פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 651)

אני רוצה שאשתי לעתיד, תשקיע בגידול הילדים לתורה ומצוות,אשת חיל כמו האמהות הקדושות. האם הרבה פעילות בחוץ של הפצת תורה וכו' מצד האישה סותרות את זה?

שיח
שיח
תכנון
לשמוע ולהשמיע .


לברר לפני ותוך הפגישות .

תהיה לה מחויבות כלפיהם.
את הכוחות שלה היא תוכל להשקיע בפרוייקטים בבית.
וגם תמשיך בפעילות בחוץ אם תרצה. אבל אין אף אמא לחמישה ילדים שרק תרים פרוייקטים בחוץ ותשכח מהילדים.
הבית ו הילדים הופכים להיות הפרוייקט של החיים...

ואפילו להפך.

יש קרייריסטיות שאחרי הלידה נקשרות קשר בל יינתק אל התינוק ולא יוצאות מהבית למשך שנים

ולא תהיה יותר מדי מחוץ לבית-
כנראה בחורה כזאת לא מתאימה לך.

לא הצלחתי להבין את הסברה.

גם אם איכשהו היה צד שזה סותר, אנשים עושים חלוקה בין ההתנהגות בבית לעבודה, כך שאפשר לאחוז את המקל בשתי קצותיו.

כי יש אנשים שנשאבים לעבודה ולעשייה

זה מדהים, אבל צריך לדעת מינונים

וכשתורמים, צריך לזכור שיש גם את הבית - הפנים. לא רק בחוץ..

נניח אישה שנמצאת המון שעות מחוץ לבית, כל ערב הילדים צריכים בייביסיטר שישמור עליהם?

 

אם נניח גם האבא עמוק בקריירה אז זה קצת בעייתי. לפחות שאחד ההורים יהיה שם

ולא יעברו כל יום ממטפלת למטפלת...

לכן קשה להתייחס עד שיסביר איפה ההתלבטות.

מעבר ליזמות, כריזמה, פעלתנות..

צריך לבדוק חמימות, רגישות, לבביות, מסירות, אמהיות 

 

יכולים להיות כמה רבדים ואתה נחשף לאחד מהם.
אישה פעלתנית שמרימה פרויקטים, יכולה לנתב את זה לתוך הבית.
ואם חשוב לך להבין את הכוונות שלה בדבר אימהות, חינוך ילדים וכו' תדברו על זה

זה מה שיעיד עליה

פעם אחד מרבותי אמר לי על מישהי כזאת "את כל כוחות הנתינה שלה היא תשים קודם כל בבית".

 

כמובן שיש אנשים שאת הכוחות שלהם נותנים רק בחוץ ומזניחים את הבית, אבל לדעתי הם הנדירים יותר.

בד"כ אדם שמשהו טוב כל-כך בוער בו מפנה אותו בצורה הנכונה כלפי מי שקודם, שזה הבית עצמו.

 

אבל אפשר להעלות את הנושא מול הבחורה ולשמוע מה דעתה.

עשיתי את זה כמה פעמים וזה הועיל מאוד.

תודה רבה.

אם לך טוב איתה?
כי אם כן, אז מכיוון שהיא לא עצלנית אני חושב שהיא תטפל במשק בית ובילדים מעולה.

אחותי היא גם פעלתנית ומרימה פרוייקטים אבל בבית היא עושה המון. היא מכינה אוכל, שוטפת ועוד כל מיני...

כשאת תגיעי לכך - תוכלי לספר לה ראשונה, לומר שאת מבינה שיש צד שזה קשה לה, ותשמחי אם תוכל בכל זאת להיות "איתך".

 

תבקשי שתיתן את "ברכתה"..

 

תשאלי אותה אם היא מעוניינת שתשתפי אותה - או אולי אדרבה, עדיף לה שלא..

 

ככה היא תרגיש שהיא חשובה לך, האחות הגדולה, יחס טוב ופחות תחושת "הפסד בתחרות"..

לדבר איתה על זה

- לפני הכל- כל הכבוד לך על הרגישות. זו כבר התחלה טובה! וזה בסיס מאד חשוב במקרה כזה!!

 

- מעבר לרגישות שלך ולדברים שניתן לעשות להקל על אחותך (כמו שאפרט בהמשך), נראה שחשוב שכאשר את יוצאת לדייטים תנסי לנטרל את העניין של אחותי. תתרכזי בך, בבחור ובפגישות. את לא צריכה לפגוע בעצמך בגלל אחותך. את לא אשמה בזה. מותר לך לצאת ולהתארס.. (כמובן, עם רגישות לאחותך ולמצוקה שלה).

 

- בתור אחת שעקפו אותה- חשוב שתדעי שזה באמת לא פשוט, במיוחד אם יש ביניכם הבדל כל כך גדול בשנים, אבל יש דברים שאת יכולה לעשות כדי להקל עליה. (חלק כרגע וחלק רק אם באמת תתארסי לפניה).

 

לי היו כמה דברים שעזרו לי בהתמודדות הזו: 

 

1. עזר לי מאד שאחים שלי 'ביקשו ממני רשות' להתחיל לצאת, ועדכנו אותי כשהם מתחילים, ולא עשו את זה מאחורי הגב והסתירו. 

2. כשאת מתחילה לצאת- חשוב לדבר איתה על הקושי, שתתני לה את התחושה שבאמת אכפת לך, ואת מודעת לזה שזה לא פשוט לה. תהי קשובה לקושי שלה (אם היא משתפת). ההזדהות הזו מאד עזרה לי. 

3. עזר לי מאד שהם עדכנו אותי כשהקשר מתקדם ונראה להם שזה רציני. זה נתן לי זמן לעכל..

4. הם שיתפו אותי בחוויות שלהם מהפגישות. הרגשתי זו שיודעת כמעט ראשונה, והייתי חלק מהחוויה. זה מאד הקל עלי. הם גם התייעצו איתי על דברים וזה נתן לי מקום וחשיבות.

5. וכמובן, מאד עזר לי להיות פעילה בהכנות לוורט, לאירוסין ולחתונה. הרגשתי שותפה.  

 

לגבי ההורים שלך- גם להורים שלי היה קשה, אך הקפדתי לשדר שמחה והנאה, ולא הראתי להם שקשה לי, וזה עזר להם. זה גם השפיע על אוירה נעימה ושמחה בבית. מה שהיא תשדר- זה מה שהסביבה תבין ותרגיש.

 

ואולי לך ולאחותך יעזור המאמר שמישהי שלחה- בשם מהרב שטיינמן זצ"ל:

 

על מה לוותר בשידוכים, והאם ראוי לעקוף? תשובותיו המצמררות של הרב שטיינמן זצ"ל

 

והלואי ושתיכן תתארסו בקרוב ממש ובקלות!!

