פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 453)

כישוף כושל?

נישאת לעלם החמודות @נפתלי הדג
בשבוע הקרוב!

והיא תשמח לשאת את שמכם לברכה, לו רק תואילו לכתבו בתגובות

אחלה ניק

חיה ליבא בת רבקה תמר לרפו"ש

יישר כח

זה משפט קצת מעצבן, והוא משקף פן מסוים (העיקרי לדעתי) ולא את התמונה המלאה, אבל אכתוב אותו בכל זאת:

 

פגיעה היא דבר סובייקטיבי, אתה נפגע כמה שאתה נותן לעצמך להיפגע.

אבל לפעמים יוצא ונזכרים.
וזה בסדר. אנחנו בני אדם

[לפעמים דוקא מי שלא נפגע בכלל, אם הוא אדם רגיש, זה כי מה שעוזר לו זה לחשוב מחשבות שליליות על הבחורה. אז אני מהאלה שמעדיפים לא לעשות את זה ו.. לפעמים נפגעים. מה לעשות.
או לפעמים מי שלא נפגע בכלל ו'לא נותן לעצמו להיפגע' זה מגיע ממקום של בריחה/ פחד להודות בכשלונות. או שהוא לא מספיק חווה את הקשר, או שהנפש שלו פחות רגישה.
לא כולם כמובן. ואני יודע שנשמעתי עכשיו מאוד 'שחור- לבן' ולא כיוונתי את הדברים כלפי איש, אבל בכל אופן אלו תופעות מצויות לעניות דעתי]

במוח יש מנגנון ש"מוחק" את הדברים הרעים שעברו עלינו.
לכן
אנחנו בד"כ זוכרים את הדברים הטובים

אולי אפגע מהאיש
לא מהקשר

לא זכור לי מקרה שהייתי בקשר ויצאתי ממני בתחושה שנפגעתי

ואז חושבים עליה. וזה יכול להיות גם מסתם מישהו, בלי קשר לדייטים.

למדתי את זה על בשרי כשהייתי מאוהבת בבחור כשהייתי תלמידת אולפנא..חשבתי עליו המון וכו' וכו' חשבתי שהוא מושלם..אבל לא היה קשר ממשי חוץ משלום-שלום לעיתים די רחוקות כשהיו הזדמנויות..

עגד שיום אחד פגשתי אותו במסיבת בר-מצווה..והוא ניגש אלי..והפרפרים בשמים..

הוא חייך

ואז לפתע 

נגלו לנגד עיני

שיניים רקובות ..

כל הפרפרים מתו במקום.

 

מאז אני יודעת,

התאהבות זה מסך עשן זמני ושקרי.

נשמה, תחזור לקרקע..

יודעת שלא קל

אבל הכל דמיונות.

בהצלחה!

זה חרטא ברטא.

הרגש צריך לבוא על גבי השכל- קודם כל יש התאמה ואח''כ אם יש התאהבות אפשר להתחתן. אבל עם שכל והתאמה לבד בלי רגש והתאהבות- אי אפשר להתחתן.

המקרה שאת תיארת- זה רגש שלא מתבסס על שכל. כל הסיפור מתחיל ונגמר ברגש. והאדם מורכב גם משכל וגם מרגש (וגם מעוד כמה חלקים).
כמובן לא באתי לשפוט את המקרה שלך.. רק אומר למה זה לא החזיק מעמד

יש שלב שמבינים שמה ש"אפף" אותנו בתקופת ההתאהבות זה מסך עשן שיש בו צדדים כיפיים וכו' אבל עדיין מסך עשן זמני.

אנחנו כנראה צריכים את זה, לפחות חלקינו, כדי להתחתן אחרת אולי לא נרצה אף פעם..

זה מה שקורה לנשואים.

