פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 523)

חבל. לטובתך עדיף לעשות כמה שיותר מוקדם. ולטובתו זה לא פייר.

שהוא יחתוך. לא אוהבת להיות במקום הזה.

 

(איזה תינוקת אני נשמעת )

 

 

שיהיה הגבר!

אבל באמת חבל. זו שחיקה מיותרת. הקושי רק יגדל על הזמן. עדיף לטפל בו כשעוד קטן יותר.
כוחות ובהצלחה!

ואני כבר לא בקשר עם אותם בחורים שהתנדבו בביהס

מתקשרים אליהם!! מנסיון.
ועוד דבר אולי מפתיע - הרב הוא לא 'קדוש מעונה' (אפילו אם הוא 'מנהיג ציבור'). אם הוא לא עונה בטלפון - מתקשרים שוב במרווח של כמה שעות. ככה כמה שצריך. (יצא לי פעם להתקשר לאחד מגדולי הרבנים בציבור שלנו וככה הורו לי לעשות).
בהצלחה רבה!!! סחתיין על ה'חתירה למגע'!!

ובטח, תבררי דרך צד כה

רב, חבר, קרוב/ה...

בעזרת ה' אחריי בין הזמנים אנסה אצל הרב שוב.
בעזרת ה' בקרוב לכולם

בבין הזמנים יש לו זמן,

כי בתוך הזמן - אין זמן..

 

כל הכבוד לך!

בהצלחה

 

כשאנחנו דוחים דברים זה רוב הפעמים בגלל פחדים והפחדים הללו תוקעים אותנו. אין מה ךעשות צריך לפוצץ את הפחד ואח"כ לגלות שהם באמת היו כלום ושום דבר.

רב הוא בנאדם כמו שכתבו מעלי. טפשר לנדנד לו קצת. הוא לא ירביץ לך. אם הבחור יהיה פנוי - נהדר - אם לא - בכל מקרה כרגע במילא זה 'לא' כל עוד לא פנית.

פים שמעתי אמירה צינית שאומרת שבנאדם אומר לך חכה אני אחשוב על זה שבועיים - זה לא אמיתי. בגלל כשבנאדם חושב דקה ברציפות זה כבר נס. אני בעצמי תוך כדי כתיבת שורות אלו דוחה דברים. אבל חייבים להתמודד עם זה. מקווה שעזרתי ולא סתם הייתי נודניק.

 

ממליצה לך לא לפנות בצורה ישירה במיוחד אם הוא דוס רציני , אני דואגת ללב שלך..

 

כל הכבוד!

היה רוצה, היה יוצא.

 

כל הישועות.

זה באמת קשה..
בדיוק שמעתי שלפעמים עשיית יתר מובילה לעייפות באמונה. עד שנדמה באמת שאין לנו כוח ואנחנו כבר אולי לא רוצים.. שמעתי שרבי נחמן אומר שצריך להכניע את כוח המדמה על ידי שמחה (הוא אומר שההכנעה היא בחינת יד ויד זה בחינת שמחה שכתוב ''ושמחתכם בכל משלח ידכם'').
לא יודעת אם זה מתחבר לך לחוויה שלך, אבל לפעמים ה' דווקא משדר לנו דווקא להרפות, להרפות ולדעת כי הוא אלוקים.
אני מוצאת שכשאני עסוקה בדברים שמשמחים אותי קל לי יותר להרפות..

מלא אמונה!
בחינת גם אם נדמה...

אתה רק בן 19 מה כל-כך מעייף?
אני באמת שואלת לא חלילה מזלזל
עוד נקד הכתיבה שלך מהממת תמשיך לכתוב

זה שהוא בן 19 זה לא אומר שהוא לא יצא הרבה, ושקשה לו..

לכל אדם יש דברים וניסיונות שהוא עובר...ומהמקום שלי עכשיו אני מרגיש מעוד עייף אבל משתדל לקבל כוחות

זה מחליש ממש! בעיקר אם זה דבר טוב.

ואחרי שאתה עושה הרבה מאוד ואתה משתנה (לטובה) ואתה מתקן הרבה מאוד בעצמך, וזה עדיין חסר.

אז זה כואב כי אתה מרגיש שאתה מוכן ובאמת חושב שהגיע הזמן!...אבל כנראה שלא  

היא בעזרתו תגיע ממש עוד מעט(:

ואל תעזוב ידיים אף פעם. אף פעם.   וכמו שאמרו פה כבר שאולי כדאי קצת להרפות, לשחרר..
והי, אהבתי את הכתיבה שלך

רואים את הכאב שלך את הייאוש שמים לב שצפית.. ולא סתם צפית כנראה שבאמת מגיע לך שמגיע לך הכי טוב שיש.
זה יבוא אל תשאבי לכאב הזה..
אנחנו כל הזמן מתכננים דברים בראש שלנו כי באמת מגיע לך הכי בעולם.
אבל זה לא פה תחרות (עם עצמנו) ממש לא.. הוא יגיע לך בזמן הנכון לך , וקל מאוד להישבר ולהיכנס ליאוש.

לא מבינה למה היא ולא אני? דבר ראשון כנראה שהתפילות שלך כל-כך מתוקות שרוצים אותם עוד קצת .. בדיוק במקום שהכי כואב לך.
דבר שני כי זה לא הזמן שלך... והזמן שלך יגיע ויגיע בגדול לא סתם חתן חתן כמו שרצית(: ויהיה לך המון כיף ונעים ביחד...

אל תפלי ליאוש ... אין לך מה מה ששלך באמת שלך ב"ה תודה על מה שגם לא קרה.. כי מה ששלך עוד יקרה!!!!! ואת לא סתם יחלת לזה אל תדאגי חייכי קצתת
תהני מהימולדת שלך גם בלעדיו (; יאללה באלגן

לא יודע אם זה קשור לכתוב את זה אבל זה מתוך רצון לעזור ובתור עצה אישית (שמקורה בספרי חז"ל כמובן) אם תוכלי לקרוא כל יום כמה פרקי תהילים, על הסדר, לאט ובכוונה, תבוא עלייך הברכה. גם יקרב אותך לה' יתברך צמוד צמוד, וגם ישפיע עלייך ברכה ⁦בע"ה ⁦️⁩

ואי, שבעז"ה רק תצמחי מזה!!!

הרבה שנים מאושרות, בעז''ה

ושיהיה טוב, כשהוא יגיע

ועד.

 

 

אתם באמת לא מבינים כמה ההודעות שלכם מחזקות אותי! כמה כיף לי לשתף אתכם, לשתף שאני יודעת שאף אחד לא ישפוט אותי שבאמת יקשיבו לי.
תודה לכם! אין עליכם.

את מתארסת? אם כן מזל טובב ב"ה
ועוד משהו אם יש לך יום הולדת?
אז המון בריאות ואושר ומה שתאחלי לעצמך..
יתגשם במהרה אמן

המון מזל טוב! ⁦⁩

שתזכו להקים בית מלא שכינה אמונה אור שמחה ואהבה!!!

איזה כיף שאחרי בין הזמנים מלא בדייטים פתאום כולם מתארסים

רק יומולדת!
אבל תודה על האיחולים
כשיבוא היום אברך שוב

חלקית

אבל לא הבנת שאני זאת שאמורה לברך אותך

ביומולדת שלי ברכתי את עצמי (;
חחחח סתם כאילו חלקית סתם חחחחחח

וב-רור שאני אברך גם את עצמי ביום הולדת
מי לא עושה את זה?? בזבוז סגולות

מה הפשט ב"קרב היום בו אהיה חוקית בפורום השכן"?

כל אחד והשכנים שהוא חושב עליהם
והיכן שמחשבתו של אדם שם הוא ⁦⁩

ומצטרף ל מ-מ-מזל טוב! - לקראת נישואין וזוגיות

אבל אסור להגיד בפורש את הפנאץ' מזל טוב ותודה על הברכות

הרבה אושר, שמחה וטוב.

ושתעברי בעז''ה לפורום השכן מהצד השני של הבניין.

עד שקלטתי שאפשר להבין את זה בעוד מובן, בכלל לא חשבתי על הפורום שם |ידפרצוף|
ולא הבנתם את הפואנטה!! אתם לא אמורים לברך אותי
חח עזבו, אני מברכת אותכם בכל מקרה
כןכן, יומולדת 20 מתקרב, קטנטנה שכמותי

יום הולדת שמח ומלאא מזל טוב!!🎊🎉🎈🎁🎂♥👑
מתי התאריך?
ובאמת את כזאת חכמה ובוגרת שהייתי בטוחה שאת בת כמעט 22

חחח לא מספרת🙈 שלא יהיה אאוטינג חלילה וחס

תודה רבה!

חח טוב

אז נברך אותך עכשיו...
יומולדת שמח ומלא מזל טוב
שבעזרת ה' תמצאי את האיש שלך שיהיה הכי טוב ומושלם בשבילך💍👰🏼

שיהיה לך בעזרת ה' בנות ובנים, צדיקות וצדיקים, בריאות ובריאים, יפות ויפים ושיגרמו לך את הכי אושר שיש בעולם🍼👶🏻

שכל מה שתרצי יתגשם לטובה ולברכה ושתצליחי בהכל💕

וואו וואו איזה שפע...
אבל אני אמורה לברך אותך!
נתת לי כיוון לעוד ברכות, שיחולו כמובן גם עלייך
תודה לך צדיקה! המשיכי בחיל של עשיית הטוב והיושר בעולם🙌

חחח קורעת שכתבת בלשון נקבה לפני זכר

אני מסתכלת עליה וצוחקת, כי זה כזה נכון

כן, אז תברכי אותי גם🙌🙏😍

אמן אמן אאממןן


כן, יש לי קטע כזה(@ארצ'יבלד לכתוב את מי שהכי חשוב ראשון)

כמובן שאברך!
אבל לא אכתוב כאן את ברכתי. אני אוהבת לאלתר, ככה זה גם ייצא יותר ארוך, וגם מכוון יותר ברגע האמת

1,2 תסתכל מסביב, תראה אנשים נשואים, ביניהם כאלה שאתה מכיר היטב. בעיקר כאלה שחיי הנישואין שלהם עושם רושם סביר. כולם יותר טובים ממך בתכונות האלה? אני מנחש שלא. אז אתה מספיק טוב כדי להתחתן, ותמשיך לנסות להשתפר. היושר שלך הוא נפלא, אבל אשתך לא צריכה בעל מושלם, והיא לא תמצא מישהו טוב יותר אם תתחבא.

