זוכרים את הסיפור שלי? את החייל שקטן ממני?
זוכרים כמה התלהבתי, כמה התלבטתי, כמה שמחתי, כמה כאבתי....?
אני שמחה מאוד ונרגשת באמת לבשר שריבונו של עולם שמע את התפילות שלי והוא שלח אותו אליי.
את האיש שלי.
את החייל שלי.
שאמנם הוא כבר לא חייל אבל ככה אתם בטח זוכרים אותו
וטוב לי.
וכיף לי.
ואני שמחה. באמת.
לא כי הוא סוף סוף אמר כן... אלא כי אני באמת מרגישה שמצאתי אותו.
אני מאוד רוצה להרחיב על זה. על הסיעתא דשמיא הזו שהיתה לי.... לנו.... ואם זה יעזור ואפילו למישהו אחד, זכינו.
התחלתי לצאת בגיל צעיר... אחרי שהקשר הראשון נגמר הרגשתי שהכל מתמוטט. לא רוצה להיות פה. המון חודשים של בכי.. למרות זאת קמתי. והמשכתי לצאת.. לא יצאתי עם הרבה יחסית לגיל שלי, אבל הבעיה היתה שרובם הפסיקו אחרי דייט אחד.
וזה לא היה לי קל. אני מוציאה המון אנרגיות על זה ובסוף הוא אומר לא אחרי פעם אחת? די ריבונו של עולם אני לא יכולה יותר! אין לי כוחות לזה! נמאס לי כל פעם לחכות לטלפון הראשון, לשיחה הראשונה, לפגישה הראשונה, להרגיש שאני במעין מבחן... ובסוף לקבל לא. די! אני רוצה שיבוא אלי בקלות. בדרך אחרת. בצורה טבעית וקסומה כמו שמתאימה רק לי! ואני יודעת שזה אפשרי. ואם אתה רוצה אתה יכול לשלוח לי אותו. (תמיד יש לי משפט מהסרט "לעבור את הקיר", שבו מיכל אומרת למעצבת שלה, "מה זה בשביל ה' להמציא לי חתן עד נר שמיני של חנוכה?" קטן עליו!" והיא עונה לה בתגובה "הוא יכול, השאלה אם הוא רוצה". וזה משהו שהדהד לי בראש כל הזמן, שה' לא חייב לי כלום! אם הוא רוצה הוא ישלח. אבל הוא יכול. זה אפשרי).
אז עשיתי כמעט כל השתדלות. לא נכנסתי לאתרי היכרויות. לא הרגשתי שזה מתאים לי. זה לא אני. אפשר בדרך אחרת.
ואז הוא הגיע. הכי לא מתוכנן שיש.
בדרך המיוחדת שמתאימה לי.
שבת. ראש חודש.
אני הרגשתי. באמת שהרגשתי שזה זה. לא מיד, אבל בסוף השבת כבר הרגשתי שמצאתי אותו.
ראיתי את הרגישות, וההכלה, וההשקעה, ויר"ש, ועוד רבים וטובים. וכשאתה נמצא עם מישהו שבת שלמה, עם המשפחה שלך ועם חברים שלו, בלי מסכות, בלי מסכים... חייב להכיר ולדעת אם זה מתאים לי או לא. והוא אפילו לא מבשל, או מנגן בגיטרה. הוא פשוט טוב. טוב בשבילי.
כמו לכל דבר טוב, גם כאן היו מניעות. הוא לא רצה. הוא חשש מהגיל. אני גדולה ממנו ב5 שנים. מבחינתו אנחנו יכולים להתאים, אבל הגיל מפריע ולכן זה לא ילך. אבל לא התייאשתי וניסיתי להתקרב, למצוא חן. עניין של 3 וחצי חודשים.
לא הלך.
חתכתי את זה. זה היה קשה. כל היום בכי.
