אז אחרי שדיברתי עם חברה ויצא לי ככה לספר לה כל מיני דברים שקרו לי
הבנתי שזה די הזוי ועלול להיות מעניין
אז דברים הזויים שקרו לכם, שוווווטו
אז אחרי שדיברתי עם חברה ויצא לי ככה לספר לה כל מיני דברים שקרו לי
הבנתי שזה די הזוי ועלול להיות מעניין
אז דברים הזויים שקרו לכם, שוווווטו
שתפו במחשבות של סוף שבוע
אמונה רעיה
המטיילת בארץאז סבתא שלי קנתה לי עציץ לכבוד המומולדת ועכשיו יש לי 3.
מתלבט אם לחלק בדייטים.
לחלק המעניין,
מעשה באישה אחת בצידון ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה. באו אצל רבי שמעון בר יוחאי והיו רוצים להתפרש (להתגרש) זה מזה.
אמר להם: חייכם (לשון שבועה), כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ומשתה, כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה.
הלכו בדרכיו (שמעו לעצתו) ועשו לעצמם יום טוב, ועשו סעודה גדולה ושיכרתו יותר מדי (השקתה את בעלה ביין). כיוון שנתיישבה דעתו עליו, אמר לה: בתי, חפץ טוב שיש לי בבית, טלי (קחי) ולכי לבית אביך.
מה עשתה היא? לאחר שישן? לאחר שישן, רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם: שאוהו במיטה והוליכוהו לבית אבא. בחצי הלילה ננער (התעורר) משנתו. כיוון שפג יינו אמר לה: בתי, היכן אני נתון? אמרה לו, בבית אבא. אמר לה: מה לי ולבית אביך?
אמרה לו: ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך? אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך.
הלכו להם אצל רבי שמעון בר יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו.
ארצ'יבלד

ארצ'יבלדאחרונהפירוש האמירה הוא שזה לא חיסרון אוביקטיבי בך, אלא בהתאמה
תלוי במידת הכנות שלה.
פעם יצאתי עם מישהי שנפרדה ממני ככה, והיה לי מאד מוזר, אבל ידעתי שהיא לא שיקרה. לקח לי כמה חודשים וממש במקרה השלמתי חלקים אחרים של הסיפור והבנתי מה הפריע לה, וזה באמת היה בגללה ולא בגללי.
יש הרבה דברים כאלה, שהם לא חסרון בך אלא שהיא מרגישה שאתה לא תוכל להכיל את ההבדלים ביניכם, או שהיא לא תוכל להכיל תכונות חיוביות (או נייטרליות) שלך
1. "הפריעו לי דברים אבל אני רוצה לעבוד על עין טובה"
2. "אני יודעת שאני חריגה, אבל דברים מסויימים הפריעו לי"
3. "אני לא רוצה לפגוע.. אז.." וכו'
4. "זה לא קשור אליך אלא אליי"
או שמשהו בך לא רע אלה לה הוא מפריע או משהוא אצלה היא גילתה שהיא לא מוכנה עדיין להיפגש או משהו כזה
קורה גם לטובים ביותר חח אל תקח קשה. זה לא באמת משנה למה.
מה שמשנה זה שהיא החליטה וכדאי מאוד לכבד את זה.


מה היחס שלך להוריך.
הגמרא בקידושין אומרת שכיבוד אב זה אפילו עד רמה כזאת שהוא זורק את הארנק שלך לים ואתה שותק, לא אומר מילה.
אמנם, דברים שקשורים אלייך לא שייך בהם כיבוד הורים בכלל. כל עוד את מתייחסת אליהם בכבוד כדאי שתהיי מספיק שלימה עם ההחלטה שאת עושה לבד.
זה קשה ללכת נגד ההורים אבל לעיתים זה מוכרח. כל עוד את במקביל מכבדת אותם בצורה גובהה ובבד בבד מחליטה אחרת, זה נפלא לענ"ד.
