוזרת לך, אם כבר.

 

אבל האמת היא שלא זה ולא זה נכון - זו שותפות וזו אחריות (וזכות) של שניכם.

אגב, הנה משהו על הרב פיינשטיין

מוקדם רק בערב פסח (וערב יוהכ"פ), משמע שלפני הוא לא היה מתבטל לעזור.
אם כי אפשר להגיד שהיה לו זמן קבוע בבית המדרש ומזה הוא לא היה מתבטל אבל בזמן הפנוי שלו הוא היה עוזר לאשתו.

שמדובר בהנהגה חריגה ביותר בקרב גדולי ישראל. וכנראה מותאמת ליכולותיה ורצונה של הרבנית.

הניסוח "הוא טען" וכו' שנשמע כאילו היה ביניהם דין ודברים והוא התעקש שככה, וודאי מטעה ומחלל שם שמים. צריך להדגיש שאין כך פני הדברים.

הגאון ר' חיים פנחס שיינברג. מגדולי הדור האחרון, היה שוטף כלים כשספרו שעון על הברז, והוא מעיין בו תוך כדי השטיפה..

שהדבר היחיד (?) שעשה בבית זה לשטוף כלים בשבת, וגם זה עם ספר פתוח..

ולא שמעתי שלא שוטפים בשבת..
מדובר על ליל שבת..

(התכוונתי כלים שלא צריכים בשביל שבת)


אבל סתם כתבתי אתזה היה דיי מובן שלא בזה עוסק הסיפור שהבאת

וזה תפקידו בעולם וגם לפני החתונה הוא הרי עמל בתורה ברמות על אז זה המשך טבעי.
כמובן שטיפשי לציין את זה בספר לרבים. אבל זה לא אומר שזה לא נכון.
יש גדולים שנהגו ככה ויש שנהגו אחרת. אלו ואלו כוונתם לשם שמיים.

ויש הדרכה בכל הדורות איך לנהוג

ואנו יודעים בכל הדורות איך נהגו

הוא לא נועד לגדולות יותר מהרבה אחרים. 

וחלק מתפקידו בעולם, של כל אדם מישראל, זה לנהל חיי זוגיות מתוך שותפות אמת

 

אין לי צל של ספק שמדובר בהסכמת ורצוא שתו

מי שלא מוכן לעזור לאשתו המבקשת ממנו

בטענה שנועד לגדולות ועמל בתורה

הוא שוטה וגס רוח.

לא שזה מפתיע אותי אם כן..

שים לב מה בדיוק טענתי: כיוון שאף אחד לא אמר כלום - אומר אני: - לקראת נישואין וזוגיות

ולכן שאלתי. לא התכוונתי שהם המציאו את המקרה אלא שתיארו אותו בצורה לא נכונה בכוונה. שזה גם שקר.

בדיוק שיתחילו הנקיונות תגיד לה שאתה קופץ ללמוד - 24 שנה וחוזר... 

ברור שהסיבה שרבי עקביא לא ניקה לפסח זה כי אשתו פשוט לא הסכימה לו. יעלה על הדעת שרבי עקיבא לא קיים את דברי הרמב״ם ״אוהבה כגופו מכבדה יותר מגופו״? איזה בעל שמכבד את אשתו יותר מאת עצמו יתן לה לעשות חלונות, אבק ומקרר?

יש סיפור על הרב אלישע וישליצקי זצ״ל, ביום שישי שלפני השבת הראשונה שהוא ואשתו עשו לבד אחרי החתונה הוא התייצב בבית. אשתו הסתכלה עליו ושאלה אותו מה הוא עושה כאן? ולמה הוא לא לומד? הוא ענה לה שהוא הגיע לקיים את החובה שלו. בתגובה היא אמרה לו לחזור לבית המדרש.

לכן על אחת כמה וכמה אשתו רחל של רבי עקביא ששלחה אותו ללמוד ארבע עשרה שנים, ברור שהיא לא תסכים לו לעזור לה לנקות לפסח. ומכוחה בלבד הוא חוזר לבית המדרש ולא עוזר בנקיונות.

