פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 451)

בחלק מהמקרים הסתבר שהדייט לא היה כזה מיותר, ואפילו הוביל לפגישה נוספת.

לא עדיף לצאת עם ההצעה שנשמעת מתאימה יותר?

פשוט אם זה לא מתאים תגיד שאתה לא חושב שמתאים ורק עכשיו הבנת עד כמה

ואתה לא חייב לפרט , להסביר ולהתנצל

תדע שאתה חסר אחריות שאתה ככה מסכים להצעות.

לא שופט אותך, לפעמים זה קורץ לעשות דברים באופן אימפולסיפי בלי לשאת בהשלכות, כאמור גם לי יוצתא לעשות את זה.

רק מה שכן - כדאי בשבילך שלא תרגיש טוב עם זה.

בין אם תבטל את הפגישה בדרך הכי נחמדה ומכבדת שיש ובין אם תחליט שווה אולי לנסות, קח אחריות! אתה לא לבד! בצד השני יש בנאדם!

לא חס ושלום כביקורת @חוזר מחדש אלא הרעיון הכללי

צריך לברר טוב טוב לפני שנפגשים ולהיות כמה שאפשר בטוחים שיש כאן פוטנציאל

אחרת סתם חבל על הזמן והאנרגיות

לגלות לכם סוד: בנאדם לא יכול להגיד על עצמו שהוא 'תמים'. כי מי שבאמת תמים לא יודע מי זה שהוא כזה. הוא עושה את זה באופן טבעי. זה כל העניין של התמימות - טבעיות. ברגע שאתה מלביש על עצמה - זה לא נכון, זאת התממות ולא תמימות.

א-להים נתן לך שכל שתשמש בו. זהו. זה מה שהוא רוצה ממך, שתקח אחריות ולא תזרוק אותה עליו.

אם אתה לא בטוח מה אתה רוצה מעצמך - תשא בהשלכות את בעצמך, ואל תפנה את ההשכלות כלפי מעלה.

ולא משנה כמה סיפורי ניסים יביאו, אסור לסמוך על הנס.

אם הוא בא בגישה ש'לא יצא מזה כלום' אני יותר חושש על כך שהוא מבזבז כוחות של מישהי יקרה שנפגשת איתו מאשר שאולי יצא משהו. וכדאי לבנאדם להיות סגור על עצמו, זה ממש חשוב.

אבל שלא יגיד על מה שהוא מגדיר שהוא נס שהוא סומך עליו.

כל אדם צריך לבדוק עם עצמו ורק על פי זה להכריע ולא צריך לבזבז כוחות של אדם שהוא לא באמת נותן לו סיכוי וזה שאולי הצד השני חושב שכן יש סיכוי להתאמה לא אמור להשפיע בכלל כי חייבים שניים בשביל טנגו.. אני הייתי נעלבת ואף כועסת אם היו יוצאים איתי במחשבה שאין סיכוי גם אם אני הכי מעוניינת בעולם. זה ממש "מה ששנוא עליך".

רק אז אפשר לקחת אחריות, לשים על מה שנכון ולא על אף אחד אחר.

בעיקר כשלא יודעים בדיוק מה רוצים. או כי לא נעים מהמציעים..

לפעמים זה גם  כי חושבים שאין מה להפסיד מלנסות...

כמו שכתבת שלא לגמרי ברור לך מה אתה מחפש.

האמת היא שבתת מודע אתה יודע. ולכן אתה חותך קשרים.

רק שככה אתה נפגש המון וגם נפגש עם פחות פניות והתמסרות.

וגם קשה מאוד להיות פנוי לקשר כי הראש מתעסק בשאלה- האם יש כאן בכלל סיכוי?

וגם הלב שלך לא עשוי מאבן. והאמת שגם שלה..

אז הלבבות נשחקים..

כדאי לך לעצור רגע ולראות מה ה 3-4 דברים שחשובים לך 

שבלעדיהם אתה לא תתחתן איתה בכל מקרה..

ובמילא, בינינו, תחתוך את הקשר די מהר כשאין לה אותם..

