פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 319)

שכואב ולכן רוצות לחיות (ולא להעביר ימים או לשרוד אלה ממש לחיות )

 

אפילו הרבה 

כן

 

 

(כבר השימוש במילה "הכל" שוללת את מה שלא, ונהפכת לקיצונית ולא הגיונית, אבל נניח, לפעמים זה כיף להכליל)

וזה היופי בעולם
אחד הדברים שהכי נותנים לי אמונה ותקווה

עלמה דשיקרא

מה שמאיתנו - לא תמיד

מה שבריבונו של עולם - תמיד.

 

בכל מקרה מה שהיה היה וכו'

"ההשגחה היא לפי הדבקות",

גם עם דברים שבני אדם עשו לנו,

גם למפרע

אני מרגישה שככל שיש יותר קרבה לה' ודיבור איתו והתבוננות בהשגחה שלו ושיתוף של הקב"ה בכל מה שעובר איתי

אז דברים נהיים מדויקים יותר ויותר לפרטי פרטים... 

אבל יכול להיות שתמיד הם היו מדויקים ואולי פשוט לא שמתי לב אליהם....

אבל בדרך כלל אנחנו לא רואים את
זה באותו הרגע. לפעמים נראה את זה אחרי תקופה קצרה, לפעמים אחרי תקופה ארוכה ולפעמים רק אחרי 120 שנה.
אמונה ולסמוך על ה׳ שהכל לטובה ...זה המפתח!

כל מה שעברנו ואנחנו עוברים משפיע עלינו.

חושב שאתה צודק השאלה היא באיזה רמה זאת אומרת האם לדעתך יכול להיות שאתה תזהה משהו אצל מישהו /מישהי
בזמן שהוא בכלל לא קיים והוא נמצא בראשך
בגלל " המשקפיים" שאתה חובש...

אני חושבת שאני משליכה מהקשרים הקודמים שלי על כל קשר.
זה טוב?
לא בטוחה.
זה ניתן לשינוי?
אולי.

אז נדע להיזהר מנקודות מבט מסוימות בבחינת ידיעת המחלה היא חצי מהפתרון...

אבל לא רק בקטע של פחדים

אם לא היינו סובייקטיבים אולי לא היו לנו פחדים וחששות ומעצורים אבל

גם לא היו לנו חלומות, שאיפות, רצונות

 

איזה כיף להיות סובייקטיבי!!

אתה טוען שאי אפשר להסתכל במבט אובייקטיבי נטול השפעה אישית
ובמקביל לחלום ולרצות דברים מסוימים?

ברגע שאין לך מוערבות אישית וזה לא נוגע בך - אולי אתה גם לא תפחד מזה - אבל גם לא יהיה לך אמבציה בשביל זה.

הסיכוי והסיכון הם תמיד יהיו באותו מקום.

 

יש דברים שכדאי לפתח כלפיהם ניכור מסויים שלא ישפיע.

יש דברים שהאתגר בהם הוא לפתח איתם מגע בצורה טובה ולא בפחד. זה חלק מהאתגר.

פחד מנהל אותנו. זה בעצם האחיזה של פרעה בנו כיום.
ממליצה לשמוע את ההרצאות של הרב חיים נווה ואחיות. מעניינים מאוד.

שאני שמה לב שמושפע יותר קל לי לשים לב שסטופ רגע ..
ואז לקחת בצורה יותר ראלית.
כמובן שזה עבודה

זה נראה שחוסמים אותה כל פעם, היא כל פעם ממשתמש אחר.

צריך ללמוד לתת לזה את המקום שלו בחיים ואז זה לא מפריע
כמו שנותנים מקום לעיסוקים אחרים
כמובן שזה קשה וכו'

סתם..
חיבוק גדול מרחוק. את לגמרי לא לבד שם..
מה שלפעמים לי עוזר-
1. להחליט על מטרות לפי פרקי זמן. עד השעה 16 אני מסיימת x, ואז אני.. וכו' וכו'.
2. לקבוע ללמוד עם חברה (מראש! כדי שתהיי חייבת בפרק זמן הזה לפנות את הזמן וללמוד.) וגם אם יותר טוב לך בכללי ללמוד לבד- אפילו תפתחי זום מול חברה ותשבו ותלמדו. כדי שתהיי באותה שעה מכוונת מטרה- למידה.

המון בהצלחה!
ועוקבת אחרי השירשור לקבל עוד רעיונות..

בכללי איך לומדים כשהראש בכלל לא שם😔

ותודה נשמה ❤
אחלה עצות, עדיין לא יודעת איך מנטלית אני אצליח להגיע למקום שאצליח ליישם את זה. אבל הלוואי 🙏
תודה !

בכללי בחיים, אחד הדברים הכי חשובים זה להבין ששום דבר הוא לא שחור-לבן.
וברור לי שאת יודעת אתזה, אבל שניה אני אנסה להסביר יותר..

לפעמים דברים שנראים לנו גדולים מאוד, אנחנו כבר מתייאשים שהצליח לעשות אותם. כי איך נצליח לעשות אתזה?
בעיני, צריך ללמוד להתנהל שהחיים זה לא הכל או כלום. אלא יש פעמים בחיים שאנחנו מצליחים ויש פעמים שלא.

לגופו של עניין - קודם כל ההכרה במה שאנחנו רוצים שיהיה (להצליח ללמוד) ואיך להגיע למטרה (לקצוב זמן/ ללמוד עם חברה וכו') . זה כבר דבר גדול.
עכשיו, איך אני מורידה את זה לפרקטיקה?
כל יום ומה שיביא איתו.. אולי יש ימים, שעות ורגעים שזה ישאר כהכרה ורצון ערטילאי בלבד.
*אבל*, וזה חשוב- לא לבטל את הזמניך שאולי אנחנו כן נצליח!
אז מה אם לא תמיד כשרצינו הצלחנו, אולי הפעם נצליח באמת?

מקווה שלא חפרתי יותר מידי.
אבל בקצרה מה שבאתי להגיד- לא להתייאש! גם אם יש זמנים שלא הלך לנו. זה לא אומר שאנחנו לא מסוגלים!!

בהצלחה רבה רבה!
את לגמרי לא היחידה. ואת בעז"ה מסוגלת ויכולה!!

