זה יכול להיגרם מערבוב ובלבול בין התאהבות לאהבה-
להתאהבות יש עליות וירידות, לפעמים מרגישים חזק לפעמים לא, ק"ו כשיוצאים במשך תקופה ארוכה כזו
אהבה זה רגש אחר, ויכול להיות זמנים שפחות יהיה נחמד ביחד. זה לא סותר את האהבה.
כאחד שיצא עם מישהי שבנתה לו יח' דיור מאחורי האוזן.
לא צריך להתרגש מכך ויותר מזה,
אל תתני לו להרגיש שזה מביך אותך ושדברים שבניתם 'נפלו'
לעתים לשתוק זה סבבה, אנחנו לא רובוטים. ואפשר להגדיר
ולדבר על זה: שמע, אם יהיה מצב של שתיקות, זרום עם זה, קח את הזמן שלך לכמה דקות ותן לי לסדר את המחשבות, אל תלחץ מכך.
ואחרי שאמרת לו את זה, מרפי וחוקיו יתנו לכם הרבה על מה לדבר.
(:
מה גם שאולי מבחינתו זה מבורך.
שהשלב שמוכנים לחתונה - זה כשלא מובכים לשתוק יחד...
כשיבוא המיועד לך, יכול להיות שתחווי את הקשר עליו את מדברת עכשיו כזכרון ישן. זה לא ירגיש צלקת.
תמיד חשוב לזכור, שאין ערך ל"קשר" מצד עצמו. הכל לצורך בדיקה אם מתאים להתחתן. זה חוסך קצת צרות כאלה.
כעת תעשי קצת עבודה בפנים. תתבונני, תראי את המכלול ואיך יצאת שבורת לב ומלאת אכזבות מזה. איך שזה לא התאים לך. תסתכלי על הכל כתהליך של בדיקה, שאע"פ שהפקת ממנו לקחים ולימודים - לנישואין לא התאים, וממילא ה"רגעים הטובים" חסרי ערך אמיתי, כי סתם עם בחור שהמסקנה היא שלא תתחתני איתו, אין לכך משמעות.
יש לקוות, שעם קצת התבוננות מסודרת, ועוד קצת זמן שיחלוף - יסורו הרגשות הללו. ובפרט כשתמצאי את המתאים. ויש הבדל בין סתם סימפטיה לאדם שיש בו חיוב, לבין רגשות אישיים - שכאשר תמצאי מי שיתאים, טוב וראוי שכבר לא יהיו שם..
מה את מצפה מפגישה רביעית עם בנאדם חדש? שיהיה מרגש ונחמד וקולח?
אפילו שיהיה כיף לא תמיד מצליחים..
זה בדיוק כמו מפגש עם חברה חדשה, לא על ההתחלה ישש שחנ"שים וצחוקים לגמרי.. זה קורה בהדרגה עד שנייהם חברים טובים. ככה גם פה. קשר זהמ שהו שבונים אותו. הוא לא בא מאליו.
אין פתרונות קסם וגם הפסקה זה לא משהו שפשוט עוזר - אם צריכים לחשוב על משהו או להרגע ממשהו אז כדאי לקחת הפסקה. למה סתם לקחת הפסקה? מה את חושבת שיקרה אחרי?
תחשבי על הפגישה שהיה לך בה כיף. מה היה כ"כ כיף בה? אפשר לנסות לשחזר אותה?
מה פותח אותך לבנאדם? מה יגרום לבחור שמולך קצת יותר להפתח אליך? מה הנושאים המשותפים שמעסיקים את שניכם ואפשר לדבר עליהם?
אם את מסתכלת עליו והוא נראה לך בחור לעניין ואת חושבת שבנאדם כזה יכול לעניין אותך תשמשיכי.. מקסימום יקרה משהו טוב ;)
צריך לזכור שמותר להגיד לא
וצריך לזכור שאפשר לשפר את המצב
יש הרבה טכניקות. לי אישית לא יצא לנסות טכניקה בהצלחה, עד כמה שזכור לי. אבל יש טכניקות ואנשים מדווחים שהצליח להם - אחת הטכניקות היא באמת הפסקה לחשוב, אבל כדאי שתדברו על זה ביניכם בצורה מסודרת.
זה שזאת פעם ראשונה שלך אומר הרבה דברים -
אין לך חוויה אחרת להשוות אליה
אין לך נסיון של טכניקה שיכולה לקרב ביניכם
את רק בתחילת הדרך ויש לך זמן ואנרגיה לנסות דברים
זה ילמד אותך דברים חדשים
כדאי לקחת את זה בחשבון
כמה זמן את חושבת צריך להשקיע בזה ביום? בשבוע?
