פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 599)

מצד שני, אנחנו נפגשנו עם חברים בדייט הראשון והדייט השני היא הגיעה לשושן פורים עם חברים שלי ואני השתכרתי אז לא יודע כמה זה דוגמא...

אפשר לשחק ביחד/ לבשל/ לנגן/ לדבר על זה שרוצים להעמיק את הקשר ולחשוב איך לעשות את זה בצורה נחמדה לשניכם

מעמיק את החיבור לשמיכה

האמת חשבתי על זה גם ללכת לאיזה בוקר לטייל..זה רעיון טוב.

עומק על האישיות וכו

כדי לקבל צריך לפתוח. מה הכוונה, אם רוצים שהקשר יתחזק ושיפתחו דברים אז צריך לפתוח בעצמך. הרבה אנשים מפחדים מזה כי לא רוצים להפגע אז מעדיפים להישאר סגורים כי ככה חא נפגעים.. אבל גם לא מקבלים. לכן אם רוצים לקבל ולבנות משהו צריך להיפתח. בהצלחה

אני משתדלת להיפתח.
וכן אני מספרת דברים אישיים.

אני בן חחח
בשמחה
בהצלחה

אם תבא בגישה שכל מי שיצאת איתה עד עכשיו היא קידמה ובנתה וחידדה לך מה אתה רוצה בשביל שתבוא עכשיו האחת שלך ותוכל לזהות את זה..זה הסתכלות שנותנת לך מבט מחודש על הפגישה העתידה להיות.. שבעז"ה תמצא במהירות אחי..

זה באמת קשה! כל פעם, כל פעם, ועוד פעם, להתחיל מחדש. האמונה שבסוף זה בעז"ה יגיע..
המון המון הצלחה!! לפעמים דווקא מהקושי והמחסור הגדול, צומחת הישועה המתוקה!

פשוט מנסים להתייחס אל זה כאל עוד מפגש עם מישהי נחמדה, אולי בסוף זה הסתיים בזה שהיא אישתי... מי יודע...

ממש ככה.
כמו שקורה לכולם גם לך פתאום זה יקרה🙂 בהצלחה!

נניח לי, אז זה מההבנה שאני עצמי לא היתי מוכן עד עכשיו. ורק אחרי שהתקדמתי כ"כ אני באמת מוכן. אני בעצם שם את האחריות עלי ומשם לוקח כוחות

נטו אמונה ושכל זיווג מקרב את הזיווג המיועד.
הדרך מתישה מאוד מאוד
אבל בסוף שאדם מתחתן הוא לומד להעריך את הדרך שעבר

גם אני שאלתי, ופעם, בפגישה עם הבחורה המי יודע כמה, כשהייתי בטוח ממבט ראשון שברור שזה לא היא ונשארתי רק בשביל הנימוס, גיליתי שאותה חיפשתי [נשמע אולי דביק, אבל זה מה שהיה]

הייתי מעדיף, למעט מקרים מיוחדים, שאותה האחת תהיה קטנה ממני, מהטעם הפשוט שקיים הבדל בין גברים לנשים, נשים מתפתחות ומתבגרות מהר יותר ( בגלל זה בן השאר בנות מחויבות במצוות בגיל 12 ובנים רק שנה לאחר מכן...) וכדי לפצות על הפער הזה - אני הייתי מעדיף שהיא תהיה קטנה יותר

לא רוצה גדולה ממני.

שאם הם מתחתנים בגיל צעיר יעדיפו מישהי שקצת יותר גדולה מהם מפני שהיא כבר עם עבודה מסודרת או בדרך לשם וזה מאוד עוזר בזמן של האברכות

יותר קטנה ממני, סתם כי יש לי אחיות יותר גדולות ממני ונראה לי מוזר להתחתן עם מישהי בגילם

 

הכרתי כאלו שהעדיפו בגילם או קטנה והכרתי רבים מאוד שהשאלה הזאת לא העסיקה אותם.

לא פוסל גדולה יותר.

העיקר שבאישיות היא תהיה צעירה

אבל לא פוסל על זה.
זה גם בקטע של להרגיש קצת עליונות גברית,( לא יודע אם לנסח את זה ככה) וגם כי אני בייניש בשיעור ו' שעדיין לא יצא אל העולם

שנתיים שלוש לכל צד לא מפריע לי... אבל הגיוני שהיא לא תרצה להיות שנתיים מעליי...

נראה לי שלכתחילה לא ארצה מישהי שיותר גדולה ממני בשנה.. רק אם כבר יצא אז אזרום..

ועדיין- לא תמיד זה נעים להתחמק מזה.

למרות שתחשבי מבחינת בעל\ת השמחה הם שמחים שאת לא באה, (במקרה והזמינו אותך רק מנימוס...)

פתוח:
פארק הכט
פארק נשר
ים
טיילת לואי
סוף העולם
חוף דור
גני הנדיב בזכרון


סגור:
יש כל מיני בתי קפה, חדרי בריחה, גלידריות..

אילו מהם עולים כסף?

מזלט לכם ותהנו

תודה רבה!

משמחי דוד
צוות משמחי דוד

תוכל לשלוח לי בפרטי?

בגלל שמתחתנים בחיפה אין לה חברות?
כי זה רחוק?
אולי עדיף פשוט להקדים את החתונה ולדאוג להסעה?

אבל הוא כתב וככה

וככה- לכלה וכו'

@מקום@מקום בעולם

בס"ד

 

 

הם עוסקים בדיוק בנושא הזה..

mesamchim-marpe.esy.es

את יכולה להתחתן.

לא שידוע לי. הוא חושש מהקטע שצריך בסיס כלכלי כלשהו, וגם רוצה להתבגר עוד טיפה

אני מבינה אותו בדאגה הזו.


האם מקורות המימון של על אחד מכם ימשיכו באותו אופן גם אם תהיו נשואים?
זה יאפשר גם לממן דיור, הוצאות נלוות, מזון, ביגוד, רפואה, כמו היום כרווקים?

זו התחייבות מטורפת. הם יודעים למה הם נכנסים.
אם הוא מפחד הוא ריאליסטי. עם רגליים על הקרקע. הוא מבין שזה לא צחוק להתחייב.

