פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 347)

טינינייינייי

שיזכו להקים בית שימלא את משאלות ליבם לטובה🎆

ימלאו את מחשבותיהם של הרווקים והרווקות שרוצים כ״כ להקים בית ומשפחה בישראל כי אין להם מושג ש...לא משנה..
בקיצור...ויכינו אותם לקראת הבאות ! בקרוב מאוד מאוד ! אמן !
(כן כן, אתה זה שקורא כרגע ואומר ״בואנה זה נראה רחוק ממני כ״כ...״ תתכונן ! בקרוב גם לך יהיה שירשור כזה כאן !
רק אל תשכח לעדכן גם אם אתה לא כותב כאן, למשל ״היי, אני לא כותב כאן רק קורא אבל רציתי לעדכן שאני מתחתן !״)

מתי הוא יחליף את הסטטוס בכרטיס אישי לנשוי...

וכמובן.
מזל טוב!!!!!!

נ.ב או שכבר אנחנו לא מספיק מעניינים בשבילו אז הוא לא יטרח לעדכן אותנו ולחזור לפה...

איזה יופי

בנין עדי עד

ואמן

גם חבר שלי מתחתן היום בדיוק. ועם חוזרת בתשובה...
אלמלי דברים אחרים שלא מסתדרים, הייתי בטוח שזה הוא...

סתם

זה מצומצם אין מה לראות...

של מישו אחר (אני חושב😶

יאללה בקרוב לכל הרווקים והרווקות

המון נחת אושר בריאות ושפע.

אבל לא תמיד זה מתאים וחבל שכך

בס"ד

ולפעמים אחרי כמה שנים הקשר מתחדש בצורה אחרת. מבינה מאד את הרצון, גם אני במקום הזה ומקווה שבסוף יווצר קשר כלשהו עם רובם.

תמיד אמרתי שיש סיבה למה התחלנו לצאת או למה הקשר המשיך והתחזק. אז גם אם לא התחתנו, עדיין יש שם נקודת חיבור וממשק שהייתי שמחה שתהיה בחיי בצורה היותר בסיסית שלה. חושבת שזה באמת יכול לקרות אחרי שעובר זמן מסוים (משתנה מאדם לאדם)

(ראוי לציין שאני גם מעולם לא מחקתי אותם מחיי ואם אני צריכה משהו אז אני יכולה בכיף לשלוח הודעה. יש מצב שהם פחות מתחברים לקונספט אבל עד כה לא נרשמו תלונות)

ב"הצלחה

בס"ד

אף אחד מהם לא שונא אותי לדעתי וסה"כ היינו חשובים אחד לשנייה פעם ואני מתקשה להאמין שדבר כזה עובר לגמרי (וזה לא רע בעיניי). אז כן, לא אכפת לי לבקש עזרה או לשאול משהו כשאני צריכה ואני רוצה להאמין שהם שמחים לעזור גם אם התחושות שלי לצערי לא תואמות לגמרי את שלהם...

בס"ד

אולי פה טמון ההבדל...

שנעלמים אחד לשניה במצב שהכי צריך אחד את השניה

(ורק הוא באמת יבין)

ככ 

ולכן במצב הזמני הזה את מרגישה שזה יכול למלא לך קצת את החסר ואת מצטערת שזה לא אפשרי או לא נהוג.
אבל צריך להתאמץ לחתור קדימה, להתחדש, לנסות לשכוח עד כמה שאפשר ולהתמקד בבן הזוג שמיועד לנו ואליו אנחנו צריכים להגיע.
וזה לא שצריך להצטער על רגעי יפים שהיו. צריך לברור את ההרגשה הטובה שהייתה ולקבל ממנה כח להמשך הדרך מתוך ידיעה שהרגשה כזאת תהיה בעז"ה גם עם זה שבאמת יהיה שלך. קשה, מצריך סבלנות כח רצון וכח סבל, אבל ישתלם בעז"ה.
צריך לחיות בהווה עם מבט לעתיד ולא בעבר.

והלב רוצה את הקשר גם בידיעה שזה בלי חתונה , לא יודעת , משהו כמו חברה..
אנשים טובים באמצע הדרך, מבאס למחוק אותם מהחיים.
אבל אולי, מנסה להאמין ולבטוח בזה שיבוא מישהו שישלים גם את זה

הייתה אחת שהתאפקתי בשיחת פרידה מלומר לה שאולי נדבר מדי פעם. ואחרי כמה זמן שמחתי שלא עשיתי את זה. שכחתי מהר משחשבתי (אבל צריך גם כמובן להסיח את הדעת כשזה עולה).
בהצלחה

אם הבנתם שאתם לא תתחתנו בסופו של דבר, זה אומר שלך יש את אשתך שמחכה לך ולה יש את בעלה שמחכה לה, אם תשארו ידידים יהיה יותר קשה להתנתק מהקשר הזה ולהתחיל להבנות כדי להגיע לדבר האמתי מוכנים יותר.

תיקח בחשבון שגם אם אתה אומר "יותר נכון כלכלית לשכור מאשר לקנות" - זה יותר זול אבל בסדר גודל ששייך לזה. אם זה היה רבע מחיר, כולם היו עושים את זה.

מה שחשוב הוא, ובעיקר כלפי עצמך ולא בגלל שמישהו אחר מדמה - זה שתהיה שקול.

אומר ממה שאני חושבת,
בתור נשואה טריה,
לי מאוד חשוב לקנות בית- ובעזר ה' בעשור הקרוב.
כי אני מאמינה שבית זו יציבות.

כל החיים שלי עברתי מדירה שכורה לדירה שכורה אחרת, יותר מ10 דירות!
כי הורים שלי לא יכולים להרשות לעצמם קניית בית.
התסכול שבמעברים, הפחד מהלא נודע, ההסתגלות בכל פעם מחדש- הם נוראיים.

ובית זו יציבות. לגמריי. וחשוב לי שהילדים שלי בעזר ה' יגדלו ליציבות.

אולי הצלחתי להראות לך נקודת מבט אחרת~
בהצלחה.