ותקפיד לצאת רק כשהם קיימים בה

תרוויח שתצא עם אלו שיש סיכוי טוב שיתפתח קשר לחתונה.

ככה תהיה פנוי יותר להשקיע בקשר. והלב שלך יהיה יותר פתוח..

השקעה ופניות בקשר הן מתכון הרבה יותר מוצלח למצוא את בן הזוג.

שתהיה שנת שמחות לכולם!

תצלצל מראש ותתנצל 

אבל אם יש סיכוי קטן - למה לא לתת צאנס?

אם יכול להיות תרחיש כלשהו הגיוני שיצא מזה משהו - הייתי יוצא.

אבל זה ממש דק, משחקים פה הרבה על תת מודע, על אינטרסים סמויים.

תלוי

תלוי

כן, בריקודים

לא

לא
כן
כן
לא אכפת לי
לא , לא צנוע

יש מלא להרחיב בנושא. זה אחד מהרצונות שלי לפתח את הדיבור על זה ואת החידודים האלו...

ותודה  

סתם,  אני יודע, זה היה לצורך ההלצה 

למצוא תשובות קולעות לאמירת כאלה

ואין לי כאלה  תשובות

זה תמיד משתיק אותם 

רק לבנות הדודות החרדיות שלא היה להן די בבירור מי להציע לי אמרתי שיתפללו... 

אני אישית לא פגשתי מישהו שזה לא השתיק אותו. 

הגיע מהר מן הצפוי

הודעה מגיעה יותר מהר.

ממישהו כל כך קרוב כאילו זה אויר.. לצערי.

אבל ב"ה, רואה כמה הדרך הזאת נתנה לי ועדיין נותנת. למרות כל הקושי.

גם אם היו מציעים לי להתחלף איתם, לא הייתי מסכימה 

אבל תודה לך 

ומאחל שבקרוב תעמדי בניסיון של להראות איך כן ראוי להתנהג לרווקות כשאת כבר נשואה

יש את אלה שמאמינים שאתה לא מתחתן כי טוב לך בתור רווק, אז הם יציקו לך וישפילו אותך עד שתרצה להתחתן

קטונתי מלהכיר את הפוליטיקות של הפורום של ערוץ 7 ואין ספק שאת אכן ראויה לתפקיד. בהצלחה!!

הלכה הפואנטה של הניק, לפחות בפורום הזה XD

אולי זה מה שגרם לך לרצות להיות מנהלת..

העיניים, השפה והדיבור.

והיחס לנושאים או דברים שהאדם עצמו מתקשה בהם ולכולם יש עבודה..-

האם הוא דבק באמת כי היא אמת או מתרץ/מקטין/מזלזל כדי להצדיק את מה שקשה לו בו.

זאת גם שאלה הרבה יותר חשובה...

והתשובה עליה היא, בעיני, אם אני יודע שרצון הקב"ה הוא משהו מסוים וזה משפיע על המעשים שלי. כמה שזה משפיע יותר, אני מניח שיש יותר יראת שמים.

אם אתה רוצה לדעת לגבי אדם אחר, תנסה לזהות מעשים שהגורם היחיד שלהם הוא הידיעה שזה רצון הקב"ה

כדי לגשת לנושא הזה נראה לי צריך לדעת שני דברים -

1. הכל סטיגמתי ולא מדוויק ובכל זאת זה עדיין משוה.

2. יש כמה פרמטרים בישיבות -

אידיאולוגיה - ליברלית/שמרנית/קלאסית

אופי - חסידי/שכלתני (הכי קרוב ל'לא חסידי')

        עירוניסטים/מתנחלים

רצינות - עד כמה הלימוד וחבר'ה נחשבים רציניים. לא בקטע רע אבל יש מקומות שהם באמצע וזה בסדר.

מקומות רציניים בדר"כ יהיו אברכים שגם בשיעורים מבוגרים ויהיה אופי שונה.

תבחרי מהפרמטרים האלה כמה חשוב לך כל אחד ועל פי זה תשאלי.