מצד שני, תנסי לעודד אותו שכולם מתחתנים וזה לא כזה נורא. כנראה שזה שווה את זה

ואני מתייחסת לצעירים דתיים שלומדים באוניברסיטאות ומכללות.

לא חרדים.

ברור שהשיקול המרכזי הוא יכולות כלכליות להתנהל כזוג נשוי יחד עם השקעה נדרשת בלימודי התואר.

בניגוד לרוב הבנות שחולמות מגיל 0 על שמלה לבנה, רוב הבנים מעדיפים לדחות את זה כמה שיותר

בנות חולמות על שמלה לבנה מגיל 0 ולכן מתחילות לצאת יותר מוקדם.

אבל כשצריך לקבל בפועל החלטה על חתונה אחרי שנפגשים הרבה זמן, דווקא בנות לרוב יותר חוששות ומתלבטות מאשר בנים.

 

הבחור מזמן החליט והבחורה לא מסוגלת

לא כל הגברים מפחדים להתחייב...

אז מה לעשות בעניין????

הרי לא חיים רק מאהבה.

ישבתם לדבר ברצינות ולהעלות פתרונות אפשריים להתנהלות כספית?

צריך לעשות הפרדה בין חשש ובין פחד, למרות שגם הפחד הגיוני. וכדאי לדעת לתת לו מקום...

החשש הוא בגלל שיש בעיות נכונות שקיימות אבל בדכ מודעים אליהם מראש לפני הקשר, כמו יכולת כלכלית לנהל משק בית..
הפחד הוא בגלל שזה שינוי עצום בחיים, לא מוכר וידוע, זה הכי הגיוני לפחד מדבר כזה. אבל עדיין חשוב לעשות את החלוקה. הפחד גם יכול להתחבא מאחורי סיבות שמזכירות חשש...

אחרי שעושים את החלוקה, שזה אתגר בפני עצמו צריך לפתור כל דבר לחוד, לגבי החשש, הכי טוב זה פשוט לפתור את הבעיות שעלולות לצוץ מראש...
לגבי הפחד, צריך פשוט לתת לו מקום, ברור שזה מפחיד, הכי הגיוני זה לפחד, ולא ללחוץ, אם אתה מפחד, קח את הזמן ף, תתפלאי תוך כמה מהר הפחד הזה ירגע כשהוא ירגיש רגוע איתך... למרות שזה הכי טבעי ללחוץ, שווה להתאמץ ולתת את המרחב לצד השני....

מוזמנת לאישי.

וידעת מראש שזה יכול לקחת זמן רב,
אז זו בעיה שלך הייתי אומרת.
תמשיכי לחכות.
לא נראה שיש לך יותר מדי ברירות.

תחשבי עוד יותר טוב אם הם נכונים מבחינתך

והשלב האחרון - תני מענה לגורמים הללו.

לדוגמא דיברת על עול כלכלי שהוא חושש ממנו - תתדגישי לו שאת מוכנה לחיות ברמה נמוכה נגיד, או שאת תעבדי מהצד לדוג'
זה אמור להרגיע אותו.

אלו שלושת השלבים שיפתרו את הבעיה. מנסיון.

כמובן, אם את מוכנה' להוריד' מהדרישות שלך לחיים בנושאים הללו, אחרת את בהחלט צריכה לחכות לו..

בס"ד

 

אולי זה מאוד יוכל לעזור לו להתגבר על החשש.

ומבין אותו לגמרי.

אם את עדיין רוצה אותו למרות זאת, אז תני לו את הדרך שלו, כי יותר גרוע להתחתן כשרק צד אחד רוצה.

אמנם זה קשה לחשוב ככה, אבל נראה לי שזה הכי נכון.

ובכלל, האם הוא חייב לך חתונה עד תאריך מסוים?
איפה נכנס פה הרמאות?
יתכן שהוא יצא לפני הזמן, ואז את מוזמנת להחליט האם זה מתאים לך?

מוזמנת לאיש בשמחה להרחבה

תתחיל, תשתלב, תתאקלם בחברה, בתחילה תידרש להשקיע המון כדי שיעריכו אותך ויהיו מרוצים ממך.
אך כעבור חודשים מעטים תוכל להתחיל להתרווח. לשלב עבודה עם חיים פרטיים, בילויים, תחביבים - והיכרות רצינית עם בחורה.

חשוב לשאוף למצויינות ולתפוס בשתי ידיים הזדמנויות נדירות כמו משרה בגוגל.

תשקיע ועם הזמן תוכל להתעסק בתחום השידוכים

זה מה שאמרו לך??? 

וזו "משרת החלומות" שלך? 

יש לך סטנדרטים מאוד נמוכים עבור בוגר הטכניון. 

 

יש לי הרגשה - אולי אני טועה - שאתה לא מכיר את מצב השוק היום.

זה טירוף מוחלט. 

 

נראה לי לא הגיוני בעליל. 

 

וסתם שתדע שהרבה פעמים, מה שנשמע מדהים על הנייר - במציאות מתברר שהוא פשוט איום ונורא. 

עד שאתה לא מתחיל לעבוד, אין לך באמת שום דרך לדעת אם המשרה הזאת טובה או לא. 

 

לפני שלקחתי את ההצעה שלקחתי ממקום העבודה הנוכחי שלי, חיפשתי בלינקדין אדם שעבד כאן ועזב ושאלתי אותו איך היה לעבוד כאן, למה הוא עזב וכל מה שרציתי לדעת. 

מציע לך לעשות את אותו הדבר. 

 

באופן אישי, המצב היחיד שבו הייתי שוקל אפילו בצחוק לעבוד במקום שעובדים בו 14 שעות ביום, זה אם הייתי חסר ניסיון, אחרי חודשים ארוכים של חיפושי עבודה כושלים והייתי נואש למצוא מקום כדי לקבל בו קצת ניסיון ולהיכנס לשוק. 

בכל מצב אחר, אם בראיון כח אדם היו אומרים לי שמצפים ממני ל-14 שעות ביום, הייתי פשוט מאחל למראיינת בהצלחה והולך. 

וגם זה, רק אחרי התואר השני.

