פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 348)

מומלץ לפנות דרכם..

מנסיון, זו עבודה קשה.
בלי שכר הולם זה לא יחזיק לאורך זמן.

כלומר נגיד לגייס 20,000 שח או יותר

ולשלם מראש על העבודה לשדכנים... 

על עצם זה שמראיניים את הבחורים/בחורות

 

מעבר לתשלום 

גם יש פחות שיתוף פעולה בקבוצת אנשים 

יש מיליוני מיזמי שידוכים. איך תשכנעי אנשים לתרום דווקא למיזם שלך?

כתבתי גם לברוקולי בפרטי ואכתוב גם כאן חח

המצב כיום הוא שיש הרבה מיזמים והרבה שדכנים

ממינים וסוגים שונים

וכל בחור מחליט לפנות למי שנח לו,

והכל מפוזר.

אז הרעיון לקבץ את כולם למקום אחד (יחסית, כמה שאפשר)

ובמקום שהאנשים יבואו לשדכן

השדכן בא אליהם.

השדכנים ידברו עם ראשי הישיבות או כל אחראי אחר בישיבה

יקבלו מהם אישור, ישמעו את הסגנון של הישיבה, קצת טיפים

הרבנים יעודד את המיזם.

בלי וירטואליות. הכל פנים מול פנים (בקורונה קצת בעייתי. אז אולי בזום)

ולהתחיל לעשות התאמות.

 

מה שאני רואה זה שסתם לדוג' אני מגיעה לחתונה של חברה מישיבה מוכרת

ויש הרבה בחורים שוואלה שיכלו להתאים לי או לחברות שלי

אבל לכי תשיגי אותם. 

את צריכה עכשיו להשיג אברכית שיש לה קצת זמן פנוי ולנסות לגשש

 

אז אני שואלת, למה ככה?....

למה שפשוט זה לא יהיה יותר מסודר ושיטתי?

 

חייב לשנות את השיטה בשידוכים במגזר. אחרת הגילאים ימשיכו לעלות ולא יקרה שום שינוי

 

אני מסכימה איתך , אבל הדברים האלה יכולים גם ללכת לאיבוד

 

אני בעד כמובן 

חושבת איתך בקול 

איש תקשורת, איש שיווק, 

מישהו שינהל את העניינים

עד עכשיו השידוכים נעשים בצורה חובבנית (מחילה מכל הצדיקים. זה לא משהו אישי, פשוט להבין את הרעיון)

כלומר, כמה זוגות צדיקים באים ומנסים לשדך על חשבון הזמן שלהם ובאמת עושים עבודת קודש.

אבל אם אתה רוצה לעשות שינוי מהותי מהשורש, ושינוי תפיסתי של שידוכים במגזר

אתה חייב לעבוד בצורה מקצועית ושיטתית.

בעיניי סתם לדוג' המיזם של 252 הוא דוג' לכך.

גם אם אנחנו לא הכי מסכימים לדרך ולרעיון, עדיין מישהו כאן הרים פרוייקט ענק

שבא לתת מענה כלשהו לבעיית הרווקות

וזה נעשה בצורה מאוד מאוד מקצועית

אז באותו ראש ובאותם תקציבים

צריך להפנות את המשאבים

לעשיית חיבורים ושידוכים....

כי נטו להעביר הרצאות מהממות לא ישדך את המגזר כן?

לא לפנות לשדכן של אותה ישיבה?
דווקא כשהם עוד בישיבה זה יותר קל

או לסגנון מסוים

והן יותר מחפשות סגנון אופי שיתאים להם

ואגב לפנות לשדכן של ישיבה מסוימת - גם לא יודעת כמה זה קיים 

אולי רק לישיבות הגדולות כמו מרכז והר המור

אבל יש מלא ישיבות פחות מוכרות שאין שדכן מסוים שקשור אליהם

בלא מעט מקרים זה מישו עם הרבה רצון טוב, אבל לא תמיד עם החוש הנכון...

לדעתי מה שצריך זה לאגד את כל העוסקים בשידוכים תחת גוף אחד

לא זוכרת איך קוראים לו.

ומאמנים? צופן הקשר

אבל לעשות איזשהו מאגר שכל השדכנים מחוברים אליו.

אם התכוונת לזוג הזה

אבל אם להודות על האמת.
אני אף פעם לא יודעת להגיד ''הוא נשמע מתאים לה''. לא יודעת בכלל איך אפשר ''להתאים'' בין בחור לבחורה.

אני אף פעם לא משדך לפי מה שהבחור/ה סיפרו על עצמם. זה תמיד משהו שהוא מעבר לרשימת מכולת. איזשהו חיבור שאני מרגיש בינהם.

וכשאין היכרות אין את הדבר שמעבר.

צריך שדכנים כשרוניים שקולטים את הנק' של האדם שמעבר למה שהוא מספר על עצמו.

העניין הוא שכרגע זה מיועד לבוגרות של המדרשה וחברותיהן...
אבל כל הבחורים שמצטרפים עוברים ראיון עומק לפני הצטרפות, חלקם גם על ידי שדכנים ממש מהישיבות שלהם.
כאן יש קישור לשאלון קצר לבנים:
Google Forms – create and analyse surveys, for free.
רק אחרי שמוודאים עם הבחור התאמה בסיסית ובודקים מי זה בעזרת מישהי שמכירה ישירות, הוא מצטרף למאגר, עובר ראיון עומק וכו'..

יש ז'אנר שלם של אנשים כמוך בדיוק.

חחח אני עברתי שנתיים של התחזקות ובשידוכים, לא נפגשתי עם הרבה אבל עם כל מי שנפגשתי זה פשוט לא ״אותו הלך רוח״

שמחוברים לאשלג. לדוגמא המכינה בפדואל. ראשי המכינה התחברו חזק לתורת אשלג, ובעקבותיהם התלמידים.
ולחסידות באופן כללי יש הרבה מחוברים היום. ישיבות וקהילות של יצהר, רמת גן, מגדל העמק, רמת השרון, ועוד.

חסידות אשלג היא לא במיינסטרים של הקהילות החסידיות (הנ"ל) בציבור הדתי לאומי... חשוב לדעת.

