פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 297)

בכל אופן. כדאי לחשוב טוב טוב אם לא יהיו פערים בכל מיני שאלות סוגיות נושאים.. ומן הסתם קיימים בחורים עם השקפה כמו שלך שגם יכולים להתאים לך..


בהצלחה..

הוא חרדי או מבית חרדי? כי זה שתי דברים שונים...

ומה זה משנה שהוא גדול ממך?

כי חוצמזה שזה התנהלות שונה כשאתם עדיין רק זוג,
דברים שהם סבבה אצל דת"ל הם לא בסדר בכלל אצל חרדים.
אז גם בחינוך ילדים יש פער גדול במיוחד במוסדות.

זוגיות כזו יכולה להצליח רק אם יש נכונות ענקית לויתורים בכל תחום כמעט.

לא הייתי הולכת על זה מלכתחילה.

הוא באמת יסוד שקשר עומד על גביו.

לכן כל הדיונים "עולה להר הבית" "לא עולה להר הבית", "גושניק" "קווניק" הם רלוונטים רק כאשר זה ממש באה לידי ביטוי בהתנהלות של אורח חיים אחר (הרבה פעמים זה אכן כך). להיות בציבור החרדי זה לנהל אורח חיים אחר.

ואם אתם רוצים להקים אותו בית.
הבית שלך הוא המקום בו תוציאי את כל האידיאולוגיות שלך לפועל וחובה שיהיה לכם ערכים דומים

דיברתם על הערכים? על השקפת העולם שלו?

יכול להיות שהוא אומנם חרדי אבל בפועל יש לו השקפה קרובה לדת"ל? או להפך..

אני מכימה שאם הוא דבק בהשקפה החרדית ואת בדת"ל זה יכול להיות די מסובך,

בגדול לדעתי, שני בני הזוג צריכים לבוא מאותה נקודת מוצא של השקפה וערכים.

אחרת בהמשך במיוחד בגידול ילדים, ההבדלים יהוו בעיה.

 

 

 

ט.ל.ח

תסתדרו, חינוך ילדים, עד אז כל הסרוגים יהפכו לחרדים או להיפך🙃, השאלה כייף ופשוט לשוחח לשתף.

במיוחד אם אתם נמשכים אחד לשני. דיבור לחייב לא המבחן היחיד. אלא אם כי השיחות נתקעות מקוצר רוח וכו

הם נראה לי מתאימים מעבר ל5 6 דייטים..

איך לשפר את השיח? אי אפשר כ"כ לומר על בסיס מה שאתה אומר, זה יכול להיות המון סיבות למה שזה יתקע ולא יזרום. עולה לך סיבה? משהו שחסר לך בקשר איתה? לה חסר משהו בקשר?

אבל אולי תקבעי לך מראש לגבי המשך השבוע.

תוכלי לקבוע טנטטיבית עם כמה אנשים במקביל

וכך תמיד תמצאי מה לעשות.

 

 

 

תקופה לא קלה.
הבדידות קשה ולא מרפה
יכולה רק להגיד לך " שיום יבוא והבדידות תעלם . הכאב יפוג יהיה על ליבך חיוך ושמחה ".
בעז"ה בקרוב ממש ממש

התמכרתי למכשיר כאילו יש מישהו😌

"משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה - ילדה מלקטת לו לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות - נמצא קרח מכאן ומכאן"

אז אתה ממליץ לקחת שתיים, לו יהיה👌

לפחות לא לספרדים

מתרשמים איך הבנאדם באופן כללי.

אם הוא אוהב אדם, אדם טוב.

אי אפשר לדעת במאה אחוז אבל אבל לשער...

 

בסופו של דבר לכל דבר שיש בו סיכוי יש בו גם סיכון. זה בא ביחד, אלו החיים

לתת את הלב שלך...

כשיכולים לנפץ אותו...

אהבה נכזבת זה דבר קשה.

הרצון לאהבה אמיתית גובר עליו בשלב כזה או אחר.