בהחלט גם אחרי שזה עם שכל זה כנראה עובר אבל הוא התכוון נראה לי שאם זה ירד לך פתאום בשניה זה כנראה בלי שכל כלל...
בכל מקרה מקווה שאבין בקרוב שזה רק עשן

לפעמים שנתיים!!
במיוחד אם היה לך באמת קשר איתה ולא רק דמיונות..

ככל שהזמן עובר הרגש הזיכרון והגעגוע מתקהה.
זה לא ששוכחים לגמרי.
אבל מתגברים על זה!!

וצריך לחתוך בכח ולהכריז על הפסקה מוחלטת או שאפשר לאט לאט פשוט להתנתק ולשכוח מזה גם אם ייקח הרבה זמן? תודה על התשובה!!

אבל אני חושבת שלחתוך זה מידי כואב.
ולכן עדיף בהדרגתיות.



ואגב...
איך היא עם זה? ז"א למה היא רוצה מישו דתי?

אני חושב שמרב שהיא רחוקה היא לא מבינה כמה זה לא הגיוני... אבל באמת לא יודע....

לא רוצה לבאס וזה..
יש מצב שאתה התאהבת עד מעל לראש והיא רואה אותך סתם כידיד קרוב?

גם לי היה צד כזה אבל ככל שעבר הזמן היו כל מיני דברים מפורשים ממש שלא משאירים מקום לספק בכלל...
לא דברים שאומרים סתם...

והיא יודעת שהחלטת להיפרד ממנה?

היא יודעת שקשה לי מאוד מבחינת הדת והיא רואה שאני כבר לא אותו דבר אבל זה העניין שאני לא רוצה להגיד לא מפורש... לא יכול... אני רוצה שזה ידעך לשנינו לאט לאט עד שיגמר בעה

על זה שאלתי אם חייבים לחתוך או שאפשר לאט לאט לענות בקרירות וכדו' ולהתעסק בדברים אחרים עד שמבינים שזה לא זה...

שאתה רוצה לסיים את הקשר כי זה לא מתאים מבחינה דתית מאשר לתת לזה לדעוך מאליו.
אתם יכולים לתת לקשר לדעוך לאט. אבל לדעתי כן להגיד לה את זה

לא לתת לדברים לקרות מאליהם

בע"ה

עזרה לי ולמי ששלחתי אותה, ממליץ לחפש

או דומה לה ("איך מרפאים לב שבור").

 

למה? הלב שלי שבור ולא ידעתי? 🤔

לא חושבת שיש דבר כזה

 

 

 

אפשר לאט לאט אבל צריך להיות חזקים ולא להימרח, וברגע שמרגישים שזה מקשה לשכוח לחתוך לגמרי את הקשר

 

תבוא מישהי חדשה אתה תשכח, בעזרת ה'

 

גם אני לא האמנתי שאני יוכל לשכוח איזה מישהו שהיינו מאוהבים מאד וגם כמעט התקדם לחתונה ושכחתי

 

פשוט להחליט ולעשות

קודם כל, נתחיל מהסוף-
באמת כתבת משהו מדהים!. ובדיוק היום למדתי באורחות צדיקים, שכל הקטע של הביטחון בה' זה שאנחנו בטוחים בו כשלא פשוט (זה ברור.. אבל הוא ממחיש את זה ממש יפה). הפסוק אומר על הרשעים ''כי הלל רשע על תאות נפשו''- הרשע רק משבח על הדברים הטובים שקורים לו. אבל הצדיק- ''כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"- ''צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא'' (הגמ' בברכות- חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה).
ואם אני בוטח בה' לגמרי- אני מוסר לו את כל ענייני. 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך'. אני בוטח בו גם בטובה וגם ברעה. אם אני מאמין רק בטובה- משמע מהפס' ''כי הלל רשע על תאות נפשו''- כמו שמסבירים הפרשנים- שגם שם הוא לא בוטח בה'- הוא בוטח בעצמו. מי שיש לו אמון מוחלט בה'- צריך לשמוח תמיד. לא רק על הדברים הטובים שקורים לנו.
מסקנה: אנחנו צריכים לרומם את הביטחון שלנו בה'! לשאול את עצמנו ממה יש לנו לדאוג? מאחר שאנחנו מושגחים ע''י ה'..
איזה כיף שאתה מעלה את זה בדיוק היום!