קודם כל את ממש ממש לא היחידה!
מניחה שרוב הבנות שיוצאות תוך כדי הלימודים חוות את זה.
תקופת הדייטים היא תקופה מורכבת רגשית.. הרבה החלטות גורליות. הרבה רגשות באוויר.
וזה לא קל בכלל לשלב אותה עם הלימודים.

אני ובעלי יצאנו תוך כדי שאני עושה בגרויות (הייתי עוד בתיכון...) וזה היה קשה. מאוד.
במיוחד שבאמת זה לא גיל שגרתי לדייטים או לחבר רציני.
אבל בזמנים עמוסים של לימודים הייתי תופסת את עצמי ולומדת. עם כל הקושי
מביאה שוקולד, נשנושים כלשהם ופשוט יושבת ולומדת.
השתדלתי לנתק את המחשבות, להניח את הטלפון בצד ולהתרכז.
לא אשקר.. היה קשה. ולא תמיד הצלחתי להתרכז במאה אחוז.
במיוחד בתקופה הארוסין שלנו...
אבל ידעתי שאם לא אתרכז הציונים יהיו בהתאם ואני לא רוצה לתת לזה לפגוע לי בתעודת בגרות. אז התרכזתי.
ועשיתי את המקסימום מבחינתי... והציונים היו טובים ב"ה.

בתקופה של הארוסין אני לא יודעת איך עשיתי את זה. באמת הייתי בעומס רגשי וגם מעשי מטורף!
אבל עשיתי את זה. ב"ה. כי זה היה לי חשוב.

זה דורש משמעת עצמית מטורפת.
שטמונה בכל אחד, גם בך.
ועם כל הקושי זה אפשרי. ועם רצון לכך את גם תצליחי בעזרת ה'

בהצלחה♡

זה ממש קשה.

האם יש כאלה שעושים את זה? ברור.
האם זה מתאים לך? לא בטוח.

את צריכה לבדוק עם עצמך ולחשוב האם קרו מקרים בעבר שגרמו לך לחוסר יכולת להתרכז?
נגיד בשורה משמחת/עצובה
מחשבות על נושא x

אם תגלי שניסיון העבר מוכיח שלא ממש אפשרי אצלך גם להתרכז בלימוד וגם להיות עסוקה רגשית ונפשית במשהו אחר אז חבל על הלימודים.. באמת זה הרבה כסף והחתן יחכה לאחרי תקופת מבחנים או לתקופה יותר רגועה.

ממני שנכשלה בכל הקורסים✌️
עד היום אני אוכלת אותה על זה..

זה קשה ממש.

 

לא חוויתי את זה בחופשת סמסטר, כי תמיד איכשהו נגמר לפני ולא נכנסתי לזה שוב עד שגמרנו את העומס.

 

 

אני כאן רק להביע תמיכה

 

כשצריך- מניחים את הפלאפון בצד, שמים מוזיקה כיפית ומתרכזים. פשוט כי חייבים.

וגם אם הוא שלח הודעה, זה לגיטימי לא לענות שעה-שעתיים-שלוש. אם מפריע לך, אפשר לכתוב לו שאת מניחה עכשיו את הפלאפון בצד כדי ללמוד. בטוחה שהוא ישמח לעזור לך פסיבית בלמידה ;)


והלוואי ותהיה דרך לחסום מחשבות. תעדכני אם מצאת אחת כזו..

הוא הרשה לי לשתף בעילום שם (:
אז משתפת לטובת הציבור (:

"אז ככה..

בגדול המחשבות הן חיצוניות לנו, מחברות אותנו עם מה שנמצא מעבר לגוף ולחוויה הנוכחית (אפשר לחשוב על מה שנמצא במקום רחוק למשל..).
והגוף, והחיבור שלו לנפש, וההרגשה, אחראים על החויה וההתמקדות בהווה

אפשר להאריך בזה מלא..

עכשיו זה אחלה דבר, חשוב וכיף לפעמים וכו', אבל זה עלול לתסבך אותנו, להפריע לנו להיות מחוברים לעצמנו ולמה שאנחנו עושים (ובמקרים קיצוניים להגיע לאובססיה וחרדה וכו, זה סתם בתיאוריה)

אז מה עושים?

מתחברים לחווית הנוכח שלנו, למה שאנחנו מרגישים וחווים עכשיו

אפשר לעשות תרגילי נשימות והרפיות למיניהן -

- 8 שניות שאיפת אויר (דרך האף) 8 שניות להחזיק אותו, 4 שניות נשיפה (דרך הפה) ו8 שניות להחזיק ככה (יש לזה כל מיני אפשריות, כל שלב 4 ועוד)

- לחפש ביוטיוב הרפיות/מדיטציות, יש דברים קצרים של כמה דק, שנותנים הנחיות טובות .

- התמקדות בחושים, כל אחד חצי דקה -
להסתכל על משהו שרחוק ממנו כמה מטרים, ולא להזיז מבט.
עצימת עיניים והתמקדות בהקשבה, ממש להיכנס לזה, לזהות דברים שלא שמים לב אליהם.
'להסניף' משהו עם ריח טוב (בושם למשל).
ללעוס משהו ולהתמקד בחויה של הטעם, למשל מסטיק.
לעשות עיסוי כזה עם האצבעות, רצוי באיזורים שאחראים על תחושה נעימה, כמו צדדי העורף, רקות. או סתם ליטוף כדי לעורר את התחושה בגוף.

- תרגילי מיינדפולנס -

- לתת למחשבות לזרום ולהסתכל עליהן מהצד, בלי שיפוטיות והתעסקות. סתם לשים לב מה עובר בראש.
- לכתוב על עצמנו כמה דק בגוף שלישי -
מדרשיסטית20 הלכה למכולת, עזרה לאח שלה בש"ב וכו, לתת לזה לזרום

- נראלי שספורט מאומץ גם יעזור-"

עד כאן דבריו המופלאים.

@מקום בעולם @עיגול קטן
היה נשמע שיעניין אתכן גם לשמוע משהו בסגנון (:

ננסה (:

כי ידעתי שלא תהיה לי סבלנות לזה כשאני עסוקה כל היום(אחרי שהתפטרתי הגיעו הסיבות האחרות)

הלטת הכרה אצל פרופסור סנייפ.
הג'ינג'ית הזאת פשוט שיגעה אותי.
אבל לא הצליח לי.
הארי

אני גם בעסק.. ויש לי כמה וכמה חברות שבוטלו להן קורסים או שדחו את הלימודים לעוד שנה כי הן יצאו או התחתנו ולא הצליחו לשלב. זה קורה. את בכלל לא היחידה.

