פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 536)

ששנינו נעוף אחד על השניה?

כי זה בקושי קורהלי

יש תקופות אחד אוהב את השנייה יותר ולהיפך
ככה שמעתי

למרות ששמעתי גם שיש מצב שתמיד צד אחד יאהב יותר...

בתנאי שההתלהבות לא תתבדה אחכ כש"יתפקח"

הללו, ולכן אין סיבה להסתבך בהן!
הגיוני שלאנשים שונים, קצב שונה בהיכרות ובהפתחות..
אבל אחרי כל זה? לא חושב שנכון להתחתן אם שני הצדדים לא מגיעים למקום טוב בקשר, של ביחד

עשתה לא נעים בבטן

שני המצבים לא בריאים לאורך זמן

אני אישית פחות מתלהבת להיפגש בעיר שלי, בפגישות הראשונות
אבל יש לי חברות שמעדיפות שיבואו עד אליהן בפגישות הראשונות

היא העיר של כולם ⁦⁩
לא ירושלמית, אבל גם אם הייתי לא היה מפריע לי

"מעדיפה שנפגש בירושלים או במקום אחר?"

בהצלחה!

אבל אם זו עיר אחרת זה יכולה להיות שאלה שכל בחורה תענה תשובה אחרת..
אז פשוט תשאל אותה

ותקבעו גם איך אתם מוצאים אחד את השניה

וואי זה הולך להיות מאתגר
(אל תנסו להבין אותי.. כל אחד והמוזרויות שלו)

תשאל אותה - איפה נח לך שנפגש?


(והאמת שלא הבנתי את השאלה. לא הבנתי למה לא להפגש בעיר שלה? למה כדאי בעיר אחרת? וגם שאני חושבת שאם משהו יציק לה בקשר לזה היא תגיד, לא?)

ברור שאשאל אותה. אבל באופן כללי... להיפגש בעיר שהבחורה גרה- זה הגיוני? בפגישות ראשונות?

אני לא יודע... אין לי ניסיון..

זה ממש תלוי איזו עיר זאת..
ירושלים למשל ענקית. כך גם באר שבע.
בקרית ארבע או אריאל ממש לא הייתי רוצה להפגש אם הייתי גרה שם.

פשוט צריך לשאול.

רגע, זה כאילו פעם ראשונה שלך בחיים?

נהוג שהבחור מגיע לאיפה שנח לבחורה.. אז יש כאלה שאיפה שהם גרות נח להם, וכאלה שלא.
ובשביל לדעת איפה נח לה צריך לשאול אותה.

אבל, הכללים האלה הם המלצות בלבד.
לדעתי צריך לדעת מה מקובל ולעשות מה שחושבים שנכון..

אני אישית לא יטריח בחור לכיווני, בטח לא בדייט ראשון. אבל לא יבוא עד אליו. איזשהו מקום מרכזי באמצע (אני אישית מעדיפה ירושלים למשל.. נח לרוב האנשים)

ולי אף פעם אין רעיון לאיפה להפגש, בונה על הבחור בעניין הזה.

בהצלחה

איזה כייף לה' שאת הבת שלו!

 

פארק המסילה
פארק טדי

גן סאקר...
טיילת קריית מנחם 
פארק המסילה
טיילת מד"א
הגן הבוטני
טיילת ארמון הנציב
מצפה ציפורי
הולילנד (בשילוב תצפית על ירושלים)
עמק הצבאים
גן הוורדים
נחלאות/נחלת שבעה
הליפתא
תחנת הקפה-עמק רפאים
הגן הבוטני
שדרת ממילא
העיר העתיקה
גן החיות התנכ"י
עין לבן(שביל כורכר יוצא מסוף החניון של גן החיות - כחצי שעה הליכה).

א.שכונות שכיף להסתובב בהן
נחלאות
נחלת שבעה
משכנות שאננים

בית הכרם הישנה-המון פינות חמודות ושקטות, הרבה צל, שכונה ירושלמית וותיקה..

שכונת 'משכנות'- מומלץ! שם גר הרב אריה לוין (שביתו אגב גרה שם עד היום - הרבנית פלצ'ינסקי) סמטאות ישנות ואהובות. פשוט להיאבד שם. יש בית כנסת של השכונה ממש ירושלמי כזה - מומלץ להציץ. חצרות עם בארות מים ועוד ועוד. מיקום- מאחורי רח' אגריפס (מקביל למחנה יהודה +-).

נחלאות - נחלת אחים - שערי חסד-(קצת כנ"ל אבל פחות ניחוח ירושלמי. טיפה עשו מהן שכונות של חוצניקים). 

עין כרם-מומלץ! קסום!

מושב אורה, מושב עמינדב-אזורים מדהימים. 

מלחה הישנה-אין, אין על המקום! כל המוסיף גורע. אין ספסלים - תאלתרו משהו.

קיבוץ רמת רחל-קיבוץ יפהפה בתוך ירושלים עם נוף מדהים, מורשת קרב ועוד ועוד..

המושבה הגרמנית- שכונה קסומה. בין רח' עמק רפאים לדרך בית לחם. אין ספסל אחד לרפואה!



ב.טיילות

טיילת רוממה- היא שיא הנוחה למי שבא מחוץ לעיר ולא רוצה להשתפצר לו בירושלים - ממש ליד סנטר 1. טיילת נחמדה באורך כמה מאות מטרים עם ספסלים. קצת קשה למצוא ספסל אחה"צ שהשמש לא ממש מול העיניים.

מיקום - ברח' המ"ג, מיד אבל מיד אחרי מד"א (בצד של מד"א) יש מדרגות צנועות שאתה לא מאמין שמובילות לטיילת. תבדקו.

טיילת ארמון הנציב - טיילת שרובר, טיילת האז-יפהפיות! משקיפות על העיר העתיקה, גדולות, דשא וכו' וכו'. יש קצת ערבים ככה שגם מקיימים מצוות יישוב הארץ.
מיקום - עולים מדרך חברון לרח' דניאל ינובסקי, ולפי השילוט. אפשר להמשיך לפארק אמת המים (למי שאוהב ארכיאולוגיה מימי הורדוס) אבל הדובדבן שבקצפת. שם המקום הראשון בדרך חברון-ירושלים העתיקה שבו רואים את הר הבית. במילים אחרות - "ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק"! יש גם איזה שלט על זה. אז נעריו שישבו להם שם עם החמור נשארו באזור קצת אבל ממש אין סיבה לשים עליהם קצוץ - ויש שם הרבה יהודים.

