פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 374)

שיעור וירטואלי עם הרב בורשטיין - פרוייקט 252 - הרשמו עכשיו

הבנתי שיהיה שידור גם ביוטיוב, כנראה הרישום רק בשביל הזום.

אבל תעבוד קשה כדי להחזיר לך את האופטימיות לפני הפגישה.

 

גם להחליט אחרת זה הגיוני בעיני, אבל בשביל הרבה אנשים חלק מהחזרה לשגרה כרוך בלהכנס לעניינים מחדש, וזאת הדרך.

 

הסתייגות - אם יצאת עם שתיים-שלש מאז, ושמת לב שזה נופל על השוואות, עדיף שתעשה עבודה עם עצמך לפני שאתה ממשיך

אם אתה עוד לא התאוששת מהקשר שהיה אז לא כדאי לצאת כרגע.
נסה לתת לעצמך את הזמן הדרוש לעכל את מה שהיה עם הקודמת ולצאת לקשר החדש ממקום מתחדש ונקי. זה יהיה טוב לך ולה.
רק שים לב שהזמן שאתה מקציב לעצמך לא גולש ליותר מדי זמן. חשוב לסמן יעד של חזרה לשיגרה קדימה.
בהצלחה רבה!

והאם בכלל זה הוגן כלפי הבחורה. ואת זה רק אתה יכול לדעת.
האם היית רוצה שבחורה במצב שלך תצא איתך?

אישית מעדיפה לא לצאת במקרים שלא נראה לי שיש סיכוי טוב למשהו שיתקדם.
במצבך הנוכחי, לו יצוייר והיא אכן האישה שתתאים לך, אתה פתוח ופנוי רגשית לבדוק את זה, או שנראה לך שאפילו וזו היא - זה יעבור מתחת לראדאר שלך ותפספס?

אם הסיכוי לפספוס גדול יותר בעיניך - עדיף לחכות. זה הוגן יותר כלפי הבחורה, שמגיע לה להיפגש עם אדם פנוי רגשית ולא להישחק מפגישות מיותרות שאולי ישחררו משהו אצל המדוייט שלה.

אבל אני חושב שכדאי לצאת והסיבה שזה נכון שהזמן ירפא את הכל אבל אתה לא יודע כמה זמן!!!!!
מה שאין כן שאתה קופץ למים הכל נראה אחרת הכל מתקדם מעבר לזמן בכל תחום בחיים (אני הייתי באיזה משבר ודחפו אותי לצאת לחול להנות ולשכוח מהכל אבל!!!! אני חשבתי אחרת שלברוח מעצמך זה טוב, אבל אתה צריך להיות עיניני ידעתי שאם אני יטוס אז כל הזמן(חוץ ממתי שלא) אני יגיד לעצמי הההא למה אני כאן בגלל... שורה תחתונה לא רציתי לצאת (אגב אולי זה נשמע חישובים כלכליים אז לא! ברוך השם היה לי מימון מלא!) ומה שעשיתי זה דאגה בלב איש ישיחנה ואחרי שהוצאתי קצת אצל חבר או 2 הכי טובים אז כבר ירד הקושיי ב 60% לפחות

אם עבר גם מספיק זמן.. לפעמים אנחנו צריכים ש״מישהו/י״ אחר יהיה לנו במחשבות.. בלב.
אבל קודם צריך באמת להרגיש שלמים שסיימתם עם הקשר הקודם.. נכון יש געגועים אבל זה מונע ממחשבות..
בהצלחה!

תדמיין את עצמך עכשיו בדייט עם בחורה ווואלה יש בה דברים מעניינים ונחמדים, אתה ורצה את עצמך מצליח קצת להפתח? מצליח קצת להתרשם? במידה ואתה רואה את עצמך בעיקר עושה השוואות בינה לבין משהי אחרת - עזוב. במידה ואתה יכול להתרכז בדינמיקה איתה ולאט לאט אולי גם לתפוס את הגל אז לך על זה.

רק אומר שהקשרים בגילאים האלה לא בהכרח מובילים לחתונה. יש זוגות שהכי ביחד ונהנים ואחרי זה לא מתחתנים וזה אפילו מעכב אותם.

יש דברים אחרים שתוכל לעשות כדי להתחתן.

אבל נראה לי שדווקא ניצלת. אם היא התחתנה היא לא הייתה מיועדת לך, והיה לך הרבה יותר קשה לשכוח אותה אם הייתם מפתחים קשר עמוק.

כל אחד והמסלול שלו. שתגיע בעזה בקלות ליעד, תהיה שמח ומאושר ותשכח מכל העבר הקשה

גדול מלא אנשים הכירו דרך הסניף והתחתנו, לחשוב שיכלתי גפ להיות שם.

תתפלל לה' שבימי התשובה וההתחדשות שאנחנו נמצאים בהם, תזכה להשתחרר ולהתחדש גם בתחום הזה. שתתמלא בתקווה וחשק מחדש, באמונה חושית שזה קרוב, ומתוך זה תהיה עם רצון חזק ועם הפנים קדימה ולא אחורה בעבר.
זו העבודה שה' רוצה ממך לדעתי וזה מה שבעז"ה יביא לך את האישה שלך. כולנו היינו מעדיפים להתחתן צעירים ומלאי אופטימיות במקום לעבור את המסלול הזה של לרדת למטה, להתייאש ואז להתאמץ לעלות למקום שכבר היינו בו בצורה טבעית והכי פשוטה. אבל אנחנו נצליח בעז"ה.
בהצלחה אחי. שתדע רק טוב

יעזור אם אגיד שלא הכרתי את אחד הבחורים שפגשתי/ את בעלי בתנועת נוער?



והתחתנתי בגיל די מבוגר

ממש אין ענין לחשבונות כאלה.

