כאילו נניח כמו עם עניין הפרנסה שנקבעת מראש לאדם,
או שיש עניין כן ממש לנסות להקדים את קץ החתונה?
כי אם זה לא תלוי באדם עצמו בסוף, מה העניין במעמסה הזאת, למה לא לזרום עם החיים בידיעה שכשזה ייגיע זה יגיע וזהו...
המטיילת בארץיש כאלה דעתניות, שבטעות (או בכוונה?) אוטומטית מחלקות פקודות ותופסות את ההגה. טבע שכזה..
לא יודע אם הגדרתי מדויק.
פעם איזה אחת אמרה לחבר שלי תוך כדי פגישה
"אני חייבת בחורים קשוחים , אם בחור עדין יצא איתי אני עלולה בטעות לאכול אותו, לעשות ממנו חייל"
אלא איך עושים.
אשה יכולה להיות כריזמטית ומנהיגה ולתפוס את ההגה, ואם היא תעשה את זה בצורה רגישה לזולת ומתוך כבוד- היא תיחשב עדינה..
זה שלפני המהפכה התעשייתית לא גדלנו על דפוס כזה של נשים מובילות יותר מדי (למרות שהיו כמובן בעם ישראל- פשוט פחות מכיום)- גרם לנו לבנות בראש דפוס של 'האשה האידיאלית'.
הדפוס הזה הוא מוטעה כי אנחנו מתחתנים עם האשה שמתאימה לנו, ולא עם דגם כללי של 'איך האשה צריכה להיות'.
כל עוד זה לא עניינים של מילי דשמיא, אלא זהו פשוט האופי שלה- אני לא בא לשנות אופי. המקסימום שאני יכול להגיד זה- האופי המסויים הזה לא תואם את האופי שלי או את הרצונות שלי.
שוב, הכל בגבולות הצניעות וההלכה הקדושה והטהרה
גם לכם יש מצבים מסוימים בחיים שאתם פתאום מרגישים "וואי, אני צריך כבר להיות נשוי..."? מה הם?
כשאני חוזרת כל יום מאוחר
ואז אני מתארת לעצמי שאם הייתי נשואה לא הייתי נותנת לזה לקרות
כשאני מסתכלת על נוף יפה לבד
כשחברה שלי אומרת, את צריכה להתחתן כבר
כשאני מתחילה להסתכל על כל הבחורים באוטובוס
ארצ'יבלדאבל יש גם הרבה מצבים שאני אומרת ואי תודה לה' שעדיין לא...
כשאין לי כח להכין ארוחת ערב בדירה, ואז אני אומרת לעצמי שהרבה יותר כיף להכין אוכל בשניים.
בעיקר בלילה בחדר (רוצה לומר לו לילה טוב רגע לפני שנרדמת) כמעת כל לילה
בקטעים שאני משווה את הבית(של ההורים) לבית שהייתי רוצה
כשאני חושבת על האיש שלי ואז כל מי שעובר ברחוב אני חושבת אולי הוא יהיה /היא תשדך לי ומרגישה בראיון 
כשמדברת עם חברה נשואה לפעמים
ולפמים יש רק הקלה כי כשאני לא לא מצפים ממני להיות בהריון ולא בודקים אם אני אולי ...
אור אש


והנקודה לפני אחרונה.
מבינה שזה צף
אבל צריך להרחיק לגמרי את המחשבה ![]()
אור אש
פסידוניתומחילה אבל זה נראה לי מזיק להיות בלחץ כזה...
אצלי זה מתעורר במיוחד בזמן ששרים "אשת חיל",
ואני פתאום מתחיל לחשוב על האשת חיל שלי שיושבת איפשהו וגם מחכה שנשב כבר שנינו ביחד בשולחן שבת...
בע"ה
מזמור לאל ידיאחרונהמה גרם לכם לעשות רשימה ?
ובמידה ולא, למה לא ?
השברים, החתכים והפצעים חרותים לעולמי עד, הכאבים והטראומות לא יישכחו.
אלו שגרמו לי ואלו שגרמתי אני.
אגב, אתה עצמך חותם בכך שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי...
