אני גם בעסק.. ויש לי כמה וכמה חברות שבוטלו להן קורסים או שדחו את הלימודים לעוד שנה כי הן יצאו או התחתנו ולא הצליחו לשלב. זה קורה. את בכלל לא היחידה.
אז דבר ראשון - את לא משוגעת, את נורמלית לגמרי!
דבר שני – איזה כיף שאת יוצאת ואת בקשר!
לענייננו...
האם זה אפשרי לשלב? בעיניי כן.
האם אפשרי בדיוק בדיוק כמו מקודם? לא חושבת. יש פה דברים שבאים אחד על גבי השני.
צריך לנסות למצוא שילוב איכשהו בין השניים...
שאלת השאלות איך.. נראה לי אינדוודואלי ממש. אני אנסה. מקווה לא להתבלגן מידי
אשתף ממקומי ומקווה שאולי יהיו כמה דברים שיעזרו...
לאורך כל הסמסטר הזה ערימת המטלות שלי הלכה ונערמה... הייתי בבלאגן רציני בפנוכו ולא הספקתי לעקוב אחרי הלימודים.
היתה תקופה שבאמת לא כל כך הצלחתי וצברתי פער מטורף אבל באיזשהו שלב זה עשה לי רע בפנים, הרגשתי שזה לא נכון לי לזרוק הכל בגלל שאני יוצאת, יש לי מילגת לימודים ומחוייבות לציונים ולא רציתי לפספס הכל, ובכלל, לא רציתי למשוך בעוד שנה את הלימודים ושיתבטלו לי קורסים.
עוד נקודה שעלתה בהמשך בעקבות העומס הלימודי, זה שהרגשתי שאני לא מצליחה להיות לגמרי בקשר ולעשות חושבים כשכל הזמן יש עלי כמויות של לימודים. הרגשתי שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי כי מצד אחד לא הייתי בראש ללימודים ומצד שני לא רציתי לדפוק לעצמי את הלימודים לגמרי, אז ניסיתי, אבל כשניסיתי ללמוד אז טבעתי ולא ידעתי במה להתחיל מרוב העומס..
קיצר אז בלאגן היה... כמה דברים שעזרו לי:
- להחליט שזה חשוב לי באמת ואני רוצה להשקיע בזה זמן. גם אם זה יבוא קצת על חשבון הקשר.
- לעשות רשימה מסודרת של כל הדברים (רשימה אימתנית הייתה ועודנה לי) לפי סדרי עדיפויות.
- שיתפתי את מר בחור בזה שאני בעומס, שחשוב לי שהלימודים שלי לא ידפקו, הוא הבין לחלוטין ותמך ופירגן ואפילו שלח אותי מידי פעם לעשות או שלא נפגשנו... ובתכל'ס, הם ממש יכולים להבין, זה בדיוק כמו שהוא לא רוצה להיפגש על חשבון סדר בוקר בישיבה, או כמו חייל בצבא שלא יכול לדבר ומתגמשים ומסתדרים איכשהו. נכון, זה לא פשוט, אבל איכשהו מוצאים פיתרון, אז גם כאן אפשר. זה גם תקופתי אז הכל בסדר.
- התייעצתי עם מישהי על הקשר.. ליווי.. עזר לי לפנות את הנפש ללמידה.
- לגבי העומס שצברתי - ניסיתי לדבר עם מרצים רלוונטיים ולנסות לקמבן לעצמי עבודות השלמה או שיפתחו לי שוב הגשה ופשוט קצת יורידו לי בציון בעקבות איחור אבל שלא יתבטל לי הקורס.
- ניסיתי למזער נזקים (משהו שעשיתי לאורך כל התקופה שיצאתי)- בדקתי איזה קורסים הכי גוזלים לי זמן, וניסיתי להיות עקבית עם הקורסים שבהם אני לא מתפקדת, במקום להחסיר בכל הקורסים, ניסיתי ליצור לי הפסקות ורווחים מסודרים- החלטתי על כמה שבהם אני דורשת מעצמי פחות ובעקבות כך אקבל יותר נמוך/יידחה לי לשנה הבאה. אבל לא שהכל ילך.
- קצת מאתגר לי לסדר את זמני היקר בלשון המעטה.. היו פעמים שהיה לי המון זמן ופשוט בזבזתי אותו כי דעתי הייתה מפוזרת עליי או כי התחשק לי לראות סדרה או סתם לדבר עם חברות... החלטתי שאני בנחת עם עצמי ממש על מה שאני לא מצליחה ושאני מבסוטה ממה שכן. (אישית הנחת וההכלה כלפי עצמי היו מאוד מדוייקות לי, תבדקי אם גם לך)
- לעשות עבודות עם אנשים – האמת פחות אוהבת עבודות קבוצתיות אבל המציאות הוכיחה לי שהמחוייבות לעוד מישהו מכריחה אותי לעשות. אז אולי לנסות לשבת ללמוד עם חברה?
- יותר מידי מבחנים בשבוע אחד ולא תספיקי? יש מועד ב ומועד ג... אפשר להחליט מראש שאני לא מסוגלת להתמודד עם 3 מבחנים בשבוע ולגשת רק לשניים.
צריך לבחון למה אני לא מצליחה ללמוד.
אם זה עומס טכני - אז יש פה למעלה עצות למיניהן.
אם זה כי עמוס לי בנפש -אז אני מציעה לנסות לטפל קודם בנפש, לתת לה מה שהיא צריכה ואז לדברים תהיה אפשרות בכלל להסתדר, יתפנה להם מקום. אני ניסיתי לעשות סדר בנפש, נתתי לי מקום לתחושות, התייעצתי עם מישהי מדהימה, ואיכשהו ככה הצלחתי לעשות דברים נוספים.
זה באמת קשוח, אבל זה אפשרי במידה כזו או אחרת.
דורש תמרונים, דורש עבודה, דורש מוח שליט על לב, אבל זה בסוף שווה ומשמח ומספק להרגיש שהצלחתי.
תקרעי את עצמך על הצלחה אחת קטנה והלוואי שזה יתן לך כוח להמשך.
תאספי לך סביבה תומכת, מגנומים, שוקולדים, חח סתם, החבר, ההורים.. חברות.. מי שאפשר לגייס תגייסי!
בהצלחה גדולה גדולה 
) מה קרה שם..
- נשואים טריים