 

לא הכרת, כי כנראה אז לא היה זמן קרוב לנישואין. ואם היית מכיר בזמן לא מתאים - סביר שזה היה מסתיים, והיית עם יותר עגמת נפש.

 

הנח לזה. לך עם הפנים קדימה. גם יותר סיכוי למצוא כך..

קשה להילחם בתחושות

ניסיתי לתת קצת "כיוונים", שאולי ההתבוננות בהם תעזור להתגבר על התחושות...

 

הלוואי שתמצא מישהי ממש מתאימה בקרוב מאד.

 

ותשמח שהמתנת לה...

קבוצות וואצאפ ודומיהן מדברות אליך?

מהעבודה

מהשכונה

מהאוטובוס

מהרחוב

ואולי ככה היא תפסיק לשנוא אותי ⁦🤷🏼‍♂️⁩

זה כמו המושג נתינה מביאה אהבה זה כמעט אותו דבר אני דנתי בזה המון עם חברים לפני גישות דוגמא הם ראו תמונה והזדעזו ויצאו לפגישה 1 ובה סגרו....

לדעתי היא מבורכת כי זה בסופו של דבר מונע. לגבי החשש הוא גם עם בחורים שיצאתם תקופה?

לא מתחשקת לי לגעת לכן לא צריכה להיאבק כדי להצליח.. אם יש קושי זה רק לצד השני לרוב.
לרוב אני מעריכה אותם פחות בגלל זה כי הם נראים פתאום פחות צדיקים.
זה מונע נפילה עכשיו וזה טוב השאלה אם זה טוב לטווח הארוך.

השפעות חינוכיות שיודעות להתנהל נכון מול היצר הטבעי.

בעזרת ה׳, כשתהיי נשואה, ומה שאסור יהפוך למותר - את תהיני ותדעי להתנהל כפי שמתנהל כל זוג נשוי.

אני עוברת לפעמים על שרשורים שקשורים בנושא שכתבתי עליו ולא מצליחה להזדהות עם הקשיים ומהתגובות נראה שככה אמור להיות ושזה טוב ובריא.. אני עושה 1+1 וחושבת שאולי אצלי לא טוב. ואולי זה רק הזמן הארוך שאני נמצאת בו בשידוכים.

שלאנשים אחרים קשה להתמודד עם זה.

נגענו.... אבל זה היה אחרי כמה חודשים... בפגישה שנייה ממש אין מה לרצות לגעת לדעתי

זה הרגיש לגמרי "זה" לשנינו, הוא אמר לי. אני עדיין מנסה לפענח מה היה שם. ואז גילינו שאי אפשר להמשיך בגלל סיבה שלא תלויה בנו..

בד"כ לוקח לי הרבה זמן להיקשר ולהרגיש.

כשיצאתי לראשונה עם בן הזוג שלי לשעבר, היה ככ טוב בפגישה ראשונה והוא היה ממש חמוד ועלה על הציפיות שלי מהדייט שממש היה בא לי לחבק אותו. לאו דווקא ממקום מיני, בכל זאת חינוך דתי. אני מניחה שמה שאת מתארת נובע מסיבה דומה לשלי. הצורך לחבק אותו כי הוא היה ממש מתוק, היה שונה מהצורך לחבק אותו אחרי כמה חודשים, כשאת מרגידה משיכה מינית מטורפת לבן אדם והגוף שלך כואב כי את ככ רוצה אותו

(פחות התחברתי לתיאורים, מניחה שכל אחד איך שהוא בנוי)

בד״כ אחרי שמתחילים, בכלל כל דבר נעים שמתנסים בו לראשונה. לאו דווקא שמירת נגיעה, ההתמודדות בפעם השניה והלאה הרבה יותר קשה.

טעמנו מהטוב. והיה נעים.
בפעם הבאה היצר כבר מתמודד עם זיכרון שזה היה נעים ורוצים שוב פעם.

שיש הבדל מהותי בין גברים לנשים בכל עולמות היצר.

אצל גברים אין קשר בין רגש כלפי הבחורה לכך שיכול להיות יצר, ולעיתים היצר בעצמו אפילו הוא זה שייצור את הרגש.

אצל נשים העניין הפוך לחלוטין, בהתחלה יש מציאת חן קטנה שאומרת שמשהו יכול לקרות, אח״כ נוצר רגש ורק אחרי שיש רגש ברור יגיע היצר.

לכן לא נראה לי שיש לך מה להיבהל, את צריכה ממש להרגיש משהו כלפי מישהו כדי שיהיה לך גם יצר לגעת בו.

בהצלחה!

ככה אומרים. לכן חשוב לנצח אותו כי אז מממשים את התפקיד שלו.

וכידוע - זה לא יעד אפשרי.

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.

הוא מה שגורם לאדם להתקדם. אחרת האדם היה כמו מלאך, היה במדרגה גבוהה - אבל עומד במקום.

הפסוק הנ"ל לא אומר שא אפשר לנצח את היצר של נגיעה.

יש אנשים שכל חטאם היה בדקות (שורוק) ממש,

ואגב, ישנם גם ארבעה שאכן לא חטאו כלל.

קיצער, השאיפה להילחם ולנצח עוד ועוד.

מול יצר שמירת נגיעה אכן אפשר להתמודד בהצלחה.

כי בואי נאמר ככה, מוסכם שכל אדם יכול להגיע לרמה שהחטא היחיד שלו יהיה להכות את הסלע במקום לדבר?

אז אמירה של "אין סיכוי" גורמת לייאוש מיותר, כי במערכת המושגים שלנו יש סיכוי, כל עבודה רלוונטית שאדם יעבוד על יצרו היא ברת סיכוי מוחלט, כשנגיע לרמה של להכות במקום לדבר - יהיה על מה לדבר.

