פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 390)

אם את אחת שאוהבת לשמוע הרצאות

 

יש מגוון מרצים וצריך לדעת מה לקחת ממי, לא כולם מתאימים לכולם

התשלום גם גורם למחויבות לשמיעת השיעורים

הם בטוח ידעו לתת לך מספרי טלפון🙂

אם הוא יודע עלייך מספיק כדי לדעת שכדאי לו לנסות, ואת יודעת עליו מספיק - זה אמור להיות מספיק. אין צורך לבנות קשר לפני הפגישה הראשונה

 

הסיבה שאדם נמצא באתרי הכרויות זה כדי להגיע לדייט. אז לא צריך התכתבות רצינית בשביל זה.

 

מבין מדברייך שיש לך תפיסה אחרת, אבל התפיסה שלו לגיטימית ומקובלת

התכתבות ארוכה היא חסרת טעם. לדעתי אם רוצים באמת להרגיש שיש פוטנציאל צריך לנסות לדבר עם חבר/ה בצורה הרגילה או לדבר בטלפון.

כנראה שאני צריכה לשנות את הגישה.

בניגוד לדעת הרוב כאן...

פעם התכתבתי באתר עם כמה בנים בו- זמנית. רק עם אחד מהם זה שרד להרבה זמן (נראה לי בסביבות שבועיים). אני עדיין מתכתבת איתו- כשהוא לא בבית...

שימי לב שגם בפורומים אפשר ללמוד הרבה על הניקים ממה ואיך שהם כותבים. גם על הסגנון, דעות, השתייכות מגזרית, וגם על המידות.

אז התכתבות מעבר לכמה הודעות, זה ממש לא 'סתם'. גם הבעלים של האתר בזמנו המליץ לעשות היכרות כלשהי בכתב לפני שמחליפים טלפונים. כדי למנוע דייטים מיותרים ולא שייכים.

לא שחשבתי שצריך להתכתב כל כך הרבה זמן אלא שבאמת לאחר 2-3 הודעות היו כאלה שכבר ביקשו פגישה בעוד אני עצמי לא הייתי סגורה על הסגנון שלהם.
אבל שבועיים זה באמת נתח די נכבד!! על מה מתכתבים כל כך הרבה זמן?

עובדה שלא חסרים נושאים לשיחה.
לא אומרת שכולם צריכים לנהוג ככה, רק רציתי לחדד שאת לא מוזרה ויש הרבה הגיון בתחושה שלך .

מספיק לך ההתכתבות הקצרה? מעולה. מרגישה שהיית רוצה עוד קצת שתדברו בהודעות לפני? תאמרי לו.
אין לזה מרשם קבוע, יכול להיות שלך טוב משהו אחד ולשני משהו אחר. זה יכול אפילו להשתנות בין בחורים שאת מכירה

זה מהמם שאת באה עם רצון להקשיב ולהיפתח לעוד דעות, אבל (בעיניי לפחות) הכי חשוב שתהיי קשובה לעצמך ולמה שנעים לך.

זה גם תלוי המידע הבסיסי שיש לך עליו מספק אותך או שחשוב לך לדעת יותר פרטים שיתנו לך יותר ביטחון ורצון להמשיך לדבר ולהפגש.

וזה פשוט דעך.

אם את מרגישה שאת צריכה עוד זמן וגם לברר עוד אז לכי על זה. חבל להיפגש סתם.

בכלל בקשר או לא-
המחמאות והמילים החמות עלולות ממש להפריע לחשיבה הקרה שלה
והגיוני אפילו לא לרצות לשמוע אותם אפילו אם הן מצד עצמן משמחות..
כשכבר מביעים אהבה ואומרים מילים מקרבות זה כבר ממש להתמסר כמעט לגמרי.. יתכן שהיא עדיין לא שם.

אני מממליצה לך לשמוע מה יש לה לומר לגבי המילים המקרבות, מה האג'נדה שלה בכלל- האם היא מעדיפה קשר יחסית מאופק בתק' הפגישה ואח"כ אחרי שתגמול בליבה להמשיך באופן סופי הנק' הזאת תשתחרר אצלה? במצב כזה לענ"ד התפקיד שלך הוא לא להעמיס במילים מקרבות אלא לשמור על איזשהי ענייניות
או שזה האופי שלה- אופי יחסית "קמצן" בפרמטרים הללו וכאן המקום לשאול את עצמך אם זה מתאים לך..
ובכל מקרה לדעתי, לא ללחוץ ולדחוק ולומר מילים כדי לקבל תמורה ממנה.. בא לך לומר בלי קשר אליה-תגיד, לא-לא.
והכי חשוב לפתוח ולדבר ולהיות במוכנות להבין ולקבל הכל, לא לנסות "לתקן" אותה כדי שתתאים למה שאתה זקוק.

הפסקה האחרונה. לפתוח הכל ולהיות מוכן לקבל הכל עם הרבה כנות

אתה לא מבין כמה אני מבין אותך
עברתי קשר אינטנסיבי וארוך של כמה חודשים שממש כמו שתיארת. באיזשהו שלב קלטתי שזה פשוט לא מתקדם, דיברנו על זה והחלטנו לתת לזה עוד ועוד צ'אנס אבל בסופו של דבר זה פשוט לא עבד. שבר לי את הלב אבל סיימנו את הקשר וב"ה במבט לאחור כיום אני שמח על כך, תחשוב על זה שלפעמים פשוט אין בה לעשות ולמרות ששניכם אנשים טובים אין מה לעשות ולא מתפתח רגש. אתה רוצה שמישהי שלא מרגישה כלום תהיה איתך?
אני לא אומר כלום כי לא באמת יודע איך הולך ביניכם אבל ההמלצה החמה שלי היא לפתוח את הנושא ולא להכחיש ולא לדבר איתה עליו (כמו שאני טעיתי כשהייתי עיוור וכל פעם חיכיתי עוד, הרגשתי אחרי כמה חודשים עדיין לא נעים סתם להתקשר אליה או לשלוח איזה אימוג'י בווצאפ) אל תשחרר בקלות אבל באמת תסתכל על זה במבט רחב ואם זה לא הולך אז אל תנסה לייפות את המציאות ולהאמין שמשהו ישתנה בעתיד הרחוק וכו'

בחורה שלא מביעה רגש במילים לא אומר שאין לה רגש כלפי הבחור, כנ"ל אצל בחור. יכול להיות שהם שונים מבחינת פתיחות ואופן הבעת הרגשות ועל בסיס זה הוא יחליט לפסול אבל זה לא בהכרח שלבחורה אין רגשות כלפיו, ממה שאני הבנתי מההודעה הפותחת.