 

 

 

 

היום לראשונה פנו אליי אחרי חצי שנה לפחות מאז שמילאתי טפסים ששלחתי למייל מסויים. כבר שכחתי מזה לחלוטין..

אז כנראה שכן, אבל לענ''ד לא לצפות ולסמוך על זה..


(אבל גם הראיונות שהייתי לא הניבו כלום.. מה שמוכיח לי שזה נטו מה שה' שולח)

הייתי ממש באותו מקום. לי לקח שנה וחצי וגם אז השתחרר רק כשהיא התארסה עם מישהו אחר

א. זמן, זמן, זמן. ולמצוא מישהו אחר.

ב. אם יש לך רצון לבחון את העניין בכל זאת ואין צד שלישי טבעי, את יכולה לפנות בעצמך. אם את לא מסוגלת את יכולה גם לבקש מחברה שתפנה במקומך, גם אם היא לא מכירה אותו (זה באמת לגיטימי, סביר וממש ממש בסדר).

בס"ד

כנראה שמשהו שם לא נסגר..
עזבי מה היה בעבר- אם את חושבת שיש סיכוי להתאמה או שזה הכיוון שאת מחפשת אני חושבת ששווה לנסות
זה גם יכול לסגור לך את הפינה שלא נסגרה קודם..

לגבי צד ג'- מי שידך ביניכם? איך הכרתם?
תפני אליו

בהצלחה!

גם מישהי שמכירה אותו פעם זרקה לי שזה לא מתאים..

בס"ד

 

בינתיים אני יודעת שהקב"ה לבדו הוא זה שמשדך ועושה זיווגים, ואנחנו למטה עושים את ההשתדלות..

אז מהבחינה שלה- אל תקשיבי לזה! תסמכי על עצמך!

 

והקושי לפנות ולהביע התעניינות על מישהו מאוד מובן...

יחד עם זאת- תחשבי שאם לא תעשי את זה אז הדבר הזה כל הזמן יכרסם בך..

את יכולה להגיד לעצמך שאת עושה את ההשתדלות והכל מאת ה', אם הולך מה טוב ואם לא אז זו תשובה מה' וממשיכים הלאה..

 

אחרי שהתארסתי עם בעלי היתה מישהי שזרקה לי משפט כזה ש"מה הקשר בינינו"

טוב שלא הקשבתי לזה

ב"ה נשואים באושר כמה וכמה שנים כן ירבו

שיכול להיות משהו- תתגברי על המחסומים ותבקשי. יש סיפורים מאוד לא נעימים עת אנשים שלא עשו את זה, התחתנו עם מישהו אחר ועדיין היו תקועים בעבר. עדיף פאדיחה לעכשיו מאשר צער לתמיד, גם אם תצאו שוב ותחתכו...
ומהצד השני- גם לי היה דבר כזה. שבוע לפני שהכרתי את בעלי זה עוד היה לי ממש חזק, וברגע שהכרתי את בעלי, זה נעלם כלא היה אז רוצה לעודד שכשתמצאי את האחד- זה יעבור... ואם זה לא עובר, אז אני מחזירה אותך לעצה הראשונה שלי...

מקסימום יגיד לא, זה ישאיר אותך באותה נקודה+ תוכלי לשחרר ולהמשיך בראש שקט.
אני יודעת שזה אולי מביך, אך מדובר במאמץ קטן שישחרר אותך. תנסי.

שתכלס את לא זוכרת ממנו כלום, כך שאת לא יודעת אם זה מתאים ביניכם.

אולי זה רק כי היה רגש שאותו את זוכרת וזה לא קרה עם אחרים

עצם ההתקבעות שלך עליו לא נותנת לשפע האמיתי שלך להגיע.

תשחררי ובע"ה הנכון לך יבוא

הוא כנראה היה רק עוד שלב בדרך

תבחרי בעצמך ובחיים שלך ותבני אותם בלי להסתכל אחורה

מה שבעצם עובר עלייך זה תקיעות רגשית. הרגש שלך נתקע במקום מסויים ואת לא מצליחה להשתחרר ממנו. זוהי תופעה רווחת הניתנת לטיפול. מי שלא מיטפל מרגיש " תקוע" לאורך זמן. ואם אם החיים דואגים לחוויות חדשות המשכיחות את הראשונות, התקיעות הרגשית ממשיכה ועשויה להפריע במהלך נסיון ליצור קשרים רגשיים חדשים. לטעמי, טיפול cbt אינו מותרות במקרה שלך אלא חובה!!!! על טיפול זה ניתן לקרוא בהרבה אתרים של מטפלים המטפלים בשיטה זו. 

להרבה בנות זה לא מפריע


(והיום בכל ישיבה גבוהה אפשר להתגייס במסלול "הסדר מרכז")

בנושא הזה, זה תלוי בעיקר במה שהוא שמע וגדל עליו בבית ולא בשום מקום אחר

פחות מטרידה השאלה הזאת.

(ובמרכז, בית אל, קדומים וכד', גם בשיעור ו', הרבה לפני צבא)

בעיני זה לגיטימי לחלוטין לרצות מישהו אחרי צבא.
מה שכן זה גם תלוי מה עושים בצבא. לא דומה קרבי לעבודה משרדית שמשתחררים כל יום הביתה.
אני יודעת שיש כאלה שמלכתחילה רוצים להתגייס רק אחרי החתונה- זה נשגב מבינתי....

שאז מקבלים יותר כשנשואים

ושהבעל לא נמצא יש לזה הרבה השלכות.

(לא נכנס כאן לדעתי האישית. , כמובן שלשרות צבאי כנשוי יש גם מחיר משפחתי. כל מה שכתבתי, זה את הסברות של המתכננים להתגייס כנשואים)

1. הבחור מעוניין להתחתן, אבל לא מעוניין בשלב זה לצאת מהישיבה לחודשים ארוכים.
2. הבחור מעוניין להתחתן, אבל אין אפשרות בגיל שלו להתגייס בלי לעזוב את הישיבה.
3. הצבא מטלטל, לא פעם בחור כבר לא חוזר לישיבה /חוזר אבל זה לא בעוצמות הקודמות. אברך יותר קבוע בדעתו ולא ראינו שחזר פחות עצמתי/מתמיד מלפני כן.
4. יש בצבא בעיות צניעות, מי שיש לו פת בסלו יותר פשוט לו.

