פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 455)

תודה שסיפרת!! באמת משמח!!

תוכל אולי להגיד מה לדעתך עזר לזה? (אם יש משהו מיוחד...)

כאילו לא יודעת, תחזק אותנו.. אולי יש לך איזה דבר חוכמה בעניין 

(סגולה, תפילות, ברכות וכו')

אחרי הרבה תפילות

אינטליגנציה גבוהה (גם שכלית וגם רגשית), שיחה זורמת, סקרנות, פתיחות.

כלומר לא משהו שתלוי בו או בי...

כמובן כמובן שלאחר ההתאהבות אנחנו מספרים לעצמנו הרבה סיפורים יפים

שתקשיבי פשוט התאהבתי בלב הטוב שלו... 

אחרי הכימיה, יש תכונות שמאוד מוסיפות כמו אכפתיות, סבלנות, טוב לב, ענווה, וכו'... 

זה פשוט יהרוס את הקשר בשלב מסוים כנראה

או שיגרום להרבה מועקות ופגיעות 

זה מבאס =/

לפחות לא חיבור ריגשי

הכרתי בחורים מדהימים שהלוואי והיה לי חיבור אליהם.. אבל הערכתי בהחלט... 

שלב א' כימיה, שזה ממש ההתחלתי... אח"כ מידות וכל זה... 

(או שהתכוונת הפוך?)

אולי היא יוצרת את הפוטנציאל לקשר בעצם... כאילו הקרקע שממנה מצמיחים משהו... 

רוב החברות הטובות שלי ידעתי מהרגע הראשון שיהיו כאלה כנראה 

וכשבאמת מכירים אנשים לעומק ורואים את הטוב בהם זה מדהים ומחבר

זה לגמרי לוקח כוחות ואנרגיות

ומסכימה גם שזה לא יפה בסופו של דבר להפגש בלי רצון, 

גם לבחור הרי זה לוקח זמן וכוחות.

השאלה האם לך ברור מה הדברים הקריטיים לך והאם את גם יודעת להסביר ברור לאחרים מה הם.

כי אם התשובה כן, תסבירי לה מאוד ברור שזה נוגד את מה שאת מחפשת.

ותסבירי למה זה לא מתאים.

הרבה פעמים לא משתכנעים שזה לא מתאים כי בנות פוסלות על דברים לא מספיק ברורים או שפוסלות על יותר מדי דברים.

ואז מרגישים צורך לדחוף לך כדי שאולי הפעם זה יצליח בכל זאת.

ומצד שני אם את באמת ממוקדת במה שטוב ונכון לך,

את תמצאי מישהו כזה בעז"ה!

רק מסייגת בדבר קטן, שלפעמים פתאום מגיעה הצעה שיש משום מה חשק גדול להפגש וזה לא בדיוק לפי הקריטריונים

ואז זה מצריך בירור מה גרם לחשק, אולי זה בכל זאת מתאים.

אבל לפי מה שנשמע ממך אין לך חשק

ולא נפגשים בלי חשק!

אבל אחרי המון פגישות כבר אין כח ואנרגיות לעוד פגישות סרק, ולכן רוצים להוריד אופציות שמראש יודעים שהן לא מתאימות.

הכוחות שלך יקרים

חבל לכלות אותם בדייט שלא יוביל לשום מקום.

נשמע שאת משוכנעת שהוא לא מתאים.

וגם החברה בטוחה בזה.

מה באמת יש לך להפסיד אם תגידי לא?

ממה את מפחדת?

מה יותר הפסד,להיפגש ולהכאיב לעצמך, או לא להיפגש?

עד כמה את משוכנעת שהוא לא מתאים?
אולי הוא דוקא כן מתאים וההתנגדות היא אחרת?

את יודעת מה הדברים הקריטיים שלך? 

אם הוא לא עונה עליהם, מה גורם לך לחשוב שלתת צ'אנס לדייט איתו, יכול להוביל לחתונה בסוף?

אם את מחליטה להיפגש איתו, תכיני רשימה של כל הסיבות למה מהדייט הזה יכולה באמת לצמוח חתונה.

ותבואי בהכי טוב שלך.

אם אין סיבות כאלה, אולי יותר טוב לך, שתשמרי את הכוחות כדי לבוא לדייט מתאים בכוחות שלך.

ובתוך כל זה, מה אומרת לך האינטואיציה? מה הקול הפנימי היציב, הבוטח והשקט, שכל הזמן נמצא שם?

היא הרבה פעמים יודעת מצוין.