מצטער לשמוע שזה מה שעברת

אני חושבת שזה ממש מובן מה שאתה מרגיש,
אבל יחד עם זאת- מסכימה עם @קל"ת,
בתור הארה קטנה, נראה לי שחשוב לזכור שיש שוני.

זה הגיוני ובריא. עכשיו, לפי מה שזה נראה שכתבת, זה לא שאין לה רגשות כלפיך, אלא שיש מצב שמבחינתה היא אולי לא יודעת איך לבטא את זה.

למה אני אומרת את זה? כי זה משהו שקשור לפתיחות מסוימת, ואולי גם לסביבה שבן אדם גדל .
יש על זה שיעור של מיכל וולשטיין. שיש בנות שלפעמים קשה להן לומר בפשטות "היה לי כיף איתך", הדגש על ה"איתך" , זה לא אומר שמישהי לא מעריכה את הבחור, אלא שאולי קצת מוזר לה להיות במקום הזה עדיין. ומה שמתבטא אולי אצלן זה שההערכה שלהן מתבטאת בנתינה, ולא במילים שהגבר רוצה לשמוע. (שוב, מיכל מדברת על זה ולדעתי שווה האזנה)

בגדול, נראה לי שזה לא שהיא לא מעריכה, אלא נשמע שהיא חוששת ממשהו ואם היא עדיין בהתלבטויות, אז נראה על פניו, שזה יכול להלחיץ אותה מילין מקרבות.

לדעתי, אולי כדאי לדבר איתה ולשאול מה יושב עליה, לשתף אותה מהמקום שלך, לשמוע מה היא אומרת ולהכיל.
בינתיים אולי כדאי לשחרר ממשהו שעשוי להלחיץ אותה ויותר לדבר על ליבה ולהרגיע אותה.

והכי חשוב, להתפלל על בהירות הדרך. בע"ה מאחלת לך שיתבהר והקב"ה יאיר את דרכך בקלות ובשמחה!

(אגב, לא הייתי בסיטואציה דומה לשלך, אבל הדוגמא למשל שמיכל מתארת בסרטון שלה יכול להופיע בתחילת קשר.. לדוגמא שבחור שיצאתי איתו, אמר לי ישר שהיה כיף והוא ישמח להמשיך, אבל אני אמרתי שהיה כיף וזהו. כמובן שלא דומה תחילת קשר לשלב שבו אתה נמצא, אבל אני חושבת שזה משהו שאפשר לשים לב אליו). בהצלחה רבה!

@ד.
@קרן-הפוך

תשובה מחכימה

אתה כותב שאתם יוצאים כבר כמה חודשים.
אני מבינה אותך, ומבינה גם אותה.

החצנת רגשות של בחורה כלפי בחור, היא לא משהו טריוויאלי. בפרט בחברה דתית שמרנית.

זוכרת גם על עצמי, עם מי שהיום בעלי, אחרי שכבר יצאנו תקופה ממושכת, היתה פגישה בה הוא דיבר אלי בדמעות, שהוא מאוד אוהב אותי ומרגיש רגשות עמוקים כלפי - ואילו אני אף פעם לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו.

לא זוכרת בדיוק את כל מה שנאמר, אך היתה זו שיחת נפש שמאוד חדרה עמוק ללב - ריגשה, בכיתי, שנינו היינו עם דמעות, וגם פתחה בי איזו שהיא חסימה בביטוי והחצנת הרגשות כלפיו.

אם עדיין לא עשיתם שיחת נפש עמוקה על הרגשות שכל צד מרגיש כלפי השני - זה הזמן.

עשינו שיחות כאלה. והיא גם מודעת לפער.. מדברים על זה

קראתי מה שכתבת ובחרתי להתייחס ..
קרה לי מקרה דומה גם הבחור היה אומר מילים מקרבות..
וזה הציק לי נורא..
כי אני נסיתי באמת לתת צ'אנס פתוח אבל לפעמים המילים שלו הרגישו לי מוקדמות מידי
ורק העצימו את הפער בין מה שהוא מרגיש למה שאני, שאני עדיין לא מרגישה מה שהוא.
באיזשהו מקום זה נתן לי להרגיש - לא בסדר, כי אם אצלו הכל טוב והוא לא מראה שום שום חיסרון ובטוח במיליון אחוז בקשר ממש כמעט כבר מהתחלה ואני עדיין לא מרגישה את זה ...
והוא אומר כל הזמן מילים מקרבות , זה רק מדגיש את הפער כמה אני מאכזבת אותו כל פעם שהוא אומר את המילים האלה .
אני ממליצה לך , להוריד את המילים ותוריד הרבה , זה יתן לבחורה אזור בטוח לנשימה ..
אני כמעט בטוחה שאתה מלחיץ אותה המון בלי לשים לב וזה עלול לעלות לך בקשר.

עוד עניין חשוב במידה ואתה נפגש עם בחורה שהיא קרה וככה היא יבשה.. ולא מראה סימני חיבה כלומר גם לא למשפחה שלה גם לא לחברות גם לא לכל העולם..
יש בנות כאלה שתקניות ויבשות אז הגיוני שהיא לא תגיד לך כמה היא נהננת בקשר ותראה אז זה במילים.
אבל אם מדובר בבחורה סך הכל חמה עם הסביבה ומראה אהבה לסביבה משהו כאן לא טוב..

ולכן אם אתה באמת אוהב אותה תביא לה מקום אל תגיד כל שניה אמירות מקרבות , ולא להחליץ אותה
אתה מנסה שהיא תתקרב אבל כל אמירה שלך אתה תאבד אותהה.
אני חושבת שהיא הבינה שאתה אוהב אותה אין טעם להגיד לה שוב ושוב
גם לא אני מתגעגע וכו...
תתאזן ברגשות היא כרגע צריכה את זה את המיתון.
רק ככה אולי תראה גאולה

וכן יכול להיות שהטיפ הזה נשמע מוזר הרי.. אתה אומר מה שיש לך על הלב...
אבל מה שיש לך על הלב כרגע רק מלחיץ אותה ..



עוד טיפ שחשבתי עליו עכשיו .. אם המטרה שלך זה להחמיא לה ולשמח אותה אתה יכול לעשות זאת אחרת
איך?
למשל אתה רואה שהיא עשתה משהו טוב , תגיד לה איזה יופי שנתת לאיש ככה וככה זה מקסים מצידך..
הבנת?
אל תגיד לה את יפה.. את מתוקה.. את מושלמת..
לא
תגיד לה מה אהבת במה שהיא עשתה
ולא אמירות תלושות מהאוויר
וככה היא תרגיש שאתה באמת מתחיל להכיר אותה כי המחמאה לא תלושה מהמציאות אלא היא יושבת על מעשים .

