פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 347)

אבל זה עניין סובייקטיבי לחלוטין

חושבת שזה תלוי גם בכמה הפער משמעותי

סתם בצחוק.

תנסי. אם את מרגישה שאת לא מצליחה להתחבר אליו, לחתוך. אם לא, שיהיה לכם בהצלחה ביחד

רק אוסיף שהמדריך שלי בבני עקיבא היה יותר נמוך מכולם כולל הבנות ובכל זאת היה מדריך מצוין ואסרטיבי ומוביל. סנטימטרים יכולים להוסיף לתחושה ולעזור אבל זה רק כי אנחנו נתפסים לדברים חיצונים. אם מבינים שהכל בא מבפנים אפשר להתגבר על זה.

ושוב, אם את לא מצליחה אין מה להתעקש ואם כן שיהיה לכם בהצלחה

עד כמה נמוך ממך.. אם זה בכמה ס''מ אני חושבת שכדאי לנסות

ומאוד כדאי בפגישות הראשונות להתאמץ להשים בצד את עניין הגובה ובאמת לבוא להכיר את הבנאדם

אם אחרי כמה פגישות שאת מכירה את הבנאדם- יכולים להיות 2 מצבים:

1. או שהכרת בחור חמוד ממש ועניין הגובה הרבה פחות מפריע

2. או שהכרת בחור סבבה והגובה עדיין מפריע לך ולא מרפה ממך..

 ואז תדעי לקבל החלטה יותר חכמה..

אבל בכללי אני חושבת שכדאי לנסות

אבל זה מסוג השאלות שקצת קשה לי עם זה שהן נשאלות כאן..
למה לקבע את עצמך?
ואם יענו לך שזה מפריע ממש, אז את לא תשימי לב מה את מרגישה?
אז אנשים נמוכים לא יתחתנו? ומה עם נשים גבוהות?

ברוך ה לי אין את הבעיה הזאת {חוץ מזה שאנשים נמנעים להציע לי מישהי כי היא נמוכה ממני, מעצבנים}

בכל אופן, תראי לבד מה מפריע לך.. ואל תתקבעי, כי אולי נמוך אחד מפריע לך, ונמוך שני לא..

{לפעמים זה נובע מרצון להרגשת ביטחון, ואם יש מישהו נמוך אבל רציני ומשרה ביטחון, זה מסתדר - דוגמא}
 

שמתחיל עם דיון כזה

שאלה אליך - איך קבעת על פי החוויה האישית שלך מה הרוב? כמה בנות פגשת?

גדלת בחברה של בנים ובנות ביחד וידעת להשוואת?

במה אתה מעוניין להרחיב אופקים?

הכותרת והשאלה אומרות שזו שאלה/תהייה..

דיברתי על רוב הבנות *שפגשתי* ומתוך כך באה השאלה אם זה באופן כללי ככה.

וכן, יש לי גם חברים שפחות יש להם מושג בתחומים שונים, כמו שגם לי יש פחות מושג בנושאים מסויימים. אבל אני מדבר על דברים יחסית פשוטים שמי שקצת קורא פה ושם עיתונים/ספרים וכד' אמור לדעת מה זה. חשבתי שזה ידע כללי בסיסי יחסית שכולם מכירים ומסתבר שלא.

יש משמעות שיכולה לקבוע לעובדות...

אבל הרבה פעמים תחושה אישית היא תלושה

למה שמין יבדיל ברוחב אופקים? מה הסברה בכך?

הרבה קשור לתחומי העניין שלך.. לאופי...לחיים העכשווים שלך.. ואז זה הופך להיות 'ידע בסיסי' מבחינתך

יכולה להעיד על עצמי שלא היה לי ככ מושג כשדיברו על סגר שמתקרב (גיליתי את זה כשחברה שהייתה צריכה להתחתן באותו זמן דיברה איתי ואמרה שהם שוקלים לדחות ותהיתי באוזניה למה והבנתי שריחפתי ..)

דוגמא נוספת - היום בצהריים בדרך אגב גיליתי שטראמפ הפסיד, בעקבות שיחה עם אדם אחד.. 

ועם כל זאת לא חושבת שאפשר לומר עלי שאני צרת אופקים.. ממש לא.. פשוט לא מבינה בפוליטיקה וגם לא עוקבת אחרי חדשות.. אבל מבינה בהמון דברים אחרים!