יש פה מפה מאוד סטיגמתית שמסדרת את זה חח

מפת עזר חדשה למיפוי מכליל של ישיבות עבור בוגרי שמינית - נאמני תורה ועבודה

אז תודה רבה לכולכם 

כמו קורץ וגרינשפן, תוכלי ללכת אליהם ולומר להם מה את מחפשת

אני חושבת שבקבוצת ווצאפ יש משהו המוני. מעלים הרבה מאוד כרטיסים אז אנשים לא מתעכבים 

על משהו שהוא טיפ טיפה לא מוצא חן בעיניהם. כי למה להתעכב אם יש עוד מלא כרטיסים? 

וזה נורא. 

מצד שני אי אפשר לחנך את העולם. אם אתה רואה שהדרך הזו פחות עובדת לך על כיוון אחר. 

תבדוק מה יותר עבד לך טוב והביא לך הצלחה. 

שדכנים. אתר הכרויות. מפגשי פו"פ.  

ב. אין בעיה כזאת ש 95% לא מחזירות תשובה כי הכל עובר דרך שדכן, אתה לא צריך בעצמך לרדוף אחריה, וגם לא צריך לבזבז זמן בלעבור על המון כרטיסים.

אבל יש שם גם קצת חוזרים בתשובה וחרדים

אנשים סתם באים כדי לצאת ידי חובת "הנה אני מחפש"

גם תרנגול עיוור לפעמים מוצא גרגיר

לא, לא בענייני שידוכים, אלא בענייני מתכנת שמחפש איך לפתור את הבעיות האלה.

בכמה פרוייקטים שהייתי מעורב בהם הגבילו את כמות המשתתפים בקבוצות פשוט כדי למנוע את האתגר של עודף היצע.

הרימו פרוייקט שהיה מראש מוגבל למספר מסויים של משתתפים כדי לסנן את הרעש הזה.

מהצד השני-

לא צריך לזכור את הסיסמא כדי להתחבר, @בינייש פתוח. היום הסטנדרט הוא שהמייל על ההודעה מחזיר אותך מחובר לאתר כך שאפילו לא תצטרך לזכור את הסיסמא, חס וחלילה.

בחלק מהמקרים מגדירים לחצנים על גבי המייל עצמו עם תשובות מוכנות. אני לא יודע באיזה אתר אתה משתמש ואם הם משתמשים בכלים הללו, אבל לפחות תאורטית כך נכון לעבוד.

זה כמובן לא עוזר כי המשתמש נהיה עצלן יותר ויותר, אבל אנחנו לפחות מנסים.

(גילוי נאות: כתבתי כלים כאלה. אמנם לאתר חיפוש עבודה).

הבחורה נראתה בסדר וגם הכרטיס שלה. אם אפשר לזהות אנשים מוזרים לפי הכרטיס שלהם או המראה החיצוני אשמח לדעת. 

מתחילת השנה העברית 2.

אם אחת יצאה עם 10 בחורים לדייט אחד-שניים בלבד עם כל אחד מהם

והשנייה עם 2  ולמשך 4-5 חודשים עם שניהם..

מי התדייטה יותר?

1 

נקווה שהבא יהיה החתן בעז"ה! 

אהבתי במיוחד את השורה:

"והנה המטה
האם זו מכה?"

שאומרת בעצם שלפעמים קשה לנו להבחין בין התקדמות לנסיגה...

קראתי אז, קורא כעת, איזו התקדמות...

"אשרי המחכה ויגיע"..

זה הכי מרגיע שבעולם.

כל הסרטים של - הוא כזה הוא לא כזה, כל התבניות והגדרות שמקובעות אצלנו בראש - נופלות.

יש חבור מצויין - לא - גםמצויין, כנראה שזה לא זה.

מה שאמרת מאפשר להיות במחשבה של זרימה בדייט ולא של שפיטה. שזה דבר מאוד חשוב.

מתסכל מהמקום שהיו כאלה שבשכל ממש רציתי!! ממש קיוותי שיעבוד... 

שהיו להם תכונות שלא יודעת אם אמצא אצל מישהו אחר.