הפחד המוצדק מאוד שאת מתארת יכול לתאר קשר עם כל בנאדם..

אולי אפשר ללכת למלאכים, שמה כולם צדיקים,

אבל גם אי אפשר לקיים איתם זוגיות. כי הם למעלה ואנחנו בארץ

 

ומה עדיף, להתייאש??

מאיזה סוג של שבירת אמון את חוששת?

מתחילים מהיכרות בסיסית וככל שהקשר מתקדם נותנים יותר אמון בהתאם לשלב בו נמצאים, ליכולת שלך לתת אמון, בכמה שהוא ראוי בענייך לאמון ולדינמיקה ביניכם.

אבל אני אוסיף את החלק שלי

כן כשאת נותן אמון ומשתף את שמה את הלב שלך על שולחן ההימורים, או שתזכי לאהבה אמון הכלה (דברים עצומים שכל אדם בעולם מחפש) או שהוא ימחץקצת וישאר לבד בשולחן קריר ויבש
איך מסוגלים לקחת סיכון כל כך גדול? סיכון שבלעדיו אין בשביל מה לצאת לדייטים? משתפים קצת בכל פעם, לא את הדברים הכי עמוקים אבל כן משהו אישי על עצמך, בצורה בה את חושבת ורואה את העולם, רגע אינטימי עם בן משפחה/ה', חלומות, אידיאולוגיות, אנשים שאת מעריכה...
כל פעם תשתפי בדבר קצת יותר גדול ותראי איך הצד השני מגיב- בהכלה, בסימפטיה או בחוסר הכלה/אדישות
כן גם ככה זה כואב (ולכן תפקידו של הגבר לעשות את זה ראשון כי הוא פחות נפגע) אבל ככה מונעים כאבים ושחיקה מהירה וזוכים לסיכוי למצוא את האחד שלא רק שמכיל אותך אלא גם אוהב אותך כמו שאת

בהצלחה!

לוקחים סיכון ומקווים לא להיפגע.

אני יודע הרבה "סודות" על בנות שיצאתי איתן,
בדיוק כמו שהן יודעות עלי.

אני רוצה להאמין שיש בנינו הסכם הדדי
שמה שקרה בנינו ישאר בנינו.

לצערי הרב- לא תמיד זה כך...

אמון הוא רגש. תחושה שהצד השני מבין אותי.

אם יש רגש כזה, מצליחים לשתף מכל הלב. אם לא, פשוט לא מצליחים, ואז צריך לבנות אמון

(איך בונים אמון? חברות, גילויים של נאמנות, גילויים של הכלה שמספרים לנו "אני איתך גם אם יתגלה משהו לא נעים")

 

אם השאלה היא לאן זה יתגלגל - רוב האנשים ייזהרו מלספר פרטים מזהים, והסיפור שלך יהפוך לאחד מעשרות ומאות, אף אחד לא ידע במי מדובר.

אמון זה עבודה.
אמון בסיסי אפשרי
בהמשך שיש היכרות אפשר יותר לסמוך שתרגישי שאת מסוגלת

לא משהו משמעותי

קומונרית זה תכונת אופי.



































 

<צ>

שהיא הייתה קומונרית, לא יותר מזה.

של אנרגתית אבל כבר הבנתי שזה לא ככה...
קיצר לא אומר לי כלום

גורם לי לחשוב שהיא כנראה כריזמטית באופי, אדם שיכול להוביל דברים/לתקתק שצריך... 

 

על ההצעה אני יכול להגיד שאני ארצה לבדוק עד כמה היא דומיננטית באופי ועד כמה היא נותנת מקום לאחרים.
בלי קשר דווקא להיותה קומונרית, כל בחורה יחסית דומיננטית הייתי מברר את זה. בעיקר את הנתינת מקום לאחרים.

אולי אפשר להוסיף חברתית דומיננטית..