התכוונתי רק למכינה בפדואל. היתר לא מחוברים לאשלג. למה כ"כ חשוב לדעת?

במה זה כ"כ שונה מהשאר?

ולמה לא מקובל על המיינסטרים?

א. כל הקהילות והישיבות שהוזכרו שם מתמקדים יותר בחסידות "ארצישראלית", לקחת את הציבור הדתי לאומי ולהכניס לתוכו את החסידות ולחיות עפ"י זה... אשלג היא חסידות ממש חרדית, חסידות עם רב'ה וחסידים וקהילה (אמנם כמה קהילות אבל העיקרון של החסידי- חרדי הוא אותו דבר), נכון שיש משפיעים ורבנים שקשורים לאשלג וקצת יותר קרובים לדתי לאומי אבל בכללות הם נחשבים 'חרדיים' (ח"ו שיש פסול בחרדי וח"ו שיש פסול בדתי לאומי- אני מציג עובדות).

 

ב. אין הכוונה שזה לא מקובל, אני מניח שהרב דודי והרב יהושע מוכרים ומכירים באשלג, פשוט בדרך כלל שרואים בחור או אברך מאותן ישיבות הוא יהיה מן הסתם מחובר יותר לחסידויות אחרות בד"כ חב"ד, ברסלב, יש שיהיו בתולדות אברהם יצחק וכו'...

 

לא באתי ח"ו להתריס לא כנגד אף צד.

- בחורים שקשורים לרב מורגנשטרן

- בוגרי ישיבות בסגנון חסידי לאומי: ישיבת רמת גן, ערשנו רעננה, תורת החיים, רמת השרון

- גם לרב אשרוב בעצמו יש ישיבה וייתכן שתוכלי למצוא שם משהו כלבבך.

בקיצור אני יחסית מכירה את הסגנון אם את צריכה עזרה אני פה.

אני מודה לכם!

(אני כבר שנים לא מתעסקת עם הסגנון הזה אז זה דורש קצת חפירה. מקווה שאמצא בהקדם)

מאמינה שיש עוד אנשים בפורום שמכירים את הסגנון ויוכלו לעזור.

בהצלחה!

מדהימה תודה רבה רבה לך על הכל !!!❤️
אני ארבה בתפילות ואני ממש מודה לך!!

מכירה את זה מקרוב~

גם אני וגם בעלי לא מוגדרים,
אני מרקע דתי לאומי ובעלי מרקע חרדי
ושנינו נפגשנו על התפר בין שתי העולמות.. מחוץ לכל ההגדרות

יכולה לומר לך שלעיתים זה מאתגר, מכיוון שמסובך להסביר לאנשים שוב ושוב אודות עצמך כאשר זה מורכב מהמון גורמים...

תתפללי. תתפללי מלא מלא שה' יתברך ישלח לך את האדם המדוייק בעבורך~

בהצלחה נשמה♡
ואני כאן לכל דבר בפרטי.

תודה לכולכם על המשוב !!
תודה על העידוד ועל ההסברים תודה רבה לכולכם!
הללויה אני שולחת לך הודעה בפרטי

בכללי בחזרה בתשובה ובהתחזקות, חשוב לקחת רק את הטוב מכל דבר. ולכן חשוב לא לעבור מגזרים ולזרוק את כל העבר לפח. אלא ללמוד דברים חדשים, להתחדש ולהשתדרג ביחד עם הדברים הטובים שלי מהעבר!
ד.א. הרבה מהחוזרים בתשובה/מתחזקים אחרי תקופה חוזרים למה שהם היו לפני, כי השינוי, הוא פנימי, אצלי בנפש ולא במגזר או בלבוש...

למה אנשים מתלוננים?
כי העולם הזה הוא זוגי.
אתה יודע?

ולא נוח להיות כאן בודד
אז גם אם זה בגיל 22 זה בודד
וגם אם זה בגיל 31 זה בודד
במיוחד אחרי שכל האחרים כבר מתחילים להתארס ואז הבדידות יותר מורגשת.

אז...
אם אתה לא מבין את הבעיה אל תשאל אותה כאן.
זה כמו לבוא למחלקת כאב בבית חולים ולהגיד לאנשים מה אתם מתלוננים? יש אנשים שכבר לא מרגישים...
אז בבקשה בלי שפיטה..
מי שמרגיש שהוא רוצה לקטר מותר לו לעשות את זה
וחוצמיזה...
שיש כאן הרבה בני 27-8 ומעלה
אז...
אולי הגישה של נחת שמחה ורוגע חשובים כאן.
אבל כמה אפשר להיות שמחים, רגועים ושלווים?

אל תשפוט

נראה לי שאף בנאדם לא רוצה שישפטו אותו.

דין וחשבון רק מול הקב"ה

ולכן הם לא יוכלו להבין את מה שאתה מנסה לומר.
חלקם אפילו יתעצבנו איך העזת להסביר להם שמי שמקטר עכשיו *בצורה מוגזמת*,
 יקטר תמיד ואין לזה שום קשר לרווקות, נישואין, ילדים, נכדים ונינים. התירוץ ישתנה כל פעם. *הקיטור המוגזם* ישאר.

קשור הרבה לדמיונות שמטלטלים את הבנאדם.

האם כן האם לא האם אולי. המון שאלות שמנסרות במוח.

דווקא אנשים שיוצאים תקופה יכול להיות שכבר מכירים את זה ומבחינה מסויימת לוקחים פרופורציות.

ז"א אני גם הרבה פעמים קצת בהלם מהלחץ אבל אז מה? אני אחרת מרוב האנשים בעולם

נראה לי שאנשים משתפים יותר כשקשה.

ברוך ה' אני לא שוכח להודות כשהכל טוב.
יש לי הרבה שפע בחיים בהרבה תחומים, וזה לא ברור מאליו.

לעיתים עולות הרגשות פחות טובות, וכתיבה בפורום היא אחת הדרכים לפרוק.

כשאני מצליח לעבוד, לראות את הטוב ולחיות בשמחה, אני לא כותב את זה בפורום.