אני בטוח שלא התכוונת להחליש ולקרר, אבל אני רק רוצה להסב את תשומת ליבך לכך. שתכל'ס לגבי מערכת המושגיםש לנו זה קירור מיותר.

בראשי כשהגבתי עם הציטוט שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא, ואין צדיק מושלם - בראשי עדיין התגלגל המאמר שקראתי בשבת האחרונה במוסף ״שבת״ של מקור ראשון, מאמר על חייו של ר׳ חיים ויטאל, תלמידו של האר״י ז״ל.

רבי חיים ויטאל חושף בספר את חלומותיו - מקור ראשון


.... באופן דומה, גם מספר חודשים לאחר מכן, ביום הולדתו השלושים, ראה ר' חיים בחלום את ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), המקובל הגדול שנפטר רק מעט קודם לכן, ושאל גם אותו על סיבת הסתלקותו של האר"י. תשובת הרמ"ק היא: "לפי שלא מצא בזה הדור אפילו צדיק אחד שלם כרצונו, ואילו מצאו לא נסתלק" (שם, עמ' 84־83). כמו בעדותו של ר"י הכהן, גם בחלומות אלה חסרונו של האדם השלם או הצדיק הגמור הוא שהוביל לפטירת האר"י בטרם עת.

אף שאין בדברים אלה נקיבה מפורשת בשמו של ר' חיים ויטאל כמי שבו תלה האר"י את תקוותו, אין ספק כי לכל הפחות בעיני ר' חיים עצמו הוא התלמיד שהאר"י ייעד לגדולה, וכישלונו האישי הוא כישלונו של הפרויקט המשיחי כולו. תחושות הייאוש והאכזבה הללו הועלו על הכתב בראש ההקדמה לספר הגדול שחיבר "עץ חיים", ואשר בו ארגן וערך את התורה הענפה שקיבל רבו....

———-

לא התכוונתי לייאש חלילה...
אלא לומר שכולנו בני אדם, עם כוחות ועם חולשות, עם יצרים, עם התמודדויות - כולנו בני אנוש ולא מושלמים.

אקרא בהקדם בע"ה ובל"נ.

 

ועדיין, אין זה ראיה לכלום, עדיין - כל אחד יכול!

 

כתב הרמב"ם "כל איש מישראל יכול להיות צדיק כמשה רבינו ורשע כירבעם בן נבט"

תלוי בנו.

 

וכמו שהדגשתי, אני בטוח שלא התכוונת לייאש, אבל בפועל - לומר דבר כזה לאנשים שכולם עדיין עומדים בשלב שההתמודדיות שלהם הם התמודדיות שהם יכולים בהחלט לצלוח אותם, זה עלול לייצר מצג שוא שיגרום יאוש ו"קרירות"

גבר שרוצה לגעת בבחורה הוא לא "יצרי מדי", ובוודאי שזה לא אומר כלום על הצדיקות שלו. זה רצון טבעי ובריא שהקב"ה טבע בנו.

 

אני רוצה לסייג מעט את דברי, ולהגיד שאם הרצון הזה שלו מקבל יותר מדי מקום מבחינת הדיבור/המעשים שלו (למשל בחור שלא מפסיק להגיד כמה הוא רוצה לגעת בך), אז זה כבר כן אמור להדליק כמה נורות.

וגם, מוסתר כנראה באיזושהיא תפיסת עולם פנימית
שמי שרוצה לגעת לפני החתונה  - הוא יצרי
והתפיסה הזו חוסמת יותר. ומעמיקה את החסימה שלך 

מלהרגיש את המשיכה הטבעית.

 

והעולם הדתי מכסה בהרבה שכבות את המשיכה הטבעית.

ועוד - אנחנו הנשים נמשכות מתוך חיבור רגשי
לעומת הגברים שהמשיכה שלהם באה מהחוץ פנימה.

יכולים להימשך גם לאשה שאין להם מושג מי היא.

 

וגם, באיזה אורך קשר מדובר, שאת דואגת מזה?

 

חפשי בערוץ שלי סרטון על "אין לי משיכה אליו"

 

של הדור הקודם "החזון איש"
הוא כותב שבנ"א( עוצר את עמ) עובד על עצמו לשמור נגיעה לפני החתונה
הוא כותב ככה שאם איש או אשה שומרים נגיעה אז האהבה שלהם אח"כ והערכה אחד לשני היא לא דומה בכלל למי שלא שומר נגיעה! היא פי כמה וכמה יש לו שם לשון יפה חבל שאני לא זוכר....

אם את בתחילת שנות העשרים שלך - חכי קצת.
תתחילי ללמוד, תתרגלי ותסתגלי למסגרת האקדמאית (שונה מאוד מאוד מלימודים בתיכון...), רק אז תוכלי להעריך האם אפשר לשלב בשנה א׳ לימודים ודייטים, ולהשקיע בשניהם במקביל.
לדעתי חכי.
אין מה למהר ולרוץ.
כרגע בשלב הזה בחייך הצעירים, הלימודים בקדימות ראשונה.

אבל אני כם מרגישה שחסר לי הקשר הקרוב ונפש קרובה

אם הייתי חילוניה הייתי פשוט בזוגיות וזהו בלי התחייבות

אבל אני לא יצא עם גבר שלא על מנת להתחתן תוך כמה חודשים

לכן זה קשה לי

 

מצד אחד אני לבד ומחפשת קשר אמיתי ונכון

מצד שני, חבל לי על כל העתיד שלי, זה כולה 3 שנים של לימודים ואח'כ אני יהיה מסודרת

*איך אני בכללי עם שילוב דברים?
*עולם הדייטים דורש הרבה בפן הנפשי - יש לי פניות נפשית לזה במקביל ללימודים?
*כשיש לי סיבה ומניע, אני לומדת טוב יותר? (הימצאות של בעל ומשפחה ממשיים יכול לתת יותר "דרייב" להשקיע ולהצליח. זה יכול גם להלחיץ.)
*בהנחה שאני מוכנה להיפגש ולהקים בית, אני רוצה בכלל לחכות עם זה?
*במידה ואפגש עם אדם שארצה להקים איתו בית ואגלה שאני בכל זאת קצת מתקשה, זו אפשרות מבחינתי "למרוח" את התואר?