מקווה להתחבר להגדה בעז"ה

ככ מבואסת,
הדייטים שואבים ממני את השמחת חיים, זהו.
פינקתי את עצמי ב16 ספרים חדשים
ומצעים

איך סחבת את כולם

לק"י

מועדים לשמחה

עובד על זה(:

להמליץ לך?
רוצה לבוא לשאול ממני?

דואט של דבורי רנד
החדש של מ קינן
איקס עיגול של נ ארי
נוף חדש
לכן הים מלוח של מירי סגל
ילדה נוף של רות קפלר
מחוקים של מיכל בוני

ולא זוכרת את השאר

החדש של מ. קינן.

קיבלתי אותו מתנה, אבל עוד לא הספקתי לקרוא.

לק"י

אם לא, הייתי שמחה לשאול ספרים

רציתי לקנות את פחות או יותר של דבורי רנד, ועוד לא קניתי.

הוא ממש שווה, ממליצה מאוד.
והיא הוציאה עוד ספר, דואט..אבל לא קראתי עדין להמליץ.
(תקני ביפה נוף,יש להם אתר ידידותי)

לק"י

מעניין מה זה דואט...
נחפש.

אנחנו בקיצוצים כרגע, אבל אולי נחליט שהספרים זה מתנה ליומולדת שלא קניתי

קניתי לעצמי ככה כמה דברים..

לא שהחג הזה כל כך משמח, אבל אני מאחל

חג שמח❣

כשראיתי את הכותרת נזכרתי בשיר "לכל מי" של גד אלבז

תודה רבה לך! אני חושב שזו הייתה נקודה שחסרה לי לפני הכניסה לחג

וגם למי שקראו ולקחו איתם משהו לדרך, שימח לראות שזה נגע בכם. זו היתה הכוונה הפנימית לתת כח לכל המצפים באשר הם.

ואכן, זה גם השיר שהיה לי בראש @צוחקת או בוכה.

ואם כבר, קחו עוד כמה מילים שנכונות גם לענייני לנ''ו... ולוואי ויתנו כח לדרך.

*

ולפעמים הגאולה שנגאלים היא גאולה פנימית ועמוקה מתפיסות שהתקבעו, מדפוסים שהוטבעו בתוכנו מימים ימימה.
לפעמים הגאולה היא דווקא השחרור ממיצרי הגאווה, מאותו הזמן החולף מעבר לח''י והופך לחמץ, מעורר תחושת החמצה, ומחמיץ לב ופנים כשדברים לא מתנהלים כפי שתכנן, רצה וציפה...
כשמוציאים ומנקים את השאור והחמץ מהלב מתגלה המיצוי שלנו.
שם נמצאת המצה.
המחשבות מתבהרות ודבר פנימי מתגלה.

ברגעים האלו מוכנים לקבל בשמחה מה שיביא בכנפיו העתיד, ניגשים בסקרנות לכל תרחיש ומציאות חדשה המתרגשת עלינו, בלי דעות קדומות בלי ציפיות, בלי להיות מופעלים ע"י משקעי עבר.
ברגעים האלו מבינים שהקב"ה הוא היחיד שיודע, בוחר ומחליט איך ומתי הכי נכון לגאול אותנו. ואנחנו מוכנים ונכונים למסור עצמנו בידיו האמונות, העוטפות ומלאות הרחמים, מסכימים להיגאל מייסורי הנפש של האכזבה, הכעס והתסכול שבאי מילוי רצונותינו. מוכנים להיות בחינת 'הדוּר קיבלוה', בהידור של שמחה למרות שעדיין מתמהמהת הגאולה...
כי רק הוא יודע מהי הדרך הכי מדוייקת לנו להיגאל.
אנחנו רוצים להיגאל. אנחנו מוכנים להיגאל.
וזה הדבר היחיד שאמור לשנות עבורנו.
הדרך - היא דרך המלך.
וכשזו היא הדרך מה לנו להלין, לדאוג או לכעוס?
הרי זו הדרך הכי בטוחה, אמיתית, מחוברת ונאמנה לעצמיות שלנו ולנשמתנו.
הענווה היא בלדעת ולהסכים להגיד: ''אנחנו ניגאל בוודאות, שאלת האיך ומתי לא משנה דבר לעניין ציפיית הישועה והגאולה. זה לא ישפיע אם יקרה או לא יקרה ברגע שחשבנו ורצינו וייחלנו שיקרה. הדברים מסורים למי שיודע את הזמן המדוייק ואת הדרך המדוייקת לכל אחד ואחד מישראל בכללות ובפרטות.''