שביל האופניים-לאורך כמה קילומטרים. יוצא מגן סאקר (דרום) או מליד מוזיאון ישראל, מתחבר וממשיך לעמק המצלבה (שם אפשר להתפצל בשביל למנהרה מתחת לכביש ולעלות ברשת של שבילים חמודים ממש בעליה לרחביה), פונה לאורך רח' הרב הרצוג - אליהו גולומב - צומת פת. כמובן אפשר להתחבר מכל מקום באמצע. ספסלים בשפע וכיף לטייל.



ג.גנים

גן הוורדים-לא מומלץ! מה אתם, בדייט?

גן העצמאות-ככה ככה. אפשרי. 

גן השושנים בטלביה - מומלץ ממש! ליד תיאטרון ירושלים. בין רח' דובנוב לרח' פינסקר.
גן בית הכרם- מיקום- רחוב שחר בבית הכרם, כ-7 דקות מתחנה מרכזית.

תיאור המקום- גן ציבורי, בכניסה יש חורשה וגן שעשועים, מעל גן השעשועים יש סוכת גפנים (מקום ממש טוב לדייטים בקיץ). בהמשך הגן יש ספסלי אבן וחלקות דשא. בימים של מזג אוויר טוב תפגשו שם בטוח עוד שנים שלושה זוגות (יש מקוםלכולם).

דרכי הגעה- לכו בשדרות הרצל לכיוון דרום עד הצומת שאחריהמלונות פנו שמאלה, המשיכו ישר במדרכה הימנית עד שתגיעו לגשר, לפני הגשר יש שבילשיורד לכיוון בית הכרם, לכו עוד סוף השביל והתקדמו עוד כמאה מטר.

גן סאקר- אהמממ... ע"ע גן הוורדים. אם כבר, לכו לכיוון הדרומי של הגן - יותר שקט שם.

גן שכונת יפה נוף (אין לי שם אחר) - מקום חמוד ביותר. ליד יד שרה, תרדו לרח' מרדכי איש שלום, ובצד ימין בהמשך יש גן יפה וגדול.

פארק דניה- ליד קרית יובל, לאורך רח' אליהו גולומב.

לא יודע איך קוראים למקום הזה- אבל זה בבית הכרם החדשה, אזור ענק בין רח' משה קול לרח' משכן שילה, עם ספסלים ומקום לטייל.

הר הרצל -מטופח ויפה, המון דשא. (הי, ל-לא ירושלמים, אני לא מתכוון לבית הקברות, כן? ). נראה לי נעול בערב.

גבעת התחמושת- ליד שדרות אשכול.

הפארק הארכיאולוגי בפסגת זאב מרכז- שנים שלא הייתי שם אבל גינה נחמדת.



ד.רחובות קסומים

אזור מאה שערים - כן כן, לא נפלתי על הראש. אחד האזורים הקסומים. אבל!!! חבר'ה - בטקט ובצניעות!!! לכבד את רגשות התושבים - באמת - שאני בטוח שלא היו רוצים לראות דייטים בשכונה שלהם. יש את האזורים שמקבילים למאה שערים משני הצדדים - להיאבד בהם וביופי שלהם. וסיכוי סביר שמישהו יעיר לכם על ההסתובבות בשכונה. פשוט תלכו ואל תשבו בשום מקום.

רחוב אנילביץ' בשכונת קרית יובל- מתחרה רציני על הרחוב מספר אחת בירושלים. מומלץ בחום!

שוק מחנה יהודה-לכו הלוך ושוב, תנשמו עמוק, ורק אחרי שחרשתם אותו 3 פעמים תחליטו מה בא לכם לקנות.

איזור בית הרב- רחוב אתיופיה- חמוד. ליד רחוב הנביאים.

איזור מנזר סן סימון-מומלץ ללמוד לפני על הקרב!



ה.מעינות

אזור ירושלים מפוצץ מעינות אבל הרבה עם בעיה של יחוד. ננסה לכתוב את מה שלכאורה אין בו בעיה בשעות היום, וכל אחד אחראי לבדוק לעצמו את הענין.

שביל המעינות-למי שרוצה טיול טיול. בד"כ יש בו אנשים במזג אוויר נאה, ובפרט בחופשים. זה משתנה גם בין הקטעים בשביל וצריך לבדוק.

הסטף-אין בעית יחוד.

עין יעל-אין בעיה. פיתחו את המקום, יש כל מיני בוסתנים ומקומות לפעילות למשפחות. ליד תחנת הרכבת במלחה לפנות בכיכר (איפה שהכביש עובר על המסילה) ולפי השילוט. אפשר גם ברגל.



ו.עוד מקומות

איזור הולילנד ליד בית וגן-יש שם גינה גדולה.

האוניברסיטה בהר הצופים- יפה שם! עם נוף להר הבית, ומהצד השני למדבר יהודה.

הר אדר- מיקום-מבואות ירושלים ביישוב הר אדר, רבע שעה נסיעהמירושלים.

תיאור המקום-אנדרטת הרדאר לזכר חטיבת הראל, תצפית מדהימה לכל אזור מבואות ירושלים.

במקום מגדל תצפית, שולחנות פיקניק, ספסלים, טנקים וג'יפים ישנים (לשובביםבינינו). מקום מדהים לדייט נחת למשקיעים. מומלץ לקרוא קצת על המקום לפני כן (שיהיהלכם מושג למה אתם מגיעים).

דרכי הגעה-ברכב פרטי. יוצאים מירושלים לכביש מספר 1, פוניםבמחלף עין חמד לכיוון קרית ענבים מעלה החמישה, פונים ימינה בכיכר, בקרית ענביםפונים שמאלה ואז ימינה, במעלה החמישה פונים ימינה, נכנסים להר אדר ממשיכים בכיכרישר בפניה אחר כך ימינה ושוב ימינה ממשיכים קצת והגעתם.

ואם אתם רוצים ללכת לדבר עם ה'-הכותל הקטן זה המקום! המשך של הכותל המערבי, נכנסים דרך הרוב המוסלמי.

אני חייבת לשמור את כל המידע הזה. ..

מושקע ממש.
תודה!

ליד העמקה

(יכול להמליץ לך על מעבדה עם קופים. קומה 4, 901)

בס"ד

 

זה לאחי.

 

[יש ב901 מעבדה עם קופים?? דיי אני רוצה ללכת!!]

כיסיתי את כל הקופונים!
פלוס המלצה להיות קוף בתואר שני!
הראית עקיצה כזו בימי חלדך על פני האדמה?

בס"ד

 

אתה יודע כמה קופים אני הייתי כבר?

ל"ע.

 

אולי בגלל שהם מתעניינים בפרימאטים גבוהים שאין להם פרה-פרונטלי

וב''הצלחה לאחיך!

בס"ד

 

ואני לא חברה מהערוץ??

זה יועיל להמשך הקשר?
בכל אופן צריך לעשות כזה דבר בטאקט ובעדינות

תודה!