אז דבר ראשון - את לא משוגעת, את נורמלית לגמרי!

דבר שני – איזה כיף שאת יוצאת ואת בקשר!

לענייננו...

האם זה אפשרי לשלב? בעיניי כן.

האם אפשרי בדיוק בדיוק כמו מקודם? לא חושבת. יש פה דברים שבאים אחד על גבי השני.

צריך לנסות למצוא שילוב איכשהו בין השניים...

שאלת השאלות איך.. נראה לי אינדוודואלי ממש. אני אנסה. מקווה לא להתבלגן מידי

 

אשתף ממקומי ומקווה שאולי יהיו כמה דברים שיעזרו...

לאורך כל הסמסטר הזה ערימת המטלות שלי הלכה ונערמה... הייתי בבלאגן רציני בפנוכו ולא הספקתי לעקוב אחרי הלימודים.

היתה תקופה שבאמת לא כל כך הצלחתי וצברתי פער מטורף אבל באיזשהו שלב זה עשה לי רע בפנים, הרגשתי שזה לא נכון לי לזרוק הכל בגלל שאני יוצאת, יש לי מילגת לימודים ומחוייבות לציונים ולא רציתי לפספס הכל, ובכלל, לא רציתי למשוך בעוד שנה את הלימודים ושיתבטלו לי קורסים.

עוד נקודה שעלתה בהמשך בעקבות העומס הלימודי, זה שהרגשתי שאני לא מצליחה להיות לגמרי בקשר ולעשות חושבים כשכל הזמן יש עלי כמויות של לימודים. הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי כי מצד אחד לא הייתי בראש ללימודים ומצד שני לא רציתי לדפוק לעצמי את הלימודים לגמרי, אז ניסיתי, אבל כשניסיתי ללמוד אז טבעתי ולא ידעתי במה להתחיל מרוב העומס..

 

קיצר אז בלאגן היה... כמה דברים שעזרו לי:

• להחליט שזה חשוב לי באמת ואני רוצה להשקיע בזה זמן. גם אם זה יבוא קצת על חשבון הקשר.
• לעשות רשימה מסודרת של כל הדברים (רשימה אימתנית הייתה ועודנה לי) לפי סדרי עדיפויות.
• שיתפתי את מר בחור בזה שאני בעומס, שחשוב לי שהלימודים שלי לא ידפקו, הוא הבין לחלוטין ותמך ופירגן ואפילו שלח אותי מידי פעם לעשות או שלא נפגשנו... ובתכל'ס, הם ממש יכולים להבין, זה בדיוק כמו שהוא לא רוצה להיפגש על חשבון סדר בוקר בישיבה, או כמו חייל בצבא שלא יכול לדבר ומתגמשים ומסתדרים איכשהו. נכון, זה לא פשוט, אבל איכשהו מוצאים פיתרון, אז גם כאן אפשר. זה גם תקופתי אז הכל בסדר.
• התייעצתי עם מישהי על הקשר.. ליווי.. עזר לי לפנות את הנפש ללמידה.
• לגבי העומס שצברתי - ניסיתי לדבר עם מרצים רלוונטיים ולנסות לקמבן לעצמי עבודות השלמה או שיפתחו לי שוב הגשה ופשוט קצת יורידו לי בציון בעקבות איחור אבל שלא יתבטל לי הקורס.
• ניסיתי למזער נזקים (משהו שעשיתי לאורך כל התקופה שיצאתי)- בדקתי איזה קורסים הכי גוזלים לי זמן, וניסיתי להיות עקבית עם הקורסים שבהם אני לא מתפקדת, במקום להחסיר בכל הקורסים, ניסיתי ליצור לי הפסקות ורווחים מסודרים-  החלטתי על כמה שבהם אני דורשת מעצמי פחות ובעקבות כך אקבל יותר נמוך/יידחה לי לשנה הבאה. אבל לא שהכל ילך.
• קצת מאתגר לי לסדר את זמני היקר בלשון המעטה.. היו פעמים שהיה לי המון זמן ופשוט בזבזתי אותו כי דעתי הייתה מפוזרת עליי או כי התחשק לי לראות סדרה או סתם לדבר עם חברות... החלטתי שאני בנחת עם עצמי ממש על מה שאני לא מצליחה ושאני מבסוטה ממה שכן. (אישית הנחת וההכלה כלפי עצמי היו מאוד מדוייקות לי, תבדקי אם גם לך)
• לעשות עבודות עם אנשים – האמת פחות אוהבת עבודות קבוצתיות אבל המציאות הוכיחה לי שהמחוייבות לעוד מישהו מכריחה אותי לעשות. אז אולי לנסות לשבת ללמוד עם חברה?
• יותר מידי מבחנים בשבוע אחד ולא תספיקי? יש מועד ב ומועד ג... אפשר להחליט מראש שאני לא מסוגלת להתמודד עם 3 מבחנים בשבוע ולגשת רק לשניים.

 

 

צריך לבחון למה אני לא מצליחה ללמוד.

אם זה עומס טכני - אז יש פה למעלה עצות למיניהן.

אם זה כי עמוס לי בנפש -אז אני מציעה לנסות לטפל קודם בנפש, לתת לה מה שהיא צריכה ואז לדברים תהיה אפשרות בכלל להסתדר, יתפנה להם מקום. אני ניסיתי לעשות סדר בנפש, נתתי לי מקום לתחושות, התייעצתי עם מישהי מדהימה, ואיכשהו ככה הצלחתי לעשות דברים נוספים.

 

זה באמת קשוח, אבל זה אפשרי במידה כזו או אחרת.

דורש תמרונים, דורש עבודה, דורש מוח שליט על לב, אבל זה בסוף שווה ומשמח ומספק להרגיש שהצלחתי.

תקרעי את עצמך על הצלחה אחת קטנה והלוואי שזה יתן לך כוח להמשך.

תאספי לך סביבה תומכת, מגנומים, שוקולדים, חח סתם, החבר, ההורים.. חברות.. מי שאפשר לגייס תגייסי!

 

בהצלחה גדולה גדולה

ממש ממש ממש לא!

אבל איכשהו בפעמים שיצאתי בחיים שלי כך זה יצא..בהכי עמוס והכי משוגע..