אז אולי נהיה בבחינת 'בלי מיצרים נחלה'.
הן כפשוטו, והן בבחינת בלי מיצרים יזרמו נחלי ישועה והרחבה, ונחולל את מחול השמחה.

כלומר אם יהיה לי שתי הצעות טובות ואחת גרה באילת אני אפנה קודם לשניה

מה הכללי אומר לי?
בחורה טובה עם מידות? שכוייח..

'בחורה טובה עם מידות' זה יכול להיות ריק מתוכן וזה יכול להיות גם מפורט על ידי דוגמאות אמירות וכולי

 

אתה בעצם אומר שהדברים הפרטיים הם רק אינדקציה בשביל הכלליים? אין איזה פרט ספציפי שיכול להיות חשוב בלי קשר לאינדקציה על משהו כללי?

אין שום אינדיקציה לזו שעומדת מולך

השאלה שלי הייתה אם זה חשוב בפנ"ע...

אתה מברר כדי לבדוק התאמה לא?
אתה צריך פרטים כדי לבחון את זה.
אתה אולי שואל עד לאיזו רזולוציה לרדת?

השאלה היא - האם התאמה מבחינתך היא גם תלויה גם בפרטים טכניים בלבד בלי קשר למה שהם אומרים או לא

הפרטים של מה לומדת מה עושה וכו'

זה כדי להרגיש אם באופן כללי אני יכול למצוא נקודת חיבור.

כלומר זה לא שפרט מסויים יגרום לי לי לפסול, אלא שכל הפרטים ביחד בונים את האווירה והתחושה לגבי הבחורה. לכן אני כן רוצה לדעת פרטים, וזה בשביל התחושה הראשונית (ומשתדל להסתכל חיובי תמיד).

אתה לא חושב שזה מראה כנראה על חלק מההשקפות של הבן אדם?
אם היא מצביעה למפלגה ערבית, ולא סתם אלא ברצינות, זה לא יפריע לך?

ואם אגיע אעשה מה שאבא של הרשלה היה עושה!!

סליחה על הבורות😬

אז ש"ס (כנראה). לאו דווקא בקטע רע פשוט זה מראה על כמה הבדלים בינינו.
אם זו חרדית לשעבר אז לא אפסול על זה. אפגש ואבדוק

למרות שהקמפיין שלהם מרגש אותי מאוד..

בעצם לוידע, מתלבט

בעלי לא מתעניין בפוליטיקה
ואני ממש כן
הוא מסיע אותי לבחירות
אני מצביעה
שנינו מכבדים את יום השואה/הזיכרון לחללי צהל ונפגעי פע"א
הוא משקיע יותר בתפילות ולימוד לע"נ
אני משקיעה יותר בלקבל אותו

ושנינו מתפללים למלכות ה'
ומשתדלים לעשות טוב בעמישראל.


האם הייתי מוכנה בגלל פוליטיקה להפסיד את בעלי?

- לא, כמו שאני חושבת שלא לצאת עם הרהמורניק רק בגלל השקפה, זה חבל.
כי ברוב המיקרים (לא רק, אבל נגיד- ברסלב/דת"ל , הרהמור/מרכז) אפשר לדון, מקסימום להיפרד אחרי כמה דייטים
אבל זה לא מה שמשנה לחיים הזוגיים בשוטף,
באותו בית.