כמובן השאלה שלך כן מראה שכדאי לשפר את הבטחון העצמי שלך - כדי להבין שאתה לא פחות טוב מאחרים. יש הרבה כלים לזה, לא יודע אילו מהם זמינים לך. ממליץ להתייעץ עם גורם שקרוב אליך ושאתה סומך עליו.

 

3 תחשוב (1) מה חשוב בבית שתקים, ומי יכולה להתאים לזה. (2) אילו תכונות אצל הסביבה שלך - גם הגברית - גורמות לך לתחושה טובה ואילו לההיפך (3) אילו תכונות אתה מעריך ואילו תכונות שנואות עליך

גם בזה, כמה שיותר מודעות עצמית ובטחון עצמי יעזרו. אז תמשיך לפתח את האישיות שלך. אשתך רק תרוויח, וגם אתה

יש כלים שונים איך להתמודד עם שמירת העיניים (אני בטוח שבהתייעצות עם גורמים שאתה מכיר תוכל להתוודע להרבה מהם - תה גם לא צריך לומר "יש לי בעיה עם שמירת העיניים", כולם מתמודדים עם זה. פשוט תשאל "אילו כלים יכולים לעזור לי להתמודד), חלקם דרך המחשבה שהן לא מעניינות אותך. זה כלי שאמור להיות חשוב גם לזוגיות.

 

4 גם כאן, מודעות עצמית ובטחון עצמי יעזרו.

תתחיל מאילו דברים אתה לא אוהב, ואילו דברים הם בסדר. עכשיו תעשה שיקול קר ("יש לי שתי ידיים שמאליות אז ל כדאי להיות נגר, אין ביקוש אז לא כדאי להיות מאלף לוויתנים, המשכורת נמוכה אז לא כדאי להיות מוכר עיתונים") ותחליט מה הכיוון שהכי מתאים לך. אני מכיר הרבה אנשים ששינוי קריירה גם בשלב הרבה יותר מאוחר מגיל 25, אז זה לא מקבע אותך לכל החיים.

אם אתה מוצא הזדמנות טובה לעבודה מזדמנת כלשהי זה טוב, אם אתה מוצא שיש הכשרה מקצועית או תואר שמעניינים אותך זה גם טוב. אם תשקיע זה יקדם אותך, כמעט לא משנה איזו השקעה תעשה

 

המון הצלחה

נמצאים במקום הנכון

והלוואי שכולם היו כמוך!

לכן לדעתי אתה כן יכול להתחיל.

וכמובן להמשיך לחדד ולשפר את מה שדרוש.. 

וגם לזכור שחלק ניכר מתהליך הלמידה נעשה תוך כדי תנועה.

בהצלחה!!

זה שהוא כנה ומודע זה נכון זאת התחלה נהדרת
אבל הלוואי כולם יהיו כמוך? אולי ביושר
לא בהתנהגות הזאת זה ממש קשה אני לא חשבתי שזה בכלל הגיוני אם הוא כבר עם מישהי זה לא חלל שצריך להתמלא? לא יודעת

ובתגובה לך אולי תמצא מישהי שתמלא את החסר הזה ואז יהיה לך הרבה יותר קל..
אני באמת עדיין לא הבנתי אתה לא מדמיין את עצמך עם מישהי אחת בלבד? וזהו מאושר?

למה שתחשוב על מישהי אחרת?
כאילו אתה מתכוון שאולי תחשוב שאתה צריך להיות עם מישהי אחרת?

הלוואי שזה יפריע לכולם כמו שזה מפריע לו.

ולא, זה לא מובן מאליו..

זה לא נשמע לי הפשע הכי חמור לראות בנות פה ושם בלי להיות בקשר עם אף אחת ושהוא מודע לכך שהן מוצאות חן בעיניו. יכול להיות שכשהוא יהיה בקשר זה זה יעלם עצמו .

נשמע שיש לו מודעות עצמית גבוהה ואולי הוא גם ביקורתי מדי כלפי עצמו.

אני באמת מקווה כמוך

זה שמסביבך מתחתנים זה נפלא, זו לא סיבה לרצות להיפגש.

להתחתן זה לא דבר רע. לא צריך שהנפש תזעק שהיא צריכה את זה.

 

למה לא מספיקה ההבנה שהוא בגיל מתאים והוא בשל מספיק כדי לנהל חיי נישואין, והאפשרות שהוא יפגוש מישהי כזאת והם יפתחו ביניהם קרבה ברמה מספיקה, ובגלל הרצון המאד בסיסי לנהל חיים נורמטיביים הם יחליטו להתחתן?

זה לא חייב להיות ככה, אבל ממה שאת כותבת בתגובה הזאת זה נשמע כאילו להתחתן זה *רק* אם יש לי רצון ברור להתחתן, וממילא אני מניח שגם השאר לדעתך דורש רצון ברור וחד.

 

אשמח שתרחיבי

רצון בסיסי לנורמטיביות הוא סיבה מספקת להתחתן?
אולי בדורות קודמים זה עבד.
היום, רוב האנשים רוצים להתחתן מאהבה.
ואהבה לא נוצרת לבד.
אהבה מגיעה מעבודה, השקעה, נתינה ונוכחות עמוקה בקשר.
מי שנפגש כדי לראות האם תיווצר קירבה, לא נמצא במקום נפשי שמאפשר בניית קשר. הסיכוי קלוש מאד (יכול לפעמים לקרות, ואולי אתה מכיר סיפורים אפילו)
האם אתה מעוניין לבוא לדייט בעמדה שיוצרת חתונה? או בעמדה של נראה מה יקרה בינינו? בעמדה השנייה הסיכוי הוא 1 לכמה מאות במקרה הטוב.
כדי ליצור חתונה, צריך לרצות מאד להיפתח, להקשיב, ליצור עומק של קשר.

יכול להיות זוג שיש ביניהם אהבה עזה, אבל הרצון שלהם להתחתן הוא רק בשביל "למסד את הקשר".

 

אהבה היא צורך ורגש טבעי ובסיסי, אבל היא צריכה "נאהב". וכדי לאהוב מישהי, צריך לדעת שהיא קיימת.

 

האופציה החלופית ל"רצון עז להתחתן" שאני דיברתי עליה היא לא "להתחתן כדי לא להיות שונה מכל החברים" אלא "אני לא סגור על מה התפקיד של חתונה בכל העסק, אבל אני מוכן ללכת על זה" ובשלב הבא "אני לא סגור על מה התפקיד של חתונה, אבל אם זה מה שישאיר אותי ואת __ ביחד כל החיים, אני הולך על זה". כלומר, הרצון להתחתן הוא רצון לנורמטיביות, למיסוד של הקשר, ואילו האהבה היא משהו שנבנה בין שני אנשים, לא *כדי* להיות נשואים, אלא שהנישואים משרתים את הקשר. נראה לי שזה גם מודל שיותר מתאים למה ש"אנשים בדור הזה רוצים" מאשר "רצון עז להקים בית ולהתחתן ועכשיו נמצא חומר אנושי טוב שאפשר להסתדר איתו"

מה הטענה שלך
מה זה מיסוד קשר?
מה ההבדל בין להתחתן כדי להשאר יחד עד, סוף החיים (בעיני = רצון גדול להתחתן)
ואת משפט הסיום בכלל לא הבנתי... חונר אנושי טוב??? חתונה מתוך מה?
יש, לי הרגשה ששנינו חושבים דומה, אך מתנסחים אחרת.

בא בחור, רוצה לדעת איך מתחילים את כל העסק של להתחתן.

 

השאלה שלך - האם אתה בכלל רוצה להתחתן?

 

טוב, ברור שהוא רוצה. לכן הוא שואל. לכן ברור שהשאלה שלך היא "האם הרצון שלך עמוק וזועק ופנימי מספיק"

 

השאלה שלי - למה את דורשת ממנו רצון זועק להקים בית ולהיות נשוי? אין לו מושג מה זה! הוא הרגע צנח פנימה! הוא לא פגש בחורה בחיים שלו! השאלה היא לא אם יש לו רצון בוער, אלא אם יש לו בשלות מספיקה כדי שכאשר הוא יפגוש מישהי הוא יצליח לבנות איתה מערכת יחסים בריאה. 

 

התשובה שלך - אנשים רוצים להתחתן מאהבה

 

אני חוזר ושואל, איפה אמרתי שהוא לא מסוגל לאהוב או להיות נאהב?

ולכן אני אומר, לא צריך "רצון להתחתן". צריך בשלות ויכולת לקשר. כאשר יהיה קשר, יש מה לדבר על רצון להתחתן.

לעומת זה, יש מצב אחר, בו מישהו באמת חי רצון להתחתן, ולכן הוא פשוט צריך למצוא מישהי להתחתן איתה - כאן הוא מתחתן איתה בעיקר בגלל הרצון העמוק שלו להתחתן ולא בגלל שהוא אוהב *אותה*. היא בסך הכל ממלאת תפקיד ("חומר אנושי טוב").

לכן המודל של "רצון להתחתן" *סותר* במידה מסוימת את "להתחתן מתוך אהבה", לא מסייע

התשובה חוזרת להודעה הקודמת קודמת שלי.

בשלות ויכולת לקשר הן חשובות מאד מאד. אני מסכימה איתך בזה לגמרי.

הבעייה, שהן לא תמיד מספיקות כדי ליצור קשר שיוביל לחתונה. זה להשאיר את היכולת ליצור קשר עמוק מספיק, שיוביל לרצון להתחתן, מחוץ למעגל ההשפעה שלנו. 

אם היא תהיה מספיק נחמדה ומתאימה, ותהיה כימיה, אז יאללה גם נתחתן... יש שזוכים לבהירות וזרימה ברמה הזו. אחד לכמה מאות כנראה.