אז נושמים עמוק ולומדים.. 

תגובה מדהימה ! ממש ממש תודה לך (:
מלא מלא עצות יעילות (: איזה כיף !!
התענגתי (:
ובהחלט אשתמש ;)
מעריכה ממש את ההשקעה !

גם לך @בין הטיפות

אני ממש מתבלטת באותה צומת

אני באמצע לימודים ולא יודעת אם כדאי לי להיכנס לקשר מחייב ונישואין וכו'

 

נתת לי כח וכיוון חדש!

לשכלל את יכולות הלימוד שלך כדי שתצליחי ללמוד יותר בפחות זמן. לראות למי יש סחכומי וקיצורי דרך אחרים שיכולים להועיל, איך ללמוד בצורה מועילה ועם הפסקות באמצע.

לשחרר עומסים- לפעמים עובדים בגלל לחץ כלכלי וזה קשה מדי אז להוריד אחוז משרה או לחפש עבודה קלילה יותר וכדומה.

לפעמים גם אפשר לפרוס את התואר ליותר זמן. כלומר, כל עוד לא חייבים אז ברור שעדיף לסיים כמה שיותר קורסים אבל כשמגיעים לקשר מתקדם וכדומה אפשר לוותר על קורסים מסויימים ולהשלים בשנה הבאה או לחפף בהם. אפשר להיבחן רק במועד ב לכתחילה אם אם אין פחד שזה קורס קשה מאד.

בהצלחה. זה חשוב שאת משקיעה בדייטים

לנו היו כמה פעמים שלא נפגשנו שבועיים.. והיום אנחנו מאורסים ב"ה.
ברור שהקשר לא יכול להתפתח במצב כזה, אבל גם לא חושב שזה פוגע כ"כ בקשר.
כדאי באמת לדבר בזמן הזה (ולא רק הודעות), תנסה להסביר לה למה זה חשוב לך, אבל בלי ללחוץ.. זה באמת לא נורא גם אם לא תדברו הרבה.
בהצלחה!

מאוד שימחת אותי

עלזה שלא מתראים שבועיים...🙄

יש פלאפון, יש ווטסאפ, יש שיחות וידאו
מבאס? בהחלט
אבל לא צריך להגזים...

שתי ערים שונות...

 

במיוחד טרומבציטים כי זה הרבה זמן

 

אפשר גם ללכת להפגין 

ואפשר לשבת אחר כך בקפיטריה של בית החולים...

בעיקר הטכני, לא הקטע של המחט והשאיבה

אלא הפרוצדורה של להגיע/להירשם/קורונה וכו'

 

או להפנות אותי לפוסט שכבר כתבת בנושא....

התמונה החודשית - צעירים מעל עשרים

תתקשרי מחר

אני אצלם אותך ואעלה לכאן

יחסוך לך את הפוסט החודשי....

זה לא רק לכאלה שיש להם רמה גבוהה של טרומבוציטים בדם?

ברור שיש אנשים שמשתלם יותר לקחת מהם אבל אין מניעה לאדם רגיל לתרום. יש אפשרות שיקחו פלסמה שזה למיטב הבנתי לא תלוי בכמות הטרומבציטים

אם הוא ירצה לברוח הוא לא יוכל

• תרומת דם ורכיביו.
• הפגנה - בעוונות לא חסר על מה. אפשר לבקר במאהל ההתיישבות הצעירה ולזרום משם לגן הורדים.
• עזרה לקשישים (קודם כל באמת יש עניין לבקר אצל סבא וסבתא זו לא תקופה קלה לאף אחד, אבל כדאי לבדוק יש עוד הרבה אנשים שצריכים באמת אפילו יותר מאחרים).
• קניות של דברים נצרכים.

בסגר

לא ידעתי מזה :/

גם בינתיים תחפש אנשים אחרים להעניק להם. התנדבות רשמית או לא רשמית בסביבתך. זה מחזק וגם יעזור לקשרים

נכנסתי לשחיות אשיות וזה הראה לי את רישמת הפורמים..

 

תפתחי את התגובה, יש בשמאל למטה שלה שלוש פסים, תלחצי על זה ואז על שיחה עם המחבר/ת.
זה יפנה אותך אוטומטי לערוץ שיחה ביניכם

לכיוון הבית שלי,
נכנסתי בדרך לעיר שלידנו (גרה ביישוב)
ושאלו אותי איפה אני גרה, ת''ז , מספר רכב ומה הסיבה לנסיעה..



אמרנו שהיינו הקניות (וזה לא היה נכון, אבל הסיבה לתנועה היתה חוקית, פשוט יותר מסובכת להסברה) הוא גם הסתכל בתא מטען.. למזלנו הוא היה עם כיסוי ככה שלא ראו מה יש שם

מעביר לגורמים הרלוונטיים

לא אכפת לי

עברו שוטרים ושאלו אנשים. אבל כמובן שלא את כולם..
בשעות הבוקר המוקדמות ואחהצ יש פחות אכיפה, כי יודעים שאלו שעות שאנשים בדרך ל/ חזור מהעבודה

ויצא שהסתובבנו כם באזור העיר לכמה דברים.
היו שוטרים, לא שאלו אותנו כלום.. אבל כן ראיתי שעצרו אחרים לתשאול..

כן ממליצה פשוט להיפגש בבית/קליניקה של מישהו במקום להסתובב .
רק לקחת בחשבון שיש המון פקקים ומחסומים בכניסה לעיר, ושבתחבצ לא עוצרים.

בקיצור אם אתם לא מאותה עיר זה מורכב...🙄

והורידו 2 אנשים כי הם נסעו בלי אישור מספק לסגר..

יש מצב שאני עומדת להתפוצץ מעצבים וזה לא דייט!

אבל נתקעים לפעמים ומחפשים נושאי שיחה?
זה קורה? או שזה לא נחשב כימיה טובה?

התגובה הכימיקלית לא תקינה.
אצל בני אדם שלא מכירים זה את זה השיחה תמיד תמיד חייבת לזרום. אחרת זה לא זה

למה את שואלת?
זה לא היה במקום לדעתך?
לא התכוונתי לפגוע

פשוט זה היה נשמע לי תגובה לא רצינית ואמתית, לכן קיוותי שאתה ציני, הכל טוב

ואני לא על קוצים ללכת.