כדי לראות אם טעיתי עם מישהו מהם .ולא ב"ה. זוכרת את כולם ממש טוב לא בשמות אומנם אבל זוכרת ("הנמוך המצחיק" , "כובע מצחייה" וכאלה).
כבר נתקלתי בכמה בנות שפשוט לא זכרו שכבר נפגשו איתי, לא 2 ולא 3.
2 מהן שכחו שוב אחרי שכבר הזכרתי להן. זה כבר מתחיל להיות מעליב.
לכן אני כן עושה לעצמי רשימה כדי לא לעשות לעצמי את אותה הפדיחה. ויש כמובן עוד סיבות.
סתם כי אני בן אדם של תהליכים וחשוב לי לראות להבין עם מי יצאתי, אם משהו השתנה
להסתכל מנקודת מבט לאחור ולחשוב אולי טעיתי, או ללמוד להבא שסגנון מסוים פחות מתאים לדעתי
וכמובן כמובן שאני אתחתן בעז"ה אז לשמוח בכל הדרך שעברתי כי ככה מעריכים יותר...
היו הרבה סיבות.
בהתחלה לא עשיתי רשימה אבל זכרתי את כולן, והייתי מנסה להבין מה אפיין את הטובות, ומי הציע הצעות מתאימות, ועד כמה אני זה שפוסל ועד כמה להיפך, ואם אולי אני מגזים בלפסול (כלל 1:5 של הרב יהושע שפירא).
ועם הזמן הרשימה התארכה, וזכרתי אירועים לפי מי שיצאתי איתה, ועשיתי רשימה כדי לזכור מה היה מתי ומי היתה מתי. והרשימה כללה מאיפה הגיעה ההצעה, ומה היה הסיכוי להצלחה, ולמה לא, ומי פסל...
ולפני שנה עברתי תהליך אישי די רציני של עבודה אינטנסיבית מאד. ומאז הפסקתי לרשום באופן רציף ורק חזרתי לזה פעם בכמה חודשים, כי זה כבר קיים אז לפחות שיהיה מעודכן
אומר שזה לא כלל ברזל, אבל הרעיון פשוט שאם נפגשת עם 5 בנות סביר להניח שאחת מהן היא מתאימה לך (ע"פ ההגדרות של הרב דב זינגר שליט"א שעליו מתבסס הרב יהושע).
אז לא צריך ולא כדאי להיכנס ללחץ אם חמש בנות/ בנים לא היו מתאימים לי. אבל גם לשים לב שאני לא פוסל קשרים על יותר מדי שטויות
שהמס' 5 לא בדיוק.
אני לא מנסה להרגיע, אני מנסה לאזן.
האמירה שלי היא שחשוב לקחת את הדברים שהבאת משמו במלוא הרצינות, אבל יש גם עוד צדדים לסיבה מדוע קשרים נפסקים, ואני לא רוצה שאנשים יאכלו את עצמם כל הזמן שהם לא בסדר שהם מפסיקים קשרים אחד אחרי השני.
הסיבה שהרב יהושע אומר- בגלל שאנשים פוסלים כל מי שאינו מושלם- ודאי קיימת, אבל יש עוד סיבות נוספות- למשל שהאדם לא מברר בצורה טובה, וכמובן גם סיבות טבעיות (כגון אופי).
עם זאת הדגש של הבררנות הוא חשוב ומאוד צריך להדגיש אותו כיום
אם אחת מחמש לא פסלת, זה מספיק כדי לומר שאתה לא בררן יותר מדי. שזה חשוב בשביל התחושה הטובה

ואומרים לך שאתה בררן, או דברים דומים - אז זה נותן לך הערכה מסוימת עד כמה המידע הזה נכון. ברור שיש יוצאים מן הכלל, אבל עדיין "לפי הקריטריון של הרב יהושע אני לא בררן" זה יותר טוב מאשר "אני יודע שאני לא"
ולכן, בשביל "אפילו כל העולם אומרים לך בררן אתה, היה בעיניך לא בררן", שוה לבדוק לפי הכלל הזה, וזה מה שעשיתי
הוא אומר שאם פסלת חמש כנראה שיש כאן בעיה, לא משנה כמה לא פסלת.