בדירה שכורה במקום קבוע ולא עוברים הרבה דירות זה לא היה משנה? כי נראה לי היציבות מתערערת בזה שכל פעם צריך להתרגל למקום חדש, ולא בהכרח תלוי בקירות שרשומים בטאבו, או שגם לבית עצמו יש משמעות בעינייך בתחושת היציבות שאת יודעת שהוא שלכם ואין סיכוי שיגידו לכם לעבור נניח כשנגמר החוזה? חחח אם חפרתי את לא חייב לענות

נהוג לומר שדמי שכירות למשך 30 שנה מכסים את עלות הדירה.
מכיוון שתוחלת החיים ארוכה יותר מ30 שנה, אז בסופו של דבר זה כן משתלם.
ויש את עניין היציבות, שיש משהו שהוא שייך לך ולא יזיזו אותך משם כי בדיוק צריך את הדירה לקרוב משפחה.

הנקודה הקשה היא באמת יכולת ההשתכרות בארץ שלאחוז גבוה מהציבור אין את היכולת.
האפשרויות הן לעבור לפריפריה, ואז נכנסים לבעיה שלא תמיד יש מקומות תעסוקה מתאימים.

בקיצור, נקודה קשה. בהחלט.

כמובן צריך לקחת בחשבון ריבית על משכנתא

 

חוץ מזה, אם בסופו של דבר זה מחיר דומה, אז אין משמעות לאמירה ש"לאחוז גבוה מהציבור אין את היכולת"

 

וגם - זה אמנם נותן יציבות אבל פוגע בגמישות. הרבה אנשים שעוברים דירה לא מובר כי כבר אי אפשר לשכור שם, אלא או כי עוברים גם מעיר לעיר, והסיבה לא קשורה לדירה אלא לסיבות אחרות, בדרך כלל עבודה - ולכן לקנות דירה מקטין את הגמישות כדי להשיג יציבות; יש גם מי ש"משפר דיור", ועובר לדירה גדולה יותר או טובה יותר, וגם שם הגמישות חשובה

כמובן צריך לקחת בחשבון ריבית על משכנתא

אם לא פורסים את ההחזרים למקסימום, הריביות יחסית נמוכות. וגם אם לא לקחתי בחשבון, עדיין תוחלת החיים גם גבוהה יותר מ40 או 50 שנה. אז תכניס את זה שם.

 

חוץ מזה, אם בסופו של דבר זה מחיר דומה, אז אין משמעות לאמירה ש"לאחוז גבוה מהציבור אין את היכולת"

גם אם העלות הכללית זהה, עדיין יש חסם שצריך לעבור אותו - הון עצמי. אם אין הון עצמי אי אפשר לקחת משכנתא, ואני טוען שלרבים גם אין את האפשרות להגיע להון עצמי.

 

וגם - זה אמנם נותן יציבות אבל פוגע בגמישות. הרבה אנשים שעוברים דירה לא מובר כי כבר אי אפשר לשכור שם, אלא או כי עוברים גם מעיר לעיר, והסיבה לא קשורה לדירה אלא לסיבות אחרות, בדרך כלל עבודה - ולכן לקנות דירה מקטין את הגמישות כדי להשיג יציבות; יש גם מי ש"משפר דיור", ועובר לדירה גדולה יותר או טובה יותר, וגם שם הגמישות חשובה

כל דבר בא על חשבון דברים אחרים. תמיד זה ככה. בשקלול הכולל, לטעמי זה עדיף.

 

אם תקח את הסכום שמוציאים על קניית דירה בהון הראשוני ובפער שבין שכירות למשכנתא, ותכניס את זה לקרן חסכון מתאימה, השאלה אם בסוף התקופה יהיה לך סכום גבוה יותר מאשר שויי של דירה או לא.
אם כן זה לא כלכלי כלל אם לא, אם כן זה כלכלי.

אני לא בטוח שהתשובה כל כך ברורה כמו שאתה מציג אותה.

על יציבות וביטחון @הללויה כתבה יפה(ההורים שלי גרים בבית שלהם מלפני שנולדתי-ככה שחוץ מהחתונה לא עברתי דירה...)

ומבחינת השקעה כלכלית - קניית דירה היום מתחלקת ל2 חלקים כספיים- הון עצמי ומשכנתא, להון עצמי צריך 25-30% וכל השאר זה משכנתא(עם ריבית), וכמה שיהיה לך יותר הון עצמי-תשלם פחות ריבית, וכמה שתקנה יותר מהר-תשלם פחות שכירות...
אם אתה משקיע את הכסף במשהו יותר ריווחי-אז סבבה, אבל רוב האנשים לא...

אסביר: אם יש לך הרבה כסף שיושב בבנק ואתה מתלבט איפה להשקיע אותו בכדי שיניב הכי הרבה רווח אז יתכן שמשתלם יותר לגור בשכירות ולשים את הכסף במקום שיניב יותר..
אבל לרוב האנשים אין את הידע והניסיון להשקיע את הכסף בצורה בטוחה ושיניב הרבה רווח, לכן עדיף להם לקנות דירה, שזה הנכס(הסכום הגדול שלהם) היציב ושיכול גם להניב רווח.
נכס מקרקעין תמיד יהיה הדבר הכי יציב כלכלית ביחס לשאר השקעות כמו בורסה,מניות וכו' ביחס לשמירת ערך הכסף

לקנות כמה שיותר מהר .. זה תהליך שאתה צריך להתאמץ על מנת להשיגו.
אבל כן עדיף לקנות דירה מאשר שכירות ואגב לא תמיד בשכירות אתה חוסך .
כאשר אתה משלם למשל משכנתא לפחות הכסף הלך על בית שיהיה שלך ולא לבעל הבית שיכול להעיף אותך.

במחינה כלכלית
וגם לא הייתי רוצה לחיות באופן קבוע במקום שהוא לא שלי

נראה לי זה מה שהכי יתאים לך בתור פתרון. תשבו על פתרון, למי לפנות וכו'.

 

בנוסף - פנה לארגונים של חוזרים בתשובה, כי הסיפור שלך נשמע די דומה לסיפור של הרבה חוזרים בתשובה, אז זה יכול להיות בכיוון. חשבתי על הידברות, אולי יש עוד.

 

בהצלחה וכל הכבוד על ההתקדמות בקיום מצוות!

רבנים בישיבה לא כזה אפשרי, אבל ארגוני החזרה בתשובה נראה לי מצוין ובאמת לא חשבתי על כזה כיוון.. תודה..

כי הם מכירים אותך.

 

גם אם אתה פונה לארגון, תוודא שאתה עובד עם אנשים שיש להם מחויבות אישית כלפיך, ולא שאתה סתם אחד מרשימה.