חירטטתי והוא היה עוזר, פשוט כתוב עליו שהוא לא היה מתבטל מבית המדרש לצורך זה. יכול להיות שבלילות הוא כן עזר וזה היה בית קטן.

יאח

אשכרה

איזה תסכול אני הייתי ממש מתוסכלת ואני מפחדת מכזאת סיטואציה

הלואי בקרוב תראה מישהי מושלמת ממנה פי כמה 

ודתיהה

נו תחזיר אותה בתשובה

(איזה תשובה של אימהות ודודות זה)

איך אתם קוראים אחרי שערכתי..?  רוח הקודש??

חח אני אישית רפרפתי בקטנה אבל טרם עצרתי להגיב אז..

משהו מיוחד!  

אז שומעים

 

אז היה לי איזה עניין עם בחורה לא דתיה, במסגרת כלשהי... ויצא לנו לדבר הרבה

בקטע מדהים, היא חושבת ממש כמוני, כל דבר שהיא אמרה בכל נושא זה כאילו היא לקחה לי ת'מחשבות

והיא בדיוק האופי שאני מחפש.  מה זה אחי כמעט התאהבתי בה!!

 

מה הקטע? היא לא דתיה... איזה באסה!!

 

הלואי שאני אפגוש אחת כזאת בגרסה הזאת לפחות

לא תצא מזה!

תגידי שכן! חח

אשתך שתחי' 

בע"ה, יותר טובה..!

יותר טוב מזה ואני משתגע חחח

 

מדהים שלא חשבתי שיכול להיות ברמה כזאת... זה פתאום היכה בי כאילו.. אמאלה!

לא נתקלתי בזה אף פעם.  

 

 

 

 

 

 

 

 

אני יודע שזה דיי בנאלי ומפגר אבל תחשוב שאישתך תהיה כל כך טובה ועם פלוס מטורף! היא תהיה דתיה עם כל הפלוסים שבזה!

הלוואי שהיא תבוא מהר!

קרה גם לך? 

וואי זה משהו מפחיד, מגניב 

 

אני פשוט בסיור, אז אני סתם ער

ספרו לי!

הגעתי לשרשור הזה כי חיטטתי ל@הודעה בכרטיס האישי למי שתהה

שוב.. חשבתי שאין פה אפחד 

 

נו, אז מה דעתך המלומדת? 

אחרי שכתבת את זה עליתי לראות כי לא מצאתי בהתחלה, חכה אני קורא

עריכה: ואי ואי עניין עם בחורה לא דתייה
טוב חכה ממשיך לקרוא .


עריכה שניה: כותב לך משהו ארוך לוקח זמן..

קראתי עכשיו , ואוו.
יש לי כל כך הרבה מה לכתוב לך . (תמיד אמרו לי שאני טוב בקטעים של בינו לבינה , אוקי אז לא כולם אמרו לי רק מישהו אחד. הוא אמר שאני ממש טוב בזה. לא חשוב)

אז יצא לך לדבר עם מישי לא דתייה . זה קורה לכולנו פה ושם, לא . זה לא קורה לנו בנינו . אולי רק במכולת ...

ועכשיו אני הופך לרציני:

תראה בגדול, אין לי ספק שהשיחה איתה עשתה לך משהו ואני אסביר: קודם כל. זה הגיוני שאתה תתלהב,וזה לא בהכרח בגלל שהיא משהו מיוחד. אלא מהסיבה שזה ״זר לך״ .. כלומר בנינו, חילונית לא מתקרבת מבחינת האופי לדתייה. מה הכוונה? היא יותר ״שונה״ זה משהו שלא מוכר לך. וזה קרץ לך. מבין? זה לא כי היא ואוו.. ואתם באותו ״ראש״ וכל זה. דבר שני, אתה חוזר בתשובה . כמוני (אח אתה) ולכן טבעי שתרגיש בטבעיות עם מישהי שהיא באה מהעולם שלך. וזה ממש קרץ לך. ועדין קורץ כי תכלס עוד לא הפסקת לחשוב עליה.