אני חושב שהוא מתבסס על נסיון שיש לו עם מאות בחורים ובחורות.
ברור שזה סברא ולא מחקר.
כתבתי רק שעדיף לשמוע את השיעור כי המספר הוא לא משהו קדוש.. צריך להבין את העיקרון שאין באמת סיבה לפסול הרבה בחורות.
אגב, זה לא אומר שהוא בררן עם הרבה דרישות, יכול להיות שהוא לא רוצה באמת להתחתן ולכן הוא פוסל הרבה.
וזה שהוא מדבר עם הרבה בחורים פשוט עוזר לו לשמוע על מה אנשים פוסלים.
מה שאת מתארת יכול להתפרש באחת משתי דרכים.
1 צירוף מקרים אקראי וחסר משמעות. אם זה כך, אין לכל הדברים האלה משמעות. שני בחורים רוצים לחזור אלייך? תחשבי מי מהם מתאים לך יותר. אין לך מה להפסיד
2 שבאמת יש לך תקופה של הצלחה. אם זה כך, לדעתי אל תרגישי שאת מחויבת לפעול באופן שלא נוח לך. דברים יקרו עכשיו הכי טוב שאפשר, יותר טוב ממה שאת מצפה.. פשוט תחכי שזה יקרה. אם את מרגישה שיש משהו שאת צריכה או רוצה לעשות - תקשיבי לתחושות שלך. אם מרגיש לך נכון יותר לחכות - תחכי.
שני המסלולים הם מסלולים הגיוניים בכל מקרה, ודרכי הפעולה הן זהות. המשותף לשתיהן שמה שאת מתארת הוא סיבה לדאוג פחות, לא יותר (אולי כן, מהתרגשות ושמחה). באמת, מה שאת מתארת הוא מאד טוב. הסירי דאגה מליבך, והטוב יגיע אלייך
האם את מעוניינת בבחורים?
רק אם את מעוניינת בשניהם -יש מה להתבלבל
(במצב כזה עדיף בד"כ לבחור את מי שרוצים יותר..)
אחרת הראש צריך להיות שקט ,לפחות בעניין הזה.
אני לא ממש אהבתי את צורת הפנייה וה"רמיזות" של שניהם, הם משאירים אותך תלויה קצת באוויר, למה לא להגיד דברים ברורים?
מקווה שזה לא מבלבל אותך כמוני.
ולמסקנה: עדיף לא לבקש סליחות (מיותרות?) כדי לא לקבל הצעות לא ברורות ומבלבלות אח"כ.
סתם
. יפה לך. בהצלחה
מה מבלבל אותך? למי לחזור?
ראשית, העומס שהיה לך מובן. טוב שסגרת את זה, לא רק כדי "לא לעכב את עצמך", אלא מחשבון פשוט שאם הראית נכונות להתקדם ואח"כ, מסיבות מאד מובנות של עצמך, החלטת להפסיק - ראוי לבקש סליחה. לא בשביל עצמך, אלא בשביל מי שאולי נפגע..
דבר שני, תעייני כעת, האם מתאים לך כבר להיפגש. האם כעת תוכלי לעמוד בכך.
אם כבר מתאים לך, תחשבי האם מישהו מהבחורים הללו, הוא אדם שהיית מעוניינת לבדוק איתו אפשרות של נישואין.
אם לא, חכי להצעה אחרת.
אם כן, צרי קשר, תאמרי שאת מוכנה להכיר מחדש - ואם זה הבחור הראשון, תוסיפי גם שקצת יתר במתינות - כי זה מהר אחרי 5 פגישות להציע נישואין...
העיקר קודם לראות בתוכך מה את רוצה ויכולה.
בהצלחה.
אבל באמת בתוכך יהיו לך את התשובות.
אם תשבי ותחשבי ואפילו תכתבי לך מסודר.
תראי שיהיה יותר פשוט כי כשהדברים מסודרים מול העיניים
כבר נוצרת הבנה טובה יותר.
כדאי לשאול לגבי כל אחד בנפרד ואח"כ להסתכל בשניהם.
למה הקשר הפסיק?