 

כי אם אתה אחד מרשימה, אז אם יש משהו בשבילך ידברו איתך, ואם לא - יתעלמו ממך.

אם מחויבים אליך אישית, תוכל גם לבקש "אולי אתם מכירים שדכנים נוספים" וכדומה

שם מכירים טוב את הבנות..

וירצו גם להכיר אותך טוב לפני שמציעים מישהי.

תנסה לפנות לרבניות במדרשות שונות שמתאימות לסגנון

אני ממש מסכים אבל זו הבעיה יחסית כי מצד שני אני גם לא בעל תשובה טרי יחסית אני כבר בעולם החרדי 7 שנים לפחות מכיר טוב מאוד הכל, הייתי מעדיף כאילו בת של בעל תשובה אבל אני מבין שזה ממש קשה לחפש ככה...
תודה רבה

שזאת לא שנה ראשונה ושניה שלהן, הן ממשיכות פשוט כי טוב להן שם.

יש בנות שכבר שנים במדרשה.. שגם הן כבר 7 שנים לפחות בתוך הציבור

אז שווה לנסות לדעתי. אולי במדרשות פחות של בסיס בחזרה בתשובה.

 

או בקהילות של חוזרים בתשובה אם זה הסגנון..

לא יודעת אם זה משפחות שכבר התערו בציבור החרדי זה קצת חסר סיכוי לחפש.

אולי להגדיר לשדכנים מה אתה מחפש. איזה סגנון בנות. (או לברר על סוגי סמינרים מתאימים)

איישם בעה

לא קשור לנושא ואני לא מכיר כלכך את ההעולמות האלה,

אבל מי אמר שבגלל שהן בנות של אברכים הם לא יהיו בראש שלך? או לא יסכימו לדרך 

ולמה צריך להסביר לגבי המשפחה? 

בסופו של דבר מה שחשוב זה חיבור הבנה והסכמה משותפת של שניכם בלבד לא?

 

אני חלילה לא שואל בקטע של לשפוט אלה מתעניין בעיקר

אבל בתוך עמי אני חי
בתור בחור כבר 7 שנים לפחות בישיבות אני אומר לך שאני עדיין לא מרגיש בבית הקשיים והניסיונות לא אותו דבר השפה לא אותו דבר ההשקפה לא אותו דבר וכו'... שמתי לב על עצמי שכמה שאני איתם הראש הוא שונה בכל ההשקפה ההבנה וכו'
אשריך על ההתעניינות

אני פחות מכיר את העולמות האלה לעומק גם החרדי וגם הדתי לאומי פשוט זה התקשר לפוסט שהעלתי פה לא מזמן
אבל הבנתי אותך רואים שיש לך נסיון רב מאוד ואתה ממוקד ויודע מה טוב עבורך

️️️

מה בעצם העניין של הברירור ? 

הרי עם היא מדברת עם החבר הגיוני שהוא ישווק אותו לא? מה המטרה בעצם 

אני זוכר שרוב הבחורות שהיו נפגשות עם הישיבה שלנו היו בערך בסגנון שאתה מחפש..

יש שדכנית אחת, פישר(לא יודע שם פרטי) שמתעסקת בעיקר עם בעלי תשובה ויש לה המון בנות בעלות תשובה שהרבה זמן בעולם החרדי, הן לומדות בפנינת החינוך ואחר כך עוברות לסמינרים חרדיים.. 

אשלח לך את המספר בפרטי, אם עוד מישהו מעוניין שיבקש.

לא מובן מאליו

כי  אני משתמש חדש, ולא יודע אם לפרסם פה לכולם, לא יודע אם היא הייתה רוצה שיפרסמו את המספר שלה באינטרנט.. 

מה עושים במצב כזה?

על אנשים שהתחתנו ללא אהבה וזה עבד להם.
מאיפה הגיע הוורט הזה?

המהפכה הרומנטית שם שם..

אחד מהתמורות הגדולות של התרבות המערבית המודרנית

מסכים עם המשפט האחרון שלך,
אבל איך בדיוק המהפכה הרומנטית קשורה למה שכיום קוראים 'רומנטיקה'? ולמה מה שכיום קוראים לו 'רומנטיקה' מעניין אותנו?

ולא בצד של מתירנות חושפנית ללא בושה.

יש היום הרבה יותר את החיפוש של ההזדהות, משפיע לא רק על קשר זוגי אלא עוד דברים

שהרב דיבר על כך שהתביעה של חיבור לעבודת ה' קשורה להשפעה הזאת

 

רומנטיקה – ויקיפדיה

אחרי ההסבר שלך.. זה באמת התחיל להתחבר לי

אבל אני לא בטוח שזאת כוונת הפסוק

אני מבין מפשט הפסוקים שהוא התרשם ממה שאליעזר סיפר לו, הביאה לאהל שרה אמו וראה את התנהלותה הטובה, לקח אותה אחרי זה לאישה ואז "ויאהבה".

ותהי לו לאשה ויאהבה – גם זוהי תכונה אשר ברוך ה׳, לא פסקה מבין צאצאי אברהם ושרה, יצחק ורבקה. ככל שנעשתה יותר לאשתו, כך אהב אותה יותר! כדוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון – נישואין יהודיים, כך נערכים רוב הנישואין היהודיים, לא על יסוד של תשוקה, אלא בכח השכל הישר ושיקול הדעת. ההורים והקרובים שוקלים בדעתם האם שני הצעירים מתאימים זה לזו; ומשום כך אהבת בני הזוג גוברת ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו.
רוב הנישואין הלא־יהודיים נעשים על בסיס מה שהם קוראים ״אהבה״. עלינו רק להציץ מעט בתיאורים מסיפורי האהבה שלהם, הלקוחים מהחיים, ומיד אנו רואים את התהום העמוקה המפרידה – בעולם הלא־יהודי – בין ה״אהבה״ של בני הזוג לפני הנישואין לבין מה שמתרחש אחר־כך. כמה תפל וחסר טעם נראה הכל לאחר הנישואין, כמה שונה המצב מהדמיונות של בני הזוג לפני כן. ״אהבה״ כזו עיוורת היא; וכל צעד לתוך העתיד מביא עמו מפח נפש חדש.
לא כן הנישואין היהודיים, שעליהם נאמר: ״ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה״! כאן החתונה אינה הפיסגה, אלא רק ההתחלה של אהבה אמיתית.