1. מה זה אומר
2. היה צריך לחשוב על זה לפני
3. הצבא מטלטל ומאזן את הבנאדם לקראת החיים. אברך לא באמת יותר קבוע בדעתו וכן ראינו שחזר בפחות עוצמות. אדרבה לאברך אין את זמן הלימוד שיש לרווק.
4. בצבא כמעט ואין בעיות צניעות ללוחמים (מדבר בתור לוחם). אברך לוחם - אין דבר כזה. יוצא לבית על חשבון החברים שלו ויוצא יותר (כי אשתו נידה ביציאה הבאה אז הוא חייב לצאת גם השבת חשוב דופק את החברים שלו). אם הוא ג'ובניק אז יש לו המון קושי עם בנות. מה שלא היה קורה אם הוא היה לוחם רווק.
זה או צבא או נישואין. השילוב של שניים הורס את שתי המסגרות. ברור שיש כאלה שהתחתנו והתגייסו ללוחמה אבל לא היה להם צבא ובטח שלא היה להם נישואין.. מניסיון של חברים שלי. ואגב זה, גם אם אתם חושבים שיש לכם חבר שהוא לוחם ואתם רואים מהצד שטוב לו ובלה בלה בלה אז צאו מהסרט. אתם לא יודעים מה הולך לו בבית וכמה הוא מתחרט.

1. פשוט - הוא בשיעור ה', אבל לא רואה לנכון, להפסיק עכשיו את ההתקדמות בלימוד, לאחד עשר חודש.
2. מה לחשוב מראש, אי אפשר להתגייס בשיעור ג' ולהשאר בישיבה גבוהה.
3. ובכל זאת.
4. מה הקשר? לפי הפקודות באימון חייבים לתת לו לצאת כל שבת.
בכל מקרה אברכים רבים לחמו הן בחודשי הסדיר והן בהמשך במילואים. דווקא בגלל שרבים מהם תותחנים, הם בד"כ הראשונים שקיבלו צווי 8 והאחרונים ששוחררו (חומת מגן, גשמי קייץ, לבנון, עופרת יצוקה, צוק איתן, את מה שכחתי?)

2. לחשוב מראש על ישיבה שמשלבת גם וגם.
3. לא ענית
4. זה הקשר. אני לא מדבר על אימון אני מדבר על קו. התחשבות בלוחם נשוי דופקת את חברים שלו. אני לא מדבר על הסדר מרכז אני מדבר על כל לוחם הסדר. נושא המילואים לא קשור אז הוא לא מעניין.

2.הוא רוצה לגדול בתורה ולכן הלך לישיבה שבה מתאים לו לעשות את זה.
3. זאת המציאות שאני מכיר - בחורים, לא כולם וגם לא רובם אבל באחוז ניכר - מאריכים שירות, עוזבים את הישיבה בעקבות הצבא וכד'. אברכים (ואני מכיר רבים) לא שינו תכניות בעקבות השירות!
4. שאלת העומס היא שאלה חשובה לעצמה ושוב לא הבעתי את דעתי האישי, רק הסברתי למה מתגייסים נשואים. כמובן שלשאלה האם, לכמה זמן וכד' צריך לומד תורה להתגייס יש מכלול שיקולים. גם עצם זה שבחורי ישיבות גבוהות או הסדר בכל מסלול שהוא עושים פחות צבא מאחרים - יש משמעות לעומס הכללי, גם אם לא רואים את פלוני יוצא ואלמוני נשאר.
מה שמחיתי זה על אמירתך החותכת - "נשוי אינו לוחם!" ולגבי זה מאוד מאוד רלוונטי מבחן התוצאה - מי מקבל ראשון צו שמונה ולכמה זמן.
(מציאותית גם לא מקבל את הטענה שלוחמים לא פוגשים בעיות צניעות)

דיברתי על שירות סדיר. מי שמתחתן לפני צבא הוא באמת לא לוחם בסדיר אלא אם. היציאות שלו הן כמו של לוחם רגיל.
לוחם חייב לעשות את הסגירות של הלוחמים אחרת הוא דופק את הסד''כ ואת החברים שלו ולבוא מראש עם בעיה כזו זה הורס הכל.
האווירה משפיעה על כולם.

מעמיס הרבה יותר על שאר המשרתים...

הדיון הוא על נשואים. תענה על הטענות.
אם אתה רוצה דיון על ביינישים נעשה גם.

לעניות דעתי ישנם שיקולים נכבדים לדחות את השירות הצבאי, לעשות שירות מקוצר ואולי גם לא לשרת בכלל. המרכזי שבהם הוא לימוד תורה. בשלב שבו האדם מתגייס, הוא מתגייס לפי הכללים החלים. אף נשוי לא קיבל דברים שלא מגיעים לו. מה שהוא מקבל זה לפי הפקודות והחלטת בעלי הסמכות. (אגב, ביחידות/תפקידים שלדעת הצבא לא משתלם להחזיק חייל בתנאים הללו, אם הוא רוצה - חותם על וויתור על הת"ש x)

יש אחרים שזה מקשה עלייהם? יכול להיות, בדיוק כמו שיש אחרים שמקשה עלייהם שאתה משרת רק 9,11,16 חודש.

קיצור אתה מתחמק. שלום ותודה.

שאם אותו נשוי לא היה ''דופק את החברים שלו'' בכך שהוא נמצא רק במהלך השבוע ויוצא שבת, היה במקומו חייל אחר שאין לו תנאים מיוחדים.

המציאות שאני מכירה היא שכל חייל ש''שורד'' ונשאר אחרי ההכשרה הוא נכס לרשימת השמירות... אם הוא לא היה, אף אחד לא היה במקומו.

ואהבתי שהורדת אותו מקרבי ומחקת את התרומה שלו בגלל שבתות בקו תוך התעלמות מהכשרה, אימון, קו בימי חול ומילואים.

אגב, זה קצת להכנס לבנאדם לווריד לתת לו רק את הפתרון ''אל תתחתן''.

ממני הנשואה להסדרניק קרבי שסוגר שבתות בקו כמו גדול.

אה, ואל תצאו מהסרט. אנחנו לא עושים הצגות לאף אחד, ושום דבר לא ''הולך לו בבית'', ב"ה.

יש עוד נקודה ששמעתי ממשהו-

ברגע שחיילים בני 18 רואים אברך בגיל 23 או יותר עם אשה וילדים מתגייס לקרבי (למרות שהיה יכול להתחמק),

זה מכניס בהם הרבה מוטיבציה.

לא פעם מפקדים מתחננים שיסכים להאריך שירות של בחור מבוגר/אברך שאמור לחזור לישיבה. כשהוא תמה, מה כ"כ לחוץ להם, הם תמיד מסבירים שזה לא עוד חייל, אלא 'אבא של כל המחלקה'!

