פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 640)

עם קצת זהירות...

מחמאות אמיתיות, תקשורת טובה, אינטימיות בקשר וכו'

בן אדם שתקוע רק בחיצוניות לא מתקדם הלאה לשיחות עומק ולפנימיות ואז קשה ליצור חיבור רגשי.

* אם הוא מתרשם מדעתך, ממעשייך, מתשובותייך.
* אם את מוצאת את עצמך מופתעת שהוא אוהב דברים בך שהתרגלת שהם חלק ממך. ולא חשבת שהם חלק מכריע.
* אם הוא אדם שהפנימיות שלו חשובה לו.
* כשחשוב לו להבין מה את חושבת על כל מני דברים.
* כשאת שואלת אותו מה הוא אוהב בך, והוא עונה את הדברים שמעלים בך חיוך ושמחת הלב. (יופי הולך גם כאן, אבל זה שונה)
ועוד...

(אז אהבה באמת קיימת? גרמת לי כמעט להאמין שוב)

אותם אלו שחושקים בה הם אלו המייצרים אותה, זה אומר שכל עוד היא תהיה מבוקשת, היא תהיה.

כל הכאב הזה של הסבלנות עד שמוצאים, לא דומה בכלל לכאב של עולם בלי אהבה.

ב"ה.

סבלנות עד שמוצאים= בשבילי עולם בלי אהבה.

ולגבי מה שרשמת לפני עזרת לי בכלים מעשיים , תודה.

לפי מה שהרוב רשמו לי פה שאפשר להרגיש וכד' - זה לא תמיד. ויש לי אינטואיציות חזקות.
האדם יכול להיקשר אליך בקלות, אבל מה המניע שלו העיקרי? החיצונית שעומדת מולו.
וזה אני לא יכולה לדעת באמת , יש אנשים שהם נורא חברותיים, מתחברים לכולם , שיחה עם עומק.
ועם כל הכבוד לחיצוניות לא כל הנשים נשארות כך אחרי 30 שנה , אז עם כל הכבוד אדם שמתחבר לאופי שלי זה כלל ראשון מבחינתי.

@תודה לכולם

נראה לי שזה ההבדל.

נראה לי שהרבה פעמים ההופעה הראשונה של יכולת מסויימת היא בזה שהיצירה הזאת חסרה לך.
כשהשכל שלך מתחיל לעבוד אתה שואל שאלות על דברים שעד עכשיו קיבלת באמונה(זה הכי בולט בזמן ההתבגרות). כלומר, דווקא בגלל שעכשיו משהו נבט בתוכך, ואתה יכול להבין, אז זה נראה חסר כשמשהו לא מובן.
כשמשהו נבט בתוכך, והתחלת להיות מודע ליופי אז חדר מבולגן יכול להפריע לך. ואתה גם יכול לעשות אותו ליותר מסודר...
מוזיקאי יודע לשים לב כשיש זיוף, והנקודה הזאת שבזכותה הוא יודע לשים לב לזיוף זו בדיוק אותה נקודה שבזכותה הוא יודע ליצור מוזיקה.

כשאתה מסוגל להבחין בחסרון כלשהוא, זה בגלל שיש פער בין העולם הפנימי שלך לבין המציאות, בחזונך זה צריך להיות, ובמציאות זה חסר, וזה אומר שאתה חלק מהאנשים שיכולים להביא את התופעה לעולם.

בזכות אנשים שחסר להם עיצוב בבית, יש בתים מעוצבים. בזכות אנשים שחפצים באהבה יש אהבה.
כי אותה נקודה שמקנה לך את היכולת להרגיש בחוסר אהבה, היא גם זאת שמקנה לך את היכולת לאהוב, ולהיות חלק מהאנשים שגורמים לתופעה להיות בעולם.

אבל זה נשמע קצת הפוך. פשוט עצם זה שאנשים כמהים לאהבה אומר שהם מכירים אותה בדרך כלשהי. (כמו מוזיקאי, יודע מזה מוזיקה אז מזהה זיוף). בגלל שיש היכרות עם המלאות (היופי) - אז יש רצון אליו כשהוא חסר. (הבלגן).
אבל לא יכול להיות שהכל אשליה אחת גדולה? ואנחנו כמהים לאהבה שהייתה ואיננה.
לאהבה שבספרים, בסרטים, בשירים.
לאהבה שהרגשנו פעם כשהיינו ילדים.
אהבה שהייתה כשהייתה שכינה בעולם..
או משהו מיסטי שהנשמה זוכרת...
אינני יודעת...

