פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 368)

אפשר להתכב קצת לשאול אותה מה שלומה ועוד איזו שאלה ומשם להתקדם ולשאול אותה אם היא יכולה להביא מספר של חברה.

זה עניין של ניואנסים. ככל שתכתב איתה יותר והיא התראה שהיא אעפס מעוניינת אז זה יזרום יותר לבקש ממנה מספר של חברה.

אם אחד מהאנשים מנוי לאתר אז הם יכולים להתכתב. ברגע שאתה לא מנוי אתה יכול להתכתב רק עם מישהי שיש לה מנוי.

 

 

אין לי אפשרות לברר עליה טלפונית? אין לי אפשרות להציע לה להיפגש? אז מה כן אפשר לעשות?

או להצליח למצוא אותה בעולם האמיתי לפי הפרטים והתמונה שלה
(גילוי נאות, איני מנוי)

שמשהו יתקדם באתר, אתה חייב לעשות מנוי בעצמך. אחרת אין כל כך מה לעשות באתר. כמובן, אפשר לפנות רק לאלו עם המנוי, אבל זה משאיר מעט מאוד (מאוד) בחירה, ולא בהכרח שתמצא את מה שאתה מחפש בקרב אותן בנות.

כנראה שרוב הבנות מאמינות שהמנוי זה התפקיד של הבן... 

וואלה לא חשבתי על הכיוון הזה ככה לעולם..

למרות שלהערכתי האישית רשומות לאתר יותר בנות מבנים...

יכול להיות שזה שונה בין בנים לבנות.

אבל לגבי בנות-

אני יודע לפחות שההגדרה הזאת ממש לא אומרת כלום

 

למה אתה חושב ככה?

היה בישיבה, מכינה, צבא, קובע עיתים לתורה וכולי וכולי...

לבנות הסקאלה יכולה להיות רחבה יותר.

בכל מקרה אין עניין להתייחס יותר מדי לסטיגמות ברצינות, אז זה לא כ"כ משמעותי במילא

אני לא יודע ולא אמרתי את זה על בנים מהסיבה שאני לא קורא כרטיסים של בנים באתרי היכרויות (מן הסתם.. לא?).

 

ויש לזה היגיון- למה שבחור יכתוב על עצמו שהוא תורני אם הוא פחות תורני ומחפש בחורה פחות תורנית?

הוא כנראה יעדיף להציג את עצמו כ'פתוח' ולא כ'תורני'..

גם לגבי בנות חשבתי שזה ככה, אבל מקריאת כרטיסים אני מבין שזה לא בדיוק עובד ככה

בקיצור, לא יודע

לאו דווקא 'תורני' אדם אחר. 

יש כאלה ששומר שבת ממש נחשב כ'דוס' נגיד..

נראה לי שלפחות יש מנעד מסוים

שמחוץ אליו-

זה פחות באיזור של 'תורני'

 

למשל שמירת שבת (הדוגמא שהבאת..)- זה גבול שמחוץ אליו- אם זה היה במזיד, ולא בתקופה שלנו ולא תינוק שנשבה וכו'-

זה היה נקרא כנראה מומר לדבר אחד ואולי (כנראה) יותר גרוע

ברור שכיום זה שונה. אבל אני בא להגיד שיש גבול כמה אפשר להכיל בכל הגדרה

במיוחד כשההגדרות הן יותר אלוקיות ופחות אנושיות

באתרים הכוונה לסטיגמות ולא לאיזו הגדרה רצינית שצריך לחשוב עליה.

אני לא נוטה לייחס חשיבות להגדרות כאלה במידה רבה.

הכי חשוב הדברים העניינים שכותבים

לא מעניין אותי אם היא כותבת שהיא מחפשת מישהו 'ירא שמיים' אלא מה זה אומר מבחינתה

ההגדרות ממש כוללניות,

וכולם משתמשים בהם

האם אני צריכה להניח שמי שכותב על עצמו דתי לאומי, ולא דתי לאומי תורני, זה מישהו שלא הייתי רוצה לצאת איתו בגלל פער ברמה הדתית, או שזה סתם קטע של הגדרות  לא ברורות. ועד כמה זה משנה כשכתוב דברים כמו: "דתי לאומי שומר נגיעה" (שאצלי זה ממש ברור מאליו, לא משהו ששואלים בכלל), "דתי לאומי מקפיד על ההלכה קלה כבחמורה" או משהו בסגנון - למה הם לא כותבים תורני?

מההגדרות של אתרי ההיכרויות קשה עד בלתי אפשרי לדעת, אלא אם יש יותר פירוט בתוכן הכרטיס

וגם שם..

בקיצור..
המציאות לא מאפשרת להציג בדיוק את הדברים הכי אותנטיים

אני חושבת שלכל מגזר יש את המאפיינים שכתבת, גם חרדים, גם חילונים וגם דתיים לאומיים. 

השאלה מה זה אומר בשבילו המאפיינים האלו-

מה היחס שלו בין עולם הקודש והחול/ מה היחס שלו למדינה/ מה הערך שלו ללמוד תורה ועוד וכו'.

 

 

אז כנ"ל ההבדל בין דתי לאומי לדתי לאומי תורני

כדתי לאומי, מה אני אמורה להבין מזה, לעומת מי שמגדיר את עצמו כדתי לאומי תורני?

מה מבדיל בינהם?

נראה לי זה ציבור מאד כללי כשלכל יחיד שם יש השקפה

והגדרות נרחבות משלו, אולי פשוט תשאלי אותו?

 

וגם יש הרבה שקשה להם להיכנס לסקלה או הגדרה מסויימת

ולכן בכאלה מקומות מסמנים את ההכי קרוב...  אז בכל מקרה עדיף לשאול ולברר אתזה.

הוא בדר"כ יותר 'דוס'.

אין פה חכמה יותר מדי..

 

בהקשר אחר שהוא גם יכול להיות נפוץ הכוונה למישהו שבעל תפיסות שמרניות יותר מאשר 'דתי לאומי' סתם.

ההבדל הוא פחות בתפיסות ויותר ביישום,
ייתכן וה'דתי' וה'דתי תורני' יסכימו בתיאוריה ההלכתית תפיסתית,
אלא שההגדרה 'דתי תורני' היא סוג של הצהרת כוונות - אני רציני ומוכן להתאמץ למען התפיסות שלי, ולא 'לעגל פינות'.

דתי לאומי תורני, לעומת דתי לאומי מקפיד על ההלכה - מבחינתך איך הבדל?

מה משנה איזה טייטל הוא נותן לעצמו? משנה מה הוא עושה בפועל

יש המון שיגדירו את עצמם 'דתי לאומי' ויהיו הרבה יותר דוסים מכאלה שמגדירים את עצמם 'דתי לאומי תורני'.

בגלל שכל אחד תופס את ההגדרות האלה אחרת, אני לא חושבת שצריך להתייחס להגדרות האלה ברצינות כזו תהומית

להתייחס כן, אבל לא בכזה אופן

יש בחורים דוסים שיכתבו פשוט דתי לאומי ויש בחורים לא דוסים בכלל שיכתבו שהם תורניים בקיצור כל אחד תופס אחרת וזה מוריד את המשמעות של ההגדרות

 

זה משתנה לפי הבחור-מי שבישיבה והיה רוצה להמשיך להיות אברך-זה ודאי משפיע אם היא בשירות-למרות שגם בלימודים האישה בקושי מרוויחה.
אם כבר התחלת שירות-אולי כדאי להתחיל לצאת רק מאזור פסח,שבועות-שאז את לקראת סוף השירות..
וגם תחשבי שהוא ירצה לגור ליד הישיבה-ולא בטוח שזה קרוב לשירות שלך..