אנשים מתחתנים גם (ואולי בעיקר) כדי למלא איזה חוסר שבוער בעצמות. יש כאן הרבה יותר מאשר מצווה ורעיון יפה כלשהו. יש כאן משהו שנוגע בפן הרגשי.
זו תקופה שצריך איכשהו ללמוד לחיות עם חוסר בצורך שהוא בסיסי ! וזה מסובך. ולפעמים ממש מתסכל.
מתסכל שיש חוסר כ"כ בסיסי ואין לך יותר מידי מה לעשות איתו, אתה יכול להתקע בקיר שוב ושוב ושוב למרות כל המאמצים שאתה משקיע בעולם הזה. וזה כואב. מאוד.

קודם כל אני ממש מבקש מחילה, באמת באמת שלא התכוונתי להעיר לאף אחד או לצפות תנועת נפש מאף אחד, אדייק את השאלה, אבל באמת שלא התכוונתי ח"ו אני מודע לכך שאם אדם רוצה להתחתן זה מגיע מתוך רצון להוסיף שלמות בחיים שכרגע אין לו ומתוך רצון שיהיה מישהו / י שיתמוך / תתמוך בו כל הזמן באהבה אחווה שלום ורעות.

אני גם מודע לכך שבניתוק קשרים יש הרבה רגשות מעורבות ותסכול וחוסר נעימות ותחושת באסה ממש רצינית...

רק רציתי לשאול למה לפעמים במקום שזה יהיה בשמחה כל שלבי ההיכרות עד לחתונה, זה נהיה תקופות לחץ וחוסר נעימות, או יותר נכון למה לפעמים קשה ממש לשמוח בכך שאדם מחליט להתחתן.

אגב, אני לא ממש מכיר באופן אישי את הנמצאים כאן אבל אני לא חושב שאני במקום גבוה יותר מכולם, גם אצלי המחשבות הללו של רוגע מול לחץ ושמחה מול חרדה וכל התחשות הללו נמצאות, רק העליתי שאלה לדעת. עוד דבר, אני לא חושב שזה לא טבעי להיות בחוסר רוגע ובלחץ, זה הכי טבעי, רק רציתי לשאול..

 

מקווה שהצלחתי להסביר את שאלתי טוב יותר, ממש ממש ממש מחילה אם מישהו / י נפגע / ה ממני באמת לא התכוונתי ח"ו לפגוע ברגשות אף אחד אני יודע שהנושא הזה טעון, ייתכן שהייתי צריך לנסח את זה אחרת. בכל אופן אם מישהו נפגע ממני אשמח שיגיד לי בפרטי שאוכל לבקש ממנו סליחה בצורה רצינית יותר טוב...

מה שאתה אומר נכון מאוד.

שיכלית...

אם אתה יכול להבין  את רגשות התסכול ההאכזבה והפחד... מה השאלה?

זאת שאלה או הארה. בתור הארה יפה אני דווקא חושב שיש מקום למה שאתה אומר.

אתה שואל למה זה כל כך מסובך, ובמקום שנצליח להתחתן אנחנו משקיעים המון מאמץ ומקבלים כאב ראש וכאב לב?

אנחנו שואלים אותה שאלה.

 

אתה שואל למה אנחנו לא מצליחים לשמוח? כי אנחנו מתאמצים ומשקיעים וסובלים.

 

לא מובן לי מה פה לא מובן לך.

 

אתה כותב:

"למה לפעמים במקום שזה יהיה בשמחה כל שלבי ההיכרות עד לחתונה, זה נהיה תקופות לחץ וחוסר נעימות, או יותר נכון למה לפעמים קשה ממש לשמוח בכך שאדם מחליט להתחתן."

אתה מתכוון למה אנשים לא בטוחים אם הם יתחתנו עם האדם שיוצאים איתו? כי בדרך כלל הם לא.

למה דייט הוא דבר מלחיץ? כי לא מדובר בטיול של כיף אלא במשהו שיכול להיות במקרה הגרוע משפט שדה ובמקרה הטוב נסיון שאתה לא יודע לאן הוא הולך.

אני לא מכיר אדם שאיננו שמח בזה שהוא מחליט להתחתן

א. התנצלויות- כי ממש לא מרגיש טוב בעבודת ה' שאני יודע שמישהו נפגע ממני חלילה.

ב. אני רק התכוונתי להאיר וגם לעצמי שלזכור שלמרות כל הקשיים שיש בדרך והנסיונות והחוסר רוגע והבלבול וכו'.. שיש פה מטרה שמחה והיא צריכה להיות במרכז, כך נראה לי... רק רציתי להאיר את הנקודה הזו.

אני חושב שיש מקום לאמירה הזאת. 

להבא כדאי לך לדעת - כדי שהדברים ייתשבו על הלב (למיטב הבנתי) - אפשר להביע תמיכה והזדהות למצב בו אנשים נמצאים ובד בבד לומר את מה שאתה רוצה, בלי להתנצל.

גם לך יש ערבוב עם העניין הזה ולכן יכול להיות שהדברים לא יצאו מסודרים.

 

אולי באמת אפשר לשאול איך יוצאים מהתחושות השליליות על אף שהציפיות לא מתממשות.

זאת יכולה להיות פתיחה טובה לדיבור חיובי.

 

זה נכון לכל דבר בחיים.
הבדידות זה אחד הדברים הכי קשים לאדם אם לא ההכי קשה. למה? ת. בגלל שבגדול מטרת האדם בעולם זה "לתת" במובן הרוחני של המילה. לתת זה להידמות לאלוהים, ולאיך שהוא ברא את העולם. ולכן זה נקודה שכל כך קשה ו"יושבת על הגרון" כי כשאדם רק מקבל ולא נותן, הוא לא מרגיש משמעות. שהוא לבד ללא מישהו לתת לו, הוא בעצם לא שווה כלום. מה אתה שווה אם אתה לבד בעולם ללא יכולת לתת?
לכן אנשים מתלוננים פה. אני חושב שצריך לדעת להיות שלם עם עצמך ורגוע ושליו ולשמוח בחלקך גם כרווק. ואין צורך להיות לחוץ ולא נינוח, כל עוד לא התחתנת.
אבל ניסיתי להסביר את הנקודה העמוקה היושבת על ליבם של אנשי הפורום היקרים.

