א - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר

המטיילת בארץ
די שרוט
הודעה
חיות צבעוניתלא אתה לא איתנו

ענקק! בחתונה אני רוצה שתעשה לי סרט
כזה על הצד של הכלה (;


אליזבת'וואי הרסת אותי מצחוק
תודה!
איכה
שרוטי זה היה גבר מתחזה בכלל
![]()
![]()
לב אוהב
ארץ השוקולדזה לא לגמרי אבל עוזר
להתבאס ביחד
להנות ביחד
להתקדם
ליצור
זה סימן שאת צריכה לבקר חברות.
אהממ.
חול המועד למשל זה אחלה זמן לזה (:
ואז פתאום מופתעים לטובה כשפוגשים אנשים טובים באמצע הדרך
חידושמתמקדים בנקודות הטובות (והאמיתיות) בחיים, ומסתכלים על החיים בהארת פנים ואז הם מתחילים גם להאיר...
בקשר לבדידות ספציפית- בודד? תתבודד! אין חבר טוב כמו אבאל'ה שבשמיים לכל פריקה ושיתוף.. מומלץ לקבוע זמן קבוע לשיחת נפש כל יום, אבל ברור שאפשר תמיד בכל מצב ובכל זמן.
כדאי לרקוד. באמת רפואה לנפש ולגוף- רבי נחמן אמר פעם לבת שלו כשהייתה חולה- תרקדי ותהיה לך רפואה. רקדה- והייתה רפואה.
גם כדאי להתחדש. לשכוח את העבר (עבירה) ולהיות כתינוק, אפילו שנופל מאות פעמים- תמיד קם ומנסה מחדש. תינוק אותיות תיקון. כל הרע בעבר- אם נתחדש עם הנקודות הטובות שלנו- יוכלו להיות לנו חיים נפלאים...
שפחות מרגישה בדידות.
יש רצון מאוד חזק להגיע לשלב של משפחה ובית זה כן.
להשפיע, לבנות, להקים דור חדש של עובדי ה'.
ויש רגעים של רצון גם לזוגיות פשוטה ואוהבת ברור...
אבל אצלי פחות חוויתי בדידות
אולי כי מבחינתי העיסוק בלהתקדם ולהשתפר מאוד ממלא אותי
ונותן לי תקווה שאגיע מוכנה יותר למשפחה שלי העתידית בעז"ה.
ואולי זה החברות האהובות שלי...
ואולי זה שאני אוהבת את הלבד שלי מאוד...
אבל מה שבאמת עוזר אני חושבת זה להיות בהתקדמות פנימית ובחיבור לעצמי
כי ככה אוהבים את הלבד, ויש הרבה שם בלבד הזה שלא מאיים ולא מפחיד
ולהפך מאוד מרתק ומעשיר....
@חצילים
לב אוהבאני רציני לגמרי
לי זה ממש עוזר.
אה, והדחקה.

אליזבת'מקורית משהו




שזה בין לבין, מצד אחד כן לתת לעצמי את הזמן ולא ישר לצאת
ומצד שני גם לא יותר מידי זמן..כי כמו שאמרת קשר חדש עוזר להמשיך הלאה
בינה.
בינה.לעניות דעתי אם את מרגישה שזה לא היה הבחור בשבילך אז כדאי להמשיך הלאה. כמובן שאפשר לקחת תקופה קצרה בשביל לברר עם עצמך ואולי גם עם הבחור מה בעצם לא התאים פה, אבל השאלה הכי חשובה היא האם יש לך קושי רגשי מהפרידה או לא.
כל עוד לא תתקדמי הלאה.
אבל אל תתקדמי הלאה, כל עוד את לא מרגישה שאת רוצה ומוכנה להשתחרר מהקודם, או נכון יותר, רוצה אבל ממש רוצה קשר חדש ומיטיב.
בהצלחות.
רשימת שדכנים התש"פ
- לקראת נישואין וזוגיות
אולי שמה יש משהו?
תסכל על עצמך מהצד - אתה גאה בשינוי שעשית?
אם כן - אין לך מה להתבייש מהעבר.
העניין זה לא המדרגה אלא הדרך.
בדיוק שמעתי על זה דרוש יפה בספר חסידות שאנשים לא שמחים בלימוד תורה שלהם בגלל שהם לומדים דברים שלא מתאימים למדרגה שלהם. ואסור שהמדרגות בעבודת ה' יהיו העיקר בעיני האדם - "לא תעלו במדרגות על מזבחי"
מה ההבדל בין דייטים של חרדים לדייטים של דתיים לאומיים? זה מתנהל בצורה שונה?
כתבתי שכל אחד מוכן להתחתן עם כל אחת שהוא מוכן להיות חבר חדר שלה בפנימיה
כי אין הרבה פער בין חיי נישואין לחיי פנימיה
שניהם "תפקודיים" כמו שכתבה @חתולה ג'ינג'ית, ואם זו אשה שאתה יכול "לתפקד איתה", אז סבבה...
וכמובן שזו הגזמה וכו'
צריך עוד מהחומר הזה (:

קלמנטיפרוייקט "שדך ותשודך" של משרד הבטחון 
אהבתי. אהבתי. אהבתי.
אני מתה מזה
כי זה מבטל את ההפסקה...
כל הצעה שהיא משמחת אותי -
קשורה, לא קשורה,
אני רוצה לצאת, אני לא רוצה לצאת.
התחושה שיש אנשים טובים שמעריכים אותך ורוצים לפרגן לך היא תמיד טובה 
אם לפני רגע סיפרתי למשהו שאני בהספקה והוא יציע לי יום למחרת ויגיד לי "אני יודע שאתה בהפסקה אבל אני נותן לך את האופציה לחשוב על זה" זה מאוד שייך ומאוד ישמח.
זה מעודד ![]()
במיוחד אם ההצעה נראית קשורה
רק בשביל שאני אוכל להגיד בגאווה: סליחה אבל אני בהפסקה.
(זה בשביל לראות את הפיות הפעורים של האנשים שחושבים שאם אני רווקה זקנה ומתבגרת אני צריכה לנשק את שולי גלימתם ולרוץ כאחוזת אמוק אחרי כל בדל הצעה)
הבאתי ראיות שהיה סכנה והוא לא עשה סתם... אבל ריאתי שאף אחד לא ממש הסתכל על הראיות אז פתחתי שירש
ור מייחוד לזה!
זה מרגיש יותר כיף ונוח... זורם להפגש - בלי נסיעות ובלאגן.
ככה זה תמיד היה - ועדיין קיים - בסביבה שלי.
משהו בי מתעקש על זה.