אני חושבת שזה מקובל וקורה לפעמים, אבל התחושה שלי היא שזה לא חד משמעי כ"כ..

כלומר-
חלק מהעניין בזוגיות זה להיות מסוגל לדבר גם על דברים שמפריעים/לא ברורים בקשר, ולכן נראה לי שבאידיאל- אם הבחורה קצת נפגעה, שווה לנסות להגיד לבחור באופן ישיר (כמובן, בטאקט, בעדינות וכו'..). כך הם יוכלו לנסות ללבן את הדברים, והקשר יכול לצמוח מזה..
במיוחד במקרה כזה, שכמו שאמרת, קשור כנראה לחוסר הניסיון של הבחור ולא לאיזו שריטה כזאת או אחרת.
אולי זאת רק אני, אבל מרגיש לי שזה יכול ליצור קצת תחושת 'מתקפה'- הבחורה נפגעה ממשהו ודיווחה על זה למי שעשה את השידוך, ועכשיו הוא בא כדי 'להטיף' לי (בכוונה ניסחתי מוקצן)

מצד שני, יש כמה 'אבלים'..-
·יכול להיות שכשהקשר עדיין בשלבים ראשונים, לפתוח את זה ולדבר על זה זה קצת כבד מדיי, ואולי אז יש מקום לאיזשהו סיוע חיצוני כזה.

·לפעמים יש דברים שדורשים שיח בשפה מסוימת, ויכול להיות שבאמת יהיה יותר נכון שאדם/אדמית שמכירים את הבחור יעשו את הבירור, ולא הבחורה (לצורך ההמחשה- שמעתי על מישהי שנפגשה עם בחור שהתבטא באחת הפגישות בצורה מסוימת שלא כ"כ התאימה, והיא אמרה לו על זה משהו וניסתה להסביר לו, אבל הוא ממש לא הבין מה הבעיה, אז היא פשוט אמרה לו 'תשאל את הרב שלך אם זה מתאים'. הוא שאל. הרב הסביר. הוא הבין. היום הם נשואים;)

אני לגמרי מסכימה, רק שפה זה עוד ממש תחילת הקשר (ואפילו לפני שהוא התחיל ממש)..

שיכול להיות ששווה לדבר עם הבחורה ולהגיד בכנות ובפשטות את מה שכתבת כאן..לא נראה לי שזאת בושה.

מחוויות שהיו לי אישי, בפעמים שידעתי (מהבחור או מהמציעים) שהבחור ממש חדש בעניינים, הרגשתי שזה אפשר לי לא לקחת קשה דברים מסוימים ולהתנהל יותר בנחת אם היו דברים ש'לא בתלם' (כמובן בגבול ההיגיון;).. וואלה אני שמחה בזה.

 

וגם. אם יש לך קשר מספיק טוב/נח עם הבחור, ואת בטוחה שהוא לא כזה- אז כן לדבר איתו (בקלילות, בנעימות ובשמחה).

ישמצב שהניסוח יישמע קצת קיצוני, אבל דעתי היא שיש בזה קצת דיני נפשות ושזה לא נושא שיש עניין ללמוד מניסיון מר על בשרך, ואולי זה יעזור לו למצוא את האבידה שלו..(:

 

עקרונית - לא, זה לא עניינך. חלק מכל הסיפור זה לדעת איך 'לצאת' ואם הוא לא קלט איך העניינים עובדים הוא יקלוט בפעם הבאה, אולי.
הגיוני לתת לו עוד צ'אנס, זה עניין של אינטואיציה.
אולי אולי אם כבר יש חבר טוב שלו (שפתוח איתו בנושא) שאת יכולה להגיד אולי רק להגיד לספר לו על משהו מסויים שכדאי שידע בלי שידע שדיברתם על זה בכלל. אבל זה דורש ממכם וזה מאוד מוזר.

ואני חושבת שהוא ישמח לדעת על ה'טעות' הזאת.. גם אם לא להפעם
אני לא מסכימה עם זה שלדעת לצאת זה חלק מהעניין. בסוף אני מתחתנת איתו ולא נשארת איתו בשלב הדייטים עם החוקים המוזרים שלהם

תודה!

 

 

אבל את חייבת לזכור שהקב"ה עוזר למי שעושה השתדלות. אי אפשר לשבת בבית ולחכות שהוא יגיע מבלי ש*את* לא תעשי את החלק שלך בהשתדלות.

נכון שזה מעייף ובכלל לא פשוט. ועכשיו זה נראה כ"כ רחוק, ומה הסיכוי שבין כל ההצעות האלה יהיה אחד שבול יתאים למה שאת מחפשת והוא מחפש, ומה הסיכוי שילך אם עד עכשיו אחרי הרבה ניסיונות זה לא הלך עם בחורים אחרים.. ועוד כל מיני שאלות שיצר הרע שואל כדי לנסות להחליש אותנו..

מנסיון של בדיוק אותה הרגשה, אני עשיתי הפסקה של פרק זמן מסויים שבו לא שמעתי הצעות וגם שהציעו לי סירבתי. פשוט לקחתי זמן לעצמי לנקות את הראש, לבנות את עצמי יותר, להירגע, לנשום.

ב"ה אני כ"כ שמחה שעשיתי את זה כי זה נתן לי לראות באיזה אטרף הייתי..זה היה כזה - שומעת הצעה_מבררת_יוצאת_ לא הולך_וחוזר חלילה... זה היה מין לופ כזה ששאב ממני הרבה כוחות.

אולי זה גם מה שאת צריכה, פשוט זמן להרגע ולבוא קצת עם יותר כוחות ואמונה.

מקווה שעזרתי.. בהצלחה ענקית

אולי באמת אמשיך את ההפסקה שהתחלתי, אבל ניראה לי ה' כן רוצה שאתקדם.

וגם הרצון להמשיך ולמלא את ייעודי כאישה לא מרפה ממני.

אבל אולי באמת צריכה להמתין עוד... תודה שאכפת לך זה ממש משמח ומחזק

באמת צריכה להתחזק בתפילות!

אדבר על זה יותר עם אבא שאוהב!

 תודה ממש על ההבנה וההכלה. כיף לראות שיש יהודים שאכפת להם מיהודי אחר.

סתם. שלא מכירים. שלא יודעים מי הוא. בלי אינטרסים. באמת כי אנחנו אחים ואכפת לנו!

חיזקת ברמות. תודה שהשתתפת איתי והבנת! ה' יברך אותך

זה יקרה, והלוואי ובקרוב.

תודה

הזיווג שלך בהצלחה מכל הלב

הוא גם מחליט כמה יצטרכו לפגוש אותי בדרך.

לא מתלוננת, ח"ו.

רק משתפת שקשה.. 

