אני לא מסכימה עם אנשים שמציירים את הנישואין כעבודה קשה. 

זה כאילו לקחת את השפע שהקב"ה שולח ולהנמיך אותו. 

כאילו אנחנו כל כך רגילים לחיות בעולם מתמרמר שכשטוב לנו אנחנו מרגישים מיד צורך להתנצל. 

וזה לא נכון. ההפך צריך להודות על הטוב כי הוא מביא איתו עוד יותר טוב. בע"ה. 

ברור שלהיות נשואים כמה חודשים לא כמו להיות נשואים כמה שנים. 

אבל נישואין זה דבר נהדר ב"ה. וטוב! 

ואני חושבת שבתור רווקה, הידיעה הזו רק דחפה אותי לרצות להתחתן. 

דווקא כששמעתי מחברות קרובות שהתחתנו על הנישואין שלהן זה דחף אותי לרצות בזה יותר 

ולא להשאיר לי אופציה של להיות רווקה. 

וחתונה זה מדבק...   

אבל לא לחשוב את המחשבות שאני לא חשבתי אותם. 

אם נראה לך שאנשים מתחתנים רק כי זה מדבק זו מחשבה שלך. 

אני בנתיים לא מכירה כאלה. 

אבל אני כן מכירה אנשים שרצו להתחתן הרבה מאוד שנים. 

וחלק מהתהליך שהם היו צריכים לעבור זה ללוות הרבה מאוד חברות שלהן להתחתן 

ועדיין להמשיך לרצות להתחתן ולדעת שככל שאני אהיה שותפה אמיתית לשמחה שלהן 

גם אני בעצמי אזכה לזה. 

דבר נוסף, כתבת קצת עם אמוציות, 

אולי מה שכתבתי גרם לזה.

בכל מקרה יש אנשים מאחורי המסך,

אני בטוחה שלא היית מעיזה להתבט אליי ככה פנים אל פנים. 

או כי כתבת אליי באופן אישי. 

רק בגלל זה התחנת?
לא שאלת את עצמך איפה האידאל? מה השאיפות שלך ? למה את רוצה להיות נאהבת ?
אלא בגלל שזה מדבק?
אם כן ה' ישמור 

קשה לשמוע את החיוביות שנגזרת מהשאלות ששאלת.

אבל אני אשתדל להיות חיובית ולקרוא אותן בטון לא תוקפני   

רוצה לחדד לי למה הזהירות? עוזרת ולמי? 

למה עוזר להזהיר אנשים ולומר שנישואין זו עבודה קשה? 

|שואלת בשביל להבין| 

אני מסכימה עם זה שבנישואין יש מורכבות ויש גם הרבה עבודה. 

אבל זה לא חייב להיות קשה. כן! 

זה גם יכול לבוא בקלות. 

מכירה אנשים שיגידו, זו התמונה שלי, אני נשואה וטוב לי!

אני זוכרת שחברה שלי לפני כמה שנים אמרה לי אחרי שהתחתנה. 

"תמיד מציירים כאילו חתונה זו עבודה קשה וכו' 

ואני לא מרגישה ככה, אני מרגישה שדווקא ממש טוב לי, אני לא צריכה להתנצל נכון?" 

אז אם מישהי אומרת שככה היא מרגישה, מה העניין לבוא ולומר לה "לא נכון נישואין זו עבודה קשה". 

זה שיש כאלה שקשה להם לא אומר שלכולם קשה.

ואם יש אנשים שקשה להם זה גם ממש בסדר! מתמודדים!   

וזה לא נכון לומר שרק מעודדים לחתונה.

כל השיעורים של הדרכת כלות והדרכת חתנים מדברים על איך חיים יחד ביום שאחרי החתונה.

איך מתייחסים לאישה, לגבר, להבדלים בניהם וכו' 

נישואין כמו כל דבר בחיים זה אישי ומשתנה.

אני מכירה בנות שהתחתנו צעירות ועדיין היו מוכנות מאוד לנישואין. 