ועל יעקב לדוגמא כתוב שהוא אהב את רחל מההתחלה. אז אם זה לא מצויין אצל יצחק כנראה שיש סיבה.
אפשר אולי ליישב שיצחק צריך לחוש בצורה גשמית כדי לאהוב וכדומה. כמו שביקש מעשיו שיצוד ציד ויתן לו כדי שיברכו. וזה בגלל מיוחדתו של יצחק כמובן. הוא חי למעלה, כמוכח מעניין העקידה שם הוא לא הגיב כמעט, והחיבור שלו לעולם הוא דרך המגע/חוש הטעם ולא דרך הדמיון (לא במובן הלא מתוקן שלו), ההערכה, המראה או השיח, שלא מספיקים בשבילו כדי לאהוב אהבה שהיא גם גשמית.

כי הוא כותב רעיון דומה אבל לא אומר שאין *כלל* אהבה לפני החתונה אלא שהחתונה היא הבסיס. גם הוא מסכים שצריך שיהיה משהו לפני כדי שתהיה חתונה.
בימים עברו זה היה הסכמת ההורים, בימינו זה הסכמת הלב של הזוג.

אני חושב שמה שהוא כותב שהייתה קצת אהבה לפני לא מוכרח בפשט שם.
אבל אפשר לומר שיצחק יוצא דופן.

אבל לעניין, אני לא חושב שמישהו חולק על העובדה שצריך שיהיה משהו. גם בזמן הגמרא אסור לאדם קדש את האישה עד שיראנה וכו'.
השאלה עד כמה המשהו הזה צריך להיות חזק.
אני חושב שהיום יש הרבה כאלה שמצפים ליותר מדי לפני. או מחפשים יותר מדי התאמה. וזה מבוסס על המון דמיונות (לא בקטע הוליוודי אלא בקטע של הסתכלות לא נכונה על המציאות בגלל חוסר היכרות איתה) כי הרי רובנו המוחלט לא באמת מכיר את בני המין השני. אין לנו מגע איתם בהתנהלות היומיומית או חיים משותפים. אז אנחנו מחפשים אובר התאמה בתחומים שכן יש בהם ממשק משותף.
ואדרבה, אחרי הנמכת ציפיות, לא מתוך פשרה אלא מתוך הבנה פשוטה שיש לנו ציור לא נכון של מציאות בראש, יש סיכוי טוב יותר שיתפתח אצלנו מספיק רגש כדי שנוכל להתחתן. כלומר לא צריך פחות הסכמת הלב, אלא מבט נכון על המציאות שסיכוי טוב שיגרום להסכמת הלב ברמה הרצויה לבוא ביותר קלות.

למרות שאני לא ככ מבין מה העניין. אליעזר בחר כמדד עניין של חסד גדול (וכזה שמגיע מבחירה ולא מחוסר נעימות) כדי לבדוק אם היא ראויה למשפחת אברהם. ולכן יוצא שמה שהוא ביקש מה' זה שהאישה שהוא יפנה אליה ותסכים תהיה זאת שהוא מייעד ליצחק מבין כל השואבות הפוטנציאליות להסכים לעשות חסד כזה.
אז זה לא באמת גורל עיוור או משהו כזה.

כתבתי משפט וחצי חח

זה נקודה חשובה לזכור

וכבר כתוב בתנ"ך
"ויאמר לקוצרים ה' עמכם" (רות פרק ב פסוק ד)

למה שאעשה דבר כזה?

הסבר שיותר הגיוני:
תכירו, תתחברו, תראו שזה מתאים ושיש מספיק רגשות חיוביים (אינדיבידואלי יחסית) ואז תתחתנו והאהבה תצמח עם הזמן. אל תצפו שהאהבה תצמח בזמן קצר יחסית.

או יש כאלה שמגדירים שעד הנישואים האהבה היא בעיקר רומנטית ואחר כך היא אהבה של חיים.

אם יש בין שני אנשים  חיבור טוב, משיכה ,כיף להם ביחד.. אין סיבה שה"רומנטיקה" לא תגיע.. לא צריך לצאת חצי שנה בשביל זה

אם לא, אז אל תתעסק באולי היא לא הכי טובה. היא מתאימה וזהו. ואם גם היא חושבת את זה, יאללה, חתונה.

רק מחכה לשיחה שתחזור, ואתה רק צריך להחליט למי...

 

למשל גם באתרי הכרויות

אתה יוצא עם מישהי? מרוצה ממנה? מה זה משנה אם יכול להיות יותר?

פגשת מישהי שמתאימה לך? תתחתן איתה!

אם מיאת החן לא הדדית ממילא זה לא רלוונטי לך בנות אחרות.

היא "האחת".

שאתה תהיה זה שתקבע מי תהיה האחת
אל תחכה להכרזה משמיים

לסמוך על ה' "שיצליח" לסדר את התוכניות שלו.
זאת שתקבע תהיה המיועדת..

ולשים לב לתכונות מסויימות שאתה יודע שמשלימות אותך לדוגמא ויהיו מעולות בשבילך ולכאלה שזה יהיה אסון ביחד...
או שאתה צריך לתת לקשר עוד קצת זמן, להעמיק אותו ואם מרגיש לך מתאים- יאללה

ועם האחרות הוא ידאג שזה יפסק מתישהו מסיבה כזו או אחרת. מה שמוטל עלינו לעשות זה לבדוק התאמה עם זו שמולנו ולחשוב רק עליה ואז ככה יש אפשרות לקשר להתפתח ולהגיע ליעד שלו, כזה או אחר.

אליעזר עשה מבחן והתפלל לה' שדרך המבחן ישלח לו את המיועדת ליצחק. כלומר היו כמה שיכולות להתאים ולעמוד במבחן והוא ביקש שהמיועדת היא זו שתזדמן ראשונה למבחן. ככה אנחנו צריכים לעשות. לחפש התאמה ולהתפלל לה' שאת מי שהוא מייעד לנו ישלח מבין כל המתאימות.
במילים אחרות, ה"אחת" זה כנראה לא היחידה שמתאימה לנו אלא האחת מבין כל המתאימות שה' יודע שהיא האחת שלנו ושולח אותה. כלומר האחת שלנו זה כמו הקשר בין ה' לעם ישראל במובן מסויים, למעלה מבחירה. ודווקא זה מעיד עד כמה עמוק הקשר.