לפני שתבדקי מה אחרים חושבים על זה הייתי אומרת שתבדקי מה את חושבת על זה, מה מתאים לך.

כשאני קוראת את ההודעה שלך די נשמע לי שאת יודעת מה טוב לך באמת באמת

 

 

(ואם את שואלת אותי- לדעתי ממש לא כדאי בתחילת שירות.

קודם תתאקלמי, תתני את מה שאת יכולה, תתרכזי בעשיה לכלל, ותחליטי מה את עושה שנה הבאה.

לקראת סוף שירות כשאת כבר יודעת מה את רוצה מעצמך ומאדם נוסף- זה כבר נראה לי מתאים.)

 

עכשיו התחלת את השירות?

או שאת בשנה שנייה? 

 

תבדקי טוב איפה הרצון הזה עומד והאם הוא כדאי עכשיו 

 

וכמובן לקחת אחריות ולבדוק מה קורה אם באמת תתחתני ( למשל האם תהיה עזרה חיצונית, לימוד מקצוע שמאפשר עבודה , פריסה של שנים) 

אני מרגישה כאילו אני לפני שנתיים באה לכאן ופתחה על זה שרשור. כתבת אותי אחותי. תחושה מוזרה חח

קודם כל, הכי מבינה אותך בעולם. מצד אחד נשמע שהתעוררה בך הבערה (הלפעמים בילתי נסבלת הזאת) לזוגיות והקמת בית, אבל מצד שני השכל הפרקטי אומר לך שזה לא שייך כרגע, ויש יותר מידי דברים טכנים שעוצרים בעדך. אני אישית בחרתי להקשיב לשכל, ואם כמה שזה קשה - לנסות להשאיר את הבערה הזאת על אש נמוכה, ולהסיח את דעתי ע"י עשיה חיובית בשירות לאומי. אלה שנים מדהימות שלא חוזרות !!! לא תהיה לך אפשרות בעתיד לעשות דבר כזה. אשכרה שנה שלימה (או שנתיים) שאת כל כולך נתינה. חתיכת דבר. וזה כיף לא נורמלי (:
אני אישית הרגשתי שנכון לי לקחת את הדברים שלב שלב, ולהינות ממה שיש לעכשיו להציע כי הרגיש לי שהערבוב ביניהם לא יעשה לי טוב.
אם את מרגישה התנגדות פנימית למה שאני כותבת, אז מעולה ! יש לך תשובה למה נכון עבורך (: ועופי על זה (:
הסיבות הטכניות שמנית הן אמיתיות ונכונות מאוד (ובוגרות יש לציין). אבל אם את מחליטה שהכי נכון לך להתחיל לצאת עכשיו אז אני מאמינה שתמיד אפשר למצוא דרכים טכניות להסתדר.

אגב, לא רוצה לבאס, אבל אף אחד לא מבטיח לך שברגע שאת מתחילה לצאת את תתחתני כן ? 🙈
בכל מקרה, בעז"ה מאחלת לך שכן (:

קלעת בול, כל מילה אמת!
לגמרי בערה בלתי נסבלת... מעניין מה ה' יחליט בסוף.


וידוי קטן 🤭
פעם דיברתי איתך מניק אחר ישן ממש וגם אז היית מהממת חחח
תודה לך יצדיקה! 🌷

לכולם יש עתיד תעסוקתי (אופציונלי לפחות). מה שאין לך זה הווה תעסוקתי

 

יש המון כאלה שמתחתנים ממש צעירים והם מסתדרים. אני לא, ולכן אל תשאלי אותי. אבל בטוח שהם יוכלו לתת לך מבט על איך זה נראה.

 

בחירת מקצוע משפיעה קצת על האופי של הבית, ובעיקר על ההתנהלות. מה שמשפיע על האופי זה האופי של בני הזוג.

 

בהצלחה בבחירות השונות שלך

אני חושבת שיכלתי לצאת בשירות אז כן
באופן כללי כל עוד את אחראית זה מה שחשוב
אני חושבת שדווקא בשירות יש זמן לבנות את עצמך לנישואין כמובן צריך לדעת איך לעשות את זה

אצלי בראש הפרנסה בעיקר עלי והילדים יותר עליה. כי נולדתי ב"ה כגבר והיא כאישה. ממילא אין לי דרישת סף כזו. להפך, זה אף יתרון.
במידה ותבחרי את מקצוע ההורות כמרכזי, אכן תהיה השפעה (בעיניי מבורכת) על הבית. זה כמובן לא סותר לבחור מקצוע תעסוקתי במקביל או בהמשך.

הדבר המשמעותי בעיניי הוא סדר העדיפויות; מה חשוב לך יותר. וממילא נראה לי שתהיה לך תשובה.
כי תמיד אפשר להסתדר עם התמודדויות טכניות. השאלה היא בראשונה לאיזה כיוון, מהו היעד, ואח"כ בודקים אם יש פקקים ובאיזה כביש.

יכול להיות שטוב לבית העתידי שלך להישאר בשנה זו לבדך ולבנות את האישיות, אינני יודע. או אולי להתחיל לצאת כעת ולראות לאן ה' מכוון, רק ה' באמת יודע. רק השאלה היא בעיניי מהו החשוב.

בחירות מדויקות!

לא אם היו רוצים לצאת איתך ⁦⁩

אבל אם היא רק בשנה ראשונה בשירות אז כנראה שהייתי מחכה כמה חודשים, אבל זה תלוי בעוד גורמים...
אני מציע כמה דברים:
ש״ל - לבחון למה את רוצה לגמור את השירות קודם, יכול להיות שתביני דברים שישנו את נקודת המוצא הזו או להפך.
פרנסה - חשוב שיהיה לך כיוון כללי איך את הולכת להתפרנס בשנים הראשונות. זה לא אומר שאת צריכה תואר, אלא הבנה איך את מצפה שתתפרנסו וכמה תוציאו. (לדוגמה אם ברור לך שאת רוצה להתחיל תואר ובעל אברך אז תצטרכו מאמץ / סיוע מהמשפחה לזמן מסוים)

בחירת מקצוע - אין לי משהו משמעותי להגיד, אבל מעניין אותי לשמוע האם לדעתך בחירת המקצוע משפיעה על אופי הבית או שאופי הבית משפיע על בחירת המקצוע?

השאלה האחרונה מעניינת (:

לדעתי ודאי שאופי הבית אמור להשפיע על בחירת המקצוע ולא להיפך. אני מאמינה שחשוב מאד מאד שאישה תשקיע את רוב הזמן במשפחה ובילדים. ודאי שבחירת המקצוע תושפע מכך...
בבית שלי שני ההורים קרייריסטים מאד ואני רואה את ההשפעות של זה לטוב ולמוטב, אז אולי זה מה שגורם לי לרצות אחרת.

בנוסף אני רואה בסביבתי אנשים (ובעיקר נשים) שבחרו קריירות דורשות ועכשיו כשהגיעו הילדים הם פשוט נלחמות כל הזמן בלאזן בין הדברים. (יש כאלה שמבינות מאוחר מדי... קשה לקחת החלטה בגיל 40 לעשות הסבה אחרי שהרגשת שפיספסת את הגידול של הילדים כשהם היו קטנים).

כל הבייביסיטרים שעשיתי בשנים האחרונות הביאו אותי למסקנה הזאת חד משמעית.