אבל שימי לב למשל לתגובה שמעלייך..
כל אחד מדבר מתוך ההיכרות עם העולם שלו. יכול להיות שאת צודקת.. אבל חבל להגיד "אני כמעט בטוחה שאתה מלחיץ אותה" על סמך הודעה אחת.. זה כמעט כמו שתכתבי "אני גטוחה שהיא אוהבת אותך" או משהו כזה

בכל אופן זה בטוח נכון באופן חלקי.. אבל אני גם יודע שכן יש לה רגשות.. ולא נראה לי שהיא לא רוצה לשמוע כלום

אתה כתבת" שהיא בהתלבטיות תקופה "
זה מגיח ביחד
אין לך מה להתבאס אלא לדעתי למתן את הרגשות שנאמרים לה ותראה ישעות.
אתה יכול להתייעץ עם מישהו שמבין זה מאוד נפוץ הדבר הזה


הבחורה שהגיבה מעלי לא ציינה שהיה לה התלבטויות לכן זה מקרה שונה לגמרי

לא בטוח לגמרי שזה מה שנכון לנו אבל תודה בכל אופן.. וכמובן שצריך להיות איזון בזה אין ספק

לדעתי בכל אופן אל תשאיר את זה ככה...
תתייעץ עם מי שמבין
יש לי תחושה שזה המקרה הנפוץ מאוד ולכן שווה לנסות מה שהצעתי
אל תיקח את זה למקום פוגע של אני מלחיץ..
כל אחד שמרגיש יותר מהשני באופן גלוי יכול להלחיץ

 

אני אצביע לך. סתם שתדעי. (:

תשובה יפה.

 

 

יתכן שהדבר נובע גם מחוסר מודעות שלה,

ואולי גורם שלישי יוכל להסב את תשומת לבה לעניין.

זהו עכשיו אני בטוח ירוץ!
אה אבל רק אחרי הקורנה ...בכל זאת זה לא זמנים כל כך טובים לרוץ חח

אם אתה מרגיש מספיק קרוב בשביל לדבר אליה בחיבה גלויה, אז אתה אמור להרגיש גם מספיק קרוב בשביל לדבר על מה שמפריע לך.

כדאי לך לפתוח את הנושא בשיחה, ולשמוע מה דעתה.

 

אולי היא באמת עוד לא במקום שבו אתה נמצא והיא צריכה עוד זמן, אולי היא עדיין לא מרגישה בנוח לתת ביטוי לחיבה שלה כלפי גבר (על אף שהחיבה כן קיימת), אולי היא חוששת שדווקא אתה תרגיש לא בנוח אם היא תגיד את מה שיושב לה בלב...

 

במקום לעסוק בניחושים על מה זה אומר לגביה ועל האופי שלה, הכי טוב - לשמוע אותה.

אם הבחורה מתלבטת ויודעת שאתה מעוניין וכרגע הכל בידיים שלה כביכול, הגיוני שהיא נמנעת מלהראות חיבה כי במובן מסויים זה יכול להתפרש כהחלטה וכאמירה שהיא באותו מקום כמוך- אז יאללה חתונה..
וזה לאו דווקא ממקום מודע. אולי סוג של מנגנון הגנה שחא רוצה להנכיח לגמרי את החיבה ואת המחוייבות להחליט שיכולה להגיע איתה..

עוד דבר, נראה לי שכשיש התלבטות לפעמים יש נסיון קצת להתרחק, להסתכל מגבוה, ואמירות אישיות כאלה (בעיקר מצידה) יכולות לבלבל ולהפריע "לשכל" לחשוב ולבחון את הדברים.
אני חושבת על עצמי במצב כזה, אם הייתי מתלבטת- אין סיכוי שהייתי אומרת מילות חיבה. זה היה יוצר לי באלגן. יותר מידי מעורבב רגשית, יותר מידי מעצים את הדיסוננס בין זה שטוב לבין הסיבות שמונעות לקבל את ההחלטה ללכת על זה..

אגב לגבי הצד שלך, אישית חושבת שאולי זה דווקא מקום שיכול לחזק אותה, הידיעה שאתה בטוח בקשר ורוצה אותה. זה יכול להיות גם משקל כפרמטר בהחלטה, אבל גם לאפשר לה לחשוב מתוך מקום שיודע שיש גב ושיש מי שמחזיק את הקשר בזמן הזה.. לא בטוחה שזה חד משמעית לא טוב כמו שנאמר פה בתגובות אחרות..

בכל מקרה בהצלחה ממש ובעז"ה שיהיו בשורות טובות

צריך לעשות אבחנה אם היא כן מאוד אוהבת אבל משהו שכלי/טכני/נפשי או לא יודעת מה מפריע לה

 

אוו, וזה מאוד חשוב, שהיא שכלית מאוד רוצה את הקשר, אבל משהו רגשי מפריע לה/לא מספיק לה/ מציק לה וכו'

 

אתה יודע להגיד על מה זה יושב?

 

אישית הייתי במצב הזה שהבחור רצה ואני התלבטתי, אבל אהבתי מאוד מאוד, סתם נמנענו מלהגיד את זה אחד לשני כי דגלנו בזה שאומרים רק אחרי חתונה ואם אומרים אז ברמז ממש... 

אבל הוא ידע שמבחינת רגש אני לגמרי שם.

 

זאת ידיעה חשובה.

 

ולא חושבת שיש טעם שתגיד לה שאתה אוהב אותה, זה יכול רק להלחיץ, אם דיברתם על זה כבר בינכם אז אני חושבת שהיא הבינה שאתה שם... 

וגם בשבילך אני אומרת, זה לא נעים להגיד מילים של אהבה וחיבה שהבחורה לא שם (שוב, אם באמת היא לא שם...)

 

ויש שלב שעוד פגישה ועוד פגישה לא כזה יעזור למצב, בעיניי זה רק מסתבך יותר ויותר.

יש שלב שצריך לקבל החלטה.

ואם הפגישות לא עוזרות, אז הולכים למישהו שיעשה סדר בדברים. מישהו מקצועי.

 

ואני לא יודעת אם זה המקום שלך לפתוח את העניין הזה. אני זוכרת שאצלי הקשר נהיה כל כך כבד, כי הבחור כל הזמן ניסה להיות במקום שמבין מה ולמה מפריע לי. מצד אחד כן הייתי צריכה שיקשיבו לי, מצד שני זה הרגיש לא פייר בשביל הבחור.

נוצר מצב שפשוט רוב השיחות או הפגישות היו על אם המצב אצלי השתפר, ואיך אפשר לשפר.. ופשוט היה קשה להתמקד נטו נטו בלעשות כיף ביחד... 

 

אבל אם כן תעשו שיחה על זה אז אפשר לבדוק את הנקודות הבאות

 

מה מפריע:

*אישיות? 