לא יוצא מנקודת הנחה. זו האמת:
על כל לוחם בגולני יש 5 אנשים שהיו רוצים להיות במקומו! ועל כל לוחם בגבעתי יש 4! וכו'.
זה מספרים עצומים. לא חסר לוחמים ועדיף שיהיה רווק מאשר נשוי כי זה דופק את שאר האנשים מבחינת שמירות ויציאה לבית. אז המציאות שונה ממה שאת מכירה.

לא הורדתי אותו מקרבי, תיארתי מציאות שמתרחשת דווקא ב*סדיר!*. לוחם צריך לתפקד בסגירות של המחלקה ומי שלא עושה את זה ברור שהוא לא מתפקד כלוחם. הוא נטל.

בכל דיון 'נכנסים לוריד' רק ככה דנים ואם יש ביקורת נכונה צריך לקבל אותה ולא להתעלם.

יכול להיות שבעלך מתפקד באופן שונה וסוגר כמו לוחם רגיל אז הוא יוצא דופן.

הם משרתים פחות מכולם, מה שמוסיף עומס על היחידות האחרות. אלא מה - שאת היציאות (לפי החוק/הפקודות) של הנשואים, אתה רואה ואת הפער הזה, לא רואים מול העיינים ברגע נתון.

לכן, מי שטוען שאין הצדקה לכל השירות בכל מיני צורות של בחורי ישיבה - הדיון איתו אחר. אבל אם אתה מקבל את זה שיש שיקולים נוספים (למשל לימוד תורה) המצדיקים דחיית/קיצור שירות - מה אתה 'מתלבש' דווקא על הנשואים?!

תענה על הטענות שלי.

אתה בורח.

א. מכירה את הסטטיסטיקה (סליחה- המפוקפקת) הזאת,
אבל מה לעשות שבהסדר זה לא עובד ככה? אם שיבצו שיעור מסויים לחטיבה מסויימת, ככל שיותר הרבה יתגייסו לשם ככה המחלקה תהיה גדולה יותר. כל אחד שיורד לג'וב מוריד מהסד''כ, וזה כולל את הנשואים. חייל נשוי בהסדר שהחליט להתגייס עם השיעור שלו מוסיף לסד''כ, ממש לא גורע ממנו.

ב. טוב, אין מה לדון פה.. אתה אומר שכל התפקיד של לוחם זה לסגור שבתות ומי שלא עושה את זה הוא לא לוחם. סבבה.

ג. בכל דיון יש את הנתונים ויש את מה שנתון לשינוי. כשאתה מדבר על נשוי בצה''ל הנתון הוא שהוא נשוי, וזה ממש לא עניינך למה הוא נשוי לפני צבא. מה שנתון לדיון זה לאן הוא יתגייס- קרבי או ג'וב (או הסדר מרכז או לא בכלל וכו')

ד. הוא לא מתפקד באופן שונה ולא יוצא דופן (האמת שיש לו כמה במחלקה שדווקא יש להם שושים קבוע מסיבות משפחתיות אחרות ומוצדקות להפליא. וכולם מפרגנים להם בהבנה והערכה.), יש חטיבות שיש בהן תש 3 ויש חטיבות שאין. ונשואים (או זכאים אחרים) צריכים לחתום וויתור.
מה שמראה שזה עניין של העדפה אם לוותר מלכתחילה על כל אלה שלא נותנים מאה אחוז, או לתת צ'אנס ולראות אם הם ''משתלמים'' (נגיד כי הם תותחים/ מלאי מוטיבציה/ מעלים את המורל/ מחליפים חברים שלהם מתוך אמפטיה וכן על זה הדרך.)
הבהרת היטב חזור והבהר שאתה מוחק בכל מכל את האופציה השניה, ובכך ניתן לסיים את הדיון. שכוייח עצום.

א. בהסדר הנקודה נכונה. משנה את דעתי חזרה לגבי תרומת הנשואים בהסדר אבל עם זאת אני עדיין חושב שתרומתם פחותה ביחס לזה שהם פוגעים במערך הכללי.

ב. התפקיד של לוחם הוא יותר מורכב ברור. חלק מלהיות לוחם הוא לסגור שבתות וזה דופק את שאר הלוחמים אם חבר'ה יוצאים לבית.

ג. לא הבנתי מה הקשר.

ד. סחתיין עליו.

אין בזה כללים, יש כאלה לפני ויש אחרי. הסדר מרכז נועד לאלה שהגיעו למעלה מ23 ורוצים להתגייס ולחזור ללמוד או כאלה שכבר התחתנו ורוצים לשרת/חייבים. מקצרים להם ל9 חודשים או 6 או פחות מזה.
הצד השוה שבין כולם הוא לפחות 10 שנים בישיבה.
סיכום: אם א יוצאת עם בחור מישיבה גבוהה כנראה אחד מהמסלולים האלה יתאימו לו.
בהצלחה!

אפשר כבר מגיל 22,
ורווקים מתגייסים ל11 חודש לפחות,
אני חושב שרק מגיל 26 (או נשואים) מתגייסים לפחוץ מזה.

וזה יוצא פחות מעשר שנים בישיבה.

זה החסרון של הסדר מרכז לעומת הסדר רגיל. שבהסדר מרכז מסיימים (ומתחילים) מאוחר, ואולי בהסדר הרגיל מוקדם (שגם בזה יש חסרונות).

חייבת להתחתן דחוווף

אחרי השיעור הזה -


של הרב ארז משה דורון

הייאוש שלי התבלבל.
עכשיו אני עוד לא יודעת איפה אני.
No man’s land.


שאלה חמודה, תודה עליה

שמח העולם,

כשאני שמח,

שמחים איתי כולם 

 

חח זה שיר מהילדות פשוט.. 

 

א. נפגשתם רק פעם אחת. המחויבות שלו כלפייך עדיין בסיסית ביותר.

ב. כניסה לאתר היכרויות לא אומרת שהוא בקשר עם מישהי משם. רק שהוא ממשיך לתחזק בצד את רשימת ההצעות הרלבנטיות.

ג. אני יודע על עצמי, שמאוד הייתי שמח לקבל תשובות "לא, איני מעוניינת" או "כרגע לא, אני תפוסה" באתרי היכרויות, ושהייתי משתדל מאוד לספק תשובות כאלו בעצמי אם היה צורך, ולא לתת למישהי להמתין במתח עד אין-מתי. גם בשביל זה צריך להיכנס לאתר.

 

---

 

אם עדיין מציק לך העניין מאוד, את יכולה להפסיק את הקשר. פשוט, לדעתי, מה לעשות, חבל מאוד.