היו אמהות מתוקות שרצו ממש שאבוא אליהן קבוע, הייתי מכינה לילדים אוכל ועושה שיעורים ובאמת מתאמצת להיות מאה. אבל זה לא מתקרב אפילו במעט לאמא שלהם.

יש נשים שישבו וחשבו והגיעו למסקנה שכדי שהילד יהיה מאושר, אמא שלו צריכה להיות מסופקת ולכן הן בחרו בקריירה דורשת. אבל במקרים שאני מכירה זה לא ככה בכלל...

לפעמים זה כל כך בולט עד שכמעט ברור לי שאין פה בחירה מושכלת באמת בלרצות לאזן, אלא סוגשל הסחפות אחרי החיים... למדתי מקצוע בגיל 20 ועכשיו בגיל 40 למרות שמצבי המשפחתי השתנה אני עדיין שם...

בקיצור, מלכתחילה בע"ה אבחר אחרת

אבל אני רוצה לקרוא קודם דעות שונות משלי בשרשור שפתחתי, אז אם לא אגיב לך תוך יום - יומיים את מוזמנת להזכיר לי ואכתוב בלי קשר למה שאחרים יכתבו.

ויש לי את הרעיון יחסית מסודר בראש, ועלתה לי שאלה עוקבת לאור הדברים שרשמת.
אז לפני שאכתוב את מסקנותיי אשמח אם תכתבי מה המאפיינים של מה שהיית בוחרת לעשות אם לא היית חושבת שמקום העבודה ישפיע על אופי הבית שלך. דוגמאות: עבודה עד שעה מאוחרת, עבודה מחקרית, מספר תארים.
ובנוסף האם יש לך מקצוע כלשהו בראש שאת רוצה לעסוק בו אבל החלטת לוותר עליו בגלל ההשפעה על הבית?

עבודה עד שעה מאוחרת/ המשך עבודה מהבית
תפקיד ניהולי שדורש השקעת אנרגיה גדולה
כמובן משכורת טובה

תכלס בעיקר הזמן והאנרגיות. (לא רוצה להגיע הביתה לא מאוד מאוחר ולא מאוד מותשת)


לגב הפסקה השנייה- אין לי מקצוע ספציפי בראש, אבל אולי זה כי אני לא נותנת לעצמי לחלום בכיוון הזה. (הרבה בגלל ההשפעות הלא פשוטות שיש לבחירה הזו שאני רואה בסביבה שלי)

לאור מה שאת אומרת נראה לי שאולי כדאי שקודם תנסי להגיע לתשובה ראשונית למה כן תרצי לעשות על דרך החיוב, פשוט ייתכן שדבריי יוסיפו שיקולים חדשים וכדאי שקודם יהיה לך רצון ראשוני להתחיל ממנו...
דמייני שתוכלי לבחור איזה עבודה שתרצי ללא עבודה נוספת מהבית ולא בשעות מאוחרות וכל העבודות יכניסו לך אותו סכום.
גם מעט קשה לי עם הניסוח של ״תפקיד ניהולי שדורש אנרגיה גדולה״, בסופו של דבר את צריכה לכוון לאיפה שתשתמשי בכשרונות שלך בצורה הטובה ביותר... (ואם אין לך כישרון ורצון לתחום הניהול אז בכל מקרה לא כדאי לעשות את זה, העניין הוא שאת אומרת שזה קשור לאנרגיה)
אולי את צריכה יותר לנסות לחפש מה סגנון העבודה, נגיד עבודה עם אנשים/ ילדים/ מספרים/ מחקר/ חיות/ אומנות וכו׳.
בדרך כלל יש לאנשים נטייה לתחומים מסויימים, לפעמים קשה לזהות את זה בגלל סיבות חיצוניות או חוסר שקט פנימי, וזה יכול לקחת זמן עד שפותרים את זה, אז אם את רואה שזה קשה לך מידי אז תגידי...

אהובה אם חשוב לך לסיים את השירות, אל תתחילי לצאת לפני פסח. אין טעם לעניות דעתי.

הייתי קומונרית שזה תפקיד ממש מחייב והצלחתי לצאת ולשלב את זה ממש טוב
מה שכן שכולם אומרים תצאי אחרי פסח וכו'
בסופו של דבר לא מתחתנים ישר אז את יכולה לצאת שנה ולא להתחתן אז לא בוודאות שתפסיקי את השירות אבל אם את יוצאת את צריכה כן לקחת בחשבון שהוא יכול להיפסק

לפחות ככה אצלי זה היה (:

לצאת עם בחור במשך שנה ללא נישואין (לזוג דתי לפחות)

אפשר להתחיל לצאת לפעמים זה חודש ומתחתנים ולפעמים זה יותר, לכן מתחילים וזורמים. כמובן חשוב לבדוק שזה משתלב טוב עם השירות, שיש פניות נפשית לקשר, ובמקביל לברר עתיד תעסוקתי.

כשאח שלי התארס ב"ה הוא עשה לי מדריך מזורז למשתמש חחח...

אין לי כעת פנאי אבל אני אשתדל לכתוב כל מה שאפשר כדי אולי יוכל לעזור שתוכלי להרגיש בנוח בפלטפורמה הזאת. 

הדבר הראשון שזה ממש לא בושה וכל תויות כזו או אחרת על 'מיואשת' לא מטיב עם מצבך. להשתמש בשליש בסופו של דבר זה ממש טריוויאלי ואאחרי שמתרגלים קצת אפילו יש בזה יתרונות לא מבוטלים ביחס לפלטפורמות אחרות.

מקווה שאף אחד לא לקח את זה ברצינות!! 🙈

 

 

ונותנת את הכבוד ל @advfb להסביר לך 

מילוי כרטיס אישי -

למלא כל מה שאפשר (חוץ ממה שנראה לך ממש מוזר)

הרשימה של תכנות מ1- 10 היא חרטא ברטא אין מה להשקיע בה בכלל.

יש אפשרות לשים תמונה ולהסתיר אותה ולגלות לרק למי שרוצים להראות.

 

 

אחרי שיש כבר כרטיס מושקע כמו שצריך, בגדול הדבר שהכי יעיל -

לפנות רק ל"חיפוש" (כל שאר האפשרויות לא רלוונטיות)

לפנות רק לאנשים שמחוברים באותו זמן לאתר!! (דהיינו לסנן ע"פ זה) מי שלא מחובר - אי אפשר לעדת מה איתו (לפחות לא לצפות שהוא יענה). מטבע הדברים, רוב האנשים מחוברים בשעות הערב..

יש את הסינון החלקי שמסנן ע"פ מגזר - מאוד שימושי (מסורתי דת"ל, תורני וכולי).

יש את הסינון המורחב שמוסיף עוד קריטריונים (השכלה גבוהה, תורנית וכולי וכולי) - יכול להיות יעיל.

 

 

בנות לפעמים עושות דברים כדאי שיפנו אליהם (מי שמרגישה כך) כמו לגלות תמונה שנסתרת לכולם או את האפשרות של ה'חיוך' (למרות שיכולה אולי להספיק סתם צפייה בכרטיס אולי..)

הצ'יטוט בדרך כלל יהיה "אהלן, מה נשמע?" או בקטעה יותר מפרגן "התחברתי למה שכתבת. מה שלומך?" וכו..

לא באמת חשוב מה כותבים בהודעה הראשונה אם הוא/היא אהבה את הכרטיס הוא יענה אם לא - אז לא.