לתאר את הסרט הזה
כלומר לא יעזור לשים לזה מסביב פרחים
אבל זה מבגר, גם אותנו וגם את הקשר עם ההורים...
בררי את זה,
לדוג, אם הבחור לא למד בישיבה, אבל הוא יודע מה זה ללמוד ורוצה לעשות את זה זה כבר מעמיד אותך במקום טוב יותר. כנ"ל בכל תחום.
הפערים בין הדמות של הבחור, מה הוא עושה בחייו, הנתונים החיצוניים שלו
ובין מי שהוא שכמו שאמרת, בעל מידות, חכם, עדין ומתחשב.
ועוד יותר מבלבל , שההורים שלך לא תומכים בקשר
מבחינתם הדמות היא קריטית שיהיה דווקא במסלול הלימוד הישיבתי
ועוד הם משדרים לך חוסר אמון ביכולת ההחלטה שלך
שאת פזיזה, לא מבינה, מתאהבת בקלות.
תראי, זו סוגיה מורכבת ללכת נגד ההורים
השאלה אם את יכולה לרתום אותם למה שטוב לך בקשר
להשתחרר מהתדמית
ולראות כמה מה שמהותי , המידות שלו, טוב הלב ועוד, נמצאים.
וגם, עד כמה ההורים שלך צודקים בדעתם עלייך?
בסוף הם מכירים אותך היטב,
כדאי לך לשקול את התובנות שלהם.
ניסית לדבר על זה איתם?
ולשמוע טוב ובכובד ראש, לכבד.
האם את בטוחה שמה שמפריע להורים זה שהוא לא "נחשב"?
אין דברים נוספים?
אם זה רק זה- נדמה לי שאת מבינה לבד מה חשוב באמת.
לפעמים כשנמצאים כבר בתוך קשר אפשר לפספס והמון..
הרבה זמן לא כתבתי פה.. מידי פעם נכנסתי להציץ, חשבתי שאולי אם אתנקה מכל מה שקשור לנושא, אולי הישועה תבוא כהרף עין.. אבל לא,
וזהו, אין לי תקווה..
אין לי כוחות, אין לי כוח להתפלל, אין לי כוח לרצות, אין לי כוח לעוד פגישות ולעוד כרטיס למלא ולשלוח,
ושוב להסביר.. ושוב לתרץ, ושוב לשווק ושוב הלחץ מההורים, ושוב התלבטויות בלתי פוסקות.. ושוב תקופה של שקט אין הצעות.
וגלגל שחוזר על עצמו יותר מידי.
אני מרגישה שזה חסר סיכוי,
אני כבר לא בטוחה שזה יגיע בקרוב,
אין לי כוחות להתפלל על זה כבר.
די.
אה, כן, וגם עשיתי כבר הפסקה (\ות)
לא עזר, עודני רווקה.
ככל שעובר הזמן, מתרוקנת התקווה ויותר מתרוקנת האמונה.
והריקנות הזו גורמת לסוג של הרפיה במובן הלא טוב של המילה..
הרפיה בקיום התורה והמצוות, כלומר, אני עושה, כל מה שעשיתי פעם, ורוצה אפילו יותר מפעם. אבל אין לי חשק לעשות, אין לי התלהבות, הכל מלווה ב- נו עוד תפילה שגם ככה לא תעזור.. אין לי כוח!
ההרפיה הזו, ה- 'אין לי כוח לכלום' גורם לי לא לקיים מצוות כמו פעם, לא לעשות דברים בחשק, אין לי שמחה. אין לי אותה.
הכל מזויף, החיוך הזה הוא רק כלפיי חוץ, שההורים שלי לא יחשבו שאני מיואשת ויישברו גם הם.
