פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 453)

אולי ללכת לשיעורי תורה שיש בהם גם בחורים?

נשמע שהשתדלות מעשית כבר עשית, עכשיו את יכולה להיות פנויה לעיקר

2 יש אנשים שאומרים שאחרי שהלכו לטיפול רגשי או אימון או משהו בסגנון, ההצעות שהם קיבלו השתפרו משמעותית. אם את חושבת שיש תחום שכדאי לך להשתפר בו, או אם את מרגישה שגם כשיש הצעות את לא מצליחה לנצל את הפוטנציאל שלהן, אולי כדאי ללכת לאנשי מקצוע ואולי על הדרך זה יעזור גם לזה.

 

3 קבוצות וואטסאפ, אתרים, ועוד...

 

4 לנסות לחשוב מחדש על השאלה את מי את מוכנה לפגוש

 

5 המון הצלחה

ולזרום עם החיים..

הלוואי עלי השתדלות כמו שלך

אכן מצב מבעס וחוסר האונים, קשה.

ואשרייך על ההשתדלויות שכבר עשית בפנייה לאנשים שונים, חברות, שדכנים,

השתדלויות שבטוח דורשות מאמץ, והתגברות על מחסומים ואי נעימות.

עדיין יש הרבה מה לעשות

א. לחזור על פעולות שעשית בעבר.

לפנות שוב אל אנשים שהציעו הצעות טובות בעבר
ב. מאתרת הצעות, כתבתי על כך כמה פעמים

זו שדכנית פרטית שלך בלבד. פונים לחברה נשואה ,

שיודעת לדחוף דברים, ביצועיסטית עם לב רחב,
שצריכה הכנסה

משלמים לה לפי שעה על החיפוש, לפחות 80 ש"ח. 

היא פונה למקומות ואנשים רלוונטיים כדי לחפש לך הצעה. 

 

ברשימת התפוצה שלי, ביום ה-17 מגיע מדריך רעיונות למציאת הצעות

זה הקישור להיכנס לתפוצה

 

מדייט מעיק ומלאכותי - לדייט זורם ואיכותי

 

בתור מתכנת בחברת הייטק אני לא מקבל סכומים כאלה. נראה לי אני עושה הסבה חח.

אין שיטה יותר טובה מזה.

 

אבל הפסקה אמיתית, שבאמת אין סיכוי שיהיה לך זמן עכשיו.

 

שליש הוא אחלה אתר.

אם את צריכה ידע מפורט בנושא את יכולה לפנות אלי לפרטי.

בסביבות הגיל שלי

אבל אם נערים בגיל 19 ומעלה מתאימים לגיל שלך, אז אתרי הכרויות זה בדיוק המקום שרבים מהם נמצאים שם.

מכירה זוגות שנתחתנו בגיל יחסית צעיר שם.
אבל אל תוותרי על בירורים⁦⁩

רואים שם גם בנות 19-20. גם אותי זה הפתיע..

ועוד חיבוק

 

וזה פחות איזה תכונות מחפשים (אלא אם כן יש משהו מסוים שחשוב). אלא בסוף איזה סוג בנאדם הוא.. וזה פחות להגדרות.

בעיני עוד פרמטר חשוב זה הרמה הדתית. יחסית שהשאיפות יהיו דומות, משותפות..

 

והייתי שואלת בסוף אם יש משהו מסוים שהוא קריטי, שראית שנפגשת עד עכשיו וזה היה נכון/ לא נכון. 

תכונות, תחביבים, תחומי עניין.

זה מפוצץ אותו בין רגע.

לשבת עם כוס תה/קפה/שוקו/וכו'. אפשר גם בבית קפה אם בא לך, ופשוט לכתוב את כל הפחדים, הספקות, התקוות, הבלבולים. לפרט עד הסוף.
ובזמן הפגישות להתרכז ממש ב'מה שיש כאן ועכשיו', לא לשגות בדמיונות, פשוט להיות נוכחת ברגע הזה.
גם אני הייתי במצב כזה והדברים האלה פשוט עושים פלאים. זה כל כך משחרר.
בהצלחה רבה!

ותגיעי לקשר בשביל להנות, להכיר, להיפתח.

זה הכי הגיוני שיש פחד ובלבולים והם באמת יכולים לעכב את בניית הקשר ואפילו להבריח כמו שכתבת ולכן חשובה ההפרדה,

בבית - לברר את הספקות, לתת מקום לפחד ולבחור כל פעם מחדש בקשר,

בקשר עצמו - פשוט להיות בלי שאלות בלי ספקות, לבנות קשר.

 

את לא חייבת מיד בהתחלה לשתף אותו בכל מה שעובר לך בלב,

בקצב שלך, לאט לאט, לפי מה שמרגיש לך נכון.

מה גם שאם רק תדברו על הספקות, לפני שמספיק נתתם זמן ומקום להיכרות מעמיקה

זה יכול להפריע לכם להכיר לעומק, ומי יודע אם אחרי שתתני לזה מספיק זמן, חלק מהספקות כבר יעלמו מאליהם.

 

בהצלחה

ואכן חשוב כ"כ שלא תתני לפחדים האלו לקלקל את הקשר הנפלא. 

והעובדה שאת מזהה שהפחד אולי יקלקל לך, היא חצי מהפתרון.

@מקלידה משהו הציעה לך לשבת ולכתוב.

זה נקרא freeflow, שפשוט כותבים בלי פילטרים את כל המחשבות.

זה מנקה מההצפה,ומחדד מה בדיוק הפחד.

ומרגיע ונותן מקום לרגש.

ואם את בפחדים שמציפים מאד, כדאי בכל בוקר או לפני כל דייט.

ובתוך כל הבלבולים, חשוב שתגיעי לדייט משוחררת, מוכנה להנות ולהכיר.

אז,מה הדבר הנוסף שיעזור לך להיות במיטבך למרות כל הפחדים?

מה שהוא לטווח רחוק פחות מעניין כרגע.

בנוסף, לתת לעצמך להקשיב לו: ממה את חוששת? האם יש לך באמת פיתרון מוצלח למה שאת חוששת ממנו או שלא הכי חשבת על פתרונות למקרה כזה?

יודעת שנשמע מוזר. פחד הוא טבעי ובריא ורוצה להגן עלינו. הוא רוצה חיבוק והקשבה. תני לו את זה. אפילו זמן קבוע ביום. ותדברי איתו בשפה של הבנה וחמלה, תראי שהוא יאפשר לך להיפתח בקשר יותר ויותר

עם מחיצה לנשים

עושר ואושר

יש שם בעיקר זקנות, לא?

הייתי שם וראיתי גם צעירות

נניח רגע בצד את העניין של ללכת לקברים;

 

הרי באזור הר ציון לא הייתה עיר בתקופת דוד אלא רק מאוחר יותר, והמקרא מציין שהוא נקבר בעיר.

כמו כן ציון מיקום 'קברי דוד' שבספר נחמיה הוא למטה באזור נקבת השילוח.

אז מי שם??

אני מכיר את מה שאתה אומר. יש מסורות שונות, אני לא הייתי בכזאת קלות דעתי העניה קובע את דעתי על דברים שמקובלים (אמיתיים) אומרים על המקום הזה.
בוא נשאיר לחוקרים ולרבנים לברר את זה

גם אם זה כמו שאתה אומר- לא בטוח שאין למקום הזה משמעות יהודית גדולה. אנחנו לא יודעים מה היה, וזה לא סותר את התורה או ההלכה ככל הנראה

ובכלל- עצם זה שהנוצרים כל כך נלחמים על המקום הזה- אומר שיש דברים בגו, וזו גם סיבה מספיק טובה בשביל להתפלל שם. שלא ייהפך חלילה למקום עבודה זרה ושלא נעבור ח'ו על איסור לא תחנם

מצרף קישור:

המצויין בכתוב כקברי מלכי יהודה האחרונים (אחרי חזקיהו כנראה שהעיר הגיע לשם)

רובו שייך לזרמים נוצריים שונים שלא מאפשרים חפירה ארכיאולוגית מקיפה.