ונשים שהתחתנו מבוגרות וחוו קשיים בנישואין שלא תמיד הן היו מוכנות להן.  

וחלילה לך, אפילו באיזו נקוה מעבר למודעוּת, להתחיל לחפש שמא את "לא נורמלית"... כך הכי טוב. לא צריך "להתנצל" כמובן...

הרבה הרבה תלוי פשוט בבני אדם, במידות שלהם, בבחירה שלהם, גם ביראת שמיים שלהם - אם היא לא מנותקת ממידותיהם - בהתאמה הבסיסית וכו'.

מרגישה שאנשים יושבים עם צ'קליסט ומחכים לסמן וי בשורה "הפי התחתנה"?

שלכל בנאדם שהם מכירים יש להם קוביה והם לחוצים לסמן וי שהוא התחתן, ולא משנה אם היא רוצה, אם היא שמחה או אם היא התחתנה עם בעל מכה- העיקר שיש להם את הוי והם יכולים לנשום לרווחה?

כאילו בתודעה של אנשים- התחתנה אז הכל טוב, לא התחתנה אז הכל רע?

תגידי לי אם אני מתקרבת..

"כל התמונה" שלה כעת... שימשיך ככה.

ו"כל התמונה" נקבעת לפעמים ממש לפי מה שמסתכלים עליה.

ומה שכתבה ניצנים על "מדבק", זה כמובן כלל לא בכיוון שהבנת, כאילו "בלי שכל", רק כי השני עושה.

היא רצתה להדגיש שזה משהו טוב, ועל כן כשרואים את הטוב - לא "מומצא" ולא מלאכותי - זה מעורר רצון לכך. זה מעולה. 

ולא סותר שלכל אחד צריך להיות השכל מתי מתאים לו, וגם לא סותר למצות בצור הנכונה וטובה, את השלב ברווקות, כשנמצאים בו.

אני כתבתי על מה שהבחורה כתבה כאן, שמשום מה ראית לנכון "להסביר" לה, שכתבה מה שהיא חווה במציאות, שהעלם הוא אחרת...

ולא קשור למה שאנשים "ייתקלו".

גם כי התיאור הזה הוא כוללני מידי. וגם כי הוא "מייצר את עצמו".

כשאומרים לאנשים - קל וחומר דווקא כשמישהו מתאר משהו טוב  ויפה - שהם "ייתקלו במשהו אחר", זה חלק ממה שמייצר את זה.

אני יושבת באוטובוס, מאחורי שתי נשים.

א': התיק שלך מהמם, תתחדשי.

ב': אה, התיק? לא חדש. זה כבר מזמן. תודה.

א': איך את שומרת על החפצים שלך, וואו, איך את עושה את זה? זה נראה כמו חדש!

ב': טוב, בעצם זה לא כזה ישן. וגם כמעט לא השתמשתי בו.

(הפי)

א. זה כלל לא "ורוד מידי"..

ב. הרי כעת, ב"ה, היא אינה רווקה שכותבת מה היא מדמיינת שיהיה בנישואין - זה לגמרי לא "כמו סרט" שאינו אמיתי - אלא כותבת מה היא חשה. איזה יופי, ב"ה - אך כיף וחסד... כל הימים.

ובכלל אין השוואה, בין "גם כשאת רווקה יש המון אנשים שאוהבים אותך" - שזה גם חשוב - לנישואין. ענין אחר לגמרי.

ג. לא שייך "כביסות, נקיון, אחריות"... נשואה צעירה, כמה כביסות ונקיון כבר.. ואדרבה, מי שמסתכל בעין נכונה - זה ממש חלק מהחוויה, בית משלה. אשריהם.

במחילה, באמת אינני מבין מה הענין כשמישהו מתאר מציאות לגמרי רציונאלית, "להסביר" לו כאילו זה ורוד מידי... עובדה ש"ורוד" לה. זה אמיתי לגמרי, וגם ענין של הסתכלות וידיעה לקבל את הטוב בשמחה ותודה. אדרבה, אמור להיות למעלה מ"סרט"..