דבר שני. נחזור להתחלה. שעונים מעוררים לותיקין בשבת. כיף לשמוע שאני לא היחיד שמכסה את השעון מעורר לותיקין של שבת במליוני שמיכות וכריות וכל מה שיש סיכוי קלוש שישתיק את זה ולא יעורר אנשים אחרים! (מה שכמובן אפעם לא מצליח ⁦⁩) טוב לשמוע שיש עוד כמוני.
הרגעתני

חיזוק מקסים !

בפנימיות אני חושבת שכולנו מאמינים שיהיה טוב

אבל לפעמים כיף להתמסכן ולהתפרק על המסכנות

ולחשוב על התסריט הכי גרוע, כי גם ככה קשה לזכור רגעים של טוב, אם היו....

 

שקשה לנו לדמיין את הטוב ולכן ממ שקורץ לנו להתבכיין..

אך השאלה - זה מקדם אותנו להתבכיין? לפעמים אולי סבבה.

אבל כדי שזלא נמצא את עצמנו חוזרים לזה ומפתחים אובססיה לתחושות שליליות בגלל שקשה לנו לחשוב חיובי

מאוד קל להתפס ל'כאן ועכשיו', לחוסר.

עבודה חשובה היא להסתכל על החזון, לעתיד ולפעול כך.

(לא סותר את דבריך רק מוסיף)

פריקה טובה ממקום של אני מרשה לעצמי להתפרק ולבכות ולהצטער ולרחם על עצמי וכו'

בד"כ מובילה לתחושות טובות, לתחושה של ניקיון ותקווה חדשים... 

 

לא קל ליישם

חצאיות מטאטאות רצפה הן לא מבית היוצר של מותגי האופנה ...

כוונתי לפחות בד הייתה יותר קיצונית ל"ע😞


אבל לא ניקח את זה לכיוון של דיבור על חנויות בגדים, כי אני לא מבינה בזה כלום😅

פחות אוכל,יותר כסף

הוא חייב לשלם על 'כסותה'.
ובכל מקרה החשבון בד''כ משותף אז הכל בסדר

בסה''כ מדובר בבנות שעושות את זה כי זה רצון ה' (לפחות בראייתן גם אם לא בראייתך) ולא כדי לטאטא את הרחובות.

רבנים ותלמידי חכמים.
לא מה׳.

ודורש דיון יותר רציני כדי להסביר למה דברייך לא נכונים. יכול להפנות למקורות בפרטי.

דברייך נובעים מחוסר ידע בנושא.

אני התייחסתי למוטיבציה של אותן בנות ולא לשאלה מה גדרי ההלכה, אם את רוצה דיון גם בשאלה הזו זה אפשרי אבל פחות רלוונטי לנקודה שהערתי עליה.

אולי אולי אם אתה מדבר על המכנסיים המתרחבים האלה של פעם

חצאיות ארוכות שמטאטאות זה פשוט חצאיות שארוכות מידי ולרוב מתעצלים לקצר(:

יש לי כמה חצאיות ושמלות שעד שתיקנתי אותן טענו שאני לוקחת למנקים של הרחוב את העבודה

שיר להלחין

באמת? כתבת את המילים שלו?
ניבאתי ולא ידעתי מה ניבאתי

תרקדי, תרקדי
עד שהלב ישרף
כמו אלף שמשות
בוהקות
כמו שלהבת.

תרקדי, תרקדי
עד שהחושך יצנח
באפיסת כוחות
עד שאחרון משברי הלילה החולף
ידום כאלף תופים מכים.

תשכחי, תשכחי
את כאב הבלהות
בין ידים חרישות
את השתיקות שלא בכית
והבכי שלא נדם
את הצלקות שלא הגלידו
ולא יגלידו
לעולם.