ממילא לא ניתן לקבוע שלא היתה שם עיר ולא ניתן לקבוע שדוד לא נקבר שם.

 

בכלל, המסורת בירושלים משך מאות שנים היתה שעיר דוד נמצאת בהר ציון.

רק חוקרי מאה השנים האחרונות החליטו "להזיז" אותה לגבעת העופל (עיר דוד של היום).

 

כבר לפני כמה עשרות שנים כתב על כך באריכות הגרי"מ טוקצ'ינסקי זצ"ל

בספרו "עיר הקודש והמקדש" (חלק ב' פרק ד'. התמונה מעמ' ל"ו):

מצ"ב קישור לפרק המלא העוסק בנושא:

עיר הקדש והמקדש ח"ב - טוקצינסקי, יחיאל מיכל, 1871-1955 (page 1 of 90)

 

(הערה: חשוב להבחין בין המושגים השונים "ציון" ו-"ירושלים" בהם הוא משתמש

ולהבין איפה הוא ממקם כל אחד מהם).

 

המיקום בהר ציון מתבקש ולו מפני הטופוגרפיה של השטח (-הנקודה השלטת הסמוכה ביותר להר הבית); איפה הגיוני יותר לבנות עיר שתגן על ההר והמקדש? נמוך מהם או גבוה מהם?

 

 

 

ובהר ציון זוהי קריית המלוכה ... וגיבורי החיל

"סובו ציון והקיפוה סיפרו מגדליה. שיתו לבכם לחילה. פסגו ארמנותיה"!!!

 

וראו ביוטיוב הדרכות של יעקב סיביליה

ממש שוה

 

 

מי שרוצה עוד ראיה בפרטי

וביטויים שמשמע מהם, שהעיר הגיע גם למקום גבוה מופיעים רק מתקופת חזקיהו (גם אז מבית המלך עולים לבית ד'!)

היתה ציון והיתה ירושלים.

ירושלים בגבעת העופל.

ציון בהר ציון.

ואני חוזר ואומר, שאם יש קבלה מבוססת מגדולים, (ולא שסתם ראו חומות בזמן הגלות, אז העריכו ששם גם היתה העיר) שגם שטח הר ציון, היה בתוך העיר - נקבל ונתרץ תירוצים דחוקים או דרשניים.

אבל, פשטי הכתובים במלכים, דברי הימים, ישעיה ועוד מתאימים לדברי החוקרים, שהעיר בכלל ובית המלך בפרט, נמצאים במורד ההר שבראשו המקדש ורק בתקופה מאוחרת העיר התרחבה גם לגבעה המערבית.

דוד המלך מעולם לא שלט שם
שלא לדבר על להיקבר שם...

מחילה, אבל סתם כל אחד חושב שהוא יודע הכל, זה מחלה של הדור
אף אחד פה לא באמת חקר את זה ביסודיות, כולל אני, ולכן.. בואו לא נחווה דעתנו במה שאנחנו לא יודעים/ מבינים

(לא אומר לך- זה לא מופנה אליך. אומר בכללי.)

אתה ודאי צודק!
הייתי צריך להגיב לשרשור בכללי

הכוונה שלי היא שעיר דוד ספציפית
מעולם לא הגיעה עד לשם...

סבבה. הוא לא היחיד שטוען משו.
יש לנו גדולי ישראל מלפני אלף שנה שהתבטאו על הר ציון. נראלי שאני סומך עליהם יותר מאשר ארכיאולוגים ממאה השנים האחרונות

כל השטח מראה אחרת ממה שמסורת שגויה מנסה להראות, בוא תבחר למה להאמין-למדע שקיים בשטח, לעובדות, לרבנים שמסכימים ללא מחלוקת. או להאמין למסורת שכנראה נוצרית ולהמשיך לגלגל חצאי אמיתות בלי שום סיבה, וגילוי נאות, אני מדריך באיזור קבוצות באופן יומיומי

הוא כבר מוטעה ומטעה.
המסורת שאני אמרתי, שתלמידי הרמב''ן, ור' בנימין מטודילה והרדב''ז ועוד מצדדים בה ככל הנראה לא נוצרית..
זה שגם לנוצרים יש שם מסורת- יש מספיק מקומות שיש להם 'מסורות' ולא על זה ביססו חכמי ישראל את דעותיהם.

אני לא טוען ששם קבר דוד המלך. ואגיד שוב- אני באמת לא יודע כלום!. אבל להכחיש כל קשר יהודי למקום הזה זה הרבה יותר גרוע מאשר לטעון שהמקום לא קשור לעם ישראל אלא לנוצרים ולעזור להם להשתלט על כל המתחם. מה ששנים רבות, בעיקר במאה וקצת השנים האחרונות הם מנסים לעשות (למשל כנסיית דורמיציון הוקמה בסה''כ לפני כמאה שנה- ב1910)

ויופי שאתה מדריך שם, זה ממש לא קשור. כל אדם שני שילמד משהו על המתחם יכול להדריך שם מה שבא לו ע''פ השקפתו ואמונתו הדתית ואנאערף.
לא עשית מחקר מקיף על המקום, נכון? כי אם לא- תתקן אותי ואני עפר לרגליך.

וזה שאתה מתבטא בצורה כזאת חריפה, מראה שיש לכך סיבה. אולי כי קשה לך לאמת את מה שאתה אומר, אז אתה מזדעק..
נקודה למחשבה

יש לזה יתרונות וחסרונות.

 

הכי נכון לעשות את מה שאתה עושה ומתאים לך באופן טבעי, ומצד שני להיות פתוח לאפשרויות אחרות ולאנשים שחושבים אחרת ממך

שברור שאנחנו הרבה מעבר לפרטים, ואני הרבה פעמים כותב פה בשביל לאזן.
אבל, וזה אבל חשוב- יש לנו הגדרה עצמית. אחרת כל אחד יגיד שהעיקר זה הנשמה- כשנלך לשורש של הכל נגלה שהנשמה הפרטית של היחיד היא רק חלק מהנשמה הכללית של עם ישראל ונבוא למחוק את הפרטים ואז גם לא נישאר עם המעלה של עם ישראל.

טוב אז נאמר, אפשר להתחתן עם כל אחת ואין משמעות פרטית- שהרי העיקר זו הנשמה ולמי אין נשמה- דהיינו חלק מהנשמה הכללית של כנסת ישראל?. אבל זה כמובן לא נכון- כל הענין של החתונה זה להפוך לאדם שלם, אני כרגע גבר אבל אני לא אדם ואשתי היא אשה כרגע ואינה אדם. אבל ביחד- אנחנו אדם, במובן הכי 'פרטי'. אז מה טוב בלהיות פרטי?
הענין זה הצביון הייחודי- כן הפרטי- שאני מבטא. אם הפרטים לא יתבטאו פה אז אנחנו בבעיה. היצירה הכללית הגדולה תהיה חסירה.
זה מה שאנחנו באים ליצור כאן- יצירה פרטית עליונה שגם הקב''ה שותף בה. ורק על גבי זה באה ההגדרה של האדם הכללי- עם ישראל- "אתם קרויים אדם ואין עכו''ם קרויים אדם". כלומר בשביל לבנות את דמות האדם השלם- את בית ישראל- חייבים את המשפחתיות הפרטית. וכל זוג מעצב את המשפחה שלו ע''פ עצמו- במובן הגלוי- ע''פ השילוב שלו ושל אשתו.