הבאתי לך בכוונה דוגמאות קיצוניות בנושאים שהם "הכי" מדוברים כדי להראות לך שזה הרבה פעמים תחומי עניין..

אגב, בעיניי זה לא כזה רע להכיר לבנאדם או להסביר לו.. לא צריך תמיד להתחלחל מזה... בדיוק כמו שבפעם הראשונה שיצאתי עם חייל הוא הסביר לי המון המון מושגים שלכאורה מאוד מוכרים ולי לא היה יד ורגל בהם.. או שיצאתי עם מישהו והסברתי לו מה זה פרוזן..זה לפעמים אפילו ממש נחמד לעשות יחד הכרויות של דברים(:

ברור שיש בנים צרי אופקים. הבאת דוגמא בעצמך. השאלה כמה זה נפוץ יחסית?

מה יועיל לי לדעת? קודם כל לא לפתח ציפיות (כן, הייתי קצת המום כשראיתי שלא ידעה מה זה *** אבל הסברתי לה בנחת. אמרתי לה שגם אני לא יודע הכל..) לא לחפש בנרות דבר שפחות נפוץ (האם לשים דגש על זה בבירורים).

כשאמרתי רחבות אופקים זה לא להיות מעודכן בידיעות חדשותיות. זה להכיר נושאים ותחומים שונים ברמה כלשהי. מה שהתכוונתי שנושאים שונים יכולים לצוץ בעיתונים בתור חדשות "נייטרליות" שהם לא פוליטיקה.. לא צריך להיכנס כל יום לאתרי חדשות או לחרוש אנציקפלודיות בשביל לדעת דברים כאלו. קצת להיות מעורב בנעשה מסביב, קצת לפתוח את הראש בקריאה וכו..

בד"כ מי שמוכן לקבל ידע עושה עם זה משהו ונראה שהוא מסתקרן כשמישהו מדבר איתו על נושא שהוא פחות מכיר. אם זה היה המצב הייתי מרגיש יותר טוב, כי יש רצון ועניין לדעת מהצד השני..

תלוי איזה סוג של דוסים. זה מאוד משתנה...

בכל מקרה הגיוני מאוד שזה יהיה אצל ביינישים.

ממש כל היום לומדים תורה. לוז פסיכי שהוא כל הפחות מ7 ורבע בבוקר עד 10 וחצי בערב עם שעתיים הפסקה.. איפה יש זמן לפתח תחביבים לראות עולם? זה לא ש"ל שאפשר אחרי התקן צהריים לטייל בסבבה. 

זה לא בהכרח חייב להיות תלוי אדם.

יכול להיות גם שהאדם רוצה אבל חלק מהחיים לא מאפשרים.

זאת באמת בעיה אמיתית. אולי.

זו  אמירה עוד יותר לא ברורה..

יש בנות כאלה, ויש בנות כאלה. כמו שגם יש בנים כאלה ויש בנים כאלה.

אין פה עניין להכללות.

יפה מאוד.

בעצם, כל התמודדות שיכולה להיות לא נעימה היא באה ממקום טוב ומכוונת למקום טוב.

ברגע שמכניסים את זה לראש, לדמיון שלנו - אז הרבה יותר כיף וקל לראות את האור.

 דמעות הגאולה - מילים : הפי  

^ עכשיו זה ברור יותר לצופים שזה השיר שלך.

״לאוכלי אבקת חלב נוכרי. אפיית ישראל. בהשגחת הרב גוטניק, ועד הכשרות סידני, אוסטרליה, ובאישור הרבנות הראשית לישראל״

בכל מקרה, גם אם לא Tim Tam , אז לחפש משהו בסגנון אחר עם כשרות בד״ץ או מה שצריך.
העיקר שיהיה **טעים מאוד**, המון שוקולד, **באריזה יפה** ולא שקית ניילון עם עוגיות. לזה הכוונה. 
להשקיע בעוגיות.

https://www.foodsdictionary.co.il/Products/523/טים%20טאם%20מקורי

מה עשית במקרה כזה ?
אכלת מתוך נימוס או לא נגעת בכלום ?

כי ב TimTam הסיכוי שזה יקרה...הוא אפסי. 
וגם האריזה יותר יפה ומכובדת לפגישה מאשר שקית ממאפיה.
בגלל זה חשבתי שזה עדיף. אבל כמובן זו רק המלצה לצופים.
 