תברחי, תברחי
כל עוד אפשר
כל עוד רואים
עולם שחור
מבעד ליריעה
כל עוד אפשר עוד לברוח
ולצנוח
למיטה.

האמת שהיה נשמע מאוד שונה מהכתיבה שלך.. אבל אמרתי שבטח אתה רבגוני... נו נו...
אבל אמרתי שנשמע שיר שאפשר להלחין.
ללא ספק יצאתי דבע מעט

אבל לא שלי...😏

ואולי יבוא היום
ונהפוך שווים
אני אמלא את ביתנו הקט
בצלילי חליל קסומים
ואת תרחפי בינות למדפים
עמוסי שיכרון
תרקדי בין ילד ענוג
לאחיו שרק רוצה לישון

ואולי עוד יבוא יום
ואת תחייכי
תזרקי מבט קסום
ותלחשי
עכשיו אני פה
אחרי כל השנים
עכשיו אנחנו פה
אחרי כל הלבטים

בין איילת השחר
ושקיעה מרהיבה
בין צלילי שיברון
ומנגינות חשיכה
את תוסיפי לשאוב
כוחות עד בלי די
יחדיו לצלוח
יחדיו להיות
לי האושר
המושלם

ואולי
יגיע יום
ושוב לא אתעורר
למציאות חיים שתכה
כמו שעון מעורר
ואולי יגיע יום
ולא אכאב עוד ריקנות
אסיט מבט חרישי
מול צלילי הילדות
ואולי יגיע יום
ולא אחווה את הבדידות
הזועקת בלילה
ובכל עת
את מחול השפיות

ואולי
פשוט תבואי
כי עייפה דרכי
תרווי את הריק שבחיי
ותמלאי את צימאוני
ואולי עוד תגידי
אני ממש כאן לידך
גם כשהחושך מרים ראש
גם כשאתה כבר
נרדם לבד במיטה

ואולי עוד יבוא יום
בו אכתוב עוד שיר
שיהיה כולו שלך
מלא מזמור ולחשים
שינשאו ברוח
מעל לכל גל
מעל לכל זמן
ויספרו על אהבה
שתמלא חלל
ענוג ונפלא
כשירת המלכה
ענוג ונפלא
כמותך
אהובה אבודה.

ולהכיל. גם אם היא לא ממש מרגישה בנוח לדבר ולהיפתח.
זה נכון אגב לכל דייט, בטח דייט ראשון

וכמו תמיד לזכור פחות לשפוט,
להכיל
להיות נעים וקשוב

בהצלחה רבה!

לעניות דעתי מבחינתך זה לא משנה.

תתנהג ברוגע, בנחת, בהקשבה ובהבנה~
כמו בכל דייט ראשון.

הרבה בהצלחה!
בשמחות בעזר ה'.

קצת עליו - איפה גר, למד, צבא, קצת על המשפחה.
תחביבים, תכונות בולטות, רמה דתית ועוד.

תדמיין לעצמך שאין לך מושג על מישהי כלום כלום כלום ואתה צריך להפגש איתה עכשיו. מה היית רוצה לדעת..

וכדאי קצת להכיר, כי ממש הגיוני לשאול כל מיני שאלות. רלוונטיות יותר או פחות, סתם מסקרנות, סתם חופרות ועוד ⁦⁩

מקסימום, תגיד שאתה לא יודע ואם זה חשוב אתה יכול לברר איתו בדיוק ולחזור עם תשובה

בהצלחה 😏

לא להתבייש להגיד שלא יודעים זה עדיף מלחרטט
לדעת גם פרטים טכנים

ומסכימה עם שאר הנאמר מעלה^

זה לא דברים שמי שהציע היה כבר אמור לומר לה כשהוא מציע?
כאילו, למה מההתחלה היא הסכימה?

אני מכיר אותו, השאלה עד איזה רמה צריך?