אחרי התואר הראשון, פשוט הייתי ממשיך לתואר שני ומחפש משרת סטודנט כדי לצבור בה ניסיון תוך כדי הלימודים. 

 

מציע לך לפתוח ניק בפורום תפוז ולספר על ההצעה שקיבלת ב"עבודה בהייטק" - אתה תקבל קצת פרופורציות. 

 

וואו, 14 שעות ביום??

אני מת מסקרנות לדעת איזו חברה דורשת דבר כזה מהעובדים שלה ואיך היא בכלל מצליחה לגייס מישהו. 

 

צפי להשקעה רצינית של העובד.

ברור ש 14 שעות זה לא חוקי ואף פלילי.

במקום העבודה שלי, עובד שנקלע לסיטואציה שביום מסויים עבר יותר מ 12 שעות עבודה - התראה על כך עוברת אוטומטית למנהל הישיר, שצריך לאשר ולנמק למחלקת שכר.
וללא אישור, היום הזה לא ייכנס לחישוב השכר החודשי של העובד.

הארגון עלול להיקלע להפרת חוק פלילית במקרה של שעות חריגות כנורמה, מעל 12 שעות.

זו גם אחריות של העובד לדאוג לא לעבוד מעבר ל 12 שעות ביום - אחרת כל היום עלול ללכת לאיבוד מבחינת נוכחות לשכר.

אבל יותר מ-9 שעות ביום זה מוזר. (בתקופות של לחץ, 10 שעות מקסימום וגם אז, בימים אחרים אפשר לצאת יותר מוקדם). 

 

אפילו 12 שעות ביום זה טירוף. 

אף חברה לא תצליח לגייס ככה עובדים. 

רבות היא משהו שבשגרה.
- סגירת מהדורה
- מענה למכרזים

גם אשתי וגם אני עובדים בהייטק (בתפקידי מחקר ופיתוח). 

אנחנו מכירים המון אנשים מהלימודים. 

 

עבדתי כבר במספר מקומות עבודה, התראיינתי וקיבלתי הצעות מכמה מקומות בשנים האחרונות. 

כמעט בכל מקום שבו התראיינתי, נאמר לי שמאוד מקפידים על איזון בית-עבודה ובכל מקום שבו עבדתי, זה באמת היה המצב. 

כמעט בשום מקום לא עבדתי יותר מ-4 או 5 שעות נוספות בחודש! 

היו גם חודשים שעבדתי פחות ממה שמוגדר משרה מלאה - ואף פעם לא אמרו לי על זה שום דבר. 

 

יש לפעמים תקופות לחוצות (פחות בתפקיד שלי) - אבל אני רואה גם את מי שעובד על המוצר מול הלקוחות. 

אם יש לחץ בשבוע מסוים, בשבוע שלאחריו, אנשים ייצאו יותר מוקדם. 

כולם עובדים שעות סבירות. 

אבל יכול להיות שבוע מסויים של לחץ. לא רק יום או יומיים על פני על החודש.

תכניס את זה לקורות חיים.

(השאלה המתבקשת היא למה הלכת להייטק מלכתחילה?)

בשביל מה אתה חי בשביל כל היום לעבוד הבנתי שבתחום הזה עובדים הרבה שעות ביום אבל אפשר גם למצוא 9 שעות ויהיה לך זמן לעוד דברים תחביבים בילויים ומשפחה וגם משכורת טובה

אתה בעצמך כתבת בכותרת שאתה מתלבט בין 2 האופציות

ואם זה או או
ממליץ לך ללכת על האישה, המשפחה והילדים.

שלא תתבלבל, אני אומר זאת בגלל שאני בטוח שתמצא עבודה מצויינת גם כנשוי.

רק חשוב שסדרי העדיפויות יהיו נכונים.

אם היית אומר לי - יש לי אידיאל משמעותי שאני מקדם אותו ואני מתלבט בינו לבין חתונה - זו אכן שאלה מורכבת.

אבל אתה מתלבט בין עבודה(לרוב =כסף וכבוד) לבית שאתה תקים. וזו שאלה שעוד תפגש איתה המון בהמשך. גם אחרי הרבה שנים, תצטרך להחליט אם להשקיע בילדים שלך יותר ופחות בעבודה שלך. ולא כסף זה לא מה שהם יצטרכו כנראה..

בקיצור, תעשה סדרי עדיפויות לעצמך. תבין את החשיבות של הבית והמשפחה, ותעשה את ההחלטה הנכונה.

זה נשמע כמו בועה כלשהיא בתוך גוגל עם תרבות בלתי אופיינית.

מעניין מה התפקיד.

שהמשרה לא תתביע אותך במשרד,אם כך תלך על זה.

אבל אם אתה חושב שזה יפגע לך בזמן הפנוי עד כדי כך שלא תוכל לצאת לדייטים - בוודאי שלא.

כבר סיימת לימודים, אתה כבר שם.

היעד הבא והכי חשוב שלך זה משפחה.

ברור שאף חברה לא אומרת 14 שעות אפילו אפשר לעבוד מהבית ולא יגידו לך כלום ( רוב השיחות הם ועידה בסקייפ).
אבל מאנשים שדיברתי משם הם אמרו שעובדים צעירים משקיעים הרבה מעבר למה שצריך בשביל להצליח לעמוד בדרישות..
ב. זה לא באמת גוגל זה חברה שבסדר גודל המקצועי דומה.. סתם נתתי דוגמא בשביל שתבינו מה הסדר גודל.
ג. השאלה כאן על יחס בין עבודה למשפחה לא ממש מה התפקיד שלי.. אשמח לדבר על זאת אבל לא ניראה לי שזה הפורום

זה ענין של סדר העדיפויות שלך. 

אני כן יכול להגיד לך שחברה גדולה זה לאו דווקא מקום יותר טוב להתפתח בו. הרבה פעמים זה בדיוק להיפך: בחברות בינוניות מבחינת גודל, אתה תלמד הרבה יותר בתור בורג חשוב במערכת. 

בחברה גדולה, יש סיכוי שאפילו לא תדע על איזה פרויקט אתה עובד. (יש חברות גדולות שאפילו עושות את זה בכוונה, כמו אפל). 