רק צריך לזהות מה הקול שלל האינטואיציה ומה קולות מבלבלים , צועקים ולא קשורים. 

בהצלחה

אגב, @ימ''ל מה שלומך?

@ארץ השוקולד קורע אותך מהמבחנים.

@אנשים ש

תציע לה ותראה מה היא מעדיפה. זה נראה לי הכי טוב.

אם יש לה צורך בזה ומבחינתך זה אפשרי אז סבבה.

אם היא לא צריכה גם סבבה.

סליחה, הייתי חייבת, זה פשוט קונטציה כ'כ שלילית

לדעתי טלפון, בשביל מה להיפגש?

אתה נשמע אדם ממש מיוחד.

בסופו של דבר השידוכים הם רק משמיים, "מה' אישה לאיש".

והרבה דרכים למקום, אין לנו מושג מה ה' מתכנן לנו..

אבל אנחנו כן מצווים לעשות השתדלות, לא להגזים בהשתדלות אבל כן לעשות דברים נורמליים.

אם אתה פחות מתחבר לשדכנים אתה יכול לנסות קודם לפנות לחברים שלך לשאול אם יש להם הצעות, ואם זה לא הולך לדעתי חובה לפנות לשדכנים, אתה לא הבן אדם הראשון שעושה את זה.. ובפועל זה עובד בגדול..

לא יודע אם זה סגנון התגובה שציפית לקבל

אבל הרגשתי צורך לכתוב

בהצלחה רבה!!

וכן ככה זה עובד =/ 

הפרטים שמורים בכל מיני מאגרים, לפעמים יוצא מזה משהו, והרבה פעמים לא.

אבל לדעתי זה עדיף על אתרי היכרויות... 

אז כן שמבקשים ממך פרטים- תתן!! חח

ממש נהניתי מהחרוזים

לכל אחד ואחת יש רשימה ארוכה של דברים שהיה רוצה שיהיו בבן הזוג.

חלקם חשובים לו יותר וחלקם פחות.

חשוב למקד מה הדברים הקריטיים לי, שעליהם אני לא מוכנה להתפשר.

העדיפות היא להצליח לברר מראש ולא להפגש עם מי שאין לו את הדברים הקריטיים (בערך 4 דברים).

אם את כבר בתוך קשר עוד לא מאוחר מדי, תחשבי האם זה קריטי לך או שאת מוכנה לחיות עם רמת הדוסיות שלו.

את יכולה לחשוב איך יראו החיים שלכם עוד שנה/ שלוש שנים / עשר שנים. את תהיי מרוצה?

לפעמים הפחד לא למצוא מישהו אחר טוב ושכן עונה על הדברים הקריטיים שלי יכול לנהל בהחלטה.

אבל בסופו של דבר עם ממוקדים על כמה דברים בודדים קריטיים זה הופך את זה לפשוט יותר

ובעז"ה אם תחליטי לעזור אותו כי זה מאוד חשוב לך,

את תמצאי את האחד שגם יהיה מספיק דוס בשבילך וגם יהיו בו עוד הרבה דברים טובים וכמובן אהבה,

בהצלחה

לדבר שיחה מוכוונת חתונה, בית, עתיד, ילדים

שיחה על כל הפרטים הקטנים והגדולים

בשיחה (או כמה שיחות אם צריך) יתבהרו לך המון דברים

יכול להיות שהוא נגיד גדל במקום לא דוסי כל כך אבל הוא כן בכיוון ויש לי לב שמתפעל מדברים של קדושה באמת רק שהוא בתהליך... לעומת זאת יכול גם להיות ההפך. הכיוון גם חשוב לדעתי (הערה: אני צעיר ורווק. לקחת כל מה שאני כותב בעירבון מוגבל)

שזה לא עובר ולא נעלם ואנשים לא משתנים.

הפער הקיים ביניכם, אם תחליטו להתחתן, יישאר ובגדול.

זה אומר שהבית שלך יכול להיות אחרת ממה שתכננת אותו.

מצד שני, גם לקשר חזק ואמיץ בין בני זוג יש ערך רוחני בלתי מבוטל.

אז צריך לשקול גם את השאלה כמה זה נראה לך הכי הכי מתאים לך מכל בחינה אחרת.

אני מכירה מישהי שויתרה על גבר שמאד אהבה למען האידיאל והתורניות וזה, ובסוף - כל החיים היא ממשיכה להצטער על זה שהיא הפסידה אותו, וזה מעיב על הקשר שלה עם בעלה.