זה יכול להיות עניין של ערך מול ערך - הצלחה מול משפחה בגיל צעיר נניח. אבל זה לא מחייב בכלל, כי :
*לא כולם רואים ערך במשפחה בגיל צעיר.
*חיי משפחה לא סותרים הצלחה באקדמיה.
אצלנו בתואר יש שהתחילו נשואות ונשרו, אחרות הן מהטובות. יש גם רווקות שנשרו וכאלה שהתחתנו תו"כ והן עדיין מהטובות. אז זה ממש תלוי.

במידה ובמקרה שלך את חושבת ש100% באחד יבוא ע"ח 100% בשני, השאלה היא באיזה מהם את רואה ערך עליון יותר?

יהיה לי גם יותר לחץ לפרנס

מה שעכשיו אין לי ואני יכולה אפילו רק ללמוד בלי לעבוד בכלל

היום יום שלה וגם על מה היא עושה ומה מצבה וכולי.

"מה נשמע? איך עבר היום"

"סבבה, הייתי בעבודה"

וואלה יפה במה את עובדת"

ואז ככה לשאול וגם לגלות פרטים תוך כדי.

אם זאת מישהי שהתחלתי איתה ואני מחזר אחריה, סבבה. 

 

פה כל העניין זה לתת פרטים כדי לדעת אם יש התאמה, והיא בעצמה כותבת שהיא תיתן.

אני לא רוצה ולא אמור להתחיל שיחה ארוכה כדי לחלוב פרטים. מחשיד אותי כל העניין המוזר הזה

ואז תשאל אותה לגבי פרטים, אולי זה יותר יזרום.

ופעמיים כבר היא מתעלמת מהבקשה "ספרי קצת על עצמך"   

זה אני שלא שואל נכון? 

אבל אני הניסוח "אשמח לשמוע קצת פרטים עליך " נשמע לי יותר טוב באוזן.

בכל אופן באתרים הכל יכול לקרות, מדייט ממש טוב לסתם משהי שכרגע בג'ננה.

 

טוב נראה מה עושים.   

 

צודק, שמה באמת קשה לצפות מה הולך לקרות חחח

קשה לענות על השאלה של "ספרי קצת על עצמך"

 

תנסה לשאול שאלות יותר קונקרטיות

אם היא כתבה בכרטיס שלה- אפשר לשאול על התוכן 

ואם אין שום מידע אפשר לשאול שאלות על העיסוק? כיוון? תחביבים?

 

 

"מחשיד".

 

אנשים מתנהגים מוזר, זה קורה.

 

אנשים מתנהגים בצורה שנראית לך מוזרה או לא צפויה - זה נפוץ עוד יותר.

 

אין סיבה לחשוד. היא לא עשתה שום דבר רע, ולא מתכוונת לפגוע באף אחד. מקסימום לא יודעת איך להתנהל באתר בצורה אפקטיבית לטובתך ולטובתה.

 

כידוע אמור זה שם של דג. תחליט מה אתה רוצה להשיג, מה אתה מוכן לעשות בשביל זה, ותבדוק אם מה שאתה מוכן לעשות יתן לך את מה שאתה רוצה. אם כן, יופי, אם לא - בזבזת קצת זמן.

 

המלצה שלי - תן לה מספר טלפון ותציע שתדברו עשר-עשרים דקות (או שעה-שעתיים) כדי להתרשם אם יש כיוון

 

מצד שני, היא בסך הכל כתבה פרטים בפרטי והיא לא באמת מעניינת אותך. מובן. 

 

ותודה על האינפורמציה של מה הפרטים שיש בפרטי

אם התכוונת לשמוע תשובה אחרת אז תמקד את השאלה מלכתחילה.
כמו אשמח לשמוע על תחביבים/תכונות שלך..

ולא נשמע לי שאפשר להכריח את עצמך להתעוור. אבל אני באמת לא יודע

צריך להתאהב פעם אחת!
כי כל התאהבות שלא צולחת זה שבירת לב מיותרת.

אפשר לעורר מקסימום. אבל כדאי שהדברים יהיו טבעיים ויבואו ממילא.. לא?

מה גורם להתאהבות? הערכה? יופי? החיבור עצמו יוצר התאהבות. ואהבה.

שמתאהבים קשה לראות בצורה יותר ברורה: האם הקשר מתאים לי?!


דווקא אני חושבת שאם מתאהבים צריכים להיות חכמים מספיק כדי לשבת עם מישהו שמבין בזוגיות ומבין בך על מנת לא לפספס יעדים שהצבת לעצמך..

נתינה מולידה אהבה!

הזכרת לי איזה סטטוס הורס

 

שאלהים יעזור לי אני מתאהבת

כל כך מהר בהכל: אנשים,

תחביבים, מקומות. נראה לי

שהסיסמה ללב שלי היא: 1,2,3,4

 

 

*לילך ברנע* השולתתת!!1111

 

אבל למה לך כל ההתאהבות הזו? את לא יכולה פשוט לבכות מתספורת גרועה?

סתם כואב אחרת וחבל (:

 

 

 

ממש להתרכז בהווה וברגשות שלך ולצאת מתכנונים
אבל למה זה טוב? אני מקווה שאת מתכוונת בקטע מאוזן...