האם הסיבה להפסקה עדיין קיימת? אם כן, איך תתמודדי איתה?
האם את פנויה לקשר?
האם היית רוצה לחזור בלי קשר לפניה שלו?
למה את רוצה לחזור אליו?
למה עדיף לא? וכו'.
בכל מקרה כדאי ממש לשתף בצורך שלך לקצב אחר. ולראות שאת חוזרת מתוך רצון וכח.
אחרי שתעשי בירור מסודר על אחד. בעז"ה תהיה לך יותר בהירות.
וזכרי את מחליטה למי לחזור. לא עם מי להתחתן.
כי באמת יכול להיות שאת צריכה עוד לברר איתו / להכיר אותו עוד בשביל החלטה כזו.
שה' יאיר את עינייך. הרבה הצלחה.


רקשאלהאבל צריך לזכור שיש אנשים כאלה - זה לא צריך להיות, אבל העולם באופן טבעי כולל אנשים כאלה. חבל שנקרה בדרכך.
ולדעתי בדיוק בשביל אנשים כאלה נכתבה השורה הזאת. כדי שכשקשה לסלוח, נזכור להתאמץ
תפוח יונתןהוא יודע שנפגעת? ביקשת ממנו שיתנצל?
פעם נפגשתי עם בחורה, ואחרי שנפרדנו, כתבתי לה בוטסאפ שנפגעתי ממנה. היא קראה ופשוט לא הגיבה.
את מזכירה לי את הימים שהייתי שם
זה באמת כאב עצום.
מה שעזר לי היה שראיתי את האדם לא בתור בחור, אלא בתור שליח.
כנראה שהייתי צריכה לעבור את העלבון הזה והוא כרגע השליח לעשות את זה.
ואם הייתי צריכה לעבור עלבון אז ב"ה שזה רק זה.
ומתישהו הקב"ה יישלח לי שפע ואני אשכח מכל העניין.
כמו שכתוב "מדבר שקר תרחק"


טוב לפחות שביקש סליחה.
השאלה אם יש משהו שהוא יכול לעשות
כי אם לא (והרבה פעמים זה לא)
זה אומר שאת צריכה לעבור תהליך עם עצמך כדי לא להמשיך להתייסר.. בהצלחה ממש.
(ואןף , השרשור הזה מזכיר לי משהו שאני מקווה שהייתי בו בסדר בסוף אבל אין לי איך לוודא את זה. מבאס)
אם לא אחת המדוייטות אז אשתו, אופי זה משהו שאין איך להימלט ממנו אם לא עושים עבודה כדי להשתנות ולהשתפר.
ואולי בשביל הפעמים הבאות
תלמדי להגיד מה מפריע לך גם בשבילך ,גם בשבילו סה"כ וגם בשביל הבחורות הבאות אחרייך, מאחלת לך שלא תצטרכי ללמד יותר אף אחד ושתקבלי את האחד מושלם עבורך
..,
אנחנו הרבה פעמים מפחדים לפגוע לכן לא מעירים אבל באמת לעיתים המעשה הנכון הוא לומר, להעיר בצורה נעימה וחכמה.
העניין הוא שנפגשנו רק פעמיים...לדעתי זה קצת מוקדם מידי אחרי שתי פגישות לפתוח את הנושא ולדבר איתו על דברים שבו שמפריעים לי..תכננתי לדבר איתו על זה בהמשך הקשר במידה והתנהגות זו תמשיך..רציתי לתת צ'אנס...
קל"תהוא החליט לסיים את זה בהודעה וכבר התנצל על זה שבאמת היה צריך לסיים את זה בצורה מכובדת בטלפון

שחלק ממנה זה לבקש בהתבודדות גם על אחרים 
ב"ה אני חושבת שזאת הנהגה ממש טובה לקחת כמה דקות ביום בשביל לבקש על אחרים...
ובפרטי אם תרצי לרשום לי את השם שלך אשמח להתפלל ♥
קרה לכם שהרהורים על דייטים מעבר עולים מדי פעם...
או כאלו שיצאתם איתם ש"תקועים" משום מה איי שם בזיכרון ?!?!!?
