אני בת 15, לא בל"חית בכלל, קוראת סמויה בפורום. הגעתי למסקנה שאתם אנשים ממש חכמים ובעלי ניסיון חיים, ואולי תוכלו לעזור לי להגיע להחלטה בנושא שמשגע אותי לא מעט זמן, ואני חושבת שדוקא בגלל שאתם בסיטואציה של לנ"ו יש סיכוי שתצליחו להבינני.
בערך לפני שנה, כשהייתי בת 14, יצא לי להיפגש יחסית הרבה עם בני הדודים שלי בשבתות אצל סבאסבתא, טיולים וחופשות. באחת השבתות, שרנו שירי שבת יחדיו ופתאום הגעתי למסקנה שאני רוצה שבעלי לעתיד יהיה בדיוק כמו אחד מבני הדודים שלי. לאחר כמה שבועות של מחשבה על הנושא, תהיתי אם קיימת אפשרות שאותו בנדוד (נקרא לו X לשם הנוחות) הוא המיועד שלי.
קצת פרטים על X:
הוא בגילי
אנחנו מדברים יחסית הרבה ומתווכחים מלא
הויכוחים שלנו לא נובעי מכך שתפיסת העולם שלנו שונה- היא די דומה. הויכוחים הם על הדרך בה ניתן להגשים אותה (אני ממש מאמינה בתנועות נוער, לו יש דרכים אחרות להגשים את האידיאלים שלו)
אני ממש מעריכה אותו.
הוא קצת מזכיר את אבא שלי באופי
מבחינתי הוא דוגמה אישית מצוינת לילדים שיהיו לי- מקפיד על ההלכה, חכם, רגיש וכו'
מזכירה שוב שאני ממש לא לחוצה להתחתן לפני שיום שירות, ואפילו קצת מתנגדת לזה, כך שהעניין לא נובע מבל"חיות. אני גם לא דלוקה \ מאוהבת \ אוהבת אותו. בררתי את העניין הזה.
אני ממש לא רוצה לצאת עם אף אחד עכשיו, גם זה לא העניין.
אבל נראה לכם הגיוני שמצאתי את זיווגי בגיל 14?
ומה אתם הייתם עושים לו הייתם במקומי (לאו דוקא היום או מחר, גם בעוד חמש ושש ושמונה שנים)?