*התלותיות במישהו אחר*. זה יכול לחרפן..

אפשר לשאול.

ככל שהעניינים מתקדמים זה צריך קצת להיות יותר ברור.

ולפעמים כמו שאתה אומר המשוכה שקצת לא נעימה היא בהתחלה.

פרופרציות זה בהחלט עוזר

אבל יש צד כלשהו (אחחמ בנות)
שמשלב מסויים בטוחות שעצם זה שאתה שואל זה מעליב, והתשובה לא תגיע

מותר לשאול.

ממש לא בהכרח זה מעליב.

כי בגדול רוב הבנות זה
"עכשיו אתה אפילו לא יודע מה עשית"
או
"באמת שאני בסדר"

אבל אז קלטתי שלא היתה הבחנה בנימה שאופפת את התגובות שלי..

התשובה שלי היא שאני לא מאמין בזה.
אמנם אני לא רציני
אבל בכל מליצה האמת מציצה...

ואם להיות קצת רציני השאלה עד כמה אנחנו נותנים מקום ל'טיפה של אמת' לחדור אלינו

אנשים באתר הזה לא מבינים אותי.
זה מגיע למקומות מבעסים....

ולא הבנתי את השאלה..

לרשותך חחח

זה יהרוג אותי אחי
(לא יהרוג כפשוטו, מקווה שהיה מובן הפעם)

אם התחלת לצאת אולי כבר התרגלת ;)

היו שני דייטים
(חייב לציין שבווצאפ אני מוסיף חופשי, פה זה סיוט)

וכבר פתחת נושא שלם שעליו לא נענה כרגע

לא מבין מה יש לדבר על זה

לו...

איזה חונק וחמוד!!

ממש נסיך

איזה מתיקות

מה, לא בשביל הפסטלים?

אצלי בעיקר השאיפה שלהם ליומיים חופש למרות שעכשיו בקורונה בטח ישאפו גם לסופלה ( למרות ששלי טעים יותר ! )

נראלי הוא פשוט רוצה מסיבה לחגיגה

שאחותי התחתנה לפני 5 שנים, ושני אחיינים שלי היו בני 2-3. 5 עברו מאז, בהם אני רווק ונולדו לה 3 ילדים והם מעולם לא שאלו מה קורה אותי

הכותרת תְּקֵפה אם הוא ילד
אם הוא בן עשרים ומעלה זה כבר פחות חמוד.

תקחי את המספר מאה תחסירי את הגיל שלהם, ותקבלי את מספר השנים שיעברו עד שזה יקרה

חמש יחידות במתמטיקה נכון?

אבל בסטטיסטיקה קיבלתי 60 בקושי...

מכיר מישהי שהפער בינה לבין אחיינית שלה הוא שלוש שנים..
(אחותי)

לטובת האחיין

ניצחתי

 

(ספר שנקרא מסכת יבמות, הבא על בת בתו)

 

 

תיאורטיים להחריד

נפוץ מאוד בכללי בסדר נשים. הרמב"ם פוסק להלכה שאסור להתחתן עם אשתו של יעקב אבינו

שלו.

צודק, מדרבנן לאיסור אין הפסק

שער ציון?

 

נראה לי שיש שם מקום די נוח.

 

כנ"ל בעוד רחובות מקורים בעיר העתיקה - בחלקם אפשר לשבת

 

מתחם תחנת הרכבת יצחק נבון - יש שם מנהרה ושטח די רציני שאפשר לשבת בו

 

מתחם כיכר ספרא - לדעתי יש מקום מקורה

 

ממילא - לא זוכר בוודאות, אבל חושב שגם שם יש

 

כמובן קר בירושלים

כנ"ל גבי המרכז צפרות

זה לא שיש כאן גשם כמו באנגליה (מקלחות של שעות)
יורד גשם חצי שעה, צוחקים תוך כדי,
הגשם עוצר, מורידים את מעיל הגשם וממשיכים כרגיל.

פשוט לבוא עם שקית שיש בתוכה כל מה שצריך להגנה *מלאה* מגשם, שאפילו טיפת גשם אחת לא תרטיב אתכם.

 

בונוס :
אויר נפלא. כל הפארק בשבילכם. נוף ירוק וכייפי.
לשבת בתחנת רכבת בדייט ראשון ? יאק.

אתה יודע ששיער של בנות נהרס בגשם?

אל תגלי לו..

פשוט השיער שלי ממושמע וגם אם יש לו קריזות-אוספים

אבל זה לא קשור

שמים מה שצריך ומורידים כשהגשם מפסיק.

לא תמיד זה עוזר
ולא לכל אחד יש מעיל גשם מגן לגמרי
קיצור...
תביאו מקומות סגורים באמת

ההצעה היתה *לכל* הצופים בהודעה הזו

*לכל* הצופים או לכל * הצופים*?

אז יש לנו סטארטאפ
השכרת מעיל גשם אטום לדייטים
ואפילו לא צריך מסכה...
תזמין כמה כאלה (תברר אם זה כולל את הבחורה בפנים..)

מאחל לך ״דייט גשם״ מוצלח במיוחד,
ושדווקא מהדייט הזה יגיע הבחור המיועד כדי שתוכלי לספר בעתיד לילדים שיגדלו בנחת בעזרת השם :

״ואז מגיע מישהו נודניק לפורום ומתחיל לבלבל את המח על ״דייט גשם״ ואני אומרת לעצמי ״איזה דייט גשם בראש שלך, שחרר אותי מהשטויות האלה בסה״כ חיפשתי מקום סגור לשבת,
ואז חשבתי על זה ואמרתי ״רגע, בעצם למה לא ? עוד בית קפה ? עוד ספסל ? יהיה מצחיק דייט בגשם. אחרי יומיים קיבלתי טלפון מהשדכנית מפה לשם החלטתי שהדייט הבא יהיה ״דייט גשם״ והיה מצחיק מאוד ו..ככה הכרתי את אבא.
כמובן שעדיף שלא תספרו את זה לאחרים שלא יחשבו שאמא השתגעה לגמרי בתקופה ההיא אבל זה מה שבאמת היה. דייט גשם !״

 אני מחפשת  יותר דברים קלילים , מרגיש לי שהקלפים האלה הם יותר כדי לפתוח את הדיבור, קלפים שמובילים לשיח..ברוך ה' השיח ביננו מצויין, ואנחנו לא צריכים בשביל לפתוח דיבור על כל מיני דברים קלפים.