ממש

עובדת לחנך את עצמי -
אדם שעובד על עצמו ומחנך את עצמו הוא הדוגמא האישית הכי טובה שאני מכירה.
מקווה שאהיה מסוגלת לחנך. עושה את ההשתדלות שלי.
תשובות לכל השאלות ברור שאין.

🙂

כן, עם הרבה סיוע מלמעלה
כן
כן. גם 'אבדוק' או 'לא יודעת, נשאל את אבא' זאת תשובה
דוגמא אישית של איך בנאדם שחי חיי תורה צריך להתנהג (רמז: קודם כל כבנאדם)
בהצלחה

אני חושבת שכדאי גם לשאול-
האם אנחנו עושים חשבון נפש?
האם אנחנו מסוגלים להודות בטעות בלי פחד?
האם אנחנו יודעים לבקש סליחה?
האם בסופו של יום מה שמונח לנו מול העיניים זה טובת הילד/תלמיד/החבר או הכבוד שלנו? ('אני אמרתי לו, אני יודע/ת')
האם אנחנו יודעים להגיד 'אני לא יודע'
האם יש בנו יכולת עידוד, פרגון וצמחה או שאנחנו רק חונקים את האחר?
כמה יש בנו מקום לפתיחות והכלה של שוני, והבנה שבסופו של דבר גם אם לי זה נראה כטעות אפוקליפטית הוא רואה דברים אחרת ובוחר את הבחירות שלו?
האם יש בנו ענווה וסבלנות כלפי תהליך התגלות הפוטנציאל של האחר? כמו שלא נכה בכעס פרי שעוד לא הבשיל, כך נהיה סבלניים ולא נדחוק ונעמוד עם סטופר.
כמו ש@אמיץ(ה) כתבה העניין הוא בלעבוד על עצמנו ולעשות כמהה שיותר השתדלות להיות טובים. וגם אם נטעה זה בסדר, הילדים מרוויחים הפנמה שההורים לא מושלמים ואנחנו מיישמים בעצם את השאלות האלה על עצמנו. אין אמיתי מזה

שאני כיום הרבה יותר מוכנה מגיל 20
אולי פיזית בגיל 20 זה קל יותר
אבל כיום אני אדע להעריך ילד כמתנה ולא כדבר מובן מאליו

אבל מאמין שאצליח בעז"ה ובעזרתה 🙂

מידת האמת

מידת השלום בבית ובחוץ

לחנך לסדר וארגון

נקיון רוחני וגופני

לעזור בבית 

חשיבות המשפחה

אחוות אחים

להביע רגשות

לשתף

לשמוח ולהראות התלהבות בעבודת ה'

לחנך לאמונת חכמים ואהבת צדיקים

אהבת ישראל 

 

אפשר לקרוא לי נאיבי אבל הולכים בדרכי רבותינו המחנכים הגדולים זכרונם לברכה - האדמו"ר מפיאסצנה והרב קוק ורבונתינו המחנכים (שאני אישית מושפע מהם) שיאריכו ימים (לא אפרט את שמותם). יש לנו אוצר גדול להעביר לדור הבא. בתנאי שאנחנו מבינים את הדרכים החינוכיות לעומק ולא בתור סיסמאות או מהשפה ולחוץ.
אם אדם לדוגמא היה קשה בעבודת התפילה והרגיש שהוא מתקדם בכך - הוא יוכל להעביר את זה הלאה בתנאים הנכונים. דברים שנותנים לאדם חיים הוא יכול להעביר אותם הלאה.
אין תעודת ביטוח לשום דבר. איננו נביאים עדיין. אך את ההשתדלות אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו.
מה שאני מציג זה גבוה גבוה ובהחלט מצריך חשיבה ולימוד רב ועבודה פנימית. לא מתכחש.
ובעיקר הרבה תפילה, "ותקננו בעצה טובה מלפניך"

אין לי מושג אם אני טובה מספיק בשביל זה.

אם אני יכולה להביא להם עולם יציב ובנוי לתלפיות.

אבל אני יכולה להביא את מה שלמדתי, ללמוד ביחד איתם, לחפש אמת וטוב ביחד.
אני רוצה לנסות ללמד איך בונים סולם ערכים. ולמקם שוב ושוב את היקום שלנו בו, ביחד.

לחנך, אני חושבת שכן.
(מתישהו, באמת מצליחים להפיק קול סמכותי של 'מוישי, למיטה. עכשיו)

ולא נולד ילד בן 12.

חשוב שיהיה בסיס, עולם יציב.
אבל לא חייב מושלם.

את הרב קשתיאל אומר, בשם הרב אלישע וישלציקי, שהבעיה היא במינוח. כשאנחנו מתייחסים לעצמנו כ'מחנכים' אנחנו לוקחים על עצמנו את כל האחריות של מה יקרה עם הילד ושוכחים שהוא רק פיקדון. הוא אמר שהתפקיד שלנו הוא בכלל 'שדכנים', חיבור בין הילד לדברים שנכונים לצמיחה שלו, הן הגשמית והן הרוחנית.
אני זוכרת שממש התחבר לי אז שאומרים על הקב''ה שמאז שברא את העולם הוא יושב ומזווג זיווגים. כמובן שהכוונה היא פשט המקרא, אבל חשבתי לעצמי שבעומק הוא גם מזווג לנו גם שידוכים אחרים, עם המוכר במכולת,הבוסית בעבודה, והנהג שחותך אותנו בכביש והשפיץ של המיטה שבדיוק כשהורדתי נעליים נכנסתי בו. כל רגע ורגע בחיים שלנו הוא שידוך מיוחד שה' הכין לנו כדי שנגדל ונתפתח.

היה שווה להשאר ערה כדי לקרוא.

אין על הרב קשתיאל

בשביל זה מתחתנים אחי

אבל מה שכן, מקווה בעז"ה להמשך ולדבוק באמת, ולדייק אותה לילדים שלי.
אם הילד ישאל שאלה, לעולם לא אגיד לו שקר כדי להנעים עליו את האמת. אפשר להנגיש, אפשר לומר חלק, אבל לעולם לא אשקר לו ואח"כ כשיגדל יגלה אחרת ממה שנאמר.

האם אני מסוגלת לחנך? מאמינה שכן, ועובדת על זה. בדיוק כמו שעובדת על זה אל מול עצמי

כעיקרון זה שאלה קשה אבל מי שיש לו אחים קטנים [ והרבה] אז במובן מסויים הוא מחנך אז אני חושב שכן 

מאוד אינדיוודואלי בין אחת לאחת..
יש שיגידו שזה ירתיע אותן יש שיגידו שזה ישמח אותן..
לשאלתך, אני חושבת שיותר משארצה שירדפו אחרי ארצה שיהיה קשר, ובשביל קשר צריך שניים גם אם אחד יותר מוביל מהשני.
ואיבוד עניין כמו שכתבת.. נובע בכך שאין קשר הדדי.
לא יודעת אם זה הסיפור אבל לתפיסתי לאבד עניין זה שצד אחד בעניין והצד השני לא, שצד אחד מרגיש משתף, מתאמץ, משקיע בשביל הקשר והצד השני לא.
שיש חוסר תקשורת לפעמים מקיעים למסקנות האלה..