*רמת ועוצמת רגש/משיכה? (רגש)

*משהו בפנים לא מתיישב לי/ אומר לי שאין התאמה? (רוחני)

* זה לא מה שחלמתי/רציתי (שכלית)

*משהו לא מוצא חן (דיבור, משהו בשפת גוף, משהו בקול, משהו במראה וכו')

*משהו בתקשורת מרגיש חסר?

 

איזו הרגשה חסרה שהייתי רוצה שתהיי:

*הרגשה של כיף?

*ביטחון?

*שמחה?

שהבחירה מתלבטת בזמן שהבחור כבר סגור על עצמו.
לא כדאי למשוך את זה עוד המון זמן, אבל כן לתת לה את הזמן בנחת

התחתנתי לפני חודש וקצת ב"ה וזה היה המצב שלי ושל בעלי בדייטים, ואפילו חלק מתקופת האירוסין..
הוא היה הרבה יותר מהיר ממני, בהכל- נפתח יותר מהר,החליט יותר מהר, הביע הערכה ואהבה יותר מהר..
ככה קרה שבשלב שהוא הציע לי היה ברור לי שזה זה, אבל עדייין לא הייתי במקום המחמיא, מביע הערכה וקרבה וכו..
וכן אני גם ממש בנאדם חם ואוהב עם חברות שלי. זה לא קשור. פשוט מאוד מאוד התביישתי. מאוד.
והוא חיכה בסבלנות, לא הלחיץ אותי או משהו, המשיך לפרגן ולאהוב וכו ובסוף זה קרה..
חומת הבושה נסדקה, והצלחתי לאהוב אותו גם במילים..
וב"ה עכשיו אנחנו לגמרי מאוזנים, מחמיאים מפרגנים אוהבים באותה מידה , וחיים באושר ואושר , ובכלל לא יבשים..
קיצור, אני חושבת שתתן לה את הזמן שלה. זה יבוא.
בהצלחה!

לי נשמעו מביכים מאד ולא במקום. לא אמרתי דברים אישיים עד חדר ייחוד. ומאד רציתי בבעלי.

בן אדם עצבני מתישהו יתעצבן על המלצרית/ נהגים אחרים וכו'
מישהי שיפוטית תשפוט בקלות אנשים תוך כדי שהיא מספרת איך עבר עליה היום.

וכו וכו

מידות טובות באות לידי ביטוי בהקשבה, רגישות, להשרות אווירה נעימה, להכיר תודה, לפרגן...

אחר שמבינים את זה, צריך לשאול איך לבדוק את זה?? אתה מדבר עם הבנאדם אתה רואה מי הוא על פי מה שהוא עונה לך, על פי איך שהוא מדבר איתך

דווקא זכור לי שבעיקר צד האגדה עוסק בדבר הזה וצדד האגדה הוא במהות שלו מתפרס ולא מדוייק.

(שאלת מה זה מידות טובות..)

הספרים מעוררים אותנו להסתכל על המציאות בצורה מפוקחת.

אפשר לעסוק בהגדרות מנותקות מספרי ראשונים ואחרונים בלי להרגיש את הקשר למציאות.

הראשונים והאחרונים גם בדרך כלל בונים על זה שאתה יודע מה זה 'כעס' או דברים בסיסי. הם רק מעמיקים את התפיסה. הבסיס יש לכולנו.

בלי ללמוד אותן מהתורה

היתרון של חז''ל זה גם החכמה שלהם, אבל גם זה שהם מסתכלים על המידות מתוך מקום אובייקטיבי יותר ממנו

לזהות גאווה, לזהות ענווה ולפעול על פי זה. גם אם אנחנו לא מודעים למה ההגדרה בדיוק, אנחנו יוכלים לזהות בנאדם נחמד לדוגמא. 'נחמדות' זה משהו שקשור לכמה מידות.

 

נכון. יש צורך לנתח את המידה באופן אובייקטיבי אבל דווקא מאוד חשוב לקחת את זה לצד הסוייקטיבי - איפה זה פוגש אותי? איפה אני יוכל לזהות את המידה הזאת אצלי או אצל הסביבה אחרי שאני סוגר את הספר?

 

בהקשר לנידון דידן -

אתה רואה אדם מפרגן אז אתה מזהה בו מידת הנדיבות, לא ככה?

אז מה זאת השאלה 'איך לזהות נדיבות?' ??

 

 

אני חושב שאחרי שלמדתי את המקום האובייקטיבי אני אקח למקום האישי ולא ההיפך.
השורש (גם) של המחשבות הפרטיות שלי נמצא בתורה

ניקח נניח את הנחמדות. 'נחמדות' זה לא רק מידות.. זה יכול להיות לגמרי 'צביעות' או 'יכולת הסתגלות לנורמה חברתית' (לא תמיד זה הדבר הכי נכון)..
אם לא מגדירים מראש- המחשבות שלנו יכולות להיות מאוד לא נכונות

ואפשר להבחין בינהם. לפעמים אפילו בקלות.

חוץ ממה שאמרו פה, מאוד עוזר אם מצליחים להיכנס לאווירה של שיחה רגשית/אינסטנקטיבית, שלא חושבים בה לפני "מה אענה ואיך זה ישמע לצד השני", שיחה שמראה באמת מה יש בנו, לטוב ולרע.
ועם הזמן גם לומדים לקרוא יותר בני אדם ושמים לב יותק מהר לדברים.

לעניות דעתי זהו דבר שאפשר לזהות בהתנהגות של האדם שנמצא מולנו,
זה נמצא בדברים הקטנים~
בדיבור, בהסתכלות על דברים, בתנועות גוף...

בהצלחה~

אפשרי לראות בדייט מידות טובות.
לדוגמא איך הוא מבקש מהמלצר, ועוד כל מיני אנשים שפוגשים.
ומה קורה שהמצב לא לפי איך שהוא רוצה.. לדוגמא נהג לא עצר.

ולדעתי הכי חשוב לשאול חברים שלו, עליו.. איך הוא מתנהג עם חברים.

אתה שומע מה מעניין אותה, איך היא מדברת על אחרים וכו'.

אם מעל לארג' היא בעלת מידות טובות

ואם היא רק מוכנה לגלות את מידת הנעליים?

ראשית אבל לבדוק במה היא עוסקת... אם במשהו שהוא מצווה זה כבר מראה שהיא בסדר זה הכל.

דבר שני עין טובה רחמנות..
בן אדם זר עובר לידה והיא צוחקת עליו... זה לא סימן טוב .
מה עוד..
לא יודעת להסביר לדעתי אפשר לראות זה בקלות ..
ילד נפל לידכם והיא לא אדישה ...
היא מפרגנת לאנשים ...