אין ספק שהחיבור בין איש לאשה הוא לא רק ע''פ הפרטים. זה יהיה מאוד שטחי להסתכל ככה. יש נשמה, יש מפגש בין הנשמות, יש 'בת פלוני לפלוני'. אבל כדי שזה יקרה אתה חייב את ההגדרה העצמית שלך.

הענין הוא שריבוי ההגדרות הפרטיות הרבה פעמים מטשטשות את האדם האמיתי ולכן הרבה פעמים זה מפריע לי כשמתעסקים יותר מדי בדברים חיצוניים- שבוא נגיד ככה- אינם חלק מעצמיות האדם.
מאידך, אם אין שום פרטיות- אין גם מקום לחתונה כמו שכתבתי מקודם. כי זה מה שאתה בא להופיע יחד עם אשתך- את הפרטיות המשותפת שלכם. אחרת זה לא יהיה קיים בכלל בעולם.
אם תתחתן עם מישהי שלא צריכה להיות אשתך- שאין ביניכם חיבור אמיתי ע''פ השכל והרגש וכל הדרגות של חלקי האדם- לא תהיה פה הופעה שלימה. לכן חשובה הפרטיות.

היחס שבין הפנים לחוץ- הוא כמו היחס שבין הנשמה לגוף, ככה שהגוף הוא גילוי של הנשמה, הופעה. גם כישרון כזה או אחר זה גילוי של המימד הפנימי.
האם ההופעה לא מעידה בכלל על הדבר עצמו? האם הבגדים לא קשורים לאדם? ברור שיש קשר- זה פשוט דבר יותר פרטי. יכול להיות שהיום אני מתלבש ככה ומחר אחרת, יכול להיות שהיום אני לא לגמרי מאוזן בנפש ומחר כן. זה לא האני העצמי. אבל זה כן משקף- שעכשיו אני כזה.

קיצור, סליחה על כל האורך ואם הדברים משעממים או לא מחדשים. גם לא כתבתי הכי מסודר...
אבל אם מישהו יסתייע בזה אז לכן כתבתי.

בכל אופן, לסיכום:
1.) האדם מורכב מחוץ ופנים. אם האדם יטשטש לגמרי את החוץ- זה עלול להוביל למצב לא בריא ומסוכן של אובדן עצמיות, זה בטח לא יוביל לחתונה. אדם שלא סגור על עצמו לא יכול להתחתן והבית שלו יהיה נטול משמעות ייחודית- פרטית.
2.) כל תפקיד האדם הוא לבטא את פרטיותו המיוחדת בעולם, והשלימות שלו היא ביצירה המשותפת הפרטית עם אשתו הקרויה 'משפחה'. בלשון הרב קוק: ''האמון המשפחתי''- היסוד של חיי החברה של האומה.
3.) יש חשש כאשר מתעסקים יותר מדי עם הפרטים- לאבד את האדם כפי שהוא באמת וזה מאוד מוריד את הגודל של האדם. האדם הוא הנשמה- שהיא הרבה מעבר לגילויים הפרטיים- שנקראים גם 'החיצוניים'.

ולכן צריך תמיד לאזן- להתמקד בנשמה של האדם. אבל הנשמה כפי שהיא בעולם הזה מחייבת הגדרה עצמית.

זהו. כתבתי על רגל אחת, מי שיכול להוסיף, לחלוק לחדד או לחזק- אדרבה
לחיים לחיים

אכן סיכמתי בסוף בגלל שחפרתי לכם הרבה, אז שלא תיאבדו באמצע חח.. אני לפעמים כותב בצורה כזאת קצת אסוציאטיבית 😅

ומוסיפה מחשבה על רשימת מכולת או לא-
בעיני לא צריך רשימת מכולת של 100 תכונות/ מידות וזה מי שמתאים..
אלא יותר כמה דברים שראית שזה משמעותי בעיניך ובעקבות הדברים האלו קשרים אחרים לא נמשכו..
והכי חשוב לא להיות אזוק בהגדרות . להגיד שזה מה שאני עכשיו חושב שמתאים לי, ואולי יום אחד אחרי שתפגוש דברים אחרים תבין שמה שחדבת זה לא בדיוק. להיות פתוח לשינוים

ו-תודה

ואני באמצי לתהות לעצמי אם זה טוב או לא

 

 

אבל אני נוטה יותר  להאמין שזה טוב ככה

למה זה חשוב?

זה יעזור לך להגיע להצעות מדויקות, ולא להסתובב שנים בדייטים לא רלוונטיים.

צריך בעצם להיות בררנים על הדברים הנכונים.

ממה שעלה פה - הרשימת מכולת היא הרבה פעמים מורכבת מדברים חיצוניים שבאמת פחות חשובים.

ולכן צריך לייצר רשימה של 3-4 דברים,

שהם קריטיים באמת,

בעצם הדברים שאת / אתה צריכים שיהיה לכם בקשר כדי שהוא יוכל להתפתח לקשר אוהב ולחתונה.

 

כל בן אדם שמציעים לי אני בודקת את הבן אדם בעצמו ולא מנסה להכיליל הגדרות 

 

בודקת שהוא בן אדם טוב, כמה דברים שחשובים לי, אבל עדיין, זה לא רשימה

טכניקה שיש כאלה שהיא מועילה להם. בוודאי יש גם פילוסופיה מאחורי זה. אבל אסור לשכוח שזה רק טכניקה, ובמיוחד בתחוים האלה אסור לשעבד את עצמנו לטכניקה. מי שזה מצליח לו - מצוין. אפשר גם להסביר למה זה טוב. אבל מי שמסתייג מזה - בין אם במבחן התוצאה זה לא עוזר לו, או שזה גורם לו לתחושה לא נוחה - אין בזה רע.

לדעתי בוא נוריד את הביטוי הזה.. הוא קצת מזלזל בעניין הזה שאנשים מחפשים דברים מסוימים

בלגיטמיות הזאת שיש מציאות שיש לנו רצונות ומטרות מסוימות בחיים שלנו. זה לא רע.

להגיד רשימת מכולת, תמיד בעיניי זה מצטייר כמו משהו פחות חיובי... שכאילו באים להגיד שחשוב לי הפרטים החיצוניים ופחות המהות.

בעיניי זה לא נכון. חשוב מאוד לדייק את עצמנו. ודווקא בדברים הפנימיים האלו. פנימיות היא לא איזה מושג מרחף ותלוש מהמציאות

גם היא מוסגרת תחת תוויות מסוימות. זה לא פסול. זה דווקא עוזר לך להבין מה אתה מחפש. לא כל אחת מתאימה לך הרי.

 

וכמה פתוח וגמיש שתבוא עדיין יש לך העדפות מסוימות, אולי אתה מתכחש אליהן, אבל הן בוודאי קיימות.  

 

יש אנשים שחשובה להם מאוד מידת השמחה, לאחת חשוב בחור שייזום בקשר, לשלישית חשוב הקשר שלו לתורה..ועוד ועוד.

 

זה גם יעזור יותר לבחורה להבין מי אתה. זה משדר רצינות, אחראיות והתבוננות בעיניי.

 

תחשוב על זה בקיצור... 

 

 

ומתוכה נגזר מה הוא מחפש.

גם אם אין לך כזו על הנייר, היא נמצאת בתת מודע שלך בוודאי.

ויעזור לך לרשום מה חשוב לך, ועד כמה זה חשוב לך

א. כדי לחסוך דייטים לא בכיוון.