כן. ככה זה עובד אצלנו.

התכנסנו יחד כל בחורות העולם וקבענו שאם הבחור לא ירדוף אחרינו אנחנו נאבד עניין בקשר.

 

כמה דברים חשובים:

1. לא בכל פעם שבחורה עושה משהו זה קשור באופן אוטומטי לעובדה שהיא *בחורה*.

התנהגות נובעת מאופי, אישיות, חינוך, הסיטואציה בה אנחנו נמצאים ועוד אלף

ואחד דברים חוץ ממגדר. 

 

2. התנהגות אחת של בחורה אחת לא מעידה על כל המין הנשי ולא מייצגת אותו.

 

3. העובדה שגם אני בחורה לא גורמת לי באורח פלא להבין כל התנהגות של בחורה אחרת.

אין לי שום דרך לדעת אם הניתוח של חבר שלך נכון או לא, כי בדיוק כמוך, גם אני לא

הייתי חלק מהסיטואציה ואני לא יודעת מה באמת קרה שם. 

 

 

 

 

מכשפות שכמותכן!!

אתה שואל על להיות קשה להשגה או לרדוף אחריה? [למיטב ידיעתי א''א גם וגם]

 

 

ב. אני תוהה אם בגלל זה היא חתכה
ג. אני תוהה אם להבא להסוות את ההתלהבות/רגשות שלי

א. אם זה נכון שבחורות שרודפים אחריהם מאבדות עניין?

שאלה מאד כללית שאי אפשר לענות עליה. 

"בחורות" זה לא יצור אחד.

 

ב. אם בגלל זה היא חתכה?

שוב, שאלה שאי אפשר לענות עליה.

רק היא יודעת את התשובה.

 

ג. אין שום צורך לשנות את ההתנהגות שלך רק בגלל סיפור

אחד ששמעת רק צד אחד שלו.

תסתכל על מערכות היחסים שלך ולפי זה תחליט.

אם אתה רואה שההתלהבות לא נעימה לבחורה הספציפית שאתה

יוצא איתה, או שזה פוגע באווירה של הקשר אז כנראה שבמערכת

היחסים הספציפית הזאת צריך לעשות את זה באופן מתון יותר. 

אין כלל אחיד בעניינים האלה.

באמת, זה כזה גברים לחשוב שאם היא אמרה x אז זה x

ואם נשנה את הגורם לx יקרה משהו אחר.

 

קשר זוגי זה לא משוואה שמזיזים שם נעלמים. זה הרבה יותר מורכב מזה.

אם היא אמרה שהיא לא בעניין, זה ממש לא רק בגלל שהתלהבת אובר עליה. 

כאילו, המחשבה שלך בעצם זה שאם היית פחות מראה התלהבות, זה היה עובד?

אז לא, זה לא עובד ככה... 

 

"חוסר עניין" יש לזה כל כך הרבה פרשנויות. אבל מה שלך אמור להיות מעניין, זה אם זה משהו שאתה יכול לשנות

אם זה משהו שקשור לסגנון אופי, לתקשורת, וכו'. אין יותר מדיי מה לעשות. הבחורה לא התחברה פשוט וזהו.

וזה לא משנה אם תקפוץ באוויר בשבילה או תשדר אדישות. התוצאה תהייה אותה תוצאה..

 

אבל וזה אבל גדול אם יש עניין משני הצדדים, אז אפשר לדבר על דברים שיכולים לגרום לרתיעה כמו לדוג' אובר התלהבות.

מדברים על זה ביחד, פותחים את זה ביחד. אבל זה שלב שכבר יש את "הביחד". יש רצון לקשר משני הצדדים!

 

אם הקשר נשאר במקום של אני מרגיש משהו, היא מרגישה משהו. ואפילו לא דיברנו על זה. ולא ידעתי מה עובר לה בראש.

לא היה כאן חיבור ולא תקשורת.

 

ולכן גם סיבת הפרידה אולי לא הכי מובנית לך. 

לי אמרו בדיוק את הכיוון השני

"את חייבת לשחק את המשחק,
זה מה שיוצר עניין בשבילו. "

ובאמת באמת לא מבינה.

לגבי ה"עפתי עליה" יש בנות שכל הדיבורים הרגשיים והתשדיר התמידי שהוא "עף" עליה מכניס אותן ללחץ והן בורחות..
אולי בגלל זה.

לפי דברים של אמיץ(ה) המסקנה המתבקשת היא לנסות להיות כמו שיותר טבעיים.

תכתוב לו בפרטי, את מה שיש לך להגיד לו.

אשמח מאוד לשמוע וגם אשנה את דעתי בהתאם אם אראה לנכון. אמנם אני לא חושב שזה ראוי לכתוב הערה צינית אחרי שאדם מאוחרי מסך ומקלדת כתב ברצינות כתב מה הוא חושב.
את יכולה לא להסכים ולהגיד זאת. אבל דרך ארץ זה גם באינטרנט.

א. אני לא כל כך בקיאה, בזרם של הרב קוק, לכן אין לי רשות לחלוק עלייך, או לחזק את ידך.
ב. יכולת לרשום את כל ההשקפה הזו, בלי ל"גזור קופון" על הכינוי של הבחור.
בעיני זה קצת לא פייר.


-לפעמים בעידן שלנו, גם אם אתה רוצה להיות דוס, זה לא תמיד פשוט וקל, כי תמיד יש מי שיגיד, יחשוב, יעקם אף ופה...
אז יותר קל היה לו להגדיר את עצמו, כשייך את עצמו לעולם החרדי שומר תורה ומצוות, אבל עדיין מבין את העולם הזה, ולא סגור ומסוגר.
לא צריך לעשות ממנו "נושא לשיחה"

מי זה בחור שאני גוזר עליו קופון? במי פגעתי במה שכתבתי?
לא כתבתי שום דבר נגד מי שמשייך את עצמו לעולם החרדי. הצעתי אלטנרנטיבה, זה דבר פסול?

כתבת הוא יהיה חזק,
ואני חשבתי שהבנת על מי ומה, אני מדברת!! 🙄

ולפותח, מה הקשר לפורום?

ומה זה 'קוד אבל פתוח' גירסאת הרב קוק?