וואלה זה לא עזר. זה מה שמתסכל... 

במה רצית אותם? בכך שאת מאוד מעריכה אותם?

מסתבר שהצורך בבן זוג הוא מעבר להערכה הדדית אלא חיבור.

חיבור זה דבר שאפשר לנתח שיכלית והוא לא תלוי רק בהערכה.

כנראה שהיו דברים אחרים שהיו חסרים לך מבחינת החיבור.

כדאי לך מאוד לברר מה הדברים הללו, ולא רק להתעסק בדברים הערכיים שאת מחוברת אליהם באותם בחורים שיחיו בנעימים.

זה יכול להיות גם שילוב של הרבה דברים כמו נגיד השקפה יציבה וברורה, רמה רוחנית גבוהה, התמדה בתורה...

לפעמים זה גם יכול להיות מראה שמוצא חן בעיניי, אבל כאילו אין חיבור אז זה לא עוזר... 

אבל נכון זה שיש הערכה לא אומר שיש חיבור... 

וחיבור בעיניי זה לא משהו שאפשר להסביר שכלית. זה יותר זרימה והרגשה

ולכן את מתלהבת שאת פוגשת מישהו כזה.

או אפילו מישהו עם מראה שמוצא חן בעיניך, יכול להיות שעדיין חסרים דברים אחרים כדי כשיקרה חיבור.

לגבי כך שאי אפשר להסביר חיבור - אני נוטה חצי להסכים איתך וחצי לחלוק עליך.

מסכים שחיבור לא נוצר מרצף שיכלי, זה בדיוק מה שהתנפץ לך כרגע.

מצד שני - אני מאמין שלמפרע את יכולה לנתח (גם אם זה לא פשוט) מה היה חסר מבחינת הצורך שלך בבחורים שלא זרם איתם. כמו כן, ככה אפשר לכוון בבירורים לדברים שמושכים אותך - זה לא ערובה לכך שזה יהיה מתאים אבל זה הכי קרוב שאפשר לכוון.

השכל אף פעם לא יוצר את החיבור עצמו, אבל זה לא מזיז את העובדה שאפשר לנתח מה גורם לחבר באופן שיכלי.

ברור שאני מעריכה את הדברים האלה וברור שזה מלהיב אותי, אבל כשאני באה לפגישה ואני רואה שאין חיבור

אז אין שום התלהבות... יש אולי באסה שלא היה חיבור... 

וזה ממש לא התנפץ לי עכשיו חח כמעט תמיד האמנתי שחיבור זה לא משהו שנבנה...

ולא הבנתי מה יש לנתח? תכונה טכנית לא באמת מוסיפה או מעלה.. וזה בדיוק מה שאני מדברת שזה לא נתון בידנו...

אחרי שלא זרם בפגישה לפעמים אכן אפשר להצביע מה היה חסר למרות שהיו הרבה דברים שלא היו חסרים.

אם תסתכלי לאחור על חברות שלך, כנראה שיש מכנה משותף כלשהו בינהם שבזכותו באופן טבעי הצלחת להתחבר אליהן.

ישנן תכונות (לט טכניות) שיכולות לאפשר חיבור. כדאי לזהות אותן כדאי להיות יותר מדוייקים בלשלב הבירורים.

וכל החיים זה התנפצות ובנייה מחדש... ככה לומדים

שהתנפץ אצלי משהו בתובנה

זה לא האישו כאן פשוט חח

זה פשוט התחדד לי יותר כמה שזה ממש תלוי בחיבור כמעט יותר מהכל. 

אממ כן ולא. יש באמת תכונות שפחות  או יותר ימשכו אותנו... ועדיין לדעתי בפנימיות הדברים זה לא מדויק...

החיים יפים. לא הבנתי מה תסכל אותך.

ובודדים שהתאימו בחיבור......

בדרך שכלית זאת ההתמודדות שלך. אלמלא הדמיון הזה לא היה לך שום אכזבה מהנתון שהצגת.

ברגע שהדמיון הזה ימחק לגמרי ממך כבר לא יהיה מה להרגיש בנוגע לזה.