זה באנגלית בלי תרגום, בתקווה שזה לא מפריע:



אכתוב בתגובה הסבר

זה מהסדרה מד מן, על פרסומאים בניו יורק בראשית עידן הפרסום, בשנות החמישים.
סדרה שזכתה בהמון פרסים והערכה.

הגיבור פוגש בחורה (יהודיה אגב) ויש ביניהם משהו. הוא שואל אותה איך בחורה כמוך לא התחתנה עד עכשיו, והיא אומרת שהיא לא מצאה אהבה.

כאן מתחיל הקטע:

הוא שואל אותה:
למה את מתכוונת כשאת אומרת אהבה? מין תחושה כזו שאת על ענן, שאת חושבת רק עליו, שהכל מתגמד, שהכל ורוד?
אז הסיבה שלא מצאת אהבה היא כי אין דבר כזה.
האהבה הזו זה משהו שאנחנו (הפרסומאים) המצאנו כדי למכור מוצרים.

זה לא הדבר המשמעותי בבחירת בן זוג אבל בהחלט חשוב בשביל הביטחון של אנשים רגשיים להתחתן עם מישהו.

 

 

אחד הבעיות באמירה שזה הומצא כדי למכור מוצרים היא שאנשים אמתיים עלולים כשמרגישים אתזה להדחיק או להרגיש אי נוחות מכך

כי ירגישו ב"סצנה שיקרית" מסרט.

מצד אחד, לא להדחיק את זה למי שזה חשוב. ומהצד השני לא להתאמץ להתאהב באופן מלאכותי, כי זה לא חובה לכל אחד בשביל זוגיות מאושרת.

אהבה אמיתית שנשארת לנצח לא מלווה בקולות וברקים. אהבת אמת היא שקטה ואינטימית, ללא צורך באישור מהסביבה, היא ניבנת ומתעצמת מיום ליום ולא נולדת ביום אחד ונעלמת כלעומת שבאה אלא נשארת לאורך כל הדרך.

מה שהוא משרד באופי שלו, בהתנהגות שלו, ביחס אליך. 
היה לי את ההרגשה הזאת עם בחורה שיצאתי איתה בפגישה הראשונה. 
הרוגע שהיא משדרת, השמחה, הטוב לב שלה וגם המראה כמובן. 
לצערי זה נגמר אחרי פגישה שלישית. 
לדעתי אי אפשר לגרום לזה. הצד השני גורם לזה.

מה שכן אפשר זה להעצים את היחס לדברים הטובים שתיארת על ידי שמתבוננים בו

אם לא פותחים עיניים להסתכל, שום דבר לא יקרה.

אי אפשר לייצר רגש של התאהבות.
זה דבר טבעי שקורה..
או שיש אותו~
או שאין אותו.

בהצלחה.

מפלצת...

ו..?

מחילה. לא הבנתי איך זה קשור לדבריי.

אפשר לראות מישהו/י מתאב/ת במישהו/י מוזר אנחנו מבחוץ יכולים לצחוק והוא חי עם מה שהוא חולם...

צריך להיפתח לזה,
לאפשר את זה.
כן, לפעמים זה "מסוכן",
לפעמים זה נראה "מוקדם מדי",
לפעמים "זה לא ממש ככה",
אבל יש.
קצת.
אולי.
משהו..

לאפשר את זה. לראות את ה"משהו" שיש. להסתכל בעין טובה, בעין חיובית. 'לאמץ' את השריר הזה..
בהתחלה באמת ה"אהבה" קטנה והמשמעות שלה קטנה גם היא. אבל עם אותה המילה, עם הזמן, אפשר להגיע ולהרגיש עומקים ומשמעויות גדולים יותר.

איך להתאהב?
להסתכל חיובי, על מה שיש. לאפשר לאהוב. לרצות לאהוב.
איך הולך השיר הזה?
"לא לפחד להתאהב"..

בניית בית זה עמל לא מסע חוץ גופי

כדאי לך ללכת לייעוץ זוגי

 

אני ממש כועסת עלזה , גם כמי שמנסה לשדך

תציעו הצעות רלוונטיות על פי פרמטרים הגיוניים בסוף מדובר בנשמות שצריכות להפגש ולהתמודד עם התוצאה. 

 

 

היו לי מקרים כאלה

אבל חשוב לזכור שגם שדכנים הם אנשים.

חלקם גם אנשים משונים, אבל כולם אנשים ולא תמיד יכולים להיות מהירים וזמינים לכולם.

 

זה שרווקים בד"כ לחוצים ורוצים תשובות כאן עכשיו ומיד זה מובן, ועדיין... 

התופעה עצמה ברור שיכולה לכלול הרבה דברים מוצדקים אבל המסר העיקרי הוא שהשדכן צריך לנסות להיות אמפתי לרווק ולהבין את הרגישויות שלו. נכון] לא כולם כאלה, אבל מעצבן שיש כאלה.

בלי עכשיו לדבר על היחס לכעס ועצבים.

יש 'חגיגה' היום לכבוד ה1 בספטמבר

בקרוב אצלך בעז"ה

זה יותר הסכם ...שנכתב בחוזה שכירות בינכם..
אני לא רואה סיבה שזה לא חוקי

אבל זה בהחלט לא מקובל.

לגבי הסעיף השני, אני מה זה אומר בלאי תקין, מכיר את העניין של להשאיר את הדירה צבועה בסוף התקופה.

מכיר מישהו שמוריד מהשכירות 300 שח, שהם הולכים על תקלות קטנות שיש בדירה, במקום שיצטרך כל פעם לטפל בזה. זה כבר הסכם שנוח לשני הצדדים.

בכל אופן, בעל בית דרקוני זה לא משהו שכדאי לקחת. גם אם הדירה ממש טובה.