 

ושוב, במצב השוק היום, לא הייתי הולך לאף חברה שדורשת יותר מ-9 שעות ביום (למעט מקרי לחץ חריגים) - אבל כבר החלטת, אז החלטת. 

מבחינה מקצועית אין ספק כי זה מקום מושלם.. מה שאתה אומר זה נכון לפעמים בעיקר בחטיבות ייצור

ואני מניחה שזה המצב בחברות גדולות אחרות גם כן, העבודה היא בשעות הרבה יותר סבירות ומאוד שמים דגש על איזון עבודה - משפחה.

מאידך גם עם עניין הבורג הקטן בחברה גדולה אני מסכימה עם "ספק". יש תפקידים שזה שונה בהם, אבל אלה לרוב דורשים תארים מתקדמים, וגם עם תואר מתקדם, מאוד יכול להיות שתמצא את עצמך לא פעם מעתיק פרוטואים ממקום למקום...

(לא אומרת שזה המצב בתפקיד עליו אתה מדבר. אבל באופן כללי - יש הבדל גדול באופי העבודה בין עבודה בחברה גדולה מאוד לעבודה בחברה קטנה או בינונית).  

אני מכיר מישהו באפל שעובד על פיצ'ר בלי לדעת מהו המוצר.

מכיר אנשים שעובדים באינטל בפיתוח והם משועממים למוות. (יותר מאחד).

 

את חושב שזה מקום מושלם - למה? כי זו חברה גדולה? 

מניסיון שלי ושל רבים אחרים למדתי - אתה לא יודע אם מקום הוא טוב או לא, עד שלא התחלת לעבוד בו.

 

באופן אישי, כשעמדה בפני הבחירה בין חברת ענק שכולם מכירים עם אלפי עובדים בארץ ובעולם לבין סטארטאפ בגודל בינוני, הלכתי על הסטראטאפ. (והתייעצתי המון עם אנשים עם ניסיון רב משלי). 

אני עובד באחת מהחברות שהזכרת, ואין מאושר ממני.

ואני מכיר את התמונה הגדולה של מה שאני עובד עליו, ויודע בדיוק איפה זה פוגש את משתמש הקצה שאליו זה יגיע.

 

אז ברור שאין מקום מושלם ולא כל העובדים שמחים במה שהם עושים, אבל אני די בטוח שעל כל עובד משועמם שאתה מכיר, יש פי 10 עובדים מאושרים ושמחים ומודעים לעצמם ומתפתחים בתחום העיסוק שלהם.

 

חברה גדולה זה לא בהכרח מינוס כי "אתה בסך הכל בורג במערכת". זאת סיסמא. צריך לדון פרטנית על כל תפקיד.

 

 

 

אני מכיר גם עובדים באינטל שהם מאוד מרוצים ואני מכיר עובדים ממורמרים - למרות השכר שהם מקבלים (והם עובדים בפיתוח). 

 

בשום מקום לא כתבתי שזה *בהכרח*. 

אבל להגיד על מקום עבודה שהוא מושלם בגלל שזו חברה גדולה - זה ממש ממש לא מחייב. 

 

אני לא יודע אם על כל עובד ממורמר שאני מכיר יש עשרה מאושרים ושמחים - להערכתי, מההיכרות שלי עם לא מעט עובדים - היחס הוא יותר קרוב להיות הפוך ממה שציינת, אבל זו רק הערכה שלי. 

 

ושוב, כפי שכתבתי יותר מפעם אחת - עד שלא מתחילים לעבוד במקום מסוים בתפקיד מסוים - אי אפשר לדעת אם הוא טוב או לא. 

יש דברים שנשמעים נפלא על הנייר והם איומים ונוראיים ויש דברים שנשמעים כמו ברירת מחדל, אבל הם נהדרים. 

באופן אישי, כבר חוויתי גם את זה וגם את זה. 

אם יש לך מישהי אל תלך על זה

 

אבל בינתיים אין לך אף אחת, תתחליל לעבוד שם ותראה, מקסימום תעזוב בהמשך החיים

אבל לפני מס' שנים גם רציתי להתקבל לחברה גדולה ונחשבת של שוק עבדים,
ב"ה זכיתי והיתה לי סיעתא דשמיא ולא הגעתי לשם,
עם הזמן מקבלים פרופורציות מה חשוב בחיים,
עבודה זה בסה"כ אמצעי לפרנסה וסוג של סיפוק,
אין שום עניין להיות עבד,
ואם אתה בעולם ההיי טק יש בטח משרות יותר רגועות ולא פחות נחשבות למרות שאתה מגדיר את המשרה הזו חלומית,
שיהיה החלטות טובות בע"ה ושתדע שבדרך שאדם רוצה לילך מולכים אותו ( לא תמיד יש זכות להינצל מזה)

אבל כן כדאי לחפש מישהי שמעדיפה להוביל...

אין אמור, השאלה האם הוא רוצה להשתנות. אם אדם מרגיש שלא טוב לו במקום שבו הוא נמצא מותר לו להשתנות ולהתקדם.
מה היית אומר לאדם שבנות היו אומרות לו שהוא ילדותי? "אתה לא אמור להשתנות"? מה, שישאר ילד?
(לא שבמקרה הזה אני בהכרח חושב שצריך להשתנות. חולק על הנחת היסוד שלך)

מצויין, שישתנה בלי קשר למה שבנות אומרות לו.
אם הוא כזה, אז זה מי שהוא...

זה נכון גם לאדם ילדותי, אני אישית מעדיף מישהי שהיא קצת ילדותית, ואני בטוח שיש בנות כמוני...

תשאל את עצמך איזה סוג קשר אתה רוצה, כזה שאתה מוביל בו, או שבו אתם הולכים ביחד ולא מגדירים את המשבצת שלכם (זה לא קשור לפמיניזם בעד או נגד, זה תלוי במה שלך יהיה יותר מתאים).

אבל אם אתה יודע בוודאות שאתה לא מחפש קשר מהסוג הראשון, אל תנסה להשתנות כדי למצוא חן בעיני בנות שאתה לא מחפש.

(לפעמים הרצון שהבחור יוביל הוא עמדה יותר נוחה ו"מוגנת" בקשר לבנות מסוימות, לא תמיד איזשהו אידיאל מוגדר).