גם זה לא בדיוק 'בית של תורה' - שהעינים של האישה לא ממש נתונות רק לבעלה....

המידות הטובות הן האלף בית של הבית, ומתוכן מגיעים דברים אחרים.

אם הוא אדם דתי ולא דתי לייט והכיוון שלו הוא דתי ולא מחפף, והוא מתפלל במנין וחשובה לו שבת וחינוך טוב, הסיכוי הוא שתחיו בשלום והבית יהיה עם תורה.  

הרבה דברים בזוגיות מגיעים מתמיכה ודחיפה של בן הזוג, אז נכון, אין  להתחתן במחשבה שהוא ישתנה, אבל שינוים קורים לכולנו במשך החיים וגם שינוי של חוזק הדת בבית יכול לקרות.

זוגיות טובה, קשר טוב והבנה בין בני זוג לא מוצאים בקלות.

לכן לקחת גם את זה בחשבון לפני שמחליטים.

לדבר על הנושא יכול גם לתת כיוון להחלטה .

הרבה הצלחה.

האם הציפיות הדתיות שלך נובעות מהבית מהיסודות שלך? או מאולפנא/ מדרשה/התרשמות חיצונית?

כי בגילאים מתקדמים בהמשך החיים יש נטיה לטבע היסודי לחזור ולהיות דומיננטי יותר, והאידיאלים של ימי הנעורים מעט דוהים.

שואלת, כי כימיה, טבע, ומידות מעולות- זה כל כך כל כך קריטי וחשוב!!

יש המון שויתרו על קשר כזה ונשואות לפי השאיפות ה"דתיות",

אבל אז יש המון קושי בטבעיות הפשוטה של החיים.

קצת חוששת לכתוב פה על הפערים, מחשש לאאוטינג..

אבל בערך מזדהה עם מה ש-פרה- כתבה..

וגם מה זה "הרבה יותר פתוח". כמה הרבה..

וכמה התכניות שונות ממה שרצית.

ומה השיח ביניכם.

קשה לענות מרחוק ללא פרטים.

מה יעזרו מידות טובות בונוסים ועוד, אם לא מדובר בדוסי גמור להתרחק. 

זו הייתה בדיוק ההתלבטות שלי

ב"ה התחתנו

אם תרצי אשמח להרחיב בפרטי

רק משו אחד- 

אם את מחליטה להתחתן איתו- זה רק מתוך הבנה וקבלה מוחלטת של העובדה שזה המצב הדתי שלו

שלי שום רצון שהוא ישתנה יום אחד

שאלת השאלות בהתלבטויות היא "מה חשוב לך?" או "מה הערך שחשוב לך?"

למה חשוב לך שהוא יהיה דוס?

כי זה הציור שציירת לך?

כי את רוצה להקים בית של תורה?

או כי חשוב לך שההורים שלך יקבלו אותו?

ועכשיו כשזיהית מה חשוב לך, תעשי הפרדה.

את יכולה להיות דוסית כמה שאת רוצה,

אבל החיים שלך זה לא החיים שלו.

כל מה שצריך זה כבוד הדדי.

שהוא יכבד את הבחירה שלך להיות דוסית במינון שאת אוהבת

ושאת תכבדי את הבחירה שלו להיות דוס במינון שמתאים לו.

זאת הזדמנות נהדרת לשים לב לגבולות של כל אחד.

לא להתערבב ולא להתערב ולשמור על מרחב מכבד ומאפשר.

בהצלחה רבה

אם תרצי לחדד משהו את מוזמנת לפנות אלי בפרטי 

י'גנוב

ישר כח.

@חן,

הא, עם ניק אחר הייתי 

כשהייתי בכתה ט' וסיפרתי לר"מ שלי שאני הומו, סיפרתי לו על הפחד שלי להישאר בודד.

"אבל אתה בכתה ט', מי בכלל חושב של חתונה בכתה ט'?!" 

עניתי לו שבגלל שאני יודע שזה לא יקרה, אני חושב על זה כבר עכשיו, ומדוכא מזה כבר עכשיו..

הפחד מהעתיד, התחושה שזה לא משהו זמני אלא באמת מצב קבוע שלא ניתן לשנות אותו... זוועת עולם.

כשהייתי בכיתה י"ב, הייתי בטוח שאני אתחתן עם אשה לסבית. איזה כיף זה יהיה, להיות נשוי, להקים בית כאחד האדם, לשמח את הקב"ה (ולהבדיל גם את המשפחה שלי)

...

