פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 610)

צריך להתבונן אולי ה' רוצה מאיתנו רמה גבוהה יותר?

 

האם אני רוצה ילדים כי הם חמודים וכי לחברות לי יש

או שאני רוצה להרבות ילדים צדיקים בעולם כפי רצון ה'?

 

האם אני רוצה גבר שיחמיא לי ויוציא אותי מהבדידות

או שאני רוצה בעל שבזכותי הוא יהיה יותר צדיק ורוחני? (לא שורה שכינה על מי שלא נשוי, והוא שרוי בלא תורה בלא שלום בלא חומה בלא שמחה ועוד... גמרא)

 

האם אני רוצה גבר שירגש אותי

או שאני רוצה להכנס לזוגיות כדי ללמוד איך להיות אדם שלם יותר?

 

וכן אצל גברים, האם אני רוצה את תחושת הכיף בכך שיש לי אשה יפה שמעריצה אותי

או שאני בא לנישואין כדי להשתפר וללמוד מהתכונות הנפלאות של האשה?

 

 

כנראה אצל הרבה אנשים זה מתחלק באחוזים: 30% לשם שמיים 70% להנאת עצמי,

אז זה הזמן להתבונן ולהשתדל שהאחוז ה'לשם שמיים' יהיה שואף ל100%

ואולי הישועה תבוא דוקא אחרי העבודה הזו כי היא נוגעת בעצם הענין.

בהצלחה לנו

 

 

לך..
אני רק אשמח לדעת למה את עושה לי את זה.. למה את ממשיכה עם ההודעות האלה את יודעת שזה כואב וזה לא בסדר.. אני בטוח שאת יודעת שזה לא בסדר..
רק שתדעי שאני רואה אותם וזה צובט לי בלב. פעם חזק יותר והיום זה כבר נחלש אבל עדיין קשה לי לתת אמון באנשים ואת עוד ממשיכה.. בבקשה, אני רק מבקש שאל תעשי את זה לעוד אנשים כי זה כואב. והכי חשוב, בשבילך אל תעשי את זה. אפשר להגיד שכמעט אהבתי אותך, אז באמת בשבילך יהיה טוב יותר אם פשוט תפסיקי עם כל ההתנהלות הזאת..
אני עדיין כאן, מביט מרחוק, מקווה לטוב..

א - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.

מה נפגשים ו..??

אבל מבחינתי ממש לא!! יש הרבה סיבות שלא. זה פשוט לא מה שאני מחפשת מהרבה בחינות..
ותמיד שאני שולחת הודעה לשדכן הזה אני מקבלת את הבחור הזה בתור הצעה..איך אני יכולה להסביר במילים יותר ברורות שאני ממש חושבת שההצעה הזו לא מתאימה לי וכו' או שפשוט פעם אחת להסכים(ולדעת שזה לא יהיה זה) ואז ככה לפעם הבאה שאשלח לשדכן הודעת תזכורת עליי הוא לא יציע לי אותו..אני לא יודעת מה לעשות?

האלו שוב ושוב, ואולי יהיה לתועלת מי מכם:

 

כיצד לפנות (או יותר נכון לא לפנות) לבחורה באתרי הכרויות?

 

1.קצרנות

לא מעט בחורים מציצים בכרטיס שנראה להם מעניין ושולחים “היי”. זהו, רק “היי”. סליחה? למה שבחורה נורמאלית תחזיר תשובה למישהו שאמר לה “היי”? זה בדיוק כמו בחור ששולח אליה קריצה ברחוב. אם הוא שולח פעמיים “היי”, זה כבר כמעט כמו בחור שיש לו תיקים בעין. מישהי מעניינת אותך? אל תשלח לה “היי” חסר משמעות, קצת מקוריות בנאדם.