אני יותר מחפשת משחק כיפי\ קליל\ מצחיק. בא לי משהו שיגרום לאווירה כיפית. לא צריכה עומק ומחשבה כי מזה יש עובר..

תודה!! 

אבל אולי @חדשכאן יכול לעזור..

פעם כתבתי מלא שאלות שיכולות להתאים להכין משחק סו דו יו.

עלק גרועה בלחפש

(תנסי לחפש בכרטיס אישי שלך..)

ספיד, סט, שם קוד, סוויש, או כל מיני אחרים.
משחקי קופסה.

זה לדעתי ממקד. לעומת הגדרות שמצמצות ולרוב לא נכונות/מדוייקות

אני למשל הגדרתי את עצמי בחתימה ״חילוני-מסורתי(חצי מסורתי)״
כי זה רלוונטי לפורום הזה.
כך מיד אנשים יודעים שאם אני אומר משהו שנראה קצת מוזר ומרים גבה, אז בעזרת ההגדרה הזו הם יוכלו להבין מאיפה זה בא.

אתה בטח מתכוון להגדרה כשמחפשים קשר ?
לדעתי יש לזה חשיבות מסויימת, אם מתמקדים במשהו מאוד נקודתי ורלוונטי שבא לך להדגיש.
 

לחיות בבועה, מאשר לחיות בשבלונה.

חושב שההגדרות האלו הן מה שתוקע אותנו 

בסופו של דבר.

אפשר להבין מדוע אנשים אוהבים תבניות והגדרות,

כך קל להם יותר לקטלג ולעשות פסאודו בירור, שהם

בטוחים שהוא אמיתי אבל למעשה, 

עד שלא נשב ונדבר ללא הגדרות, לא באמת נכיר. 

 

ונכון שיש איזה עניין בכן להגדיר, בכל זאת. אבל 

זה כללי מאד וגורם לאנשים לפספס דברים איכותיים רק

כי חשבו ש'היא לא כמוני'

 

 

 

 

 

 

 

 

הגדרות ואגו זה הולך ביחד.

חלק מהגדרת האגו (לפי מה שהבנתי מפרויד) זה איך אדם תופס את התדמית שלו.

אם הוא תופס אותה בתור רצף של הגדרות זה באמת משנה אם מתנגשות הגדרות אחרות.

אגב זה לא שלילי.

רק צריך לדעת מה להגדיר ומה לא.

ואיך להגדיר. 

שזה לא שלילי. 

אבל בהחלט עלול לקבע מחשבתית. ואדם מקובע

קרוב לודאי שיפסיד דברים שמעבר. 

אגב, לא חושב שקו האמצע של פרויד, בין האיד לסופר,

ככ קשור לכאן אבל כשאתה אומר את זה זה נשמע הגיוני.

 

ומסכים גם לגבי המה והאיך. מדויק לגמרי.

 

 

 

זה יכול לתרום למודעות עצמית. אם אני מגדיר את עצמי כביישן, דבר ראשון לא אצפה מעצמי להגיב כמו מישהו אחר. ודבר שני, אוכל להחליט לאזן את זה.
וכן בדעות, אם אני יודע שחסידות זה לא הקטע שלי, אז כנראה יהיה לי קשה להתחבר למי שגדל במשפחה שחיה חסידות. כי כל צורת ההסתכלות שלו שונה משלי.
מן הסתם זה תלוי בנכונות ההגדרות. ככל שההגדרות פחות קולעות לאמת, הן יותר חוסמות ומפריעות.
וגם צריך לדעת שלא כל הגדרה חייבת להיות נכונה עד 120. מותר להשתנות.

להתרחב במקום להגדיר ולצמצם. לנסות להתחבר לכל דבר ברמה מסויימת, להבין את החשיבות שלו אצל אחרים ולראות איך גם לי הוא יתרום במידה זו או אחרת

זה מצחיק אבל ההגדרה היחידה שאני מכניסה את עצמי לתוכה זה טומבוי או כהגדרתי- בת-בן ויש לי חבר שלא אוהב את זה.
לגבי השאר("השאר" דתית) משתדלת כמה שיותר להיות דוסית, זהו.

קשה לי להכניס את עצמי לתבניות, מפחד שיפספסו אותי, את הייחודיות שלי.
מצד שני בעיקר סביב הנושא של דייטים התחלתי לברר לעצמי לאט לאט על אילו הגדאות אני כן מוכן להסכים(לגביי), ואני מרגיש שזה עוזר לי מאד להבין מה אני מחפש וגם להסביר מי אני..
מניח שמתישהו אני אגיע לגבול של ההגדרות, כשאני ארגיש שזה מכביד עליי.

פשוט ראיתי אותו כבר כמה פעמים וטרם הבנתי..

(סוג של לייק)

לדוגמא 

 

int b = 8;

 

מקווה שהובן ;)

 

ואם כבר "למשהו שתחום ע''י גבולות מסוימים":

 

}

int b = 8;

{

 

מה אתה מתחכם חח

זו אחת הבעיות המרכזיות בהגדרה, שתחום ההגדרות לא ברור.

אני יכול להגדיר את עצמי כ'דתי לאומי', אבל זה יהיה נכון לחלק מהפרשנויות להגדרה הזו או לחלק מתחומי הגזרה שלה.

אני יכול להגדיר את עצמי כ'תורני', אבל שוב - זה יהיה נכון באופן מסוים ו/או חלקי מאוד.

וכן הלאה וכן הלאה, כמעט לגבי כל הגדרה.

 

אז לשאלתך: אני לא עוסק בלהגדיר את עצמי בכלל. מצד שני אני אאלץ להגדיר את עצמי כדי להציג את עצמי, לפחות באופן מסוים, כי החברה מצפה לזה.