 

וגם אם יש שתיקות, כיף לשתוק ביחד...

 

@בינה. על זה דיברנו

את יכולה להעתיק 

תקפיצי לי? אני ביום עייף 🙈

יותר מממליצה ללמוד

פשוט לא. כימיה first

שתוציאי החוצה את כל הCo2
לומדים פיזיקה קודם ואז יודעים איך לעצור את הזמן ואפשר ללמוד כימיה בלי סוף

ב"ה האדם הוא בעל בחירה, הוא מעצב את עתידו. כיצד אתה יודע שחולצה מסויימת מתאימה לך ולא אחרת? זה לא שייך לידיעה, אלא לבחירה. כך נראה לך, אז אתה בוחר כך.

אמנם קשר זוגי הוא הרבה יותר משמעותי מקניית חולצה, אבל בחיים שלנו ישנם הרבה צמתים שנצטרך לבחור. אם זה מתאים, יש שאיפות ורצונות משותפים, הדינמיקה מעולה ויש פתיחות ורצון להתקדם, אז בוחרים להתקדם.

בהצלחה רבה!

שכך זומן לנו במציאות,

"הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?!"

וטוב

ממילא 'בוחרים' להתקדם

אציין מראש שאני עוד לא בחרתי בעצמי אז קח בערבון מוגבל.

לענ״ד אתה פשוט צריך לכתוב את כל הדברים שאתה רוצה שיהיו באשתך, לדוגמה מקום תורני דומה, מציאת חן, רגשות וכו׳
אחרי שרשמת את כל הדברים תראה מה יש ומה אין (תמיד יהיה משהו שאין) ותשאל את עצמך האם אתה מוכן לוותר על מה שאין והאם זה חשוב ומהותי בחיי נישואים. (כאן ממליץ להתייעץ עם אנשים נשואים או אנשי מקצוע אם יש ספק גדול בנושא ספיציפי)

אחרי שעשית את זה ממליץ להשתשמש בפרופיל מאה שהוציאה אשתו של הרב לבנון שליט״א, (שהיא גם אחותו של הרב מנחם בורשטיין שליט״א) לפי מה שהבנתי שם עושים בירור לגבי כמה המידות של הבחורה טובות. (מצרף את הקובץ)

בכל מקרה חשוב לומר, חתונה זו החלטה גדולה וחשובה והיא בעיקר צריכה להגיע מתוך מקום שכלי ומיושב שחושב שמי שעומדת מולי היא אישה מקסימה וטובה ואני אשמח להקים איתה משפחה. יש המון זוגות שנשואים באושר שלא ידעו רגשית שזה זה עד שהחליטו, אל תחשוש מכך.
לסיום אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו מאמינים שהמשימות שהקב״ה נותן לנו בחיים הן אפשריות, אז תאמין שהבחירה הזו בידיים שלך ויש לך את הכלים לבחור נכון.

בהצלחה גדולה!

20210111194903.pdf

מניסיון

זאת יותר 'בעיה' אצל בחורים רגשיים שדי בהתחלה כבר מפגינים רגשות, כי ככה האופי שלהם,
ולבנות מאוד קשה לעכל את זה שיש גם בנים כאלה

ממש ממש לא
מקסימום חוסר יכולת כללי כזה להתמודד עם רגשות בלי קשר לזכרים

קראתי נכון?

התכוונתי שאם זה קורה אז זה קורה לבנות שמתקשות בזה באופן כללי
אני אתן את עצמי כדוגמא(רעיון גרוע ומשליך בדרך כלל) אני מסוג האנשים שלא יודעים איך להגיב כששופכים בפניהם את הלב, אז כולם חושבים שאני יודעת להקשיב בזמן שאין לי מושג מה אומרים אז אני שותקת

או שלא קשור?

מה עושים:
א. מזדהים ריגשית- לדוגמא: סיפר משהו עיצוב עיצוב אומרים איזה באסה/ וואי ממש עצוב וכן על זה הדרך. סיפור משהו שמח אומרים איזה כיף! וכדו'. בקיצור נותנים תחושה שאת איתו בחוויה..
ב. מתעניינים- מבקשים מהצד המספר הרחבה, בן אם זה בפרטים תכנים, איפה הייתם ומה עשיתם.. בין אם זה ברגשות איך הרגשתה? איך היה? וכו'
ג. נותנים 'חיבוק' (תיאורית בלבד!) - להגיד משפטים שמשמעותם אני מעריכה (ואוהבת) אותך למרות הקשיים שעברת..

מה לא עושים!:
לא נכנסים לשיפוטיות: לא אומרים אתה לא בסדר שעשית ככה, אתה ממש דפוק וכו' אפילו לא ברמז דק!

אני לא מבין גדול, אבל אולי זה יועיל לך..
כחי למחשבה.

אז קשה לומר שאין לך מושג מה אומרים..🤔

אני מביעה רגשות עם אימוג'ים בעיקר

אני חושב שכל "מעידה" מהסטיגמה יכולה קצת להפתיע,
לפעמים להרתיע.

הבעיה זה לא עצם הבעת הרגשות אלא הטיימינג. מתי אתה מביע אותם. זה כל המשחק.

או כמו שאמר רבי עקיבא:
הקב''ה מביא לנו חיטה,
אנחנו מכינים ממנה לחם.

אתר האגדה - אוצר אגדות חז"ל ברשת

אף פעם לא שמעתי על זה.
ב''ה שגם בעלי לא.

מוזמנים לגגל

תפיסה ארורה...
בחיים לא חשבתי שאשמע משהו שכזה
בריש גלי שכזה
ועוד מבת...

כדי שלא ישמעו אמירות נוראיות כאלו😶

נעזוב לרגע את העובדה שאני סולד מציניות
כיון שהיא מראה המון דברים על האדם
שהם לאו דווקא טובים למידי...

במקרה הנ"ל יש יותר מידי אנשים באמת טובים
שהשרישו בהם הבנה שגויה מן היסוד
למהו "גבר אמיתי"... וכל כך דאב ליבי ועל כך
אני מוחה.

אילו דברים לא טובים? אשמח שתפרט כדי שאוכל לשנות את דעתי ולנסות להמנע במקרה הצורך..

ב.מהי הבעיה? מהו בעינך גבר אמיתי?
אתה לא חושב שגבר צריך להתעסק יותר בעניני החוץ וממילא להיות יותר מחוספס ולנהל את רגשותיו בצורה שונה?