תופעה נפוצה של ביינישים, שלא כל כך אכפת להם מהמון דברים בעיקר דברים קטנים ובנות דווקא כן מחפשות את זה לדוג' איפה נפגשים, לאן ללכת, מה להביא, כמה זמן וכו'
תבדוק אם אתה בן אדם של ספקות/חוסר אכפתיות מזה ואם כן אז תעבוד על זה

להרגיש ביטחון לידו, שהוא דואג לה, שהוא מסוגל לחשוב קצת מעבר לד׳ אמותיו ולחשוב עליה.
נובע מכך לתכנן מראש מקום ישיבה (לפחות להראות שחשבת על 2~3 אופציות) שמתאים למזג האויר, קרוב יחסית לשניכם ונגיש להגעה. (וכדאי שיהיה שירותים).
בחורה צריכה גבר שישאל לשלומה, שיזום בעצמו וישאל אם טוב לה/ קר לה/ אם היא צמאה/ אם היא רוצה שהוא יחכה איתה בתחנה וכו..
בחורה רוצה להרגיש שהיא יכולה לסמוך עליו. היא יוצאת עם גבר למטרת חתונה (הקמת בית, משפחה, פן כלכלי על כל המשתמע מכך ועוד תחומים רבים שאפשר לזהות בגרות וגבריות עוד בימי הרווקות.

יש המון גברים מתחשבים וכו' וכו' שלא יודעים שצריך לעשות את זה בדייטים... אף אחד לא סיפר להם את זה.

למרות שאם אתה גבר מתחשב אז מן הסתם תעשה את הדברים האלה גם בלי שיגידו לך. פשוט כי זה התחשבות בסיסית בבחורה בדייט.
דבר שני, גבר צריך להתייעץ עם מישהו נוסף ולא לסמוך רק על עצמו. לשאול חבר, להתעניין, לקלוט נורמות חברתיות שנהוגות בדייטים...

שאם לבחורה יש ציפיות מסויימות, במידה והוא לא עושה את זה בעצמו, כדאי שתגיד לבחור. תקשורת בריאה זה תמיד טוב..

מה שכן רובן מחפשות זה גבר שאנחנו נרגיש בטוחות איתו לאו דווקא מבחינה פיזית..
פשוט שזה מה שהוא משדר.. בנוסף רוגע זה חשוב שהיא תרגיש בנוח לא להלחיץ
לשדר רוגע כזה פנימי וזה הכי חשוב לפי דעתי.

כמובן, אמור לעבוד על מידותיך, תמיד, כמו כל אדם. אבל לא "להשתנות" באופי בגלל זה..

 

תהיה אתה - ותמצא מישהי שרוצה מישהו בדיוק כמותך.

 

בטוח שיש.

לפעמים זה לא עניין של אופי שונה אלא חוסר מודעות. אין צורך להשתנות אבל אפשר ללמוד להתנהג באופן שונה ממה שהיה מוכר וידוע עד עכשיו. לפעמים זה דווקא נחמד לגלות את הדברים האלה ולראות שזה מתאים וכיף הרבה יותר..
(מעריך מאוד את הדעות שלך אז 🙈)

אם היה מתאר התנהלות ספציפית שלו, ושואל לאיזה דברים כדאי לשים לב, אז באמת סביר שגם אני הייתי כותב בכיוון שאמרת.

 

או כמו שכתבת "הפי" על שחשוב לבנות להרגיש ביטחון עם הבחור, שישדר רוגע פנימי - אלו דברים חשובים, שכל אחד יכול קצת לעבוד עליהם. רק צריך להיות מודע. כך גם מה שעוד מישהי כתבה כאן, אל איך באופן פרקטי לשדר איכפתיות בזמן הפגישה/לפניה/אחריה. אלו דברים חשובים, כי בשביל בחור ממוצע, לא פעם זה נראה - דווקא ממידות טובות - כאילו הכל "הדדי", והבחורה הרי אינה ילדה קטנה שצריכה שאדאג לה... אבל זה לא לגמרי כך, יש דברים שבחורה כן צריכה, וזה לא בדיוק אותם הדברים שצריך הבחור..

 

על כן, אני מסכים עם דבריך.

 

אני כתבתי כ"קונטרה" לשאלתו. מה "הוא" צריך להשתנות. "הוא" לא צריך להשתנות. לפעמים שדרים כאלה מבנות, יכולים להוריד ביטחון עצמי. ואינם נכונים. כי הוא זה הוא, וזה מצוין. לא זו בלבד, אם יתאמץ "להשתנות" במהות שלו, הרי אחרי החתונה, מן הסתם זה לא יחזיק - מה יהיה אז...

 

אבל לגבי המודעות - אכן...

ומיזה נגזר עוד הרבה דברים שעושה את הבחור לגבר.
אבל זה בעניי. וכל בת מגדירה בחור כ-'גבר' בעיניה.
שיהיה בהצלחה!!

ראשון בחיים, היו המון שתיקות וחיכיתי כמו משוגע לפגישה השניה והשלישית והרביעית החמישית והשישית... יצאנו חודשיים, ולכל פגישה חיכיתי ממש🙈🙈

כי אם שותקים אז אין מה לדבר וזה לא כיף.

בעיקרון בכללי, אבל גם בחיים זה טוב.

דווקא נחמד איתן...

פשוט לא היה ביכלל על מה לדבר אפילו

שקט לא צריך להיות מבהיל, זה בסדר. ככה מתנהלת שיחה רגילה, עם הפוגות פה ושם, פשוט בדייטים אנחנו מצפים לדבר הרבה והשתיקות נהיות בולטות יותר. אבל באמת זה לא שונה מהשיחות הרגילות שלנו ביום יום.

אתה צודק.
אבל לא היה אפילו נושאי שיחה משותפים.

פעם באיזה דייט שהיה לי עם הבחורה הראשונה..הייתה שתיקה ממש מביכה..ואז לאידע מאיפה זה בא לי אבל כזה שאלתי אותה:מביך אותך השתיקות האלה? ואז היא היא אמרה: קצת,ואותך? והחזרתי: גם אותי קצת..ואז קצת דיברנו על עניין השתיקה..מהרגעים הרומנטים שזכורים לי.. .