בחוזים דומים מקובל זה כן קיים.. וזה לאו דווקא בעלי בית דוקרנים .
סך הכל אנשים כן הוגנים, ובאמת רוצים ששני הצדדים יהיו מרוצים .שזה גם מתקשר, אני חושבת, לחוק שכירות הוגנת.
ואני מבינה את זה לעיתים שוכרים חושבים שמגיע להם הכל.. ובאמת לא הכל צריך לקרוא לבעל בית.
יש נזקים ובלאי טבעי שאנחנו יוצרים ואפילו נזקים שנגרמו נטו בגללנו..

למרות ששוב זה מאוד תלוי מה כתוב בשכירות .. באופן כללי לדעתי הדוגמא פה לבעל בית דרקוני זה לא הכי רלוונטי .

בד"כ תיקונים ע"ח בעל הדירה עד כמה שידוע לי.

הסיבה שהוא מכניס סעיף זה כי היו שוכרים שהפכו אותו ל"שרות חדרים"  ועל כל שטות הקפיצו אותו.

 

הוא אומר שרוב התקלות הפשוטות זה המחיר לתיקון

וכל תקלה מעבר לזה שהיא רצינית הוא יממן את המחיר מעל 350 ש"ח

ושלא תידרש להקפיץ את בעל הדירה על תקלות.. בד"כ אנשים לא נהנים להטריח אחרים ואם הם נאלצו להטריח אולי..
אולי אפילו תבקש לדבר עם השוכרים הקודמים כי אין חכם כבעל ניסיון, הם יגידו לך אם וכמה בעיות יש לתקן בה. רק מי שגר בדירה מכיר את כל היתרונות והחסרונות שלה,
אומרת לך את זה כי הסעיף הזה נשמע לי חריג..אבל גם יכול להיות שלא. אני לא בעלת ניסיון רב.
בהצלחה.

השאלה

 

אם זה לא סותר חוקים אחרים.

 

לטענתו הסעיף כדי שהוא לא יהיה "שרות חדרים " ואל כל שטות מריצים אותו לדירה לתיקון

 

הם עושים זאת על מנת שלא יקראו להם לכל שטות
זה לא אומר שהם לא הוגנים.


איזה חוק אחר זה יכול לסתור?
יש איזה משהו שהמשכיר צריך לתקן נזקים שלא שטויות לתקן אותם תוך כמות מוגבלת של זמן..
כמו שראוי שהשוכר יתקן דברים שלא צריך לקרוא להם לבעל הבית.

הכי מדוייק שתשאל עורך דין כך הייתי עושה

שנה טובה ומבוכרת לך ולכולנ"ו. שיהיה במזל טוב.

 

1 יין איכותי הוא מתנה מכובדת גם לכאלה שלא שותים. תמיד אפשר לפתוח בשבע ברכות, ברית, או כל הזדמנות שבה יש הרבה אורחים. מקסימום ילך לבישול או למשלוח מנות.

 

2 ראש השנה מזמין משהו כמו עוגת דבש או עוגת תפוחים. כמובן, שיהיה איכותי ומכבד (לא שקית עם שני רוגלך תפוחים..)

 

3 תלוי מאד ברמת החיים שלהם ורמת החיים שאתה מגיע ממנה - לפי זה תקבע את התקציב

 

4 יכול להיות גם קישוט לבית וכדומה. 

 

5 ראש השנה - יש כאלה שיש להם מפיות "כורעים ומשתחווים", וזאת כנראה מתנה מקובלת, כמובן זה מתנה למי שהולך לבית הכנסת (קורונה, עזרת נשים סגורה (נשים בכלל משתחוות ב"כורעים?"), וכו'). יש עוד סוגי מתנות שקשורות לראש השנה.

 

6 כלי לדבש למשל.

 

7 תתיעץ איתה, למה אתה שואל אותנו? תתרגל בכל דבר לשאול את אשתך, בטח במה שנוגע להורים שלה

ולא מקובל שבחור יביא מתנה ״כורעים ומשתחווים״... זה ייראה מטופש מאוד.

הוא יכול להתייעץ עם מישהי שהוא לא התחתן איתה. אני עושה את זה לפעמים, הרבה אנשים עושים את זה לפעמים. וזה טוב שהוא יתרגל לפני. אגב זה ייתן לה תחושה טובה כי אנשים אוהבים שמתייעצים איתם. גם אני קראתי מה כתוב והבנתי שהם לא נשואים.

 

1. מצטרפת לרעיון הפרחים - אלא אם ידוע על רגישות של אחד מבני הבית לפרחים ואז זה מבאס. 

לחלופין אפשר לקנות עציץ ואז הסיכוי לבעייתיות קטן. 

 

2. אפשר להכין או לקנות עוגה מיוחדת (למשל עקיצת הדבורה זו עוגה מרשימה או פאי תפוחים) 

 

3. להביא שוקולדים מיוחדים 

 

 

שיהיה בהצלחה! 

אמיץ להתארח פעם ראשונה לחג שלם, או שמדובר בארוחה?

 

 

@ultracrepidam לגבי סעיף 5 שלך. כן . 

יענו מי "שיזכה" לצאת איתו כנראה ברוב הסיכויים יהיה שפן נסיון....(נאמר כהכללה בודאי שזה ממש לא מחייב וכו' מוזמנים להוסיף עוד כמה הסתייגויות שבא לכם...,)

( אולי בגלל שאני גם יחסית בהתחלה) אבל יש משו תמים וצעיר ומתלהב, ובעיני זה הרבה יותר כיף. ויש פחות מודעות ומקובעות לכללים, שאני רואה בזה הרבה טוב.
וגם עם עושים פאשלות, רואים שזה מתמימות וחוסר נסיון אז מקבלת את זה בחיוך

אז אל תתבאס , יש כאלה שממש מעדיפות ככה(:

לא יודעת למה אבל לאחרונה ה' מזמן לי יותר ויותר אנשים כאלה למרות גילי המופלג חח ויש בזה משהו ממש נחמד.