סתם דוגמא, אני קיבלתי לא מזמן הצעה
שאמרו לי על הבחור שיעור ושתי תכונות.
חתיכת בירור הייתי צריכה לעשות..

ושולחים לברר

לנסות לתאר איזה סוג אישיות הוא , מלבד תכונות שיש בו (כי ב"ה להרבה אנשים יש עין טובה וסבלנות ושמחה וכו' .. )
האם הוא עדין / רגיש / שכלי / עמוק / שקט / סוער / נלהב .. וברור שההגדרות האלה לא באמת אומרות משהו , כי תמיד זה ביחס ל .. אז לנסות לתת דוגמאות וסיפורים . להרחיב איך הוא עם הסביבה הקרובה שלו, איך הוא עם אנשים שהוא נפגש פעם ראשונה , עם המשפחה וכו' ..

שאלה נוספת שכדאי לדעת לענות עליה , מה הוא מחפש , מה הוא רוצה .. זה נותן להבין עליו מיהו מצד אחר קצת ..

אפשר להחזיר את השאלה לשואל.

אני לא מספיק מכיר, מה אתה רוצה לדעת?

הצד השני לא יודע
ואז סתם לא נעים

אני חושב שכדאי לעשות את זה נפרד..
כלומר שבנים יקבלו שמות של בנים ובנות שמות של בנות..
אחרת יכול לגלוש למקום לא הכי צנוע

ובכלל המצווה היא איש לרעהו ואישה לרעותה

טוב אז בננה

ולא רק מי שלא מדבר עם בני המין השני

זה לא כפייה דתית פה
כמובן שאני ממליצה לכולם לעשות בנפרד, אבל רוב החבר'ה פה לא ישושו על זה
אולי אעשה סקר...

אבל את מארגנת דבר שנראה לי שאת עצמך חושבת שהוא לא כ'כ בסדר....

בהחלט כדאי שזה יהיה נפרד, וכך גם התכוונה @סלט
גם במשלוח וירטואלי צריך להקפיד על גבולות ההלכה

אוקיי! אז זה יהיה נפרד! יופי
זה עושה לי יותר רגוע להיות אחראית על זה עכשיו

ומקדיש לך @חן,

היא שמעה את המשפט שלך ופחדה אולי שתיצרי לעצמך איזה אנטי ופחד מוגזם מול גברים
ולכן דווקא מדאגה אלייך היא אמרה את המשפט הזה..

אל תאבדי את האמון שלך בה..

דיברנו על העניין הזה כמה פעמים... והיא יודעת טוב מאוד למה אני ככה וכן קצת ניסתה להרגיע אותי והבנתי אותה... אבל לבוא וככה לרדת עליי? היא ממש אמרה את זה בזלזול כאילו יש לי פגם

לפעמים עם כל הרצון הטוב ואהבה של אמא.
אמא לא תמיד מבינה מה עובר לך בפנים בתוך הלב.
אני מאמינה שהיא לא יודעת ולא מבינה למרות שהיא יודעת רקע..
מה באמת עובר עליך .
את יכולה לנסות לכתוב לה במכתב מה את מרגישה וכמה את מבקשת ממנה להיזהר עם זה.
לעיתים אנשים שקרובים אלינו ינסו להקטין ולמתן משו שלילי שעברת כדי להצדיק דעה שלהם..
גם בלי לשים לב.
עכשיו אני שואלת אותך
יכול להיות שאמא שלך בחרה בדעה שונה משלך?
יכול להיות שהיא מציגה דעה יותר פתוחה?
אם כן אל תקחי קשה אין אדם מדבר אלא מנבכי ליבו
בטח היא בטוחה שאת צריכה לחשוב ולהחזיק בדעה שלך
על מנת שלא תפגעי..
אולי היא רואה בדרך שלך דרך יותר קשה ודרך שהיא לא היתה רוצה שתלכי בה.
את יכולה להגיד לה שאת מאוכזבת..