תראה אדם שצריך עזרה ותיגש אליו..
מישהו שכח משהו היא תביא לו...
היא תדאג לך תבדוק שהכל טוב אצלך שאתה מסתדר שאתה בבית .
אומרת תודה(:

היחס לנותני שירות סביבכם.
כמה מהר הוא מתרגז כשדברים לא מסתדרים.
סף תסכול נמוך מצביע על הרבה.
לשמוע מתוך הסיפורים שלו על חברים, או בכלת סיטואציות חברתיות אם יש את היכולת להבין ולראות את האחר..
אם הוא יודע להסביר רגשית עמדה שמנוגדת לשלו..

לכן ככל שיהיה לך ידע רחב ועמוק במידות ככה תבין דברים בצורה טובה יותר.
באופן אישי איני יודע כמה יעיל לדקדק אחרי מישהי במעשים מסויימים שעשתה או לא עשתה כי בני אדם לא פועלים מתוך מידה אחת בלבד, וכן אי אפשר לדעת כמה תופעה מסויימת מרכזית במידות, מה שכן תופעות שליליות חוזרות ונשנות עשויות להצביע על בעיה כלשהי.
הגיוני שמישהי תתעצבן מאוד על דבר מסויים, האם זה אומר שהיא אישה עצבנית? לא בהכרח. מה שכן, זה מלמד אותך שהדבר שהרגיז אותה משמעותי לה ובזה אפשר להעמיק.
בסופו של דבר כולנו מתרגזים, מתעלמים, נעלבים, צוחקים וכו׳, השאלה למה ואיך.
ואל תחפש סיסמאות כמו גומלת חסדים, יראת שמיים, ענווה וכו׳ אלא תחפש מידות מסויימות שחשובות לך כי לא תוכל לחיות בלעדיהם או כי אתה יודע שאתה חלש בהם.
והכי חשוב, אם הגעת למצב שאתה רוצה להתחתן עם מישהי אבל מעשים כלשהם שלה לא מתאימות לך אז כדאי מאוד לברר איתה לגבי התופעות האלה.

באיזשהוא מקום הרבה פעמים בבירורים הצד שאמור לספר לי על הבחור משבח אותו ברמה כזאת שהוא נשמע מושלם בלי פגמים. וצריך להוריד את זה לקרקע, למציאות. לכולם יש מידות טובות ומידות פחות טובות, ולזכור שאנחנו אנושיים סה''כ

סביר להניח שכמו שאתה עובד על המידות שלך בעז"ה תוכל להבין איפה הצד השני עם זה.
בהצלחה

כי בדייטים אנשים מתנהגים קצת יותר באיפוק ונימוס מאשר ברגיל שלהם.

לכן חשוב בירור טוב.

ואז במהלך הדייטים המתקדמים יחסית אפשר לבחון כמו שכתבו למעלה על ידי "הפעלת אנטנות רגישות".

ובכל אופן לדעתי זה דברים שבד"כ אפשר להרגיש רק בדייטים מתקדמים.

ואגב מה זה "מידות טובות" (בהקשר של דייטים) זה לא קשור לדעתי להגדרה של חז"ל או של ספרי המוסר, כי לפי ההגדרות האלה רוב האנשים יישארו רווקים... צריך לחשוב באופן אישי מה הנקודות שלך הן יותר חשובות ולשים לב לאלה

לאיך הבנאדם מדבר, בעיקר לקרוא בין השורות

ובסיטואציות שיש חיכוך עם עוד אנשים כמו לדוג'- אנשים שמבקשים עזרה איך להגיע למקום מסוים או מישהו שנפל לו משהו או כל התרחשות אחרת ברחוב- זה הזמן לבחון את זה. אם תסתכל במספיק רגישות- אפשר ללמוד הרבה דברים על הבנאדם.

כמובן שיש את אלה שמנסים להיות מישהו שהם לא-, אבל זה רק עניין של זמן עד שזה מתגלה, ובעיקר לסמוך על האינטואיציה שלך.

מניסיון, זה הדבר הכי חשוב

יכול להיות שהוא מתכוון להחמיא.
או סתם להגיד שאת רזה.

א. אפשר לבקש ממנו הבהרה.
ב. הערות על המראה החיצוני בדייט, עם כוונה טובה ככל שיהיו- לא מתאימות לענ"ד בשלבי הקשר הראשונים.
ג. שימי גבולות ברורים איפה שזה לא נוח לך.

את חושבת שהערות ומחמאות על פריט של הבחורה (לא על המראה החיצוני אבל למשל על בגד או תיק)

בשלבים ראשוניים זה תקין?

אם לא - כדאי שישמור את זה לדייטים מאוחרים יותר.

אני לא רואה הגיון שבחור יאמר משהו מתוך כוונה להעליב בחורה בדייט.

 

יותר סביר שהבחור לא חשב על המשמעות של המחמאה או על איך היא תישמע לך, מאשר שהוא התכוון להעליב.

 

ואכן זה מאד תלוי הקשר, צורת אמירה, ועוד.

אבל אני באמת לא יודעת מה להרגיש כי לא חוויתי את זה

אותי זה ממש מעצבן שאומרים אתזה..אני יודעת שזה אולי מכוונה טובה אבל זה קצת מעליב..בכללי הערות על המראה בצורה כזאת הן לא במקום.

 

תלוי מה היתה האווירה שזה נאמר ואם הוא חזר על זה בדרכים שונות
אני ממש יכולה לחשוב על סיטואציות שזה מרגיש גרוע וכאלה שדוקא בסדר

אין לי מושג.
לא קלטתי שדר לא צנוע ממנו,
יחסית לכמעט כל הבחורים שהכרתי לפניו הקטע של הצניעות מאוד חזק אצלו.

חשבתי שאולי יש לו העדפה למלאות או משהו לא יודעת.

אולי הנשים בחיו(אמא, אחיות) מלאות.

אני חושב שזה היה נסיון להחמיא ובגלל שהוא ניסה שזה יישמע כמו מחמאה (בגלל צניעות) אז הוא ניסה להתייחס לזה שאת רזה כאילו הוא סתם מציין עובדה, ויצא לו כמו שיצא...

לא הרגשתי שהוא ניסה להחמיא
אבל באמת אי אפשר לדעת כי הקשר רק התחיל..
וזה גם מוזר שבחור בגובה ובמשקל שלו יגיד לי דבר כזה..
אולי הוא נפגש עם בחורות גבוהות ומלאות ממני עד עכשיו
ואז זאת כן יכולה להיות מחמאה אם הוא לא מהסוג שאוהב מלאות.

אני מניחה שהוא ניסה להחמיא לך שאת יפה וזה לא בדיוק צלח לו~

אל תקחי את זה עמשהו נסתר וגבוה, אפילו תשאלי אותו בפשטות למה התכוון
הם בדרך כלל מתכוונים ממ לדברים פשוטים ואנחנו מריצות סרטים.