בדר"כ אנשים נוטים לצ'וטט כמה זמן באתר  ואז מתישהו עוברים לצ'וטט בוואטסאפ ("לא נוח פה, בא לך עבור לוואטסאפ?") ואז אחרי קצת צ'יטוט באווטסאם עוברים לדבר בטלפון. אין משהו קדוש אבל זה הסטייל הרגיל  אבל אפשר הכל בסופו של דבר זה הנוחות האישית.

אפשר גם לבקש מספר לבירורים (מי שרוצה או אם יש פרט מסויים שמעורר אותך לבדוק).

מצ'וטטים בצורה שהיא גם 'דיבור שגרתי' שיהיה נחמד ולא חופר וגם בצורה של שאילת שאלות שיצטרכו לגלות עוד פרטים על האדם. החכמה היא לשלב בין השתיים.

 

 יש בנות שמתלוננות ששולחים להן המון הודעות לא רלוונטיות. הכי נחמד לענות שלא מתאים אם אפשרי.

 

 בגלל שאין גורם שלישי שמתווך בין השניים, זה מקבל סגנון יותר משוחרר לטוב ולמוטב, לכן אין מה להפגע או לצפות ממישהו למשהו. מדפדפים ואם מצליחים להשיג הצעה רלוונטית - מצויין! אם לא - במילא לא היה משהו על הפרק באמת.

מחכים שם הרבה בנים ובנות טובים ואיכותיים ב"ה.

'יודעת אם זה לא זה תוך דקה'...
תפס אותי ⁦⁩

אבל לא כתבתי את זה הכי ברצינות 🙊

לפעמים ההרגשה היא שאנחנו לא בסדר וכולם מסביבנו מתנהגים אחרת..
אז כתבתי שזה דוקא משהו נורמלי בדייטים. לגמריי

אולי לא הכי טוב, אבל לפחות נורמלי ומאוד מצוי

גם כשבטוחים מעבר לכל ספק.

לא שעכשיו אני ממשיכה הרבה מעבר לפגישה וחצי אבל כן החלטתי לתת עוד דייט או שניים להיות בטוחה. ובדרך כלל זה נותן לפרידה סיומת טובה. כן קשה להפרד כי ככה זה עם הלב. אבל אין ספקות...
זה לא שאת עכשיו ממשיכה לפגוש את הבן אדם חודשיים עם ידיעה שזה כנראה לא זה, את להמשיך 5,6 פגישות כדי להסיר ספקות... זה בסדר גמור.
אני חושבת שגם הוא ירגיש פחות פספוס, שהכרת אותו באמת לפני שהחלטת, וככה תוכלו שניכם להמשיך בלב שלם.
מניחה שכל אחת והחוויה שלה, אבל אולי זה יתאים גם לך. בהצלחה!

אני גם פעם הייתי בלחץ מזה אבל זו טעות שהורסת קשרים!!
חייבת לשחרר את זה. פשוט לבוא כדי שיהיה כיף ולהכיר בנאדם,לא יותר מזה

רק מעלה רעיון
לפעמים אנחנו רוצים מאוד משהו. וכבר רוצים את הדבר האמיתי , ולכן אנחנו לא חושבים שיש בדרך חבלי לידה .. כלומר ,אנחנו רוצים את הדבר האמיתי .. שוכחים שיש התחלה מסוימת שאנחנו צריכים לעבור .

גם זוג שיש להם זוגיות מופלאה ומעוררת השראה גם הם עברו את מדרגות ההתחלה .
ואל לנו לנו לקפוץ לנקודת הסיום, שכלל לא עשינו את כל המרתון, כי זה פשוט.. לא שם.
כלומר דייט ראשון, הוא דייט ראשון: באים בכיף בהכלה באהבה ... ולא באים לשפוט ..
דייט שני : עדיין באים בכיף בקלילות העיקר שיהיה כיף
דייט שלישי: באים לבדוק אם אתם על אותן מטרות שאיפות וכו'..
וכך הלאה הלאה

כמובן שזה מאוד אינדיבידואלי ולכל אחד ולכל נשמה ולכל לב יש את הקצב שלו!!!!!
לא כל דייט שרשמתי צריך להיות בדיוק מה שנרשם , מה שבאתי להראות שיש שלבים ! וזה בסדר וזה מקסים , ואת צריכה לעבור אותם(:

בוודאי את תלחצי /תרצי לחתוך אם את בראש שמה את עצמך בשלב שאת לא נמצאת בו..
ולכן לא מרגישה בו כך...

את לא מתחתנת מחר כל פעם שאת באה לחתוך תנשמי שניה ותשאלי את עצמך .
האם זה היה מספיק לדייט ראשון?
האם היה מספיק לדייט שני? (שאופיני לי כן? לא התכוונתי למה נהוג..)
כך הלאה והלאה

להיות את
ליהנות
להעמיק

ועוד לפני שמשהו נוצר את בורחת
והתת מודע שלך אפילו דואג שמשהו יקרה
ותהיה סיבה להתפס עליה כדי לעזוב.

מתאמנות שבאו אליי בלי להגיע לדייט 2-3, ברוב המקרים, מצאנו את הפחד שמנהל אותם.
זה פשוט עבודת עומק
שלא אפשרי על גבי פורום לאבחן ולתת כיוון יותר ממה שכתבת.

שאלה מכוונת שיכולה לעזור לך,
תקחי את הפחד עד הסוף. מה הדבר השלילי שיקרה אם תגיעי לפגישה 15 איתו?
לרוב, השאלב הזו חושפת את הפחד.

שיש פה סיבות אמיתיות שיכולות להיות קשורות: להיפגע, להתחתן עם האדם הלא מתאים. גם אמרת אותן.

כדאי לענות לעצמך תשובות לפחדים האלה, כמו אי אפשר להתחתן בלי להיות במקום של פגיעות ושלא מציעים נישואים בהתחלה, רק משתדלים לבוא, להיות נוכחים בפגישה בלי לבחון ובין הפגישות לבחון את הקשר, לקראת החלטה חושבים יותר אבל זה נשמע שאת לא שם עדיין.

כמובן לפעמים זה דורש עבודת עומק.

בהצלחה.

ככה הם החיים, זורמים.

מדי פעם עושים פסק זמן וחושבים אבל בעיקר זורמים.

היה נחמד? מעורר עניין להפגש שוב - יאללה נפגשים.

אם זה בהתחלה ויש טיפת סיכוי שזה יכול להיות מתאים - אפשר להמשיך בלי מצפון.

רק אם יודעים שזה 'לא' אז לא ממשיכים. 

 

בהתחלה - כל עוד את לא חושב שזה 'לא!' -  אז אין סיבה שזה לא...

 

לדעת שהצד השני מוכן גם לשמוע 'לא'. לכולם קרה פעם אחת וזה לא נורא בכלל חח

אני כל הזמן הייתי שואלת את עצמי בזמן הפגישה- כן או לא? להמשיך או לחתוך?

והמחשבה הזאת אני מאמינה שגרמה לי להיות יותר שיפוטית ולחפש על מה לפסול

כדאי לנסות לשחרר ולהסכים להיות במצב של חוסר ידיעה, לקבל את המצב הזה.

ככה אני מבינה על עצמי שהיה לי קשה.. אולי זה יעזור גם לך

חייבת ללמוד לזרום 

אני חושב שאת יכולה לנסות גם מחר לתפוס אותו כדי להיות יותר שלמה עם ההחלטה, אבל כן להשתדל להחזיר תשובה לפני שבת.