האמת שאמרתי לו שזאת פעם ראשונה שלי, אז הגיוני שלא ילך כמו שהולך.

זה קורה לכולם יש כאלה שיש יותר על מה לדבר ויש כאלה שפחות. בעיקר בדייט ראשון בחיים, זה לא אומר כלום.
המון המון הצלחה!! שתהני מכל רגע בעולם החדש הזה!

אהמ, עזבתי את העולם החדש הזה לשנה וחצי הבאות ניראלי.

בהצלחה גם לך!

לא כדאי אם זה מה שמרתיע אותך..זה סוג של קשר..יכול לבא לך גם קשר שלא יהיה לך בו שתיקות בכלל ואת תתגעגעי לשתיקות..

לא נורא, בינתיים אני ישאיר את זה ככה.
אבל תודה

רע בפגישות. בחיים שותקים, כדאי שתרגישי עם זה בנוח... 

אממ לגבי הרצון, היו לי כמה וכמה בחורים שנפגשתי איתם שלא כלכך השתגעתי בפגישה השניה והשלישית לראות אותם אבל זה המשיך והיה נחמד..ובאיזשהו שלב גם כבר כן חיכיתי לראות אותם..

מה שכן וזה היה הבדל משמעותי, עם ארוסי כבר אחרי הפגישה הראשונה הרגשתי ככה וזה היה נכון לי, אבל זה לא אומר שזה נכון לכולם (בעיקר אם זה פגישה ראשונה ראשונה בחיים) תני לעצמך זמן נשמה...ותדברי עם השם, הוא יודע יותר טוב מאיתנו

שמחה בשבילך שהיתארסת

יוצאת עם הבחור שלי 4 חודש.
הוא הגבר השני שיצאתי איתו (עם הראשון יצאתי 3 פעמים).
שידוך של חברה. הייתי בלחץץ איימים על השתיקה המביכה וכל זה. ובאמת יש על מה להילחץ. זה לאלץ 2 אנשים שלא מדברים להיפתח. כשנסענו באוטו הקרח נשבר מעט אבל עדיין שתיקה מביכה והגיונית. כשישבנו במסעדה הקרח כבר נשבר לגמרייייי ודיברנו כאילו אנחנו מכירים שנים. יצאתי באורות מטורפים. ועכשיו אחרי 4 חודשים יש עוד מצבים של שתיקה, אבל היא כבר לא כזה מביכה. אפשר להסתכל אחד על השני בלי לדבר גם. הלחץ מובן יהיה בסדר. החששות מתבדים ברגע האמת, ואם לא... כנראה שזה עוד אבן דרך בדרך לייעוד שלך

אני גם נסעתי איתו ולא דיברנו אפילו מילה אחת ברכב.
אבל זה לא היה מביך.
אני לא מרגישה גם שאני רוצה לראות אותו או להיפגש איתו יותר.
(למרות שהוא באמת היה ממש חמוד)

יש המון בנות כאלה, המון.
אל תתייאש!

אולי תנסה לפי אולפנות שבנות למדו בהן בעבר ולא מכללות שהן בהן כיום..

אני משתדל להסתכל על מה שיש ,במקום על מה שאין .. ותודה רבה על העידוד אך ניסיתי גם את זה ...לכן זה ממש מוזר לי .

אם ניסית, זה כנראה באמת לחפש אחת אחת...
אולי ירגיע את הבנות שאפילו תעבוד במשהו בקטנה מהצד, רק כדי להראות שאתה באמת חושב על פרנסת הבית. אולי קצת מרתיע שאתה מבקש מהאשה לפרנס את הבית, והיא לא מוכנה להתחייב לכך לבדה... לא ממש ללכת ללמוד, אולי עבודת כפיים כלשהי מזדמנת.


מודעת לכך שיש סיכויים רבים שה'המלצה' הזאת לא רלוונטית. ואם אתה אומר שניסית, זה באמת לבטוח בקב"ה.

צודקת , אישה היא לא העבד של הבית , אבל ב"ה אני שואף להצליח ואני מרגיש שזה כן יתרום לי לפחות כמה שנים לשבת וללמוד ,ב"ה יש לי משפחה עוזרת ותומכת לכן אני מרשה לעצמי לשבת וללמוד , כמובן שבעתיד אלך ויעבוד ככל האדם .

את לא צריך לשנות את השאיפות שלך במיוחד לא הרוחניות רק כי עדיין לא מצאת את האחת
אתה יכול לשנות אם הרצונות *שלך* השתנו אבל לא כדי להתאים את עצמך למישהי

וגם לא הרוחניות. ומה נעשה, אנחנו חיים בעולם של גוף וחומר... ולפעמים כדי לחזק את הרוח צריך לדאוג לחומריות הגוף. מישהו אחד בבית לפחות חייב לדאוג לזה (למרות שהוא כתב שב"ה אין בעיה עם פרנסה מהצד שלו..).

נכון אין לי בעיה עם העניין הזה , אבל זה נורא מוזר שמידה ויש הצעה רלוונטית זאת הופכת להיות הסוגיה הראשונה{כסף}  .. קודם כל צריך לראות את המידות והיראת שמיים {יצאתי עם בחורה ממשפחה מכובדת , וזה ממש לא מעניין אותי בכלל חשוב קודם היראת שמיים  ] , וכמובן שאני ממש לא מכליל את כולן , אם לא הייתי מרגיש הצלחה בלימוד שלי לא הייתי כל כך נתפס על העיקרון הזה 

ולכן אין לי פתרון פרקטי כל כך להציע...