בשיעור א' אפילו דיברתי עם רב מסוים שהתעסק עם שידוכים כאלה, אבל אז חטפתי את האמת לפנים... "הבעיה היא שכמעט כל הפונים אלי הם גברים. נשים פשוט לא רוצות להתחתן עם הומואים, אפילו אם הן לסביות". אחרי שלחצתי עליו שינסה להסביר לי את הפער הזה, הוא הודה ש"לאשה הרבה יותר קל לזייף, היא יכולה להיות עם מישהו שהיא לא נמשכת אליו, והוא כל החיים לא יידע מזה בכלל. אז למה לה להתחתן עם מישהו שלא יאהב אותה אף פעם? לגבר זאת בעיה. הוא לא יכול להתחתן עם אשה רגילה, היא מהר מאוד תבין שהוא לא נמשך אליה".

הוא אמר לי שהוא יכניס אותי לרשימה, ביחד עם כל שאר הגברים שפנו אליו, ואם הוא ימצא מישהי רלוונטית - הוא יחזור אלי.

עד היום הוא לא חזר 

ב"ה היום אני נשוי באושר לאשה מיוחדת במינה, מתוך אהבת אמת.

קודם כל, ממש לפני כמה ימים פרסמתי כאן איזה פוסט...

זוגיות עם להט''ב או להט''ב לשעבר - נשואים טריים

בתגובות שם גם הפניתי לשני סטטוסים שנכתבו עלי בפייסבוק עם עוד קצת מידע עלי.

דבר שני, אני אומר את זה לכל מי ששואל: הסיפור שלי הוא רק שלי. הוא לא מוכיח שכל הומו יכול לפתח משיכה לנשים, הוא מוכיח רק על עצמי.

הפחד הכי גדול שלי זה שאנשים יראו את זה שהתחתנתי, ויגידו לחבר/ילד/שכן ההומו שלהם "הנה,תראה אותו, הוא הצליח להתחתן, אז גם אתה תצליח".

תודה ממש ששיתפת, קצת אור בכל הנושא העלום הזה... 

לא יודע יותר מזה.

צריך להבין שאף אחד לא מחכה לי, ואם אני מרגיש צורך להתחתן הצורך גובר עם השנים. והסיכוי להצליח קטן עם השנים - מהרבה סיבות, ואוכל לפרט. ולכן ככל שהגיל עולה אפשר פחות לסנן. האם השאלה שלה היא בררנות? אין לי דעה בנושא. אבל ברור שבגיל מסוים צריך לוותר על שאיפות שבגיל צעיר יותר היה אפשר להתעקש עליהן

כך גם אני מתייחס לזה

יכול להיות שבטווח של עשר השנים הראשונות זה פחות בא לידי ביטוי. אבל בגיל 30+ ובטח 40+ לדעתי זה משמעותי מאד. המטרה היא לא למצוא אהבת אמת בגיל 60. במטרה היא להספיק לחיות חיים זוגיים (וזה בלי לדבר על ילדים). שמעתי משפט ואני מסכים איתו "אין אף אדם שבשביל להתחתן איתו שווה לחכות 20 שנה"

שאם הייתי מגיעה לגילאים האלו, ממש לא הייתי מוותרת על אהבה. בלי אהבה בעיניי אין בכלל זוגיות, אין כלום. 

כן מסכימה איתך שהייתי מוותרת על חלומות כמו רמה רוחנית מסוימת או אידיאל של בית שהייתי רוצה להקים.

שורה תחתונה יש שני עניינים בעיניי, אחד  הרצון להקמת בית בסגנון מסוים ואיך הייתי רוצה שהאבא לילדים שלי ייראה, ודבר שני זה איך אני רוצה שהזוגיות שלי תיראה. ואני תוהה לעצמי במה הייתי מתפשרת יותר. וחייבת להגיד שיש מצב הייתי מתפשרת על סגנון הבית...

אני מבין את האמירה כאמירה עקרונית

מבחינה מעשית, מאד יכול להיות שהעקרון הזה סתם תוקע את האדם בלופ שהוא לא יכול לצאת ממנו (מה אם יש לי בעיה לפתח אהבה?).