בהצלחה~

לא יודעת למה
אבל להגיד לבחורה את אוכלת מספיק?
משום מה מאוד נפוץ בחברה

אם בחורות מלאות מרגישות קצת בריונות על מבטים
אז רזות בכלל עוברות השפלות מילוליות
לא יודעת למה בחורים מרשים לעצמם להגיד הערות על זה
פוגע זה לא נראלי
אבל זה כמו להגיד לבחורה שמנה ואי למה את שמנה???

בואי בנינו קנאים♥

בתחילת קשר מרגיש לי ממש לא שייך וכניסה לתחום שאין לו רשות אליו (קשוח משהו) ואותי ובטוחה שעוד כמוני ירתיע אותן והן לא ירצו להמשיך עם אדם כזה. (שוב זה תלוי מה האופי וכו...) אבל בכללי זו דעתי

זאת נראת לי השאלה העיקרית.

מבחינה חינוכית זה נראה לא טוב שהאמא נוהגת א' והאבא נוהג ב'.

ברור שהילדים מחוייבים במנהג האבא, זאת לא השאלה.

אבל מעיקר הדין כנראה אין צורך בזה, אלא יכול להיות גם להיפך או כל אחד יישאר במנהגו.

 

כמובן השאלה שייכת לפורום אחר ואולי לשאלת רב.

אמממ, השרשור הזה ילך עכשיו לכיוון של שובניזם ופמיניזם?

יכולה לאכול קטניות וכו בבית הוריה (אבל מאותה סיבה הוא גם אוסר לה לאכול בשר לא חלק).

לגבי תפילה- לפי מה שאני זוכר יכולה להמשיך בנוסח הרגיל שלה.

מנהגי הבעל

לא שרויה, למרות שאני לא רוצה לדמיין את זה..
שבוע אחד אני אשרוד, גם אם זה כל שנה.
(אולי את התלונות של הילדים פחות..)

כל מיני דברים אחרים,
בעיקר שינוי תפיסתי מבחינת עבודת ה' (לא שאני אשתנה, אלא שהמשמעות ההלכתית שלהם תשתנה).

אצלנו אין שרויה בפסח ויש מעדני מלכים.

מפחיד אותי, יש דברים אחרים..

זאת אומרת למשל - נוסח תפילה היא יכולה להשאיר את נוסח ביתה לעצמה כשהיא מתפללת.
אבל הייתי אומרת שזו שאלה הלכתית וכדאי לפנות לרב שלך.

אחדות חינוכית (אמא שלי גם אשכנזיה אבל היא שינתה כמה דברים קשים, כמו תפילות של שלושה פעמים ביום, הוצאת שבת מאוחרת ועוד לכבוד אבא שלי).

בסוף גם לאמא של הבית יש מה לתת בכיוון הרוחני. נגיד אצלנו כל המנגינות לשירי שבת הם מהבית של אמא שלי.

היא ספרדיה והוא אשכנזי.
כשהם התחתנו, היה לה קשה לשנות את המנהגים שלה, אז הוא פשוט עשה התרת נדרים ושינה את מנהגיו!
וזה מצחיק כי יש להם שם אשכנזי בולט...

לרוב ככל מנהגי העדות לא מועיל כלל התרת נדרים.

 

הוא הנכונות של האיש לשנות כדי לשמח את אשתו. ולא נראה לי שיש בזה בעיה הלכתית.

ויש להעריך אותו מאוד על הנכונות הזו.

אבל כן יש בזה בעיה הלכתית. כמו שכתבתי.

לא מתירים נדר של מנהג סתם כי ככה החלטנו.

אני לא בא לפסוק פה כלום, 

רק אומר ששלום בית הוא ערך בפני עצמו, וכן מתירים לפעמים דברים בשביל לחזק אותו. זה לא "סתם".

זאת לא הדרך להקיש דברים. אין שייכות בין זה לזה, פה יש דבר ודאי, לא ספק שצריך לברר.

בכל מקרה, זה לא שייך לעניין, זאת שאלה לרב

הם הלכו לשאול את הרב אדרי אאז"נ

והוא אמר להם שהם יכולים לבחור באיזה מנהג ללכת, אבל חשוב בשביל הילדים שתהיה אחידות

אריאל אדרי – ויקיפדיה

זה מסוג הטענות שאין איך להתווכח איתם.

בפוסקים מבואר שיש מנהגים שא"א להתירם, קטניות זו דוגמה מרכזית.

אתה בא ואומר  - הרב פלוני אמר שכן.

נו, מה אעשה?

ר' אברום זצ"ל היה אומר - ליקוטי פלוני אמר ופלוני אמר אינם הלכה... הלכה זה פסק מנומק, כל הספרים של "כך שמענו מפלוני" או "כך דעת אלמוני" אינם שווים לצור על פי צלוחית אם אינם מנומקים.

בנתיים מה שאני יודע זה שבפוסקים כתוב של"מ התרת נדרים. ולא שמעתי נימוק לפסוק אחרת.

שהסוגיה יותר מורכבת ממה שהיא נראית
ואני מכיר את הבית יוסף ביו"ד ריד וכו

בסיס תיאורטי כמובן שקל למצוא, כמו תמיד
(למשל "אל תיטוש תורת אמך" (האם אשה נשואה צריכה לאמץ את מנהגי משפחת בעלה) – ספריית אסיף)

ולכן יותר מעניין לשמוע איך הרבנים מתייחסים לנושא למעשה, לכן סיפרתי.

(בעיניי זו שאלה קלאסית שהתשובה הנכונה אליה היא 'תעשו שאלת רב')

בבית הוריה לא

יש מקור לטענות האלה? שמעתי את זה הרבה, אבל בנתיים ראיתי את זה רק מדעת הרב עובדיה יוסף וגם זה בלי מקור.

אני מכירה את זה מאחות אחת שלי ומדודה שלי, שתיהן שאלו רב לפני שהן החליטו לעשות את זה.
מסקנה-תשאלו רב, לא אותי

בעל ואשה עם מנהגים שונים : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

 

הטעם של הרב היא שארץ ישראל היא ארצו של מרן, כידוע, אז יש יותר נטיה בשיטתו לשיטת הספרדית. וכידוע הוא היה די דעת יחיד בעניין הזה. לכן לא נראה לי שמישהו מגדולי ישראל יסכים איתו על זה.

הוא לא היה אברך חמוד שקצת מכיר גמרא, הוא היה *הרב עובדיה*.

 

מי שרוצה לסמוך על פסיקתו של אחד הרבנים הכי בולטים במאה השנים האחרונות, יכול לעשות זאת בלי אישור של "גדולי ישראל".

