פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 631)

עדיף שתשאלי על ישיבה מסויימת שאת רוצה לדעת.

בגדול המלגה לאברך צעיר היא בין 900 ל 2000

והם המון המון פשוט 

אמנם לא בא לי באולם עם כל הרעש, אבל כן בא לי מסיבה והרבה שישמחו סביבי. (רק בסגנון יותר רגוע..)

לשמוח זה כיף!  כל שכן עם הרבה אנשים שמחים.

עד שזה הגיע- אני רוצה להשתולל עם חברים...

ושמחה שמחה שמחה

פחות אכפת לי מה יהיה, אבל ברבנות - לא חושב.

התגובות פה ממש מסתדרות לי עם הניקים

אפשר חתונה קטנה מאוד בבית או מסעדה (חברה שלי התחתנה במסעדה היו רק 28 איש)

אפילו לשכור איזה וילה עם חצר ליומיים

אפשר לעשות חתונות מאוד יפות, פשוטות, קטנות וגדולות יותר- יש הרבה אפשרויות.

אבל סתם ברבנות נראה לי מסכן וחבל,

זה אירוע של פעם בחיים וכדאי לעשות משהו יפה שתוכלו להינות בו ולשמוח

אף פעם לא אהבתי להיות במרכז העניינים

אלה האתגרים שלך, לפתור ולטפל בהם- ללמוד מהם ולגדול מהם. ולפתח את העצמי שלך

ואז יגיע הנכון (אולי זה הוא ואולי מישהו אחר) ותוכלי להיות שלמה ומאושרת עם הבחירה שלך

רק להוסיף שתמיד יש פחדים/חששות- זה צעד גדול מאוד שהולכים לעשות והרבה פעמים אחרי הכרות די קצרה...

וצריך גם לדעת לעשות את קפיצת האמונה הזאת

אבל אם זה פחד שמשתק אותך, שגרם לך לבטל מניחה שזה  אולי יושב על עוד דברים או אפילו אם היית ממשיכה בקשר, הקשר היה נהרס בשלב יותר מאוחר ואולי אפילו אחרי הנישואים. כי את לא מספיק בשלה כרגע....

וזה בסדר גמור, זה חלק ממי שאת ומהתהליך שאת עוברת

הכל לטובה

את גדלה ובונה את עצמך

תחפשי את הנקודה הבעייתית שגרמה לך לעצור הכל, ותחשבי ממה זה נובע ואיך את מתגברת עליה

שמעתי סיפור על  מישהו שלא היו לו ילדים למעלה מ 10 שנים ...

והוא הלך לאירוע ופתאום פרץ שם ויכוח ,ומישהו צעק ופגע ברבים באדם אחד

וזה שלא היו לו ילדים רץ לבקש ממנו שישתוק ולא ישיב לו בחזרה, ויברך אותו שה' יתן לו ילד

והוא באמת שתק ולא השיב לו ,ובירך אותו ותשעה חודשים לאחר מכן אשתו ילדה בן. 

יש מלא סיפורים כאלה..זה דבר גדול מאד

אבל ראוי לבקש "רשותו" (אם אין חשש שיעשה "חוכמות".. אחרת עדיף לשאול אם להיכנס לכך).

זה גם יכול לתת לו/ה הרגשה טובה יותר.

האח הגדול נשוי ולא זכה עדיין לילדים, האם צריך האח הקטן למנוע הריון כדי שלא יהיו לו ילדים לפני אחיו? האם עליו לבקש את רשות האח הגדול להביא ילדים לעולם.

אשמח אם תעירו את עיני מה ההבדל בין הדברים כי הנושא הזה ממש בוער אצלי. לא מבינה בכלל בכלל בכלל למה מישהו צריך לחכות דקה ולא להתחתן רק משום שאחיו נולד לפניו

מחזק!

בעז"ה שהרך לרגע הזו תעבור מהר ובטוב!

חחח הרג אותי הבובלה הזה, קושקושוני

(מה לא כולם מדברים עם עצמם בגוף שני?)

חיזקת, והתחברתי,

שתבוא התפילה, הזכה, המתוקה הזאת. בקרוב.

והתגשמותה.

חנוכה מאיר

זה פשוט טוב

להחזיק את כל העץ הזה,

בלי שורשים.

להישמר משיגעון.

