פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 705)

למה לעזאזל זה משנה?

אתה לא יודע שעושים פסיכומטרי כדי להתחתן?!

תיכון לא אומר כלום.

אם היא מרגישה שיש להם הרבה דברים במשותף ושיח נעים וערכים זהים ונחמד לה איתו זה מה שמשנה.
היא צריכה שיעבוד בעבודה של גאונים...?

בגדול אני מסכימה שרמה לימודית זה לא דבר משמעותי ככ, וחלילה היא ממש ממש לא חושבת שהוא טיפש, ההתלבטות היא אם זה אומר משהו מעבר לרמה לימודית?
לפעמים לכיתות האלה מגיעים גם חבר'ה עם בעיות התנהגות.. לקויות.. וסתם מעניין לשמוע ממישהו שמכיר או אפילו היה שם מה זה אומר..

לא זוכרת ששמעתי על מישהו שלמד בכיתה כזאת בגלל בעיות התנהגות וכדו'.

אבל הייתי בכיתה קטנה והכל היה בסדר מהבחינה הזאת.

יש גם גאונים מצויינים עם בעיות התנהגות. כשהם ילדים מחליקים להם את זה עד שהם הופכים לפרופסורים באוניברסיטה והטירוף מתפרץ לכל עבר.

אני כותב מניסיון כי הייתי ילד במב"ר וגם סיימתי תואר באוניברסיטה. תבדקי אם יש לבחור שאיפה לעשות דוקטורט.

"נודע לה שלמד במב"ר"....  זה בערך כמו נודע לה שהמורה אסתי בכיתה ב' אמרה לו שיביא חתימה מההורים...

 

זה אומר שלא הלך לו טוב בחלק מהלימודים. לא אומר שום דבר על בעיות התנהגות וכד'. 

 

אז היא יכולה לבדוק עניינית, אם הוא בחור חכם ברמה שמתאימה לה; מה הוא לומד או מתכוין ללמוד וכד'.

 

אבל זה עצמו, לא מדד.

 

 

על זה שסיימתי תיכון בלי תעודת בגרות

קודם כל- ממש סליחה אם מישהו נפגע מהשאלה. מרגישה שהיא נלקחה למחוזות רחוקים קצת.. רק חשוב לי להבהיר שזה ממש נשאל מחוסר ידע על זה ורצון לברר..
מה לעשות, כשנמצאים בקשר טרי, הכל רגיש וכל דבר קטן יכול להעלות תהיות וחששות..
ולעניות דעתי זו כן נקודה שמצריכה בירור, לפחות מתוך מקום של הבנה מה זה אומר..

וסתם נקודה שעלתה לי- בדור שלגיטימי כ"כ לבקש תמונה ואפילו לפסול בגללה, אז דיי ברור שלשאול גם על דבר כזה זה לא מוזר;)

תודה רבה ושוב מתנצלת אם מישהו נפגע..

סתם תהיתי עד לאיפה מגיעים ברמת הרצון למושלמות ובסיבות לפסילה

עקרונית זה כיתה עם תעודת בגרות רגילה ולא מעבר, זה יכול להיות כיתה שלומדים 21 יחידות ולא 30 במקומות מסוימים ויכול להיות מקום כמו מכון לב שזה 50 יחידות ולא תואר.
אז ברמת העיקרון, היא יכולה לגגל מה זה אומר בדרישה הלימודית במקום בו הוא למד.

יתכן שהוא הלך לשם כי היה לו קשה ללמוד, יתכן שהוא הלך לשם כי הוא לא רצה להשקיע בלימודים ויתכן שההורים שלחו אותו לכיתה כזו כי לדעתם דברים אחרים חשובים יותר מהבגרות.

וכעת אוסיף עניין אחר:
רמה שכלית חשובה כדי שבני הזוג יוכלו לשדר על אותו גל, ולכן הגיוני שלא יהיה פער עצום באייקיו, אבל מותר הפרש קל.
השקעה לימודית, כולנו חושבים שיש תקופות בתיכון בו זה בסדר לזרוק ולכן אני לא חושב שיש פה בעיה, אלא אם כן רואים גם היום שאין לו כח להשקיע במה שצריך ואז זה עניין אחר.
מבחינת הקשר ביניהם, מתישהו הם אמורים להגיע למצב שהם יכולים לשוחח ביניהם גם על נושאים רגישים, אז הפחד משיחה בנושא לא אמורה להיות לאורך שנים.