שנתנו את המספר שלו לבירורים לא זמין
אפשר למסור לבחור/למי ששידך
ואז או שיבקש ממנו להיות יותר זמין או שיסביר למה באמת אי אפשר אבל יבין את זה שאת מתעכבת או שיתן לך מספר אחר לבירורים

העיקר זה לפעול מתוך יישוב הדעת, ואם בירור נוסף יעזור לך בהחלט כדאי להתעכב עבורו. את יכולה במקביל כמובן לעדכן את השדכן אם יש בנוגע לסיבת העיכוב בתשובה.

לכי על זה

1 את יכולה להתנהל מול איש הקשר - וכדאי שיהיו כמה שפחות אנשי קשר באמצע - ולתאם כדי שתגיעי למישהו שיכול לדבר איתך

 

2 כדאי שתעדכני שאת מתעכבת מהסיבה הזאת. תמיד כדאי לדאוג שהאנשים שתלויים במעשים ובהחלטות שלנו יהיו מעודכנים לגבי התקדמות. נכון בכל תחום בחיים

 

3 אני באופן אישי - בתחילת הדרך הייתי מתעכב עד שיש לי איך לברר, עם הזמן בהדרגה אני מברר פחות וגם נותן לזה פחות משקל (ולכן אם זה מעכב וכדומה אני מוותר). מה שכן, כגבר אני לא רגיל שמחכים לי, אז זה טיפה שונה.

לדעתי, אם התרשמת בצורה שאת כן רוצה להכיר, זה אמור להיות מספיק כדי להחזיר תשובה חיובית ובמקביל לזה לחתור לתוצאות של הבירורים. אם תגלי שהוא מרגל איראני תוכלי לבטל את הדייט או לחלופין להפגש "סתם להכיר בן אדם מעניין" (ואני בטוח שמרגל איראני יכול להיות בן אדם מעניין)

לפני הפגישות, מספיק לי לברר עם מספר טלפון אחד וזהו..
בפגישה השלישית, כשזה כבר מתקדם, כדאי לברר יותר.
כך המליץ הרב אליהו שרביט שליט"א

אם אני לא ממש כמו המשפחה שלי והם מתאימים לי, אז סבבה

בגדול מחפשים התאמה בין המועמדים, לא בין המשפחות

אחרת שום שידוך כמעט לא יצא לפועל

הבדלים ממש זוטרים.
ובדרך כלל מתחתנים עם האישה,והמשפחה פחות מורגשת-לפחות ככה נראה לי.

קודם כל,זה שהמשפחה שלו מסודרת/מבולגנת זה לא מעיד גם עליו,יש כאלה שדווקא בגלל שהם גדלו בבלאגן הם ירצו לשנות את זה בבית שהם יבנו.
וגם בכללי,אין בתים שיתאימו באופן מושלם וחבל להיתפס על דברים כאלה,לעניות דעתי.

 

המשפחה כן משפיעה וכן נוכחת 

כל אחד בגבולות שלו מחליט במה הוא מסוגל להתמודד ועל מה הוא בוחר להחליק

 

גם לגבי דפוסי התנהגות 

זה יכול להיות לא קל 

ועדין מסכימה שלרוב זה זוטר ואפשר להתגבר על הפערים 

 

 

יש שדכניות לציבור הדתי לאומי? איך זה עובד?

בתוך השרשור הזה שמופיעה בנעוץ - המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות

מופיעה הרשימה הזאת - רשימת שדכנים התש"פ - לקראת נישואין וזוגיות

זאת רק דוגמא.. יש עוד המון.

זה משתנה משדכן/נית למשהנו - יש כאלה שעושים ראיון כדי להכיר טוב ויש כאלה שמדברים רק בטלפון ויש שכאלה ששלוחים להם פרטים כתובים על עצמך על מה אתה מחפש וכולי.

איך מכירים? - לקראת נישואין וזוגיות

בהצלחה רבה

שכנות? חברות גדולות?

שואל בבירור, לא בתקיפות ח"ו..

להתפלל .. להגיד תהילים ..
לחכות להצעות.. ואם אין לדבר עם חברות רבניות וכו

בבקשה אל תיכנס ללופ של- נפלתי- זהו אני ח"ו כלום- אז נמשיך. תנסה לצאת מעצמך רגע, עם כל הכאב המטורף הזה (מן הסתם.) ולראות את זה בצורה הנכונה, עם פרופורציות.
ה' איתך. "עמו אנוכי בצרה".

מה בנוגע לבחורה שארצה לצאת איתה?
מי אמר שהיא תקבל את זה?

תתחזק, תעלה מעלה, אין שום סיבה להתוודות למדוייטת על נפילה שנפלת פעם. בוודאי ובוודאי לא נפילה שנפלת מתוך שכרות.

(זה נקודה חשובה, בכלל, מדוייטת היא לא מחזור בעמוד של "אשמנו", אין צורך לנאום לה על זה)

 

(וכדאי ללמוד מכאן גדרים, תראה מה עשתה השכרות)

פה הטעות!!

למה "להסתיר"?

קורה שנפלת, היית שיכור, לא היית מודע. 

היה, עשית תשובה.

התחרטת

התחזקת

אתה נהיה אדם אחר.

למה אתה חושב שיש טעם או ערך או אידיאל לספר לה על זה?

 

אולי @advfb יעזור לי יותר בהסבר..

אני אישית מעריכה את זה.
אבל. אני חושבת שאתה צריך באמת לנסות להבין את הדברים בצורה שקולה. ורגועה. לאט לאט זה פחות יאיים עליך ויגדיר אותך. ותוכל להחליט בראש צלול אם מתי ואיך לומר את זה. בהצלחה.

הבחורה המיועדת לך תקבל את זה.
והיא בעז"ה תהיה הכי מעולה וטובה לך.
היא תהיה 10. תאמין בזה.

אל תיפול ברוחך!
אשריך שאתה מנסה ונלחם!
עיקר העניין שלנו בחיים זה השתדלות וגם אם נכשלנו ולא עמדנו במשימה אנחנו קמים ומסתערים קדימה לקראת הנסיון הבא
תלמד מזה ותהפוך את זה לאבן בבניין שלך..
הזמנים הקשים שלנו מלמדים אותנו את השיעורים הכי חשובים..
בהצלחה גיבור!

אחי היקר, נפלת, כולם נופלים, "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא".
השאלה היא איך קמים מזה?
תקום כמו גיבור, תתחזק, לך לשיעורי תורה, לך לישיבה תלמד תורה, תתחבר לרבנים גדולים, ממליץ להתקשר להידברות(דווקא שם יש הרבה רבנים שחזרו בתשובה ונהיו גדולי עולם!), הם מאוד מחזקים!
זה הזדמנות לשינוי משמעותי בחייך, תעשה את השינוי הזה, תתעלה מהמקום הנמוך למקום גבוהה מאוד..
תעלה למדריגה הרוחנית שגם אשתך לעתיד נמצאת בה.
תראה לקב"ה שאתה חוזר אליו, מבטיח לך, שהוא יאיר לך פנים חזרה, אתה תקבל את האישה הכי טובה בעולם.

שים לב שלא עשית זאת מתוך דעה צלולה אלא מתוך שכרות.

אתה מכיר את המושג הזה?

מכיר באפשרות של האדם בחיים לשנות כיוון?

 

כמו שלסלוח לאחרים לוקח זמן ובסוף זה משחרר

לסלוח לעצמך, זה לוקח זמן וזה משחרר,

מאחל לך שתעבור את התהליך של השינוי ותסלח, ושזה ישחרר ממך את האמוציות השליליות.