מחסור בידע איך מתנהלים בדייטים ועם בחורות בכללי. לא יודעת אם יש דרך לפתור זאת, אולי להתייעץ לפני עם חברים מנוסים בתחום

עדיין לא יודעים איך להתנהל בצורה מיטבית עם המדויטת, עושים טעויות בסיסיות לא עשו עבודה עם עצמם מה הם רוצים ולא ישבו ללמוד ולהצמיח את עצמם בנושא ..
לא חייב שכל הקריטריונים יתממשו מספיק אחד וכמובן זה לא כולם אבל זה מאוד נפוץ בהתחלה.

לי אישית חשוב שהבן זוג שלי ירכוש כלים בסיסים..
איך עושים את זה ?
הכי פשוט שבעולם אפשר אפילו לקנות ספרים של זוגיות - בכיוון של נקד עולם של גברים ונשים, הלכות בנושא למשל יחוד חשיבות שמירת נגיעה וכו'..

מה גם שזה לרוב לא נתון שיודעים בשלב ההצעה.

זה ככל הנראה כן מצריך יותר הכלה מהצד ה"מנוסה", אבל נראה לי שבסופו של דבר, בתרחיש החיובי ביותר רוב האנשים כנראה יעדיפו להיות עם פחות נסיון מעשי בעולם הדייטים ולהתחתן עם הראשונ/ה.

אין לי צורך שידע להתנהל מול בחורות, רוצה שידע להתנהל איתי

היה פה בעבר בחור מסוים, שלא רצה לצאת עם בחורה שאהבה פעם בחור אחר.

בקיצור,
אין מה להתרגש. יש כאלה שיפסלו אותך על זה שאתה ''צעיר'', יש כאלה שדווקא ימצאו בזה יתרון, ובסופו של דבר כולם עוברים את הדייט הראשון ונגמלים מה''צעירות'' שלהם (יש כאלה שגם מתחתנים עם הדייט הראשון שלהם, לך תדע...)

אלא אולי יותר חוסר רצון ללמד...

ואז השאלה שצריכה להישאל היא למה לא?

יש לי כמה תשובות. אני שומר אותן לעצמי כרגע.

 

לי אישית ממש לא מפריע, ואני אפילו נהנה, להיפגש עם בחורות חסרות ניסיון.

ובסופו של דבר, גם אני לפני לא הרבה זמן הייתי חסר ניסיון לגמרי

 

אבל כל אחד וההחלטות שלו, והאחריות שלו על עצמו. לא מתערב

פשוט צריך לתקשר- לדבר, לדבר ולהסביר כשצריך וקצת אולי לוותר על כל מיני ציפיות מוקדמות למי שיש.

(למה אתה שומר לעצמך את התשובות? הן דווקא מאוד מסקרנות אותי.. אם לא איכפת לך לשחרר אותן לאוויר העולם בכל זאת.. ).

מבחינה הגיוני אם יש הצעה על מישהי שנראת מתאימה - מאוד הגיוני לענות אליה חיובי גם אם היא חסרת נסיון.

 

בעיקר שתלמד טוב את חוקי הדייטים ותשמע סיפורים. ככה תצבור ניסיון בלי להרגיש הרבה כאב שטח.

דבר שני, לא נראה לי שחייבים לציין את זה שאתה חדש בתחום. זה קצת דומה לכובע של לומדי הנהיגה שלפעמים משיג תוצאה הפוכה.

אני מרגישה את החוסר ניסיון בעיקר מהמקום של ניהול הקשר. שהרבה פעמים הם לא יודעים לגמרי איך לעשות אתזה. ולי זה פחות מתאים.. בכללי מחפשת אנשים בוגרים מטבעם, לכן זאת נקודה שאני רגישה אליה.

מצד שני, באמת יש איזה חידוש ושמחה כשאתה עוד צעיר, ואתה לא מיואש עדיין מהמצב..

בעיני חשוב לבוא מתוך מקום של מודעות לקראת מה אתה בא, אם זה ללמוד מספרים, לשמוע שיעורים וגם אולי ללמוד מניסיון של אחרים.

בהצלחה!

ונכתב מתוך קושי לשחרר קשר משמעותי מאד.

הכל מרגיש תפל וחסר טעם.

וכבר עבר הרבה זמן...

לדעתי התשובה היא כן .
לעיתים "המיץ" במקרה הזה מותאם לנו יותר .
רק צריך לפתוח לו את הדלת.
ומנגד לזכור שגם היין ההונגרי שהיה לך, לא היה בהתחלה יין הונגרי.

ואם אחרי כל כך הרבה שנים שאני נפגשת חוויתי לראשונה מולו את האפשרות להיות אני, ואת האפשרות שלו להכיל אותי על כל המכלול שלי, אז הכל נהיה אחר כך חסר טעם...

והכוחות להמשיך בחיפוש הסזיפי הזה פשוט אינם עוד.

גם אם הוא חתך וגם אם הקשר לא הסתדר לא משנה כמה טוב הוא היה ..
יש לך אחד יותר מדויק -לזה צריך אמונה, סבבה עכשיו את יודעת קצת מזה יין הונגרי
אבל יהיה לך משהו שמזכיר אותו הרבדים שאהבת ואפילו ויותר טוב
ובמקביל תנסי להיזכר למה בסופו של דבר אתם לא ביחד.

מי שטעם יין הונגרי אמיתי (דגש על אמיתי...)

כבר קשה לעבוד עליו. הטעם שלו השתבח.

 

אבל..

הוא כבר מבין ביין.

וביין יש בלי סוף סוגים.. וטעמים, וארומות..