תבדקי טכנית אם יש לך מספיק זמן בלו"ז שאת יכולה לפנות.
מבחינת עומס תנסי לדמיין את הסיטואציה ותראי מה דעתך לגבי זה.
בהצלחה!
אחות, איזה עומס .
אולי באמת כדאי קצת להפחית?
'תפסת מרובה לא תפסת'?
תנסי לעשות רגע סדר עדיפויות.. (אולי לוותר על עבודה אחת?)
הייתי יוצרת לוח חודש. מכניסה שם עם שעות את המסגרות השונות שאת לוקחת בהן חלק ורואה פרקטית אם יש זמן .
אם יש , ואת מרגישה שזה יהיה בנחת ובשמחה- עופי על זה.
אם את מרגישה שלחוץ מדי- חכי שאחת מהמסגרות האלה תסתיים או שהעומס ירד.
בהצלחה נשמה 
)המבחן צריך להיות מה את מרגישה, איך כישורי החיים שלך.
זה עניין אחר לגמרי.
תדמית זה לא דבר שאני מזלזל בו, אבל זה משני. קודם כל חשוב שתחיי חיים שלך ולא חיים של אחרים.
כשישתחרר העולם הזה, אולי יהיה לך יותר קל.
או שאת חופשיה?
למזלי אני יכולה לענות שכן
ואם עוד שבוע כבר לא אוכל לענות את זה??
זה ממש קשה!
אנשים, אל תהיו מביכים
ואני שונאת שמתערבים לי בעניינים האלה, אי אפשר לשתף אנשים בלי שהם יתערבו? אני צריכה לשמור על דממת אלחוט בכל הנושא הזה כדי שלא ישאלו אותי שאלות מעצבנות?
שאלוקים יעזור, זה קשה לשמור נגיעה
ב. כל שאלה אישית לאדם, שאינה לצורך, אין לה מקום. סתם סקרנות?..
כשזה לצורך - למשל לצורך הצעת שידוך - זה לגיטימי (כנראה במקרה שלך, לפי מה שכתבת, זה לא הענין. אלא סתם סקרנות לגבי עניינים פרטיים).
ג. כדאי מאד לזכור, שכל אדם שמכירים עד הנישואין, הוא באמת איש אחר. גבר זר. לא שלך. ההיכרות באה לוודא אפשרות של התאמה. היא איננה כבר "קצת נישואין" ח"ו. כשזה מופנם, קל ותר ללכת בדרך ישרה ואמיתית.
כמו כן, כאשר כל הקשר הקרוב מתחיל מתוך שנהיים משפחה, איש ואשתו, שזו מציאות שונה לחלוטין (מאותו רגע, הרי יש על האשה גדר של אשת-איש..), מתוך המחוייבות הקבועה של הנישואין, הקשר העמוק של האישיות אל האישיות, המשימה המשותפת - אז הערך שלו הוא אחרת לגמרי. הוא מבטא דברים גדולים ולא חשק רגעי. ממש שווה להמתין לזה.
הצלחה בעמידה גם בנסיונות..
היי מה שלומך..?
אני פנויה כרגע, אשמח לשמוע אם יש הצעה רלוונטית בשבילי..
או שאפילו פשוט,
היי.. וכו'.
האם יש לך הצעה מעניינת עבורי..? אשמח לשמוע..
בהצלחה
בזמן הקרוב:)הייתי הולך על "מה נשמע, אולי ראית לאחרונה בחור פונטציאלי בשבילי".
בסופו של דבר בניסוח לא כזה משנה (כל עוד הוא סביר חח) העיקר להזכיר!
זה התפקיד שלו.. זה מה שאת צריכה לעשות.
כל עוד את מזכירה בהפרשים נורמליים שאת מבקשת ממנו שיעזור לך - זה הכי טוב שבעולם!
אני משתדל להתעניין פעם בכמה זמן לתזכר אותם/אותן, ופועל לפי ההנחיות (בערך)
אם מדובר ברוטינה (תזכורת כל שבוע וחצי, למשל) אני לא מצפה לתשובה, כי אני את התזכורת שלי שלחתי
יש יתרון לשלוח משהו כמו "שבת שלום/שבוע טוב. עדיין פנוי" כי אז באופן טבעי נקבל תשובה של "שבת שלום" ונדע שההודעה קיבלה התייחסות
ובמקרה שלך - כיון שאת לא רגילה לתזכר, אז טלפון זה מצוין
שאת גרועה בלדבר בפלאפון - אולי תנסי להתקשר מטלפון קווי. יכול להיות שיעזור לך.