בכל מקרה, שיהיה בעז"ה בהצלחה!

אם זה יחזור על עצמו אחרי פגישה 3 לדעתי, הייתי קורא לזה נורה אדומה, אבל אחרי פגישה אחת עדיין אין באמת התחייבות רצינית, בהצלחה

אז מה הבעיה?

בעיניי מחויבות ונאמנות אלו דברים מקודשים בקשר, ומבחינתי זה מתחיל מהרגע שהבחור אומר שהוא מעוניין בהצעה כלשהי.
ממש עצוב שיש כזאת קהות חושים בנושא

בהצלחה בהחלטה..

לפי דעתי, גם אם עוד לא נפגשו בכלל ורק הסכימו להיפגש, לא מוסרי ולא אתי להתעניין בהצעות אחרות

אין לי סבלנות לדברים כאלה אחרי מה שכבר עברתי בעבר..

את זאת לא אני אז נראלי

שהייתי מייעצת לך לדבר ולשאול על זה  אבל לפי מה שהיה איתי זאת לא ערובה לקבלת תשובה כנה ואמיתית..

אם יש לך כח תפגשי איתו עוד פעם -פעמיים ותעקבי אם הוא ממשיך להיות מחובר..אם כן-תטיסי אותו. (ולא מסכימה עם הטוענים שכך לא בונים קשר, הוא התחיל אותו עקום ולה יש תירוץ למה) אם לא-דברי איתו כשתרגישי שמתאים .

לשאול את הבחור דרך חבר שלו אם הוא יוצא, אם לא יוצא האם מעוניין להכיר.
לומר לו שיש מישהי שחשבת עליה שאולי תתאים, לספר עליה בקווים כלליים, במידה ומעוניין אפשר לשאול את הבחורה את אותן השאלות, ומשם להתקדם
ולעשות הכל בעדינות ובנחמדות
כל הכבוד על היוזמה, המון אנשים מפחדים לנסות לעשות דברים כאלו עם חברים

הבעיה היא לא לקשר בניהם, אלא להתפלל עליהם אחרי שהכרתי ביניהם (תכף, בעז״ה); האם להתפלל שיצליחו? לבקש שיהיו נכונים זה לזו? זה קצת מבלבל כי מי אמר שהם שייכים אחד לשניה, אז איך אפשר להתפלל על זה שיתאימו?

הייתי יותר ברורה? זה ברור לי בראש, אבל קצת מסובך להסביר..

תתפללי שהבחור ימצא את אשתו והבחורה את בעלה, בלי להתכוון לשידוך דווקא ביניהם

ושה׳ יעזור לך בהשתדלות הזאת ושכל כוונתך היא לעזור להקים בית בישראל.

ב"הצלחה ובאמונה

את הטוב תקרב ואת הרע תרחיק

ובקשי מה' שאם זה הטוב שלהם- שילך בקלות ובשמחה
ואם לא- שיבינו את זה מהר ובלי הרבה צער...

תתפללי..

חברה שלי הייתה נואשת כי הרבה זמן לא קיבלה הצעה והעברתי אליה הצעה שהייתה לי, מרחמים...לא יודעת למה אבל הרגשתי צורך והתפללתי מעומק הלב עם דמעות והכל , קראתי תהילים וכו' והם החליטו בדייט השלישי

מה התפללת, אם אפשר לשאול? כי שם הסתבכתי 🙈

נראה לי שאמרתי שאם זה זה שיהיה זה...חח..תודה.

יש כל כך הרבה רווקים שתקופות ארוכות לא מציעים להם כלום וזה עצוב.. אז להתאמץ ולא להזהר יותר מדי. בהצלחה רבה במלאכת הקודש

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.

דיברתי על זה מוקדם מדי..

טוב. ניסיתי.

תודה לעונים ולעונות!

לדוג'- משהו שמשמח אותך, תכונת אופי שאני אוהב בעצמי, דמות מהעבר שהייתי רוצה לפגוש וכן על זה הדרך.

בהצלחה!

קודם כל טבעי לחלוטין ששני אנשים שלא מכירים כ"כ כמו היכרות חברית יימצאו את עצמם בשתיקות מביכות , זה בסדר לגמרי.
קרה לי גם עם מישהי, והבנתי לבסוף שזה בסדר, ועם הזמן והפגישות לאט לאט נפתחים , הנושאים עולים לשיחה מבלי שתרגישי בכלל. 
אבל בכל זאת, רעיונות לפגישות: שש-בש שהצעת מעולה לדעתי, צחוקים ושובר קרח, להכין משו בטבע עם גזיה, באולינג אולי, טיול בעיר העתיקה צפת/ירושלים וכאלה, זה לפחות מה שאני עשיתי, שיהיה המון בהצלחה

את לא מבינה איך הוא משדרג!

בס"ד

שיש את המשחק הזה (ועוד מאותה סדרה) גם בחנויות אחרות וחנויות של משחקים- ובחלק מוכרים אותו גם יותר זול מדברי שיר..

גם שש בש, גם יותר משחקי היכרות או משחקי חשיבה.


את מקסימה, ואני אעודד אותך (מקווה..) שאני קצת התביישתי מהאיש שלי אפילו אחרי שהתארסנו.. זה גרם לקצת קשיים, אבל לומדים ונבנים ומשתפרים וזה לגמרי מעולה...
אני מציעה לך לנסות להיות עירנית לסביבה שלך, למחשבות שעוברות לך בראש ולכתוב לעצמך בנקודות במהלך היום (נגיד אני עושה את זה בפתק בפלאפון)
בד''כ זה פתח לנושאי שיחה מעניינים וכיפיים (וגם מאוד מעמיק את ההיכרות, להכיר איך אדם מסתכל על העולם)

לפתח נושאי שיחה

רק להדפיס.. ולזרום עם זה..

תשלחי הודעה בשיחה אישית ואשלח בכיף

בס"ד

גם לי קרה , הוא אמר לי שאני סגורה מדי. (האמת הוא דיבר כמעט כל הדייטים, התביישתי לגלות את עצמי) ואז ביום אחד פשוט הפסקתי עם זה. כמעט כל הדייט דיברתי . פחדתי שהוא לא ירצה יותר , אז פשוט הכרחתי את עצמי. 

חחחחחח

 

דייייי נווו, בקשההההה 

תיפגש ושיהיה בהצלחה!!!! 

נשמח לשמוע בשורות טובות. 

 

 

קראתי שזה מראה חנוני כזה

ורציני שאני הולך ככה ממקום של נוחות, בנסיעות ארוכות אני שם כל מיני דברים אישיים, ספר או שניים ללימוד וזה.