משום מה המילה "גרזן" הדהדה לי פה

ואז נבהלתי וחזרתי על הפסקה

וראיתי שבכלל לא כתבת את המילה גרזן

אבאל'ה

משהו קטוע

ו... זה יפה..

כמו כאב.

החיים יפים.

אבל רווק יכול לבנות לעצמו בית ולנהל חיים מלאים גם אם הוא עדיין רווק

אני מאוד רוצה להתחתן, אבל כואב לי שיוצרים אווירה כזאת כאילו כל יעודנו בחיים זה להתחתן ושאר הפעולות שלנו לא שוות כלום.

(וסליחה על הניצלו"ש-פריקה)

לוח בצורה של תמרור, באמצע תמונה שלהם וכתוב- "זהירות, זו"צ בדרך..." (זו"צ- ראשי תיבות של צוג זעיר).

זה יצא ממש חמוד...

תמיד זה רק מרצון לקשר.

לאחרונה חשבתי על זה שאולי זה קשור לזה שממש כזה כשהייתי ילדה קטנה באיזה כיתה ד' הייתי ילדה שכולם כזה שנאו אותה ועשו עלייה חרם...

יש מצב שהנפש שלי התרגלה לחוות דברים לגמרי לבד.

פעם חשבתי שזה רק חיובי כי אני לא צריכה אף אחד אבל עכשיו זה ממש קשה לי. זה פשוטי תוקע ומסבך אותי בכל דבר. שום דבר מבחינה חברתית לא הולך...

אם יש לך באופי אחוז גבוה של מופנמות-טבעי שכך יהיה

יש על זה ספר של הפסיכולוגית מרים אדהאן-על סוגי אופי, והיא מתארת שם את האופי המופנם ממש ככה.

גמאני כזאת.. זה מאוד קשה

@לעבדך באמת!

רק שאפילו עוד לא יצאנו- רק הציעו לי אותה ולה אותי...

מביך בטירוף...

ולהמשיך.

תוכלו לדבר על החוויה במפגש הבא..

אפשר גם בפגישה לתאם מה עושים כשזה קורה 

וואי זה פאדיחות מזה מצחיקות לצאת עם הבן של הרב

במיוחד יישוב כמו שלנו שהוא ענקק אבל כולם מכירים את הרב ואת הילדים שלו

וככל שאנחנו מתבגרים  הפערים נהיים יותר משמעתיים כי כל אחד כבר נהיה "אישיות".

כבר שמעתי על פערים גדולים ממה שתיארת שצלחו.
הפערים שאת מתארת נשמעים חיצוניים  - "תפאורה"
 

סיכוי להצלחה יש.
מצבך דורש נקיטת פעולות חריגות ללא התחשבות בשום שיקול סטנדרטי.
עזבי כבר את התפאורות.
תחשבי על עצמך ועל מצב ההיכרויות החמור.
אל תשכחי לרגע מה העדיפות האמיתית.

ברור שיש סיכוי להצליח, תראי אם הוא נראה לך בחור עם לב טוב ומידות טובות ויש ביניכים שיח טוב ופתוח והבנה אחד של השני.

לדעתי גם תשימי לב אם את מרגישה שזה שאולי את "מעליו" מבחינת התפאורה, כמו שקראת לזה, לא משפיעה על הקשר ביניכם, שהוא לא מנסה להעפיל עליך ולתת לך רושם שהוא יותר ממך ושיש לו ביטחון עצמי במי שהוא למרות שאת לכאורה יותר ממנו.

כי זה משהו שיכול להשליך על כל הקשר.

וגם, באמת תחשבי בעומק של הדברים, תהיי כנה עם עצמך, מה את מרגישה לגביו? תדברו על זה ביניכם, תתייעצי עם דמות קרובה שמכירה אותך..

בהצלחה!

מה לגבי הרגש והמשיכה? (לא הזכרת)

אני חושבת שבמקום מסויים זה הדבק של הזוגיות

וכמובן ההערכה!!!! 

(קשה לפתח רגש ומשיכה לאורך זמן בלי ההערכה)

ואם את רואה את עצמך מעריכה אותו לאורך זמן? האם את רואה אותו משתלב איתך בבית? 

בהצלחה, אשמח לעדכון  

אז מה זה משנה? קחי את הסיכון ותקפצי למים

את מתקרבת ל 40....