מיונזוהסברת מעולה.. באמת רוב הפעמים לדעתי זה כי לא אוהבים/מתרגשים ולא מצליחים להכניס כלום לפה
טיפה של אוראני פשוט לא מרגישה בנוח אם הוא מביא משהו בפגישה ראשונה
אפילו שמעריכה את המחשבה
או שהיא באמת מרגישה לא בנוח?
אז מה הפתרון לאלץ אותה לאכול...?
אוכל זה אחלה לגמרי ואתה צודק.
אבל נראה לי שכדאי לשחרר גם.
אם בא לך תביא אם לא - לא.
ואם בחרת להביא תקח בחשבון שאולי היא לא תאכל וזה בסדר גמור.
אין עניין להכריח בנאדם אחר לאכול מתי שהוא לא רוצה.
אף אחד לא יבוא אליך בטענות אם הבאת או לא הבאת אוכל (ומי שכן הוא ממש ממש מוזר)
אף אחד מה להרגיש או מה לעשות..
אבל מכיון שמי שלא מביא- הרבה פעמים הוא חשוד בקמצנות-
לכן להגיד 'אתה לא חייב להביא' זה לא כ"כ נותן לי בחירה... כי אני אביא בכל מקרה,
גם אם בדרך כלל בכלל לא אוכלים מזה כדי שלא להחשד בקמצנות...
אף אחד לא יבוא בטענות, אבל המטרה שלי היא שהבחורה תספיק להכיר אותי לפני שהקשר ייפול (בע"ה לא..) על דברים כאלו שבאמת חבל.. יכלו להימנע מראש
עכשיו כשאני מבין
צר לי שאתה מרגיש שאין לך ברירה
אם בדייט יהיה טוב וזורם נראה לך שזה מה שיפיל אותו?
ניסית פעם לא להביא?
נראה לך שלכולן ממש יש אותם דפוסי חשיבה על דייטים?
זכור לי שפעם אחת לא רק שלא הבאתי אוכל אלא שהיא הביאה אוכל והמשכנו.
אתה מרגיש שאם לא הבאת דייט, הדייט יכול ליפול רק בגלל זה?
יש עוד המון גורמים וזה ממש שולי. בטח שדייט ראשון.
כמו שאתה בנאדם נורמלי ואתה לא עובד ככה גם הצד השני לא עובד ככה (בהנחה לכך שהוא נורמלי).
אני יאזן ואומר שהמחשבה על דברים ש'יוסיפו לך נקודות' בדייט הראשון היא מחשבה סופר לגיטימית ועניינית אבל..
יש הרבה יותר דברים מאוכל שיתנו לך/לי/לכל אחד 'נקודות'.
התחושה הנעימה שאתה מביא איתך, הדרך ארץ, החיוך - זה שווה הכל.
לא יודע אם שכנעתי אותך או פתחתי כיוון אבל לפחות רק אומר לך שאני מכיר חוקים אחרים.
כשעושים דברים בכיף זה מורגש, וכן להיפך.
השדר הטבעי שאתה נותן לבחורה הוא הרבה יותר חשוב מאשר מה הבאת ומה אמרת.
ברור שכל אחד חושב באופן שונה, ואף אחת שפגשתי בה לא דומה לאחרת,
ועדיין יש קווים כלליים שיחסית די משותפים.
אני לא הולך לדייט כדי לצבור נקודות, זה הכי לא מעניין אותי בעולם- אלא כדי להכיר, וכדי לתת לבחורה הזדמנות להכיר אותי. אבל בשביל להכיר צריך לנטרל את כל הדברים הצדדיים ביותר שמפריעים לזה. אחרת לבחורה תהיה פחות הזדמנות להכיר אותי. הניסיון שלי ושל אחרים (וגם אחרות) מראה- שבני אדם בדייטים עוסקים פעמים רבות בצדדים השוליים האלה, ואפילו מכריעים על פיהם.
אפילו כאן בפורום אתה יכול לראות דפוסי דברים שחוזרים על עצמם- שאלות שחוזרות על עצמן, עניינים שמפריעים לבנים שחוזרים על עצמם ועניינים שמפריעים לבנות שחוזרים על עצמם. וציפיות יחסית משותפות בקשר כלפי בנים, וציפיות יחסית משותפות כלפי בנות. עם כל ההבדלים והניואנסים.
אני מבין שההבנה הזאת קשה לעיכול, אבל בסופו של דבר- בני אדם הם לא רק פרטים. הם גם כללים. והם גם שניהם ביחד.