התמודדתי עם מושג שהוא נפוץ בבירורים. תפסיקו לבאס העלתי רעיון נחמד יפה זהו. אל תפסלו אם לא הבנתם.
דוס אבל פתוח זה לא רק ניק חחח. לא סתם הוא קרא לעצמו ככה. הוא לא המציא את זה.

לא ידעתי עד כמה הוא אשיו פה חחח

להיות בעל מחשבה חופשית זה לא קשור בהכרח... אבל בהצלחה בחיפושים!

יש הרבה תחומים, להיות פתוח זה בעיקר ריבוי תחביבים וקלילות? מחשבה זה תחום מאוד מרכזי באדם. וגם בו קיימת פתיחות או הסתגרות.

במחשבה, בדיבור ובמעשה.
להיחלץ מתוך כל אותם קיבעונות וצמצומים שקבענו בתוכנו..
הקב''ה הוא אור אינסוף

ריבוי תחביבים וקלילות. לזה הגבתי, אבל אולי פספסתי את הכוונה

כמובן ייתכן שאני טועה, אך בכל מקרה אשמח לברר את המושגים.

להבנתי יש סקאלה של הקפדה על שמירת מצוות (רמת דוסיות): מתירני - דתי אדוק. אדם מתירני הוא אחד שעובר על איזה עבירות שהוא חפץ, בעוד דתי אדוק מקפיד על קלה כבחמורה.

עכשיו בין כל המצוות לעבירות יש שטח אפור שנקרא "מותר" (שיש לדון כמה הוא באמת קיים), וכשמישהי אומרת שהיא רוצה דוס פתוח כנראה שכוונתה שהוא דתי אדוק, ובנוסף יש לו יחס דומה לשלה לאותו שטח אפור. לדוגמה אצל אחת טיסות לחו"ל זה נחשב פתוח, אצל אחת עם סינון או בלי, עם מסך מגע או בלי, אלחוטי או חוטי וכן הלאה...

הוא הציג לך (לאור דברי הרב קוק) פרשנות אחרת..

מה שנאמר לעיל זה עומק/ חופש מחשבתי, בעוד פתוח או לא זה נושא אחר.

זה נכון שדוסיות ויחס לאותו שטח אפור יכולים להשפיע ברמה מסוימת על החופש המחשבתי, אבל לקשר ביניהם בנוגע למה שגברים ונשים מחפשים זה עשוי להיות טעות כי כנראה רוב האנשים משועבדים לצורות חשיבה כאלה ואחרות, אז לעניות דעתי זה לא הנושא המדובר.

אולי פשוט נוריד את ה'אבל' מהביטוי.
דוס ופתוח. מקפיד ומחובר. שואף ובקרקע.
שנזכה

בן אדם

שתי אפשרויות....
לצאת או להישאר...
אם לצאת, אז אפשר לקנות בדרך משהו טעים שאוהבים, ואז זה קצת נותן כוחות. או שזה רק אצל בנות..
אם להישאר, תעדכן אותה שאתה קצת מותש ולא תהיה במאה שלך אז עדיף לדחות למרות שקצת מבאס....

נלחם בעייפות.. אין מקום כל כך שאפשר לקנות חחח

שולחים כוחות מרחוק..
ואם יהיה מורגש ממש, אולי כדאי להתנצל על זה והיא יותר תבין..
בהצלחה רבה

ב"ה היה טוב. התבודדתי בדרך וקיבלתי כוחות חדשים. (מומלץ)

שיהיה הכי מדוייק בעז"ה.

אם אתה שואל, כנראה, אתה יודע בדיוק את התשובה הנכונה לך. שלא.

וחוצמיזה - למה לא?

אני לא יודע מה הסיפור שלך אבל באמת אין מה להפסיד. כל עוד אתה עושה את זה בטאקט כמה שאתה יכול..
הפחד מלגשת הוא לא בריא ולפעמים גם לשמוע את ה'לא' שוב פעם זה משחרר.
(כמובן שאתה פונה אליה תסביר מה ישתנה או מה לא הובן טוב). בהצלחה!

בכל פעם שהשאלה הזאת עולה צריך לשאול דבר אחד פשוט - מה השתנה? היא להבינה אותך נכון? אתה לא הבנת אותה? אתה או היא השתנתם מאז ואז זה כן יתאים?
במידה ויש לך תשובה לזה אין ספק. במידה ולא אפשר גם אם זה לא משחרר אותך.

מכיר עכשיו זוג שהתארסו כי היה לבחור אומץ אחרי שנה לבקש לנסות שוב

אבל לבדוק אם נכון, שכלית.

אולי אענה באריכות אח''כ, זה אחד מכמה דברים שהפריעו לי בהודעה הזאת...

את לא רוצה להתחתן בשנה שנתיים הקרובות?

יש 2 סוגים של חילוקי דעות.
חילוקי דעות בפן המעשי של שתיכם, וחילוקי דעות בפן האידאולוגי הפרטי.

לי לא מפריע אם אשתי תחשוב ההפך ממני לגבי עליה להר הבית, מקסימום אני יעלה/לא יעלה לבד.
מקסימום לא ת.יברך הלל בברכה, לא קרה כלום.
כמובן שאם יש לך חלום לעלות איתו להר הבית אז זה יהיה קשה, אבל בשביל זה לא תתחתני? לשאלות האלו תחפשי תשובה. איך את באמת חשה.

השאלה זה מוסדות לילדים, כי שם אי אפשר להתפשר.
זו הנקודה היותר בעייתית לדעתי.

@אלעד
בהצלחה!

@צד שלישי

 

ואם אפשר לעזור גם אני אשמח.

הוא *כהן!*

ומה פתאום אתה עושה לי אאוטינג?

עכשיו אתה יכול לספר לכולם שאני ישראל

אממ אולי זה כי ביחד עם השידוך אתה מקריב קרבן ואז סיכויי ההצלחה עולים

כנל חח

אולי שווה לחפש במחלקת אבדות של אגד

חח כולנו אבידות מסתבר..

את האבידה.. הוא המאבד;)

יקחו זוגות נשואים טריים או לקראת

 

ישאלו אותם מי הם, מה הם חיפשו ומה הם מצאו. בסך הכל בשביל כל זוג יהיו שש רשימות כאלה

 

ואז יקחו רווקים, ישאלו אותם מי הם ומה הם מחפשים.

 

ואז יחפשו בתוך הרשימות של הזוגות, אם יש מישהו שהרשימות שלו מתאימות לרשימות הזוגיות.

ואז הוא יודע מה הוא באמת צריך לחפש.

 

ואולי ימצאו שניים, שיש מישהו מספיק דומה להם בשני הצדדים של הזוג, ואז פשוט צריך לחבר ביניהם.

 

אבל עד אז, נצטרך להמשיך לנחש, ולהתאים לאנשים בני זוג לפי גובה ולפי מקצוע.