 

2. פניה קולקטיבית

יש אתרים שמאפשרים פניה מרוכזות לכל הבחורות באר שעונות על קריטריונים מסוימים של גיל, השכלה, גובה, אזור מגורים וכו’. הרבה בחורים משתמשים באופציה הזו, ובמקום לעבור פרופיל פרופיל ולשלוח פניה אישית לבחורות שמצאו חן בעיניהם- מעדיפים לשלוח בדקה קלה הודעה משותפת לכולן. ביג מיסטייק. בחורה רוצה להרגיש שפנית “דווקא” אליה, שמשהו בפרופיל שלה משך אותך, שהבחנת ב”מיוחדות” שלה למול יתר הבחורות באתר ולא סתם שלחת לחמך על פני המים. איך היא אמורה לדעת זה, אתה שואל? אפשר להגיש לפי אופי הפניה, פניה סטייל: “היי, מה דעתך להכיר?” זועקת קולקטיביות. חוץ מזה, אני מכירה לפחות מישהי אחת שפתחה כרטיס נוסף, וברגע שהיא מקבלת את אותה הפניה מאותו בחור לשני הכרטיסים, הבחור מסומן מיידית באיקס אדום ענק.

 

3. שחצנות

כשאתה פונה למישהי ונותן לה את התחושה  של “מי כמוני, מי ישווה לי”, שהיא זכתה שבכלל פנית אליה, שאחריה יש סטנד-ביי ליסט, ולכן מומלץ שהיא תגיב לך מהר ולא תבזבז לך את הזמן, היא מרגישה כמו מתמודדת בתחרות ריאלטי סוג ג’, רק שאתה, בניגוד להפקה של ערוץ 10, לא מבטיח לה ג’יפ בסופו של התהליך.

 

4. רומנטיקה מוקדמת

פנייה כמו: “מה דעתך עלי ועליך שטים על יאכטה בשעת השקיעה, ומביטים לעבר הגלים?”, היא בעייתית. אני יכולה להניח שיש בחורות שזה “יעבוד” עליהן, בעיקר אם הפרופיל שלך מאד מרשים, אבל רוב הבחורות הממוצעות יחשבו שלגמרי נסחפת. אייקונים של לבבות, פיוטיות רומנטית וציטטות משירי אהבה- תשמור לשלב מתקדם הרבה יותר, כאשר כבר הכרתם באופן אישי ומשהו התחיל להתפתח. בשלב ראשוני מספיק שתקפיד להיות אינטליגנט ומשעשע.

 

5. סטנדרטיות

אוקי, אז אתה לא שולח היי, אבל אתה שולח: “ערב טוב, אשמח להכירך”. גם אם אני אולי יכולה להסכים שזו לא טעות קריטית, ברגע שאתה אחד מעשרה בחורים ששלחו לה פנייה באותו יום- אתה בעצם מאבד את הסיכוי שלך לבידול ולייחודיות (אלא אם כן יש לך כרטיס מרשים במיוחד). למה לך לא לנצל את הפנייה כדי לגרות אותה להכיר אותך? למה לא לשלוח לה משהו יותר אישי? מתוחכם?  הומוריסטי? משהו שיגרום לה לחייך? להסתקרן לגביך? לרצות להגיב?

 

6. לפתוח בחסרונות

לפתוח פנייה ב: “אני יודע שהגיל שלי אולי ירתיע אותך, אבל חשבתי שבכל זאת יהיה נחמד לנסות”, אוטומטית מסמן אותך כאופציה אחרונה. למה לפתוח בחסרון? הגיל שלך הרי כתוב בכרטיס, נכון? נכון. והיא בחורה אינטיליגנטית שיודעת לקרוא, נכון? נכון. אז למה למען השם להעלות אותו כמחסום ראשוני?… הפנייה שלך אמורה לשכנע אותה שיש מצב, לא שאין. זה נכון גם לגבי גובה, סטטוס, השכלה וכו’. בהרבה מקרים אם תשדר שהחסרון הנ”ל לגמרי זניח ולא מפריע לך, אולי הוא גם לא יפריע לה.

 

 

7. שגיאות כתיב

אין טורן אוף יותר נוראי משגיאות כתיב, הודעה ארוכה לא מפוסקת, אותיות חסרות או תחביר לא תקין. גם אם מצוין שאתה מהנדס מכונות בעל תואר שני, העובדה שאתה לא יודע שצריך להשתמש עם א’ בגוף ראשון עתיד, תוריד לך לא מעט נקודות. לכן, מאד רצוי שתלמד את ככלי הכתיבה והפיסוק הבסיסים.