אז ה', לא למעני, למענם אולי..?! אבל אני מרגישה שאני הורסת, הורסת את הסיכוי כי אין יסורים בלא עוון. אני ממש מאמינה בזה. אני מאמינה שזה עונש, העיכוב הוא עונש. אני מהאלה שהימרו עליהן מגיל נערות- שזאת תתחתן ראשונה.. אוקי.. כבר מזמן לא ראשונה. כל אחת שמתארסת או מתחתנת או בכלל הריון- אני באמת שמחה אבל נשרף לי, נשרף לי הלב. ואז אני אומרת טוב, אבל תביני, היא באמת צדיקה, מגיע לה. כנראה שלי עדיין לא מגיע.
ואני כ"כ מפחדת, מפחדת מהעונשים שלו. אבל ממשיכה..ממשיכה להרפות, לא מחזיקה מעמד. לא מצליחה לעצור את הנפילה.. אני מרגישה את זה, את ההתדרדרות. את הדעיכה בעבודת ה'. ולא, זה לא עניין של זמן, זה לא עניין של 'לגיטימי' או 'קורה..'
אני מרגישה שיש לי יותר מידי לתקן, ואולי העונש בא לידי ביטוי בעיכוב הזה. העיכוב הוא העונש.
אבל איך לומר לו שזה רק בגלל שאין לי כוח להלחם יותר. אין לי כוח, אני שבורה, בכל תחומי החיים..
מבולבלת, מיואשת, אין לי כוח, לא מחזיקה מעמד.
אולי נשמע דרמטי, אבל כן, כל מילה....
תודה למי שקרא את החפירה..
לא חוזרת לקרוא ולערוך, אין לי כוח..
ברור שיש לך חטאים שהסבל שלך מנקה אותם. לא זה שאת חלשה ואין לך כוח לקיים מצוות.
החטאים שהסבל מנקה הם חטאים שהסבל הזה לא גרם ולא עזר להם לקרות. כל אחד יודע מה הטעויות שהוא עשה בחיים.
החולשה שנובעת מהסבל שלך היא מוצדקת, ומובנת, ונכונה. היא הדרך שהקב"ה נתן לך להראות שאת חזקה ויכולה להתגבר. ואם את נכשלת בזה, זה רק מוכיח שהקב"ה מחכה לך שתצליחי. והוא מחכה עד שתצליחי. אם הוא היה מתייאש ממך, הוא היה נותן לך להתחתן בלי שתראי לו ולעצמך מה את מסוגלת לעשות.
אין סיבה להתייאש. המציאות תפתיע אותך לטובה, ואת אפילו לא יודעת מתי. אז את תעשי את מה שאת יכולה, תאספי את עצמך ותנערי את האבק, ותצעדי קדימה. תנצלי את המקום שאת נמצאת בו כדי להרגיש תחושת סיפוק של הצלחה והתקדמות, שתוביל אותך בסופו של דבר כמה צעדים מעבר למה שהיית בלי התהליך הזה
זה מה שיש לי לכתוב כרגע.
המון הצלחה.
תני למציאות להפתיע אותך לטובה
אם לא היה כך, אתה בהחלט צודק. ואכן קצת התלבטתי בזמן שכתבתי, והחלטתי בגלל הסיבה הזאת
והוא ישמיענו
דעתן מתחילמסופר על החוזה מלובלין (או היהודי הקדוש? אחד מרבני בית פסישחה) שבוקר אחד קם ללא התלהבות וחיות בעבודת ה' כלל, וככה החוסר המשיך כמה שנים. שנים בהם הניסיון הוא לעבוד אותו יתברך ללא שום התלהבות ושמחה, ללא סיפוק או חיות. אבל החוזה המשיך במאמץ מיוחד בעבודת הקודש עד שחזרה השמחה והרגש למקומו... הקושי בהוצאת הלב ממעשינו הינו קשה ביותר, אבל את הנסיונות הקשים שולחים לטובים ביותר, כידוע. אדם כי יקריב מכם קרבן לה' - אדם שמקריב מעצמו לבורא יתברך - ונרצה לו לכפר עליו.