ככה שמעתי גם מיועצי נישואין וזה נראה לי מאד הגיוני.

קיצור, לא נראה לי שזה נכון ההבנה הזאת (:

ולכן הבאתי גם דוג' מחברים

חיבור זה הרגשה פנימית שיש כאן משהו מוכר ונעים, ויש בינכם זרימה והרגשת נוחות 

יש הבדל גדול בין משהו נעים לבין אדם שלא לחוץ/ נינוח בפגישה הראשונה וזורם על ההתחלה..

אלא אם את מצפה מראש שהוא לא יהיה לחוץ ויהיה סופר זורם, ובנוסף רגיש ועוד אלף ואחד דברים שנמצאים אולי בחד בדרא

אפילו בשיחת טלפון אני מרגישה כבר שיש חיבור טוב

וזה לא קשור לבן אדם, זה משהו הרבה יותר פנימי מאשר עכשיו מישהו שלא מרגיש בנוח או מתבייש...

ולכן אני מבינה אותך ממש על התסכול!

אבל הבשורה היא שיש מה לעשות כדי ליצור חיבור.

כשהוא לא נוצר מעצמו.

נכון זה לא יעבוד עם כל אחד כי באמת את לא אמורה להתחתן עם כל אחד.

אבל- העובדות הן:

11% בערך מתחתנים מתוך התאהבות וקליק ראשוני.

89%- מתוך אהבה שנוצרה ונבנתה עם הזמן.

אז יכול להיות שיהיו כאלה שיהיה קליק ראשוני. אבל המחקרים מראים שהרוב המוחלט לא.

והאמת היותר משמעותית היא שכמעט כל זוג.

גם זוג שחווה קליק חזק או התאהבות ראשונית יצטרך לעבור ב' תחנת האהבה' 

כלומר יצטרך להשקיע בבנייה היציבה של האהבה.

כי רק הכלים והעבודה משמרים ומחזקים את האהבה

והם יוצרים את החיבור התמידי ששורד את כל אתגרי החיים.

ואגב יש הבדל גדול בין דייטים לחברים. 

יש כ"כ הרבה דברים שמונעים את הרגש והחיבור הטבעיים שלא קיימים בין חברים.

( כמו פחד מחתונה, המפגש הלא טבעי וכו')

אז כן- מגיע לכל אחד להתחתן מתוך שמחה ואהבה.

אבל יש הרבה איך ליצור אותה.

הרבה פעמים כשהשכל שלם והרגש לא.

כדאי לחשוב על מקומות/ דרכים/ נושאי שיחה שיעזרו למפגש להיות יותר טבעי ומחבר.

ואם לא מתפתח עדיין אז לראות אם יש חשש מחתונה.

זה אחד הדברים שממש מונעים מהרגש להתפתח ולזרום.

הרבה הצלחה ושמחות!

האמת שאולי לא ממש הובנתי. לא דיברתי על חיבור של רגש וקליק (שזה גם מהמם)

דיברתי על חיבור שמרגישים. ובעייני לא אפשרי ליצור. (אולי אחרי זמן הכימיות משתנות. אולי)

ואפשר להרגיש ממש טבעיים בדייטים ועדיין להיות עם פחדים..

להרגיש חיבור תאמת זה די פשוט. להחליט להתחתן זה כבר הסיפור. זה באמת לפעמים דורש עבודה 

אבל מקריאה נוספת במה שכתבת-

חשוב לשים לב שזאת לא בריחה מאחריות.

זה שהכל מה'- זה ברור, זה שאנחנו סומכים עליו- ברור גם כן, אף אחד לא חולק על זה.

אבל אם הביטחון הזה בה' גורם לנו להשליך קשרים שצריך להשקיע בהם כדי ליצור את החיבור-

לדעתי זאת בריחה מאחריות. לא לזה כיוון ר' נחמן כשאמר להשליך הכל על ה' יתברך (כן.. אני מתכוון לפסקה הידועה- "טוב מאוד להשליך עצמו על ה' יתברך..")