 

8. מילות חיבה זולות

מאמי, בובה, מותק, נשמה, כפרה- אין מקומן בפנייה ראשונה לבחורה (ובטח לא באתרים דתיים). היא לא המאמי שלך, לא המותק שלך, ולא בדיוק בא לה לבצע כפרה לנשמתך החוטאת.

 

 

 

יש עוד המשך באתר "משלך" למי שמעוניין.

הטור מאת זוהרת ניר כהן

אז ברוך השם יוצאת עם מישהו 3 חודש, מרגיש טוב מאוד גם מהכיוון השני. אבל, עדיין מרגישה שהבחור לא תופס את זה שיש לו חברה... פעם ראשונה של שנינו. אין בי יוצר מידיי ציפיות מהקשר ודרישות מוגזמות. אבל שישאל אותי מה שלומי היום מבלי שנגיע ל11 בלילה??? שיתקשר פה ושם יעשה לי טוב? חלאס הרגשות מתחלים להבנות, דיברנו על זה, וזה החזיק שבוע ושוב חזר.. אני מרגישה בעמדת הרודפת. שתפו מנסיונכם.

רעיונות למתנות בשבוע לפני החתונה?

הציעו בחור, על פניו הכל היה נשמע סבבה, אמרתי כן ונפגשנו
ומפה מתחיל סיפור יפיפה במיוחד
אנחנו מתחילים לדבר לנו בנחת,
והדבר היחיד שהבחור מוכן לדבר עליו ואפילו עושה זאת בחפץ לב זה....(תופים)
עד כמה הוא לא רוצה עכשיו לצאת,והפגישה הזו - לא בגללי חלילה וחס- לא באה לא בזמן,
ואחרי שסגרתי את הפה היטב, שלא יכנס לי זבוב,
פתחתי שוב ושאלתי בנימוס הראוי,
אז למה הוא נפגש איתי כרגע? הרי יכל היה להגיד לא,מבטיחה שלא הייתי חושדת בו שהוא מתחמק לחינם.
אז התשובה הבנויה והסדורה היטב של מיועדנו היתה כי ...
אמא שלו לחצה עליו, היא מאוד אוהבת אותי (חן חן) ואי לכך ראתה לנכון ללחוץ על בנה יקירה שיפגש איתי.
מכאן ומשם בסופו של דבר הפגישה הסתיימה ובהדדיות גמורה סיכמנו שזה לא זה.
האמא של הבחור פגשה אותי מאז בכמה הזדמניות ובכל פעם מחדש ניסתה לשכנע שאני בדיוק הכלה המתאימה לבן שלה.

כל המקרה הנ"ל קרה לפני כמעט שנה.
מה נזכרתי בו עכשיו?
הציעו אותו שוב, והוא טוען שהפעם הוא מוכן ורוצה לבדוק את האופציה, הווי אומר, אותי.

כרגע מנסה לסרב בעדינות ככל האפשר בלי לפגוע ברגשות הבחור ותכלס,בעיקר ברגשות אמא שלו.

זהו.

רק תזכורת.

מלא ריק
ריקנות אופפת
את חדרי ליבי
בחדר משכבי
לא אח לא רע לא ידיד
רק אח, רק רע, רק שנתי נודדת
על האהבה שאיננה
והאם הייתה
או שמא

ומתי אמצא
ואשוב
אל חיקה של הייעוד
אלטף שיער ראשה
אביט לעיניה הדומעות
מאושר
שמצאתיה

עצומה בעד *עונש מוות* לרוצח אחותנו האהובה אורי אנסבכר הי"ד

ולגירוש משפחתו מהארץ.

 

על דם יהודי לא שותקים!!!

 
פשוט להכנס ולחתום.