ואין לך מה להצדיק את הדעה שלך שמירת נגיעה זה בהחלט דבר חשוב ששומר על האישה.

הייתי עדה לפני כמה ימים לחילופי דברים מזעזעים (גרועים הרבה יותר)ברוח הדברים שתיארת בין אמא לבת ופשוט בכיתי ,לא האמנתי למשמע אוזני. זה נורא.

אני לא יודעת איך חיים עם אנשים כאלה .

(ואני לא מתייחסת לאמא שלך כי אני לא מכירה לא אותך ולא אותה ולא את הדינמיקה ביניכן).

אבל ברור לי: כל מילה שכתבת שאמרת היא נכונה וכל מה שאמא שלך אמרה פשוט לא. נקודה.

אני בטוחה שאמא שלך אוהבת אותך ורוצה טוב עבורך אבל היא לא צודקת,ממש מקווה שאת מבינה ויודעת את זה.

יש הרבה אנשים שיכולים להיות טובים בבסיסם אבל בגלל אלף ואחד דברים שעברו או חוו יכולים  לגרום נזק לעצמם ולקרובים להם בלי כל כוונה רעה. 

ואת צודקת, אמא אמורה להיות מה שכתבת שהיא אמורה להיות אבל לפעמים החיים והבחירות שבוחרים מעצבים בנ"א להיות מה שהם ..

אני חושבת שאת יכולה לקחת את צורת התגובה של אמא שלך כדוג' איך לא להיות .להשתדל ללמד עליה זכות ולנסות להמשיך הלאה.

ראיתי שכתבו לך אולי אפילו לכתוב לה מכתב איך הרגשת כדי שתדע להיזהר יותר להבא.(כאמור אני לא מכירה ויכול להיות שבד"כ אמא שלך הכי מקסימה בעולם ופשוט היה לה יום ממש לא מוצלח שגרם לכל הבלאגן המצער הזה)

 שולחת לך הרבה כוחות.

 

כדאי לדבר איתה על זה? או שהיא בכלל שכחה מזה...? ולא אכפת לה?

בסופו של דבר את צריכה רק אחד ואם באמת יכול להיות שכל אחד מהם מתאים, מה זה משנה מי זה?

תכלס אני אתחתן רק אם אחד. מי שאני שייכת לו אז למה לצאת עם עוד? בגלל שהם יכולים להתאים?!

ברגע שהאהבה שלך תתלבש על אחד מהם, כבר לא תשאלי יותר אף שאלה חח

ולראות למי מהם את מתחברת.

רק כי אולי אולי?

אליהם?

לא הבנתי מה האופציה האחרת שיש לך חוץ מלהיפגש ולבדוק

לפי סדר ההצעות והאנשים שהציעו לך תתחילי לצאת.
וה' יתברך יכוון אותך שתבחרי במי שהכי מתאים לך. באחד שלך~

אומנם כולם נראים לך בפרטים היבשים מתאימים אך יש התאמה ומציאת חן שאי אפשר לדעת מהי לפני שנפגשים.

הרבה בהצלחה נשמה~
כל דבר אני כאן בשמחה גדולה.

וואי ואמן תודה!

מי שייך לך.

וזה נכון, על הנייר מלא יכולים להתאים לנו. זה בדיוק הקטע.

בפועל עם ממש מעט יש את שאר הפרמטרים הרגשיים והנפשיים. זה נס להתחתן בעיניי ולמצוא התאמה.

 

בכל אופן נקודות מרכזיות לבירור להתחלה:

מציאת חן (מראה, קול, שפת גוף, וכו')

זרימה

נעים, תחושות טובות (לבדוק שאין דחיה נפשית/פיזית או רתיעה)

השקפה ושאיפות דומות 

 

לפגישות יותר מתקדמות:

ניצנים של רגש ומשיכה

הרגשת ההערכה 

רצון להמשיך בקשר 

 

ובסוף- הדדיות לכל הנ"ל.