ברור שאין שאיפה לוותר או להתפשר. על כלום. אבל אם יש רשימה של יעדים, ויש אופציה להשיג חלק מהם, ויש סבירות מסוימת שאופציות אחרות לא יתנו יותר מזה - אז עדיף רבע ציפור ביד מאשר חצי ציפור על העץ

ו"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" נאמר גם כאן. והוא נכון במיוחד כאן. אנשים במצב של צורך מוכנים לוותר ולהתפשר על דברים שהם לא חלמו לוותר עליהם כשהיו שבעים ונינוחים. צריך לזהות מתי מדובר בוויתור מתוך יאוש - שהוא לגיטימי אבל מסוכן - לבין ויתור מתוך הבנה של המציאות, שהא בריא; אבל ברגע שיש מודעות מלאה למצב, אפשר להתפשר על הכל (כשצריך)

אם האדם נראה לך, עניינית, כאופציה מתאימה, אז לכאורה יש מקום לנסות שוב.

בסדר, הוצאת את העצבים... עשית את שלך.

אבל הרי באמת יתכן שמישהו "יבהל" פתאום ויבטל. יש דברים כאלה.

אז סביר שכדאי לבדוק, אלא יותר במתינות.

מה שכן, אם את מחלטה לבדוק מחדש - אז באמת מחדש. לא לנטור כל הזמן על הפעם הקודמת, ולא להעלות את זה כ"קלף".

פרקת כבר מה שרצית. אם בודקים - אז בלב נקי.

הפחד ש"עם כל אחד זה לא באמת וודאי" - עלול להכשיל.

זו לא "הגרלה". אחרי שרואים שהנתונים העקרוניים מתאימים, וגם ההרגשה האישית ביחס לאדם טובה - הרי שיש בחירה. עם "וודאי" או לא - תלוי הרבה בהתנהלות אחרי שנישאים, על הבסיס שיש התאמה ראשונית ונעימות זה עם זה. תבחרי בטוב, ותעבדי עליו.

בהצלחה רבה לך, חושבת עלייך... הלוואי ותמצאי את שאהבה ליבך

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי

שלמסע הזה יהיה סוף טוב

שכל מה שאני עובר בדרך

יהפוך חולשה לעוצמה גדולה

לא נבראו עיכובים בעולם בין עיכובים גשמיים בין עיכובים רוחניים , כדי לעקב דברים, אלא כדי לחזר על ידי ההתעכבות עוד יותר ויותר את זרם האורה, ואת גדולת החיים בצחצחותם העליונה.

כמה צריך האדם הרוחני להתגבר על עצמו שלא יתיירא מדמיונו, ולא יתיירא גם כן לפתח את דמיונו בעושר גדול, כדי שיהיה בסיס וכסא הגון לאור השכל העליון, שאוצר בקרבו את יסוד התפארת של חיי האמת.

אפילו כשימצא אדם את עצמו טבוע עמוק מאד ברפש החיים, ידע שההתבודדות הפנימית תמציא לו בחזרה את עצמיותו אשר אבד, ואור נשמתו ישוב אליו. וגם אם מניעות נשמתיות ופתולוגיות ימנעוהו, אל ישים אל לב. ולפעמים יש, שבמקום של רפואה רוחנית שהוא דורש, צריך הוא רק רפואה גופנית, ולא יעיב בדעתו את אור צהלת נשמתו בכל מניעה שבעולם, מאחר שיודע הוא בעצמו, שחשק של טהרה עליונה קבוע בו עמוק.

שאור שבת קודש יחלחל ויספג בנו בטהרה ויתן לנו כוחות נכונים להמשיך בעשייה טובה למען עשות לו יתברך דירה בתחתונים. הייליקער שבת.

זה נכון מאוד מה שכתבת.

ובאמת כשקשה לפעמים עדיף לחפש בעצמך את מה שמתאים *לך*, למרות שזה יותר קשה משיאכילו אותך בכפית..

אני כבר אשתדל למצוא את הקטע היותר מדויק בשבילה, ממה שנתתם לי ביחד עם מה שאני מכירה.
כי אני קצת מכירה אותה

תודה.

ואחת הדרכים היא ע"י מחמאות והתייחסות חיובית, לא?

לצורה , סטייל, טוב טעם.

להגיד מחמאות כשהזמן והסיטואציה מתאימים לכך ולא לתקוע בלי קשר ולהביך את הבחורה המסכנה.

וגם מבולבלים.

אתה ענייני - הוא יבש ולא נחמד.

אתה זורם ונחמד - הוא בעייתי.

תראי, לרובנו יש טאקט. ולרוב אפשר לראות איזו התנהגות מתאימה לבחורה שמולך.

אבל אל תשכחי שבני אדם שונים אחד מהשני:

מה שבחור אחד רואה כנחמדות פשוטה לאחר זו קרבה מוגזמת,

ומה שלך לא נעים יכול להיות למישהי אחרת נחמד ואפילו נצרך בקשר.