הכתובת של העצומה היא: 
עצומה - עונש מוות לרוצחה של אורי אנסבכר והגירוש של בני משפחתו 

בשביל לעזור למכרה, למישהו יש מספר של שדכן במכון מאיר שמשדך את החוצניקים? גרים חוזרים בתשובה וכו'

אז הנה, אחרי תקופה של מחשבות, ואפילו חושך (שהיה חזק....אתם יודעים כמה) 

ו....!
היו ועדיין כל מיני 
ומחשבות לגבי העתיד, ההוה, מה אני עושה עכשיו, ואם לתת לזה להמשיך, ואם כן אז כמה...בתוך עצמי גרתי 
(לפעמים הייתי אומרת לעצמי - אחותי, מה לענן הזה שעל פנייך? 
וראיתי שהשם עו זר בזה. תמיד ידעתי את זה כי כולם אמרו ככה ובלי קשר אני משתדלת להאמין ש
 וגם ש הנשמה לו, והגוף פעלו...
 כמה שראיתי את זה, אוי ווי רבש"ע. (תודה רבה לכל החברים שהיו איתי ועדיין, בדרך הלא פשוטה הזאת. אני מאד מעריכה.)
ו הניגון הזה לפעמים היה אצלי באוזן- לא תמיד, כי היו לי תקופות לא פשוטות בכלל, ועדיין- אבל בכל זאת.... 
 ו- שבע"ה באמונה שבליבי, באהבה ללא גבולות...
 וגם ש"אם ננעלו דלתי נדיבים" (הרבה שדכנים, עיצס מאנשים, אכזבות רבות מאד ...) היחיד שבאמת קיים זה הדלת שאף אחד לא רואה, אז נסעתי להתפלל. הבבא סאלי באותה תקופה היה מאד משמעותי אצלי (ועדיין)-  -
(וגם,  ולו רק ניתן ואלמד מאותו ברוש שעומד לבד מול הרבה קשיים...  אמן.)
  - ואז נסעתי. גם סתם, לנקות את הראש מול נוף יפה (וקיבלתי קטעי מחשבה והזדהות מכל מיני אנשים, שעזרו לי באותו זמן...) וגם כל מיני "נשמות טובות" שאתה פתאום מבין שהם רוצות לעזור, אבל מה שבאמת קשה זה- , או הו כמה שזה קשה.... להתרתח ולא לעשות עם זה כלום, כשהכי בא לי זה לנער את אותו אחד שחושב שעושה טוב ודורך או מקלקל בדרך...) לדעת שאני יכולה לשחרר, לבטוח  ולתת לעצמי להבין שמישהוו דואג ... כי אני כמו ילדים אצל ה'  ולאט לאט אני אדע מה השביל הנכון, ולמה דווקא השביל הזה ולא אחר, שנותן לי להגיע לאן שאני צריכה...לחיים, לשמחה, לשלום ולברכה   ותודה לנער שהכיר לי את אותו אמן מופלא, יחד עם אברהם פריד שכבר הכרתי- ואת השמחה של חב"ד שטוב להתחדש בה ובתורתה...
, וחושבים... וחושבים... המחשבות מתרוצצות מה יהיה ואיך יהיה... אבל משתדלת להאט. להבין שיהיה בסדר, שלא יתחילו בלעדי שום דבר-
והדברים קורים בזמן נכון 
וקורה שהדרך מתמשכת... הדרך מתמשכת- ויש לנוע לנוע....
ובאמת, בזמן שהכי הכי לא חשבתי, ויותר מזה- הייתי במצב כזה שדוחה כל מי שרק מנסה להתקרב ולהציע את קרובו או עצמו... 
 בעזרת ה' לתמיד. ההיכרות הייתה באמת מפתיעה. ועוד יותר מזה הסיעתא דשמייא שהייתה מתההתחלה- שלא הייתי בטוחה שזה אמיתי כי הרי זה טוב מכדי להבין שזה קורה לי , ושהטוב הזה לא פיקציה (וואי כמה פעמים הקרובים שלי שמעו ממני "זה אמיתי? זה לא פיקציה?" ומפגישה לפגישה- מחשבות, והרבה מה שעובר ביניהם... הטוב , שקרוב.  לפעמים גם עכשיו, בתוך כל האירגונים אני תופסת את עצמי בזום אאוט, פשוט מתפלאת. מתפלאת. כי כל כך התרגלתי לרוטינה המעצבנת של - פגישה, מבט, קטעים סתומים שמציפים שוב הכל ה....), ועכשיו זה שונה. ברוך ה. זה טוב שצריךל להתרגל אליו. 
הפגישות עוברות טוב, אנחנו עושים רפלקציה- דיון מה היה טוב, מפיקים לקחים להבא... ומתייעצים. המון. בלי האנשים שבדרך- אני לא הייתי היום מתחתנת. חד וחלק. כולל החבר'ה מכאן שנתנו ונותנים הרבה- בהתנדבות ומתוך אהבת ישראל שמפעימה אותי כל פעם ומפליאה. באמת באמת תודה רבה רבה! אז הנה, גם פה וגם בפורום נוער (שמי שראה אני נהנית להציץ ולהחכים מהם, וקצת לתת מה שאני יכולה לשכבת הגיל הנמרצת הזאת.... הרבה הרבה כוחות הם נותנים לי. באמת. כל פעם כשהרגשתי קצת חלישות או סתפ- צריכה משהו שימריץ ויזכיר לי שיש דבר כזה אדרנלין- הייתי נזכרת בהם ובכוחות שלהם. ובכוחות שלי, שאם קצת אחטט אני אמצא אותם גם.... )