עכשיו אתה שואל אותי מה אפשר לעשות עם זה? אני לא איש בשורות. למעשה .. בנינו היא לא תחזור מחר בתשובה בשביל גבר. הבשורה הטובה,כמו שכתבתי לך, שלדעתי זה לא ״היא״ זה ״אתה״ . ואולי אולי , אתם באמת באותו ראש . וזה שימח אותך.. אבל אם תשאל אותי , זה נבע מהאופי הפתוח שלה לעולם שאתה מכיר טוב ומקרוב. אבל האמת שרק אתה יודע למה אתה מתכוון ב- ״באותו ראש״ . על מה דיברתם? ..

בקיצור, עצם זה שפתחת שרשור על זה. זה אומר שהיא באמת מצאה חן בעיניך, השאלה שאתה צריך לשאול היא מאיפה זה מגיע . עכשיו רואה שוב שכתבת שכל דבר שאמרה בכל נושא כאילו גנבה לך את המחשבות. אוקי.. זה מגניב, אבל אישה צריכה להשלים אותך ולא להיות עוד אחד כמוך. זה כמו להתחתן עם עצמך.. אם בכל הדברים היא חושבת כמוך. (עזוב את זה שזה יכול להיות אחלה שבעל ואישה מסכימים על המון דברים) אבל בגדול, הרעיון שאני מנסה להעביר לך הוא. שלבנות חילוניות יש קסם . כי אתה רגיל רק לדתיות. אז זה קורץ .. לכן אני לא ממש מתרגש מיזה שכתבת שכמעט התאהבת בה. זה קורה. במיוחד אם מדברים שיחות עומק ורואים שחושבים אותו דבר ..

יאלה , תקום תביט קדימה ו... תראה אולי תשיג את המספר שלה ולך תדע . חחח סתם. טוב סומך עליך אחי שתעשה את הבחירה הנכונה ותקח משהו ממה שכתבתי פה ( חסר לך שלא למה השקעתי ועד עכשיו אני באיפוק @הודעה )

הקטעים שהיא חשבה כמוני אלו היו דברים מהותיים בשבילי (חוץ מהקטע של שמירת מצוות כמובן)

לא עכשיו בקטע של פתיחות שמאפיינת חילונים או חוזרים בתשובה.   

ממש ישבנו ודיברנו על על החיים וכו' וגם באנו בעבר מאותה סוג משפחה

 

ודווקא קשר עם מישהי לא דתיה לא חדש לי, אולי הרבה זמן לא הזדמן לי קשר כזה 

אבל היו לי ידידות, הכרתי בנות בעבר. לא חדש לי קשר זוגי ואני לא אתלהב מסתם אחת כי היא זורמת יותר מדתיה

זה נחמד ואתה יודע מה, אני מודה שגם קצת התגעגעתי לשיחה כזאת עם מישהי, בנאדם סך הכל

אבל...זה לא מה שיגרום לי לרצות קשר רציני עכשיו.

האופי שלה וההסתכלות שלה על דברים, וההתנהלות בחיים, זה מה שקנה אותי. 

דווקא הרגשתי שהיא חושבת כמוני אבל היא לא כמוני, דווקא בגלל זה היא הייתה יכולה להשלים אותי.

 

ואגב, יש לי את המספר שלה ולה יש את שלי חחח 

אבל באמת נראה לי שאני אמשיך קדימה, לא יודע... יתכן שזה רק רמז משמים מה לחפש. 

כי תכלס כמו שאמרת, היא לא תחזור עכשיו בגללי פתאום.  נראה לי ככה לפחות..

 

אבל שמע זה משהו מדהים. תכלס יותר פרקתי מאשר התייעצתי. הייתי חייב לספר את זה

אז נראה לך שתמונות כן?
גם זה כל הקטע של הפורום... שלא יודעים מי אתה....

יש משהו יפה באנונימיות

אני כמעט בטוח שאם היה אפשר כולנו היינו קופצים זו לזה זה לזו😏

שנחליט על סמך כתיבה בלבד את הכל על הבנאדם.