ולסיום, מה שהערת על תמונה זו נקודה לדעתי נכונה, אין סיבה שמדד היופי יהיה המדד היחיד הקובע.

בהצלחה שיהיה לה בהחלטה

אם הולך להם כבר סבבה מה הבעיה??
כאילו אם היא יוצאת איתו וטוב לה והיא לא ראתה חיסרון נקרא לזה בחוכמה שלו אז מה הבעיה?
זה יכול להיות גם שהוא לא השקיע בתיכון ולכן זה קרה יכול להיות אלף סיבות לא צריך להגזים.
הוא גם יכול להיות חכם זה לא סותר.
יצא לי ללמד תלמידה בכיתת מבר הכל בסדר אצלה פשוט היא לא משקיעה מספיק כנ"ל השירשור עם החינוך המיוחד תנשמו לפני שאתם פוסלים .

ושואל מתי נוח לה שהוא יתקשר.

ואם זה מתאים אז קובעים בזמן הקרוב שמתאים לשניכם.

אין יותר מידי חוקים...

להיות טבעי.

בהצלחה רבה! ⁦⁩

בהחלט, מדויק

היה זורם? היה טוב? זה אומר שאתה רוצה להיפגש שוב,נכון? ומנסתם לא תרצה לחכות עוד שבוע, נכון? אז הדבר הטבעי מבחינתך יהיה ליצור איתה קשר בצורה הנוחה לך ולהגיד לה מתי אתה רוצה להיפגש..

*לפעמים דווקא לשאול זה הכי טבעי, מי אמר שצריך להחליט לבד? ואל תשאל מה אמורים לעשות, תשאל מה היא רוצה לעשות..

למשל, להתקשר יום אחרי ולא למרוח עד שיהיה לו נח...אפשר לשאול מה היא תרצה לעשות אבל אם היא לא יודעת שיהיה לו גם רעיון, אחרת לא יצא מזה כלום...

תודה רבה לכם

זה כח הטומאה שנקרא אסטרולוגיה...

אבל אני אישית הייתי בורח

(אני לא רוצה לחפש אותה לפי קריטריונים בכלל, ובטח שלא כאלה)
וזה נותן לי מושג כלשהו על סדרי העדיפות של השדכנית בזיהוי התאמה.

כל אחד שמשדך לי בודק לפי קריטריונים שחשובים בעיניו.
ויש שדכנים אחרים שיתאימו לפי מקום מגורים או עדה
הדבר היחיד שאולי מפריע לי זה שאולי יש בזה מקום של איסור

לזה מקום כי למזלות יש משמעות לגבי האופי, אבל אני חושב שפחות טוב לבנות ככה את ההתקדמות בחיים- על עצמי אני יכול לומר שצעד כזה או אחר, לצעדים משמעותיים עוד יותר, חייבים להגיע ממקום של בחירה אמיתית
אז גם לגבי מזלות נראה לי שעדיף להתייחס לנתונים האישיים וקווי האופי, ועל פי זה יותר חכם לבנות מהלכים

היא כן.
אני מתלבטת אם זה אמור להפריע לי לשמוע הצעות ממנה.
בטוח כשאפגש עם בחור לא אחשוב לעצמי שאנחנו מתאימים בגלל החודשים שנולדנו בהם.... לי זה לא אומר שום דבר.

אפשר לשמוע מה שהיא מציעה ואחרי זה את יכולה לסנן שוב ברמתך
אבל אם התחושה שהיא מציעה לא לעניין אז שווה אולי לוותר ולחסוך כוחות, כי יכול להיות שזה גורם לה להנפיץ הצעות לא קשורות

חסר משמעות.

על מזלו ונפשו של האדם מתוך העמקה בתורת הסוד ובתורת הנפש, מתוך שימוש תלמידי חכמים

ולימוד תורת הסוד בצורה נקייה וטהורה..

 

 

באותו מזל (מה שלא עובד לפי האסטרולוגים- ככה גילינו בארוסין) ואחלה לנו 

ממש לא הייתי מציע לחשוב על זה, או לעבוד עם מי שפועל ממש לפי זה

ישראל מעל המזל..

שווה ללכת לחתונות רק כדי לעורר את הנקודה הזאת.

[לקח לי קצת זמן להבין את ההודעה..]

 

ר' אברום אמר פעם, שמתוך שיש האחריות על הבית, יש גם האחריות על הציבור..