 

בהצלחה!

 

חשבת פעם מהם הדברים/ התכונות החשובות לך בבחור?

 

כדאי לך לחשוב מה הצרכים הבסיסיים שלך בקשר/ בבחור

ולבחור 4-5 תכונות/ דברים קריטיים שבלעדיהם את לא יוצאת.

ותבררי עם המציע ועם עוד חבר וכד' אם יש לבחור את אותם 4-5 דברים.

 

כמו שכתבו כדי להתחתן צריך להיפגש...

ולדעת בוודאות מראש עם מי תתחתני זה לא אפשרי כי הרבה מההחלטה תלוי במה שיקרה ביניכם.

 

אבל כן אפשר לברר את הדברים הקריטיים לך מראש 

ולהרוויח שלא תצאי עם בחורים שכנראה במילא תחתכי אותם..

ובנוסף תרוויחי שבפגישה תהיי פחות שיפוטית ויותר פנויה לבנות את הקשר

כי את יודעת שאת הבסיס הקריטי כנראה יש לבחור.

 

בהצלחה!

 

 

 

 

אם "כולם מתוקים ומתאימים" זה אומר שאת עצמך אפס. 

אין לך דעה.

 

אני לא חושב שנפגשת עם אנשים רעים. אבל יש סגנונות ויש רמות שונות של אנשים שרובם לא מתאימים לך. עצם זה שאת רואה את זה ככה ש"כולם מתאימים" זה אומר לדעתי שיש שם משהו שלא מרשה לדייק על מה שנכון לך.

 

אבל אולי אני טועה.

הסדר לא קריטי. אפשר להיפגש עם בחורים שאת חושבת שיכולים להתאים לפי סדר ההצעות, או באנ-דנ-דינו.

אם את נפגשת עם בחור מתאים, ובבירור טוב לך איתו, ואת רוצה אותו, תוכלי להתחתן איתו כבר אז. כלומר: אין שום טעם להפסיק איתו ולהיפגש עם בחורים אחרים כי "אולי הם יותר טובים / נכונים". אם נראה לך שהוא לא בשבילך - עברי להיפגש עם הבחורים הבאים.

בהצלחה רבה בעז"ה!

תחשבי על זה ככה: *בעבר* חשבו להציע לך בחורים ו*בעבר הקרוב יותר* (שיכול להיות גם לפני שבוע..) חשבו על בחור אחר. אין הבדל מהותי בין העבר הקרוב לרחוק, וגם אין עדיפות להצעה האחרונה על פני הראשונה.
לכן אני חושב שכדאי לנסות לקדם ולא לחכות.

אני מהצד העמוס, וממש לא הייתי רוצה שמישהו יחכה לי עוד לפני שבכלל נפגשנו..

בסוף, זה גם יכול להיגמר אחרי דייט אחד.. לא חבל לחכות שבועיים- שלושה- ארבעה- חודש בשביל דייט? אחד?

פשוט אין לך מה להפסיד.

מקסימום תרוויחי ;)

אלא אם אחד הבחורים שאת מחכה לו הוא הבטחה גדולה. מנסיון, זה שמישהו הוא הבטחה גדולה לא אומר כלום (היו לי כמה "הבטחות גדולות" שהתבררו ככלום), אבל אם בלב את כבר מחכה לו אז אולי יפריע לך להתקדם. הרושם שלי מהכתיבה שלך זה שזה לא המצב, אז תמשיכי ליזום. לא צריך להתאמץ בטירוף, כי בסך הכל יש לך כמה הצעות ממתינות, אבל אם את חושבת על ליזום אז לכי על זה.

 

בהצלחה!