דפוס החשיבה הזה של למצוא את האחת עלול להיות בעייתי מאוד, כי היות שאנחנו לא נביאים- אין לנו דרך, לעולם! לדעת מי האחת.
ולכן, אל תבוא בבדיקה של "האם היא האחת שמיועדת לי משמים?". אלא, תבוא לפגישות עם בחורה במטרה לבדוק האם נוצר קשר מתאים לנישואין ביניכם. האם יש דמיון בערכים ,במטרות החיים, ובהשקפה. האם יש התאמה במידות ובתכונות( דמיון בתכונות שצריכות דמיון ושוני בתכונות שצריכות השלמה).
האם יש מציאת חן הדדית ותקשורת טובה.
ולאחר שתמצא את כל הנ"ל- תחליט שהיא האחת שלך. תחליט לבחור שהיא 'האחת', ולא מעניין אותי אף אחת אחרת, כי איתה אני מחליט להתחתן ולהשקיע.

אתה צריך גם לחדד לעצמך מה אתה רוצה.

וגם לצאת מספיק זמן איתה עד שתדעו שניכם שזה מתאים.

בשלב ההצעות או בפגישות ראשונות להרבה מהאנשים קשה לדעת אם זה מתאים או לא.

אם אתה מסתדר עם הרבה, אז הראשונה שתתמקד בה ותשקיע בה, היא זאת שתהיה שלך..

 

יש ספר של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה", יש שם פרק שמדבר על על הקושי לבחור כשיש מבחר גדול.

 

לכן ב-"שבע ברכות" ישנה את הברכה "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן-עדן מקדם".

שכמו שאדם וחווה אהבו זה את זו בגן-עדן, ולא התלבטו כלל, כך שגם אנחנו נאהב ונהיה בטוחים זה בזו ולא נתלבט כלל.

ואז אתה רואה את המצב ב"כלליות" יותר. אולי צריך לשים את הרגש בצד ולחשוב שכלית: מה מתאים לי? לחשוב איך תסתדר איתה ביומיום? מה הכי קריטי? ואם זה באמת עובד אז אפשר לתת לזה להתפתח... ואז שיהיה במזל

זה חזק. 

חסרת מילים.

אולי אני לא מוכנה מספיק מבחינת האישיות שלי

נפגעת ממנה ואתה לא מכיל את הקושי שעלה לה?
בגלל מה ?.
כי זה עלה פתאום? כי היא לא דיברה שזה מפריע לה לפני?

כי אתה הרבה פחות מעריך אותה אחרי איך שהגיבה?
מה הכי קומם אותך כשזה קרה?

כמובן אלו שאלות שאתה עונה עליהם בראש , אולי זה יעשה לך סדר תוכל להצביע מה בדיוק הפריע

🙊🙊🙊

כדי לא לעשות לי אאוטינג בטעות..

כותבת את זה כדי שאם מישהו נוסף ירצה רעיון שידע לפנות אלי בפרטי (:

אולי שטפו לה את המוח על בירורים והיא חדשה בעסק, אין לדעת 🤷‍♂️
ובנוגע לשאלה הראשונה, אני לא יודע על איזה סדר גודל של באסה אתה מדבר, אבל היו לי ימים לא טובים
ואכן התלבטתי מה לעשות בנוגע לפגישה, אבל בסוף החלטתי שאני לא אגרום עוגמת נפש לבחורה ובסוף נפגשנו
ולמען האמת זה שיפר את מצב הרוח...

בטח אופי של הבחורה שהיא יותר מבררת. לא הייתי נעלבת נראה לי. אומנם לרוב אני מסתפקת בחבר ורב אבל קרה לי פעם אחת שביקשתי עוד חבר

1 לא זוכר משהו ספציפי אבל זה לכל היותר סיבה לדחות את הפגישה ביום יומיים. רוב האירועים הלא-נעימים לא אמורים לנעול אותך רגשית למשך חודש. ואם זה משהו שכן, אז כן, אפשר להתקשר ולהסביר שבדיוק מישהי נפרדה ממך וייקח לך כמה חודשים להתאושש.

 

2 רוצים לדעת עליך יותר לפני כדי לא להטריח אותך לחינם. לא רואה בעיה. 

בבקשה, חברים, תזרמו!

איני מכיר אותך,
ודווקא משום כך אני אומר- יש סוגים שונים של התמודדויות, וסוגים שונים של נפשות שמתמודדות.
מכיון שכך, כשאתה שואל את זה כאן-
קח בחשבון שיש אנשים שלא חוו את זה כי הם במקום נפשי לחלוטין אחר משלך. למשל למילה רגש יכולות להיות המון משמעויות שונות לגמריי.

גם אם היית שואל לדוגמא את שפינוזה, שמתואר כאדם מאוד קר ומחושב ובלי רגשות- האם יש לך רגש? הוא היה עונה לך באופן קר ומחושב שכן, בוודאי. ונעלב, באופן קר ומחושב מזה שאמרת שאין לו רגש. כלומר זה היה סוג של עלבון אינטלקטואלי, שאין לי שמץ של מושג איך זה קשור לרגש.
אבל ככה זה.

לא יודע אם כאן מדובר על רגש, אבל זו דוגמא לכך שכל מושג כזה אומר לאנשים שונים דברים שונים.

ולכן- אי אפשר להביא ראיה בענין מאנשים אחרים. אלא אם יש להם נקודות השקה כלשהן למה שאתה מרגיש, אם בכלל מדובר ברגש- שגם את זה איני יודע.. כלומר מאיזה מקום נפשי התגובה שלך מגיעה.
זהו..
לקחת דברים פה בעירבון מוגבל. גם עצות.

ורוצה לבדוק שוב שהיא שמעה נכון כדי להיות בטוחה שהיא לא חלמה והנה סוף סוף היא מצאה את מה שהיא מחפשת.
תחשוב חיובי, יהיה חיובי.

 

אני בהחלט בעד הגישה.
האמת ששתי השאלות נראו לי קשורות. בגלל שאני בבאסה, לא מצליח לראות את הדברים באופן חיובי בעצמי. אבל טוב שאתה משדר לי את הסגנון. זה מאיר לי את הכיוון הבריא לגשת לעניין. בשביל זה רציתי לשמוע מאנשים אחרים מה דעתם.