 

כשהאדם שלם יותר, גם העשיה הגדולה והברוכה יכולה להתברך - כמובן בשימת לב שלא מחליש בגלל זה את הבנין של הבסיס הבֵּיתי...

 

 

מאחל לך הצלחה רבה בשמיעת הצעות, והעיקר במציאת ההצעה המתאימה.

 

[אולי תכתוב קצת על עצמך - שמא למישהו/י תעלה הצעה..]

חחח סתם.
קודם כל תודה, אמן!
נגלה טפח ונכסה אלפיים אמה(פרטים נוספים בפרטי)
בחור בן 19 וחצי שיעור ג' בישיבה גבוהה מוכרת(סיימתי בגרות-פשוט מוקדם) בעל תשובה הרבה שנים(לבד), עולה ישן(במשקל עולה חדש), דוס חרד"לי, עוסק בתורה-ללומדה וללמדה לעמ"י מסגרות שונות. בחור איפר מחד ומחושב מאד מאידך, שמח מאד אך גם רציני. אה וגבוה מאד ונאה מאד ובלה בלה בלה. מסור בכל כוחי לזולת ולכלל, בעל חלומות ושאיפות גבוהות, בעיקר בעולם התורה. אוהב לדעת הכל וללמוד על הכל, לכתוב שירה וסיפורים ולאכול(על אף מראי הצנום שעלול לתעתע). ליטווק עם המון רגש קיומי לעבודת ה'.אוהב אנשים מלאי עניין,אנשי שיחה.

[שלא לדבר על ה"בלה בלה בלה"... שבוודאי יעורר סקרנות אצל מי שתתענין......]

 

הצלחה רבה.

 

תעדכן מי הזוכה המאושרת.

זה לומר הכל בלי לומר כלום

זה יפה.
ברוכה והצלוחה

זה בדרך כלל בחורה לחוצת חתונה. עכשו גליתי אתזה בלשון זכר....

כל אחד מכיר את הצד שלו..

(והסתדרתי תודה לכל מי שפנה בפרטי)

ולא, לא מתגייסים בנוב' (ברוך ה'...). מתגייסים באוג'

@ההוא גברא למשל. אאל"ט

אתה ו- @זאת עם השם

יבוא יום וידעו כולם, נוב 17 פז''ם עולם!

ואם תחפשי אותו, לא תמצאי לעולם...אם ישלו אופי טוב, לדעתי חבל לשלול על החיצוניות..ובתכלס לא היית יוצאת איתו מלכתחילה אם לא היה מינימום של משיכה...פשוט תנסי להשלים עם המראה החיצוני. ותביני שזה כלום לעומת האופי...

שתמשיכי להפגש איתו. תוך כדי תנסי להבין למה באמת זה מפריע לך, תתבודדי על ותתפללי על זה. אם מצאת בחור שממש טוב והדבר היחידי זה גובה ובהירות עור תתפסי ואל תתני לזה לברוח.
אנחנו הרבה פעמים נותנים לחלום שלנו להפריע בפרטים הקטנים והלא חשובים. תנסי להשתחרר מזה.

גם בלי לדוש בזה (ואולי בעיקר בלי לדוש בזה)
פתאום דמות הגבר האידיאלי שלך תיעלם, ותתפוס את מקומה הדמות שלו.
לכי תדעי

צריך שאני מבין שאולי יש מה לתת עוד קצת זמן כדי לראות אם החיבור מתקדם, כי בהרבה פעמים בצמתים כאלה אפשר להגיע למפגש שמדלג על העיכובים- כמובן שכדאי גם פגישות חווייתיות יותר וכו'

אבל בשורה התחתונה אם זה לא מרגיש כמו שצריך, וחסר את נקודת החיבור אז שווה לחשוב על ההמשך

זהו שיש חיבור ויש כבר רגש רק יש תהיות שאני מנסה לסדר לעצמי את המחשבות האלו ולא להמשיך את הקשר ובסוף להפגע יותר אלא לברר את זה עכשיו

סבבה זה הכי טוב
פשוט יש תחושה לפעמים שמפריעה להתחבר אבל בסוף זה נקודה קטנה ביחס לכל הקשר, ויש מקרים שזה רק אינדיקציה לפער גדול שצריך לעכל בצורה משמעותית יותר

בכל מקרה אני חושב שכשיש נקודת חיבור מאובטח מוצקה וביטחון אז שווה לתת הזדמנות ולהזרים כמה שמסתדר

ואת הבחור האידיאלי במדוייק את אף פעם לא תמצאי, תמיד יש פגמים. 