ב. כדי שאנשים סביבך ידעו את מי לשדך לך.

ג. כי כוחות הנפש שלך יקרים, תצא רק עם בנות מתאימות.

ד. במקרים שהיא מתאימה, אבל משהו תקוע ברגש, תוכל בקלות יותר גדולה לזהות מה החסם.

לכולנו יש תכונות אופי מאפיינות ויותר ייחודיות לנו מאשר לשאר האנשים.

כמו כן, לכולנו ברוב התכונות אנחנו ממוצעים.

 

ישד משהו שמאוד חשוב לו זרימה, יש משהו שחשוב לו עמוד שדרה, יציבות..

כבדות, קלילות.. יש המון קצוות.

אם יש דבר שבו אתה נחשב 'קצה' אז בחיים אתה לא תוכל לצאת עם ה'קצה' השני בתחום.

לדוגמא מישהו שהוא ברסלבר בנשמה בחיים לא יצא עם רמבמיסטית אדוקה. זה לא יעבוד. זה ראש שונה.

 

החכמה היא למצוא את הדברים הכי חשובים לנו בעצמנו, שבלעדיהם אנחנו לא אנחנו, לחפש אתם גם בן/בת זוג..

כנראה שאתה גם צריך מישהי שהיא לא סגורה על עצמה, או לפחות קרוב לזה.

כי מי שהיא סגורה על עצמה תהיה בקצה אחר ממך. זה לא ילך.

בהצלחה!

אני מוסיפה עוד נקודה אחת, וסליחה מראש אם אני חריפה מדי.
אני משקיעה ומשתדלת מאד לברר כשאני מקבלת הצעה כדי באמת לראות האם יש טעם להיפגש. אני משקיעה בזה במיוחד אחרי נסיון מר של כמה וכמה פגישות 'סרק' מתסכלות מאד.
כשאני פוגשת מישהו שלא השקיע בבירורים, ולא יודע להגיד (אפילו לעצמו) מה הוא מחפש, אני מרגישה שזה חוסר רצינות או חוסר בשלות מצידו, וזה ממש חוסם אותי. אני מרגישה שהוא 'מעופף' ואני עם רגלים על הקרקע.

@מזמור לאל ידי אולי זה מסביר את התחושה שלך שבנות לא רוצות קשר כשאין לך 'רשימה'.

לחפש בלי רשימה בסיסית זה כמו לחפש מחט בערימת שחת.. 

מעבר לזה שזה יכול לקחת הרבה זמן.. זה מביא לעייפות וייאוש מלמצוא.

ועייפות וייאוש הם לא מתכון טוב ליצירת זוגיות טובה..

 

אז נכון לא צריך רשימה ארוכה של כל מה שהיית רוצה 

אבל אצל כל אחד בראש יש רשימה בסיסית של 3-4 דברים

שבמילא הוא פוסל עליהם במודע או שלא במודע.

 

אז מי שיודע אותה יוצא מראש עם הצעות יותר מתאימות

וזה מאוד משמעותי כי ככה הוא יותר פנוי לזרום ולקדם את הקשר

 

לעומת זאת מי שלא  בודק מראש את 3-4 הקריטריונים הבסיסיים

עסוק בזה בפגישה אפילו בלי לשים לב (כי הרשימה במילא קיימת לו בראש במודע או בתת מודע) 

במקום להיות עסוק בליצור קשר.. וככה הרבה קשרים נתקעים..

 

הניסיון מראה שזה אחד מהמעכבים בדרך אל החתונה.

 

כמובן חשוב לעשות את זה נכון, מסודר ובהקשבה פנימית לצרכים הבסיסיים שלך.

 

הרבה הצלחה ושמחות!

 

 

 

גברת זה יותר רשמי כזה...

גיליתי טיפ ממש מצוין, אם את רוצה בפרטי 🤗

למרות ש@בוגרת קטנה קצת נתנה לי מוטיבציה כן לעשות את זה.

נחשוב ונראה.

אז למה אני מעודדת אותך לפרסם 🙈

מדייטים?
עם בחור ספיציפי?

כמה שזה נשמע מוזר, גם הפסקה - כדאי ללמוד איך לקחת כך שתועיל באמת.

ואם את לא יודעת לקחת אותה, יתכן שלא תקדם אותך. 

כי הראש אולי יהיה כל הזמן עסוק באיזו הפסקה מבעסת זו...

ואיך היא לא טובה לי מספיק. 

 

איפה את עומדת? 

(גם על הנושא של לקחת הפסקה יש לי סרטון, אשים לך קישור אם תרצי).

לא שומעת הצעות עד שתגמר תקופת המבחנים כי זו תקופה מאד לחוצה ועמוסה

אני מבינה שאת זקוקה למיקוד הכוחות שלך במבחנים, 

ומה הדייטים עושים לך שלא מאפשר מיקוד בבחינות?

אם הם פוגעים ביכולת שלך סביב המבחנים, או הזמן לחוץ מידי,

זו החלטה שחשוב שעשית בשביל להיות בטוב! 

זה חלק מלהקשיב לעצמך, גם אם זה קשה. 

ומתוך שתתחברי לכמה זה טוב ונכון וחשוב לך, יהיה לך קל יותר בהפסקה. 

 

דייטים בתכלס, הם חלק ממארג החיים האמיתיים.

תמיד יהיו עומסים.

ותמיד נכון לבדוק מה ההתנהלות הנכונה שלך ביום הספיציפי. בתקופה מסויימת.

 

תחזיקי מעמד, כדי לבוא לדייט הבא הכי הכי בטוב שלך!!!!

ונכון שתמיד עמוס

 

אבל יש עומס שאפשר להכניס דייטים ויש עומס שאי אפשר להכניס סיכה

 

כשה בא יחד עם עומס נפשי, מבינה?

לא מאפשר להפגש בזמן מבחנים.
והוא כנראה גם מתגבר בהפסקת סמסטר.
שימי לב רק, שגם אחרי המבחנים
ישאר העומס הנפשי.
מה תעשי כדי לעזור לעצמך אז?

ומה שיקרה אז זה שהחוסר של בעל יתגבר על ההרגשה של העומס הנפשי

 

חוץ מזה אל תדאגי

 

אני כל הזמן פורקת מהלב

ככה שיהיה בסדר בעזרת ה'

בהצלחה במבחנים 

ובדייטים שאחרי

 

 

אני כבר בהפסקה שבוע

 

ולא הצליחו לשכנע אותי לצאת בינתיים

 

עד שאחליט שמתאים לי

אחרי השירות שוכנעתי שזה השלב ושכדאי לי לנסות, זה לא עבד.

מתי הרגשתי שצריך גם לפעול, ולא רק לחכות להצעה? תפילת מנחה אחת - אחרי בערך שנה של הצעות מדי פעם, שלא הביאו אפילו פגישה - שבה הרגשתי מתוסכל ששום הצעה לא יצאה לפועל. הלכתי לחבר שהציע משהו לפני חצי שנה, ואמרתי לו שאני מוכן. פגשתי אותה, והסתבר שהסירוב הראשוני שלי היה מוצדק. מפה לשם עברו 13 שנים שלימדו אותי שהרבה פעמים סירוב לי הוא מוצדק ויש גם פעמים שלא. ועוד כמה דברים שלמדתי על החיים

הסביבה לחצה שאתחיל,התחלתי באיזי לחלוטין.
היום כבר רוצה ב"ה,אבל עדין לא מרגישה בנח לצאת..

היו כמה הצעות באוויר ואמרתי לו..
ואז הגיעה הצעה, והחלטתי לחשוב שוב.. חשבתי והגעתי להבנה שאני מרגישה שאני מספיק רוצה אתזה..