וברצינות - אם את מרגישה שלא תרגישי בנוח אז את משלמת מחיר. השאלה כמה לחוץ לך דווקא השדכנית הזאת.
שווה להתגבר ולהתקשר, זה כלי חשוב לחיים. בהצלחה!
וההצעות הטובות לא מגיעוות דווקא מהכיוונים שחשבת
פארק רימון
הקניון שם פתוח ויש שם מקומות נחמדים
בכניסה לגבעת שמואל מכיון פתח תקווה יש את הופל בר ולצידה יש הרבה דשא ונדמה לי שגם ספסלים
שדרת חנויות קטנה ועלובה.
כשגבשניקים* רוצים קניון, הם נוסעים לקניון הגדול או לקניון איילון.
(*כלומר גבשניקיות)
פשוט אני..שנזכה לשמוחאָבִיהָזו רק אני?
או שהדרך הזאת באמת מתישה כל כך.
ומייבשת כל כך.
מרגישה צחיחות רוחנית תקופה ארוכה. לא יודעת אם זה קשור.
מנסה לשמוע שיעורים ואין לי סבלנות.
מתחילה לקרוא מאמרים וסוגרת בשיעמום.
טוב ולא נדבר על כל מה שבעבר הקפדתי עליו, ועם הזמן האחיזה שלי הולכת ומתרופפת...
מכירים את זה? זה באמת קשור לרווקות המתמשכת או שאני סתם מחפשת אשמים?
ו... איך מחזירים לעצמנו מעט לחלוחית או קורטוב רוחניות?
(בכל זאת א-ל-ו-ל!!!)
שמחתי לעזור.
לפעמים אני רוצה את האחד שביחד נבנה בית שיועיל לעמ"י , בית של תורה , נחנך את הילדים וכו'
אבל לפעמים גם כל מה שאני רוצה זה את האחד שיהיה לידי בלילה שאני לא אהיה לבד , מישהוא שלי שיעטוף ואני ארגיש לידו שלווה מישהו להתגעגע אליו אם רחוקים
והמילים של השיר למי שלא שומע אנגלית וירצה
I've been reading books of old
The legends and the myths
Achilles and his gold
Hercules and his gifts
Spiderman's control
And Batman with his fists
And clearly I don't see myself upon that list
But she said, where'd you wanna go?
How much you wanna risk?
I'm not looking for somebody
With some superhuman gifts
Some superhero
Some fairytale bliss
Just something I can turn to
Somebody I can kiss
I want something just like this
Doo-doo-doo, doo-doo-doo
Doo-doo-doo, doo-doo-doo
Doo-doo-doo, doo-doo-doo
Oh, I want something just like this
Doo-doo-doo, doo-doo-doo
Doo-doo-doo, doo-doo-doo
Doo-doo-doo, doo-doo-doo
Oh, I want something just like this
I want something just like this
I've been reading books of old
The legends and the myths
The testaments they told
The moon and…
ובהקשר לזה.
הרבה פעמים אני תוהה אם אני רוצה את אותה הדמות שתהיה גם בן זוגי וגם אבא לילדי (יש כמה וכמה סתירות בין הדמויות הללו)
יש ראיונות קבלה? 
רק לא ברור אם יש מישהי שתעיז להעיד על עצמה את כל מה שפרטת.
(חוצמיזה שיראת שמים, לב טוב וצניעות הם מאפיינים שיכולים לכלול סקאלה רחבה מאד של הגדרות.)
בנות ובנים
תלמדו ממנו..
יאללה שנמצא לך כלה?
יהודי פשוט.יהודי פשוט.
[אם מישהי מעוניינת להתענין, אבל מתביישת לפנות אליו ישירות - אני מוכן לתווך...]
ארץ השוקולדזה יכול להיות נחמד. אבל עדיף לא בי-ם בגלל ההפגנות.
יהודי פשוט.
ארץ השוקולד אשריך ובהצלחה רבה!שנזכה לשמוח
[ההודעה הפותחת נערכה לבקשת הכותב
השארתי את הדיון שהתפתח בהקשר. ]
אל תלחצו עליה, תנו לה את הזמן שלה ואת המרחב שהיא זקוקה לו.
למעשה, אם היא לא מעלה את ההתלבטות מעצמה, אסור לאף אחד לדבר איתה על זה.