מה המנוע הפנימי שיגרום לך להתאמץ מספיק כדי שהקשר יתקדם ? לצאת מאיזור הנוחות כדי ליצור קשר נפשי? 

 

לא כתבת שהוא לא מסוגל לאהוב או להיות נאהב, בכלל לא התייחסת לאהבה כחלק מהרצון לחתונה. זה אולי מתאים לחסידים שמתראים  פעם אחת... 

 

ומי שמתחתן רק כי היא ממלאת תפקיד, "טייטל " של נשוי, זה לא מחזיק מים... גם מי שהרצון בוער בו, לא יתחתן עם כל אחת שתבוא - העיקר להיות נשוי. אתה מוזמן לשאול פה את אלו שממש רוצים / רוצות מה יגרום להם להתחתן... 

 

אסכם, אתה רואה את התהליך כמאד טכני ופשוט. והרצון להתחתן יגיע מתוך דייטים טובים. 

אני אומרת שדייטים טובים הם עניין של מיינדסט , ועבודה. 

החלק של המזל הוא קטן וחבל לבנות עליו את הסיכוי להתחתן. 

וכן, אני קצת מוטה בגלל האופי הלא-שגרתי שלי ואני לפעמים שוכח שאנשים רגילים הם מוזרים

1. התעסקות לא בריאה במיניות באה מתוך חוסר יציבות נפשי. בת/בן זוג לא בהכרח מביא יציבות נפשית אבל הרבה פעמים זה מביא יציבות. אם זה נעשה נכון. תנסה להשתפר. אל תתיאש. ותוך כדי תצא. אם אתה רואה שאתה נופל תוך כדי שאתה יוצא עם מישהי וזה ממש לא לעניין. זאת לא חתונה קטולית אתה יכול להפרד אם זה אכן נפילה רצינית. אני מאמין שאתה רוצה שתהיה לך זוגיות טובה. זה הדבר שהכי חשוב לאדם בחיים. תשתפר.

2. תוך כדי. אף אחד לא נברא מושלם. גם לזאת שמולך יש חסרונות. אבל... אם אתה אומר על "היסוד הזה אני לא רוצה לבנות בית!" תראה איך אתה משתפר. תתחיל לקחת אחריות. תתחיל לצבור בטחון. קאוצ'ר זה יכול להיות רעיון טוב - אם אתה רוצה אני יכול לשלוח לך בפרטי מספר.

3. תברר עם עצמך מה הדברים שהכי חשובים לך. סוד - יופי זה דבר שנמצא בסוף. מבחינת האמת ממה שאנו צריכים. חייב שהוא יהיה אבל זה בסוף.

4. אם זה מפריע למי שיוצאת איתך זה בעיה. לא כולן דורשות את זה בגיל כזה. תחשוב.

 

ב"ה אנחנו זוכים (לפעמים בעל כרחינו) לעבור תהליכים משמעותיים בחיים. בהצלחה!

אהבתי ממש את מה שאמרת זה קודם כל.
דבר שני לא אהבתי שכתבת לו תזכור שגם לזאת מולך יש חסרונות.. זה מרגיש לי פשוט לא נכון.
כאילו אל תדאג זה לא כל-כך נורא כי גם לה יש חסרונות .
בנאדם שיוצא לדייט לא צריך לחפש חסרונות הוא לא יצא מזה וגם לא לחשוב על זה , לא?
כאילו לא יודעת צרם לי

ברור שיש לה חסרונות כמו שיש לכולם אבל זה כאילו מרגיש לי לתת לזה לגיטימציה שלו יש חיסרון כי גם לה יש..

אז לא לכולם יש השאלה מה החומרה ואיך הם מתמודדים איתם.
אני לפחות לא חושבת שאתה צריך לחשוב שגם לה יש חסרונות ..
זה יביא למקום לא טוב לפי דעתי.

תודה על הפידבק |(החיובי והשלילי כאחד|)

צודקת במאה אחוז. תודה על החידוד.

הדברים יכולים להשמע לשני פנים ולא תמיד יש לי כוח לכתוב באופן שמסביר מורכבות ומחדד.

שכתבתי שלזכור שגם לצד השני יש חסרונות התכוונתי לא באופן ספציפי לצד השני אלא לכולם יש וכולנו מתמודדים עם חולשות ולכן אנו יודעים להכיר בכך שגם הזולת מתמודד עם חסרונות. ובשבילך - 

התמודדות עם חסרונות אין פירושה כניעה. לכן עם הוא חושב על עצמו שהוא נכנע מול החסרונות שיחפש גם מישהי שנכנעת. אם הוא מחפש מישהי שמתמודדת עם חסרות שגם יתמודד עם חסרונותיו ולא יכנע להם.

דווקא לא חושבת חחחח

כשמודעים לזה שגם לצד השני יש חסרונות, קל יותר לחשוף את הצד החלש שלנו, שזה דבר בסיסי בשביל שהקשר יהיה חזק

 

אבל את צודקת שכמובן לא צריך להתמקד בשאלה *מה* הם החסרונות, כי זה מסיט את המבט מהמעלות

 

וכשמתמקדים במעלות, אנחנו מנסים לבנות את אותו דבר אצלנו, ממש לא לגיטימציה לחסרונות של עצמנו (אולי עושים את זה, אבל לא מה שצריך לעשות, כמו שאת אומרת) אלא להרגיש בנוח איתם, לקבל את עצמנו.

 

(התייחסתי למה שאת כותבת, אני רואה שגם הכותב מתייחס למה שהוא כתב בעצמו)

1. אני לא מכירה את ההתמודדות הזאת מספיק ולכן מרגישה שלא יהיה מדויק שאתן תשובה..
משתפת במחשבה- לפעמים כשנושא מסויים עולה למודעות שלנו, אנחנו מרגישים שהוא מקיף אותנו ומציף את המחשבה (סליחה על ההשוואה השטחית, אבל כשאני למשל מחליטה שאני רוצה לקנות נעליים חדשות, פתאום המודעות שלי לנעליים שסביבי תגדל). יכול להיות שהעובדה שהתחלת לחשוב על עניין החתונה גרמה להעלאת המודעות, ולכן מה שתיארת..
זה לא בהכרח אומר שכאשר תיפגש עם מישהי אחת- המצב יישאר כמו שהוא.

יחד עם זה, לא מבטלת את העובדה שזאת נקודה לעבוד עליה גם בלי קשר לחתונה..

2. קצת קשה להבין מהדברים שכתבת בלבד (ומבלי להכיר אותך) להבין מאיזה מקום נובעים הדברים שאתה כותב, אבל היה נשמע לי שאולי יש מקום לעבודה על התפיסה שלך את עצמך/על הערך העצמי שלך בעיניך..
הרי ב"ה, אתה בן אדם שחי בעולם הזה.. באופן טבעי אתה לא מושלם (לא מנסה להתנשא חו"ח- גם אני רחוקה מלהיות מושלמת), וזה הכי בסדר בעולם.
שמעתי איזה ביטוי שאומר 'התקבלת- לעבודה'. כלומר, קודם תשמח בך ותקבל את עצמך, ומהמקום הבריא הזה תתחיל לעבוד על מה שניתן..

משהו נוסף-
ביטחון עצמי נמוך הוא לא דבר שבריא במיוחד להיכנס איתו לחיי נישואין. מההיכרות שלי, זה פתח לקשרים תלותיים ולביטול עצמי, וחבל..

3. העלית נקודה יפה- חוסר מיקוד גורם להתפזרות. ובאמת יכול להיות שבירור של הנושא הזה יעזור לך גם עם הנקודה הראשונה שהעלית..
יש בנושא כמה וכמה שרשורים שאפשר לעיין בהם.
הייתי ממליצה לנסות לחשוב על 3-5 תכונות ודברים שחשובים לך, וגם לנסות להבין למה הם חשובים לך ומה הם כוללים בתוכם (זה יכול להיות דברים שהיית רוצה שיהיו אצלך בבית/תכונות אופי משמעותיות בעיניך/תפיסות עולם/וכו'..).

4. בתור בחורה, אני לא בטוחה שבחור בן 22 שעדיין לא בטוח מה לעשות בהמשך החיים היה מפתיע/מרתיע אותי. זה גיל שבו באמת יש הרבה בחורים שנמצאים על איזשהו 'תפר' (סיימו צבא/עזבו ישיבה או מכינה/וכו'..), ונראה לי שזה באמת פחות או יותר השלב להתחיל לבדוק את העניין.
המטרה בזה היא להגיד שאת הבירור הזה אתה חייב קודם כל לעצמך, ולא בשביל שתוכל להגיד לבחורה דבר כזה או אחר..

בשביל להחליט על דברים כאלה אפשר ללכת ליועצי לימודים (שמעתי שיש כלמיני אבחונים שאפשר לעשות כדי לנסות להבין איזה מקצוע יוכל להתאים לך). אפשר גם להסתכל באתרים של מכללות/אוניברסיטאות/מכונים כאלה ואחרים ולבדוק אילו מקצועות יש שם, ואם משהו נשמע לך מעניין ומתאים לך.
הטריק- כשמוצאים משהו שמעניין אותך, אסור להגיד 'אבל אין סיכוי שאתקבל/אצליח'.. תאפשר לעצמך לחלום..
מה שמחזיר אותך לעניין העבודה על הערך העצמי..(;

המון הצלחה!
שבת שלום

אל תשכחי שחודש אלול הוא עת רצון אדירה. אל תתיאשי בשיא. תנצלי אותו.

ואני כל כך מזדהה איתך ובכלל מי אני שאגיד לך לא להתייאש.. מכירה מקרוב כמה זה קשה. אבל תנסי להכניס לך לראש שהחודש הזה את מתפללת בכל הכוח לרבונו של עולם.. המלך בשדה..

בהצלחה אהובה

יאללה אחת שתיים !! על מי ולמה ??

עד שמתייאשים ממנו

 

 

בהצלחה אחות יקרה

ה' איתך!!

שהם מצאו את בני זוגם רק אחרי שהתייאשו לגמרי.

 

אני קצת חושש שהבעיה שלי היא שאני אופטימי מדי.