 

 

ונקודה שאותי יותר מעניינת היא:

עד כמה אתם עסוקים בלהגדיר אחרים, או ליתר דיוק - בהגדרות של אחרים (על ידי עצמם או על ידי אחרים).

כלומר: עד כמה אתם מודדים אחרים על פי הגדרות וכמה הן חשובות לכן.

 

אני חושב שזה יותר משמעותי מאם ואיך אנחנו מגדירים את עצמנו, וגם משליך על זה.

לא צריך להגדיר בכח בדברים שזורמים לך..

ומצד שני-

חשוב לעצור ולשים לב אם יש דברים שכן משמעותיים בעיניך

אז עדיף להגדיר מראש ולצאת עם קצת פחות הצעות

מאשר לצאת ולפסול במילא.

בהצלחה!!

 

אני אישית במהלך השנים נסתי להימנע מהגדרה מסויימת 

אצלי היא באה ממקום אישי פרטי ולא כתרבות סביבה וכו 

 

אני מאמין שזה מתחלק לכאלה שההגדרה והסביבה תופסת אצלהם מקום חשוב בחיים 

וכאלה שפחות 

 

בכל אופן גם אם הייתי רוצה להגדיר את עצמי ואני לא, אני לא חושב שזה אפשרי 

אולי תתחתן עם אחת צעירה?!
וגם אם לא אולי יתאים לה במעט השנים ללדת שנה...
דיה לצרה בשעתה. קודם מאחלת לך למצוא את האחת המתאימה לך.

ומה לעשות, גדל וגדל ונהיהי בלחץ מזה ובסוף התחתן בגיל 27 עם מישהי בת 19...

בהצלחה גדולה!

קח את הזמן.
אל תהיה בלחץ.
תתמקד במציאת בזוג, תעלה הילוך, תשפר מה שצריך לשפר,
ותוך 3 חודשים, בעזרת השם, תמצא את עצמך מתחת לחופה.

תוך 3 שנים, תביא לעולם 3 זוגות תאומים,
תחזור לכאן ותגיד : ״אתם לא תאמינו מה יש לי לספר לכם״

וישאלו אותך : ״מה ? דבר ...״
ואז תעלה לכאן תמונה שלך, של אשתך ו 6 הילדים.

עכשיו אני יודע, אתה בטוח אומר לעצמך : ״למה רק 6 ?״

אז אני אגיד לך למה, כי ההודעה שאני רושם כרגע (ואתה קורא)
גם ככה יותר מדי ארוכה וחברי הפורום שקוראים כאן אומרים ״כמה הוא קודח...כמה הוא מפטפט״
אז אין מקום להכניס את הילדים הנוספים שתביא אח״כ ועדיף לסיים כאן כדי שיהיה קליל לקריאה.

בהצלחה.

גם כשלנו נראה שהרצון שלנו זה הדבר הכי אידיאליסטי וחשוב שיש ולמה ה' לא עוזר, צריך לזכור שהרצון שבאמת הכי חשוב זה רצון ה, והרצון הזה מתבטא במסלול שאתה עובר.
אז בעזה שתעבור הכל בקלות ובמהירות תמצא את האישה שלך ותחיה בטוב ובנעימים. וגם אם זה יהיה עם משפחה קטנה משתכננת אולי האיכות תפצה על הכמות

הדברים שלך אמיתיים ונכונים.

 

אומר רק דבר אחד שעשוי להקל עליך - כשנמצאים בדרך הרבה יותר קשה להתפשר ולוותר על חלום. כשמגיעים ליעד, ואתה רואה את ה"יש" מול העיניים, קל יותר להשלים עם הדברים שאין.

באמת שאני לא מבין את המקום שממנו אתה אומר את זה כי אני לא בגיל שלך.

אך אולי אוכל לומר שבכל זאת העיקר זה האיכות ולא הכמות.

בכל דבר בחיים, אני חושב שגם בזה.

כמו כן, זה בעיקר תלוי בגיל של האישה ולא בשלך.

שבשרשור הקודם שלך כאן הייתה דתי לאומי חזק😬
ואם אתה חושב ש3 חודשים "יקפיצו את המניות שלך
אז תחכה

מה אני אעשה אנחנו לא משתמשים בזה הרבה אז אני לא כזה מבין בזה, יש לנו מחשב אחד וכולם כותבים בו הקודם היה מאחי גדול ממני ובאמת חרדי לאומי הייתי אומר ואני חרדי מגיל 13 בערך אבל במקור גם דתי לאומי...
ולתשובתך- תודה...

אבל מטר שמונים במשקל שלך זה לא שמן. (אלא אם זה מתרכז יותר בבטן)

אמרתי את זה לעצמי, ובאמת אני חשבתי כך אבל עכשיו אני מגלה שבחורות כן חושבות שזה משנה...
האמת לא נעים לי להגיד אבל נראה לי שזה רק אצל חרדים כזה נורא ואצל דתל או חרדל הרבה פחות היו מורידים על זה, אבל אולי לא מי יודע
בכל מקרה תודה

אתה צריך להוריד 8 קילו ולהשקיע 180 דקות כל שבוע לספורט (תרגילים שאפשר לעשות בבית בלי שום מכשיר. יש מלא)
זה דבר טוב -בשבילך- בלי שום קשר לדייטים.

אם תוריד 8 קילו ותהיה בכושר ובחורה תפסול אותך בגלל המשקל, הרווח כולו שלך.

הלוואי.
מבחינת הבי אמ איי עוד 8 קילו אני נכנס לטווח אבל כאילו במקסימום אז אמרתי שכדאי לרדת עוד כדי להיות באמצע...
אבל אם לא אז ממש העבודה יותר קלה

כי ההפרש יהיה מבוסס יותר על שרירים.

בונוס : הספורט גם יאפשר לך לאכול ״רגיל״ יחסית.
פשוט תצטרך לאכול מסודר יותר :

דוגמאות :
למשל, לדאוג ***שבכל ארוחה*** אתה משלב מנת חלבון. (קוטג׳, גבינה צהובה, ביצה קשה, טונה, חזה עוף, עדשים וכו׳)
הרבה אנשים אוכלים פרוסה עם ריבה או שוקולד וחושבים שזו ארוחה. זה למעשה קינוח,
מבחינת הגוף זה כאילו הבן אדם אכל גלידה קטנה. הכל שם פחמימות(סוכר).