אני גם חושב שמחמאות צריכות להיות קשורות לסיטואציה ועם פרופורציה לרמת ההיכרות אחרת זה מרגיש פתטי.

אבל יש כאלה חושבים אחרת... לא יודע למה. 

את יכולה ללכת לכל מיני פעילות חברתיות 

אז קודם כל כמו שכתבו יש פעילויות חברתיות שזו דרך נחמדה יותר להכיר 

בחורים. אגב זה גם טוב שהם יכירו אותך בשביל להציע חברים.

יש גם שדכנים ממש טובים במקומות מסויימים. 

ויש עוד רעיון שעובד טוב (העתקתי מתשובה שלי בפורום)

שמעת פעם על מאתרת הצעות?

זו מישהי חברה/ מישהו מהמשפחה (כמובן אפשר גבר או אישה)

העיקר שיש לה זמן קבוע לפנות לזה והיא מכירה אותך ושהיא זורמת, רצינית, קולטת אנשים וכו'.

ו.. צריכה כסף.

ואת משלמת לה לפי שעות עבודה שבועיות.

את מגדירה לה בצורה ברורה מה את מחפשת. מה הרצונות שלך הצרכים וכו'.

חושבים יחד באלו מקומות הוא יכול להיות. בוגרים של איזה ישיבות/ מוסדות וכו'.

והיא הולכת לאותם המקומות ומנסה לברר ולמפות (לדוגמא במכון לב יש ממש מאגר רציני של בוגרים ושדכנים שאפשר להיעזר בהם) היא ממש עובדת מסודר וחורשת מקומות.

(אם תרצי בפרטי יש לי כמה טלפונים של אנשי קשר שעובדים בישיבות/ מכון לב וכו')

זה רעיון שממש עובד, למה?

כי היא עובדת רק אצלך!

היא לא שדכנית שיושבת מול מאגרים היא ממוקדת רק בך 

ומחפשת בכל מקום שחשבתן עליו..

והיא מדווחת לך כל שבוע מה עשתה וכו'.

והכי חשוב היא עובדת כל שבוע זמן קבוע (שקובעים מראש)

וזה משתלם לה לגמרי.. (ולא צריך לתזכר) לא טובות וכו'..

מה שחשוב ומנסיון מקדם מאוד זה קודם לברר מה קריטי לך 

4 דברים/ תכונות שלא תצאי בלעדיהם ואותם להבהיר למאתרת/שדכנית.

זה ממש חוסך הצעות לא קשורות.

יש עוד רעיון ששמעתי עליו אבל לא ניסיתי..

ללכת לחברה ולהסתכל יחד באלבומי חתונה על הבנים ואז חושבים יחד  (ואם רואים מישהו שאולי מתאים. נעזרים בבעלה או בדמות המקשרת..) זה טוב גם אם לא תמצאי שם. כי זה מושיב אותה לחשוב וככה גם היא יותר מבינה מה את מחפשת.

זה גם מושיב אותה להשקיע ולחז

שתהיה הצלחה גדולה ושנת שמחות!

אני מכירה שדכנים מכל מיני סגנונות וגילאים אם תרצי. תגידי .

לגבי מאתרת הצעות. ממש כדאי לחשוב עוד ולנסות לשאול חברות ממש יכול להיות שמישהי תרצה.

אפילו לעבור על כל רשימת אנשי הקשר בפלאפון פתאום תגלי רעיון חדש.

אם לא תמצאי רעיון. אפשר לבקש משדכנית לעבוד ככה בשבילך לפי שעות וכו'.

גם לה שווה לקבל ממך משכורת קבועה.

אולי אפילו אחד מהזוגות המארחים ברעיון הנפלא שהציעו כאן למטה

יוכל להיות בעצמו מאתר ההצעות.

רק טוב שיהיה והרבה ברכה!

שנעבור לפרטי? 

לדוגמא אני הולך להרצאות של בנים ובנות יש בי-ם ובמרכז. תלכי לכאלה שיש בהם ישיבה חופשית ולא כמו בהרצאה. בחנוכה הייתה הרצאה של הרב יוני לביא ואחרי זה פעילות ושירה. 
לפני כמה שבועות הייתה סדנת עץ בערב עם אוכל וכו'. היה נחמד מאוד וזה גם נותן מרחב לדבר עם האנשים ששם. 
מה מעניין אותך ?

עם  חיים קורץ.

שמעתי שהוא שדכן מוצלח.