אבל שבת היא נקבה, ולכן היא 'מבורכת'

לעניותי....

לא יודע מה החוקיות.

היא נקראת כ'כלה' משמע נקבה.

מצד שני היא לפעמים נקראת כמו כל יום ש'יום' זה זכר.

תלוי בהקשר. בהקשר של ברכה מסתבר שזה נקבה

"כי היא מקור הברכה" - נקבה

אנחנו אומרים "שתהיה שבת שלום" ולא "שיהיה"

ז'א שמדובר בנקבה בהקשר הזה

אם אני אפסיק להשתמש בזה (מקווה שלא), זה בגללך. תראי מה עשית.

גם אם לעצמך את נשמע מגוחך

עכשיו ערכת את זה והצופים חושבים שאני סתם מגזים או מדמיין דברים.

https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/nb-shabat.pdf

מה בסה״כ ביקשתי בפוסט ״שבת שלום״ ?
ש 100 אנשים בפורום יברכו ״שׁבת שלום״ אחד את השני ויראו למהנדס הראשי, שהם לא שכחו את השבת *גם* בפורום.

מה קיבלתי ?
שירשור ארוך של חברי מועצת אבשלום קור.
זה בטח מסר שהוא מנסה להעביר לי. אני רק לא מצליח מה המסר בדיוק.

וזה מוזר, בד״כ אצל כהנים (עד שיש הזדמנות להשחיל את זה שאני כהן..)
התקשורת ממש חזקה.

אני בסך הכל איחלתי בחזרה וניסיתי להיות תקנית

כל הסימפוזיון הזה באשמת @הפי

עצות?

אם את סומכת על ההתנהלות שלהם, והם לא מסננים אלא רק שומעים בשבילך, ואם יאשרו הצעה אז הם יספרו לך מיד וישאלו לדעתך - זה מצוין.

אבל אם את לא סומכת על שיקול הדעת שלהם באופן מלא

או מרגישה שהם מסננים הצעות שאת היית רוצה לנסות

אז בהחלט תחושה מוצדקת.

אם הייתי מכיר אותם, ממש אולי הייתי יכול לייעץ לך איך להתגבר על הבעיה.

בעקרון זה לדבר איתם, שיבינו שאת לא ילדה, שאם את יכולה להתחתן את יכולה גם לבחור עם מי. אבל לגבי הטכניקה בדיוק אני מרגיש שאני לא יכול לתת עצה. רק מקווה שיצליח

אז מה?

אבל, וזו עובדה - נקודת המבט שלהם שונה (איך ולמה? זה תלוי בדינמיקה של היחסים ביניכם וברקע, אני לא מכיר אתכם).

אם את רוצה שהם יבינו אותך ויכבדו את הרצון שלך, את צריכה קודם כל להבין את נקודת המבט שלהם ומתוך זה לדבר איתם - לא בצורה של לבוא בכעס ובגישה שהם לא בסדר אלא להסביר את העמדה שלך מתוך כבוד ועל אף הבנה לגישה שלהם (וכל זה למרות שאת הצודקת כאן). ותזכרי שבסה''כ הם רוצים את טובתך, גם אם עושים את זה בדרך שגויה.

ובלי קשר, אם את רוצה לחדש את הסיסמא לניק הקודם את יכולה לפנות אליי במסר.

אדרבא, תגידו אתם

מצד שני אני הייתי שמחה שההורים שלי ישתפו אותי על הצעות רק כשזה רלוונטי לטעמם ואחרי שבדקו על הבחור,

להפך- זה חוסך לך כאב ראש של סתם לשמוע, הם מסננים לך לפי מה שהם חושבים ואת בוחרת בסוף ממה שמציעים לך.

לדעתי זה  יתרון, אלא אם כן את לא סומכת עליהם

את יכולה לבקש מהם שיפנו אליך.

כמו כן, זה באמת בעיקר התמודדות שלך מול ההורים שלך וההתנהלות שלהם כלפייך שזה באמת נושא רגיש וקריטי.

תגידי, למה לך לדעת על הצעות לא רלוונטיות בעליל? לא חבל על כאב הראש?

נראה לי הכי טוב זה להסביר להורים מה חשוב לך, ובמידה ומגיעה אליהם הצעה מתאימה שיפנו אלייך לבדיקה. בכל מקרה (נראה לי) אין מצב שההורים קובעים עבורך דייט, נכון? 