להחליט על סמך פרמטר אחד, ראשוני או בולט ככל שיהיה, מי האדם-

זו טעות גדולה. שצובעת לנו את כל שאר הפרמטרים בצבעים של המאפיין הספציפי שראינו.

יש אנשים שמתחתנים מתוך המקום הזה. לא הייתי ממליץ

מי שרוצה להכיר פה ניק
משתמש בעזרת צד ג
או מברר אצל השדכניות @איכה ו @ברוקולי

 

בהחלט אפשר לברר מולי על ניקים וניקיות שאתם מתעניינים בהם  

זה קורה כל יום 

הרבה מחשבות, אבל הרגש מפעיל את הכל..

בעזרת ה' אותו רגש התעורר כלפיו יהיה מתועל בצורה נכונה.

מה שיתעורר אצלך הוא פנימי אצלך, לא בו.

בהצלחה!

אני חושב שעדיף לא לפרט זה עלול להיות בעייתי

(כוונתי לרב)

גם בלי לקרוא את המלל האינסופי שבלינק, אפשר להניח שלא ניתן לסמוך עליהם...

 

 

בטח ובטח כשהרב מלמד מחמיר יותר, וד"ל..

היום הערך של לימוד התורה מונחל גם לנשים. מאחר שב"ה צומחות נשים העוסקות בלימוד ש"ס ופוסקים בשקידה ובקבלת מסורת מתלמידי חכמים – הן בוודאי יכולות להורות. לקביעה זו יש חשיבות מיוחדת בתחום הלכות נשים.

האם השקפתך רואה ומקבלת את האפשרות שנשים יפסקו הלכה?
האם נשים יכולות להורות לנשים הלכות העוסקות בדיני נשים, כגון מראות ושאר דיני טהרת המשפחה?

אין שם לא רב ולא רבנית, וגברים שהיו כמותם היו שוים בדיוק את אותו אפס.

כולו טעות מראשו ועד סופו (וגם יצא לי ליצור קשר איתם בנידון).

אין שם כמעט דבר אחד נכון שנכתב, ואני לא מגזים בכלל.

לא בדקתי עכשיו את המקורות...

אבל למה שלא יהיה להן איסור כזה? איזה סיבה יש לומר שזה רק לגברים? בנות לא מצוות על טהרת המחשבה? 

ומכיוון שיש שוני מהותי בין חיובים המוטלים על גברים לעומת חיובים המוטלים על נשים - מדוע שהירהורי עבירות לא יהיו בדין שונה לגברים ולנשים?

אולי השאלה היא למה קיים האיסור על הרהורי עברה

כי בהרהורי עבירה כל אדם עם שכל ישר מבין שזה רע. לא צריך בכלל לכתוב שזה אסור, זה ברור שזה רע. 

 

וזה לא קשור למה שכתבת. כי נשים שוות לגברים באיסורי תורה, זה גמרא מפורשת. וצריך מקור בשביל לפטור אותן מאיסור. ואם אין מקור לפטור אותן מאיסור, אז הן חייבות בו. 

 

אתה יכול לטעון שלא אכפת לנו מבנות ישראל, ולא אכפת לנו שיטמאו את המחשבה שלהן, כי גם ככה הן פטורות מהכל, ואין לנו שום ציפיות רוחניות מהן (נכתב בציניות...). אבל לדעתי זה לא נכון, וגם הן צריכות לשמור על טהרת המחשבה. 

יש גם את הגמרא בברכות עם הנשים שהאריכו בדיבור עם שאול על מנת להביט ביופיו

וחז"ל ראו את זה בעין לא יפה

מכל מקום אין שום קשר בין הדברים.

יש כלל שהתורה השוותה את האיסורים לכל המינים (כמו למשל מכשפה וכו'), רק שדיבר הכתוב בהווה.

אני לא אפרט אבל זה ככל הנראה בדיוק כמו אצל גברים.
ומניחה שזה אסור.