עם כל הכבוד לזה שנראה לכם שיהיה להם טוב ביחד, היא זו שתצטרך לחיות עם ההחלטה הזאת עד 120 בעז"ה, ולכן היא היחידה שיכולה לקבל את ההחלטה הזאת - והיא תעשה את זה בקצב שלה.
אבל ,
עד גבול מסוים
יש כאלה שצריכים את הדחיפה הקטנה להניע את עצמם לפעולה (ולא משנה מה המשימה בתחום)
יכולים לזהות בין השורות,
להקשיב למסרים בין המילים
להרגיע את הסתירות
ולפעמים גם לתת דחיפה משמעותית יותר כשצריך
ותמיד אפשר להיעזר באנשי מקצוע
כל עוד אדם מתנהל עם קשר כלשהוא עם יצור אנושי
אפשרי
מסכים.
הרבה פעמים אדם משתוקק שמישהו אחר יחליט בשבילו, ידחף אותו להחליט החלטה גורלית, יעודד אותו, יהיה מוכן לקחת על עצמו את חרפת הכשלון
אבל לפעמים יותר קל לנו לקבל החלטה כשאנחנו יודעים שאנחנו יכולים להאשים מישהו אחר בהחלטה.
ולפעמים אנחנו יודעים שזאת ההחלטה הנכונה, ולקבל אותה לבד זה כבד מדי.
מוזכר כבר בגמרא על אחד האמוראים שהיה מחפש אנשים שיקבלו החלטות ביחד איתו כדי שלא כל האחריות תיפול עליו
יש לי חברות שמתלוננות על סיטואציות כאלה ללא הרף.
אישית לא נתקלתי בזה,
ואני חושבת שזה ממש עניין של תפיסה.
אם בראש שלך רווקות היא מום, אתה תרגיש שאנשים מתייחסים אליך דרך זה.
אם רווקות היא לא חלק מהזהות שלך אלא מצב נתון, זה מוקרן החוצה לדעתי,
ולא באמת חושבת שיש אפליית רווקים.
יש דברים שכן. יש דברים שאני לא מכבד את עצמי מספיק בגלל זה, ולפעמים זה גם משפיע על היחס של הסביבה
או שהיו קוראים לכל מי שהתחתן, אפילו אם הוא משיעור נמוך ר', כאשר בנאדם שעושה בחינות רבנות (וגם אם לא...) בשיעור ח-ט הוא הבה"ח.
בעקבות דיון קצרצר עם @פשוט אני..
אני מביא את הסיפור של הרב יוני לביא, אשמח שתשתפו מה אתם חושבים עליו
"כבר חמש שנים שבועז בדייטים. בחור נאה, אינטליגנטי, חברותי וחרוץ. מותק של בחור, כולם אומרים. רק שמשום מה לא יוצא לו להיפגש הרבה. רוב הבחורות שהוצע להן להיפגש איתו - דחו זאת על הסף. למה? לבועז אין ספק מה הסיבה: "המקצוע שלי... תבין, בנות היום מחפשות מישהו משכיל, עם תואר. אחד עם טייטל מרשים. ואני סתם מתקין פרגולות. איזו בחורה איכותית, עורכת דין או רואַת חשבון, תרצה לצאת עם אחד כזה?".
הכול השתנה כשבועז פגש את דביר, חבר ילדות שעובד כקופירייטר במשרד פרסום גדול. אשף השיווק שם את האצבע תוך שניה על הבעיה וגם הציע פתרון מקורי: "תקשיב לי, אחי, ותקשיב לי טוב. מעכשיו אתה לא מתקין פרגולות ולא נעליים. אתה אומַן בְּעץ".
את האמת, בועז לא התלהב מהעיסוק החדש שהודבק לו, אבל דביר היה נחרץ ומתקין הפרגולות קיבל בהכנעה את הגזירה.
יומיים לאחר מכן, כשריקי בת-דודתו העבירה לרויטל את הפרטים עליו, לקח שעה עד שהיא חזרה אליו צוהלת עם המספר של הבחורה. הביוכימאית שמבלה את רוב זמנה במחקר טרחני במעבדה התלהבה מאוד מהבחור המוכשר שלוקח את הטבע והופך אותו ליצירת אומנות. 'אומן בעץ? וואו!'.
כעבור שלושה חודשים הוא כרע ברך לאור השקיעה במצדה ושלף את הטבעת. עכשיו עובדים במרץ על ארגון חתונה ומחפשים מקום לגור בו. החלום שלהם: בית צמוד קרקע, גינה גדולה וכמובן...פרגולה."