אגב, בהתחלה ההורים שלי קיבלו עבורי הצעות, ואז אמא שלי אמרה שאני פנויה ובעצם ביררתי על הצעה אחרת. חוסר נעימות. ואז הכל עבר אליי ישירות.

ב"הצלחה!

צריך שתהיה תקשורת טובה ותיאום בין הילדים להורים.

לא חושב שסוג הרקע שלה פותר את המצוקה שהיא מציגה

אבל יכול להיות שבמגזרים מסוימים מקובל,

תאמת, תהיה, אם זה מקובל במגזרים מסוימים זה אומר שזה טוב? 

לא בטוחה בכלל...

ובמגזר החילוני (ו ״בעולם״) זה קורה בוודאות *גם* לפני חתונה. (בחלק מהמקרים)

אולי בקשרים לא מחייבים כמו ידידים וכד' 

אבל בעיקרון לא שייך מבחינה הלכתית כיוון שיוצאים למטרת חתונה

מאגר מקומות מטורף+בתים של אנשים טובים,לדייטים(הודעה שקיבלתי) - לקראת נישואין וזוגיות

כיף שאנשים מבינים אותך 

אמרו לו: התעודד, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע.

אז הוא התעודד והמצב באמת נהיה יותר גרוע.

שההבדל הוא לא בחשיבה אלא בעמדה הנפשית, הגיוני שאם את היית הצד המעודד היית אומרת אותו דבר (ובהתאמה הצד השני, זה שבדיוק ניסה לעודד ככה, היה מתעצבן).

כי כשמתוסכלים ההיגיון של 'תשמח במה שיש לך' לא מעודד אפילו שהוא נכון, בגלל שהוא פונה לשכל (ולכן מי שלא מתוסכל חושב שזה אמור לעודד, ודי בצדק) אבל מפספס את העמדה הרגשית שהמתוסכל נמצא בה.

אפילו רק בשביל להסיח את הדעת מהצרות של עצמי.. תמיד יותר קל לחשוב על צרות של אחרים🙃

חוצמזה שאני אומרת לעצמי 'אמאלה איזה נס שלא קרה לי גם זה.. רק זה היה חסר לי'.

נחמת רבים צרת שוטים!!!

מי לא מכיר את הסיפור על רחל אשת רבי עקיבא ואליהו הנביא?

אנחנו מניחים שאחרי שאנחנו נשואים למישהי למשך 10 שנים, אנחנו אוהבים אותה בגלל הקשר שלה אלינו ולא בגלל שום תכונה חיובית שלה. במקרה הממש טוב, זה כך אחרי חודש. וזאת כנראה התשובה.

זה לא גלידה או פיצה שאם תאכל ממנה יותר מדיי אז יימאס לך...

שכיף לך בחברתו של מישהו וטוב ונעים לך

אז זה נשאר ככה, גם אם תהיו 50 שנה ביחד.

ככה אני מאמינה

כאילו אני רואה את זה על החברות הטובות שלי

ולהפך, עם הזמן אפילו הקשר נהיה עמוק וכיף יותר

והן מבינות אותי יותר לעומק שזה גם בכלל כיף

השוני בזוגיות הוא העניין של יחס ותשומת לב, 

שאם משהו שם נפגע (ולא רק, יש עוד דברים, אבל זה מה שעלה לי כרגע) 

אז צריך לדעת לשים לב לזה ולפייס ולדבר על הדברים

וברגע שאין את הנ"ל. אפשר לצבור משקעים

עכשיו, שמתחילים להצטבר משקעים ואכזבות

ברגע שמגיע ייאוש מהצד השני, שהתייאשת שהצד השני יבין אותך או יכיל אותך

אולי אז באמת כל שאר האישיות שלו פחות תעניין אותך. כי משהו בסיסי לא סופק מבחינתך.

ואז אולי "יימאס" לך כמו שכתבת... 

לי היו קשרים טובים ועמוקים עם חברות שהתאדו בשלב כלשהו..

שהיה ממש כיף וטוב והקשר התאים לשתינו, אבל בסוף זה התאים לתקופה בחיים..