כל השאר, גם אם יש דעות מתירות ברות סמכא (לא בדקתי אותן לעומק)- אינו ראוי (אולי חוץ ממקרי קצה מסויימים. וגם בהם צריך להיזהר מההשלכות).

דמיון בעלמא שאת נשואה ובעלך (האפלטוני כעת, לא מדוייט) מחבק אותך (לא בקטע מיני, בקטע נפשי)- מותר.

אצל גבר גם הרהור שאישה מחבקת אותו אסור.

לדמיין על מה שמותר, זה פשוט שמותר (כשמותר מהסיבה שחז"ל אסרו).

להגיד שאצל גבר יש פרט שחז"ל אסרו ולנשים אין, מעיד על חוסר בלימוד של הסוגיה.

חילקת אותה בצורה שרירותית ולא מדוייקת.

כבר כתבתי איפשהו פה שיש על זה קונטרס שלם שעתיד לצאת לאור (ולאחרונה מדברים על זה בין פוסקי הדור די הרבה, מסיבות מובנות)

ההגדרה של "מצווה או "עבירה" היא אותה הגדרה גם אצל גברים וגם אצל נשים

ההגדרה של הרהור תמיד מוגדרת באופן הפוך מהפרספקטיבה הגברית או הנשית.

שמירת ההרהור אצל הגבר מוגדרת משמירת המחשבה עבור שמירת המעשים.
שמירת ההרהור אצל האישה מוגדרת משמירת המעשים עבור שמירת המחשבה.

אלו הצדדים שהאדם צריך לדאוג להם מבחינה הלכתית, כפי שרואים באופן ברור בגמרא והמפרשים.

לעומת כל דבר שהפוך מזה, כלומר שמירת ההרהור אצל הגבר על פי הגדרות הפרספקטיבה הנשית, או להפך - וכל הנלווה או המתגלגל מכך, הם חלות באופן עקרוני, ובכל מקום שאי אפשר אין אדם נידון על זה, וזה עיקר גדול, שברור מתוך הגמרא והמפרשים, ולא לבד אלא שמצינו שאסתר עשתה כן לשם שמים, וזכו עבור כך, ואף לפי הגמרא לא היה שום טענה הלכתית כשהלכה למרדכי מבית אחשוורוש.

הוא לא פורסם עדיין, ולא הסתיימה העריכה שלו (יש עליו הסכמות וכמה ברכות בע"פ).

בגדול, אין חילוק (ויש מחלוקת לגבי הפרטים הקטנים).

הגדר פשוט שאם הלב חומד אז כלי המעשה גומרים.
נכון שיש ראשונים שאומרים שאין איסור הרהור בעבירות שמעיות לא שכליות, כמו אכילת חזיר או בשר וחלב, אבל גם שם אם אדם חושב מבחינה מעשית איך הוא רוצה לקנות עכשיו חזיר או בשר וחלב בחנות מסוימת, בוודאי שיש בזה הרהור עבירה שאסור מדין "ולעבדו בכל לבבכם".
אז גם כאן אם בחורה חושבת איך לעשות עבירה עם גבר, אז בוודאי שזה אסור מדין עבודת הלב שמופיעה הרבה פעמים בתורה.

יש עוד איסור לבחורה בהרהורים לא צנועים שזה מהפסוק "ולא תתורו אחרי עיניכם" שזה מחשבות של תאוות שנגד רצון הבורא.

גבר יכול להיכשל יותר בקלות, לכן רבינו יונה כותב שרק עצם ההסתכלות והתבוננות של גבר בבחורה יכול לגרום לו להימשך אחרי מחשבת התאוות, ולכן זה אסור.
כמובן גבר גם צריך לשמור על גופו מדין "ונשמרתם מכל דבר רע" וגם דברים קטנים יכולים לגרום לו לאבד את טהרתו ולכן הוא צריך להיזהר יותר מבת.

לחבק מישהי, זה גם הרהור לעשות עבירה, גם תאוות אסורות וגם יכול לגרום לו להיכשל בטהרת גופו.