 

אבל אולי זה הייאוש שלפני שאת מוצאת

דווקא נשמע לי אחלה להיות אופטימי חסר תקנה

אם הייתי מתייאש מהמצב שלי הייתי יושב בחושך וכנראה אפילו לא אוכל עד שמישהו היה מוצא אותי על הרצפה. או מגוון עשיר של פעולות ייאוש אחרות. תראי עולם, תביני כמה מיואשים אנשים יכולים להיות. יש איזה רווק בן 46, לפי החשבון שלי, שאני עדיין מקווה בשבילו שיחליט להתחתן. הוא אפילו לא התייאש, הוא פשוט ויתר. ייאוש זה כשהכאב הוא יותר ממה שאפשר לסבול, ומאבדים את התקווה.

 

אבל כולם אומרים שהם הצליחו להתחתן אחרי שהם התייאשו.

 

עכשיו אני חושב שהם פשוט רק חשבו שהם מיואשים. הם אף פעם לא חוו את הייאוש בעוצמה הנכונה. טוב, כאילו שזה משנה. אני סתם חושב בקול בתגובה למישהי שרוצה למכור את הייאוש שלה. עולם מוזר

אז אני עושה את ההשתדלות שלי, 

אבל שרוב החברות שלי כבר נשואות ורק אני עדיין לא זה מבאס ומתסכל...

ספקות לגבי זה... רק בחתונות החסר מורגש יותר... אין מה לעשות....

את עצובה ובודדה ומתוסכלת כי כל החברות שלך נשואות ואת לא.

 

אני מבין את התסכול. גם אני חוויתי וחווה אותו.

 

יש לך בערך 12 אלף דברים שעדיין לא עשית ואת יכולה לעשות. יש מאות בנים (ויותר) שעדיין לא פגשת, ואת צריכה פשוט למצוא מתוכם את הבחור האחד שהוא מה שאת צריכה (יכול להיות שיש יותר מאחד שיהיה טוב בשבילך, אבל רק אחד את צריכה). העולם פתוח לפניך, פשוט תצעדי קדימה. יש לך עוד המון זמן אפילו לעשות טעויות. אין לך מה לפחד. 

 

ובינתיים תנצלי את הזמן כדי שהבחור ימצא מישהי הרבה יותר טובה כשתגיעי אליו.

יצא לי לחוות את זה משני הצדדים...

 

לפעמים נקרים בדרכי רווקים ורווקות בגילאי 40+, והלב יוצא, ואני לא באמת יכול לעזור להם. ביניהם כאלה שנואשו מלמצוא, וכאלה שעדיין מתאמצים. או אנשים שברור לי שיש להם בעיה ובגללה הם לא מצליחים להתקדם (אני מתכוון בעיקר בהקשר של זוגיות אבל לא רק), או לא רוצים, או הורסים לעצמם, או סתם מתייאשים ואני באמת לא יודע איך אפשר לעודד אותם במצבם

 

ומצד שני - זה בדיוק עלה עכשיו עם כמה בנות בגיל 20 שהודיעו כאן על אירוסיהן או על הייאוש מזה שהן מחפשות כבר שנתיים תמימות ועדיין לא מצאו... או מישהי שמוטרדת מזה שאחרי שהיא הגיעה לגיל 25 איפה היא תמצא בחורים נורמליים... ואני באמת מבין את הכאב הזה כי גם אני הייתי שם, אבל מאז עברו יותר מדי שנים... בקיצור, לראות את עולם לנ"ו ולהבין שגם אם הם יחכו עוד כמה שנים, הם עדיין יהיו במקום שאני כבר ויתרתי עליו (די ברור לי שזוג בני 24 חווים את בניית הבית שלהם אחרת מזוג מבוגר יותר).

אז ממש תודה שאת משמיעה את הקול הזה

קצת נשמע לי מוזר שנשים לא התנגדו, ולא רק זה, איך לא עלתה להם נורה אדומה?!! כאילו, לא קצת מוזר שרב מבקש ממך להיות איתו לבד בחדר סגור????? איך זה לא מאותת לך לעצור????

אבל אני מדבר בשלבים יותר מאוחרים, שכבר נהיה הטרדות בפועל..

וככה זה כשמקשיבים לרבנים בעיניים יותר מדיי עצומות

מה שכן, מוטל עלינו להבא להיזהר יותר, להקפיד על הלכות ייחוד וענייני סמיכה בעיניים עצומות על רבנים/ בעלי תפקיד תורני

גם על בוסים, מפקדים, מורים, מנהלים וכו', אתה יכול אפילו להשוות את זה לגברים שהוטרדו בגיל צעיר ע"י מנהלים

מה גרם לאחד להתנגד ולאחד לא?

אחד אדם תמים, השני אדם שכלתן ומפוקח..

אחד מתבטל לגמרי לרב והוא יותר רגשי ואחר עובד ע"פ השכל ולא מתבטל לחלוטין לרב.

יש הרבה סיבות שיכולות להיות בגלל שיש שוני גדול בנפשות...

הענין הוא שחז"ל תקנו תקנות שתכליתן היא לענות על כל המכלול של האנשים (התקנות הן כלליות והם לא תקנו תקנה לכל אחד ואחד כי אחרת היו המון תקנות) וצריך פשוט להקפיד עליהם, וכמובן להגביר את המודעות וכדומה.

והמקרה שדיברת עליו, הוא דווקא בעל אופי מאוד-מאוד חריג.

 

יש מקרים עם אופי של התקפה אלימה פתאומית, ולפעמים מרוב פחד קופאים. זה גם בפיגועים וכו'.

אני מניח שזה תלוי בסיטואציה, באומץ, ברמת המוכנות, ובגורמים שלא מצליחים לצפות. אם היה אפשר לאבחן היטב מי יגיב כך, היו מאבחנים מראש חיילים ומונעים מקרי הלם קרב.

פעם שמעתי דוגמה טובה לזה,
דמיין שבצום תשעה באב, ממש בשיא החום ככה,
מכניסים לך לפה ארטיק קרררר

לא תהנה?
למרות שאתה לא רוצה את זה!!!

הרבה קורבנות מרגישים שהם נהנים מזה,
לכן מגיעים ההאשמה העצמית, והחוסר רצון להתלונן.

ובכלל, כשקורה כזה דבר לרוב פשוט קופאים.

יש "סליחה על השאלה" על זה, שיכול לתת פרספקטיבה על הנושא

זה יותר קשור לפחד לעניות דעתי... אפשר קישור בבקשה?

הנאה גם מהתשומת לב, מהיחס.

ולפי מה שאני יודעת זה קשור לאופי.
יש שלוש תגובות
Freaze Fight Fly
לקפוא, להלחם ולברוח.

ולרוב נראה לי שקופאים במקרה כזה


ושלא תחשבו שרק בנות או רק כאלה..

פעם שמעתי סיפור על חייל קרבי, עם נשק ומדים והכל, בריא וגבוה וחזק,
נכנס לטרמפ, והנהג פגע בו בצורה הזו,
והחייל אחרי המקרה פשוט היה נבוך כלכך שהוא קפא..

זה יכול לקרות לכל אחד הקיפאון הזה,
ולכן יש ללמד איך להגיב ומה לעשות, ולהכין למקרה (שלא יהיה ח"ו)לא מתוך פחד וחרדה אלא מתוך מודעות. צריך לדעת איך לגשת לנושא הזה עם ילדים

שמעתי מקרה על ילדה קטנה שלמדה את הנושא בבית ספר,
ובאמת לאחר זמן קצר משיהו ניסה להטריד אותה כשעלתה בבניין שלה, והיא לא קפאה וצעקה לעזרה.

כי במקרה כזה באמת יש אשמה:

 

כי יהיה נערה בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה. והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך.

או איומי סכין, אז היא לא נענשת

שהפסוק מדבר על יחסים בהסכמה של שניים ללא נישואין,כלומר כשסנהדרין יחזור למכונו יסקלו את כל החילונים והנכשלים.

ואונס זה אונס לא משנה איך הקורבן הגיב.

יחסים בהסכמה ללא נישואים זה זנות, ואין על זה עונש כרת. בפסוק מדובר על אישה מאורסת שלא התנגדה למרות שיכלה ואז מדובר בניאוף.

סנהדרין לא יחזרו ללשכת הגזית אם המצב הרוחני לא ישתפר, הם יכולים להחליט שלא מקימים סנהדרין רק כדי שלא יצטרכו להרוג אנשים, חוץ מזה שבשביל שיהיה אפשר לסקול צריך עדים והתראה וזה ממש נדיר הוצאה להורג בב"ד.

אז מסתבר שלא, אם ח"ו היה אונס והאישה יכלה להתנגד והחליטה שלא לעשות זאת אז הדין שונה ממי שלא יכלה להתנגד. 

 

 

לא קורה ב99% מהמקרים כמובן

אבל בכללי לפעמים בנות ראות דמות סמכותית ומקשיבות לדמות בלי לחשוב מה נכון לעצמם ... לא רק בנות כולם.

וכאן המקום להגיד תמיד תשאלי את עצמך מה נכון לך וגם אם מישהו אמר ולך זה לא נראה נכון ?! תקשיבי אך ורק לנשמה שלך!!!!!!
מה שלא נראה לך נכון לא לעשות אפעם.

לפעמים גם יש אנשים עם כוחות כאילו יודעים עלייך כל מיני דברים וזה גם משפיע אבל תמיד צריך לזכור מה שלא טוב לך לא טוב וזהו.
אם הבנאדם אמר לך משהו שלא נשמע לך עם כל התורה שלו הוא צריך לתקן את עצמו.