אז אם את משווה את זה לקשרים עם חברות, זה דווקא עוד יותר מפחיד.. שזה עלול להעלם יום אחד.. שזה התאים ל'אז' וכבר בתקופה אחרת כשאחד מבני הזוג ישתנה זה כבר לא יתאים

הבנתי מה ניסית לומר.. סתם העלית לי מחשבה מנגד על העניין

קשה לי להגיד בצורה וודאית

אבל החברות הטובות שנשארו איתי או שהכרתי חדשות הן מבחינתי משפחה ולכן זה לא רק משהו תקופתי...

אבל אם היה נוצר נתק מסיבות שלא תלויות בנו, אפשר עדיין להבין את זה, ולא הייתי קוראת לזה שנמאס לך מהבן אדם...

זה לא רק מי הבן זוג, התכונות והמראה שלו..

אלא גם אלו חוויות מעצבות ואירועים קרו לבני הזוג 

ומאמינה גם שעם הזמן הקשר רק מתהדק ומתחזק ולא להיפך. (או לפחות באידיאל )

הרב יהושע שפירא כותב בספר שלו 'לצאת מהדעת' שהדברים שהכי אהבת הרבה פעמים יהיו אלה שהכי יעצבנו אותך

שזה בכלל מחשבה שיכולה להכניס לתסביכים

אין לי תשובה למחשבות האלה חוץ מהזדהות.

ההנחה היחידה שלי היא שבסוף יש זוגות נשואים בעולם.. והרבה מהם שמחים סהכ אז כנראה איכשהו זה עובד וקורה

ואז בדיוק תתחיל העבודה. 

נזכיר לעצמינו שנשבענו אמונים זה לזו.. ניזכר באהבת הקדומים שלנו, ונתחיל לבנות אותה לעומק.

(מישהו קרא את "לבסוף מוצאים אהבה"? הוא מתאר שם את התהליך הזה. אם מודעים אליו ולא נבהלים ממנו אפשר לבנות בניין יציב ואיתן)

אבל בגדול זה קשור לדרך הלא מודעת הגורמת לנו לבחור את בני הזוג שלנו.

אותם דברים שגרמו לנו לבחור בו/ בה הם באופן בלתי מודע אותם דברים שיושבים על החסכים הכי עמוקים שלנו או על הנקודות הבלתי פתורות שלנו, ולכן אחרי שלב ההתאהבות, אותם דברים בדיוק עשויים להפוך פתאום לבלתי נסבלים.

לא יודעת אם ההסבר ברור, ממליצה בחום על הקריאה של הספר שציינתי לעיל. הוא מסביר את זה מעולה וחוץ מהכל הוא גם מרתק.

מהי זוגיות אם לא שני אנשים

שלא מפסיקים לשאול אחד את השניה

אם יש מים חמים בדוד.

מי רוצה חיים משעממים?

הרבה יותר מעניין להתחדש, להעמיק.

לריב, להשלים. להתבאס ואז להתמקד בטוב.

לבחור בבן/בת הזוג כל יום מחדש.

לחוות את הקשר מנקודה אחרת, עמוקה וגבוהה יותר.

השאלה מה גורם לך לאהוב בנאדם -

כל מי פרטים ששייכים אליו (מצחיק, חכם, כריזמטי, נאה וכולי)

או הוא בעצמו מושא האהבה שלך.

מתי שהאהבה היא באפשרות השנייה - כל הפרטים הנ"ל הם רק ביטוי לאהבה ולא האהבה עצמה.

הרמב"ם מוסיף למשנה "אהבה שאינה תלויה בדבר" את המילה "בטל" בסוף.

דהיינו - אין כזה דבר אהבה שתלוייה באוויר - כל אהבה תלויה במשהו.

השאלה אם היא תלויה בדבר בטל. או בדבר שאיננו בטל.

אולי יום יבוא ולאמא שלי ימאס ממני?

למה בחיים לא נשאל את השאלה הזאתי?

עכשיו אני מבין למה בחורות בנות 25 בפורום הזה רושמות ״בגילי המופלג״

כאילו שהם נולדו לפני עידן האינטרנט והסלולר.

עד גיל 28 = צעירים.
מח האדם מסיים את ההתפתחות שלו רק בגיל 25.

יש ילדים בני 20-22, חלקם עם מח של פלסטלינה, זאת אומרת אפשר להשפיע עליהם כמו שמשפיעים על ילדים קטנים.

 

אבל אם כבר שמים גבול כמו ״כבר לא צעירות לא פחות מ20״
אז חשבתי טיפה לאזן את זה עם משהו נורמלי.