למשל, להקפיד על ארוחות מסודרות ומתוכננות.
לא לחכות לרגע האחרון ואז כשאתה חלש ורעב מאוד להתחיל לתכנן מה לאכול. 
כבר בבוקר אתה יודע מה יהיה ב 3-2 ארוחות שתאכל כל היום.

למשל, לשתות לפחות 3 ליטרים של מים ביום או עד שצבע השת_ שקוף.

טיפ נוסף :
תדאג שיש לך משקל בבית.
יש כאלה שאוהבים להשקל פעם בשבוע.
לדעתי, עדיף להשקל *כל יום* בבוקר, ואז לקחת טווח של 2 קילו.
למשל, כרגע הטווח שלך זה 87-89.
אם תשקל כל יום, ותרד מתחת ל 87, יש כאן ירידה אמיתית.
אם תעלה מעל 89 ,תבין שעלית במשקל ואז זה יגרום לך לעצור. (וכך כל פעם אתה מזיז את הטווח של ה 2 קילו , תוך כדי שאתה נשקל *כל* יום )


בהצלחה. 

 

עושה רושם שאתה ממש מבין בעניין מקווה שאצליח בעה...
אשתדל לעדכן אפילו

ברוך הבא למועדון.

חוצמזה שא"א ללמוד מזה הרבה, אם יש לך פחות מ10% אחוזי שומן

עכ"פ, למה זה סותר שתמשיך להפגש בד בבד לתהליך?

לענ"ד זה לא נכון לעשןת תהליכים כאלו רק בשביל זה, כדאי שזה יבוא ממך (בהנחה וזה מפריע), אחרת זה לא יחזיק הרבה זמן כנראה.

אבל אני כן מאמין שאפשר להבין שאם הוא בחור ישיבה ומציין שהוא מלא מן הסתם יש לו קצת יותר מ10% שומן חחח
צודקת שזה לא יישאר אחכ גם אני דואג מזה ואין ספק שעדיף שאדם יעשה את זה מעצמו וממחשבה שלו... אבל כשאני רואה שזה כ"כ חשוב כבר אין לי ברירה כ"כ... ונקווה שכמו שעכשיו חשוב לי לרדת לכבוד המיועדת גם בחיים ארצה לשמור לכבודה...
תודה רבה...

זה ענין של אדם מול עצמו, וגורמים חיצוניים בד"כ יגרמו לתהליך, לצערי, להיות חד פעמי. לכן עדיף לא להיות בגישת "לשמור לכבודה".

אבל אני מתכוון שגם אם זה חד פעמי זה לא מצער אותי כי זה באמת כך ועד עכשיו לא הכי הפריע...
אבל אני מבין שזה נשמע דפוק

עם מישהו שטוען שהוא יותר ממך והוא היה נראה מצויין למה שתחכה?

נראה לי אני אצא מהפורום הזה באורות לא יורד גרם...
חחחח באמת כבר הייתי ממש שקוע בעצבות מהמראה ופתאום כל אחד אומר שלא נורא תודה רבה

חוץ מזה שאני באמת לא חושבת שזה שמן אלא פשוט נראה רחב וזה הכל

אבל תמיד טוב לשמור על תזונה נכונה ומאוזנת  

מאוד

עדיף לך לא לחכות אם באמת תהיה הצעה טובה,
והכי גרוע אם תבין שהבחורה לא רוצה בגלל זה תסביר לה שאתה בתהליך וכו'...
עניתי כך אבל בבסיס הדברים אני מסכים עם מה שנאמר כאן שזה לא עודף משקל משמעותי בכלל אבל לא הכנסתי את זה כי לא יתערב לך במציאות שלך...

תודה רבה!!

אבל הגזמתם נראה לי זה באמת מלא ( אולי לא🤔🤔)
אבל על סמך מראה, אנשים, בי אמ איי וכו' וכו

לדעתי באמת אל תעשה מזה עסק. תצא ומי שירצו יפסלו.

לחכות להורדת משקל ואז לצאת נראה לי פחות טוב כי זו עבודה מסוימת שלא תמיד מצליחה ולפעמים תצליח תקופה להיות רזה ואז אולי להשמין אז תעצור שוב?

גם אם מישהי מתחתנת עם רזה יש לה ביטוח שהוא לא ישמין? בקיצור, זה לא שווה התעכבות יותר מדי

תודה רבה.
מסכים עם כל מילה...

להיפך, אשריך שאתה מחפש דרכים להעלות לעצמך חיוך במקום לשקוע לדכדוך ועצבות. 

ישועות ונחמות. 

כל עוד לא בורחים לעולם של צחוק כי מדחיקים כדי לא לחוות את הצורך והכאב שבעקבותיו (וזה לא המצב שלך), זה סבבה וטוב.

קצת טעויות לפה, קצת טעויות לשם ולומדים..
וזה בסוף חלק מהחוויה של תחילת הנישואים.

האמת שאני בדיוק מתחיל לחיות בדירה לבד, מצריך לימוד אבל לא מורכב.

זה הרבה בראש..

יש לך מושג כמה בחורות ובחורים פשוט לא יודעים ולא מסוגלים לנהל משק בית??

אני לא מדברת על לצאת בבוקר לעבוד ולהביא משכורת בסוף החודש(שזה דבר אחד בפני עצמו ולא תמיד פשוט וקל...כבר נתקלתי יותר מפעם אחת בפורום השכן על תלונות של נשים על הבעלים העצלנים/בטלנים שלהם,שבמקום לצאת לעבודה בבוקר בצורה עקבית ומסודרת נמרחים במיטה ומחליפים מקומות עבודה כמו גרביים ונותנים לנשים שלהם לעבוד כמו חמור,או להפך...)