הבעיה שאם הבן/הבת זוג יגלו שהצד השני לא הצליח לנחש שום דבר אז הם מאוד יעלבו..

אם מבחינתך להתייעץ עם רב יכול לסדר את התחושות שלך, את יכולה גם לבד. או להתייעץ עם כל גורם אחר שאת סומכת עליו. יש סיכוי טוב שזה יתן לך יותר בהירות מאשר תגובות כאן, שיכולות להועיל אבל אולי לא באותה מידה

 

יש סיבה שחשוב לך שהייעוץ יהיה ביחד? (ברור שיש לזה יתרון, אבל כנראה כרגע זאת לא אופציה)

זה משהו שמפריע לשנינו, אנחנו חוזרים וניפרדים כבר תקופה של 5 שנים, עכשיו חזרנו למשך 3 חודשים כמעט היינו שניה מלהתארס אבל אחרי המון דיבורים החלטנו שלא.
וניפגשנו בשבת בערב ופשוט המשיכה לא הרפתה.
אני לא יודעת אם זה אהבה או כיף. זה גם משהו שמבלבל מאוד.
לכן חשוב לי שזה יהיה ביחד כדי שהוא גם ישמע ויבין כי גם לו זה מפריע.
הוא לא ככ בעיניין כי עדיין אנחנו לא זוג נשוי ולפי מה שהבנתי הוא קצת מפחד מזה.

יש יתרונות לייעוץ ביחד, אבל כרגע את אומרת שזה לא רלוונטי כי הוא לא רוצה.

 

את אומרת שמדובר בסיפור שהולך איתך כבר כמה שנים. אולי כדאי לך להתייעץ בצורה מסודרת עם מישהו שאת סומכת עליו, כדי שתדעי אם לשאוף לפרידה (ואיך להתגבר על הקשיים) או לחיבור (ואיך להתגבר על הפערים).

אם הבחור ירצה ללכת לאותו כיוון כמוך, הרווחת - ואם זה לכיוון של חיבור, בשלב מסוים אם יהיה צריך הוא יסכים ללכת לייעוץ ביחד. אם לא - אז הבעיה אמיתית, כי את מנסה לעשות משהו אחד והוא מנסה משהו אחר.

אבל כרגע הבעיה היא שאת לא יודעת מה את רוצה, עוד לפני שאת לא יודעת מה כדאי לכם כזוג (גם הוא לא בטוח מה הוא רוצה, אבל זה הסיפור שלו)

הוא לא מוכן לנסות להתפשר ללכת קצת לעולם שלי.
הוא רק מבין אותו אבל לא מסכים איתו.
הוא לא רואה בו משהו מיוחד והכרחי לחיים.
וזה מבאס, כי יש ביננו באמת משיכה ואהבה וזה מבאס

לא התכוונתי שהוא ילך לקראתך ויוותר על דברים שחשובים לו. התכוונתי שאם את תחליטי ללכת על זה ולא להיפרד, הוא גם ירצה. או אם את תחליטי להתנתק ולעשות הכל בשביל זה, אז גם הוא.

 

אני מכיר זוגות שחיים עם תפיסות עולם שונות מאד. זה אפשרי אם רוצים. השאלה אם רוצים.

 

לפי מה שאת כותבת כאן, מפריע לך שהוא לא יכול לראות את מה שאת רואה בסגנון החיים שלך, אבל לו אין בעיה עם זה. הוא מוכן לחיות לצד זה ולהבין את הצורך שלך, אבל לא לראות את זה כשאיפה או ערך. זה יכול להשתנות, אבל השאלה אם את רוצה את זה.

 

תפרידי בין:

מה שאת רוצה בזוגיות הזו

האם זה טוב או לא טוב

מה את יכולה לשנות כדי שיהיה יותר טוב

 

יש כאן המון שאלות שונות, וצריך לבחון כל אחת גם בנפרד.

אם להיות כנה, זה מה שמחזיק בניכם..
המשיכה לפעמים נותנת תחושה של אהבה..אבל זה לא אהבה אמיתית..
ולכן גם קשה לכם לשחרר, זה נשמע שאתם לא מעניינים כלכך אחד את השני..
אתם לא צריכים שום יעוץ זוגי, אתם צריכים להגיע למסקנות ולהבין איפה הבעיה..
ואחרכך להיות חזקים ולנצח את הבעיה הזו, תדברו על הכל,
הקושי לשחרר מגיע בעקבות המשיכה. כי זה החיים, המגע זה דבר ממכר..
תהיו חזקים ותתגברו, זה קשה אבל זה מה שאתם צריכים..
תחשבו על העתיד, אם זה רק רגש בניכם, לדעתי דחוף להיפרד...
 

אם השוני הוא מופיע רק בדבר טכני - אין נושאי שיחה משותפים. או השוני מעיד על פערים יותר מהותיים שאיפות, אופי, אישיות שונה.

אני אתן לך כמה דוגמאות.
הוא אחד שאוהב פילוסופיה, לומד את זה חוקר את זה. מה לי ולזה בכלל?
הוא אחד שאוהב להיות עם עצמו ולחשוב המון, לכתוב.. אני לא ככ מתעניינת בזה.
הוא אוהב את הפשטות, להיות קרוב לקב'ה.
אני אחת שאוהבת להנות מהחיים, לצאת, לבלות, לקנות, והוא לא רואה בזה משהו מיוחד.
אז כן אנחנו יכולים להיות ביחד שעותתת ולדבר על אלף ואחת דברים אבל לא יודעת .. יש ביננו שיחה אבל לא באמת.
מקווה שהבנת

אם זה מפריע לכם זה לא עוזר שזה לא מהותי. אבל זה דברים שממש אפשר להסתדר איתם לדעתי. לא כל אחד ולא בכל מצב, אבל מאד יכול להיות שכן. יש אפשרות שעם השנים תלמדו להעריך את תחומי הענין של השני. השאלה אם אתם רוצים לאפשר את זה או לא.

אני תמיד אמרתי לו שאני מוכנה לקבל את העולם שלו.
אבל הוא מפחד לדוג שיהיה כבר ילדים בבית, אז לאיזה כיוון הם יגדלו.

אם את תהיי מוכנה לקבל את הקו החינוכי שלו, והוא סומך עלייך בזה, עדיין יש בעיה?

שכל מה שמעניין אותו זה רק בילויים וקניות..

אולי הוא יותר קיצוני, אבל נראה שאולי הלכתם רחוק עם ההגדרות...

מה הדברים המשותפים? רמה דתית לא תלויה בכמה פעמים אתה מתפלסף או בכמה אתה יוצא לבלות. השאלה מה בראש.. זאת השאלה הקריטית. אם יש לכם כיוון שאיפות דומה ועולם ערכים משותף זה כבר טוב.
בסופו של דבר קשה לדעת דברין כאלו מראש, רואים תוך כדי תנועה.