 

מי שחושב שזה חנון
זבשו

ולא מה ששמעת שאמרו שאולי יכול להתפרש כ...

 

אתה יכול להתלבש כמו סטיב ארקל (נראה כמה עוד זקנים יש פה) אבל אם אתה בטוח בעצמך אתה תראה הכי לא חנון בעולם

אם אתה שם על הכתפיים את שתי הרצועות על המידה הכי קטנה והוא מגיע לך לאמצע הגב - לא מזמין
אבל את אתה הולך איתו בסבבה, רצועה אחת על הכתף... או סתם כזה בנחת והוא זורם עם הנראות שלך - לגיטימי לגמרי..
אם אתה תרגיש איתו מוזר גם היא תרגיש.
עניין של נונשלאנטיות בריאה

בעזרת ה' שתצליח.אמן.

בחור דוס לגמרי עם תיק גב של בית ספר
זה העלה לי חיוך, אבל בעיקר כי הוא היה בגווני הורוד-סגול
בכל מקרה, זה לא תופס משקל אצלי

היה דייט במצב רוח פרחוני 

זה כ"כ שטויות....
תבואו איך שנח לכם.
כל עוד זה לא בצבע וורוד עם פרחים. אז סבבה

פשוט זה מבטא סגנון מסויים.

וכמה שיגידו לך 'תלך איך שנח לך' וכדו', שזה נכון
יש לזה בוודאי משמעויות.

תיק צד קטן לגברים, לא נהוג אצל רובינו.
אם יש בזה בעיה? לא.

אם זה יסמן אותך בצורה יוצאת דופן? בוודאי שכן.

תודה!

לגבר. לבוא עם תיק לפגישה....
אין לי מושג על מה היא מדברת.
למה שזה יראה על סגנון? אם מישהו בא מרחוק, עדיף שיביא תיק.
זה נכון שהרוב לא הולכים ככה... אבל יש כ"כ הרבה סיבות לפסילה היום. אז גם זה? לאן נגיע...

מה הבעייה בזה? באמת מנסה להבין

אז לא יודעת.. היה נראה לה לא גברי.
בכל אופן היא נשואה כבר באושר

זה נוח אז תלך עם זה

תלוי אם התיק בסגנון ישן או סבבה נורמלי, אם זה נורמלי אז אין בעיה כלל😁

בעקר בשביל לשים ספרים ללמוד באוטובוס בדרך

תיק זה אחלה כדי לרוקן את הכיסים, סיוט להסתובב עם כיסים מלאים...

מה הבעיה?

מישהו יכול להסביר לי מה העילה לפסול?

וע' באגלי טל שדן בזה באריכות ומכריע לאסור

תימנים יכולים להגיע עם תיק לדייט?

ואם הבחורה תימניה?

ולחבדני"ק שפוסק לפי שו"ע הרב, אז זה גם יהיה דאורייתא כמו בא"ב בלח?

ובשעה"ד אפשר לסמוך על רוב הפוסקים שזה דרבנן?

ובדיעבד? לחתוך על זה?

 

 

 

לפחות על אם לחתוך על זה

שאלה מוזרה, אז הוא ענה תשובה לא קשורה

בגלל המילה בלח חשבתי שהוא מנסה לרמוז לבל"ח והתחלתי לעשות פלפולים מה הקשר לבישול

אם כי זו סתם אנקדוטה נחמדה, הכוונה העיקרית היתה כמו שאמרת וד"ל ואכמ"ל וסקנד"ל

ב"ה
עיין בהשגותיו על המשקפי ראיה בספרו שתום העין

חבל שאת לא מעדכנת

(מדרש רבה לך לך)

מתפלל שהזיווג שלי לא יהיה מהאתרים האלה דווקא, אבל מי יודע..

אבל חצי מההודעות שלך פה מדברות רק על התכתבות באתרים במקביל לפגישות..

 

קצת מוזר..

הציבור שלנו תלוי באמצע, בין הרצונות שהושפעו מתרבות המערב לבין הרצון הקדוש והטהור להתנהג בדרך התורה.

הרבה מאיתנו נשארים עם יותר מדי בלבולים, הרבה כאב לב ורווקות מתישה...

 

פתרונות אין לי. אבל אני מניח שזה דורש קצת חשבון נפש. לא הצלחתי להבין את עצמי עדיין, אז אצלי לפחות עוד חזון למועד..

דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה [ברגלה] רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה"

לכן אם את מתייחסת להיכרויות של בני דודים ממין זכר - בין אם דתיים ובין אם חילוניים - אז מערכת הייחוס שלך איננה נכונה (אלא אם התכוונת גם לבנות).

ודאי שאין כל סיבה להיות מוטרדת מאיך שמסתכלים עלייך וששום דבר לא בעייתי.

פרט להבדלים המולדים, כמובן

לא באמת נהנית. אבל כבר לא סובלת (כמעט). פשוט תחושה של כלום מאוד גדול ורחב שבולע ועוטף... זה עדיף ממתח ולחץ.. (לפחות לי. כרגע.)

אני השקעתי בעצמי
יצאתי לעשות דברים שכיף לי
יצאתי




תראי
אושר הוא לא תלוי חתן בכלל!!!!

את יכולה לבחור להיות מאושרת.

@ואני הקטנה

פנית לשדכנים? דיברת עם חברות?

גם אתרים. סוחט ומרוקן ושם את הנפש שלי על הקצה ובמקום לא טוב. די. עזבתי. ו-ה׳ יעשה הטוב בעיניו. נמאס לי לדאוג לגורלי. (התקופה התחילה במרמור, עברה לאדישות מחרידה ועכשיו אני חושבת שאני בהשלמה - מקווה ששלווה).

אין לי כ"כ מה להציע 

רק לאחל בהצלחה!

אבל חוששני שטרם הגעתי לדרגה הזו. בינתיים משקיעה בלא לתת לעצמי לשקוע. יש הבלחות של שמחה, מעטות. זה הכי הרבה שאני מצליחה.

תהני מהשחרור והחופש הזה, וכמובן תפילות תפילות ושוב, תפילות

בהחלט יש תקופות יבשות שהן לא קלות... זה יכול להיות מתסכל, אבל כמו שאמרת - משחרר.

ברמה הפרקטית, נסי אולי להרחיב את מעגלי ההצעות?

מעדיפה את השפיות שלי על פני סיכוי לפגוש עוד מישו כרגע.

ואמן.. הלוואי ואצליח לראות קצת מהסוף הטוב הזה.. בקרוב...

דבר...לצערי

נרות לצדיקים...שה' יתן לך עיצה טובה בבהירות ובשמחה

בס"ד

מהמעט שאני פה כואב לי לקרוא...
סליחה שאני לא ככ זמינה ופנויה...