העניין העיקרי בעיניי הוא למצוא את המאחד
ולשאוף אליו כמה שיותר. כל החיים.











href='/Forum/User/160386'>@נשמה כללית

בי, אני אפסול

עלי כדי שאשחיל לה את הטבעת, לא מתחתן איתה

 

תרתי משמע 🤭

אם למשל אני יודע שבדרך לבחירות היא גנבה כסף

או אם היא דיברה לא יפה לאנשים בקלפי

 

כן, אני לא חושב שהגיוני לפסול על זה.

ברור שזה משקף דברים שיכולים להיות סיבה לאי-התאמה

וואי זה ממש מציף

הפגיעה האינטימית היא ממש קשה טאטע!!

 

בתפילה שהסיכון יהפוך לסיכוי

והכאב לשחרור...

 

אהבה זה כואב.

מציאותיים ולא סתם אמירות מופשטות קלישאתיות

בפעם בשנתיים שאני בכלל טורח לראות אותן...
וטוב שכך.

לק"י

"דודה הגידי לנו כן,
אנו רוצים להתחתן.
אם תגידי כן או לא,
נתחתן בין כה וכה".

שיר קצת הפוך האמת, אבל הזכיר לי

איזה כיף שאת זוכה לשים לב לזה, אשרייך על ההסתכלות..!

ואני גבר(:

לא שמתי לב, אז אשרייך ש*אתה* זוכה להסתכל על זה ככה

חושב שזה מוסיף אבל דווקא בגלל שזה מוציא ממנו יותר מבפנים בדרך כלל.
כלומר, הקשר העמוק מגיע מעומק, מבפנים. ממילא גם בקשר יחסית סטנדרטי אפשר להגיע לעומק, השאלה אם מציפים את זה באופן המתאים לקשר כזה.

יש על זה מלא תורות בהקשר של הקשר שלנו עם ד'

זה כל העניין של ההסתר פנים והאור שמתגלה דווקא מתוך החושך...

אין מקסימום ומינימום לעומק, אינסוף לעומק

נראה לי שלקשר עמוק אפשר להגיע גם בחיים רגילים. אבל בחיים לא רגילים אפשר להגיע לקשר עמוק יותר. כלומר הסיסטם תקין.

כמו שאצל אדם שעבר דברים קשים בחיים יכולה להתפתח אמונה גדולה יותר. זה לא אומר שמי שעבר חיים רגילים הוא לא אדם מספיק מאמין.

שמצב תקין לא צריך כל מיני חיים של "סרט" נקרא לזה(;
וזה סבבה לגמרי שחיים חיים כאלה .

מנגד זוג שעבר קשיים לא שגרתיים ביחד והם צלחו ועברו זה מעורר השראה.
איך הם נשארו ועבדו את ה' למרות ולא בגלל..

(כלומר לא בגלל שנתתם לי ילד בריא אני מאמין
אלא למרות שהחיים יותר מאתגרים להם הם נשארים נלחמים וצולחים.)

לגבי עומק הקשר אם הם עדיין ביחד והם מתמודדים ואוהבים אחד את השני זה ואו , זה ממש מרגש.

כי תחשוב שאדם עובר נסיון והוא איכשהו צלח אותו הוא עבר את כל השלבים.
הוא בזכות הנסיון הצליח להוציא עיקר מתפל ,חי את החיים בצורה אמיתית בלי מסכות , עשה חשבון נפש .
לעבור דבר כזה בזוג זה לא פשוט ואם נשארו זה מאוד עמוק.




והעמיק את הקשר בניהם גילה צדדים אחרים.

אבל כל זוג והחיים שלו זה לא משליך
שזוג אחד יותר עמוק מהשני .
אלא זה המסלול הנכון של זוג אחד וזה המסלול הנכון של זוג אחר .
אין אחד שמתעלה על השני.

גם לזוגיות וגם לדברים אחרים

לא צריך להיות בשליחות בדמשק כדי שלעשות את החיים מעניינים ומתחדשים

בעיני הזוג הראשון יש להם קשר בריא ועמוק וטוב הרבה יותר מהשני. כי הם פשוט חיים את החיים, אוהבים אחד את השני כמו שהוא.