ייתכן שאמצא את עצמי יותר מכונס בגלל הימים האלה ולא ארצה להתחיל להיפגש, אבל לא משהו מתוכנן.

אם מישהו יגיד שזה לא מתאים, או שיש איזשהי בעיה יגיע אלי - 

 

מרפי 

 

תגיע הצעה, אחרי חודשיים וחצי מייבשים.

 

ויש לו עוד סיבות להתקע, נגיד חופש. 

וכוווולם בבית 

ואני שונאת שעוד אנשים מעורבים בזה..

 

 

אבל לא אכפת לי!

 

העיקר כבר שאני אוכל לפגוש את החתן שלי 

 

 

במיוחד בתקופה הזאת של חורבן הבית..

בעז"ה בדרך לבנות עוד חורבה מחורבות ירושלים

עובדים על בניין בית המקדש

חוץ מזה שאתם נראים כמו האדם הקדמון בתקופה הזאת

(אימוג'י ברסלב )

שאלה - 181610 
לכבוד הרב מוצפי שליט"א. 
האם מותר לצאת לשידוכים בשלושת השבועות או עדיף לדחות משום ימים לא טובים ? 
תשובה 
מצווה גם בתשעה באב. כי אסור לאחר.

זה זמנים כבדים. לא זמנים להתחיל משהו שמח. לאבא אין בית והוא יושב על הרצפה ובוכה שהרסנו לו את הבית ואני הולך ובונה לעצמי בית?

נכון חורבה וכ"ו אבל בכל זאת.
חוץ מזה שזה זמנים עם מזל לא טוב...

ואם אני נפגש בתקופה הזאת אז מן הסתם יצא לי מהר יותר לדבר על בית המקדש וכמה שחסר לי הריחוק הזה...
(יש לי תורה של רב' צדוק שהולכת איתי - אנחנו לא מבינים כמה אנחנו רחוקים ולכן זה כל כך עצוב...)
בקיצור יש כאלה שזה מפחיד אותם...

הרצי"ה אאל"ט אמר פעם לחתן ששאל אותו מה לבקש בכותל ביום חתונתו - לבקש על בית ה'.
אז הוא השיב לו שתמיד הוא מבקש על בית ה', ומה מיוחד להיום?
הרציה אמר לו שדווקא היום כחתן שלוקח שותפות עם הקב"ה בבניית בית פרטי ששייך לכלל ישראל, ראוי שיתפלל על זה.

בקיצור, לדעתי שייך מאוד לבנות בתים בזמן הזה.
ולעסוק במצוות זה תמיד שייך... וגם בתשעת הימים, ממעטים בשמחה, זה לא שאסור לשמוח.
אולי בתשעה באב עצמו, זה לא מתאים בגלל החלקים השמחים או החוליים שנלווים למצווה.

מה יותר יכול לשמח את אבא שבשמיים שאתה אומר לו - אבא אנחנו כאן כדי לבנות - כדי לעשות נחת רוח לפניך. כל בית בישראל הוא עוד אבן בבניינה של ירושלים. חובה ורצוי ואולי אפילו מתאים במיוחד לימים אלו. מנסיון - היה לי דווקא אחלה מזל שיצאתי בתשעת הימים.

כנראה אני לא באמת מרגיש את הימים האלה.
כנראה שנוח לי להישאר בבית כנסת ולא באמת חסר לי בית מקדש.

לאדם אבל אין מצב רוח למוזיקה, לראות אנשים, להתחיל מחדש...
אדם אבל מתרכז רק בבית המקדש...

עניתי בעצם לעצמי.
ולמרות כל מה שאמרתי... קשה להילחם בבדידות... לכן יש את הנטייה הזו. לא נורא רק עוד מאמץ קטן...

א. אשריך. מעריצה אנשים שחורבן המקדש פועם בליבם. 

ב. חושבת שראוי ונכון למצוא את הזיווג ולא להתעכב על אף ימים אלו... 

@לב אוהב כתבה. ומוסיף שלדעתי בדימויים שציירת אינם נכונים.
זה לא שלאבא אין בית ואני מתחיל לבנות לעצמי... אלא אני רואה את הדימויי ככה למשל.
לאבא נהרס הבית בגללי ועכשיו אני מנסה לבנות מחדש את הבית.
הרי זה כל עניין מנהגי האבילות בימים אלו. תשובה ותיקון חורבן הבית. כל העבודה שלנו בעולם הזה הוא בכלל תיקון... אז לא נשמח לעולם? יש עניין של מיעוט בשמחה... אבל כתוב בהלכה שאם יש בר/בת מצווה/ברית וכו' יש עניין של לעשות שמחה גם עם כלי נגינה.
מקווה שיצא לי מובן...(מוקדם בבוקר חחח)

צריך להיות ראלים. בטבענו אנחנו אנשים קטנים. בתור אנשים קטנים קשה לנו להתחבר למושגים גבוהים 'בית המקדש' 'גאולה' וכו'. אע"פ שזה עצוב לנו לשמוע את זה, אם ככה אנחנו - מסתבר שכך הקב"ה מתוך הנקודת מוצא הנ"ל הלא כ"כ גבוהה הקב"ה רוצה שנתקדם. האם אפשר להגיע על ההתחלה לרמה של צער גלות השכינה באופן רציני ודאי שלא. גם ברוחניות ישנה בחינה שלהשלים עם מה שיש. להיות שמח בחלק שלי בעבודת ה'. גם אם המשימה שלי היא בימים האלה להתחזק בלשון הרע, כיבוד הורים וכו' ולא לקום בחצות לילה לתיקון חצות אני שמח בכך שזאת היא עבודתי כרגע.
חוץ מזה - אכן כדאי ללמוד על הימים האלה דרך שיעורים, ספרים וכו' זה אכן ים שלא נגמר.
אם עדיין לא הגעת למדרגה של שברון לב על החורבן. ואתה יכול 'לצאת' ולחפש את אשתך זה דבר חשוב, זה רצון ה' שתעשה זאת.

כמובן לשמור על אוירה מתאימה.

מקובל בחז"ל שתפילות שהם על ציבור מתקבלות יותר מאשר תפילות פרטיות. ואולי שלושת השבועות זה זמן להתחיל בית מתוך חיבור לעם ישראל ולגאולה.

כשאתה יוצא לדייט זה לזה מתוך רצון באמת אמתי להקים חורבה מחורבות ירושלים. תצא מתוך רצון שהבית שאתה מנסה לבנות באמת יקדם את הגאולה ואת החיבור לעם ישראל (למרות שזה קיטשי ויומרני, אבל מותר להתפלל על זה...)