מצטערת שלא יכולתי לעזור, ואם עזרתי קצת, תודה על שגילגלת לידי מצווה

אתה עושה את ההשתדלות כפי שאתה מתאר ברור שעשית את ההשתדלות, ובע"ה בורא עולם עושה את השאר, וכמו שאתה יודע אתה לא צריך הצעות, אתה צריך אחת מתאימה,
יתכן שכעת בורא עולם חושב שאתה צריך להמשיך לשקוע בתורה,( לפי הכרטיס שלך אתה ב"ה יחסית צעיר)
באופן טכני, אולי אתה לא מסביר נכון לשדכנים/בנות מה התכנון שלך לגבי המשך הדרך או איזה סגנון אתה מחפש,
לגבי שאלתך, ב"ה יש המון בנות שמחפשות בחורי ישיבה שימשיכו ללמוד מס' שנים אחרי החתונה,
אם זכור לי נכון הנתון הוא שיש יותר בנות שרוצות בחור שישב וילמד מס' שנים לאחר החתונה מאשר קיימים בפועל בהפרש ניכר,
הסיבה לזה כי בדרך כלל בנות באופן טבעי יותר רוחניות מבנים ולכן מבינות את החשיבות של זה,
בע"ה המון הצלחה גם בתורה וגם במציאת זיווגך ההגון

אני יודע שהקב"ה הוא מחליט אני לא באתי ח"ו בתלונות כלפיו .. פשוט שאלתי שזה נראה לי די מוזר פשוט אין , ודבר שני אני מסביר ב"ה כמו שצריך לשדכנים מה אני מחפש ... אני ב"ה בחור רציני 

בחור יקר.

יש ויש ורבות!

אולי אינך פונה לשדכנים הנכונים. יש לכל ישיבה שדכנים משלה, כדאי לפנות אליהם לפי סגנון הישיבה התואמת לך.

מה שכן, יתכן שאתה שלא במודע, משדר מסר תקיף מידי, שהרי הכל ממנו, וגם אם התוכנית הנראית לך כל כך סלולה, לא תמיד במציאות מגשימה. לעיתים אישה לא מסוגלת בשלבים שונים של הנישואים לפרנס, ועדין שואפת לבית מלא בתורה ועוד דוגמאות רבות.

תחשוב על המכלול, ובע"ה תזכה להקים בית נאמן לפי שאיפותיך!

כפי שכתבתי פניתי לשדכנים המוכרים שיש , לא אפרט למי , ואני ב"ה לא משדר מסר די תקיף, וחשבתי על כל המכלול  , פשוט שאלתי כי זה די מוזר ...

האמירה המכלילה ש"בנות יותר רוחניות מבנים", אינה נכונה.

 

"רוחניות" אינה דמיונות ואינה סוג של "ריחוף". אם כי אכן ב"ה יש לא מעט בנות עם שאיפות נפלאות, וגם תכונות ומידות כאלה.

יש הסבר שזו הסיבה גם שלכך היא לא מצווה במצוות עשה כי היא צריכה פחות מצוות להשלמה שלה,
מודע להסבר של האבודרהם, יש גם צד כזה,
אבל ההסבר היותר עמוק כפי שכתבתי,
ויש עוד מה להאריך ולא כאן

[והמהר"ל אומר ההיפך..]

 

זה שאינה צריכה את העבודה של מ"ע שהזמן גרמן, אכן יש הסבר כזה, שהעבודה הזו אינה חסרה לשלמתה הנשמתית.

 

אבל זה לא דווקא קשור ל"נטיה רוחנית".

 

אכן, מישהי שהולכת עם הכיוון התורני, יתכן ש"תזרום" עם זה בפחות עמל מאשר איש, שיצטרך עבודה תמידית בתורה ועבודה.

 

לפעמים חושבים ש"נטיה רוחנית" זה סוג של רחפנות. אבל זה לא נכון.

רוחניות זה לא ריחוף
זה נטיה לקדושה ולעבודת ה' ולאשה יותר קל,
כמובן שגם היא יכולה לקלקל ולרדת רוחנית,

אגב, אפשר להבין את המהרל בצורה שונה מניח שאתה מתכוון לעניין חומר וצורה,
עוד הוכחה בעניין, אשה מברכת שעשני כרצונו, היא יותר קרובה לרצון ה',

יותר קל (לא טכנית, טכנית זה מאמץ גדול מבחינת הסתפקות במועט וכד') נפשית שמישהו אחר לומד, מזה שאדם צריך להושיב את עצמו ללמוד...

רצינית..

 

הצלחה רבה.

 

[אתה יכול לפנות לבתאל גרינשפן מירושלים. עוסקת בכיוון הזה]

הלכתי אליה זה מה שכתבתי לעיל

נכון שבית שיקום על לימוד תורה נטו זה בית מיוחד.
אבל מז"א סינון?
בחורה שרוצה שהגבר יעבוד היא פחות טובה.
מה פשר המילה סינון?
חשבת על הנקד שאולי יש בחורות שרוצות בעל שנלמד ויעבוד?
יהיה מורה לתנ"ך?
יהיה מנהל ישיבה?
יעבוד בחינוך מיוחד?
כל מיני עבודות מקודשות.?!.
למה החיים צריכים להיות שחור או לבן

צחוק הגורל ענה לך שהוא הלך אליה ועדיין מצבו כך

ברור שהמילה "סינון" כוונה לשני דברים: האחד, סינון למה שהוא אישית רוצה.

 

הדבר השני, הרי הוא לא לא כתב על שהבחורה רוצה שיהיה "מנהל ישיבה, חינוך מיוחד, כל מיני עבודות מקודשות"...

 

הוא כתב: " מחפשות גם צדיק יסוד עולם{באיזה ישיבה הוא לומד ועפ"י מציירות את הרמה התורנית שלו } + גם כלכלן + ועוד שלל דברים הזויים שלא נשמעים כלל טוב באוזן".

 

ואכן, על דבר כזה בהחלט התגובה המתאימה היא, שלפחות יש לו סינון טוב למצוא מישהי רצינית.. מי שמציירת רמה תורנית רק לפי איזו ישיבה, ורוצה דווקא מה שהוא תיאר.. שזה מופנה לסוג מסוים של "דרישות", אכן זה לא מישהי "רצינית" בשביל מה שהוא מחפש.

 

והרי גם הוא לא כתב שאינו רוצה פעם לעסוק במשהו ממה שתיארת - אלא ההיפך; אברך לפחות לשנים הראשונות.. וכותב מפורש שיש לו משפחה שעוזרת לו כלכלית.