אני מסכים לגמרי שהגעגוע מקורו בעולם שלם יותר...
העולם הזה ממשיך לאן שבניי האדם לוקחים אותו... ולכן בני אדם שצמאים לאהבה יצרו עולם עם אהבה... ואמנם ברור שיהיו דברים שלמים יותר כשיהיה בית מקדש... אבל להשיג כבר את מה שאפשר ללא בית מקדש זה גם אהבה מכובדת וגדולה.
אגב, זו גם הסיבה שבסופו של דבר נבנה את ירושלים והשכינה תשרה.

זה שהנשמה היא המקור לגעגוע, לא הופך את זה ללא רלוונטי, זה הופך את זה לאחרית מובטחת... עם כמה תהליכים והישגים בדרך.

את הטוב תקרב
את הרע תרחיק
והטוב בעיניך עשה.

אמן וגם אתה שתזכה לדברים טובים ומשמחים

דרך שידוך.

ולמה להתחתן מפחיד?

הרבה פעמים הבנה וקבלה של המצב היא חצי פיתרון

בפרטי

באמת לא פשוט, גם כשזה הדבר הכי נכון כי בסוף יש כאן משהו שנגמר, ועוד פעם שזה לא הצליח...
מזדהה לגמרי, שיהיה הרבה אור ושפע בע''ה 🙏

בחיים לא חשבתי שאני אפול לכאב כזה..
אבל שולחת חיבוק גדול ומלא אהבה.

יכול להיות שהוא לא ראה את ההודעה...

שלחתי לו את ההודעה שבוע שעבר ולא הגיב לי..

ועם שדכנים אולי עדיף כי יש להם הרבה עבודה, ושיחה יכולה לגרור תשומת לב ממנו להצעות

לדעתי זה פוגע אפילו רק אחרי פגישה אחת...יכול להיות שזה גם ההסבר למה..

תהיה בשקט ותסגור את העיניים.

אתה....

צוחק, נכון?

גם אם נעשה מה שנעשה.
בושה זה עניין במידות וזה חשוב.
אני אמצא את הדרך להחמיא לה.
תודה רבה!

הזוי קצת...

לא נראה לי ששייך להחמיא על דברים שבינה לבין בעלה (לא יודע איך לכנות אותו, אבל עוד רגע הוא יהיה בעלה)

שחושבת לטווח רחוק ....ומה שמתאים לה

דיברנו על זה, ואמרתי לו שלוקח לי יותר זמן להיפתח ולסמוך על האדם שמולי. 

אבל יותר משזה מפריע לי- זה מתסכל אותי. לא חשבתי שככה זה יהיה

ולדעתי כדאי להוציא את המחשבות על שני הדברים, גם על זה שזה לא מה שציפית שיהיה, וגם המחשבות על איך את מקדמת את זה.

אם את נהנת איתו, מצויין, עכשיו את צריכה לחשוב על איך את מביאה את עצמך יותר, זה יכול להיות לספר לו משהו אישי, ויכול להיות לשתף אותו בהתלבטות שלך, ולתת לו לעזור לך לחשוב.

לא באלי לספר כרגע משהו אישי. אני חוששת להיקשר מידי לבנאדם.

כל הזמן עוברת לי בראש המחשבה של- ואם תפרדו...? ואם זה ייגמר..? 

תחכי שכן יהיה בא לך... זה בסדר, לבנתיים פשוט תהני איתו...

ואם היה לך כיף משהו שהוא עשה, תגידי לו, שידע לעשות את זה יותר...

יכול מאוד להיות שזה באמת הפחד שלי.

אני דיי עוצרת את עצמי ואני גם מאוד שיכלית, אז הגיוני שזה יושב שם...

פעם עם בחור שממש הכרחתי את עצמי להיפתח אליו - ואחכ, בדיעבד, פשוט הבנתי שהלכתי נגד התחושות הפנימיות שלי.
וברלוונטיות אלייך; תבדקי אם קשה לך להיפתח כי משהו פנימי (לא חייב להיות מוסבר! אני עד היום לא יודעת למה לא יכולתי להיפתח מולו) אומר לך שהוא לא בנאדם שאת רוצה/יכולה לסמוך עליו. משהו בו לא מאפשר לך להיפתח. יש לנו חוש מאוד מחודד לדברים האלה. לענ״ד.