זה כל האתגר, המורכבות.

כי אני ממעטת להביע רגשות

מחפש אחת שממעטת להביע רגשות... 

מהצד שלי, לא חושב שזה בהכרח מפחד , יותר מוודאות.

אני יודע שלוקח לי זמן להביע רגשות או לפחות לומר מה אני מרגיש כי אני צריך וודאות בתחושות שלי, וכנראה שלוקח לנו יותר זמן להגיע למסקנות האלו.

 

מצד שני, אולי זה בגלל שאני בן אדם מאוד אמיתי לטוב ולרע, וקשה לי לומר "אני אוהב אותך" אם אני לא מרגיש שאני אוהב באמת 100% , ובייחוד אם זה קשר זוגי כשאני שואף לאהבה אמיתית, כזו שלא תלויה בדבר...מצד שני זה לא אומר שאני לא רגיש (ההיפך...)

 

לעומתי יש המון גברים שקל להם לזרוק את זה כי זה מה שבנות רוצות לשמוע...אז אולי אני הדפוק

 

בינתיים הגישה שלי לגבי האמת לא צלחה...

אבל לא חושב שאני אשתנה לרעה...

אישה מרגישה מתי זה אמיתי ומתי זה סתם.

אני לא מדברת על קשר ארוך שאז אפשר להגיד אני אוהב גם אם הרגע אתה קצת מרגיש אחרת.
אבל בתחילת הקשר אין טעם לצאת בהצהרות אהבה אם לא מרגישים ככה.

שמרוב שאני כן אפילו כשהקשר יחסית ארוך ..נגיד חודשיים- שלושה...ואני לא מאה אחוז סגור ברגשות אז זה קשה לי...

אולי אני באמת צריך לדעת לשחרר קצת ...אני כנראה מסתכל על אהבה קצת אחרת ...

מחמיא לי. אבל מי אני בכלל... תודה בכל מקרה😅

 

 

כעס עצבים ושות' בהחלט מפחידים אותי.

פחד וכאב או רגשות שמפגינים במצבים קצת יותר 'חלשים', מפחידים בעיקר כשאין הכרות מספקת- א. כי לא יודעת איך להתמודד. ב. עדיין הטוב שלו לא מספיק יציב אצלי.

התרגשות שמחה וכו - תפאדל..

לגבי אהבה- גם קצת מלחיצה כשהיא בעוצמות ולא במקומה עדיין

ולשאלה..
כמה אתם רחוקים אחד מהשני?
להפגש במרכז מסחרי?
לעשות סופר ביחד?

ביום שישי יצא לי להיות בחוץ(לדבר מותר..) והיום מחסומים, עצרו אנשים.

חיפה ומרכז בואי נגיד...
אפשר באמצע כאילו...
השבוע נראה שיהיה כמו שישי או כמו היום??
תודה רבה!!

קודם כל תנשום.... הסגר לא סתם. לפעמים ה' עוצר אותנו ואני יודעת טוב טוב כמה זה קשה. אבל צריך לקבל את רצון ה'

אני ובעלי, דוסים מן השורה, בזמן שיצאנו... קשר מתקדם מאוד(!!) לא עשר פגישות. אלא כמעט שמונה חודשים(!!)
לא נפגשנו חודשיים וחצי(!!) בגלל הסגר הראשון. היה קשה, מאוד.
דיברנו בטלפון מלא... אבל זה לא אותו הדבר. אני מבינה אותך.
אבל הבנו שזה מה שהיה צריך לקרות. ועם כל הקושי קיבלנו את זה ולא ניסנו לעקוף תמערכת.
(ואני מאמינה שבזכות זה לא נפלנו בנגיעה ב"ה. )
מיד עם סיום הסגר סגרנו תאריך והודענו על ארוסין.

אז היה קשה. מאוד מאוד.
ואני מבינה אותך לגמריי...
אבל ה' לא סתם עוצר אותנו לפעמים באמצע החיים. ולפעמים צריך לדעת לעצור מעט ולתת לה' להוביל.. בפשטות של זה. ועם כל הקושי.

בהצלחה~
והכי חשוב בנחת... בלי לחץ כלל. כי הוא לא מוסיף אלא רק מזיק.

באמת... צריך להתחזק באמונה בהחלט.. ממש!!
את ובעלך הייתם סגורים אבל שזה זה או שרציתם עוד לברר קצת? כי אנחנו עוד לא סגורים, חושב שאם זה היה סופי היה מיקל קצת אבל כעת הלחץ גדול מצד שאולי בסוף לא נרצה...

היינו סגורים על זה.

מבינה את הלחץ.. ומצד שני גם אם בסוף לא תרצו זה לא ש'ביזבזתם' זמן. במילא סגר עכשיו.
ואם כן תרצו אז בכלל אין סיבה ללחץ.

דבר על כך עם הבחורה.. תשתפו אחד את השני בחששות וכו. הכל יהיה בסדר~

דבר ראשון בהצלחה רבה בכל אשר תבחרו.

דבר שני, אני חושב שלא כל ציות לכללי הקורונה הם בגדר פיקוח נפש, וחלק מההקשבה להנחיות קשורה ליחס למדינה המכונה "ממלכתיות".
אין ספק שמסכה ואוויר פתוח מקטינים את הסיכויים להידבק-או אם אחד ממכם מחלים כבר מקורונה.

במקומך הייתי מרים טלפון לר"מ שלי ומתייעץ איתו עד כמה ה"הקשבה" לסגר שיכולה להיות שבועיים או להתארך ליותר מכך באמת יכולה לדחות את הקשר.
בנוסף יש הבדל בין אם אתם גרים במרחק של 3 ק"מ או שצריך 3 אוטובוסים ורכבת כדי להיפגש.
אם אתה בישיבה אז הכנסת קורונה ח"ו לישיבה יכולה לגרום לביטול תורה גדול, ולכן אולי עדיף שהיא תגיע למקום שקרוב לישיבה ולא תצטרך ליסוע בתחב"צ.
ולפי הנחיית הר"מ שליט"א הייתי פועל.
בשורות טובות.

כל מה שכתבת אמת
המרחק לא 3 ק"מ אבל גם לא רכבת ו3 אוטובוסים חחח הישיבה דווקא נסגרה מצד הקורונה כבר שבוע שעבר ואני כבר הייתי חולה ככה שזה לא כזה בעייתי מצד האמת רק מצד המדינה...