מפה לשם עבר זמן, עברו הרבה פגישות.. ועדיין מחזקים את הרצון (:

אבל בגדול,
זה היה גיל שכבר ''נהוג'' להתחיל לצאת (ולא באמת רציתי והבנתי..)
ובשילוב עם חתונה של חברה טובה טובה שעוררה לי את הרצון וההבנה.

וכמובן שאין מה להשוות את הרצון אז, לרצון של עכשיו (לטובה )

ואז חיכיתי שתהיה הצעה שנשמעה לי מתאימה ו..

וגבר על : לא נח לי עכשיו אני באמצע זה, ואח'כ באמצע משהו אחר ואחכ' משהו אחר

בדור המיוחד הזה הדברים לא עובדים כמו פעם - 
שברור שכולם רוצים להתחתן וכד..

רווקות לפעמים מגיעות לאימון כי הן קולטות שהשנים חולפות והן לא רוצות להתחתן,

המחשבה שבסוף הן יישארו לבד, לחץ מהסביבה או כל מיני סיבות אחרות מביאות אותן לאימון.

וזה לא סתם שהן לא רוצות - יש להן חיים עשירים לבד / דוגמאות לא טובות של זוגיות שהן מכירות /

דייטים שלא מתקדמים לשום מקום ועוד.

ויש מה לעשות עם זה ודרך לעורר את הרצון,

כי בסוף אף אחת לא רוצה להשאר לבד לנצח

ולא תמיד "הזמן עושה את שלו" משחק לטובתנו בנושא הזה.

שכתבו שהם פשוט זרמו כשהצעות התחילו להגיע.

 

להבנתי, כשהאדם מרגיש חוסר ויש בו צורך ורצון לזוגיות - זה הזמן להתחיל לחפש.

ואם אין לו הרגשה כזאת וטוב לו בבדידותו - למה שיקשיב להצעות שהגיעו? 

 

האדם צריך להבין ולהחליט מה טוב לו כרגע ולעשות השתדלות בכיוון, ולא סתם לזרום לאן שהגלים מוליכים.

 

לא ככה?

 

ולי אין אף פעם חשק לצאת עם כאלה שפשוט הציעו להם אז הם יוצאים

 

איפה התשוקה?

איפה ההמתנה?

 

אני כבר שלשו שנים על זה, כל היום זה בראש שלי, משתוקקת מצפה ומחכה, ומישהו יקבל אותי ככה? בלי להתאמץ? אין מצב!

אז כן, ממש לא אכפת לי שאני ככה מתאמצת ורוצה..
מתאים? תפאדל חמוד

הרצון להקים משפחה זה נורמלי ובריא.

 

זה לא צריך לבוא מצורך זועק ממעמקי הנפש. מספיק שיש רצון להקים בית, מוצאים אדם שכיף להקים איתו בית, מספיק.

 

בדיוק כמו שלחפש מקצוע לא בהכרח נובע מצורך נפשי עמוק, אלא מההבנה שאם אחכה עד שארגיש צורך כזה, בזבזתי זמן יקר על לא לעשות כלום, בזמן שעם קצת נכונות להקשיב ולהפתח לעולם מסביב, הייתי מוצא מקצוע שטוב ומתאים לי.

 

אותו דבר - יכול להיות שאדם לא מרגיש צורך בוער לזוגיות, אבל אם יפגוש מישהי טובה, הוא ישמח לבנות איתה זוגיות טובה ומשפחה. לא רואה בזה שום פסול. אדרבה, זה המצב לכתחילה. למה לחכות עד שמגיעים למצב של צמא?

הרצון היה עוד קודם. זה לא זרימה עם הגלים..
וכשהגיעה הצעה פרקטית בזמן מסוים החלטתי לחשוב שוב אולי זה באמת הזמן המתאים להתחיל לצאת.
לא מרגישה שזה היה על עיוור, והרצון היה שם..

כדאי וטוב להתחיל לצאת מתוך רצון. 

 

אני לא מתכוונת לחוסר מטורף או צמא זועק.

אלא סתם רצון פשוט מתוכך. יש לך? 

הרגשתי שעכשיו אני באמת עצמאית, והתחלתי את הדרך לקראת החיים המקצועיים שלי אז אפשר להתחיל.

את נכנסת לאתר ורואה שכולם ב'דאון', כולם כואבים... ואת רואה שבמציאות זה לא כך!

ככה גם לגביך - כמו שהשאר חיכו והגיעה הרגע הזה. גם לך הוא יגיע.

הידיעה שמצב הזה הוא זמני מכניס אותנו לפרופרציות.

בהצלחה!

ממש נכון.. מי שטוב לו הוא לא ישתף את כולם...
אבל באתר נמצאים כל הסיפורים הקשים על החיים.. וזה לפעמיים מפחיד ומרתיע לקראת החיים.

מה מחזיר לך את האמונה שגם לך זה יקרה? שאת ראויה לגמרי!

מה מחזק וממלא אותך?

כדאי ממש להתפלל מתוך הכאב שה' ימלא את החיסרון..

 

זו תקופה לא פשוטה וחשוב שתעשי לך הכי טוב שאפשר..

 

אחרי שתתחזקי כדאי לך להתבונן ולחשוב מה את יכולה לעשות כרגע 

כדי להגיע אל החתונה שלך.

כמובן בנוסף לתפילות שה' יסייע לך..

 

איתך בתפילה לשמחות וורודות אצלך בקרוב!

 

שהמציאות הרבה יותר מורכבת וכנראה נמצאת איפשהו באמצע בין הורוד שחשבת שראית לאפור/שחור שהפורומים מציירים,

וגם האפור/שחור לא באמת רק אפור/שחור, אנחנו מקבלים הצצה על מציאות דרך מה שאנשים בוחרים לראות ולהציג.

יש הרבה מאוד טוב יחד עם אתגרים והתמודדויות כמעט לכולם.

את יודעת מה הדרך שאת יכולה לנהוג בה כדי שהוא לא ייפגע. זה לא משהו שאפשר להסביר לך בכתב. 

 

את יודעת מה נכון - להגיד לו בעדינות שיחכה קצת

ואת לא נבהלת, שזה יפה מאד, וטוב.

 

אז פשוט תגידי לו בעדינות, שלא יחשוב שאת רוצה לדחות אותו, אבל שזה מלחיץ ואת צריכה את הקצב שלך וזה יעזור לבנות את הקשר. אם הוא רגיש מספיק הוא יבין, ונקווה שהוא ידע איך להתנהל. אם הוא יעשה טעויות, כדאי להגיד לו איך להשתפר

יכול להיות שזה עומד על זה מבחינתך?
אם אני אשלח לx לב, הוא לא ייתפס כמו שאשלח למישהו שאני יוצאת איתו נכון?

כל עוד זה לא אני אוהב אותך מובהק, הייתי בודקת מאיפה זה נאמר, ומה הוא מנסה לבטא בזה..
וגם, פשוט אומרת.. שאני שמחה שהוא מרגיש קרוב, אבל שאני צריכה קצת זמן עד ללהגיע לשם.
השאלה גם אם קשה לך שהוא מרגיש ואת לא, או שבכל שלב האמירה תפריע לך..

חלק מבניית הקשר הוא לתקשר את הרגשות והצרכים שלכם.

גם בנישואים אחר כך כל הזמן מתמודדים עם זה וחשוב להתחיל עם זה כבר בדייטים.

אם תספרי לו מה את מרגישה ומה זה עושה לך כשהוא אומר ולא תאשימי אותו, זה בדרך כלל יתקבל טוב.