ואנקדוטה שתמיד הייתי מספרת- צהריים. חם. אין טרמפים! אני בטרמפיאדה. כבר התייאשתי והייתי מוכנה נפשית לשלם לאוטובוס
נסוגתי כדי לקחת את התיק שלי, וכשנרכנתי כדי להוציא את הארנק (נשבעת לכם שככה זה היה! באותו זמן בדיוק), רכב עוצר -
הוא מגיע ליישוב, וכשאני עולה אני מגלה  שהוא מגיע עד לנקודה שאותה אני צריכה!! וזה רגע לפני ייאוש.... ישועת ה כהרף עין- ברגע של ההרף- העפעוף שמכסה על העין- הישועה מגיעה, הטרמפ מגיע. זה היה בשבילי לימוד לכל תחום בחיים, לא רק לתחום נישואין.

אז הנה. אני יודעת שיצא קצת מבולבל  וארוך, איך אמר הכהן הגדול ? "יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן" הרבה ממה שלא סיפרתץי מסתובב אצלי בראש, 
אני בכוונה לא רוצה להיות כותבת מעמדה של מגדל שן, או אחץ שהכל ברור לה, או להשסתכל על המציאות בצורה שונה וכלתוב מגילת אסתר זה לא התפקיד שלי, את זה יש לפורים  (והיו בטוח עוד שירים שהמילים שלהם מבטאים הרבה מהמחשבות שלי לגבי החיים בכלל והתקופה הזאת של השידוכים בפרט. אבל כרגע הראש קצת סתום וגם אני לפעמים כל כך מותשת שאפילו שאני רוצה לכתוב- אני לא מוצאת כוח לשבת ליד המחשב להקליד, היום החלטתי וברוך ה התוצאה היא זאת.) אבל לא אלמן ישראל ויש הרבה הרבה יוטיוב עם שירים איכותיים שהמילים והלחן שלהם שווים האזנה , כמו זה למשל-  וגם זה-
 בכלל , אריק איינשטיין, שם טוב לוי, שלום חנוך, אברהם פריד, חיליק פרנק, ישי ריבו ואפילו דקלון וזוהר ארגוב, ועדי רן.... אומנים מגוונים שונים של מוזיקות  שמעלה לי זיכרון מהתיכון,  ש@רחפת.. הזכירה לי אותו הרבה...)
  סתם כי אני אוהבת ...)

אבל מה שאני חושבת שען זה דבר שאני יכולה לומר אחרי הכל ( ולפני המערכה הבאה...) זה פשוט.
שהשם פה. והוא באמת דואג לחיים שלנו בצורה הכי הזוייה לפעמים שיכולה להיות, ומתוך החושך הכי הכי מגיעה איילת השחר- זה באמת נכון, זה לא המצאה...  
וזה הדבר השני שרציתי לומר- 
דווקא במקום הכי הכי לא נעים שהייתי בטוחה שאני לא מתחתנת, ואני הייתי מאד מודעת למה שהולך איתי- הדברים התגלגלו ככה (היכרויות של אנשים שעודדו בתחומים שונים, מישהו שמכיר מישהו, רעיון להירשם לאתר היכרויות...) שבסוף למרות שלא ידעתי איך ומתי- אני אכן באמת מתחתנת. חסד גדול מאד. ברוך ה  
המילים כמו - קשב פנימי, אמונה בדרך, למצא את האושר בחיים ולא לתלות אותו בדמות ממין זכר שנקרא "חתן" באמת ליוו אותי, ואני חושבת שזה היה לי טוב. כי זה נתן לי להתמקד בטוב אחר שיש לי, להכיר תודה על דברים שאני מקבלת- לא להתייחס אל הטוב כמובן מאליו, כי הוא כל כך לא.... ולא להתבאס טוטאלית על מה שאין לי - כי תמיד אפשרי להתבאס, על כל דבר.