בשביל להבין מה הלך שם צריך לרדת לעומקם של דברים.
עזרא יצר לעצמו תדמית של חצי מלאך אלוקים, לעזרא היה כוחות, ספורי מופתים היו רצים עליו בכל האזור. עזרא יצר לעצמו תדמית של צדיק גדול וגאון גדול. אבל לא רק עזרא אשם. תלמידיו הלכו אחריו בעיניים עצומות ללא שמץ של ספק. הם התייעצו איתו בכל נושא, איזה רכב לקנות? ולאיזה בית ספר לשלוח את הילד.
מבחינתם עזרא היה מלאך אלוקים שעצותיו היו אלוקיות. כל מה שאמר קודש. ללא צל של ספק.
גברים שידרו לנשים שהוא מלאך, שהוא יודע הכל, שהוא לא בן אדם רגיל. אישה מאוד מושפעת מדברי בעלה. הבעל הוא המוביל, ואם הבעל אמר שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, כנראה הוא יודע מה הוא אומר. וכך גם הנשים ההילה הלכו אחריו בעיניים עצומות.
עזרא היה חכם, הוא עשה הכל בשלבים, שלב אחרי שלב, לא פעם אחת עשה מה שעשה, לאט לאט. בהתחלה הבעל גם היה נוכח בתהליך. מתי שהוא היה ממשיך לבדו. כדי לוודא שהבעל לא יהיה, ארגן משמר חשוב לכל תלמידי הישיבה בליל חמישי בלילה. כמובן שכולם היו במשמר חוץ ממנו. והוא? הוא ניצל את הזמן לעשות את המעשים הנוראים שלו.
כדי לוודא ששום דבר לא יצא החוצה. הוא היה משביע את האישה באיומים נוראיים שאם תספר דבר הכי קטן, יקרו לה דברים נוראיים. כמובן שהנשים היו מאוד מפוחדות לספר שכן שנים הן ידעו שלעזרא יש כוחות. וכל דבר שיוצר מפיו אכן קורה. (לעזרא באמת היו כוחות) וכך האישה בלי לשים לב נקלע להיות קורבן לזממו של איש כל כך רשע.
ספור עצוב, לדעתי המסקנה שצריכה להיות מפה, זה להיות אנשים עצמיים. עצמיים בדרך, בחשיבה, בהסתכלות על העולם. עם רב צריך להתייעץ, צריך לשאול, לברר, ללמוד וללבן את הסוגיות. אבל אנחנו הרבנים הכי טובים של עצמנו. אנחנו יודעים מה טוב לנו. זה ממש לא סותר את ההלכה. זה המהות של ההלכה, לפסוק לעצמנו אחרי שבררנו, בכל סוגיה.
ככלל, בכל דבר בחיים, שום דבר לא יסתור את השכל הישר, וגם בצבא יש מושג שנקרא "פקודה בלתי חוקית בעליל" יש דברים שלא מתקבלים על הדעת. מצופה מכל אדם לפתח עמוד שדרה, ומספיק אומץ בשביל לא ללכת אחרי דברים שנראים לו לא הגיוניים. כמובן אין לסמוך על אף אחד בעיניים עצומות, תמיד לחשוד. במיוחד יש להתרחק מקהילות סגורות שהולכות אחרי רב בעיניים עצומות. (לא מזמן היה עוד רב עם קהילה סגורה שעשה כל מיני דברים לא צנועים) הערצה לרב או לכל אדם היא מושג שלילי. לכל אדם יש חסרונות. אי אפשר לסגוד לאף אחד. אי אפשר ללכת אחרי אף אחד בעיניים עצומות. ואם זאת החשיבה והאמירה, אם כך בעל אומר לאשתו, אשתו לא תיפול לדברים כאלה. אם מחנכים אדם לעצמאות, לחשיבה משל עצמו, לשכל ישר, אין שום סיכוי בעולם שיפול לדברים כאלו. שוב, התפקיד עלינו, הבעלים, ההורים, המחנכים, המפקדים, הרבנים וכל אדם שיש לו טון לומר את הדברים האלו שיגיד אותם..

אני לא מתייחס לסיפורי הפגיעות כי הן נוראיות.
כתבת בהתחלה שהוא "יצר לעצמו תדמית של מלאך", אח"כ כתבת ש"לעזרא באמת היו כוחות"
אתה בעינייך ראית מופתים וכיוצא בזה? ואם כן איך פתאום נגמרו לו הכוחות?
(שוב, אני לא מדבר על הנפגעות ובני משפחתן אשר הלב יוצא אליהן, רק מנסה להבין יותר מה היה שם. לי בתור תיכוניסט/שיעור צעיר בישיבה יצא לשמוע שמועות אבל אף פעם לא לשמוע ממקור ראשון על איזה נס שהוא עשה)

שמעתי ספורים ממקור ראשון על מופתים שעשה.
שמעתי פעם מהרב שלי, שאדם שלומד הרבה קבלה נהיית לו חכמה מיוחדת למרות שהוא לא בהכרח צדיק, לראות דברים במציאות שאנחנו לא רואים. שוב, אין לי מושג איך זה עובד מה כן היה לו ומה לא היה לו. בטוח הוא בן אדם רשע, שניצל את הכח שלו לרעה. וכן, אנשים לא מטומטמים, היו לו כוחות. אולי כוחות טומאה, לא יודע בדיוק איך לקרוא לזה.
אתה רואה? גם בן אדם עם כוחות לא אומר שהוא צדיק. אפילו התורה כותבת את זה, קראנו את זה שבוע שעבר "כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם--וְנָעָבְדֵם. ד לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא: כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם." בקיצור אל תתלהב אף פעם מכוחות, להפך, תתחיל לחשוד. תתלהב ממעשים טובים, מיושר, ומאמת לא ממופתים..

יש אנשים גמישים מאד פיזית
יש אנשים מצחיקים מאד
יש אנשים יפים מאד
ויש אנשים שיש להם ראיה מסויימת,

לא כי הם יותר טובים- הם פשוט נולדו ככה
שמעתי את זה פעם מאחד מרבותיי, בהקשר של הרב ניר בן ארצי

אחרי שהתחילה התופעה הזאת של הרב ניר בן ארצי.

אלא במופת של רוה"ק?

אנלא באמת יודע, אבל
כפי שכתבת, יש פה אלמנט של מצוקה שהוא מרכזי מאד.
בן אדם במצוקה ילך רחוק בשביל לקבל עזרה.
הוא יוצא מנקודת הנחה שהעוזר- בא לעזור, ולא לפגוע
בטח שיש ידע מקדים אודות העוזר, ויש סביבו קונצנזוס- והרבה מעבר לזה

אמון שזו 'עזרה'. 'תיקון'.
לעיתים ההכרה נופלת מאוחר מדי, כשכבר נגרם נזק. משמעותי
הכחשה
חוסר יכולת להאמין ואי קבלת העובדה שאדם כה נערץ- בפני על הסובבים (בעיה בקהילות סגורות שהן כמעט כתות, ללא חשיבה עצמאית ומנגנון ביקורתי על הדברים)

פחד, אימה
איך הבעל יגיב
פחד מכוחות מאגיים של המנוול, שאולי יפגע בהן אם תתנגדנה
כניסה למעגל שאין להן מושג איך לצאת, משנקלעו
קיפאון, פריז

אלף סיבות נוספות שאנלא מכיר

תלוי במי שמטריד,
בבן אדם המוטרד
זה תלוי באופי
כשמשהו סמכותי שכולם מעריכים עושה לך משהו לא בסדר,
קשה מאד להתנגד לזה, במיוחד אם זה משהו שאת כפופה לו ורוב הפעמים אמורה לציית לו
ועוד יותר להתלונן אחכ כי מי יאמין, והנזק יכול להיות גדול יות מהרווח


הפתרון לדעתי הוא לחזק את הבטחון העצמי, לחנך בנות שתמיד יקשיבו לעצמן ולהגיון שלהם לפני אנשים כאלו,
ותמיד לעמוד על שלהן
גם חשוב לשים לב מה קורה בסביבה.

אם המשך זה יהיה שווה אז הוא יגיע אליה גם. סתם חבל לדעתי. אנשים עסוקים. לכל אחד הזמן יקר.

נכון. זאת שאלה טובה בשביל כל פגישה. אם זה נשמעת לו הצעה ממש טובה וזה נותן לו כוחות להשקיע אולי כדאי

עכשיו בשביל כל דייט ראשון הם יסעו?
כאילו אני מבינה את זה לפעמים גם בגלל שלא מכירים את הבחור וואלה לא בא לי שידע איפה אני גרה ..
אז לפעמים גם עדיף לבחורה שיפגשו באזור.

אומרת הבחורה שרוב הדייטים שלי היו.. ואי אין לי כוח אולי תבוא אלי?
חח טוב אולי תהיה ג'נטלמן בכל זאת חחח
בהנחה שבדקת לפני מי מה וכו

זה ירושלים, לא נוב

זה לכל הפחות שעה לכל כיוון עם תחבורה ציבורית. לפי הידוע לי. דייט שעה וחצי שעתיים פלוס שעתיים שלשני כיוון זה בכיף 4 שעות. זה זמן יקר.

הפגישה גם יקרה, בפוטנציה
אם חבל לו על הזמן, שייקח ספר לדרך, שישמע שיעור באוזניות, שיסתכל על הנוף המרהיב בחוץ וישטוף את העיניים והנשמה ויחשוב על החיים
זה לא טיעון, לענ''ד
ושעה בחתב''צ לכל כיוון זה לא נחשב כל כת הרבה, סורי

לא אמרתי שינסע לצפון. ירושלים, פרופורציות

יוצא ששני הצדדים טורחים וחבל..

בגישה כזו לא אשקיע בשום דבר שאין לי וודאות מלאה שהוא שווה את זה.
לדעתי גישה עקומה..

שסה"כ שהזמן של הגבר לא פחות יקר מהזמן של האשה ולא תמיד יש את ההתלהבות והמוטיבציה להגיע לצד השני וזה בסדר גמור. אם הוא עף על זה - אחלה.

אבל מינימלי להשקיע למען הדבר לא?
לא אוהבת את החשבונות האלה של מי נסע כמה ומתי.
אם אני יכולה, בשמחה.
אם הוא יכול, בשמחה גם.

יפה תודה

אפשר גם לחפש פארקים במודיעין אם אתה בקטע של פארקים

באמת אחלה של פארק!!

עדיף שצד אחד יטרח לבוא למקום של השני,
ואיזה צד שיותר נח לו והוא יותר פנוי וכו..
להפגש במקום די תקוע רק כי הוא באמצע,זה קצת מטריח יותר,
כי לסוע לשם בדרכ זה כפול זמן.
העיקרון של אמצע דרך לא מקודש

זה כמו:

שנינו גרים בירושלים

אני גר ברובע היהודי

והיא ברובע המוסלמי

מה נעשה? איפה ניפגש? אנחנו תלויים בתחבורה ציבורית ומחפשים איפשהו בין לבין...