אנחנו משליכים עליו הכל, אבל עושים השתדלות מקסימלית. מה זה אומר? שאם צריך להשקיע ולעבוד בשביל ליצור בנין יציב ונאמן בישראל- אנחנו נעשה הכל.

דביקות בצדיקים ואמונה בה' לא צריכה לסתור את ההשתדלות, ואם היא סותרת- לעניות דעתי גם האמונה בה' לא שלימה. הוא הביא אותנו לעולם הזה כדי שנעמול ונעשה ונעבוד, וזה לא סותר בכהוא זה שכל הכוחות כולם הם מה' ואני כאין ואפס נגדו.

אני מרגיש ממה שכתבת שהחיבור למדוייט קשור בקשר ישיר עם ביטחון בה'. זה שלא תמיד יש על ההתחלה חיבור- זה לא מדד, ובטח לא קשור לבטחון בה'. הביטחון בה' נותן לנו כח ומוטיבציה להמשיך ולהשקיע.

כיוצא בזה- בודאי שאנחנו בוחרים את הזיווג! ה' מופיע בתוך הבחירה שלנו! הדברים האלה הם פשוטים- זה ענין הידיעה והבחירה שהרמב"ם מדבר עליה. אנחנו לחלוטין פועלים בעולם בבחירה חופשית מוחלטת, אבל במקביל כל הפעולות שלנו מוכתבות מלמעלה. זה יסוד מאוד חשוב באמונה. זה גם מבואר באריז"ל (לצערי אין לי פה את הספר 'תיקון המידות' לרב דוד אביחיל- זה מופיע שם). צריך לרומם את האמונה. אם אני אומר שאין לי בחירה והכל ה' פועל- זה נגד התורה, זה נגד מושג התשובה, וזה נגד המציאות.

אנחנו בוחרים את הזיווג, ועושים כל מאמץ כדי לבנות אותו ולמצוא אותו- ועם זאת אין עוד מלבדו ובלי הכוחות שה' נתן ונותן לי לא הייתי מגיע לשום מקום. ובכלל, לא הייתי. אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אני בחרתי לנקוף, אבל באמת זה הקב"ה..

בהצלחה רבה

נכון, התסכול הזה זה קצת חוסר אמונה שלי. פשוט בהרגשה שלי רציתי סגנון מסוים שלא בהכרח מגיע אליי.

אז כאילו מרגיש לי שאין לי באמת בחירה בזה...סתם תחושה, לא בהכרח שאני צודקת...

ושאר הדברים שכתבת יפים... 

הכול הולך לפי הרצון ולא לפי מה שהעולם חושבים

חסרים בחורים חוזרים בתשובה ממשפחות מורכבות כמו שלך?

יש המון כאלה, ואני בטוח שרבים מהם ישמחו להכיר אותך.

אולי את מתכוונת שאת מעוניינת בבחור ממשפחה מאוד דתית, ולכן את חוששת שלא תמצאי?

למה את פוסלת בחורים עם משפחה כמו שלך?

את לא יכולה לצפות מאחרים משהו שאפילו את לא מוכנה לעשות, הלא כן?

העיקר זה המידות שלך, ומה שאת..
המשפחה זה נחמד ויפה..אבל זה ממש לא העיקר!!
זה ממש לא משנה מה הרקע המשפחתי.
מה שמשנה זה מי האדם שעומד מולי, ורק עליו אני מסתכל..
אל תדאגי, הוא יגיע בקרוב, והוא יהיה ממש אבל ממש בחור טוב..!
בהצלחה

לא חושב שיש לך מה לפחד.

כמובן יש כאלה שקצת יחששו, אך מבחינתך מי שמעקם את האף שישאר לו אף עקום(מנחם בגין).

תזקפי קומה, תהיה עם חוסן ובריאות נפשית, תהי מודעת לפערים ביניך למשפחתך לקחת נקודות טובות ולהסתכל בעין טובה על המשפחה(תחילת עבודה של הכלה וסבלנות, ואמון בטוב הגנוז בכל)

ואני מאמין שבשטח תימצאי חן.