1. מודעות
רעת העצבות (ה) - שער ברסלב

2. השתדלות.
לשתות 3 ליטר מים כל יום.
לאכול פירות וירקות בשפע. 
לא לשכב במיטה עד הלילה. לעשות הליכה של 20 דקות. כמה שיותר, יותר טוב. 
אם לא בחוץ אז מהחדר למטבח או מהמטבח לסלון.
קצת תרגילי כושר בבית.
לשמוע מוסיקה טובה.
לחזק את עצמך פיזית ונפשית..להתניע את המערכת..משם הכל יסתדר.
אתה הבחור מספר 43,235,623,643,235 בעולם שהוא בבאסה. אז השיטה הזו נבדקה והצליחה.

אפשר להוסיף לרשימה - לדבר עם אנשים בעלי רוח יתרה, יצירתית ומתובלת בהומור. תודה רבה!

אין לי משו חכם לומר, רק שאני מזדהה ממש עם התחושה..
שונאת להרגיש שעושים עלי עבודת חקר. זה ממש לא נעים. מבינה שכלית למה זה לגיטימי לבקש עוד מספרים ולברר כל פרט בערך שעשיתי בחיי, אבל עדיין קשה לי כשזה קורה.

2. נראה לי בסדר גמור. אל תיבהל מזה.. 

לפעמים לא לגמרי מדייקים ולא לגמרי ברור, לפעמים קצת מתבלבלים ממה ששני אנשים אומרים.

יצא לי להיתקל באנשים ששמעו חוות דעת שונות והרגישו כאילו דיברו איתם על שני אנשים שונים.. ורוצים סך הכל לקבל תמונה יותר מובנת.. 

1. ממש הצריך ממני לאסוף את עצמי, לבלוע רוק ולהיפגש. אבל אין ספק שזה לא פשוט...

2. אני דווקא מעריכה אנשים שמבררים באופן יסודי. זה מראה על רצינות, ולגיטימי בהחלט.

עדיף על פני חבר'ה שלא מבררים, זורמים ו'נראה מה יהיה'

לגבי 2. מסכים בהחלט. גם אני מעריך. אבל לא הבנתי למה לא מספיק לדבר עם חבר אחד.. סך הכל מדובר כנראה באחד החברים הכי קרובים אלי. ועוד יותר לא הבנתי למה לדבר עם עוד ר"מ?? זה ממש היה תמוה בעיני. כאילו, אפשר לחשוב כמה ר"מ בישיבה גבוהה מכיר את כל התלמידים שלו לעומק.

יתכן שכדי להצליב מידע או לשמוע נק' מבט שונות

 

על האיזונים והעצות הטובות. מעריך אתכם

אתה יודע אם היא התקשרה אליהם?

 

יכול להיות שהיא לא תפסה אותם? גם קורה

 

בנוסף לתשובות הנכונות האחרות שענו כאן

 

1. תרגיש טוב, 

הכי חשוב בעיני שקיפות , תהיה כנה ואמיתי איתה 

תתן לבחורה הרגשה נעימה בסגנון של "זה לא את, זה אני" ממקום כנה ולא ציני להסביר עד כמה שניתן 

ושוב מאוד תלוי מה נחת, כל בחורה תבין שיש מצבים בחיים שדורשים התייחסות ותחכה בשקט. 

 

2. אני יכולה להבין למה ההרגשה הזו נוצרה 

האם היא התקשרה לר"מ ולחבר? 

קרה לי לא מזמן שהצעתי לבחורה בחור והיא ביקשה מספרים אחרים כי יצאה עם 'החבר' והרגישה לא בנח

בנוסף לפעמים שומעים דברים כ"כ שונים ומחפשים אדם שלישי להכריע 

וחשוב לומר- מותר לך גם לשים סטופ אם זה מרגיש לך אובר חודרני 

גם בבירורים צריך לדעת שיש גבולות , לא הכל מותר ולא הכל ראוי

 

 

והכי חשוב

תרגיש טוב 

 

לי קרה כמה פעמים שביקשו ממני עוד מספרים, הגדילה לעשות בחורה אחת שהשיגה תמספר של הבוס שלי בעבודה ודיברה איתו עלי,
לי בדרך כלל מציעים ליפגש עם בחורות שקתות אולי אצלם זה יותר נפוץ

כן,הרגשתי אתזה,זה היה נורא,לא מצאתי דרך לדחות את הדייט
אז שהגעתי אמרתי לו שהיה משו לא נחמד ולכן אני מעוכה, וזהו..
הוא היה קצת נבוך אבל תכלס התחלנו לדבר ואיכשו ככ נהינתי שלקראת האמצע-סוף קצת שכחתי שאני מבואסת ומעוכה.
למדתי מזה להגיד, נכון לא הכי כייף בדייט ראשון להגיע ככה אבל כשאומרים ולא מציגים מגיעים לפתיחות מסויימת,טובה בעיניי.

לגבי 2
זה שנוא עלי לחלוטין המחקרים האלו, כאילו מי יודע מה.. אבל מקבלת שיש אנשים שונים ממני וזהו,נותנת את המספרים וממשיכה הלאה,לא מתעכבת עלזה

זה לא הרבה מספרחם זה בסדר נראלי

זה בסדר גמור מצויין הרבה נוהגים ככה וגם ראיתי ככה בהרבה ספרי הדרכה
אשריך!!

לזאת שהייתה שלי
וכבר לא תהיה
לזאת שיכלה להיות אשתי
אבל זה כבר לא יקרה
הלוואי שהכל היה
יכול להיות אחרת
הלוואי שהיה לנו סיכוי
ביחד ללכת

אולי מוטב היה
לו לא היינו מכירים
על אף רגעי האושר
למול הסבל שאנו חווים
לו לא היה מבטך
צד את עיני
וכתיבתך התמה
לא הייתה כה משפיעה על חיי

תודה לך על רגעי צחוק ואושר
תודה שאת ליבך וביתך פתחת בפני
תודה שהאמנת בי גם כשאבדה לי הדרך
גם כשאיבדתי טעם לחיי

לוואי שבדרכך מעתה
רק אושר ישרור
לוואי את ליבך
לא תפני לאחור
אל מקום בו החושך
עוד יוסיף לחייך
ומכאוב כאבייך
יתלהט וילך

לוואי יום יבוא
תעמדי מאושרת
תחת חופה
מלבבת, זוהרת
לוואי את ידך
הוא יקח
ולך ישבע
אני שלך, לעד
ולעולמי עולמיא

לוואי אז אי
ימחה כליל זכרי
לא תביטי אחור
לא תזכרי שוב בי
רק תדעי אושר,
רק תדעי שלווה
אמיתית ודומעת
כמו תשוקה של נשיקה...