וכבר כתבו כאן על התשובה... וזה משמח שאתה מזדעזע מזה כי כך בעז"ה כבר תדאג שלא תגיע למצב מסוכן כזה להבא.
למה הייתי מסכימה? טוב ברור שלא אתחתן עם בנאדם שיכול לעשות את זה גם מחר, אבל אם זה פרק בעבר שלו, והוא מתחרט עליו והוא כבר אחלה בחור והוא במקום אחר אז מי אני בכלל... כלומר אני מבינה שזה יכול להפריע רק במקרה שהבנאדם לא השתנה.
חוזר בתשובה יכול להגיע דווקא בגלל החטא למקום יותר גבוה.. זה נטו תלוי בו...
(אני לא מצפה לבנאדם מושלם, ולא נכנסת לנסיונות של אחרים כי יש לי את שלי כבר... חושבת שדווקא זה מעלה לראות אדם שיודע לבנות את עצמו). וכל זמן הוא הזמן... בהצלחה

להקפיד על שמירת נגיעה,
ואז לשתות אלכוהול עם בחורה באחד על אחת.

זה כמו לומר :
"אני כ"כ מקפיד בדיאטה...
וקניתי 3 עוגות קצפת,
והעוגה היתה במקרר...
ואכלתי אותה.
איך נפלתי ? איך ??

ובכן, נפלת, כי עשית מה שצריך כדי ליפול.

במקום לרחם על עצמך ולחשוב איך למחוק את זה,
תהיה גבר ותגיד לעצמך : "אוקי, אולי רציתי את זה, אבל בדיעבד זה לא משתלם. ההרגשה לא נעימה אח"כ ועכשיו אני אחשוב איך אני מונע מעצמי מלהתקרב למצב כזה. למשל : לא לשתות אלכוהול באחד על אחת. כלום.

 

 

 

אבל אולי כדאי לזכור

 

אם אדם רוצה להתקרב לה', צריך שידע ויכין את עצמו

לאלפי אלפים ורבי רבבות של עליות וירידות, התרסקויות ונפילות.

ומוכרח שזה יהיה כך. מוכרח. זו הדרך.

מה שהיצר מספר לנו שאנחנו גמורים, זה צד אחד של הסיפור..

מה שהוא לא מספר לנו זה שהמפתח לשער הבא, למדריגה הבאה שלנו.. 

נמצא אצלו. 

 

אם נבין את זה, יהיה לנו יותר קל.

ברירת המחדל שלנו היא לא 'איך נפלתי' אלא.. 

איך זכיתי לעשות איזו מצווה היום? בדור כזה?! אשרי. 

כמ"ש שיש יצר הרע שמבקש להפיל את האדם ואילולא הקבה עוזרו אינו יכול לו.

 

אם תלך בדרך של להיות קשה עם עצמך

ולא תדון עצמך לכף זכות.. אדם כזה עלול להתרחק מהדרך

כי אין מושלמים, ויש המון בזיונות שחוטפים, בעיקר מעצמינו. 

וכשתגיע נפילה אחרי נפילה אחרי נפילה בהפרשים של רבע שעה ביניהם,

אם הוא לא עובד נכון הוא יקרוס, יתייאש ויסתלק מתורה ומצוות.

 

לעומת הצד השני שאומר-

רבש"ע, אני מנסה, אני מתחיל מחדש, ומעכשיו אומר לך שיהיו לי מיליונים של נפילות

אני לא מלאך. ואני די הולך לעשות לך צרות גדולות.. 

אבל תדע לך שלא משנה להיכן אגיע, משם אצעק אליך.

 

אומר רבי נתן: 'יש אף על פי כן בעולם'.

והפירוש- רבשע, נכון שעשיתי מה שעשיתי, אבל אעפכ אני רוצה אותך. 

אעפכ אני מאמין שאתה לא רוצה שאתייאש אלא שאתחיל שוב.

וכך כל החיים.

יש אעפכ בעולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

ובעזרת השם יבוא לך שידוך משמיים.

אתה בנקודת מבחן.

 

האם אתה מאמין או לא. 

 

אם תיקח את למקום של "הכל או כלום" - תיפול יותר. 

 

אם ציקח את זה למקום של "מפה אפשר רק לעלות" - תעלה.

 

 

תשאל את עצמך  איך אתה יכול לצאת חזק יותר מהסיפור הזה?

 

מה אתה מקבל על עצמך בשמירת העיניים.

 

וככה תעלה עוד ועוד!

 

העולם עבר טלטלה, גם המדינה 

וגם כל אחד בפרט

 

אבל זה יקרה וקורה

גם בסגר הראשון אנשים המשיכו להתחתן 

המשיכו לצאת 

 

צריך להיות יצירתיים

איך להכיר? 

לפנות לאנשים שמכירים, גם לחברים מהאוניברסיטה 

לתזכר שדכנים 

 

גם ביצירת קשר- 

אין סגר קיצוני כל הזמן 

נהיים יצירתיים 

משלבים את פלאי הטכנולוגיה 

ומתעסקים בעיקר

 

 

נשארו אותו דבר

ולמה שזכור לי - הרבה אנשים מצאו בן/בת זוג ככה.

 

דווקא עולה לי חשיבה טובה לרווקים בדיוק עכשיו אחרי סגר.

המון לא התחילו קשרים חדשים בגלל הסגר.

איך שנגמר הסגר - המון פנויים ופנויות שמחכים לצאת, השוק מתניע בפול גז

 

לגבי חתונה - ב"ה. בסופו של דבר זה רק אירוע של ערב. הרבה יותר חשובים האירועים במשך החיים שאחריה.

שהיה הזמן של ההגבלה של 250 משתתפים זה היה סביר ביותר בשביל חתונה וגם כדי לא להוציא הוצאות מיותרות.

כמו שתוך חודשיים שלוש העולם השתנה בלי היכר (קורונה וזה..), ככה תאמיני שכל דבר יכול!
כרגע מרגיש ממש סתום ולא מאפשר אבל בטח יגיעו זמנים טובים יותר.
בינתיים אפשר קצת להשקיע בעצמנו:
הצעה לניצול התקופה - לקראת נישואין וזוגיות

אבל ה' עושה בעולם כרצונו,

וכנראה אנחנו חלק מהתוכנית.

אז יש סיבה להאמין גם שאולי יהיה בסדר

אני לא יוצא לדייט עם מסכה וגם לא יוצא בלי מסכה, ובתור מורה פרטי שמאז המשבר אני עם 0 מוחלט של תלמידים

לבקש את השידוך שלך משמיים,

ובעזרת השם כל המזל שלך יפתח אמן.

 

התחברתי לתוכן דבריך 

פרידה חד צדדית
אדם שנפטר

'ויש אנשים שנאהב ונרצה תמיד לאהוב
ונרצה לשמור אותם קרוב אלינו
אבל נצטרך לשחרר'

כתבת יפה.

והתחושה תעבור.

כמו כל תחושה לא נעימה.

במידה ולא תתעסקי בה בצורה מאסיבית היא תחלוף.

לעבור לחשיבה חיובית.

לפרוק ולהמשיך הלאה.

 

יש הרבה בנים נורמליים , שיקימו בתים טובים ושמחים 

את התגובות שהולכים להגיב לך כאן..
לא כ''כ קשה לנחש 🤔

זה לא יקרה. לפחות אחד למד לקח

 

ולא כדאי לכם שזה יקרה 

עלול להיות נפיץ.. 😅
מסוכן קצת לכתוב פה פריקות 🙈

כל פגישה אני כבר לא יודעת מי יותר הזוי מהשני

דרקולה? הוא נהייה שדכן? ;)

שאני מכירה וגם אח''כ שאני מבררת אם זה נכון מה שראיתי הם מופתעים
ואני גם ממש פוסלת בשלב של הבירורים

כדאי לבדוק אם משהו בהצעה/בסינון לא מדוייק. לפעמים אלה פערים בתוכנו, ולפעמים אלה פערים באיך שאחרים רואים אותנו.
חבל. את לא צריכה לחוות ולהרגיש ככה..