ניסיתם להדחיק..כי למה..מה הרעיון..במיוחד כשיש השלמה אמיתית שזה לא מה שהיה נכון ומתאים
אבל אולי בגלל שעוד לא הגיע ה-רגע האמיתי עם הנכון והאמיתי זה עוד נתקע שם...
והרצון הטוב רוצה להדחיק ולשכוח אבל סתם צצים מידי פעם זיכרונות שאין בהם רצון אמיתי שיעלו..
אז..מה עושים??????
אולי זה הכי טבעי ונורמלי?!!? וצריך לחכות שיגיע העט הנכון שיפתח דף חדש טהור ונקי
גם אחרי החתונה מתמודדים עם פזילה לצדדים ברמה זו או אחרת.
זה ברור שאם טוב מאוד זה הרבה יותר קל, ועדיין "הדשא של השני ירוק יותר" יש בזה כוח חזק.
אני לא אומרת את זה כדי להחליש, אלא כדי להבין את המציאות ולא לדמיין שהכל ייפתר ברגע שנתחתן.
סיבה נוספת שאני כותבת את זה כי חשוב כבר עכשיו ללמוד להתמודד עם זה ולדעת להפריד מה נכון לי ומה לא נכון ועל מה אני בוחרת לא להסתכל.
זה שזה טבעי זה ברור ועם זה צריך לבדוק לאיזה רמה זה מגיע ומה ההשפעה של זה.
אם זה מגיע למצב שמקשה להיפתח לקשרים / לבחור בקשר / להחליט החלטות -
אז צריך לטפל בזה.
על קשר כזה תנסי-
לחשוב על כל מה שקיבלת מהקשר,
על כל מה שלא היה טוב.
את מה שקיבלת קחי איתך, זה שלך ויבוא איתך גם לקשרים הבאים
ומה שלא היה טוב, תעצימי ותזכרי שזה לא מתאים לך.
ואם לא מצליחים לבד כדאי ללכת לאימון לשחרר.
בהצלחה
במקרה שיש לה טלפון לא כשר, לא במקרה שיש לה גישה לאינטרנט
יש הבדל גדול בין טלפון לא כשר לגישה לאינטרנט
הרבה זמן לא צפיתי בשמשחופשיה לנפשיתמוה מאוד אבל זכותה

אבל גם קצת לא..
אפשר לשאוף רחוק, ולרצות שהבן זוג יהיה בתחומים מסויימים טוב יותר ממני.
לשאוף לזה שלבחור יהיה טלפון כשר, לגיטמי מאוד.
אבל לא להסכים לצאת עם בחור כזה, נשמע לי פחות לגיטמי.
צריך לשמוע ולראות מכלול.
וכאן בדיוק נכנס העניין של קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים.
אי אפשר לדעת מה השיקולים שלו לכך שיש לו או אין לו סמארטפון.
ולפסול על זה מראש, זה לא נכון לדעתי.
(קצת היה נשמע שזו דעתך ממה שכתבת, אבל מהכותרת נשמע קצת אחרת.. @והוא ישמיענו אבל אולי לא הבנתי אותך
)
צריך לשקול כל דבר ולתת יותר צאנס ממה שחושבים על דברים שהם יותר טכניים ופחות מהותיים.
אבל הייתי מציע לה לבדוק טוב טוב אם היא לא טועה. [בקריטריון שהיא מציבה, או בזה שהיא לא דורשת את אותה דרישה גם מעצמה, או בשני הדברים], כי יש כאן משהו מוזר.
יש תחומים אחרים, שבהם מאוד מתקבל על הדעת שמישהי רוצה מישהו שונה ממנה.
היא צריכה להיות מוכנה לזה שמשהו עם כשר לא בהכרח ירצה אותה
לרגע לא אמרתי שעבודת ה' צריכה להיות זהה.
אלא שאין מה להתפס לדברים חיצונים ולהשליך מהם על רמה רוחנית או סגנון עבודת ה'.
ולכן, אפשר לשאוף שהוא יהיה משהו מסוים, אבל אין צורך להתפס לזה. (ולכן לא לפסול על כזה דבר)
ובפגישה אפשר לדבר ולברר, ולראות מתוך מכלול רחב יותר.