עכשיו בואו נעשה סקר ארצי,
איפה הגבול של הצעירים, 28 או 20, ואני מוכן גם להמר על כסף ולתרום למפעל ליצור TimTam שיחלק בחינם לכל הדייטים בפורום הזה, חבילה בחינם.

ולא נכנסתי בכלל לאירוניה שבאותה הודעה היא רושמת :
״כבר לא צעירות לא פחות מ20״
״ועוד יותר אם יש בחורה שהשכילה לדעת מה טוב בה שלא תעזי להוריד לה את הביטחון.״

ולגבי ״אני אמנם שמנה, אבל אני עדיין לא בחורות (ברבים).״
אז עם כל הכבוד ויש כבוד,
היו עוד הודעות לפנייך. אבל הפעם זה היה צמוד (ההודעה שלך וההודעה שלה) אז בגלל זה נדלקה לי ״נורה ״ במח בן ה 5 שלי.

אז למען כל הצופות שקוראות כאן וחושבות ש ״20 זה כבר לא צעירות״,
זה כמובן קישקוש מוחלט, על סף טירלול. הייתי אומר טירוף...אבל את זה אני אגיד רק אם ימשיכו לנסות ללכת בכיוון הזה.
 

בהחלט הזוי שבחורה לא תדע במה היא טובה ולא תעריך את עצמה.

רק שאת בעצמך כתבת "אני מבינה שלכולן קשה לפרגן לעצמן",

ואיך שאני מבין, כנראה שמשום מה הן לא הרגישו בנוח לספר ולהתפאר כביכול במעלותיהן, או אולי חשבו שלספר את זה גאווה.

ולכן גם אלו שסיפרו - לחשו את זה, כי לא הרגישו בנוח בסיטואציה.

זה עדין לא אומר שהן לא מכירות במעלותיהן, ולהגיע למסקנה שהם לא אוהבות כלום בעצמן.

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1479&CategoryID=915

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1480&CategoryID=915

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1481&CategoryID=915

מכאן:
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1478&CategoryID=915

מכאן :
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1485&CategoryID=915

1. 6

2. 0

3. 10 (או - 100%)

0% מאמץ ו100% תוצאה.  

רוצה לחלוק את הסוד?

כבר התלהבתי לרגע 

האמת שכשהייתי בישיבה גם לא עשיתי מאמץ כלשהו אבל תמיד היו הצעות. ההוא עם אחותו, ההוא עם גיסתו וכו'. אז זה קורה, אם זה מלהיב אותך.

(ולמעשה בעצם גם עכשיו זה לא לגמרי 0, כי כן היו כמה חצאי הצלחות אם אפשר לקרוא לזה ככה.

פשוט אני לא מחפש בפועל עדיין ולא יודעים שאני מחפש, אבל זה לא שאני שולל אם יש משהו רלוונטי)

מרגישה שיש פער משמעותי בין המאמץ לתוצאה

ובעיקר בדבר אחד - בקב''ה.

התכוונתי שלא באמת מלהיב 

זה שיש פער - זה תלוי בהרבה גורמים.

הרי לכאורה כל הצעה לבן היא גם הצעה לבת, כך שצריך להיות אותו דבר, (קצת כמו השאלה הידועה האם יש יותר עליות או ירידות) איפה הנקודה? שבנים מקבלים בד"כ את ההצעה קודם ורק אם הם מאשרים הבנות מקבלות אותה... 

לא כל הבנים ביינישים, וזה לא קורה לכל הביינישים.

זה קורה בעיקר לביינישים, לבנות זה קורה הרבה פחות.

(אותם הביינישים 'מתחלקים' בין כל הבנות, ההשוואה לירידות ועליות שגויה)

ממש מבינה אותך..

רק לגבי השלישית. זה לא נושא בינתיים את הפרי המיוחל. אבל הרבה מאד פירות אחרים שיביאו אותי מוכנה יותר לעת ולזמן ולאדם המתאים.

במהירה בימינו אמן.

1. 10

2. 2, רוחני- 6 בערך

3. 5 בערך 

די הפסקתי לעשות השתדלות של לדבר עם שדכנים וכל זה. אבל פעם הייתי ממש בכיוון והיו מלא הצעות, אבל פחות הייתי מבוררת עם עצמי. 

היום יותר מבוררת, פחות משתדלת, יש פחות הצעות, אבל כשיש הן יותר (לרוב) מדויקות...