אבל כמובן כשהדיון הוא כללי, האמירה שאין אחרים שחושבים כמוהו יש לה מקום (כמובן מי שרוצה לסמוך על הרב עובדיה זה בסדר גמור, אבל זה לא מוזר ללכת לפי פוסק אחר כשהרב עובדיה הוא דעת יחיד, ולכן האמירה הזאת איננה חסרת משמעות)

רק אעיר בקצה שיש סיבה שהרב עובדיה דיבר עם כל רבני הספרדים, המגרבים ושאר עדות המזרח בשביל לנסות לשכנע אותם, והם לא השתכנעו. ויש גם סיבה עיקר השינוי קרה אחרי שרובם ככולם נפטרו.

 

בתחילה הרחבתי פה, אבל יש לאנשים שלא מבינים בכללי פסיקה נטיה להתחרפן מכללי פסיקה, לא יודע למה.

אז מחקתי. לא מתכוון להרחיב בזה, מי שרוצה לדעת למה כמה ואיך יכול לשלוח מסר או לפתוח, שוב, דיון בפורום בית המדרש.

בקישור שהבאתי הדעה של הרב עובדיה מובאת על קטניות רק כדוגמא. ושם הטעם הוא שמנהגי הספרדים עדיפים בארץ ישראל, לשיטתו.

זה נושא שיש הרבה מה לדון בו

בתור התחלה ניתן לגגל ולמצוא מקורות ואם תזכירי לי מאוחר יותר, אחפש מקורות מדוייקים

להגיד לה שאתה רציני על הקשר והיית שמח להתקדם.

היא אומרת שהיא צריכה עוד זמן..

אני חושבת שכדאי להעלות את זה מולה, לתאם ציפיות מבחינת ההתקדמות של הקשר. אולי לשאול אותה איך לדעתה זה יכול להתקדם מבחינה רגשית

אגב, היו פה כבר דיונים על זה, עומק זה לא בהכרח מראה על התקדמות, זה יכול להיות גם בדייט ראשון.

 

שיתכן וקשה לה עם ה'עומק' שלך. 

צריך למצוא את עמק השווה, אין מה לעשות.  לעתים בחיים, אין מה לעשות. צריך להתפשר.

 

וברצינות, תן לזה זמן. נראה שמשהו טוב צומח לך בגינה. חבל לפספס. 

 

*לא שטחי, עמוק באופן סלקטיבי.

אני לא מתכוון על עומק של כבדות, כמו מהות הנפש וכאלה אלא על לנסות להבין מה הכיוון שלה, שאיפות, רצונות, צרכים..

 

זה מגניב שהיא אכלה אתמול גלידת וניל, אבל זה לא מה שקריטי לי באשתי...

לעתים קשה להפתח בזמן קצר כזה. 

אולי הרעיון שזה קורה לה באמת, קצת מלחיץ אותה.

 

כבר הגעת לשם. כבר יש לך משהו ביד. אל תמהר לחתוך. עיניך הרואות מה קורה בביצה. 

כשהיא מדברת עם חברות שלה איך היא? איתן כן יש לה שיח עמוק יותר?
אם כן, יכול להיות שזה יושב על משהו, על פחד אולי מהתקדמות, או על דברים בקשר או בך שמפריעים לה והיא עוד לא שלמה איתם ולכן משהו בה מונע ממנה להתקדם..

כמובן כל מה שאני אומרת זה רק השערות עפ'י מה שכתבת, אז קח בערבון מוגבל.

לדעתי בכל אדם יש עומק ולא כל כך קשה למצוא אותו

ואי נחנקתי זה כל-כך מתאים לי
אבל פשוט תגיד לה .. את יודעת התחביבים שלי הם ככה וככה ומתוך כך חשוב לי כך וכך..
איזה צרכים חשובים לך?
אני מאמינה שאם היא בחורה מדברת הרבה לא יהיה אכפת לה גם לדבר על העולם העומק שלה..

גם להעלות את זה לשיח או לומר שאתה רוצה להתקדם זה בעיניי ללחוץ (אם כי כן חשוב שתשדר לה יציבות ושאתה שם בשבילה, למרות שזה קשה).

הכי חשוב לתת לה זמן ומרחב, בלי זה אין סיכוי שהיא תתקדם מבחינה רגשית..

אפשר גם מצדך לנסות לזרוק לשיח דברים יותר פנימיים, לדבר בשפה של רגש יותר "היום היה לי ככה וככה והרגשתי עם זה ..."..
אולי גם להעלות משהו אישי- לספר לה איזה משהו עמוק אצלך, סוג של סוד, משהו שמעטים ידועים אותו אם בכלל. לפעמים זה יכול לפתוח..

שיש לה איזה סוד שהיא עדיין חוששת לספר?
אולי הרעיון שלי קצת יומרני.. אבל זה הדבר הראשון שעלה לי לראש כשראיתי את השאלה שלך..

זה מובן והגיוני גם ההרגשה שלך, שאתה רוצה להתקדם, להגיע לעומק כלשהו..
וגם שלה שהיא עוד מגששת ובודקת.

יכולה לומר לך שאחרי חודשיים לערך שיצאנו ארוס שלי לא הבין מדוע אנני נפתחת,
למרות שהקשר היה טוב וחיכינו שתינו לראות אחד את השני, להפגש
אבל עוד גששתי.. עוד חששתי לפתוח ולהחשף ואז להפגע.
ולקח זמן, מודה שלא מעט.... אני אדם של שלבים.
אך נפתחתי, והקשר נהיה הרבה יותר עמוק ופנימי~

אז עצה עבורך~
תן לה זמן.
תנסה לכוון לשיחות על הקשר, איך היא מרגישה בקשר וכו.. זה מבורך.
אך אל תאיץ בה. זה לוקח זמן... לבנות יותר מלבנים.

בהצלחה~

זה פשוט מי שהיא?
אתה מנסה להגיע לשיח הזה והוא פשוט לא קורה, ככל שנפגשים יותר אפשר להבין מי האדם שמולך. השאלה היא אם זה לא מתקדם כי היא מרגישה חוסר ביטחון בקשר או שהיא פשוט בנא יותר קליל .. שלא ממהר להגיע לדיבורים האלה וכו

אם אתם חושבים שצריך להוסיף עוד פרטים חשובים תעדכנו ואברר איתה בעיזר ה'..

 

תודה רבה!

Lex Papia Poppaea - Wikipedia

אין מה לגלות על רווקות הכל גלוי וידוע.

רווק זאת הגדרה שלילית - לא נשוי.

לכן הנושא שדווקא רב הנסתר על הנגלה זה נישואין.

רווק לנשוי. לכולם מותר להיות עם כולם ואין בזה בגידה או עילה לגירושין בלי לשלם.

מטרת החוק- חיזוק ערכי הליברליזם וחופש הפרט הקדוש.