בפעם השניה שזה קרה לי, זה גם היה בדיבור בינינו (כמו שציינת שאצלך - שזה באמת מדהים ומעולה), והסברתי ועבדתי על עצמי המון - והבחור היה פשוט מאוד מאוד סבלן.. בקטע מתוק
אם זה המקרה אצלך ואת מרגישה שלבחור יש סבלנות ויכולת להכיל, אני חושבת שאפשרי וכדאי להמשיך. זה קורה לאט לאט, אבל כשזה קורה ונפתחים זה הכי נפלא שיש..

(ובכל מקרה שלא יהיה, לומדים שהפתיחות הייתה שווה את זה, גם אם בסוף אתם לא ממשיכים יחד..)

המון בהצלחה!

אני ממש מבינה ומזדהה עם השורות האחרונות שלך בקטע הראשון שכתבת. מבינים עם ההיפתחות, אני חושבת.. גם אני הרגשתי חסך רציני (ואולי עדיין) (ביטלתי אירוסין). קשר טוב גורם לך להבין לאט לאט איפה את נמצאת ואיך הדברים מתנהלים..
(ולקרוא ספרי זוגיות ולשמוע שיחות וכו על זוגיות תקינה ומה זו אהבה וכו - עוזר)

שוב בהצלחה!

אני לא מרגישה את מה שאת אומרת- שאולי זה לא מישהו שטוב לסמוך עליו. אני דווקא מרגישה שזה כן נכון, פשוט זה לוקח לי יותר זמן...

אני צריכה ללמוד להסביר לו את עצמי יותר טוב. בנתיים, איך שהסברתי את עצמי- הרגשתי שלא הצלחתי לבטא בדיוק את מה שאני רוצה והוא הבין אותי אחרת ממה שרציתי. 

אני מרגישה איתו הכי בנוח שיש, וגם הוא . זה מה שכיף.

ואת ממש צודקת לגבי זה שכשזה נפתח- זה הכי יפה שיש .. 

מה הסיכוי למצוא בחור שממש שומר על העיניים שלו ברחוב ובאינטרנט והוא לא דוס קיצוני?

ממה שהוא אמר - אין כמעט בחור שלא נופל בזה. אז בעצם אין לי למה לצפות ואני צריכה לקבל אותו ככה.

מסכים? 

נפילות אני חושב שיש לכולם, בדיוק כמו בכל דבר, אני לא חושב שיש הרבה בנות שלא דיברו לשון הרע מעולם, ואני לא חושב שיש הרבה שאף פעם לא קרה להם לשכוח שהם בשריים, ולשתות קפה.


וברור שיש הבדל בין להסתכל קצת לעומק על שלט חוצות מושך, ובין לצפות בתכנים שנועדו לכך באינטרנט, ובין ליפול בשמירת נגיעה, וברור שלא כל הדברים שווים.