בתורת החיים הרבה פחות ממלכתיים אם בכלל.. 

(ותודה לפורום ערוץ 7 שלימד אותי מושג זה )

 

וגם נזכרתי שבתורת החיים יש גם מאוד חיבור לחסידות ועבודת הנפש והמידות.. 

את המושג ההוא, נכון?
כי אז ממש לא הבנתי על מה דיברתן🙈

(אפילו הרבה 🙊)

ו@מחפשת^ חח נסביר נסביר ב"נ 😙

כנראה שבפרשה שלנו זה קרוי על שם העתיד, כי כתוב שיעקב קרא למקום 'בית-אל'.

לענין השאלה:
1. דרך הלימוד של הגמרא:
תורת החיים- יותר בקיאות ואליבא דהלכתא.
בית אל- יש סדר עיון בדרך הישיבות

2. לימוד אמונה:
תורת החיים- יותר פתוח, ויש מגוון של שיעורים.
בית אל- יותר על הדרך של הרצי"ה, עם התמקדות בכוזרי, מהר"ל והרב קוק.

3. יחס לסמכות הלכתית:
תורת החיים- סומכים יותר על דעתם ההלכתית שמגיעה מתוך יגיעה בסוגיא
בית אל- סומכים על רבנים

4. היחס למדינה-
תורת החיים- לא מייחסים חשיבות למדינה
בית אל- מייחסים חשיבות מתוך זהירות

סומכים על דעתם ההלכתית שמבוססת בפוסקים. זה לא שהם לא סומכים על רבנים. הכל בסדר

של 'תורת החיים'. אם כי יש לי כמה דברים שאני לא חושב כמוהם.

והרמ"א כדבר מוחלט. הב"ח, הרש"ל, הט"ז, המג"א, הש"ך, הגר"א ועוד עד המשנה ברורה הכריעו אחרת הרבה פעמים.
(גם הספרדים פסקו לפעמים אחרת.)

ב. הרבה אחרונים מסתבכים עם כל הפוסקים והשו"תים, במקום ללמוד את עיקרי הראשונים וקצת אחרונים, ולהסתכל במבט כולל על סברת הסוגיא שהיא העיקר.
אפשר לפתוח את שו"ת 'אגרות משה' ולראות שם סברות ישרות כברזל, ואז לפתוח שו"ת שמזכיר הרבה שו"תים ומנסה לחלוק עליו, וכשמתבוננים רואים שה'בקיא' הזה לא הבין את לב בסוגיא.

ג. כאשר חזרנו לארץ ישראל בדור הגאולה: 1. אנחנו צריכים לבטוח ב-ה' שיעניק לנו חכמה מיוחדת, כי "אין חכמה כחכמת ארץ ישראל" ו"אווירא מחכים", ותורה מיוחדת "אין תורה כתורת ארץ ישראל", וכל זה נותן לנו להביט עם מבט מחודש על דיני התורה, ולהגיע למסקנות של תורה עמוקה וחדשנית.
2. חייבים לתת יותר לירושלמי- שזוהי התורה הקדומה של ארץ ישראל.

שעומדים לפניך. הם יעמידו אותך על טעויות, ויקשו עליך עד שתוציא את הדין ברור כסולת נקיה.
כך נהגו גדולי אשכנז (וגם מגדולי ספרד) שהיה להם ישיבה שלמדה לפניהם.
2. זה הרבה יותר יעיל מלקרוא משהו כתוב מחכם שאתה לא מכיר היטב ולא בטוח מבין את כוונתו.
3. זה גם יכול לבלבל אותך ולגרום לך לסטות מהסברא האמתית העמוקה שהגעת אליה.
4. לפני שהיה את הדפוס, מה הם עשו? בד"כ כל חכם בירר את הנושא ההלכתי עם בני מדרשו, וככה יצאו פסקיהם של רוב הראשונים.

2. זה לא, כי אתה יכול לעשות את זה לפני שאתה קורא את החכמים שלא לפניך.

3. זה לא, מהסיבה הנ"ל.

4. מה ז"א? הם עדיין ראו ספרים לפניהם. זה שלא התייחסו לפוסקים אחרים זה לא מהסיבה שלא היה דפוס. עובדה, באשכנז לא עשו את זה רוב הפוסקים עד היום, ודפוס היה מצוי בארצות באשכנז הרבה לפני עדות המזרח.

 

אתה יודע שהבן איש חי כתב על זה בחריפות, אתה בא לדחות את הטענות האלה בקש? הרבה יותר קשה לכתוב שו"ת ספרדי, או אשכנזי שדומה לספרדי, מאשר לכתוב שו"ת אשכנזי מצוי...

התייעצות וויכוח עם שלל גווני התלמידים, יצא
קצת 'הומוגני' (כמו שקראת לזה).
עדיף פסק מקורי שנובע 100℅ מהמח והלב, גם אם יש בו רק סגנון מסויים.
2. גם אחרי שהגעת לסברא שלך בסוגיא, לעיין בשו"ת שאתה לא מכיר, זה יכול לבלבל וגם לפגוע בזיכרון הסוגיא בצורה ברורה.
3. זמן הוא הדבר הכי יקר לאדם, ולהשיג ולעיין בשו"תים של אחרים לוקח המון המון זמן. עדיף לחזור על הלימוד שלך בדרך המקורית שלך, כמו שעשה הגר"א למשל.
4. תיקח שו"ת כמו הרשב"א הוא מצטט מגדולי הפוסקים שהיו מפורסמים, ולא מזכיר הרבה שו"תים אחרים.

אני לא דברתי על קושי, אבל מאוד קשה ללמוד את כל התורה כולה ולהיות בקי ועמקן בדרך מקורית, כמו הר"מ פיינשטיין.

פסק מקורי הוא לא בהכרח אמת, וכאן עיקר הבעיה. אפילו בגמרא מתועדים מקרים שחז"ל עצמם לא ידעו את הדין או טעו ונסתמכו על חבריהם, קל וחומר על גדולי הדור הקודם. להבין גמרא בצורה שאף ראשון לא הבין זה הכי מקורי, אבל אף אחד לא עושה את זה.

2. לא אצל פוסקים. אנחנו לא מדברים על שיעור ד'.

3. היום השאלה הזאת לא מתעוררות. ועובדתית אתה רואה שגדולי הספרדים שטו, כל אחד בנפרד, בים השו"תים וגם חיברו כמות עצומה של כתבים. זה עניין של קדושה וזיכרון מה שלא חסר לגדולי אשכנז. זה לא הטעם.