כל אחד והסיפור שלו המידות האופי ולפי זה העומק מתבטא ויוצא לחיים 

 

כשקראתי השני נשמע לי מדי ברמה שכבר מרחיקה כי יש כל כך הרבה הסחות מבחוץ ברור שזהה מצריך אמון ותפקוד בשיטוף פעולה אבלנראלי שיש ככ הרבה צורך להשקיע כח בחוץ שאין פניות לבפנים (זו החוויה שלי וכנראה מה שהיה קורה לי במצב דומה חס ושלום) ולעומת זאת עם הראשון אני רואה איך אפשר להגיע לעומקים בקשר חוווים ביחד חיים ביחד ..

 

יש לי בלימודים משהו שהמורה אומרת די הרבה 

תוכדי החיים הלימוד הוא הכי משמותי 

 

זה אומר שבעצם במצבי יום יום מה שעולה זה המקום לצעד הבא ולהיכנס לעומק 

בניגוד למצבי אקסטרים שהופכים למצב שרידה ולא חיים מלאים ובניגוד גם למצב סטרילי לחלוטין שגם זוא לא חיים 

יש דבר כזה חיים רגילים?
יש מישהו שאין לו התמודדות כלשהי?

 

מצד אחד דווקא בשני יש יותר סיכוי למריבות וחילוקי דעות. כשיש עומס, לחץ, והרבה דרישות ומטלות שצריך לעמוד בהם, זה יכול להגביר את הקושי להגיע להסכמה ולזרום ביחד.

מצד שני, אם כן מצליחים לעמוד באתגרים, להגיע תמיד לעמק שווה ולפעול ביחד - זה אכן יכול לתת תחושה של "יצירה משותפת" ושל "ביחד", וזה באמת מוסיף בעומק הקשר כהגדרתך. 

 

חוויות משותפות זה משהו שמאוד מקרב ומקשר בין בני זוג. לכן באמת חשוב לבלות ביחד ולעשות דברים כיפיים לפעמים.

עם זאת, לא צריך להגזים ולהקצין כמו בדוגמא שהבאת.

לדעתי זה פשוט מאד-תלוי בבני הזוג איך הם מגיבים למציאות בכל מקום שהם. בהכי מציאות בנאלית רגילה עד למציאות סוערת מלאת הרפתקאות

אבל לא צריך לחפש את זה
וגם נראלי שהקב"ה ישלח לכל אחד את ההתמודדויות הזוגיות שלו...

היא זו שמעמיקה ובונה את האדם באופן הבריא והטבעי. אם בני אדם נועדו לחיות חיים רגילים ושגרתיים אז כנראה שזה חלק מסדר העולם, שכידוע התורה היא הסדר. לכן הכלל החשוב בתורה הוא "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבד השני תעשה בין הערביים"- השגרה של קרבן התמיד, העבודה היומיומית היא החיים האמיתיים הבונים, מתחדשים ומחיים. (יש על זה שיעור שלי היה חשוב של הרב קשתיאל למי שרוצה)

 

זה אומר שהוא היה צריך אותם כנראה.. 

 

 

הבחורה או הבחור...

לפעמים שייך ולפעמים לא 

 

אם זה עלול לגרום לתחושה לא נעימה עד סוף החג עדיף שלא או לפנות אחרי באזור הבדלה

 

לפעמים אנשים אחרים משתפים וזה מגיע לדברים שקשים לנו , או אפילו משמחים אותנו ... מעלים בנו
מגוון של רגשות .
ומכאן בא הצורך שלנו שיהיה עוד מישהו
כי זה לפעמים אפילו בתת מודע סוג של חסימה אצלנו ..
אנחנו מנסים להשתיק את אותו רגש או קול, שמישהו אחר מעלה אותו זה מעלה את זה אצלנו בלי לשים לב.

ברגע שאת תתחברי לרגשות האלה בעצמך יהיה לך יותר קל להקשיב להם .
ולא להדחיק...

או שזה נובע אצלך ממשהו אחר מפחדת להגיד את דעתך כי חוששת שהיא לא תתקבל?