כמו מוזיאון חיל האוויר וכאלו

יש שם?

לא יודעת אם זה אמור להיפתח לך, אבל שלחתי מסר.
יודע איך נכנסים למסרים?

כל היתרון בפורום שאפשר לדבר בחופשיות על דברים שלא תדבר עליהם בחיים (דוסים ודוסיות על דייטים? - בחיים לא הייתי משיג 'פורום כזה' במציאות, בטח לא בהיקף כזה).

והדיבור החופשי יכול להוביל לגסות. 

תודה על האזהרה. מצטרף.

בס"ד

אם הוא הזיווג שלך או מישהו שאמור לקדם אותך אל הזיווג שלך, הקב"ה יפגיש בינכם! תאמיני בזה...

וכל הכבוד לך על ההשתדלות!
שיהיה ב"הצלחה!

בהצלחה לך!
ופליז להבא תשלחו צד ג' שבסביבת מקום, אם לא מתאפשר לגשת בעצמכםן

טוב.
ב. לעשות רעש במפגשים הללו. יותר להיות המסמר של הערב אם אתה רוצה להצליח לפי מה שאתה מתאר

א. כנראה צודק. אבל צרוף מקרים מוזר. 
ב. אני בחור שקט ולוקח לי זמן להתחיל לדבר עם משהי. באירוע האחרון התחלתי לדבר עם משהי עד שמשהו מהצוות (צעיר בגיל) שהיה שם הרס את זה ונכנס באמצע. 

אולי תתאים לך יותר הכרות מסוג אחר
שדכנים למשך

ואורח חיים קיצוני מאוד.

בני זוג בחסידות גור כמעט שאינם נמצאים במגע. בגור נוהגים לשמור נגיעה לא רק לפני אלא גם, ואולי במשנה תוקף, אחרי החתונה.
אםשר לומר שלחסידות גור יש בעיה מינית.

זה הופך את היחס של היהדות כלפי מיניות כמשהו שלילי, חטא?

זו דעה של מישהו. גם אם במישהו הזה הוא רב גדול.

הבעיה המינית של חסידות גור | יוצאים לשינוי

היחס הנוצרי כלפי כל ענייני תאוות המין הוא קטסטרופה. עצם זה שאיש הדת שלהם אסור לישא אישה זה מראה על גישה ירודה שהופכת את היחס לכל ענייני המשפחה כאל דבר טמא ח"ו. לעומת זאת אצל היהדות ערך המשפחה הוא יסוד ממש בסיסי וגדול. בנצרות לא תמצא "זכו - שכינה בניהם" וכן על זה דרך.
דווקא מהערך הגדול של המושג משפחה נגזרות כל העניינים החמורות שבהלכות צניעות.

הוא מראה מורכבות וגישות שונות בתוך הגישה היהודית.

[בסופו של דבר, נראה לי שהוא מאמץ כיוון דומה למה שמקובל לחנך אליו].

לא שזה הגיע לנצרות מהיהדות אלא להפך.

תודה

בתפיסה הנוצרית החומר הוא חטא - נזיר פורש מחיי משפחה, הצדיקים אצלם מכים ומענים את עצמם וכו'.

אצלנו לא החומר הוא החטא אלא התאווה. כלומר: לא המעשה הוא המגדיר אלא הכוונה - אותו המעשה יכול להיות קדוש ומצווה ויכול להיות מגונה וחטא - תלוי בכוונה של האדם.
לפי הגמרא הכרובים שהיו במקום הקדוש ביותר ליהדות היו בצורה של זכר ונקבה ''מעורין זה בזה''.

כיף לקרוא כמות תמיד🙃

זה מצווה, פרו ורבו וכ'..

וכי מצינו אדם שיפרוש ממצווה?

אולי מהתאווה וכ'..

היחיד(אני חושב) שפרש מאישתו זה משה רבינו ע"ה

והייתה לו סיבה למה..

מחילה לא קראתי את התמונות, הערה וזה..

פרו ורבו זו הפעולה להבאת ילד חדש לעולם.

יוצא לקיים רק כמה פעמים בודדות בחיי זוג.


מה עם מצוות עונה? (שארה, כסותה ועונתה לא יגרע, אפילו ביחס לאמה עבריה, ספר שמות).

רק שאין שאר כסות ועונה לאמה עברייה,

אלא לאמה עברייה אחרי ייעוד,

שזה מסלול אחר לנישואין לכל דבר

(והראיה - יש לה שאר כסות ועונה כמו לכל נשואה).

כדאי לעיין באורות הקודש סוף חלק א,

שם הרב אומר שמדרגת משה לא הייתה הגבוהה ביותר,

אלא מדרגת אדם הראשון קודם החטא,

שלא התבייש.

 

הערה: הרב (זצ"ל, כן?) לא ראה צורת אשה מגיל תשע,

כפי שהעיד עליו הרב חרל"פ בטהרה שלו (אחרי שנפטר).

לא שמענו מעולם על הגבלות כאלה מבית מדרשו,

ויש אפילו קונטרס הפוך אצל הרב יהושע שפירא.

את הגישה התורנית משם ולא מכל מיני מעשילך ווורטים.

אגיד רק בקיצור שבדורנו 99% מהאנשים הם בכלל: "ומכל מקום מי שכוונתו לכך, שיהיה שבע מן ההיתר, שלא ירעב ויתאוה אל האיסור, כוונתו לטובה ויש לו שכר".
זאת אומרת שאם הוא יתחיל לחשוב על איך לעצור את תאוותו וכדומה, זה רק יתפוצץ בסוף על אשה שאסורה לו.
בדיוק איך שהתחילה הנצרות כמבואר בבבלי גיטין.

לא נראה לי שיש טעם לעשות חילוקים. יש דברים טובים ונכונים שהנוצרים עושים וחושבים, ויש דברים שהם טועים. ויש יהודים שטועים. ויש דרכים שונות שנכונות בתוך היהדות, בהתאם לסיטואציה.

 

יש לי דעה לגבי הרבה דברים שנאמרים בנושא, אבל כיון שזה נושא עדין מאד ואני מרגיש שהידיעות שלי לא מספיקות כדי להביע דעה, אני מעדיף רק לציין שאני חושב שיש הרבה אמירות לא מדויקות

נשמע כמו משהו בסגנון גור.

 

מה שקרה הוא, שאחרי כל כך הרבה שנים שהיהודים חיו תחת שלטון נוצרי, הם הושפעו מההשקפות שלהם ואז לא פלא בכלל שכמעט אלפיים שנה אחרי הדרשה על ההר, תמצאי שפע של מקורות יהודיים שיחקו אותה.

רוב ככל הרבנים מרוב ככל הזרמים לא סתם מדריכים אחרת

(ליטאי, ספרדי, דתי לאומי, וקראתי בפנים מכולם.

לגבי החסידים, גור בפרט, שזה הדיון כאן,

יש לדון ע"פ גדרי ההלכה).

נכון, יש בעיה מלהראות חיבה ברחוב,

ואכן יש בה בתאווה סכנה גדולה.

 

אבל להביא ציטוט מפילוסוף שהביאו הרמב"ם,

בלי להביא שהרמב"ן חלק עליו בחריפות באגרת הקודש,

זה לא ישר ולא אמיתי.

אני יכול להביא כאן ים של מקורות בכיוונים הפוכים,

שמביאים אותם הפוסקים מרוב הזרמים הנ"ל,

אבל עזבי, פשוט תסמכי על הרבנים שלך.

 

לגבי המקורות שמובאים כאן,

התאווה מגונה, סיפוק יצר ללא מחויבות הוא מגונה, מעולה.

אבל כל מה שמובא כאן נגד ההלכה - ה' ישמור.

אפשר לעבור פסקה אחר פסקה ולנתח מה נגד ההלכה,

ולא איכפת לי שזה ספר חסידי,

יש תורה יש גמרא, יש ראשונים ויש אחרונים.

הם מתווים לנו את הדרך,

ולא וורטים על 'הקב"ה גוזר גזרה'.

 

יש משהו שונה בספר ראשית חכמה (קדושה טז),

שאין לצדיקים יצר אלא אש של קדושה.

לא מבין את זה, לא מתקרב לליגה הזאת, לצערי,

אבל זה לא מתקרב למה שכתוב כאן,

שמקל ראש במצוות דאורייתא ובדברי הפוסקים.

לא נוהג להיות חריף, בטח לא כלפי צדיקים,

אבל יש גבול, והגבול הוא גופי תורה, מפי רבותינו.

זכור לי שהיה פה איזה שרשור לפני כמה זמן שמישהו כתב אודות 'חוש המישוש חרפה הוא לנו'. והביא את הדעות החולקות(שזה כל חכמי ישראל בערך) והסבר קצת את המאמר הזה באופן כללי..

באופן כללי.. - לקראת נישואין וזוגיות

אלא הנהגות בחוגים מסויימים שלא היו מקובלים לפני כן.

וייתכן גם, שחלק מהדברים הונהגו כתגובת נגד לצורך השעה.

עכ"פ, לא לראות את האישה לפני שמתחתנים זה נגד דברי חז"ל, וגם אם נניח שיש ללמד עליהם זכות למה היה מותר להם לנהוג כך, זה לא הופך את זה לדרך היהדות.

 

ובכל זאת, צריך לזכור שהמשפט על חוש המישוש חרפה הוא לנו נראה מקובל על הרמב"ם, שהביא אותו כמה פעמים. [וייתכן שגם הרמב"ן בדיעה דומה, ע"פ דברים שכתב, וסביר שאגרת הקודש היא מחכם אחר מחכמי ישראל]. כך שהתפיסה שהרבה יותר מסוייגת מענייני היצר היא חלק מהיהדות, גם היא לא בצורה של הספר המצוטט.

 

ובכל זאת, נראה לי שכהדרכה לרבים כיום הדרך שמתייחסת בסלידה כללית לענייני היצר מסוכנת, וגם לגבי יחידים צ"ע גדול. ולא לחינם לא מקובל על רבותינו להדריך כך.