גם במקרה שהוא יפגע, אז תדברו על זה ותגידי שלא רצית לפגוע וכו. שוב אלה התמודדויות שכל החיים יהיו, 

וכמה שיותר תתרגלו את זה, זה גם יעזור לכם להמשך וגם יבנה את הקשר יותר עמוק ואמיתי.

בהצלחה

 

.

מתי היית רוצה שהוא יביע את הרגשות הטובים שלו?

לכאורה זה חלום, טוב לו, הוא מחמיא לך. 

רק שזה לא בקצב הנפשי שלך,
ובמקום לשמוח, זה דוחק אותך, מלחיץ.

עכשיו, אין לו דרך לדעת ולהבין שזה מלחיץ אותך במקום לשמח. 

ולכן, חשוב שתביאי את עצמך ומה היית רוצה שיהיה בקשר,

ובלי להבריח אותו עד כדי שיהפוך להיות אטום ולא משתף בכלל. 

או לגמרי יסיים את הקשר.

זו תחילת התקשורת הפתוחה ביניכם. 

כדי  שהוא לא ייעלב, חשוב שתדברי בלי האשמה, בלי התקפות.

רק מה זה עושה לך. מה את מרגישה. 

 

עשיתי על זה סרטון, אבל מהצד של הבחורה שכבר רצה קדימה.

חלק מהעקרונות - דומים. מצרפת לך קישור. 

 

קודם כל לדבר איתו. לשמור בבטן זה הפיתרון האחרון. דבר שני, מאוד חשוב לתת את התחושה שאת שמחה בקשר ובו, ושהבעת הרגשות והחשיפה שלהם בשלב הזה פחות מתאימה לך. לא כי זה לא נכון או לא יכול להיות אלא כי את מעדיפה לאט יותר.

ועוד משהו.. יש נטייה לקחת תחושות לא נעימות שנגרמות בסיטואציות כאלה ולפרש אותן ביחס לטיב הקשר. כלומר- "מלחיץ אותי שהוא מבטא כלפיי רגשות"= הוא מלחיץ איתי/ הקשר מלחיץ איתי/ הקשר לא טוב לי. אני חושב שכדאי לנסות לעשות חלוקה בעניין ולהבין שהוא רוצה בטוב ולבחון את הקשר ואת ההתאמה ביניכים בנפרד מהסיטואציה, כמובן אחרי שהסברת לו בעדינות שזה פחות מתאים לך.

בהצלחה!

הרבה תודה על התגובות של כולכם!

נגעתם שנקודות באמת חשובות ואמיתיות שחשוב לקיים אותם כבר עכשיו בשלב של הקשר..\

חידדתם לי דברים.. תודה

זה גם גימטריה של נקניקים.

מה המשמעויות של הגימטריא שלך?🤔

שמטפלים פסיכולוגים הם נקניקים?

מה שאומר זה ש'גימטריא' בגימטריא יוצא בין השאר כמו:

אבסורד
מי מאמין בכלל
אידיוט כזה עוד לא נולד
פייק ניוז

בקיצור, הבנתם.

וחצי מנת פלאפל...

זה לא משהו שאני אעשה ביום יום או לכיף
יש שם תמיד מוזיקת רקע (מה שלי מפריע)

זה מקשה עלי להפתח.

מה רע בקפה ומאפה?
במיוחד אם אני לא רעב...

לדעתי בית קפה מתאים לפגוש חברה טובה. לא מישהו חדש.

וגם עם חברה- זאת לא תהיה האופציה הראשונה

בדייט ראשון/שני זה באמת לפעמים פחות נעים, יותר נעים לשתוק תוך כדי הליכה, וגם לא חייבים לשמור על קשר עין ממש כל הזמן. אבל סה"כ אני בסדר עם זה ומצליחה להרגיש בנוח אחרי שעוברים את המבוכה של ההתחלה 😅
חושבת שכדאי למצוא בית קפה נעים, מרווח ושקט. זה יכול לעזור להרגיש יותר בנוח ופחות בלחץ.

זה היה לפני כעשור אבל מצאתי גני שעשועים עם ספסלים מקורים.
בנוסף, יש את התחנה המרכזית באזור חדרי המדרגות אבל זה לא מתאים לדייט ראשון- שני לדעתי.

פעם אחת שפגשנו במלון וזה יותר נעים בעיני אם כי, פחות התלהבתי..... אבל באמת היא גשם וקפוא בחוץ.

יש סיטואציות מסויימות שזה כן פועל בבהן, אבל בגדול - לא.

עדיין- מסעדה לא נראה לי מתאים.

לא כי זה טוב, כי אין משהו יותר טוב.

מנסיון אישי הרבה יותר נוח החוץ

יש בתי קפה מאוד נחמדים.
יש בתי קפה שכבר התרגלתי אליהם (לצערי) אז לא מרגיש לי מלחיץ לחזור לשם שוב ושוב

כשיצאתי לדייטים ממש התחמקתי מזה.
זה לא רק יותר מלחיץ זה גם נותן הרגשה שכולם מקשיבים לך.
ודוגרי- בזבוז כסף בגילאים בדר"כ שמאד צריך אותו.

אני היום נשואה כעשור ולאכול בחוץ זה בעיני בכלל לא מפגש זוגי.
אין אינטימיות, יותר קשה לנהל שיחה פתוחה ככה.
חאכול בחוץ זה יותר מתאים למפגש חברתי ולא זוגי- לצורך העניין לא משנה אם זה לדייטים או זוגות נשואים.

לי באופן אישי זה לא נוח..
ולכן גם לא זכור לי שהייתי בדייט בבית קפה או במסעדה.
(היה פעם איזה גלידריה יוקרתית, זה אולי כן נחשב.. אבל ישבנו שם אולי חצי שעה. ולא היה אנשים במקום אז זה היה נחמד...)

אם זה לא מתאים לך אז לא בכוח..
יש המון אפשרויות אחרות,
כן. גם לחורף....

הרבה בהצלחה נשמה~
ה' איתך.

חוסר פרטיות משווע

הסביבה פחות משנה.

האמת לדעתי תמיד נחמד מעט להסתובב לפני מאשר ישר בום לשבת באיזה בית קפה....

אבל החלק הכי מבאס שאם לא זורם אז לשבת אחד מול השני קצת מביך ....

 

עד לפני כמה זמן, זה היה לא מוחלט.
בחורף הזה, אורי שמישהו קצת התעקש זה קרה. ולא היה ככ נורא..
מאז יצא עוד כמה פעמים.

אז זה לא הפך למקום הכייפי לפגישות, אבל זה כבר לא לא נחרץ עם קו אדום למטה..

חורף.חורף.חורף.חורף.

עם הזמן התרגלתי.

 

היו לי זכרונות טובים מבתי קפה מסוימים

 

היום זאת ברירת המחדל והבחירה המועדפת בעיני. בדרך כלל ממוזג - בקיץ ובחורף, אפשר לשתות משהו או למצוא שירותים - שזה חשוב כשפגישה של שעתיים ויותר קורית במרחק שעתיים נסיעה לכל כיוון (וזה גם נותן משהו להתעסק איתו בזמן שמקשיבים/מדברים, מי שצריך). אני באמת לא מרגיש שחסרה פרטיות. כאילו, פגישה סטנדרטית לא כוללת בכי בלי מעצורים או שליפה של טבעת. וכשיש נושא רגיש, תמיד אפשר למצוא מקום בחוץ. או לבחר בית קפה כזה שיש לו מרחב פתוח בחוץ.