הנחתי כמה רעיונות
אם זה לא בכיוון .. סורי ♥

אבל מעבר לעניין הרגשות, זה גם סתם לחץ כזה שלא יהיה על מה לדבר, שנרגיש לא נעים... שיהיה מביך

שתרגישי לא נעים:/?
גם עם חברה את מרגישה שיהיה מביך?
יש אנשים שנותנים לנו להרגיש באמת שמביך איתם ויש כאלה שלא .
אולי עם חברה שאת יותר מחוברת אליה יהיה יותר קל?

אבל לא יודעת לשים בדיוק את האצבע על הגורם... נראלי שיש לי אופי מרצה קצת... שאני חייבת שהבן אדם מולי ירגיש טוב ויהיה מאה אחוז זורם ביננו... אני צריכה ללמוד לשחרר ולהבין שלא הכל קשור אליי

אני לא יודעת אם זה מרצוי
כמו שזה פשוט רצון שיהיה שלום בנינו והכל בסדר.
אולי מתוך זה שתהיי סביב אנשים שיקבלו גם דעות אחרות .
יהיה לך יותר קל?

כי אני לא חושבת שלא יהיה זורם כי יש לנו דעות אחרות, אבל תכלס לא יודעת באמת למה כן... שריטה כזו חח... קיצר מסובך...

נכון כתבת קודם : שאני חייבת שהבן אדם מולי ירגיש טוב ויהיה מאה אחוז זורם ביננו...

אז נתתי רעיון אולי אם תפגשי עם אדם שאת יודעת מראש שהוא יקבל הכל בצורה מכילה .
לא משנה מה תגידי
יש אנשים שהם הרבה יותר קלילים. .
ואז משם יהיה לך יותר קל מבינה?

או אולי גם לשתף את זה עם חברה טובה ואז לנסות לעבוד על זה ביחד ♥

אפשר לנסות להתחיל בלהיפגש לפעמים רק עם חברה אחת כל פעם אולי זה יהיה קשה בהתחלה אבל לאט לאט תתרגלי וזה יעזור לך.
או שבכללי תתרגלו ביניכן איזה משהו כזה סוג של מבצע לעצמכן
וגם באופן כללי, אותו דבר בדייטים, בהתחלה מביך אבל עם הזמן זה יעבור בע"ה.. גם זה ממש מובן שזה מביך בהתחלה..
ממליצה לך להתפלל על זה.
בהצלחה יקרה!

תודה!

פשוט מגיעים לדייט וזה קורה.
גם אם לא רגילים, לאט לאט נכנסים לזה
מותר להיות מובכים, מה קרה, אנחנו בני אדם

קודם כל תני לעצמך פוס קטן שמקסימום מה שיהיה יהיה..

 

דבר נוסף, נראלי גם אני הייתי פעם כזאת - תאמרי לי אם הבנתי נכון או שסתם לקחתי לכיוון שלי פעם, הייתי צריכה שפשוט תמיד אבל תמיד יהיה על מה לדבר, שלרגע לא יהיה שקט..שלא תהיה איזה סיטואציה מביכה של שתיקה ומה עכשיו אני אעשה עם האדם שמולי.. אז באמת העדפתי להיות בשלשות.. ללכת עם חברה לישון אצל מישי כדי שבטוח יהיה מי שידבר וכו..

ואז פשוט יומאחד (לא באמת יומאחד,,נראלי תהליך בתת מודע שעשיתי או משו...) התחלתי להבין שלא נורא אם יהיה שתיקה.. ומה שעוד יותר הבנתי, שעם מישי שאני אוהבת באמת, לא חייב מילים...אפשר שיגמר על מה לדבר ופשוט לשבת ביחד כל אחת עם המחשבות של עצמה (א מתאים בדייטים,נכון) בהתחלה זה קרה עם אנשים שאמרתי - וואלה אם יהיה שתיקה הם יתפדחו גם ככה אז למה שגם אני?(סורי על האגואיסטיות)ואז לאט לאט לא הפריע לי ששותקים..גם לא עם חברה/מורה וכו..