// הכאב ואני //

כואב לי.

זו ההרגשה שהתעוררתי איתה לפני כמה ימים.
ניסיתי לחפש הסבר, אבל שום דבר חריג לא קרה.
השמש אותה שמש.
הדירה אותה דירה.
המיטה אותה מיטה.
רק אני לא אותו אני.

יש ימים כאלה, שאיזו חיית טרף לא מזוהה מתיישבת לך בבטן. היא מכרסמת אותך מבפנים, ומדי פעם שולחת זרועות ארוכות אל חבלי הדמעות שמאחורי מסך עיניך, ומושכת בכל הכוח.

ואין לך כוח לקום מהמיטה.
ואין לך כוח להתניע את היום.
ואין לך כוח לאף אחד, גם לא לעצמך.

אחרי דיאלוג פנימי נחרץ, החלטתי שאני לא נותן להרגשה הזאת לשבש לי את היום.
נזכרתי באיזו אישה שדיברה בתכנית בוקר וטענה שאם נייצר לעצמנו בוקר טוב, כל היום שלנו יהיה טוב.
אז נכנסתי להתקלח כדי לנקות את הבוץ הפנימי שהצטבר במהלך הלילה, שמתי לי שיר שאני אוהב בפול ווליום, פתחתי חלון, והייתי נחוש בדעתי להפוך את היום הזה ליום חיובי.
הפרקטיקה הזאת, של להנדס לי בוקר שמח, לא ממש עזרה.

החלטתי ללכת לעשות כושר. מישהו פעם אמר לי שספורט משחרר אנדורפינים ועושה אותך מבסוט (מוזר כי אצלי האנדורפינים משתחררים דווקא כשאני אוכל צ'יפס).
ניסיתי, בחיי שניסיתי, אבל המועקה היתה כבדה יותר מכל משקולת שניסיתי להרים בחדר הכושר הניאוני והמתיש.

אני אלך לים, חשבתי לעצמי. אטייל קצת על קו החוף, אקבל פרופורציות, אראה אנשים. אחרי 20 דקות של הליכה, אפילו הים הסתכל עליי במבט חסר אונים של "מה אתה רוצה ממני? אני רק ים!! איך אני אמור לרפא אותך?"

קבעתי עם חבר לצהריים. לא סתם חבר, זה שהכי מצחיק אותי. שיש לנו שפה פסיכית משלנו ושטויות שאף אחד אף פעם לא יבין. ישבתי מולו בעיניים קרועות, משחק עם המזלג בסלט החיוור שלפניי. השפתיים שלו זזו, אבל הוא היה על מיוט. שילמתי את החשבון וברחתי משם הביתה.

אולי אני אשתה משהו באמצע היום? אלכוהול הוא רופא לא רע.
אולי אסיים את הסדרה שהתחלתי?
אולי אכתוב שיר?

בסוף החלטתי ללכת נגד כל הסיסמאות הקואצ'ריות שלימדו אותי.
כיביתי את האור, הורדתי את בגדים, צנחתי על הספה, לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לכאב: "בוא".
"מה??" הוא ענה לי בשיניים חשופות ובמבט רעב.
"בוא אם אתה גבר. תסיים את מה שהתחלת", המשכתי.
הוא לא ענה, רק השחיז את ציפורניו כשמשחר לטרף.
"גם ככה אין לי מה להפסיד. היום הזה נהרס. אז בוא."
הכאב הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, נשען אחורה כדי לקחת תנופה, ושניה לפני שהסתער עליי, נעצר בבת אחת ולחש לי בייאוש: "הרסת את כל הכיף!"
לפני שהבנתי מה קורה, הוא כבר הסתובב ועשה את דרכו החוצה בראש מושפל וגב מכופף.

מסתבר שגם הכאב בכבודו ובעצמו אוהב אתגרים. בשניה שהפסקתי להילחם בו, הוא איבד עניין. הוא הפסיק לנסות להוכיח לי שהוא יותר חזק. פתאום הבנתי שאני צריך להשלים עם זה שלפעמים יהיו ימים כאלה, וגם אלוהים לא יעזור, צריך פשוט לכופף את הראש ולעבור אותם.
מדי פעם אנחנו חייבים לאפשר לכל הביוב לצוף ולעלות על גדותינו כדי להתחיל שוב, נקיים ומשוחררים יותר.

הכאב הזה, שיצא מדלת ביתי, עדיין מגיע לבקר לא מעט. הוא אורח עקשן. לפעמים אני עוד נלחם בו. לפעמים אני מדבר אליו. ולפעמים, אני מזמין אותו לשבת ולהריץ איתי דאחקות, רק שנינו. אנחנו יושבים, הכאב ואני, ופתאום הוא לא נראה כל כך מאיים.

קרדיט: נעם חורב - Noam Horev

לו יכולתי
לצרף מילים
רסיסי טללים
רסיסי חיים

לו ידעתי
למצוא רובדים
נסתרים
שבאש מתלקחים
ששוצפים וקוצפים
ומבקשים דורשים
ומתחננים

לו היה לי אומץ
לומר לך
שאני אוהב
אבל לא כמו שאת חושבת
שאני אוהב
לו היית יכולה להבין
מבלי להבין
לשמוע את מה שמסתתר
מבעד למילים
לו ידעת באמת
את כוחה של השתיקה
לו יכולת לגלות
את כוחה של אהבה

אזי שום כוח בעולם
לא היה עוצר
את מעוף כנפיי
גם אלף מכשולים
לא היו מונעים
את דהירת רגליי

לו רק תפתחי לי
פתח לאהבה
לו רק תתני לי הזדמנות אחת
לגלות אותך באמת
יונתי הנאווה.

ואין תשובה אחת. בדרך כלל זה יש ויש, עם כל מיני סוגים של "יש" ושל "יש".

גם אצל שדכנים טובים וחכמים וגם אצל כאלה שלא.

גם תכונות משלימות צריכות להיות בספקטרום מסויים

כנראה שיש גם הפתעות אבל אני לא בונה עליהם כשאני מנסה להציע.