ואחרי שתבין מה הסיטואציה מבחינתך, מה אפשרי ומה לא ומה המחיר של כל מעשה

 

לדעתי אין איסור מוסרי להפר את הסגר, כל עוד הסיכוי שאתה מפיץ קורונה בהפרת הסגר הוא אפסי עד לא קיים.

 

מצד שני, יכול להיות שתיתפס עובר על החוק, ואולי זה מחיר גבוה מדי עבורך (500 שקל קנס זה הרבה).

 

ואחרי שתבין מה הסיטואציה מבחינתך, .. - לקראת נישואין וזוגיות נשמע כמו מענה טוב מאד

אין סיכוי להדביק כי אני גם סרולוגי וגם הבחורה ב"ה ככה שלא שייך להדביק, אשריך!!
בטח אני אשמע דפוק לגמרי אבל הייתי מוכן לשלם 500 שח בשביל זה לא נשמע לי מופקע חחח ה' ירחם עלי כמה אני נואש
(בתנאי שבאמת אפגש כמובן)

תסעו באוטובוס,ככה הסיכוי להיתפס קטן

באוטובוס או לנסוע באוטובוס לפגישה?

אתם יכולים להיכנס לאיזה רמי לוי..

תודה רבה

או ללכת להפגנה

או לתרום דם

בקיצור להיות יצירתיים.

 

וגם יש לי שאלה, מה הכוונה שאתה נגעל לחשוב על זה שתדברו בטלפון? הכוונה במקום להיפגש? הכוונה בכללי? כי זה נשמע קצת תמוהה..

 

בכל מקרה, שיהיה הרבה בהצלחה!

בעה נחשוב על משהו
נגעל הכוונה במקום מפגש, כי אין לזה תחליף במצב כזה...

אז באמת שהשכל הישר אומר שתפגשו וזהו.
איך? תמצאו דרך. זה לא בלתי אפשרי. אנשים נוסעים לעבודה, להורים מבוגרים אם צריך, לקניות.

בס"ד

 

 

מותר לצאת בתקופת הסגר גם למעבר דירה , לראות דירות באזור או מקום מסוים וגם לעבור דירה. אז אם תופס אותך שוטר אתה יכול להגיד שאתה הולך לראות דירות ב.... לצורך חיפוש דירה למעבר דירה.

 

מוסבר על זה בסרטון הזה:

מעבר דירה בזמן הסגר

 

 

בהצלחה!!

מקסימום תתפס 500₪

אני נגד זום בהתחלה אבל זה גם כי אני מרגישה צורך לחוות את האדם יותר אחרת זה מרגיש לי למרוח את הקשר בכאילו בירורים ביננו ומעדיפה לחכות ולמרוח ככה 

 

נראלי אפילו מעדיפה טלפונים במקום פגישות בהתחלה אם האופציה היא טלפון או זום 

זום זו אחלה פלטפורמה.
הבעיה היא רק בנראות..
בחור יכול להראות בזום קצת שונה מהמציאות.
(כמובן שגם בחורה..)

אני חושבת שזה פשוט עניין של הרגל.

זה פשוט לא זה..
כי להיות עם בנאדם זה לא רק היכולת לראות אותו
פלוס זה שאני מניח שממש מביך בפגישות ראשונות..

קניתי מצלמה אבל משהו קרה לפוקוס

לוידעת מה היה
אבל אם קרה שהוא לא רצה אותך
זה לא אומר שאת נראית פח בזום..
גם בחיים האמיתיים אנשים נפגשים ולא רוצים אחד את השני.

שבגללה החלטת שאת נראית פח בזום

בהצלחה! 🙂

ומתנהג כמו ערס?
ערס זה לא רק רמה דתית..
זה יותר התנהלות.

אבל כזה מראה יותר משוחרר
לא נראה דוס פצצות

תספורת?
גינס בעינך מעיד על ערסיות?
בלי זקן?
תמקדי יותר כדי שיענו לך תשובות יותר ענייניות.

אם זה מכנס יותר צמוד, חולצה פתוחה יותר, תספורת קצת יותר ערסית..
הכל במידה, כן?
לא מוקצן אבל כן קצת..

השאלה היא איך הוא מתנהג? מידות?
חוץ ממראה חיצוני הוא דוס בעינך? לפחות לפי הבירורים והדיבור בניכם בפגישות..
אם כן אז פצצה.
יש דוסים שחשוב להם המראה ולכן זה ככה, לא מחייב שהם פחות דוסים.
זה בדיוק כמו בנות, יש בנות שהמראה שלהן יותר דוסי ויש כאלה שפחות, כי הן לובשות מותגים,שמות לק, גינסים, פזור וכו'.
לא מחייב שהן פחות דוסיות, אלא פשוט זה הסגנון שלהן, ככה הן אוהבת להראות.(כמובן שהכל בגבולות ההלכה..)

זה יותר אומר מאשר בנות ככה.
חשוב לי שיראה טוב. אבל עדיין

לפעמים זה תלוי איפה גדל, איפה הוא לומד..

לדעתי כדאי לראות תכלס כמה הוא דוס.
לא לשאול ישירות בפגישות ראשונות, זה יכול להעליב, אבל אפשר לקלוט התנהלות של בנאדם

איך אפשר לבדוק את זה?

איך הוא מתייחס לרבנים, כמה הוא מתלהב מענינים שבקדושה

זה בעיקר תלוי בך, מה את מחפשת..

אפשר לקלוט...

אני לומד ב"ה בישיבה "דוסית מאוד".
ממה שאני מכיר הנראות החיצונית לא באמת מעידה על האדם.
השאיפות והלימוד בישיבה וההקפדה על שמירת מצוות באמת מעידות על האדם.
לא ברור לי בדיוק מה זה "ערס" אבל אצל בני ישיבה לא תמיד הלבוש מעיד-זה הרבה פעמים מהבית..

מה זה נראה ערס..
במקומך הייתי שואל על השאיפות,לימוד וההקפדה על מצוות..

לגבי חולצה ומכנס לא הייתי מייחס חשיבות..
אבל זה תלוי באיזה ישיבה זאת..

כשאת מעלה סיפורים או התרחשויות שקשורים מבחינה דתית לעולם שלך - איך הוא מגיב?