 

וגם הצלחתי פשוט להיות עם חברות טובות באמת ושאו שלא יהיה שתיקה או שיהיה אבל זה לא יהיה מביך או משו..

ווואלה בבדייטים אני לא חווששששת משתיקות (נראלי חח)..חוץ מזה, הבחור אמור להזרים את השיחה אם היא צולעת, לא?

 

בקיצורר שה' יהיה בעזרך אשת חיללל

 

ויאללה שתמצאייי אותוווו

הרבה יותר קל להגיב על שרשור של מישו אחר..כשהבעיה לא נוגעת בך השכל עובד םיקס אה? ככה זה בנותתת ברוכשםםם

רגע אחד יכולה לבכו על הבעיות שלה ורגע אחד יכולה להיות האדם הכי חזק לחברה חחחח ישתבחח שמווו

 

קיצורר, איתךך אחותיי

זה בדיוק החשש שלי- משתיקות של מבוכה.... איזה כיף לך כשכבר יצאת מזה, זה תהליך נראה לי מזה טוב מה שאת מתארת.... אני צריכה לעבוד על עצמי בקטע הזה.... ווואלה צודקת שהבנים יתמודדו בלנהל את השיחה חחח

פשוט צריך להתרגל לסיטואציה

אבל יש כמה גורמים לפחד שתיארת. אולי זה לא נוגע לך אבל הטכנולוגיה (סמארטפונים, וואטסאפ, רשתות חברתיות ופורומים בבשבע(;) גורמת לכל מי שמשתמש בה לעיכוב חברתי מסויים. חוסר נוחות והתמצאות בחברה. פחד משתיקות למשל מוזן מהתחושה שמאחורי מסך לא רואים אותי, אני תמיד יכול לסנן או להעלם.. אבל פתאום מול אנשים אי אפשר, וקצת אינטימיות ישר מבהילה אותי. קצת חפרתי את הפואנטה, אבל אם תקחי את זה כפרוייקט קטן- להנות ולצחוק בתוכך מהמבוכה, לאמץ אותה לרגע ולא לברוח ולטמון את הראש בפלאפון, לי זה היה כיף ועבד מעולה. (דוגמאות לסיטואציות כאלו- מעלית עם מישהו זר, לשבת מול מישהו בתחבצ, דייט..).
לפעמים לשתיקה יש עוצמה ומשמעות לא פחות מלמילים שמפסיקות אותה..

למרות שהיא ספיציפית איתי פחות המקרה....
וזה פרוייקט ענקק, לא קטן מה שאתה אומר חח... לצחוק על המבוכה כשבמצב הטבעי שלי זה שרצות לי מיליון מחשבות בראש מה אני יכולה להגיד בשביל לשבורר את השתיקה הזו....

אבל כיף. אולי זה לא בדיוק המצב שלך אבל את מבינה ש"המצב הטבעי" שלך זה לא כשהמוח קודח בלחץ רק שלא יהיה שקט.. אז אולי זה כן רלוונטי. במקום לפלאפון לברוח לנושאי שיחה. ככל שאני עם חבר יותר טוב יש יותר כנות ופחות מבוכה משקט. השתיקה היא יותר מחוסר במילים. לפעמים היא אומרת יותר. אני חושב שזה חשוב במיוחד, כמו שכתבת, ליכולת להיות אמיתי וכנה עם אשתי לעתיד, להיות מסוגל להוריד את ההגנות, אינטימיות. כשאני משתדל זה גורם לי להסתכל על האבסורד שבתופעה הזו מהצד. כאילו נהיינו (אל תעלבי(;) עכברי מעבדה מוגבלים שישר בורחים למחילה, לאזור הנוחות.
מקווה ששכנעתי (את עצמי ואותך). אז שנהנה מהדרך ומהתוצאה! בעז"ה

שכנעת שכנעת, והלוואי באמת שאצליח להגיע למעשים.....
תודה!