אני רק מציע אפשרות-
יכול להיות שהוא די עבר את מה שהיה, ולדבר על זה עם בת אחרת זה מפנים את זה שעם האחרות סיימתי ואין קשר,ולכן הוא משתף.
אני יכול לומר על עצמי שזה דורש גילוי ופתיחות-וזה יקרה אם וכאשר רק אם מישהי שאני מסכים לשתף אותה בעולם הפנימי שלי=>אני רואה בתור אפשרית שנתחתן.
לפחות על עצמי אני אומר שזה מעיד על הרגשת שותפות והתאמה.

מסכימה
רק כשזה קורה בפגישה ראשונה
ואחכ הבחור אומר שזה לא רלוונטי להמשיך ( אני גם חשבתי שזה לא קשור..)
זה מוזר..
הרגשתי כמו קבוצת פריקה ותמיכה (:
לא נורא
לפחות מקווה שעזרתיי במשהו

אוי, בעז"ה ישועות בקרוב.

~לפחות הקב"ה סינן עוד אחד~

מה שנותר לך זה לחייך

מה יותר שווה מזה?

רק משהו קטן בקשר לתחושה שכולם 'משיגנעס'
לפעמים מתוך חוויה- שתיים- שלוש שקורות לנו ברציפות, אנחנו בונים לנו איזה דפוס מחשבה, על עצמנו, על אחרים, על הקשרים שלנו..
'אותי תמיד חותכים' , או 'כל ההזויים מגיעים אליי'
זה שזה מה שקרה עד כה, לא אומר שזה מה שתמיד יקרה, גם אם זה קרה כמה פעמים.

סתם היה לי חשוב לומר לך, כי היה נשמע שזה לא פעם ראשונה שקורה משהו לא הכי נעים..
ואת מלכה שאת לוקחת את זה בראיה כזו טובה! (מה שכתבת שלפחות עזרת..)

בכללי יש את העיקרון שיוצא הדופן תופס את העין, ונשאר בזיכרון.
לדוג' אדם לא ישים לב למאה הפעמים שהתיישב ולא היה סטנדר מאחוריו שנתקע לו בגב. אבל יזכור את הפעמים שזה כן קרה וכשזה קורה עוברת תחושה של "למה זה תמיד קורה לי".
התחושה הזו מגיעה כי לא תזכור את הרגיל והנורמאלי כי הוא נעלם ברקע.

לא מפריע לדבר על הקשרים הקודמים. דווקא כי הם בדר"כ פחות רגשיים. הם מתגברים, ממשיכים הלאה ולוקחים איתם את החוויות האישיות ומה שקיבלו. זה שהוא מדבר על קשרים קודמים לא אומר שהוא לא התנתק מזה, לפעמים אפילו ההיפך - מי שלא ידבר, זה עדיין מפריע לו איפשהו והוא לא יפתח את זה.
כמובן, שאני לא בא לבטל את התחושה שלך. מובן ובחור צריך להיות קשוב אם נוח לבחורה עם זה.

הוא הסמיק, חשב,התנצל וזהו.
באמת שהוא לא שם לב וזלא הגיע מכוונה רעה

זה בהחלט לא תקין, ולכן מעיד על הפרט. (במקרה הטוב על כמה טקט ישלו ואז כדאי לחשוב על זה)

 

יש לי חברה טובה שביטלו לה אירוסין ממש לפני חתונה. 

והלב שלה נשבר ממש, זאת הייתה חוויה קשה כואבת וטראומתית מאוד.   

וחלק גדול ממנה וממה שהיא עברה וממה שהיא היום בזכות זה.

 

ואני מספרת ממה שהיא סיפרה לי ושדיברנו עליו- 

ואני זוכרת שהיא סיפרה לי כשהיא חזרה לצאת שאיך היא לא יכולה לספר על זה?

ולפעמים בדייט הראשון גם. 

כי זה פשוט היא. זה מה שעבר עליה בשנה האחרונה. זה מה שהפך אותה למי שהיא היום. 

 

איך הבחור יכול לשאול איך הייתה לך השנה בלי להגיד שוואלה הייתה שנה מזעזעת כי ביטלו לי אירוסין.

וכשהיא אומרת את זה תמיד יש לה דמעות בעיניים. (ובאותו מקרה גם יכולה להיות שנה קשה אחרי פרידה קשה וקשר ארוך, אני פשוט מספרת מהחוויה שלה......)

זה לא אומר שהיא עדיין שם, זה לא אומר שהיא לא רוצה להכיר ולהמשיך הלאה. 

זה פשוט אומר שהיא משתפת באמת את החוויות שלה. 

היא מחפשת מישהו שיבין שעברה עליה חוויה קשה ושכן, היא כמעט התחתנה עם מישהו שהיא חשבה שהוא אהבת חייה.

אבל כנראה שלא ושהיא צריכה להמשיך במסע. 

היא כל הזמן אומרת לי שהיא חייבת מישהו שיבין את זה, שייתן לזה מקום, שכן, שברו לה את הלב, זאת העובדה.  

וזה לא אומר שהיא לא מוכנה למישהו שיתקן לה אותו 

ואני ממש ממש מבינה אותה..... 

אז שוב, זה ממש תלוי איך מספרים. 

אבל זה לא דווקא אומר שהבן אדם תקוע או חסר טאקט. 

 

 

 

 

 

מוכנה גם לקחת את קכב - קל אבל תמיד @המטיילת בארץ לוקחת את זה, אז מוכנה לשמור לה.

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

מכאן : 
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1479&CategoryID=915

ולא הבנתי חצי ממה שנאמר שם.
היה נחמד שיהיה לצד הפסוקים 2 פרשנויות :
1. פרשנות כללית לגבי כל קטע. על מה מדובר.
2. פירוש של מילים ספיציפיות.

נחפש בגוגל.

לא נשארו לי הרבה כדי להשלים 💪

סגולה שתהיה לי סוכה נקייה

 

הנה מישהו שהבין את כוונתי. 

 

 

בדיוק!

 

בנתיים החתול פתח ישוב חדש
ככה שמישהו צריך לעדכן אותו שדמי השכירות כוללים נקיון
אני די בטוחה שהוא ימצא כלה עוד השנה

רגע אחרי זה כבר אין דרך חזרה זה כבר השגחה פרטית

באלי לשמוח בזה.. לא לחיות מחוסר ברירה😕

אז זה תמרור עצור לגבי ההחלטה עצמה!!!!!

היא לא כתבה שהיא לא שמחה בקשר. היא כתבה שהיא רוצה שההחלטה תהיה מתוך שלימות פנימית, שמחה, ולא מתוך לחץ שישבית את השמחה. הרבה היו רוצים להחליף אותה במצב הזה..

שאפשר להעזר בהם באופן חלקי לפחות.

איך אני מקבל החלטה איפה לגור? במה לעבוד?

וכמובן שמומלץ להעזר בחברים קרובים או דמות חינוכית.

כמו כן, "אין הדיין אלא מה שעיניו רואות" - אנחנו לא מקבלים החלטות ע"פ העתיד אלא ע"פ ההווה בלבד.

 

שמעתי פעם בשם רב אחד את המושג "ודאות רגשית". זה לא חייב להיות עם כל הפנטזיות אבל זה קיים. יש דברים שיש לנו כלפיהם ודאות רגשית בחיים.