כשאת שואלת את אחד החברים הקרובים - מה תגובה שאת מקבלת?
זה נראה לי ...

גם כששניכם הולכים יחד/ נמצאים במשהו ששייך לתורה/ תפילה/ טקס כלשהוא, איך הוא מגיב או מתייחס? האם הוא קר רוח? האם הוא מתלהב ושמח? וכו'

גם כן ברמה המעשית מהסדר יום שלו.
לשמוע איפה הדגשים, מה חשוב לו.

לדעתי, אם הוא מבטא התקדמות קבועה בעבודת ה' וזה מגיע עם מידות טובות, אפשר להיות רגועים בענין הרמה הרוחנית. לא משנה איך הוא נראה

אלא כוונת מכוון

הראשון מביניהם.

לא בדיוק הבנתי את האפשרות השניה- "להאשים" את הקב"ה?
ודאי שגם לקב"ה יש חלק בזה.(אשמח לביאור)
איני יכול לתאר לעצמי אדם שאומר עשיתי כל מה שביכולתי-מכאן והילך רק הקב"ה "אשם"/"אחראי".

יש לי חברה נשואה שהתחתנה דיי מאוחר, ודיברנו פעם על העניין, על התחושות שהיו בה וכו'..
היא אמרה שבדיעבד היא הבינה שכל העיכוב היה בשבילם (אמנם הסיפור והמסר חסרים מאוד, אבל כנראה שלא כאן המקום לפרט אז תיאלצו לסמוך עליי שזה סיפור יפה..)

מודה שקל יותר להגיד אמירה כזאת בדיעבד, כשאת כבר במקום אחר, אבל היה באמירה הזאת משהו ממש מתוק בעייני, וזה הרגיע מאוד.
מאז, התחושה הכללית היא שדווקא בגלל שעוד יש לי (ואולי גם למר בחור) עבודה לעשות רבש"ע מעכב את העניין.. - בשבילי. בשבילנו. שלא נפספס אחד את השניה על הדברים הלא נכונים. שלא ניפול מהקשיים הלא נכונים. שנהיה מוכנים אחד לקראת השניה.

(וכמובן שמשתדלת לא להפוך את זה להתניה מוחלטת וברורה לגמרי.. אני לא מנהלת את העולם ולא ודאי לי שביום שאסיים לעבוד על x בעלי יצוץ לו משומקום..)

חשוב לדייק, הסיבה שהקב״ה נותן לנו אישה/בעל זה לא כדי שיהיה לנו נחמד ונעים אז עד שלא נתנהג יפה לא נקבל סוכריה. העניין הוא שכל פעם שהקב״ה נותן כוחות זה בשביל לבצע משימות, (שמעתי מהרב אלישע וישליצקי זצ״ל בשם הרשב״א כזכור לי) זה אומר שאם עוד לא קיבלנו סימן שאנחנו עוד לא מספיק הכנו את הכלי (שהוא אנחנו) לבצע את המשימה כמו שצריך.

(ואני לא נכנסת ללמה זה רציתי בעבר כי אין לי כוח ואני לא אוהבת לדבר על זה)

והעבודה שלי, תותאם יחד עם מה שמלמעלה

יכול להיות שאין לזה שום קשר לשני הדברים (כלומר ברור שה' ברקע וכו' אבל...)-
פשוט מאוד. לכל אדם במצב הנתון יש בחור/ה על פי דרגתו שמתאימ/ה לו. ייתכן שאני לא נפגש עם הבחורות המתאימות, ומפספס אותן פעם אחר פעם, וייתכן שהיא מפספסת אותי.

להגיד שזה בגלל שאני לא מספיק מדויק? ומתי אני אהיה מדויק? מי קבע באיזה דיוק אני צריך להיות?
אפילו ממזר בקצה אחד של העולם משדכים לו מקצה שני של העולם לפי דרגתו... פשוט אם אני אעשה עבודה אני אתחתן כנראה עם מישהי יותר טובה.
עבודת הדיוק או עבודת המידות איך שתרצו לקרוא לזה- זו עבודת חיים. זה לא עבודה עד החתונה וזהו. אני שלם.

ברגע שאני מוכן לחתונה גם מבחינת מידות וכו', אני מדויק. וזהו.

אני יודע על עצמי שהמידות שלי גם אם לא וואו הם בסדר. וכמובן שאר הדברים שצריכים לחתונה. אני יכול להתחתן בשלב הזה. תמיד אפשר יותר להיות מדויקים, אבל זה לא קשור דווקא לחתונה אלא לכל החיים שלי.

@חדשכאן מעניינת אותי דעתך

אני פחות אוחז בשיטה שמחפשים את "האחת", "הזיווג" או מה שזה יהיה.
חשבונות שמים, אני משאיר לשמים. מאמין שאני לא יכול לשבש לה' את "התוכניות" שלו בשבילי. ומה שאצליח ליצור ולעשות בשבילי, זו בעצם "התוכנית" שלו.

אני חושב שהרבה בנות פוטנציאליות לבנות קשר, ויתכן בהחלט שמקום מדוייק יותר אצלי היה מאפשר את הבניה הנכונה.
כמובן שיחד עם האמונה אני מבין שאני בתהליך עם עצמי וכנראה שלא לחינם. אני לא אומר שכל אחת שנפגשתי איתה, הייתי יכול להתחתן. אבל יתכן בהחלט שאם הייתי במקום אחר, הייתי יכול להתחתן כבר עם אחת מאלה שיצאתי איתן. כי הייתי מצליח להיות יחד את הקשר הנכון לנו.

ההשגחה וההשתדלות עובדים יחד.
בדיעבד, זו הדרך הכי מדוייקת לי ואני שמח ומאושר על מה שהרווחתי תוך כדי.
בדיעבד, כנראה שה' כיוון אחרת.. 🙂

לא כ"כ הצלחתי להסביר את הנקודה...

התכוונתי שיש הרבה שמתאימות לי. לכל רמה שלי יש בחורות אחרות שיכולות להתאים. וצריך פשוט לא לפספס את זה. אז כאילו תמיד אני ראוי פשוט לסגנון אחר.

 

פשוט הקטע של להיות ראוי- מה שאמרתי זה שבכל מקום בו אני נמצא (בגרות נפשית X או Y, עיסוק בחיים, כשרונות וכו') יש בחורות אחרות שיתאימו לי. אז בעצם תמיד אני ראוי