אפשר להסתכל על הסיפור כקיטשי ונאיבי אבל אני חושב שהוא מצביע על נקודה אמיתית.
יש לנו אפשרות לפרש את סיפור חיינו שלנו או של הזולת בכל מיני אפשרויות.
זה חשוב עוד לפני שמגיעים לכל הנושא של דייטים. זה משפיע על האדם עצמו איך להתייחס לחייו וממילא זה מקרין בכל הנושא של דייטים.
מה אומרים?
ארץ השוקולדשבותיתוהיא עברה
וואוחלילנית אחתנפגשנו בבית קפה בקניון, ישבנו שם לשתות. אחרי זה יצאנו החוצה כי משום מה הקניון נסגר שם מוקדם.
אח"כ הלכנו ברגל ודיברנו. ישבנו בפארק ליד בערך שעה לדבר.
היא עשתה לי סיבוב בכל האזור מסביב. היה ממש כייף.
בלי ששמנו לב הדייט היה כשלוש שעות. די הרבה לדייט בראשון.
מבחינת "מקורי", הבחורה רצתה לשבת בגלידריה אבל לא רצתה שום דבר לאכול או לשתות. בסוף חתחה אחרי שעה.
השני היה ממש מוזר
דייט אחד שהלכנו להשתטח על קברו של הרצל
ודייט אחד שפשוט תוך כדי תנועה נכנסנו לתוככי מאה שערים והסתובבנו שם איזה שעה.
ואני כזה...
הופס אנחנו מזהמים את מא"ש...
הוא דווקא נהנה מסיטואציה. אין ספק שזה אחד המקומות המרתקים עלי אדמות.
אה ועוד אחד, דווקא מהזמן האחרון.
דייט בתחנת דלק.
יש שם הכל. מקום לשבת שתיה שירותים... מי צריך יותר?
מישהו רשום ויכול להמליץ?
או שלא להמליץ?חח
אני לא מרגיש צורך להתחבר לשם. כי אני רואה שם אותם פרצופים שסיננו אותי באתרים אחרים.
נראה לי רק האפשרות שאדם אחר יפתח עליך כרטיס וינהל אותו
אני לא יודע מה להגיד עליו היום כי אני לא מכיר אותו לעומק כמשתמש. בגדול יש שם שני מצבים - מצב שאת מחפשת לעצמך ומצב שמישהו מחפש לך.
גילוי נאות: אני כתבתי אותו כפרילנס.
בת 25 ועדיין גרה עם ההורים...מיום ליום ומשבת לשבת מרגישה שכבר יותר קשה לי לכבד אותם.
מצד שני נוח שאין את ההוצאות על שכירות וכו'...ולא יודעת עד כמה לעבור לדירת רווקות תעזור להפיג את תחושת הבדידות הקיומית.
אשמח לשמוע מניסיונכם, להישאר למרות הקושי או שהגיע הזמן לעזוב?
מסכימה עם @הפי
בסופו של דבר צריך לזכור שבית ההורים שייך להם ולכן צריך לנהוג על פי הכללים הנהוגים בבית .
קודם כל, את מכירה את הבית ואת ההורים ( גם מאוד משתנה מי עוד גר בבית.. יש עוד רווקים? אחים צעירים?)
תחשבי אם את יכולה להעלות את התחושות / רצונות שלך ולנסות להגיע להבנות
ובסוף לזכור שלכל החלטה יש מחיר-
למגורים עם ההורים וחיסכון יש מחיר
ליציאה מהבית ותשלומים יש מחיר אחר
תחשבי איזה "מחיר" בתקופה זו את רוצה לשלם
וכמובן שגם אם את בוחרת לצאת מהבית
תוודאי שהשותפות או המקום בו תבחרי לגור משמח אותך
בהצלחה!
מקווה שהמסע שלך בקרוב יגמר בבית הפרטי שלך. .
היי,
רוצה לכתוב מכתב לחתן שלי, (לשבוע שלפני החתונה). מחפשת מקור כלשהוא שעוסק בהתחלות (חדשות) וחתונה/זוגיות/נישואים. או משהו בכיוון.
אשמח לרעיונות!
שנזכה יחד לבנות בית על אדני הקדושה והטהרה,
יום הנישואין הוא יום מיוחד,,,,כאן תמשכי
שיהיה לכם מזל טוב ענקי.
תפוחית 1שלעולם לא תגיע למקומו.
המטיילת בארץעא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא
המטיילת בארץ