אלא אם כן כל השאר מתאים.

אם מישהו יכול לעזור- אשמח.

מותר לפרסם בחתימה, כך למיטב ידיעתי

פניתי למנהלת בתקווה שיסתדר:
@יעל מהדרום

ממש עמודה נפרדת לדייט בבתים/ מרפסות של אנשים
אפשא להוריד את האפליקציה

איך דירה ריקה או חדר פנוי קשורים לזה  ? 
מה אתה מנסה לעשות ? *מחייג למשטרה הצניעות*.

חשבתי לייעד את כלי התחבורה שלי 

כמעשה חסד, למדוייטים שזקוקים למקום.

אבל אני לא בטוח כמה אנשים ירצו 

דייט על קורקינט ממונע :/

 

 

העיקר הרצון.

(:

 

 

 

 

 

לרישום המקום שלכם: Google Forms – create and analyse surveys, for free.
לרווקים\רוקוות - הורדת האפליקציה: 20 המקומות השווים לדייטים בירושלים ◾️ הורידו את האפליקציה כעת

אבל חלק מהשחרור, שלי לפחות

זה לבכות בקולי קולות ולמשוך לאנשים

בדופן המעיל

ובסוף לתת להם חיבוק חם ולקנח

את האף על כתפם. <למרות שהחליפות 

הזולות שורטות לי את האף>

 

לפעמים. לא יודע, אולי אתה צודק. 

 

 

 

 

 

לבכות עם מסכה.

זה אסון טבע.

 

חוסר היגיון זה לא שינוי, זה הרגיל 😜

וברצינות,
מנסים להכיל, להבין, להיות סבלן, להקשיב, באמת להקשיב - לפעמים בכ"ז יש משהו מאחורי החוסר היגיון.. 😏
להיות שם אפילו במצבים כאלה. זה בדיוק מה שהבחורה צריכה.

חושבת שאין בחורה שאין לה שינויים במצב הרוח.. ככה אנחנו🤷
וזה באמת שונה מאוד מאיך שהראש הגברי עובד, יותר דרמטי ובלאגן..
אז הגיוני שזה יראה לך לא הגיוני איך שהיא חושבת/מרגישה..בדיוק כמו שכנראה גם לה יש כמה דברים בחשיבה שלך שהיא לא מבינה..

או שאתה מדבר על משהו קיצוני ממש?

רוצה לשמוע איך הצד השני חווה את זה 

(זה קורה גם לבנים, קוראים לזה רגשות ו/או מצבי רוח)

 

בדרך כלל בהבנה, לפחות מנסה.

משתדלים להקשיב, לקבל. לתת תמיכה מסוימת בענין- לפי המצב של הקשר. כמו שאמר @חדשכאן.

אני רק רוצה להוסיף המלצה. הרבה פעמים גברים לא יודעים לפרש את מצבי הרוח האלה, במיוחד כשהבחורה אומרת מה מפריע לה- זה עלול ליצור לגבר תחושה שהוא אשם בזה, ועלולות לעלות כל מיני דמיונות לגבי הקשר וכו'.
לדעתי כדאי שאתן, הבחורות- תבהירו לבחור למה אתן מתכוונות. אם אתן מתכוונות לשתף- תגידו לו שאתן רוצות לשתף. אם אתן רוצות לקבל עצות, או לחשוב על הקשר- קיצר.. שהדברים יהיו ברורים.
לא תמיד הן כאלה. ולדעתי כדאי שהדברים יהיו ברורים יותר.

 

אני חושבת שפעמים אנחנו לא יודעות בעצמנו מה אנחנו רוצות ואז זה יוצא לא ברור..

הארה חשובה.

אז אני אגיד עכשיו שמהצד השני-

הגבר מצידו צריך להכיל את זה שהבחורה לפעמים לא יודעת להגדיר את התחושות, והתפקיד שלנו כגברים הוא להתייחס לזה באובייקטיביות- לשים רגע את חוסר הבהירות שלנו בצד, לנסות להבין ביחד עם הבחורה מה מפריע לה בקשר, מה התחושות שלה וכו'. ולא רק בשכל.. יש גם הצד של ההזדהות הרגשית.. כמובן.

ברגע שיש הבנה של הבחור זה מיקל יותר על הבחורה. גם אם הדברים עדיין מעורפלים קצת..
אין ספק שזה הדדי.

אבל בעיניי זה מרתק חח (אם זו בחורה עם מידות טובות ככה שהשוני לא מגיע ממשהו רע)

מי יותר ומי פחות 

השאלה אם יצא לך להיתקל ואיך הגבת..

אבל מנסיון עם אחותי אני יודע שלא צריך לעשות מזה ביג דיל..

רק אל תשדר לה שזה שטויות בעיניך או תגיד לה 'אה כן נו גם אחותי היסטרית לפעמים, פסדר עובר...'

חבל עליך.. באמת

אין בחורה שאין לה דברים כזה.
אגב גם לי אישית זה קורה המון,
אבל לרוב אצל גברים זה פחות עוצמתי.

לא יצא לי להכיר יותר מדי בחורים כאלה

אבל בגלל ששינויים במצבי רוח קיימים אצל כל אדם באשר הוא אדם, גם אם המינון שונה קצת או אפילו שונה מאוד אני חושב שזה די מובן... בכל זאת אנחנו לא חיים על כוכב לכת אחר (הרפרנס מכוון בהחלט )

כי לא היה לי קשר.
אבל ברור שזה יקרה מתישהו...
אם זה קורה לפני החתונה זה אחלה.

תרגולת לזמן הריונות.

סטירות התאפסה.

 

-צוחק-

אין שינויים. יציבות כמו

שולחן מאיקאה עודפים

 

 

 

 

 

בתק' טובות-מדהים
בתק' פחות טובות- גרוע
חוסר יציבות נורא שמקרין על כל הקשר. לא כיף.

שגברים בעצם חווים את זה כל הזמן לכאורה

אם היא מודעת לכך שיש לי קושי להבין אותה באותו הרגע,

ויש לה סבלנות ורצון למצוא גשרים לתקשר בהם (גם אם לא באותו הרגע) - אז אקבל את זה באורך-רוח, בהקשבה, באמפתיה ובסבלנות.

 

אבל אם היא ממש "מתהפכת" ואני מרגיש שאין עם מי לדבר - זה מבהיל!