שאח שלי הציע לי את אחת ההצעות, ובגלל שהוא מנסה לשדך בינינו כבר כמה שנים, אני יודעת מי הבחור, ומאיזו משפחה הוא, ואני יודעת שיש פוטנציאל.
אבל אח שלי עשה את זה בצורה לא כל כך חכמה והעביר לי את התשובה של הבחור (אחרי שהוא ראה את הפרטים שלי) שהוא לא שולל, אבל הוא עמוס אז הוא מבקש לשמוע בעוד זמן מה (יותר מחודש).
אז עכשיו הוא כן קצת תופס לי מקום בראש, וזאת בעיה...

את יודעת על הבחור כבר כמה שנים ולא יצא מזה כלום.... אז כנראה הוא לא כל כך מפריע לך להתקדם...

 

כמובן תקשיבי לתחושות שלך, הן הרבה יותר חכמות מהניחושים שלי

רק יכולה להגיד לך שאני שיגעתי זוג במשך שנתיים וחצי, וזה נגמר אחרי 2 דייטים.. וגם זה כי הם אמרו שיבדקו שוב אם ככה שיגעתי אותם, אבל שאין קשר חחחח

 

לגמרי, 

 

+ תקופת מבחנים תכף נגמרת.. 

תקופת המבחנים שלנו נגמרת הרבה לפני רוב המקומות.

אם את צריכה להתחתן עם מישהו זה יקרה.

עוד אני מתלבטת למי מהאנשים שפנו אלי בעבר הרחוק לפנות, מישהי אחרת שולחת לי הודעה ושואלת אם אני פנויה..
מפה לשם אני מתחילה לברר.
נסתרות דרכי ה'.
ואגב, לפני שנה קרה לי בדיוק אותו דבר ויצאתי עם הבחור חודשים וחצי...

נראה לי זה סתם ילהט את הרוחות

תודה

ומה המשך המאמר?

אין המשך, זה כל הקטע.

 

דרושי וחידושי הרמבא"ד - דיטש, משה בן אהרן דוד (page 1 of 250)  

זה מעודד
אני כן רוצה להתחתן עכשיו!

להניח את זה כאן ולא לומר מה דעתך על התוכן

אני בעד הומור אבל עם גבולות.. (גם כלפינו וגם כלפי מחבר הספר)

המחבר עצמו כתב את זה כהלצה.
אתה אומר שלו לא היו גבולות?
למה להביא את זה זה לא בסדר כלפיכם וכלפיו?

רק עכשיו שם לב.
סליחה

את מתכוונת לשאול אם אני מתייחס אליה ברצינות? 🤔

(קראתי את זה לפני כן.. פשוט לא שמתי לב למשפט- התמקדתי בתוכן)

אז טוב שהערת, למקרה שעוד מישהם/ן לא שמו לב.

גם של עצמי,
שלפעמים משפט אחד שמפספסים משנה אל כל התמונה

נכון שזה לא מתאים לכל אחד.

התלבטתי פעם לגבי זה, ככלל אני מניח שתגובה הומוריסטית תעלה את מצב הרוח של הפורק או שהוא יוכל להכיל אותה אבל כן יש ניקים שלא אגיב להם ככה.

ומנחשת שיש כאן עוד כמה..

אני חושבת שזאת בדיחה שיש בה הרבה אמת. ואתה?

אחרת הוא לא היה מצחיק. אבל מעט אמת היא לפעמים גרועה משקר גמור.

 

לגופו של עניין, זו הכללה פעמיים:

 

א. נכון שיש נשים כאלה אבל לא כולן ולא רובן. 

 

ב. זו לא תכונה נשית, יש גם הרבה גברים כאלה. זו תלוי אופי.

היתה אישה שהתעקשה שהתשובה נמצאת אצלי ורק אצלי.

ורק אחרי כמה שנים הבנתי כמה שהיא צודקת!!!!

התייעצתי עם כל אדם אפשרי. אבל שורה תחתונה כלום לא יעזור 

משהו בפנים כבר החליט, וכדאי מאוד לשים לב אליו...

 

מוזמנת

היי נשמה~

אם עוד רלוונטי אז בשמחה גדולה♡