4. אתה מדבר על תקופת הראשונים, אני לא. בזמנם כמעט לא הייתה תפוצה לספרים, גם בכתבי היד. אנחנו מדברים על עכשיו, ואולי מאה מאתיים שנה אחורה.

 

נכון, קשה. זה לא אומר שלא צריכים לעשות את זה. אתה לא מדבר פה עלי ועליך, אלא על גדולי הדור. זה לא שהם לא ידעו לעיין, זה לא שהם לא למדו שו"תים. זאת הייתה דרכם של חלקם באשכנז. עובדה שיש הרבה רבנים אשכנזים שכתבו שו"תים ארוכים ועמוקים ומלאים מקורות כמו הרב פיינשטיין שציינת ועוד.

ערבבת שני עניינים!
שלא כמו הספרדים, שהאחרונים (למעט פר"ח) כמעט לא חולקים על השו"ע, אצל האשכנזים גדולי הפוסקים חלקו הרבה על הקודמים להם.

אבל, זה היה במקום שהרמ"א הכריע א', הש"ך הכריע ב' וכד'. בענייני מנהג, אחזו מאוד ש'מנהג עוקר הלכה' ולא משנים מנהגים, עד הקפדות נוראיות מהמהרי"ל ונפסק ברמ"א על מי שמשנה ניגוני תפילות.

בספרות האשכנזית מייחסים מנהגים לירושלים בסוף בית שני.
המנהגים התחילו להעלות על הכתב בצורה מסודרת, כנראה בימי רבי יהודה החסיד ובית מדרשו.
נכון שהמנהג היה יותר חזק ונפוץ באשכנז, אבל גם ה'בית יוסף' כותב: "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו (ב"י או"ח תר"צ בשם א"ח).

יש התייחסויות שונות ומגוונות למנהגים גם אצל פוסקי אשכנז.

אני ראיתי הרבה יחוס לגאוני ארץ ישראל לא משהו קדום יותר

חכמי אשכנז, שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן." (שו"ת הרא"ש, כלל כ' סי' כ').

יש הרבה עדות שאומרות כך. אני מתחבט אם זאת אמירה לשם חיזוק הפסק או שיש לה בסיס באמת.

אבל הגיוני שהיו חילוקי מנהגים גם בתקופת ביהמ"ק, מסקרן מאיפה הם נובעים.

 

תודה על החידוש.

בתורת החיים יותר חסידיים, יותר נפשיים קצת.
בית אל יותר ממלכתים, יותר פוליטיקאים גם😎

תיאורטית, רווק לא ירצה גרושה, ועוד אם ילד. מעשית, תלוי ברווק (אולי הוא מבוגר מדי, ומסיבה זו יסכים להתגמש, אולי יש עוד סיבות).

 

רצוי להתחיל מהחבר של בעלך, היא הוא הצד ה"חזק" וה"בררני" שבסיפור, כמו שמתואר לעיל.

על השדכן שרצה לשדך מלמד עני לבתו של הגביר. כשנשאל איך מתקדמים העניינים, השיב השדכן כי מחצית המלאכה כבר נעשתה: "כבר שכנעתי את המלמד!"

לדעתי תציעי קודם לרווק
ולפניכן תתפללי על זה, שלא יהיה מרובע מידי ויסכים להקשיב

בהצלחה!

בדרך כלל מציעים קודם לגבר מכל מיני סיבות שיש בהם משהו הגיוני אבל הם לא מוכרחות (גברים יותר פוסלים על יופי ונשים פחות, נשים נפגעות יותר בקלות ולכן עדיף שהגבר יספוג את ה'לא' וכו').
את מעלה פה נקודה נוספת: אישה גרושה עם ילד.

לפיכך:
אם את מציעה קודם לאישה והיא תהיה בעניין והוא יסרב. אז היא תעלב ותתלה את זה בסיבות:
1. אני לא יפה מספיק
2. אני גרושה עם ילד
וזה עלול לגרום לה למרירות קשה... גם ככה קשה לה.

לעומת זאת אם תציעי לגבר והיא תסרב לו אז הוא יתלה את זה ברקע שלו או במראה החיצוני, מקסימום יעלב טיפה אבל ימשיך הלאה.
המצב אצלה הרבה יותר רגיש. לכן אני חושב שתציעי קודם כל לו ומקסימום היא תגיד לא. הוא יהיה חזק וימשיך.

תשאלי קודם את הבחור ותספרי קודם על כל המעלות שלה ולמה חשבת שזה מתאים ורק בסוף את הסטטוס שלה

מי יותר מתאים שיציע לבחור- בעלי, או אני שאני מכירה את החברה שלי?

אני מציעה שבעלך יפתח בענין ויתאר את הרקע. ואם הבחור ירצה יותר פרטים, ישאל אותך המכירה אותה. יתכן שאם את כחברה טובה תפני, הוא יחשוש שאת לא אוביקטיבית מתוך רצון כן לסייע לחברתך.

                                                   בהצלחה!

אבל לא לפתח שום ציפיות.
בטח ובטח שלא ללחוץ.

תפגישי אותם בנסיבות ניטראליות.

יום הולדת של מישהו, חנוכת בית, ישנן מספיק הזדמנויות.

 

גבר רווק, בגיל המתאים, כל הזמן מחפש.

אם הוא ישים עליה עין, סביר להניח שהוא , ישאל עליה.

תגידי לבעלך שאם הוא נשאל שיעביר את השאלה אלייך.

 

חוץ מזה, תשאלי אותה אם הוא נראה לה.

אם לא, לא קרה כלום.

 

אם כן, תדברי עם הבחור, אם הוא בחור רציני, הוא לא יפסול אותה על זה שהיא ג +1

 

זה לא באמת מפריע.

אם הוא לא רציני, החברה שלך רק הרוויחה מזה שהוא לא מעוניין בה.

תחסכי ממנה המתנה שבסופה אכזבה במקרה ו..

כל הכבוד לך!!!
באמת!!
תמיד יש תחושה שכשהחברים מתחתנים הם פשוט שוכחים אותך... וזה כ״כ מעציב וכואב. אפילו רק על החברות (בשורוק).
במיוחד שכשחברה מתחתנת תמיד יש את התקווה שהנה, עכשיו נפתחה עוד דלת שממנה יהיה אפשר להכיר אנשים - ועוד בדרך נעימה שכזו..

בקיצור, כל הכבוד. ממש ממש. לא מובן מאליו.

נסה אולי לשאול מכרים, להגדיל את המעגל החברתי גם..

הצלחה, שמחה וישועות בקרוב, אמן.

יותר מבוגר ממני אפילו.
וכן, היתי במצב הזה גם.

אל תתיאש!