[כמדומני, שההדרכה האחרת נשענת הן הפרקטיקה, והן על יסודות בהשקפת היהדות, ובפרט בדרכו של הרב קוק]

 

בקיצור - אל תאמצו את התפיסה הזאת, אל תזלזלו בה. במקרה הצורך תשתמשו בה לאיזון.

@לה' המלוכה 

כמובן הנקודה העיקרית היא האישה תלך עם גבר אחר,אבל אני חושב שיש עוד נקודה.
יש לאישה קשר עם בעלה,כשהיא תררה גברים אחרים שיראו טוב בעיניה היא תנסה לשנות את בעלה שיהיה דומה להם,נניח בקטע של סגנון לבוש,לראות סרטים,חו"ל,ואולי גם שפת דיבור,יותר מחמאות.
שהאישה תנסה לשנות את הקשר שלה עם בעלה ואת בעלה לפי הגברים שהיא רואה,המודל של הגבר המערבי,לפחות אני הייתי שם לב לנקודה הזאת.
הגמרא בסוף גיטין （צ.:）מתייחסת לנקודה של דיבור וקשר של אישה עם גברים,אני פשוט לא מרוכז מספיק עכשיו..

לא יוצא כעת, אבל זה דבר מבורך לדעתי.

אני קצת חריג מבחינת התפיסות שלי (not crazy, my reality is just different) אז אולי לא מייצג

 

כן מפריע לי בחורה שמדברת בצורה מאד חופשית עם בנים - אני לא יודע אם זה בגלל שהיא מדברת עם בנים ("לא צדיקה מספיק") או בגלל "קנאה" (לא יודע גם עד כמה אני מבדיל בדבר הזה בין בנים לבנות - הטיה ידועה, שמבנות מצפים לשמור על צניעות יותר, על אף שפריצת הגדרים היא אותה פריצת גדרים. נראה לי שבנים שמדברים עם בנות פחות מפריע לי, אבל אין לי תוכנית להתחתן עם הבנים האלה, אז אולי בגלל זה לא אכפת לי)

 

אם אשתי תהיה כזאת שעובדת עם גברים לא אחשוד באופן מיידי שהיא תדבר איתם יותר ממה שראוי

 

אבל אולי אם הייתי חושש יותר מהדברים האלה, הייתי נזהר יותר

 

הקריירה כשלעצמה זה מיצוי של יכולות, שזה יפה. על אף שלאחרונה שמתי לב שאני מתחבר לסגנון אישיות מסוים שאני חושב שהוא פחו קרייריסטי באופי

גבולות ולהיות בקשר ענייני בלבד עם הגברים בעבודתה.

במקום כלשהו בקרייריסטית יש צד של בונוס בעיני. לא בגלל הסביבה שאת מתארת 🙃, אלא בגלל שזה מראה על משהו באופי והאישיות. כמובן כמובן שזה צריך לבוא עם גבולות ברורים מה בסדר לעשות ומה לא. כי בכ"ז.. (לא התייחסתי לחשבונות האחרים של אישה קרייריסטית כמו משפחה וכו'. צריך לתת גם על זה את הדעת..)

(שלום. טוב את כבר עושה גיחות יותר תכופות..)

כן חשוב שהיא תדע לשמור על הגבולות שלה, וזה לא משנה איפה היא עובדת...

מרכיב הצניעות והסביבה הוא גורם חשוב בפני עצמו. מלבד זאת אפילו אם מדובר במישהי שתעבוד בסביבה של בנות בלבד, עצם הגישה לחיים בעייתית מבחינתי מכיוונים שונים ולא נראה לי שזה יתאים...

לפי מה שאני מבין -השאלה שלך האם גברי יכול לתת אמון גבוהה באישתו. התשובה כמובן היא חיובית.

הרצון שלי הוא לצאת עם בחורה בעלת תכונות x y z. בין היתר, בחורה רצינית. בחורה אחראית. 
ברגע שאני מזהה שהבחורה היא כזאת, בין אם היא עובדת בסביבה בלי גברים, ובין אם כן, אני סומך עליה.
למשל, נניח בנושא של אמהות. יכולה להיות אישה שאינה עובדת, ועל אף זאת לא משקיעה בילדים. מאידך, אישה אחרת, "קרייריסטית", משקיעה את נשמתה בילדיה. 
הנקודה שלי היא שהסטטוס אינו משמעותי כמו התכונות הנפשיות. מידות הנפש הם בעלי ההכרעה המשמעותיות ביותר איך אדם יתנהג. לענייננו, אישה בעלת מידות טובות תשמור על עצמה גם בסביבה יותר פתוחה, ולהפך.
כמובן, יש מקרים קיצוניים אבל אני בטוח שלא על זה השאלה.

זאת התערובת אז אני מקווה שאתם עונים בכנות ושהתגובות יספיקו..
שלא אנצח סתם 🙈

ואיך הערוץ הוא מקור אמין...


(ברור לי שיש הרבה גברים שזה ירתיע אותם, אבל הם לא הרוב)

טוב... מזל שהוא הסכים על הפלטפורמה

אני מנסה להבין למה אתה מתכוון.
אתה חושב שלבנים פחות תורניים זה יותר יפריע?

לא מספיק תורניים.. 😏

ביינישים בפועל יגידו זה לא משקף. כי דברים משתנים כשיוצאים לעולם (מודעות, הכלה, פשרה ועוד).

רק מנסה להבין אם זה תלוי רמה תורנית.
חשבתי שאנשים תורניים לא ירצו בכך סתם כי "כל כבודה בת מלך פנימה", והפחות תורניים (אולי) כי הם מבינים שזה מועד לפורענות ומכאן השאלה.

תופס יותר מדי מקום היום.
אני מכיר לדוג' כמה אברכים דת"ל שנשואים להייטקיסטיות או רו"ח (וגם אצל חרדים זה נפוץ).

השיקול השני שציינת הוא עיקר הבעיה אצל כולם.

ולא כי אני מפחד שתבגוד או תתאהב אלא
כי בעיניי עבודה קבועה של אישה בצמוד לגברים תוך כדי שיחה וכו' (אני לא מדבר על הרבה מקרים שיש נשים וגברים בעבודה אבל אין קשר ישיר ממש) מפתחת קשר נפשי כלשהו. חיבה מסויימת. וזה בעיניי רע. הלב של בני הזוג צריך להיות אחד עם השני וזהו
(בפורום נשואים דיברו על זה כמה פעמים.
ואחת שם אמרה שהרצון למצוא חן זה בילד אין אצל נשים. והיו שם עוד הרבה תגובות כמובן אבל המכנה המשותף הוא שצריך זהירות וגבולות כדי שלא יווצרו קשרים נפשיים).

ממש לא ימצא חן בעיניי אם לדוג' לאשתי יהיה פרוייקט משותף עם מישהו מהעבודה שלה. אי אפשר לשמור על ענייניות וזהו. זה סתם סרט. לא יהיו חיוכים? לא יצחקו קצת? איפה אנשים חיים?

ולא אמרתי כלום על גברים חילונים או דתיים בלי יר"ש שבכוונה מנסים למשוך את הנשים ע"י מחמאות ולהגיד כל מיני דברים מצחיקים או חכמים (ושמעתי על מקרים). ולהרבה נשים לא נעים להעמיד אותם במקום וחלקן לא רוצות אפילו, הן נהנות מזה ואומרות זה בסה"כ מחמאה.

עוד נקודה. העולם היום ממש מוחצן. החיצוניות תופסת מקום לא קטן אצל כולם מי יותר ומי פחות.
ראיתי איך נשים נשואות (גם דוסיות ותורניות) בוהות בגברים יפים. אם זה פה ושם אני עוד מבין ומכיל. אבל שתעבוד צמוד לגברים שנראים טוב, מתלבשים יפה וכו'?
סכנה. ושלא יבלבלו את המוח על אהבה וקשר עמוק עם בעלה וכו', כי אחרי ההתחלה וההתרגלות לחיים משותפים, החיים הרגילים והמשיכה ליופי וחיצוניות וכו' חוזרים לתפוס מקום משל עצמם.

כל מה שכתבי לא המצאתי. ראיתי נשים במספר מקומות כותבות את זה וראיתי גם התנהגות של נשים בחברת גברים. וגם נבהיתי לא מעט.

לסיכום לדעתי אם בעבודה הספציפית הזו יש פרוייקטים עם גבר אחד והיא תגיד שהיא לא תמנע מזה אז ברור שלא ארצה.
עבודה משותפת בחדר עם כמה גברים- תלוי אופי של העובדים. בכל מקרה לא אידיאלי.

אצל אישה יש הרבה רגש. יש אהבה לעולם לחיים ולחיצוניות. יש רצון וצורך במחמאות.
צריך לדאוג שזה ינותב הביתה ובמסגרת הקשר הזוגי.
ואז החיים של הזוג יהיו מאושרים.

באופן עקרוני אתה פונה לשדכן/ית, ותשאל אותם.

את השאלות אתה יכול לשאול אותם, הם יענו לך. על כל אחת מהשאלות האלה יש שדכנים שכן ויש שלא.

(טופס, תשלום דמי רישום, תמונה, וואטסאפ, תוכן וסגנון הטופס - במידה ואתה בכלל ממלא אחד כזה, פעם בכמה זמן לתזכר - אם בכלל)

 

רישום אצל שדכנית אחת לא סותר אצל שדכנית אחרת (אלא אם חיסלת את כל הכסף שלך על דמי רישום של הראשונה ולא נשאר דמי רישום של השניה)

 

שדכניות הן עסוקות ואתה במעמד של פציינט/לקוח/מוצר (אני לא בטוח מה המקרה הטוב ומה הגרוע). סביר מאד שהיא שכחה את ההבטחה שלה. ואם פסלו אותך אחת אחרי השניה, תשאל אותה מה הסיבה, ואולי היא הבינה ממך דברים שכדאי לשפץ

 

בהצלחה

וסתם הערה - אני באופן אישי נגד דמי רישום לשדכנים, ובעד תשלום מכובד מאד אחרי שמשיגים תוצאה.