אם זאת רק בעיה בחיצוניות תשמחי שזה המצב ושזה לא משהו יותר מהותי.

ותזכרי שזה באמת לא פגם בו ,הוא לא אשם באיך שה' ברא אותו.

 

כמובן זה שטויות. גם הבָּהיר וגם הגובה.  "הבחור האידיאלי", זה לא מבחינת מראה, אלא מבחינת האדם..

 

אלא מה? שאם משהו "חוסם", אי אפשר בכח - והבחור לא צריך לסבול בגלל זה.

 

 

את יכולה לשקול בתוך עצמך; אם את חושבת שיש סיכוי שזה ישתנה בתוך כמה פגישות, לא תשימי כבר בכלל לב, אז אפשר לנסות להיפגש עוד קצת בלי לחשוב בכלל על הנושא, ולראות אחרי זמן מה אם זה עוד תופס מקום כלשהו.

מה שאתה אומר נכון וצודק ובאמת כשניפגשנו ניסיתי לשים את זה בצד אך כל פעם בוקר יש לי תהייה ומחשבה שאולי זה לא האחד ויש מישהו בחוץ שגם נראה כמו הרצון שלי..

שלי, זה לא ש"תחליטי" לשים את זה בצד.

 

אלא שאם מבחינת האישיות וההרגשה של אפשרות הקשר זה טוב - אז להתעלם לזמן מה מלעסוק בכך ולראות האם בגלל עצם הפגישות, זה נעלם. אם כל פעם תבדקי מחדש, זה לא ילך.

 

צריך להבדיל בין אם זה גורם לחסימה כלשהי, מפריע לך, לבין "מחשבה ותהיה שאולי זה לא האחד".  "האחד" - זה לא יצור כלשהו שרק צריך לגלות אותו... בוודאי שיש כאלה שנראים מבחוץ יותר בהיר ויותר גבוה, אבל הם לא הוא. האם יש מישהו שגם באופי כמו שאת רוצה וגם במראה, יתכן. את צריכה לשקול בתוך עצמך: אם הבחור הזה, כמו שהוא מצד האמת, חבל לך להפסיד אותו, אז אפשר לנסות כמו שאמרתי, כדי לראות אם לא יפריע יותר. אם הנושא הזה הוא אצלך "שריטה" חסרת תקנה.. אז מה אפשר לעשות - הבחור לא צריך לסבול.

 

תשקלי דבר מול דבר. ואם תרצי לנסות, תבדקי אם התמקדות לזמן מה בעצם הפגישות בלי לעסוק כלל בנושא, משנה את המבט.

כשאתה אומר "אלא שאם מבחינת האישיות וההרגשה של אפשרות הקשר זה טוב - אז להתעלם לזמן מה מלעסוק בכך ולראות האם בגלל עצם הפגישות, זה נעלם. אם כל פעם תבדקי מחדש, זה לא ילך" אתה מתכוון שפשוט להמשיך להפגש איתו ולא להתעסק בזה פשוט לא לחשוב על זה ועם הזמן לראות שהמחשבה כבר לא תצוף שזה הפוך ממה שאמרתי לפני לשים את זה בצד.. זה כוונתך?

תחשבי בכלל אם את באמת רוצה בו, ואם את חושבת שיש סיכוי שזה ייעלם אם תתעלמי כמה זמן ותתמקדי בקשר עצמו.

 

אם התשובה חיובית - הרי זה דבר רגיל שכאשר אדם כל הזמן חושב על משהו, האם מטריד אותי או לא, אז לא יכול לבדוק אם משהו השתנה;

 

אשר על כן, באמת נכון. אם נראה לך שיש סיכוי, אז להחליט שאת  בכלל לא חושבת/עוסקת בענין הזה של המראה במשך זמן מסוים, נניח שבועיים שלושה. נפגשים, מדברים, לא חושבת על זה. אח"כ, בודקת: זה עוד מפריע לי, אני "רואה" את זה, או לא..

אני לא יכול לדעת אם זה יצוף עדיין אח"כ או לא. את זה צריך לבדוק. אבל בשביל לבדוק, צריך זמן "שקט", שעוסקים רק במה שעיקרי, עצם השיח, ההכרות זה את זה בלי כל הזמן "לבדוק" אם המראה מפריע (כמובן, לא לסחוב כך המון זמן, שלא יווצר אח"כ קונפליקט. אבל זמן סביר).