פעם זיהיתי בעיניים של מישהי בבית קפה שהיא עומדת לבכות, אבל היא התגברה על הצורך (עד היום לא ברור לי מה היה הטריגר לבכי. אבל לא נורא). זה הכי "דורש פרטיות" שזכור לי. בדרך כלל אנשים מסביב לא יזכרו שהיית שם (חוץ מאנשים שמכירים אבל זה כבר סיפור אחר)

אם יש כאלה שיש בהם רווחים טובים בין שולחן לשולחן זה יותר נחמד.

כנ"ל אם אפשר למצוא זמן ומקום שיותר ריק בהם זה מעולה

שבעז"ה נזכה!

לשאול שאלה קטנה,בשביל להראות שבאמת הקשבת ואתה בעניינים

וקצת הזדהות

ולהיזהר לא להוסיף שמן למדורה כשאני מספרת חוויה קשה

באופן כללי כשמשתפים הוא לשקף.
להגיד: אני שומע שזו היתה חוויה קשה מאוד בשבילך.
או, זה באמת מצב מורכב.
ורק אם היא שואלת אותך מה כדאי לה לעשות אז לייעץ.

אל תגיד:נכון,זה ממש מכעיס, 

ואל תנסה למצוא עוד דברים מכעיסים בסיטואציה שקרתה בשביל להראות הזדהות

אפשר לומר:אני מבין שזה ממש הכעיס אותך לדוגמא

 

משהו חמוד ומקסים בעיני בעל של חברה שלי שואל אותה ''עכשיו אני אמור להגיד שאת חזקה ותעברי את זה או להציע עזרה (פיתרון) או רק הייתי צריך להקשיב ''(לא ממליצה תמיד באותו הרגע אבל זה חשוב לשאול)

להסתכל עלי כשאני אומרת את זה (לא צריך לבהות ולנעוץ מבט , אבל יצא לי לנסות לדבר ולרצות להפסיק באמצע כי כל פעם שהרמתי מבט הוא הסתכל או בהה לאנשהו אחר ) זה לא חייב להיות מבט אבל לשדר בשפת גוף ואפשר גם ב אהה וואוו וכדו' או מילים לפי מה שמתאים

בתגובה לקחת בחשבון פשוט שגם אם מה שעולה לך להגיד זה פיתרון (לא חייב לשלול את זה ) לומר גם ששמעת או שהבנת שקשה

או להדהד את ההרגשה באיזה אופן

עוד משהו לזכור שמשהי בפגישה איתך החליטה לשתף אותך בנקודה כזו להעריך את זה

(עוד משהו שנראה לי ברור מאליו אבל כנראה שלא לכולם . זה שקשה לי או שהיה פעם משהו לא הופך אותי למסכנה )

הקשבה / קארל רוג'רס

 

כשאני מבקש להקשיב לי

ואתה מתחיל לייעץ לי

לא את שביקשתיך עשית.

 

כשאני מבקש ממך להקשיב

ואתה מנסה להשיב

איך אני צריך להרגיש?

ומדוע אתה פוגע ברגשותיי?

 

כשאני מבקש להקשיב לי

ואתה חושב שעליך לפתור את בעייתי

אתה מאכזב אותי.

 

הקשב: כל שביקשתיך הוא להקשיב

לא לפעול, לא לדבר

רק לשמוע בלי להגיב

אני יכול לדאוג לעצמי

אינני חסר ישע, אולי חסר ניסיון והססני

אך לא חסר אונים

 

כשאתה עושה משהו למעני

שיכולתי לעשות בעצמי

אתה מגביר את חששותיי

מצית את מבוכתי

 

אולם כשאתה מקבל כעובדה פשוטה

שאני מרגיש את שאני מרגיש

אז אינני צריך לשכנע אותך

ומתפנה להבין את המתרחש בתוכי

אז צצות מאליהן התשובות

ברורות ונהירות

ואני זקוק כלל לעצות

כי אני – אני.

 

גם רגשות לא הגיוניים

הופכים למשמעותיים

כשמבינים את שהם טומנים

המקור ממנו הם נובעים.

 

ייתכן שלכן תפילות עוזרות לאנשים

משום שאלוהים מחריש, אינו מייעץ

הוא רק מקשיב

נותן לך לחשוב לבד על הדברים.

 

לכן, אנא, רק הקשב

אם תרצה לדבר - בקש:

חכה לתורך,

 

ואזי אני גם אקשיב לך.

@סתרי המדרגה
תראי מי מחבר השיר
ותראי שיר.

ולא למדתי את הזרם ההומניסטי
מזל שיש גוגל 🙌

אחידה לכולם. עם הזמן אתה קולט את מי שמולך.
אני למשל כן רוצה לשמוע נקודת מבט נוספת/דרך לפתרון, חוץ מהזדהות קצרה.
זה גם תלוי מה המצב בעייתי לגמריי או סתם יום מבאס.
אני חושבת שזה משהו שלומדים עם הזמן שמכירים בן אדם.
בהצלחה!

והיה פעמים שגם הצלחת. לך על זה. תמשיך.

 

כל התפיסות של 'בנים ככה' ו'בנות ככה'... לא צריך להגזים איתם.

יש מלא סגנונות של בנות

ויש לך את הסגנון שלך לאיך שאתה בוחר להגיב לכל סיטואציה.

תמיד אפשר ללמוד להיות רגישים, מכילים ומבינים יותר.

אבל אתה לא צריך אותנו כדי ללמוד איך לעשות את זה.

אפשר ללמוד את זה בכללי מהסביבה. לעבוד על המידות. להתפלל לה' על זה. (כמו כל מידה בעצם)

 

גם לא אמור להיות סגנון אחיד של בנים.
אז למה לבנות יש בראש הגדרה מדוייקת ל'גבר' וזה מה שהן די מחפשות? למשל- שמתרגמים את המושג גבר ל'ביטחון', 'שכלי', וכדו'.. כנראה שגם אצל הגברים כל אחד הוא בפני עצמו

בנים ובנות באים עם ציפיות מראש

בשביל להסביר שלא כולם אותו הדבר

הדמות הזאת לא אחידה אצל כולם ...גם אם ישתמשו באותם מילים אפילו כדי לתאר את "הגבר שלהן"

הגיוני אבל שלנשים באופן כללי יש צורך מסוים כללי כמו שלגברים יהיו תכונות כלליות שהרבה ירצו

 

זה הגיוני בקטיף תפוזים לבחור את ההכי ססגוני ויפה והכי חזק והכי מריח טוב.
באנשים זה לא הגיוני.
אה, ולעניות דעתי גם לא תורני

אם מישהו פסל אותי לא חשבתי שאני פחות טובה. או חזקה. או יפה.. ממש לא.

וגם מי שרצה אותי, זה לא בגלל שחשבתי שאני חזקה או טובה.

חשבתי שזה בגלל שזה עובד ביננו פשוט.

תראה את זה כמו שני תרכובות כימיות שהם מגיבים טוב אחד לשני פשוט. 

(סליחה שאני מכניסה את העניין של החיבור שוב)

זה הגיוני שיש 'תכונות כלליות שהרבה ירצו'- זה מה שהן רוצות ומצפות לפגוש מראש- הן באות לקשר עם מודל גברי, וזה בעיה.
אני לא יודע מה איתך, אבל אני בא לפגוש בחורה, בן אדם. שכן, יותר רגיש. אבל אני לא בא עם רשימת הגדרות בראש שלי מראש. ואני לא בוחן אותה מול רשימה כלשהי. לא יודע.. משתדל לבוא בעין טובה ולא בא כדי לעשות השוואה בין מודל שיש לי בראש. היא ייחודית.
לא יצא לי באף קשר שלא הערכתי את הבחורה, או שראיתי בה חסרונות. לבוא עם רשימה זה לחפש חסרונות

ולא חושבת שהבנת אותי.. 