ידועה השאלה מדוע ה' העניש את פרעה, הרי הוא יתברך חיזק את לבו! רבי יוסף אלבו מסביר שבזכות הניסים הנפלאים שעשה ה' במצרים הניסיון של פרעה כבר לא היה שלם. פשוט שפרעה ירצה לשחרר את בני ישראל - הרי אלוקים נלחם להם! לכן ה' חיזק את ליבו, כדי להשוות חזרה את הניסיון, שתהיה אפשרות בחירה ברע שווה לבחירה בטוב. כן, הקושי עצום, אבל תמיד ה' משווה את את אפשרויות הבחירה. כל הגדול מחברו - יצרו גדול הימנו.
אומרים שהקב"ה שומר בכל מעט זמן כמה צדיקים רווקים בשביל ההזדהות עם צער השכינה. הבכי הטהור שלהם בוקע רקיעים יותר מתפילות רבות של גדולים. אולי הבית שתבני בע"ה בקרוב אינו בית ככול הבתים, יש לו משמעות עמוקה עוד יותר מאחרים לתיקון צער השכינה. לפום צערא אגרא.
יש נקודה כזו אחרי ריצה ארוכה בה התחושה היא שנגמר הכח לגמרי, שאי אפשר להמשיך עוד צעד אחד. אבל אז, אם ממשיכים, אם שוברים את הנקודה הזו, פתאום מתגלה כח חדש, כח שנותן עוד הרבה. היא קיימת, על אף שאיננו רואים אותה כלל. יש לנו כוחות עמוקים יותר ממה שאנחנו מאמינים. דרוש אותם וימצאו לך מיד.
"לפעמים מתוך ייאוש פורצת תקווה".
שנזכה לראות את האור גם בחושך, ומתוך כך גם את האור הנפלא שבסופו.
להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות.
מישהי 1כדאי לדעתי לנסות לשנות מבט בכמה עניינים:
1. נכון שקשה שעדיין לא מצאת - אבל את בחורה צעירה. לא צריך לעסוק ב"השוואות". יגיע.
נכון שמייגע להיפגש שוב ושוב בלי שעדיין מצאת, למלא פרטים וכו'. אבל זה חלק מהעבודה בענין. יש כאלה שצריכים פחות לעסוק בכך, יש שיותר.
2. כדאי ממש לשנות כיוון: אם לאדם יש משהו טוב, ומשהו שעדיין לא כ"כ מצליח - הסברא הישרה אומרת, שלפחות ישמח בטוב שיש לו. כלומר, יש לך ב"ה רצון לתורה ומצוות, למעשים טובים, לתפילה - אז לשמוח בזה, להרוויח את זה. להתרומם בדברים טובים.
אבל מה את עושה? את מייצרת "תלות" בין העניינים. בשידוכים לא כ"כ הולך - אז גם לשאר "אין חשק"..
אפשר להבין, אבל זו ממש טעות, אפילו מצד התחושה. אדרבה, תגידי לעצמך, ב"ה - לפחות אם עדיין לא מצאתי מישהו מתאים, יש לי עולם פנימי. תסתכלי על זה בתור מתנה שמוסיפה כחות מצד עצמה, לא כדבר שתלוי בהצלחה נוספת.
וגם טעות ביחס לתפילה: בוודאי שכל תפילה עוזרת, בונה משהו באדם. גם אם לא עדיין בפעל בנושא שרצית. אשרי המחכה ויגיע..
3. אכן, "אין יסורים בלא עוון". אבל החשבונות שאת עושה בענין הזה, מוטעים ומחלישים.
בכללי, להוסיף טוב - אבל לא "לדעת בשביל הקב"ה" למה את עדיין רווקה.
אולי, למשל, בכלל העיכוב הוא כי המיועד לך עדיין לא בשל לזה? וה"יסורים" הם ההרגשה הקשה שלך - וה"עוון" הוא זה שאת לא מסתכלת כך על הדברים אלא מחלישה את עצמך?....