שיש יותר זמן לטייל עם חברים. (לא כזה לאחרונה, גיליתי את זה בשנים האחרונות)

כשאני מעריכים ומחבבים מישהו אנחנו קצת סקרנים לגבי דברים שהם אוהבים אז אנחנו רוצים גם.
לי קרה שקראתי ספר בגלל מישהו שאני מחבבת ומעריכה, לא הרגשתי שזה לא אמיתי או מוזר.

הוא הרגש שנוצר אצלך

אם זה מביא אותך להתרגשות, שמחה, הרחבת אופקים, התפתחות
זה מהמם.

ואת עוד מציינת שאת מתקדמת.

מתי זה בעייתי?

כשנכנס שם ריצוי
אני חייבת להבין כל מה שהוא אוהב

אני חייבת לאהוב מה שהוא

אני צריכה להיות כמוה

כשאת מאמצת את הזהות שלו בצורה טוטאלית, זה לא טוב לשניכם.

פחות נשמע ככה מהתיאור שלך פה)

 

אז תשאלי את עצמך:

מה זה עושה לי?

אם זה עושה לך טוב - עופי על זה

 

למידת דברים טובים, התעניינות בתחומי עניין שלו, הרחבת אופקים ותשומת לב בעקבותיו זה מדהים.

מנ שלא טוב זה כשזה ריצוי או כשאת מרגישה שזה לא מתאים לך, לא עושה לך טוב או כשאת מרגישה שהאישיות שלך נעלמת.
זה שהאישיות לך ותחומי העניין שלך מתרחבים זה מצוין. ככה זה כשאדם משמעותי עבורנו והוא נכנס לנו לחיים עם כל מה שיש לו.
אם זה מוחק את האישיות שלך (וזה ממש לא נשמע המצב) זה רע.

מה שאת מתארת זה מה שהיה לי עם בעלי .

אהבתי את התשובה ואשמח שתפרטי יותר.

 

כאשר זה כן נובע מריצוי, האם בהכרח זה יוביל להרגשה לא טובה?

כתבת שאם יש שמחה והתרגשות זה סימן טוב,

האם לא יכול להיות שזה כן נובע מ "צריכה להיות כמוהו" ותלותיות מסוימת ובכל זאת זה יתן הרגשה טובה? 

אני חושבת שכאשר את (או אתה, רק עכשיו ראיתי שהתגובה נכתבה על ידי בן, אין לי כח לשנות הכל, תתרגם לעצמך, טוב?) מרגישה שאת לא שווה או שאם לא תעשי כך וכך אז הוא לא יעריך אותך - יש בעיה (לא בטוח אגב שזה אומר שהקשר רע, זה יכול להיות זה או שיש איזה סוויץ' שצריך לעשות אצלנו בראש)

זנ שאדם שאת מעריכה את רוצה להיות כמוהו - זה וודאי. יש דברים שאני רוצה להיות בהם כמו בעלי, ובחלקם אני גם מצליחה חלקית. יש דברים שלא. יש דברים שאני מעריכה ואני שמחה שהוא כזה אבל אני לא רוצה להיות כזו כי זה לא מתאים לאופי שלי, וכו'.

לגבי תלותיות -. השאלה איזו תלותיות זו, האם לא תוכלי להסתדר לבד בכלל, האם לבד תרגישי כלומניקית? זו תלותיות בעייתית.

לדעתי ביחס בין בני זוג נוצרת תלותיות בריאה, הדדיות, הענקה והקשבה אחד לשני, הישענות. האם זה אומר שאני לא מסוגלת לבד? לא. אבל האם ביחד וההדדיות הם דבר מדהים שאני לא רוצה לוותר עליו בחיים? כן.

אני בעצם הגבתי לתשובה של @יודו ל-ה' חסדו, אבל מה שכתבת הוא בהחלט נכון ואמיתי.

תודה

ובטחון
אבל בשלב כלשהוא, יש התפכחות 

או לפעמים מהתחלה מרגישים עם זה נאחס.

יש איזה קול פנימי שלוחש, זה לא טוב לך. מספיק...

ויש קול אחר וחזק שמושך להמשיך ולאבד את עצמך.
ואז יש מקום לבדוק, במה התרחקת מעצמך.

זה מאד אישי...

 

 

יודו לה' חסדו כתבה מהמם!
לא לאבד את עצמנו

מאוד עזרתם והרגעתם
בשורות טובות לכולנו בע"ה!!

יפה בעיני

 

במידה וזה בצורה טבעית 

מתוך החיבור שלך ולא מתוך רצון לעשות בשביל הצד השני 

שהוא גורם לדברים לזוז בתוכך? שאתה מסכים לעצמך לגדול ולהתרחב?
אם זה בא על חשבון מי שאת, על חשבון ערכים שלך אז אולי זאת הייתה בעיה, אם זה היה מגיע ממקום מרצה ולא אמיתי ועם רצון אמתי גם אולי זאת הייתה בעיה
אבל במקרה הזה זה נשמע לי מצויין
בהצלחה:-*

(3 סוגי חברים של הרמב")

אולי שקשר עוסק בדברים רמי מעלה ופחות בדברים פשוטים של היום יום זה דבר שיכול להעלות חשש.

המפגש הבלתי אמצעי בין אנשים הוא הרבה יותר זין בדרך כלל בדברים פשוטים, רגשות ממשיות ולא אידיאלים רמי מעלה.

אבל זה ממש לא מחייב שאפשר גם לעסוק בזה. וזה לא סותר את זה שזה גם חלק מעולם הרגשות שלנו (שלמי יותר שלמי פחות)

אבל על פניו נשמע מגניב.

אנחנו נפגשים אחת לשבוע, ומדברים כל יום - אז בפגישות בדרך כלל עולים התכנים היותר עמוקים, ובשיחות היומיות דברים יותר יומיומיים.

מקווה שהבנתי אותך נכון.

ממה יש לחשוש?

אלא מהקטע שאני עוברת איזה תהליך (של התפתחות) בעקבות הקשר.
תהיתי אם זה הגיוני

זה מה שקרה לי בעקבות ההיכרות עם בעלי

עד כמה חשבה לך להמשיך לעורר והעמיק בדברים הללו?

אם חשוב לך - איך תוכלי לעשות את זה?

 

לא מפתיע אותי שהרצון לידע ורוחניות יבוא מצד משהו עם נסיון ישיבתי. בכלל לא מפתיע.

ואם זה משהו שבאופן טבעי מעניין אותך (גם לפניו), לא כזה מפתיע אם בשהות ממושכת עם בייניש את תתעוררי לזה.

מאוד מעניינות
אז בכלל זכיתי.. ;)

להיות סתם בייניש זה הזוי. 

להיות בייניש שלא חושב זה נשמע לי תרתי דסתרי.

 

לגופו של עניין - שאפו!

לא שאת צריכה אישור ממני, אבל בכ"ז.

אין דבר מבורך יותר משילוב כזה.

נפלא מאוד מאוד!