אני כל כך רוצה לאהוב.
לאהוב מישהו באמת.
להתמסר. לתת.
להעניק. לשמח. לחבק.
לכייף. להנאות. להתחבר.
להתקשר. להתאחד.
אני כל כך רוצה חברות אמתית. עד הסוף.
חברות של חיים.
של התחזקות בעבודת ה' אחד עם השני
חברות שמקרבת לה'.
חברות שמצמיחה.
שמולידה פירות, פירות מתוקים.
חברות של נצח.
חברות שגם כשאהיה לבד לא ארגיש בודדה
שאדע שיש מישהו שהדבר שהכי חשוב לו זה שיהיה לי טוב.
שאני אהיה שמחה.
אהבה שלא תלויה בדבר, בכלום
פשוט לאהוב באמת
קיימת בכלל בעולם כזאת אהבה?!
ואם קיימת אזכה לה בחיי?!
אז אולי אני צעירה.
אבל משתוקקת אליה מלידה.
אני רוצה אהבת אמת באמת.
לא תלותית אבל גם בלי פשרות
אני מתגעגעת. נולדתי מתגעגעת
והגעגוע רודף
ואפילו שלפעמים אני שוכחת ממנו
זה חוזר. הוא לא מרפה ולא מתייאש לעולם
ואז אני נזכרת בנשמה שלי.
שגם היא מתגעגעת
אינסוף מתגעגעת
לאהבה
לקרבת אמת.
לאיחוד גמור עם הדוד.
לבית. למקדש.
היא אבלה כל הזמן אבל מדחיקה
מדחיקה.
ואז מגיע תקופת האבל והיא נזכרת
נזכרת בצימאון הזה.
בתשוקה העצומה.
האינסופית
בכליון העיניים.
להתאחד. להתייחד עם ה', עם השכינה
אז. נשמה יקרה. זכיתי.
זכיתי להבין אותך.
זכיתי לחוות חוויה דומה לשלך
זכיתי לכסוף, להשתוקק ולהתגעגע כמוך
תודה לך אבא שבזכות התקופה הזאת שאני עוברת
אני מחוברת יותר לצערך,
לצער השכינה.
זה קשה. זה כואב. זה צער אינסופי שלא מרפה.
שנזכה כבר לבנות בית במהרה בימנו אמן!!!
הדרת מגולחים 