לא הצלחתי להבין למה תוייגתי.
אבל לא חכם ונראה לא טוב..
ובתנאי שהיא לא עושה שימוש בעייתי במכשיר בעצמה.
הרי היא יכולה כאן ועכשיו להחליף לטלפון כשר. למה היא לא עושה את זה? יש לה עשרות הסברים.
למה היא לא מסוגלת לשמוע את ההסברים שלו, למה לו יש טלפון כזה?
אם היא שומעת את ההסברים, ואומרת שההסברים לא משכנעים - אני יכול להבין.
אבל לפסול מישהו על משהו שהיא עצמה עושה מבחירה, זה לא יפה.
לפסול מישהו כי הוא נמוך ואת גם נמוכה - פה שייך לדבר על "הפכים משלימים". כי אין לי בחירה לגבי הגובה שלי. אבל בדבר שאני יכול לעבוד על יצירת איזון בעצמי, לצפות ממישהו אחר לאזן אותי זה לא טוב.
בחור שרוצה מישהי יותר צדיקה ממנו זה נפלא. אבל בחור עצלן שלא רוצה לקום לתפילה, ורוצה מישהי שתחנך את הילדים שלו במקומו - זה סתם איכסה.
כמובן הכל מותר. מותר לי לבקש כסף מאנשים ברחוב. השאלה אם זה ראוי והגון.
בישיבה אפשר להסתדר בקלות בלי סמרט', לעומת הבחורה שנמצאת מן הסתם באוניברסטיה או שכבר עובדת ואז יותר קשה להסתדר בלי סמרט'.
אז אם את מחפשת בחור ישיבה ואת רוצה שעכשיו בזמן שהוא בישיבה הוא יהיה עם פל' פשוט זה לגמרי מובן, אם את מחפשת בחור שכבר אחרי הישיבה, או בחור ישיבה אבל את רוצה שהוא יהיה גם אח"כ בלי סמרט', זה פחות מובן.
תיפגש עם אחד שיש לו סמארטפון?
בכל אופן, לעצם השאלה שלך, בעיניי לא לגיטימי..
צריך כבר לפתח חסינות לחוסר נעימות מתישהו, לא?
צריך להתגבר ולהיות נחמדים ולומר יפה שלום אחרת זה סתם יכול לפגוע.
יצא לי לפגוש אחד בצומת רמזורים וכשקלטנו אחד את השנייה הטמבל הסתובב לצד השני בצורה הכי שקופה שיש. הייתי בהלם כמה חסר טאקט אפשר להיות. וסיימנו את הקשר בצורה הכי יפה שיש.
לא עושים דברים כאלה.
אבל אנשים כל כך קשים, מתלוננים שאין הצעות אבל כשמנסים להציע בכלל לא נותנים הזדמנות
רק אני אחשוב ואחשוב
נותן לי הרגשה שלא מעוניינים שיכירו להם
אבל עצם המודעות היא הדרך שבה תוכלי לעזור לעצמך.
מצד אחד לא צריך לצאת עם כל הצעה.
מצד שני חבל לפסול לפני שנתת הזדמנות אמיתית להכרות.
תחשבי על איך את בוחרת את החברות שלך...
לי למשל ממש לא אכפת איך הן ניראות, מה המקצוע שלהן, מה העדה ואיפה הן גרות.
יש לי חברות שהן כל כך שונות אבל...הרבה יותר חשוב לי שיהיה חיבור פשוט. שיהיה לי כיף איתן.
כדאי לך להסתכל על זה ככה.
בהמשך לשרשור הקודם שלי :גילויי חיבה (לא יודעת איך מצרפים את הקישור..),
הגעתי למסקנה שאנחנו לא מתאימים.. אמורה לדבר איתו היום.
הוא ממש ממש רוצה להמשיך, ומאמינה שיהיה לו קשה כשאגיד לו שאני לא מעוניינת להמשיך..
הוא כבר מתכנן את ההמשך ואמר גם את זה, למרות שהבהרתי לו שאני עוד חושבת על ההמשך אם ובכלל..