אחרי חודש חידשתי את הקשר כי ידעתי שאני אפגוש בו בקרוב. אמרו לי לא ללחוץ עליו. לתת דד ליין ולתת לו ביטחון בקשר. לחצתי קצת ..... פשוט רציתי לדעת ממה הפחד.
וכמה תפילות. וכמה בכי.. ריבונו של עולם, אם *הוא* טוב בשבילי, תקרב אותו אליי. טאטע תרחיב לו את הלב, תפתח לו את הלב ותכניס לו את ההבנה שאפשר להתגבר על הגיל. אני לא מבינה את כל ההצעות שאתה שולח! לא מצליחה לקרוא את הסימנים האלה! מה אתה רוצה ממני? מה? אני לא מבינה טאטע! תעזור לי!!
ועוד ועוד ועוד. ועושה ככה ואומרת ככה והכל כדי להתכוון למצוא את הטוב שלי. יכולה להרחיב באישי או בהמשך למי שרוצה לדעת...
לפני כיפור, זה קרה.
אחרי חצי שנה.
הבחור רוצה. הוא הבין שהגיל זה לא משנה אם יש כ"כ הרבה דברים חשובים אחרים.
הוא רוצה אותי.
לפני רגע הוא לא חשב על זה בכלל! הוא רצה, אבל פחד. ועכשיו?
אני, מתחתנת?
איתו??
עם הבחור שידעתי והרגשתי שיהיה שלי?
אני לא מאמינהההה !! יאאאאא
וואי ה' אתה כ"כ טוב! איך שאתה שומע את התפילות. מודה שלא ראיתי את זה. מדהיםם איך גילגלת את זה שאפגוש אותו בדיוק באותה שבת, שבכלל הייתי אמורה להיות במקום אחר.! שכל הדברים שקדמו לה או לאחריה, שלא הצלחתי לראות את הטוב שבהם, איך ברגע אחד אני מבינה למה גלגלת את הכל ככה! כ כ ה !!! תודה לך טאטע! שנזכה לראות ולהרגיש את הטוב הזה. את התפילות שמתקבלות. את התשובה שה' שולח לנו.
אני זוכרת שמישהו מכאן, ששכחתי את שמו, אמר לי בשרשור הראשון שפתחתי עליו, שאני יכולה לבחור באחת משתי הדרכים הבאות: 1. להמשיך הלאה וכו' 2. להישאר בקשר לא מחייב ולקוות שהרגש ינצח.. צריך המון אמונה בצדקת הדרך. בחרתי בדרך השניה...
ומישהו נוסף אמר לי "ופחד ורחב לבבך" , הוא כרגע בשלב של "ופחד" ועוד מעט יהיה בשלב של "ורחב לבבך". וממש האמנתי בזה, גם אם היו פעמים שכבר הייתי סקפטית... אני ממש התרגשתי מהחיזוקים של כל אחד מכם...
ולכם חברים יקרים, אין לי אלא באמת לאחל לכם שתמצאו במהרה את הזיווג שלכם. את המדוייק בשבילכם! בדרך שתתאים לכם!! תתפללו על זה חזק והמון, כי מסתבר שהתפילות מתקבלות.... פשוט לראות את טוב ה'. והדרך מעייפת ומתסכלת גם אם היא מהנה... אני יודעת... ואל תפסיקו לבקש יום יום, במילים שלכם, על מה שתרצו. על הכל.
>בשם הרב יגאל כהן, קודם לומר תודה על מה שיש, ואז להתפלל על מה שרוצים...
ותודה לכם שהקשבתם, שהכלתם, שייעצתם, שחיבקתם, שעודדתם, ששימחתם. באישי ובכללי. תודה תודה!
תבשרו טוב בקרוב ממש!!
אגבבבב, אכלנו המבורגר יחד
חשפתי פה מעצמי. ואם זה יצר אאוטינג, אל תחשפו אותי....
, אבל לא מסכים לשני החלקים