אז כל יין משובח אחר, טיפה שונה,

מדוייק ונכון יותר,

יספק אותו וייתן לו חוויה משכרת שונה ומדהימה.

 

בהצלחה לך נשמה!

תאמיני שהטוב ביותר עוד יבוא

כתבת מקסים.

 

וקחי את החוויה של היין ההונגרי איתך הלאה..

זה צריך לתת לך כוחות להמשיך, לא להפך!

 

ה' זימן לך את הטעם המדהים הזה,

סימן שזה קיים,

יש מה לחפש ולמצוא!

 

אבל כמובן לא ליפול באותן נקודות.

לחפש את האחד שיכיל וכו', אבל בטוויסט שונה,

שטוב לך. טוב באמת.

היין ההונגרי לא היה משל טוב.

נראה לי זה יותר כמו הלך שהולך במדבר צמא עד מוות.

ואז יש איזו פאטה מורגנה כזו, והוא בטוח שיש מעיין במרחק נגיעה.

אבל בסוף אין כלום.

מאיפה יהיה לו כח להמשיך???

אבל גם זה לא משל טוב.

עזבו.

סוף הטוב לבוא.

אבל כמובן את מבינה את הכל טוב יותר...

 

לא חושבת שזה פאטה מורגנה במובן הפשוט.

אחרת היית נשארת בלי כלום.

 

היה שם משהו.

אולי משהו לא נכון ולא טוב,

אבל ההלך הצמא כן שתה משהו.

משהו שהשאיר אותו מצד אחד חולה,

מצד שני עם טעם של עוד.

 

זה קיים!! תאמיני!!

יש מציאות של טוב שלם ומדוייק.

בלי להיות חולים אחר כך.

 

ואם אני זורמת עם המשל השני שלך

אז תחשבי שההלך הצמא גילה מעיין,

אבל עם מים מרים ולא ראויים לשתייה.

מסכימה שזה עדיין נותן תקווה שבאזור יש

מעיין עם מים צלולים וזכים?

 

ממש הארה 

 

מיץ ענבים יותר טעים!

אצלנו עושים קידוש רק על תירוש. איכסה יין.

מהניסיון שלי, אני יכול להגיד שאי אפשר לשכוח את טעם היין, ותמיד יהיה געגוע אליו.

אולם אם בסוף תוכלי למצוא יין אחר, לא פחות משובח מהיין הראשון, אז הגעגועים יהיו נסבלים - והם לא יפריעו להנאה מהיין החדש.

בתחושה שמקבלים מטעימת היין ולא בטעם עצמו, ואותה לחפש.

היא תחזור

אולי.

אולי כל השנים הוא חיכה והשתוקק לטעום יין הונגרי..

והגיע הרגע המיוחל,

והוא זכה לטעום,

ואופס,

הוא גילה,

שיין הונגרי והוא - כנראה לא נועדו זה לזה ארבעים יום קודם נטיעת הכרם בשדות בודפסט..

היין חמוץ לו...

וגם מר...

ובכלל, מערכת העיכול שלו לא זורמת בטוב איתו...

ומאז הוא יודע,

שההנאה הגדולה

טמונה לו במעמקי מיץ הענבים, המתקתק והעדין...

יין הונגרי? לא בשבילו.

אולי.

וחושבת שאולי רק בגלל הפחד לאבד את הדבר הכ"כ טוב; אני ממשיכה בקשר למרות שיש דברים לא פשוטים.

רק בגלל הפחד שכל שאר ה"תחליפים" יהיו חסרי טעם.

זו לא סיבה להמשיל בקשר.

גילוי נאות, את הקשר הזה אני הפסקתי.

אין לי מושג מה הסיטואציה אצלך,

אבל אם הדברים ברורים

אין ברירה אלא לאבד.

(וזה קצת מרגיש להתאבד)

זה באמת קצת מרגיש כמו להתאבד.
והוא באמת מיוחד במינו וזה מרגיש שזה זה.
חוששת לאבד אותו, ואת עצמי...

הדברים לא ברורים לאף כיוון וזו עיקר הבעיה.

עד שכל סימני השאלה המהותיים הופכים לסימני קריאה,ורק אז אפשר לקבל החלטה. (לכאן או לכאן)

אבל אני מדגישה סימני שאלה מהותיים.

כי סימני שאלה ומורכבויות יצוצו תמיד,

בכל קשר שהולך ומעמיק,

וצריך לשים לב שלא להפוך טפל לעיקר.

בהצלחות!

מה קרא אם מותר לשאול?

זה לא פייר כי עוד לא אמרתי לו על מה שאני מרגישה.
אז רק אחרי שאנחנו נדבר יהיה אפשר לחשוב שוב על הדברים, אם יהיה בזה צורך

וסליחה על הנצלוש.

אני באופן אישי ממליץ לכם לעשות משהו ביחד שלא עשיתם בעבר כמו טיול בצפון (הייתי ממליץ על קולונוע אבל הוא סגור כעת...) כדי להעלות את הקשר שלכם לרמה גבוהה יותר

אבל זה לא אומר שלא תגלי דברים חדשים בעוד שבוע. באמת. המציאות היא שהרבה פעמים מגלים שיש יין הונגרי טוב יותר

זה קורה כל הזמן. תעשי מה שצריך, ותקווי לטוב

ברגע שמתחתנים כל העבר נשכח ונהיה לא מעניין

 

אז בע"ה מאחל לך בקרוב ממש

על האופציה
ויש מצב שהמיץ ענבים זה טעם נרכש

כמו שיש מצב שהיין ההונגרי היה ממש טעים אבל לטווח הרחוק היה מזיק לו לכבד, והוא אפילו לא ידע (וגם לא יידע, כי אפעס כבר נגמר לו היין ואין לו מושג מה היתה הריאקציה בעוד כמה שנים מהיום)