תדאגי שמההתחלה תהיה תקשורת טובה, הרבה אומץ פתיחות וכנות ושכל אחד ידע לקבל את השני כמו שהוא

תכלס זה מה שצריך לקשר מוצלח בלי קשר לכל הנתונים שמסביב

אבל אני מסכימה עם מה @kesemmilim

הגיל שלך לא צריך באמת לשחק תפקיד. הגיל פשוט אמור לגרום לך להיות חכמה לדעת מה אפשר לוותר ועל מה לא.

לא הייתי מוותרת על רגש ומשיכה. ולא יודעת אם את עפה על זה.

אני לא ממש מסכימה שזוגיות צריכה עבודה, זה לא מדוייק. זוגיות צריכה עבודה על קרקע שמתאימה לעבוד בה, ולא כל קרקע תניב פירות.

אבל אם את באמת יודעת שיש לך התחלתיות של רגש ומשיכה, (גם אם לא תמיד, אבל לפעמים את מזהה את זה),

אם יש בך דברים שאת מעריכה אותו והוא איש שיחה מבחינתך,

אז אפשר להבין שזוגיות זה עבודה של *לתחזק* את האהבה ולא לבנות יש מאין.

מקווה שהועלתי

"נניח, עוד 4 שנים המשיכה תחלוף, בהתאם לממצאי המחקרים השונים. האם יהיו לנו נושאים משותפים לשיחה פרט לקניות וסידורים?"

תמיד חייבים לוותר על כמה דברים,מה רצית? שהכל יהיה מושלם? אין כזה דבר

מכל מה שכתבת -

ה"משכיל" "כלכלי", לכאורה לא בעיה (שהרי הוא אינטליגנט מצד האמת, לדברייך. אז הנקודה היא רק שלא תתנשאי עליו, אפילו בלב).

ה"גרוש", "פלוס ילד" - גם לא (אם ביררת שהמצב הזה אינו בגלל בעיה בהתנהלותו. ולגבי הילד, תלוי בטוב ליבך, סבלנותך, ונדיבותך להעניק).

נשאר הצביון התורני שרצית לבית - שעל זה שווה לדבר ביניכם, לתאם ציפיות, לראות איך זה מסתדר. תלוי גם מי האדם, שקשה לדעת מכאן; כמו כן, הבדלי המנטליות - שוב ענין סוביקטיבי, עד כמה ניתן "לדלג" על כך, או אפילו ליהנות מהשונות המסויימת.

כנגד זה - החיבור, התקשורת, האינטלגנציה והשיח המשותף, הרגש שמתפתח, אלו דברים שכלל וכלל אינם מבוטלים.

אז יש סיכוי. ותצטרכי לראות מתוך מה שאתם מכירים, ומה שאת חושבת וחשה. בסופו של דבר - הלב הוא שלך, קשה לומר משהו "במקומך"..

זה בדיוק מה שאני חושב, לכן זה כל כך מפריע לי כשבנות שואלות את זה. פשוט זה כבר קרה כמה פעמים אז התחלתי לחשוב שאולי אני לא מבין פה משהו 

שישאלו את החברה שלהן..

לדעתי להתחמק. 

מטבע הדברים אני נתקל בבנות שעושות את זה ואת בבנים

לא חשבתי על זה מהכיוון הזה (של סינון ראשוני בשביל הבחורה).

באמת אמרתי שלשאול 'מה מחפש' זה סביר בעיני, ואני אפילו עושה את זה לפעמים בעצמי. אפילו יצא לי לומר פעם למישהי שלפי מה שהיא מתארת שהיא מחפשת זה לא מתאים (וכמובן שאחר כך עדכנתי את החבר במה שאמרתי לה ולמה אני חושב ככה).

אני יותר מתכוון לשאלות 'חטטניות' ולא מסננות.

הגיוני שתסרב לענות.

יצא לי גם כמה פעמים

שהתקשרתי לברר והחברים שאלו אותי איך הגעתי אליו וכאלה, באמת הרגיש לי חטטני.

א. זה לא מקובל, אבל אולי זה מהתעניינות או משהו כזה אכפתי

ב. תלוי מי השדכן.. (אם זאת חברה משותפת לחברה ולי אז למה לא...)

אבל מה שבא לו לענות ונוח.. זה לא כזה קריטי נראה לי...