אז חבל לעשות יותר מדאי חשבונות כאלה. מה שצריך לתקן - משתדלים לתקן, ומוסיפים טוב. עבר לכך - מספיק עם החשבונאות.
אל תעסקי ב"פחדים מעונשים". טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו. ובוודאי שגלוי לפני הקב"ה גם הקושי - וכל מעשה קטן מתך קושי, יש לו ערך גדול מאד.
תוסיפי טוב ושמחה, בכל דבר שאת יכולה, תפסיקי עם הפחדות עצמיות, תשמחי על התחושה המוסרית שיש לך - ותקחי "הלוואה מהעתיד".. דמייני לעצמך אותך נשואה בשמחה, ותקחי משם כחות. תגידי לעצמך - כל משהו טוב שאני עושה כעת, מתרגלת כעת, בכל תחום בחיים - זה כבר הכנה לאז. יתן לי כח והרגלים טובים גם לאז.
אל תעסקי בשלילה - תוסיפי חיוב, וזה ימשוך את הטוב.
ותודיעי כאן כשאת מתארסת... לפי מה שניכרת האישיות שלך מהכתיבה כאן, בעז"ה לא תצטרכי לחכות יותר מידי - ומי שיזכה -אכן יזכה...
רק לא להחליש את עצמך. חזק ואמץ.
ריגשתם מאוד..
כ"כ נעים לקבל כ"כ הרבה תגובות נעימות ומנחמות..
בע"ה שנזכה כולנו לבשר ולהתבשר בקרוב ממש בשמחה!
נשואה המון שנים,ומעולם לא קראתי לבעלי בשם חיבה
אני שונאת את זה וממש מתגרדת כששומעת אחרים עושים את זה
אבל בעז"ה רק אחרי החתונה...
ואז את מגלגלת את זה איזה זמן בינך לבין עצמך
ועוטפת אותו בזה, יורה את זה ברגע של קירבה
ואז הלב עוצר לשניה, והלבבות פועמים בקצב אחיד
מישהו ניסה? יש הצעות? ראיתי שמבקשים 100 ש"ח רק לרישום.
שגרירים בלב - פרוייקט השידוכים של המרכז האקדמי לב - שגרירים בלב
פגשתי מישהי דרך שם.
אם אין לך 100 שקל לבזבז, תגיד לבחורה שאתה פוגש שהיא תשלם עליך כי אתה כבר שילמת 100 שקל
המון הצלחה
שווה לנסות לדבר איתו לפני ולהגיד בגדול מה אתה מחפש. ואם הוא חושב שיחסית יש במאגר אנשים שעונים עלזה..
בהצלוחה ! 
אוווופס, לא כתבתי בהתחלה.....נפש חיה.
זה מאגר שכיום עומד על כ-850 משודכים,מכל הגילאים(מ-19 עד 50),בכל הרמות הדתיות(חרדי-חרד"ל-דתי לאומי תורני-דתי לאומי-דתי פתוח-מסורתי-דתל"ש(חח כן כן יש כמה דתל"שים שם..). זה אכן התחיל ממכון לב אך התפתח בצורה יפה.
השאיפה היא שבכל מוסד לימוד(ישיבה,מדרשה,אוניברסיטה וכדו'),קהילה,גרעין ובכל מקום שאפשר בקיצור, יהיה לפחות 'שגריר',כלומר מישהו שיוכל לתת מענה למי שרוצה להרשם למאגר.
ב"ה יצאו משם כבר 5 זוגות בכ-8 חודשים שהפרוייקט רץ(הפרוייקט הוקם שוב לפני כ-8 חודשים אחר שהופסק מסיבות כאלו ואחרות,כנראה בעיקר כספיות).
הקונספט מאוד חביב-זה מאגר סגור שבנוי על 'שגרירים',רק הם מוסיפים משודכים ורק להם יש גישה למאגר(זו המשמעות שהוא 'סגור'),ורק הם מציעים /מחפשים בשבילך הצעות.