איך לעשות את זה בצורה הכי רגישה שאפשר? כמה שפחות ייפגע..
אשמח לעצות וגם ניסוחים כללים איך להגיד לו את זה..
שבפעמיים הראשונות שיצאנו הייתי איתו על אותו גל, וההרגשה הייתה הדדית, ומבחינתי הייתי 'על זה' ממש,
ורק בפעם השלישית שיצאנו הדעה שלי השתנתה מהקצה לקצה..
פשוט פתאום קיבלתי את התמונה המלאה עליו,
וקראתי הרבה דברים בין השורות שאני פחות מתחברת אליהם..
לומר מה החלטת.
תוודאי שהוא מבין פחות או יותר איפה את עומדת עם כל הקושי שבדבר..
תתפללי להקב"ה שיתן לך את המילים הנכונות והרגישות הנצרכת ותעשי את זה בעדינות ובנחישות, תציפי את הקשיים וההתלבטיות.
זה בסדר לדעתי למשוך את זה גם עוד כמה ימים נוספים אם את מרגישה שהוא לא מספיק מבין מה עומד ליפול עליו .. אבל כמובן לא יותר מדי. בהצלחה.
סתם.. זה אני, אבל אם מרגיש לך מתאים זה גדול מאוד בעיני...
בשמחה, איזה כיף לאשתךבוגרת קטנה

אור אשהכי בריא עכשיו לא לחשוב על העתיד, אלא לתת לכאב כמה מקום שהוא צריך, לתת ללב את הזמן והמרחב שלו
סתם חברים- תלוי איזה פורום של חברים, מה הסיטואציה..
לי יצא כמה פעמים לדבר על זה עם חברות.. עשינו תחרות מי יצאה עם יותר, לא נעים להגיד מי ניצחה ![]()
עם מי שיוצאים, בעיני פחות לגיטימי. עד שלב האירוסין..
אין לי בעיה לענות...
זה רק מספר ;)
אבל כן בד"כ צריך להרגיש בנוח כדי לשאול את זה
לא עניתי באלגנטיות. לא הרגיש לי נעים, אבל לא חשתי שעצם שאלת השאלה פגעה בי...
מומלץ לפני זה לחשוף כמה פעמים אתה יצאת לפני שאתה שואל את השני.
ולכן היא מרגישה כמו אלף שנים. אי הוודאות...
אם ממוקדים, ובודקים כל הזמן איך להתקדם נכון ו-מועיל!! היא אמורה להיות באמת קצובה.
הרבה יהושע שפירא אומר שצריך להפגש בערך עם 5 אנשים כדי להתחתן.
ושאם את / אתה פוסלים כמה פעמים ברצף, צריך לבדוק מה לא מתנהל נכון.
זה בטעות נהיה מסובך כל כך בדור הזה ואין סופי,
אפשר להחזיר את זה למציאות ולטבעיות ועדיין שיהיה אושר ואהבה!
ועם זאת ברור שזה מאתגר, מפחיד, מרגש ועוד.... ועושה תחושה של אלף שנה.
אומרים על הריון לדוגמא שזה 8 חודשים ושנה... איך פתאום חודש אחד מרגיש כמו שנה?
כי יש שם המון רגשות חזקים מאוד ואינטנסיביים וכל רגע המוח שלנו עף למקום אחר..
אימון מייעל מאוד את הצעדים המעשיים וממילא עוזר גם בתחושת האלף שנה...
וכמובן שגם נותנים מקום לרגשות האלה בצורה הנכונה.
בהצלחה
אורות הכתובה
או אמרו עליה שהיא אוהבת לטייל...
חח אז שברתי את הסטיגמה שכולן אוהבות לטייל
אני אוהבת בתי מלון
אבל ממש לא טיול של 9 שעות בחום , או משהו בסיגנון בשביל להגיע למעיין

מבינה מאוד מאוד את מה ש@חבקו"ק בנשמה! מתכוון
זה הקטע הזה שרושמים דברים כאילו בנוסח שהעולם רגיל לדבר, בלי באמת לשים התייחסות אישית ומעמיקה
על מי אתה באמת