ואת הפחד להיפגע ואז לחשוב שכל הקשר היה לשווא.
לאן זה יילך את לא יודעת, אם זה ייגמר אז זה בטוח לא לשווא. כל אדם שאנו נפגשים איתנו בא ללמד אותנו עוד קצת על החיים, על עצמנו. ועוזר לנו לדייק את עצמנו לקראת האדם האמיתי שבע"ה יגיע.
ולמרות שהחשש להיפגע הוא הכי מובן, עדיף לקחת את הסיכון מאשר לא לנסות בכלל.
גם אם יהיה כאב, הוא יצמיח אותך יותר והוא מדויק לך. חלק מהתהליך שלך.
ואם תמשיכו, אז מה טוב. תרגישי כמה היה טוב להיפתח.
אין פה הפסד. לכאן או לכאן, את רק מרוויחה. רק שלפעמים הרווח הוא לא מה שציפינו לו, וגם אז הוא חשוב וטוב להמשך התהליך. ואם זה לא זה, אז מקסימום למדת על עצמך ועל עולם הדייטים עוד כמה דברים חשובים שיעזרו לך לעבור את התהליך יותר בקלות ויקרבו אותך עוד כמה צעדים לקראת האדם שלך.
כשלי היה קשה, אז דבר ראשון מול עצמי ניסיתי לשים בצד את החששות מה יהיה ואיך יהיה. פשוט לנסות להיפתח.
לפעמים הלחץ והרצון לפתוח את הלב, רק גורם לרגש להיסגר יותר. לכן זה צריך להיות ממש בנחת, ולא עם בדיקה מתמדת עם עצמך האם זה הגיע או לא. ממש בנחת, לאט לאט. צעד צעד.
דבר שני בפן הטכני, לצאת למקומות שיכולים קצת לגרום לאווירה שונה ולהיפתח. שעוזרים לך להביא את עצמך להיות לגמרי את באותו רגע, גם בלי שהתכוונת לזה, זה פותח את הלב.
וגם לשתף אותו. אם הוא שותף בתהליך, אז רק מעצם הידיעה שהוא מבין ורוצה לעזור ורוצה שתתקדמו יחד ומוכן להתאמץ בשביל זה, זה כבר גורם לך מטבע הדברים יותר לתת בו אמון, יותר לסמוך עליו ולאט לאט להיפתח.
מבינה את התחושות שלך מאוד. ועם זאת, כשחושבים על זה, החשש להיפגע גורם לנו להיפגע עוד יותר, כי לפעמים מרגישים שלא מספיק הבאנו את עצמנו. אז שווה להתאמץ. כך או כך, חשובה האמונה וההשתדלות.
מאחלת לך מלא בהצלחה. תסמכי על ה' ויהיה בסדר.

את מאוד מדוייקת ומדייקת את הדברים, וזה מהמם! ( רק שלפעמים הרווח הוא לא מה שציפינו לו).

 

לצאת למקומות שיכולים קצת לגרום לאווירה שונה ולהיפתח. שעוזרים לך להביא את עצמך להיות לגמרי את באותו רגע, גם בלי שהתכוונת לזה, זה פותח את הלב. - זו גם מחשבה שעברה לי בראש. מנסה לחשוב איזה מקומות יהיו טובים למטרה הזו.. יש לך רעיונות? 

 

תודה על האמפתיה וההבנה. 

 

 

 

מה הקשר לפורום?

היה בא לי למצוא דברים משמחים. אני יודעת שלי ולעוד חברה פה היה שבוע עמוס וקשה.

סורי.

תשאל מה הקשר לשעה.

(או שעדכנו כאן כללים וזה אני שלא מעודכן)

אדם ממש מתוק ומיוחד אבל חילוני גמור, ביקש ממני ללמוד איתו חברותא בגמרא/ משהו אחר... בסוף לא הסתייע בעדנו (וזה מצער ממש.. כי לא בטוח שתהיה לי עוד הזדמנות), אבל זה מראה שאין דבר כזה חילוני גמור.. כל אחד הוא אות בתורה
כל יהודי הוא קודש קודשים.

מרגש

וזה מתקשר לחתימה שלי (למטה) מהרב קוק זצ''ל...
אני רציתי מאוד ללמוד איתו אורות התשובה/ ר' נחמן/ כוזרי כי באמת יש לו 'נשמה גבוהה' (תאמינו לי- אני יודע ) . אז תדעו, שיש יהודים שאין להם שום סממן חיצוני של קדושה, אבל הלב שלהם מלא טהרה...
לפני בערך חודש דיברתי איתו כמעט שעה על תיקון המידות והוא אמר לי דברים באמת עליונים

אני מת על חודש כסלו

בקטע הכי פשוט שסיימתי 2 מטלות רציניות ( נשארו עוד הרבה, אבל עדיין..) לתואר.. 

 

מה רע בפשוט?

 

אין רע.. פשוט יש שבועות יותר מעניינים בד"כ ;)

היה ממש שמח

אירוע משפחתי משמח
והצלחתי לשבור מחסום מול עצמי.

חזרנו לשגרה..

אל תשכח שזה לא הסוף..

ואכן באסה

אמרת אותי

כמה עוצמות של רגש, זה נשמע סתום המשפט הזה אבל הוא מכיל הרבה רבדים שאין הזמן והמקום לפרטם כרגע.
הייתי רוצה להבין יותר ממה שהבנתי בקריאה ראשונה,
כנראה אחזור בהמשך לקרוא שוב.