 

 

אז את ההערה שהעולם אינו "שחור לבן", דומני שאת צריכה להפנות חזרה אלייך.. יש כאלה שמחפשים מה שהוא רוצה, זה מעולה. גם בת שרוצה מישהו "גם צדיק וגם כלכלן".. זה בסדר, אבל באמת ביחס למה שהוא כותב, זה לא רציני... מי שמשקיע בתורה, שנים, באהבה והצלחה ורצון - ובאה מישהי וזה לא מוצא חן בעיניה, כי הוא לא גם עם איזה "תואר", אז זה לא מה שהוא מחפש, וזה אכן "סינון" טבעי עבורו. 

 

בוודאי גם בחורה שרוצה מישהו שכבר כעת עובד בפעל - זה בסדר גמור. לא זה מה שהוא מחפש (וגם לא על זה נכתב "סינון.. למצוא מישהי רצינית").

 

 

ולגבי "שהוא הלך אליה ועדיין מצבו כך"... אין בכך שמץ "צחוק הגורל"... הוא כתב מראש שניסה אצל שדכנים, ולא מצא. העליתי שם שאולי לא ידע, שעוסקת בשידוכים לבתים תורניים. אפילו חשבתי להוסיף שלא ייתלה רק בכך, כי היא עמוסה ולא בטוח שזה יפתור את הענין. זה לא פתרון-קסם.

אז מה "צחוק הגורל" שעדיין מצבו כך?... אני מכיר כל מיני שלא מחפשים מה שהוא מחפש, אלא מה שאת כתבת, ופנו לשדכנים, "ועדיין מצבם כך"... אז זה "צחוק הגורל"? לא. פשוט עדיין לא מצאו למרות ההשתדלות. בדיוק כמותו.

 

לפעמים אדם קורא דבר, מתוך מה שמעסיק אותו. אבל זה לא בהכרח מה שהכותב כתב..

איזה אמת אחי.
אתה תצליח. אין אנשים כמוך תלך עם האמת שלך אתה תצליח אל תפחד ואל תחשוש כלל לך בכוחך זה.

אני סבלתי בתחום למשך 3 שנים לערך עד שמצאתי את שאהבה נפשי, וגם לי אמרו כל מיני דברים, אני התעקשתי על כיסוי ראש ולא פאה ו"כו...(לא להכנס לפולמוס הנל)ועזבתי את הישיבה לכולל מה שלא מקובל אצל החרדים.
ובסופו של דבר זכיתי במלא מובן המילה
לך עם האמת הפנימית שלך תרגיש את הלב שלך אל תתיחס לכל הרעשי רקע מסביב

תתפלל

אני מקווה שפשוט נחסכות ממני הצעות לא רלוונטיות.

תנסה כמו שאמרו לפני ללכת לאולפנות דוסיות תורניות (שיציעו בוגרות) וגם מדרשות יכול להיות אופציה...

ולגבי מה שאמרת שאין בנות שמחפשות אברך... אז- יש...

בהצלחה בשורות טובות

המקום מ-ה-מ-ם!

אני לא חושב שיהיה בעיה של יחוד, בגלל שיש שם אנשים.
באיזה שעה את מתכננת?
אל דאגה, לא נבוא

את יכולה לבדוק לפני.

תזכרי, סופשים תמיד יותר מלא מאמצע שבוע, ולכן אם את בודקת, ראשון שני שלישי לא מהווה אינדיקציה לרביעי חמישי.

יש את מתחם התחנה הישנה, גם נורא יפה.

לגבי דניה, אין לי מושג.

מאוד יעזור. תודה צדיקים!

סבבה לגמרי לדייט ראשון ושני ושלישי..... יש שם מקומות מוארים יותר אז בהתחלה יהיה יותר נוח שם

כן יש שם מקומות חשוכים.. ייחוד של ממש לא חושבת..

התאמה היא רק בתכונות ואישיות?
ברור שבמדד החשיבות, המראה לא נמצא למעלה. אבל להתעלם ממנו?..

לחשוב על זה כאילו מישהו מחפש את הדוגמנית וכן הפוך אלא רוצים לראות אם יש מציאת חן. כי כשאין מציאת חן אין מה לעשות.וזה סתם חבל בשביל שתי הצדדים

אלא רק כיוון כללי כן...

בכל אותם המקרים שבהם נפגשתי עם בחורות ללא תמונה, ישר ראיתי ש"זה לא זה". אילו הייתי רואה את התמונה, זה היה חוסך זמן ואי-נעימות לשני הצדדים. אין מה לעשות, שידוך זה לא גיוס עובדים, ולמשיכה גופנית יש משקל עצום. 

 

 

לא סתם יש משיכה ויופי וכו'
זה מאוד מבאס להגיע לפגישה ולא להתחבר בכלל לגברת בגלל המראה שלה, ואז לחתוך בגלל זה..
אז אנשים כבר חוסכים את השלב הזה..

הייתי מנסה להוציא מהתמונה כמה שיותר מידע בשביל עצמי בלבד, אבל לא על זה הייתי מחליט אם לצאת לפגישה או לא, תמונה אחת לא משקפת מספיק בשביל להגיד לא מתאים בכלל. אפשר לראות משהו אחד ולגלות במפגש גם דברים הפוכים ממה שחושבים שיודעים בעקבות התמונה.

התגובה שלי מנוסחת באופן כללי יותר, ואתה שואל על מקרה פרטי (שכנראה לא מתפספס בתמונה, ואני לא אומר מניסיון).

ברוב השאלות בפורום על פסילה על מראה לפי תמונה היה מדובר על מראה כללי או פסילה על תכונה מסויימת, שהם דברים הרבה יותר מעורפלים בתמונה לבישת מכנסיים. לבישת מכנסיים לבנות היא מעשה, ומעשים אומרים עלינו מה הלך המחשבה שעובר אצלנו.

בקצרה: על דברים מעשיים הייתי פוסל מתמונה, על תכונות ומראה כללי לא הייתי פוסל מתמונה.

אין טעם לקבוע פגישה שניה, להטריח אותה להתארגן ולהגיע- רק כדי להראות שלא סיימת בנחרצות.
(אם כבר, פרידה נעימה פחות ככל שמספר הפגישות עולה)

אלא אם אתה רואה שיש סיכוי ריאלי שאז כן כדאי להפגש.