 

(כי אני כל הארבעה: ספק/מוצר/לקוח/פציינט. חנויות לא גובות דמי כניסה, אם הם מצפות לעסוק איתך עסקים מוצלחים)

 

אני יודע שהרבה שדכניות גובות - חלקן כי הן מאמינות שזה נותן להן אמינות גבוהה יותר ולכן עושות את זה אידאולוגית ולא מתאוות בצע; ואני לא אוהב את זה, אבל שילמתי בימי חיי.

אם אתה לא רוצה, ממליץ לברר מראש - המחירים שאני מכיר נעים בין 500 הגבוה ביותר (אם אינני טועה), סביבות ה200 זה יחסית מקובל אצל שדכניות כאלה, ולפעמים 50 דמי תפעול או דמי רצינות. זה המחירים שאני מכיר. (אתה יכול לברר מראש גם על תשלום במקרה של הצלחה, אם זה משנה לך - מדובר בסדר גודל של אלף או אלפים.) 

שהעניין לא יעסיק אותך, מחשבה ממש מתוקה וכנה!
יש כמה דעות שאומרות שהיום הזיווג של האדם נקבע לו לפי מעשיו כלומר- אם יקרה ותשתני עוד כמה שנים בדעותייך, בשאיפותייך וכו', הזיווג שאותו תחפשי לא יהיה אותו אחד שאת מחפשת וחושבת שנכון לך בגיל 15. הוא לא זיווג שנקבע לך וזהו, תיפגשו לא משנה מה, ויש אדם אחד בעולם שמתאים לך (זה לא ככה;)
ההחלטה האם להתחתן עם מישהו או לא בסופו של דבר נמצאת בבחירתנו, אף בת קול לא תצא ותאמר לך שהוא זיווגך, את מחליטה את זה...
אחרי שהזוג מתחתן ובונה בית הקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו ביניהם...
הגיוני מאוד שיש כמה אנשים בעולם שיכולים להתאים לך ולשאיפות שלך, וההחלטה האם להתחתן עם אחד מהם תלויה בך בסופו של דבר.
כך שאולי לא מדוייק לומר שמצאת את הזיווג שלך, אלא הוא עזר לך להבין מה את מחפשת, ובאותו סיכוי תוכלי להתחתן עם מישהו אחר,
ואולי זה כן הוא. תלוי בך כשתגיעי להחלטה שאת רוצה לצאת למטרת חתונה

לא יודעת למה אבל ממש נהנתי לקרוא את ההודעה שלך

 

קודם כל, חשוב שתדעי שמשתנים המון המון מגיל 14 ועד סוף שירות.

זה הגיל. לא סתם קוראים לו גיל ההתבגרות 

 

אני הייתי מעבירה את המחשבה הזאת לאיפשהו מאחורה במוח, ועוד כמה שנים כשיהיה רלוונטי מבחינת הגיל,

לחזור אליה, להסתכל בה שוב.

כמה השתנית, גדלת, התבגרת.

כמה הוא השתנה, גדל, התבגר.

האם הדרך שלכם בחיים עדיין קרובה, ולא התרחקתם אחד מהשני מאוד.

 

יכול להיות שהתוצאה תהיה זהה לעכשיו, ויכול להיות שלא.

 

תשתדלי להמשיך להתנהל כרגיל, בלי ליצור איזו ציפיה שיכול להיות מאוד לא תתממש.

אל תשכחי שבשביל דבר כזה צריך הסכמה משני הכיוונים, אז מאיזה כיוון שלא תסתכלי על זה כדאי לך לא לחשוב על זה עכשיו. עדיף להיות מופתעים מאשר מבואסים.

ומקסימום תוכלי להגיד עוד כמה וכמה שנים - אני ידעתי מי החתן שלי כבר מגיל 14

 

בהצלחה אחותינו! כאן בשבילך.. 

ואת נשמעת בוגרת וחכמה,
מאחלת לך המון שמחה בדרך, ונחת, ותפילה בהירה.
וכרגע כמובן אי אפשר לדעת..
אז תנסי שלא לפתח לנושא יותר מדי רגש.
ברכת ה' עלייך.

שפשוט יש בו מידות שהיית רוצה שיהיו גם באיש שלך בעתיד
זה לא בהכרח אומר שזה דווקא הוא, למרות שיש מצב.
אבל אל תתעסקי בזה יותר מידי ואל תקדישי לזה מחשבה אם את לא רוצה להתחתן בקרוב.
וגם כמו שאמרו פה את עוד תעברי הרבה עד אז.. את תבני את האישיות שלך, תכירי את עצמך טוב יותר ותעברי המון חוויות שישנו ויעצבו אותך בע"ה.

בהצלחה

אני חייבת לומר שאת נשמעת בוגרת במיוחד לגילך..

 

דבר שני,

אני חושבת שלי קרה את אותו הדבר בדיוק, ואפילו לפני גיל 14.

מאז שהכרתי את אותו אחד פשוט ידעתי שזה הוא.

אני עדיין חושבת ואני כבר בת 17...

 

נושא מעניין.

הסיבות השתנו עם השנים אבל בסוף הוא אכן בעלה כבר 50 שנה והם הקימו משפחה נהדרת.

לכמה אנשים זה קורה? כנראה שבודדים.
מצטרפת לכל התגובות שמעליי..
שימי את זה איפשהו מאחורה במוח, ותחזרי לבדוק את זה מול עצמך עוד 4-5 שנים

קודם כל אקדים ואומר שהייתי מאוהבת עד הגג בבן דוד שלי. (מותר לומר פה מאוהבת, או שזו מילה גסה פתאום?)

שני דברים שידעתי- אחד, האהבה זה במושגים שיש לי עכשיו. ואולי במושגים שיהיו לי עוד שש שבע שנים כזה- זה יישתנה.

דבר שני- עם בני דודים לא מתחתנים. נקודה. זה היה ברור לא זוכרת ממתי. אבל מגיל מאוד צעיר כבר קבלתי את האינפורמציה הזו של מחלות גנטיות. (אשכנזיה, כן?)

 

אז עשיתי כמו שאמרו פה לא מעט- הדחקתי. הדחקה זה נפלא הרבה פעמים.

במשך הזמן הבחור עבר קצת דברים (גם אני, אבל אל תגלו) והיום ברור שהכיוון הוא שונה. אני עוד לא כ"כ יוצאת והוא ג"כ לא. אבל אני מעריכה אותו נורא. ועדיין- לא נראה לי שהייתי רוצה לבנות איתו בית גם לו הוא לא היה בן דוד שלי.

 

אז מה אני אומרת לך- להדחיק?

בערך. כלומר. זה שאת מתביישת לפתוח את זה מול קרובים ובטח מולו- זה טוב, בושה מונעת מאיתנו לעשות דברים פזיזים.

זה קו אדום שלך- לא ליצור איתו קשר רומנטי או אפי' קשר כלשהו יותר מאשר שאר הבני דודים.

אבל לא בלחץ. בנחת. זו הדחקה עדינה. את ממקמת את עצמך במודע במרחק מה ממנו, שלא ייגרר למחשבות רציניות יותר מדי ובטח שחו"ח לא ייגרר לקשר לא ראוי. אבל את נשמעת צדיקה משהו וגם מודעת לעסק הזה של הנעורים אז אני בטוחה שאת מבינה את העניין.

 

ודבר אחרון שאולי לא הדגשתי מספיק ואולי הייתי צריכה לשים קודם כל- בנחת.

את דוסה כמו כולנו פה (לא ממש כמו כולנו, כל אחד שונה). והבנים היחידים שאת מכירה זה אחים ובני דודים. זה נפוץ מאוד שיש רגשות כלפי בני דודים. הם הבנים שאנחנו מכירות.

ובכלל אחותי. בנחת.

איך אני אוהבת את המילה הזו. בנחת.

הכל טוב, כלום לא הורעש. את מוצאת דברים משותפים עם בן וזה גורם לך למחשבות. כולנו ככה. זה למה יש בלחיות פנימית בתוך הלב של כל אחת מאיתנו...

 

האמת- שבכלל שאלת על ההגיון בלמצוא את זיווגך בגיל צעיר כ"כ. אבל אני חושבת שזה כן קשור מה שעניתי, וגם אם לא זה יוכל לעזור.

אם למשל את מדברת על סתם מישהו מהשבט וכזה- זה סיפור אחר. שעדיין רוב הדברים נכונים בו.

לא צריך לבנות על קשר וגם לא לחשוב עליו יותר מדי. יהיו, כנראה, הזדמנויות לשבור לעצמך את הלב בגיל המתאים (כמה שזה טוב להיות פגיעה).

 

מדהים איך בהודעה אחת כתבתי גם בשבח ההדחקה. גם בשבח הבושה וגם בשבח הפגיעות- לא תשמעי את זה ממני בדרך כלל....

 

ואוו. חפרתי. ב"הצלחה!!

בטח שמתחתנים.
ואם נקבע מלמעלה שזה הזיווג שלה, אז זה הזיווג שלה (לצורך העניין, כמובן)

וחוץ מזה, לא כדאי לה לשבור לעצמה את הלב,
וכמו כן לא טוב להיות פגיעה.

זה עושה רק רע בהמשך הדרך.

אבל הבנתי מה את אומרת, ויכול להיות שיש בזה אמת מסוימת...

ואני לא מתביישת בזה, פשוט אין לי סיבה להגיד את זה לאנשים כרגע (בטח שלא לו) כי שום טוב לא יצא מזה.

שבני דודים זה לא טאבו,

ואמנם כדאי לבדוק גנטית,

אבל זה אפשרי.

 

רק @בראבו!,

באמת לא עכשיו.

תגדלי, תבשילי,

וכשתגיעי לפרקך - תחשבי על זה שוב.

 

בהצלחה!

ב. לא כל חיבה היא בהכרח למקום הזה (אני אישית מתחברת מאוד בקלות לבנים בלי קשר לאהבה כזו).
ג. הלכתית אין בעיה עם נישואי בני דודים (רק דודה ואחיין יש בעיה בכל הדודים-אחיינים-בני דודים).
ד. אני אישית חושבת שזה מבורך, פחות אדם חדש להכיר.

החלטתי לבחון מחדש את המחשבה הזאת כשיתאים לי.

 

טנקס