גם אני עוד מנסה להבין את עצמי

בהצלחה עם החזרה לאיזון (לא סגור על זה שצריך איזון כל עוד זה בסדר לך)

האהבה תנצח

לרפואתו השלמה והמהירה של הרב אלישע בן בלה ברטה בתוך שאר חולי עמ"י.

ההורים ואחותי. לא ראיתי בזה צורך.

כלומר טרם התחתנתי. אבל לא רואה שום צורך בכל הבלגן הזה ביום שבו אני כל כך רוצה שלווה ושקט.
אולי אולי חברה אחת טובה וקרובה מאוד. אולי.

ואמא שלי.

ביום של החתונה.
מעדיפה להיות עם החברות..

בחתונה הראשונה- אחותי התאומה .

בחתונה השניה- חברה שליוותה אותי בתקופת הגירושין.
ו@מאמע צאדיקה שהתנחלתי אצלה בבית

כמה אמא שלך מבינה את האישיות שלך?

בקשר עם אמא, מה הסיבות הנגדיות, וכו'
זה בהחלט שיקול, אבל לא יודע עד כמה הוא משמעותי...

אבל מה אכפת לך?

אבל קצת צרם לי הביטוי הזה על אמא, על אף שלא נאמר מכוונה לפגוע, וגם לא בטוחה שיש פה עניין של גישוש בכלל...).

@חסדי הים לגבי השאלה, אני חושבת שיש אנשים שיש להם חושים טובים להרגיש דברים מעל להבנה ולשכל, ואם אמא שלך כזו, שווה להקשיב. לא מבטיח חתונה בטוח, אבל עם חידוד החושים וניסיון להבין, אין ספק שלומדים דבר או שניים על עצמנו ומאיפה הגיעה התחושה.

היא כמו כלבת גישוש. מזהה הכל ע"פ הריח...

וגם כתבתי את זה. הרגשתי צורך להאיר כי יש לי רגישות לעניין.
ותודה שהסברת מאיפה זה מגיע אצלך.

פעם אחת הייתה לה, אבל החלטתי שלא מתאים. כנראה מאז שברתי לה את הלב והיא לא מעודדת אותי יותר

החוש צריך להיות שלך, לא של אמא...
לנסות לא להגיע לציפיות מאוד גבוהות מהקשר רק בגלל התחושה של אמא, אתה עלול להתאכזב. פרופורציה

הייתי לוקח כעוד שיקול במערך (כי דעה של אדם שמכיר אותך טוב חשובה, ואולי הוא רואה דברים שאתה לא), אבל ממש לא שיקול כבד.

מה עדיף, שיילכו ברחוב עם חולצה הפוכה או גרביים לא תואמות?

ואני לא מהבנות שמעירות, אני מהבנות שאכפתיות אז מסבות את תשומת ליבו של האחר
אחים שלי אף פעם לא התלוננו כשהסבתי את תשומת ליבם לדברים שלא מסודרים אצלם, אפילו אמרו תודה!
אה, ואני אומרת גם לאחיות שלי אם משהו לא מסודר אצלן

אבל לא נראה לי שכל הבנות מגזימות בקטע הזה...

עדיף שילך מבולגן? זה נראה רע

ואז מתחרטת ומתפללת שהצד השני יגיד לא.

עד שלמדתי לחכות.

למה זה ככה? כלומר פתאום את שמה לב למשהו שמפריע?

אני בהודיה לה' ששמע את תפילתי והביא לי הצעה, אני חושבת על כל הדברים החיוביים ששמעתי

ואז ככל שעוברות השעות אני נחלשת בהתלהבות וחושבת למה הוא ממש לא הכיוון שרציתי.

ואז בסוף אני בהודיה לה' שהצד השני לא רצה.

אולי כדאי שתקחי לעצמך זמן להירגע מההתלהבות הראשונית ולברר כמו שאת רוצה?

פשוט מתלהבת מהרעיון. פשוט צריכה להרגע בכללי

פשוט אמרתי כן וידעתי שהוא לא אמור לאכול אותי ואני יכולה עדיין לומר לא.

ומבקש מספרים לבירור וכו'

אנשים שמכירים אותי מציעים בדרך כלל הצעות מתאימות, ואת שאר הפרטים אני מברר בפגישה.