תולעת השניבהנחה והיא לא מתביישת, אז זה הולך לא רע.
היא לגרום להעברת פרטים בצורה יעילה ונעימה (אם משהו מתעכב - לעדכן, להעביר טלפונים/פרטים בצורה יחסית מהירה וכולי).
את לא לוקחת אחריות על ההחלטות שלהם.
נגיד והיא "תמרח" את הבחור, לא אמורה להיות לו בעיה אם שמים את הדברים על השולחן.
אם עושים תיאום ציפיות מדוייק אין חשש לחוסר נעימות או פגיעה באחד הצדדים.
מישהי פעם הציעה לי והיה לא נעים שהבחורה לא יודעת אם היא רוצה לצאת עכשיו והיא מתעכבת עם תשובה.
אמרתי לה שאני נותן לעניין הזה דד ליין שנראה לי בסדר וזהו. אין שוןם בעיה גם שלא מחזירים תשובה אם אומרים את זה.
את חושבת שיש סיכוי שהיא תצא בסוף - אז כן! כל עוד יש סיכוי - אין בעיה.
תשאלי קודם אותה אם היא פנויה ורוצה לשמוע ואח"כ את הבחור אם את רוצה להתחשב בו.
כל עוד לא אראה שבאמת יש פער במנטליות שמפריע לי
בחיים לא פגשת 'משתכנזים' שיותר אשכנזים מאשכנזים? (וכן להיפך..)
שאתה לא מכליל
"קשה כריעת ים סוף"
מה קשה דווקא בקריעת הים? הרי לקב''ה שום דבר לא קשה.
למה זה קשה יותר ממכות מצרים או ממעמד הר סיני או כל שאר הניסים?
יש דבר אחד שהקב''ה כביכול לא יכול - להתערב בבחירה.
כמו שכתוב "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים".
ועל זה נאמר "הכל בידי שמיים - חוץ מיראת שמיים".
כל הדברים שכתוב בהם "קשה כריעת ים סוף", הם דברים שתחילתם בבחירה וסופם בסיעתא דשמיא.
גם זיווג וגם פרנסה וגם רפואה - הם דברים שאדם צריך לעשות השתדלות, ואז הקב''ה יכול 'לעזור' לו ולהביא את התוצאה.
אבל אם הוא לא עושה השתדלות, או עושה השתדלות לא מספיקה או בזמן או באופן הלא נכון - זה מתנגש עם התוצאה שהיתה אמורה להגיע לו.
כלומר שהקושי הוא לא מבחינת העשייה של הקב''ה, אלא בכך שיש צורך שהיא תתאים להשתדלות שהיא תלויה באדם.
ולכן זה כמו קריאת ים סוף, שבה משה מתפלל והקב''ה עונה לו "מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו".
כלומר: קריעת הים לא תלויה רק בי, צריך גם את ההשתדלות של בני ישראל.
ורעיון יפה
לעם ישראל אין שום השתדלות בנושא
"דבר אל בני ישראל ויסעו" - דהיינו שהם צריכים לזוז וזהו. בלי לעשות כלום. רק ללכת, כמו שהם יודעים יפה מאוד ללכת ביבשה.
וגם אם נקבל את מה שאתה אומר - כל דבר הוא תחילתו בהשתדלות וסייעתא דשמיא, לא?
ההשתדלות היא להתחיל לברוח, במקום לחזור למצרים, ואז הקב''ה נתן להם מאיפה.
לזוז זה לא זהו, בלי שהם היו זזים לא היה קורה כלום.
לא כל דבר - ניסים אחרים היו מתחילה ועד סוף מעשה ה'.
ולחילופין עשייה ישירה, כמו קיום מצוות (הדוגמה שהזכרתי מהפסוק) היא לגמרי תלויה בבחירה.
כאן יש שילוב של השניים - מצד אחד צריך עשייה של ה' ("אפילו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה לזה") אבל מצד שני צריך בשביל זה את התנאים שהאדם יוצר בבחירה.
חדשכאןאיך מצטרפים למיזם בתור שגריר?
וראיתי שצריך להכיר משהו שם... לא יודע מה אני שואל פה יותר מדי אבל אפשרי להצטרף גם לא להכיר שגריר?
אז אני יכול לבחור שגריר?
מצמידים באופן רנדומלי?
רק למי שיש שגריר שהוא מכיר?
למה זה אמור להיות רלוונטי ולמה זה לא?
שאתה נרשם שם ואם יש לך שגריר שמכיר אותף אז את נהיה שלו ואם אין לך אז מישהו מאמץ אותך אבל כרגע זה לא רלוונטי..
צריך לחפש חבר ברשימה שלהם ולדבר איתו שיכניס אותך
בינה.אחרונהחזרתי להפסקה
אנשים מציעים ופשוט לא מעוניינת.
מחכה שהוא יפול מהשמיים אולי.
אני רוצה להתחתן, מאד רוצה.
לא רוצה דייטים.
לא אוהבת
לא מתחברת לקונספקט
אין לי בעיה להכיר אנשים חמודים
יש לי בעיה להכיר את בעלי בצורה כזאת. כניראה.
אווף
אפשר להכנס למעגלים חברתיים מעורבים?
במיוחד על השחיקה מדייטים וכו...