אמרתי שמצד הטבע שהקב"ה ברא לגברים יש צרכים מסוימים וכנ"ל נשים... 

 

פשוט תקשיב, תהנהן , תכיל ,ותגיד לה אני מבין אותך ופה אם את צריכה עצות לשינוי

אני גבר רגיש, אז אני שם לב לסיטואציות שכאלה.

וגם הספר ז"גברים ממאדים נשים מנוגה"
חדד לי אתזה מאוד...

אני חושב שאצלי הבעיה עוד יותר מתחדדת
כי כשאני מקשיב למשהו שהיא אומרת אני מתרכז בזה לגמרי
ואז היא מעירה לי שאני לא אוכל ומרגישה לא בנוח מזה שרק
היא אוכלת
אז אני אוכל
ואז אני מרגיש לא בנוח מזה שאני לא מרוכז במה שהיא אומרת...😅

לא כל כךךךך מראה שהוא רוצה אותן..בדכ זה לוקח אותן אחורה
תנסה להיות מי שאתה אבל גם לא להראות שאתה "מדי רוצה"

(:

א-י
יא-כ
לא-מ
מא-נ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קלא-קמ
קמא-קנ ויהי רצון

יא-כ
לא-מ
מא-נ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

לא-מ
מא-נ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב

או כל זה לפני הפגישה הראשונה
בכל מקרה -
את צודקת זה באמת לא נעים שמורחים אותך ככה 😕

אם את מעוניינת לצאת איתו אז תבררי מולו מה הסיפור? אולי קרה משהו? אולי סתם מפחד? אולי בלתמים של הרגע האחרון
שלא יובן - אני לא מצדיקה זה באמת לא יפה אבל שווה רגע לפני לברר. אולי תופתעי 😁

וחוץ מזה- לא מתאים לך, את יכולה להגיד לא..

אם השיחה לא תקרה בקרוב ממש את לא חייבת לחכות לו ואפשר לסיים את זה.

אם היא תקרה אפשר לנסות לברר בעדינות מה קרה ולראות אם התשובה שלו תניח את דעתך או לא.

יש המון טכניקות להפעיל רגש. 

אם יש תחושה/אינטואיציה של לא מתאים זה משהו אחר, אבל אם סתם הרגש לא תמיד מצליח - שווה לעבוד קשה בשבילו, אם יש תחושה של התאמה.

 

וגם - התייעצתי פעם עם אנשים חכמים לגבי רגש שנחלש לפעמים, והבנתי שזה בסדר גמור.

ש'מכבה' את הרגש.
אם לפי השכל זה מתאים וגם היה בעבר רגש, כנראה התת מודע התחיל לקלוט ש'זה זה', ואז יש איזשהו פחד שמכבה את הרגש כדי להגן עליך (על העצמאות, על החופש, על דברים אחרים).
אחת ההמלצות במצב כזה היא לעשות הפסקה בקשר, של לפחות שבוע. ככה התת מודע לא מאוים ואז אפשר לבדוק מה באמת יש שם ברגש.
אני ממליצה מאד להקשיב לשיעורים של מיכל וולשטיין בערוץ מאיר. היא מדברת ממש על הדברים האלה ונותנת עצות ממש טובות.

כנראה שיש לך משהו שמפריע לך בה ואתה לא יודע להסביר זאת במילים ולכן אתה לא מתחבר ריגשית ...
אם אין רגש קשה מאוד להתחבר לאדם ...

אבל היא (כן, היא) ביקשה עזרה. התגובה שלך היא לא עזרה

 

את מנחשת שיש משהו שלילי (או "לא מתאים") אצל הבחור, ולכן מחליטה שעדיף לעזוב.

 

אני לא הבנתי אפילו תחבירית מה בדיוק הסיפור. מאיפה הנחרצות שלך שלא כדאי להמשיך?

מניסיון אישי שלי ( ולא זה המקום לפרט...) שברגע שלא מתחברים ריגשית ( וכולם אומרים כן אחרי החתונה בה ברגש ואחרי החתונה מתאהבים שטויות !!!!!! אין אחרי החתונה !!!! אחרי החתונה מבינים בדיוק למה לא התחברנו מבחינה רגשית לפני...ויש לזה המון סיבות ) לא כדי להתחתן עם אותו אחד / אחת שאין חיבור רגשי ואני אומרת מניסיון זה טעות גדולה להמשיך
ואגב אני חושבת לאגיד לך שאין כמו להרגיש בתחושות בטן שלנו בתוך תוכנו אנו מרגישים אם זה תקין או לא ...
אם יש סימני שאלה לפני החתונה לא כדי לפסוע אל החתונה .. .כי אחרת מצטערים על זה ....עדיף ללכת על חלק ....

מדובר פה בשני בני אדם, עם מערכות רגשיות מורכבות.

 

אולי בכלל זאת היא שלא מצליחה להרגיש, והיא צריכה לעבוד על הרגש שלה, ולא לחפש בחור אחר?

מי אמר לך מה הנסיון שלה לגבי האפשרות למצוא בחור אחר?

 

מה שאני מבין מהכתוב זה שהרגש הוא "פעם כן פעם לא", לא שהיא לא רוצה אותו.

 

ואנשים יכולים לעבוד על הרגש שלהם. יכולים להתקדם ולהשתנות. יכול להיות שמה שמפריע לה הוא משהו מסוים ואפשר לשנות אותו.

 

אני לא כתבתי לה "תתחתני איתו ואחרי החתונה תתאהבי בו".

כתבתי לה שכדאי לבדוק איך לעבוד עם רגש, וגם שהרגש לא צריך להיות תמיד ברמה הכי גבוהה.

 

אצל ה' תמיד יש דרך חזרה!

ה' אוהב אותך בכל מצב ותמיד רוצה לקרב אותך אליו בחזרה!

זה נשמע שיש לך לב ענק עם רצון עצום

תחזיקי ברצון הזה ותחפשי את הדרך שלך לחזור אליו,

צעד צעד יד ביד עם הלב והשכל.

באימון אפשר ממש להתחבר מחדש אל הרצון הכי אמיתי שלך,

לגלות מה הדרך שלך להגיע לאן שאת רוצה בשמחה והתחדשות!

 

האם טעית? יכול להיות.. אבל מה זה משנה, כל אחד טועה בחיים.

בדיוק שמעתי ששאלו מליונר איך הוא הגיע לזה, והוא אמר "נפלתי הרבה פעמים"...

נופלים וקמים - נופלים וקמים - נופלים וקמים.

יכול להיות שהייתה תקופה שהייתה נפילה גדול שאת לא רואה בכלל איך זה קידם אותך בחיים -

 

ועכשיו יש לך 2 אופציות להמשיך בהם -

להמשיך ליפול ולהתרחק

להחליט לעשות שינוי ולחזור לעצמך בגרסה חדשנית, עמוקה יותר, שמחה יותר

ואז תגלי שגם הזמן שנפלת - הוא חלק מהמקפצה.

תחשבי איזה כוחות שהיו איתך בזמן הזה

יכולים לשרת אותך בעליה שאת רוצה.

 

להחליט שעושים שינוי - זה החלטה שאפשר לעשות ברגע,

ואז לחפש מה הדרך להגיע אליה.

 

מאמינה שאת יכולה,

וה' רואה את הרצון שלך ושמח בך!

אל תאבדי את עצמך... 

כואב לשמוע

יש דרך גם כשלא נשואים למצוא את המקום הזה שנקרא אנחנו ולהיות שלמים בו.

אבל מאחלת לך שתמצאי את שאהבה ליבך בקרוב ממש.

(אשמח לעזור אם תרצי)