אבל אני לא.
באמת לא
לפחות לא כרגע
איך מגיעים לודאות הרגשית הזו?

טוב לך איתה?

אתה רואה אותה אמא לילדים שלך?

(תשני את זה לנקיבה)

זהו. זה מה שצריך.

 

אם את יכולה להיות בטוחה בשתי דברים אלו. מה צריך יותר?

(סליחה על הפשטנות)

 

 

ואם אין הכרות מספיק טובה אפשר להעמיק את ההכירות.

אבל עדיין משהו לא רגוע
לא מרגישה ששתי התשובות האלה מספקות אותי

ותודה לך על הניסיון לדייק..

נראת לי ממש יפה.

חשוב להיות מודעת לזה שהחוסר בטחון שלך הוא ברגש ולא בשכל (אם זה אכן כך).

ואם זה כך - עצם זה שאת בטוחה בזה שיכלית זה דבר ענק!!!

ואם את לא בטוחה שיכלית - כל דבר שיכלי אפשר להגדיר. ככה נראה לי.

ברגע שאי אפשר להגדיר וצפות כל מיני טענות שונות - זה קלאסי שהרגש בא בטענות שיכליות. אבל צריך לדעת שהטענה השיכלית עצמה זה לא הסיפור אלא הרגש..

ונכון נכון, אתה ממש צודק. לא מתעלמת מהטוב, פשוט קצת מבולבלת אז זה מה שיוצא ממני.
תודה על ההארה. זה באמת גדול נורא ולא מובן מאליו.

אני כרגע בהחלטה אחרת לא קשור לזוגיות
וזה מבלבל כל-כך !!!!!

אז אני יכולה להבין את המקום שלך לרגע נראה ברור שלא לרגע אולי כן? ולרגע טוב כן?
את יודעת תמיד חשבתי שזה לא כזה קשה להחליט
ומסתבר שלכל אחד יש תקופות בחיים שהוא באמת חוסר אונים ולא יודע מה להחליט.

תקופה מיוחדת נורא..
עולה מחשבה של בוא נתחתן.. שניה אחרי- מה פתאום להתחתן, בוא ניפרד.. אחרי חמש דקות, לא, בוא נתחתן. אחרי שעה- טוב יאללה הפסקה.. ואחרי רגע איזה הפסקה- מי יכול בלעדיו בכלל

כןכן, אני שפויה
כמעט

וברצינות, איך אפשר מהנד נד הזה לקבל החלטה יציבה?
עלתה לי מחשבה אולי עצם הנד נד מעיד על זה שלא, אבל לא מרגיש לי מחשבה נכונה..
מישהו/י מזדהה וחווה את זה והצליל להגיע לבהירות?
אם כן, מה קרה בבהירות הזו?
לא היו יותר שאלות? הייתה ודאות מוחלטת? הייתה ודאות+שאלות, פשוט הם חיו בשלום אחד עם השניה?

ונשמע מההודעה הזו, שאת אדם רגשי יותר (אני צודקת, או שפירשתי אותך לא נכון?)

תפרידי,
בשכל - הכל אומר לך להחליט?
הוא חמוד, את מעריכה אותו? כיף לכם יחד?

הזמן איתו בדר"כ עובד בזרימה ובטוב?

את מסוגלת לחשוף בפניו חולשות?

את אוהבת לדבר איתו?

יש לכם רגעים של צחוק וזרימה וקלילות?

 

ברגש - 

הוא מטבעו מתהפך כל שנייה...

אבל - יש רגעים שאת מתה עליו
רק רוצה להיות יותר קרובה

והרגע להתחתן?

האם את מתקשה בהחלטות בחיים בכלל?

 

אם כן, זו נק' שמאד כדאי לך
לקחת יעוץ אישי נקודתי
עם מי שאת רוצה
כדי לחזק את עצמך
ולהצליח להתגבר על הפחד.

 

כן, יש בהחלטה הזו אלמנט מפחיד

מחוייבות

חוסר יכולת להתחרט

וזה - משתק.

 

ופחד, הוא קיר שאנחנו צריכות לעבור
בכל מיני דרכים.

 

אם הכל מתאים ואת לא מצליחה לבד לעבור את הקיר הזה

אל תתני לפחד למוסס קשר שעלה יפה

 

תיעזרי

 

ממש לא מזמן, מישהי ברגע ההחלטה הגיעה אליי

כי פחדה ולא ידעה מה לעשות עם זה.
ורק מהשיחה הטלפונית שלנו 
(שיחת הכרות ללא עלות)
הצליחה להחליט ברוגע
והתארסו.

 

זה הכי מקובל, טבעי ומצוי בעולם

העיקר אל תתני לעצמך לקלקל בגלל הפחד

ובהצלחה!
 

אני חושבת על הדברים..
בעיכול מה שנקרא..
ממש תודה!!

מה אתה צריך להשיג לפני שתתחתן?

בגרות?

פרנסה?

רצף חויות?

 

מה גורם לך לרצות להיות בזוגיות רצינית ולהקים בית?

אני חושב שאני די בוגר
וואלה לא מחפש להקיף את העולם ואיזה חוויות מפוצצות כאלה
פרנסה-אין חיה כזאת שתהיה מסודר לפני החתונה וגם אני לא מחפש את זה,כאילו זה דבר שבונים כמו שצריך-בעקר אחרי

וואלה חוץ מזה אין לי מושג מה אני רוצה להשיג

זה בעקר פחד-שאני לא מבין את המשמעות ושזה יהיה מבובך מדי להתחתן וללמוד בישיבה,כשיש עוד צבא לעשות

תתחיל בזה - למה אני רוצה להתחתן? מה תעזור לי זוגיות רצינית? מה יעזור לי להקים בית? מה זה אומר בכלל.

רק לחשוב. בלי להכנס לאיזו תבנית של מחוייבות רק לחשוב. אין שום פחד ברק לחשוב.

אני חושב שאם באמת אתה הגעת לנקודה בחיים שאתה אומר אני רוצה קשר זוגי, זה מעולה אז תלך על זה.
אבל קודם לבדוק טוב, מאיפה הרצון הזה מגיע?..לראות שזה מגיע ממקום יציב ובריא של לבנות בית ולהקים משפחה, על כל הכרוך בכך:זוגיות, גידול ילדים,פרנסה,ידיעת יסודות התורה כראוי. ( ולא ממקום של בא לי אישה אז יאללה נתחתן...
בנוסף, חשוב לתכנן נכון את החיים, מתי תעשה צבא? כמה שנים אתה מתכנן להיות בישיבה?
אבל אין ספק שלהתקדם לקראת חתונה זה צעד מאוד בריא וטוב!
מומלץ מאוד להתייעץ עם דמות חינוכית מהמכינה ( או מהישיבה).

דעתי האישית היא, שאם הרצון טהור ואתה יודע לקראת מה אתה הולך, לך על זה. למען הדברים החשובים עבורנו נוכל לכמעט כל קושי טכני.

אשריך על השאיפה! תצליח!

אבל כאילו , בתכלס נגיד ותיהיה להם הצעה.. נו ואז..
למרות שאני חושבת שכן כדאי להזכיר לא מיד עולים ישר רעיונות

ותודה על התגובה

גם לא מיד עולים רעיונות וגם תכלס עוד שבוע וחצי אמור להיגמר הסגר,
אז גם אם יש רעיון מיידי, עד שמגלגלים את כל הבירורים..
אפשר כבר לקבוע לאחרי הסגר.
בשמחה