 וכמו יין- ככל שהוא ישן יותר הוא יותר טעים, לגלגל אותו על הלשון ולהנות ממנו- דוגמא לדבר דבילי שמוסיף הרבה לחיים יבשים.... וזה הזמן לזרוח, לגעת , לא לפחד ליפול- כי ההזדמנויות האלו באות עם "מקדם ביטחון" ששמו בורא עולם   וכל נפילה כזאת מצמיחה לגובה שלא הייתי בו קודם, אז כן. "אודך ה כי אנפת בי", תודה על המכות שקיבלתי. אני לא חושבת שהכל היה שווה, אבל אני חושבת שכדאי לבוא בראש שזה חלק מהמהלך. כי רק מי שנתקל בחושףך (כמו ההסבר של הרב צביהודה על מ הייתרון- "כייתרון האור מן החושך"  מתוך תפילתו היפה של הרב מאפטא. מי שרוצה יכול לגגל.
ואני בחסדך מרדכי בן דוד-זה השיר שמלווה אותנו בעזרת ה ורציתי להשמיע לכם גם- תהנו ממש!


ותדעו לכן ולכם
שאין כמוכם בכלל.

ה יברך אותכם
בכל מכל כל

רוצה לברך אתכם
שכל מי שצריך  כל דבר טוב 
בזמן הנכון 
יראה את ישועת ה ואהבתו​​​​​.

כל טוב!
 

די דחוף לי...

אני יוצא עם בחורה נחמדה מאוד ב"ה, ולרוב כיף לנו ביחד.
למה לרוב? כי קורה לנו הרבה פעמים שאנחנו לא מצליחים לפתח נושא שיחה, כלומר אין דיון, אין את הקטע הזה שאני שואל, היא עונה, שואלת חזרה, והשיחה מתפתחת.
השיחות שלנו יותר סובבות על דברים מהיום יום, סיפןרים, חוויות וכאלה.
עכשיו מה שקורה זה שלפעמים נתקעים בלי סיפור/חוויה, ואז פשוט אין על מה לדבר! ושותקים, ושותקים עוד, ועוד.. וזה יוצר מצב מה זה לא נעים...
ואז מה שקורה זה שהמוח שלי עובד שעות נוספות במטרה לנסות לפתח שיחה בכוח, אבל זה פשוט לא הולך, כי גם אם אני שואל משהו התשובה תהיה קצרה ולעניין, ולא יתפתח מזה שיח..
קיצור, אחרי כל החפירות,
מה דעתכם על זה? מכירים זוגות שזה היה אצלם וחיים באושר?
או שכנראה שפשוט אנחנו לא מתאימים?

@כבתחילה היקירה נשמח לשמוע את דעתכם

 

*סיטואציה*

את הולכת ברחוב בדייט עם בחור. הכל סבבה וזה.

אממה, ממש קרררר ברחוב, ומתחיל לרדת גשם, ואין מקום נורמלי להיכנס אליו.

עכשיו, את רצית שיראו את הבגדים היפים שלך שלבשת במיוחד, וכשיצאת לדייט היה נעים ולא לקחת מעיל..

ועכשיו ממש קר לך.

והבחור במחווה ג'נטלמנית ומתוך התחשבות מציע לך את מעילו המרהיב.. תקחי או לא תקחי???

 

*******

אני אומרת שאני לא אקח. על גופתי המתה בערך

 

האם זה קשור למחווה רומנטית לדעתכם?

ב"ה טוב לנו ביחד ️