איזו תשובה היא זו?...

כן - באמת..

הרי כאן כתבה מישהי, מתוך מה שהיא חיה.

ואת מנסה "לשכנע" אותה, מתך הדמיון/מחשבה שלך, וסיפורים של חברות, שלא.. המציאות לא ככה.

במקום לשמוח שבחורה רואה כך את חייה - לנסות לצבוע ההיפך. אז הטעות אינה במציאות - אלא אצלך.

אם מישהו רוצה לומר, בכללי, שחשוב גם להתכונן לנישואין (כמובן - מי חושב אחרת.. בניגוד למה שכתבת ל"ניצנים", ב"ציבור שלנו", גם משדרים שחתונה זה חשוב, ולא "משום מה" אלא כי זה באמת כך, וגם מכינים לפני כן, הן הלכתית והן לשוני שבין איש לאשה), זה כמובן בסדר גמור.

אבל כשזה בא בתגובה למישה שמתארת מציאות "ורודה", ואת בעצם מסבירה לה שאינה מתארת נכון - זה כבר אחרת לגמרי..

[בכלל, הרבה תלוי ב"עין". זה לא רק שאם יתכוננו שיכולים להיות גם קשיים, אז ידעו להתמודד - אלא גם ההיפך: מי שתיגש מראש בצורה "פסימית" כמו שאת מנסה לתאר, אז עלולה למצוא את עצמה בדיוק במציאות שמראש "התכוננה" אליה.. זה גם מייצר את עצמו...]

ואכן, גם ההסתכלות על מטלות הבית, יכולה להיות - בוודאי בתחילת הנישואין - לא כ"עול", אלא כחלק ממציאות מאד משמחת של "בית משלהם".

היא הייתה פה בתור רווקה הרבה, וכמו כולם חווינו איתה את הרווקות שלה, עם כל כאביה.

מה יותר טבעי מזה שהיא תחזור ותשתף אותנו בשמחה ובטוב שלה, שנשמח איתה?! 

בעייני זה מתוק ומקסים ומרגש לדעת שהיא חשבה עליינו בחתונתה וממשיכה לקוות בשבילנו.

ו@את פניך אבקש- את מתוקה מדבש!

אז את זה היה צריך לכתוב מראש...

אפשר לגמרי להבין שסובייקטיבית, כואב לך, שאת שומעת "תיאור ורוד" ומקסים-כאילו - כשאת עדיין בחיפוש. ואת אומרת, "מקסימה שמאחל טוב, אבל זה כאב מאד"..

זה באמת נוגע ללב. ויש גישות לכאן ולכאן בענין זה, כמו שראינו גם פה.

יש הסוברים שאדרבה - שיכתבו דברים נחמדים, אחרי ששנים "ליווינו" את הבחורה בקשיים מאד גדולים.

יש האומרים ההיפך, כמו שאת אמרת. לגיטימי.

אבל לא כדאי לעשות את זה ע"י הסברה שזה "לא אמיתי", מה שהיא מתארת שמרגישה...  אלא פשוט כמו שכתבת כעת.

[ואגיד לך.. אל תכאבי מידי. אעפ"י כן. אף אחד מאיתנו לא יודע עד תום מה עבר הזולת עד שמצא. בסופו של דבר, גם את תמצאי מי שטוב לך - ואולי הטוב שאצלך, יתואר בצורה אחרת - ויהיה לא פחות טוב.... הצלחה רבה]

גם אם את לא רגישה בדדרך כלל. יש שם כלים שיועילו.

יוגה

מדיטציה

תפילה

התבודדות

ספורט

מתיחות

שתיית מים

כדורים

מוזיקה

טיולים

מזגן

חיבוק

שוקולד

שיחה עם חברים

פסיכולוג

כתיבת יומן

תרגילי נשימות

מקלחת

צריך להיות חתונה אבל לא לחוצה

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!