אני מדברת על ניהול בית/סידור/נקיונו/בישולים וכדומה.
לא חסרות נשים בימינו שלצערנו הרב פשוט אין להן את זה ואז הכל נופל על הבעל שגם ככה עובד מחוץ לבית שעות רבות וצריך לחזור לבית מטונף ומבולגן,כי אשתו לא הזיזה אצבע כל היום מכל מיני סיבות לא ברורות.ואז הוא מתחיל לתזז בעצמו ולארגן ולשקם את הבית.
וכן להפך.(נשים שעובדות בחוץ כל היום והבעל בבית ולא עושה כלום).
בקיצור-הסרט/לא סרט שאתה מדבר עליו יכול הרבה פעמים לתסכל בטירוף צד אחד מבני הזוג
ואף להוביל לגירושין.

כל האנשים, לא נהלו משק בית בתחילת חייהם.
רוב האנשים, ינהלו אח"כ משק בית ויסתדרו עם זה לא רע, הם לא למדו את זה באיזה מקום, לא עשו בזה השתלמות, הם פשוט התחילו ולמדו: לקנות, לבשל לנקות וכו'
יש אנשים שמסתבכים עם זה, כנראה, לפי מה שאת מתארת מהפורום המקביל, בעיקר בגלל תקיעויות נפשיות כאלה ואחרות.. (אגב הפורום הוא לא מדגם מייצג בשום צורה!)
אז להכניס לראש, שזה דבר סופר מסובך, שאנשים מתגרשים בגללו, זה נראה לי ממש לא נכון, זה משהו טבעי שלומדים כחלק מחיי הנישואין (למעט מקרים קיצוניים)

או שלא ואז רבים כל היום.

אבל יש כאלה שרבים
ויש כאלה שסובלים בשקט

במיוחד כשאתה יותר מתבגר ויוצא מהחממה ואין מי שידאג לעצמך חוץ ממך.
לדעתי זה עוזר לקבל קצת אינדיקציה אבל בנישואין זה פשוט בהילוך יותר גבוה כי אתה לא דואג רק לעצמך אלא יש לך עוד כמה נפשות שאתה דואג להן ואז הכוחות מתחלקים ליותר אנשים וזה קצת יוצר עבודה מצטברת. וכמובן יוצר אחריות.
אבל פשוט קופצים עם זה למים לדעתי ומסתדרים, גם רוב אלה שלא שכרו דירות או ניהלו איזה משק בית לפניי

אין לי שום בעיה עם ניהול משק בית.
עושה את זה גם ככה כבר כמה שנים טובות..

אני מניחה שאני לא אדע עד שיקום הבית .
אני חושבת שאני אסתדר

כל התשתיות על הישיבה. אין צורך בהתנהלות כלכלית בכלל.

ומי בא בשביל ״כל התשתיות על הישיבה״ ?
הכוונה ללמוד בישיבה עולה כסף ? (אין לי מושג)

ההורים... כל ישיבה בוחנת בצורה כזאת או אחרת מי שעומד ללמוד אצלה.

בסוף רואים הבחור לומד או לא.

אני מבינה את זה שגרתי מחוץ לבית פתאום הבנתי שאני לא יכולה לקנות עם כל הכסף שטויות אלה עשיתי חושבים.
וגם למדתי להתעקש על מה שמגיע לי אם למשל הלכתי לקנות באגט עם שניצל ולא היה לי טעים אמרתי לו שזה לא טעים שיחליף

אני הייתי במקום שנחשב תקן פנימייה
שום התנהלות כלכלית חוץ מקניות פעמיים-שלוש בשבוע לפי רשימה

לא הייתי שם בסגר.
רק חושבת שאם יש שם סופר פארם אז אולי הוא פתוח

 

וזה סגור 

20201101030102.pdf

 

בהצלחה!

לי עזרת מאוד בכל אופן...

יש אפשרות לכוון למדרשות או שדכנים שבכיוון של אברכים/אברכיות?

או שזה מאה אחוז מעודכן וזה רלוונטי רק איפה שההערה על זה?

זה קורה כל הזמן. לא כולם יודעים שכרגע מחכה לתשובה.. (השדכנית כבר סיפרה מה ההצעה? או שרק אמרה שיש?)
ולמה זה לבנים?

 

וכי לבנים מציעים בד"כ קודם..

ושאלתי עוד משהו..

האם עדיף שהשדכנית תספר מה ההצעה או שהיא תספר שיש בלי לספר מה ההצעה

אבל השדכנית יכולה לבדוק איתו פעם אחת, ואחרי זה לרשום אותו באנשי קשר כ"איציק מעדיף שישאלו אם הוא פנוי לפני שמציעים"

 

או שהיא מאמינה אידאולוגית שההצעה פוגעת בכבודה של הבחורה ולכן לא לא מציעים לבחור אם הוא עלול לחשוב על מישהי אחרת? כי אולי כדאי לעדכן אותה שהוא כנראה מודע לקיומן של עוד שתים עשרה שידוכים פוטנציאליים בכל רגע נתון

יכול מאוד לגרום לבחור להתעסק בהשוואה עם ההצעה השניה, במקום לבחון את זו שהוא איתה עכשיו.
לדעתי, במקרה שהוא לא יודע הסקרנות נגמרת די מהר...

רק את השם שלה בלי הרבה פרטים. רק כדי לדעת האם אני מכיר אותה.

תופס לי את הראש פחות, אבל גם אם אני ישמע לא ישנה הרבה.

זה מה שאני אישית מעדיף לא יודע מה כולם.

זה פשוט מעניין...

מצד הסקרנות ברור שמעניין אותי על איזה שידוך חשבו.
אבל אני לא רואה בזה שום רווח.. רק יכול לסבך את העניינים(אם למשל השידוך השני נשמע יותר מתאים/זה מישהי שאני מכיר קצת ויותר מתחשק לי לצאת איתה/וכד')
מבחינה נפשית נראלי מאוד בריא להיות תמיד פנוי להצעה אחת בלבד.

להשוואות בתוך הקשר כשהבחורה תגיד כן להצעה.
אני מעדיף להשאיר את כל ההצעות מאחור ולא לתת להן לתפוס מקום אצלי במחשבה.
אחרת המפגש שלי עם הבחורה לא יהיה נקי. וזה גם לא הוגן כלפי הבחורה, וגם לא נכון מצד עצמו.

כדאי לתת קרדיט