זה אתר אינטרנט שהממשק שלו מאוד יפה ונוח,ניכר שהשקיעו בו מחשבה.
כיום המחיר הוא 100 ש"ח למי שנרשם עצמאית דרך אתר 'שגרירים בלב'(אא"כ הוא לומד במוסדות המרכז האקדמי לב או בר אילן ואז זה 50) או אם יש לך חבר שהוא שגריר ואתה מתווסף דרכו למאגר,המחיר הוא 50 ש"ח.
השגרירים עושים זאת בהתנדבות,בלי שכר. ההכנסות הן בשביל התחזוק השוטף של האתר ,מפגשים מדי פעם של השגרירים(בעקרון זה פעם בחודש צריך להיות,לא תמיד זה יוצא) כדי להשתפר(לפעמים מביאים הרצאות אורח בהקשרים של שידוכים/זוגיות) ולנסות להוציא שידוכים,וגם לסדנאות בעיקר בזוגיות שמגיעות חינם למשודכים(אני חושב שלכל נרשם מגיע לכה"פ סדנה אחת חינם.לא בטוח בזה..).
רק לפרוטוקול כדי שיידעו-אם יוצא שידוך אזי כל צד משלם 1,500 ש"ח לשגריר שלו. מי שלומד במכון לב זה 2 נק' זכות כשיוצא שידוך.
בהצלחה!!
יש שגרירים רווקים?
כשאת מבינה את המשמעות של הדברים ובמה הם כרוכים ומוכנה לקחת על הדברים אחריות
מוזמנת לחפש
כמו שכתבו אם בדרך כלל את עם ספיקות אז מאוד הגיוני שגם כאן יהיו.
בכל מקרה ככל שהספיקות יהיו על השולחן יהיה לך יותר קל לעמוד מולם.
כדאי לרשום למה את רוצה להתחתן בפירוט, למה זה חשוב וטוב לך?
למה את מתלבטת ולפרט..ואז לברר עם עצמך כל פחד או שאלה.
ככה תוכלי גם להתחזק ברצון לזוגיות ומשפחה וגם להתמודד עם הספיקות.
ואם ישאר ספק או שהרצון לא יהיה ברור וחזק
כדאי לשאול דמות נשואה שאת מעריכה וסומכת עליה ולברר איתה. (מוזמנת בשמחה בפרטי אם תרצי )
בהצלחה!
הרבה לא הקפידו לתת לי ![]()
אבל מקבלת את זה שיש פעמים שאפשר להגיד אחרי פעם אחת שלא מתאים..
וכבר כתבתי לפני כמה זמן, ששאלת המבחן היא בלב. האם אני באמת אגיע פתוחה למפגש השני וארצה לקבל ממנו. או אני באה כדי לעשות וי, ואז חבל ושווה להפרד כבר קודם..
מאחלת שלא נצטרך לעמוד יותר בסיטואציה הזאת
תפוח יונתןכי הבחורות חותכות אותי עוד לפני זה ![]()
כדאי לחשוב מה לא נכון ( אולי לחשוב על הדרך שאתה מציג את עצמך? לחשוב על סגנון הבחורות שאתה יוצא איתם? אולי לדייק יותר את החיפוש?
ואם כל זה עשית-
אז מאחלת לך שתבוא מישהי עם עין טובה כמו שלך
תפוח יונתןויפה שאתה צוחק על זה.
אקוטי= פערים מאוד משמעותיים, פרטים מאוד משמעותיים שהחסירו ממכם וכדו'
תמיד ממשיכה לדייט נוסף
וככה גם ממליצה לכולם לנהוג
מפגש אחד של שעתיים לא מאפשר באמת הכרות אמיתית רגועה ונינוחה
כל עוד אין דחייה ממשית
אולי כי אף פעם לא היה לי דייט לא טוב![]()