אגב, אם אמרת לו את זה (ככה זה נשמע ממך) אחרי חודש אז זה מראה על קשר טוב.

מבחינת הרצונות, השאיפות, החלומות והתקוות- את בחברה טובה (בהנחה שרובנו אם לא כולנו שגם בבירורים כמוך אכן נחשבים טובים)

ברמה המעשית- לחשוב עם עצמך, לשתף אנשים שאת מעריכה ושאת מעריכה את דעתם ויכולה לקבל מהם.
להקשיב לאינטואיציה. יש לכן מתנה גדולה, הקול הפנימי הזה. תהנו ממנו ובעזרתו. גם עם עצמך מלכתחילה, לכתוב הדברים, זה מסדר את הראש, וגם אחרי ההתייעצות- לראות אילו תחושות ומחשבות זה עורר אצלך. אולי זה ישנה את דעתך, ואולי זה יועיל לחדד לעצמך את מה שאת באמת חושבת ומרגישה
ולהתפלל, באמת להשתדל לבקש מה' שיכוון אותך למה שטוב עבורך ולמצוא את הבחור המתאים לך במהרה.
הרבה ב"הצלחה, מחשבות והחלטות טובות!

זה נראה לך הגיוני? לי אישית כן...

כיום בתרבות המערבית המושג אהבה קצת הטשטש ואנשים חושבים שזה דבר רע...

אהבה זה דבר מעולה ומתבקש. יצר הרע זה דבר רע, ולצערנו התרבות מגדירה את זה כ'אהבה' ושואפת לזה...

אהבת ה', אהבת הריע, אהבה בין אחים, בין הורים לילדים, בין רב לתלמיד- זה דבר מעולה.
אהבה זה דביקות.

בלי אהבה, העולם לא יכול להתקיים. אבל האהבה הספציפית הזו שהוא דיבר עליה, שם לדעתי יש בעיה...זה לא האהבה שאמורה להיות בין אח לאחות, זה העניין...

החיבור שהוא עשה בין אחותו לבין אישתו לעתיד מצלצל בעייתי..כנראה הוא מתבדח.

הוא לא תיאר משהו בעייתי, לפחות לפי איך שהבנתי- הוא פשוט מתגעגע לאחותו ואוהב להיות איתה ולדבר איתה.

אלא שהוא פשוט חושש אולי הוא משווה בין אחותו לבין אשתו לעתיד- וזה מה שבעייתי כאן

אהבה יכולה להתקיים במאות דרכים, והדרך שבה אתה אוהב את אחותך יכולה להיות בעייתית...סתם שאלה שתעזור לי להבין, אתה קנאי אליה?

בעצם אני
@חושף הטרולים

החברה למעלה כבר הרגיעו אותי יפה...

חברות...

 

קשר בין אחים זה דבר מתוק מאד. וזה על מישור אחר, זו אחוה.

 

ומסתבר שהיא תוכל לעזור/לייעץ לך בתהליך של מציאת אשה כלבבך בקרוב..

 

נוקפו.

 

לא על יחס נפשי בין אח לאחותו.

שאנשים כותבים כאן דברים סתם...
זה תחביב ידוע של טרולים

אם כן זה בעיתי.
אני אוהבת את אחים שלי אבל להתרגש מכל הודעה שלה ?
ניראה לי מוגזם.

לדוגמא אני ואח שלי מאוד קרובים אני הכי אוהבת אותו בעולםםם אני שולחת לו הודעות תמיד מתפללת עליו! תמיד ההודעות שלו מצחיקות אותי! אבל בוא לא מחכה להודעות ממנו לא צריך להגזים חח
אבל אני יודעת שזה אהבת אחים נטו וזה דומה לאהבה שלי לכל המשפחהה אבל אצלו זה יותר חזק כי אנחנו יותר מחוברים והוא תמיד דואג לי ומשגיח עלי לדוג הוא יוצא עם חברים.. אני נתקעתי בלי איך לחזור הוא ישר יבוא לקחת אותי כי אני אחותו ויותר קטנה מממנו אז הוא מרגיש אחריות והוא סוג של מודל לחיקוי..
אבל איכס זה ממש לא אהבה של זוג לא יכולה לדמיין את זה אפילו.
וואי חלום שלי שתהיה לו חברה מושלמת! לפעמים באלי שקודם כל יהיה לו ואז לי כדי שאני לא אדאג חח

ובכלל טיפים מה האחות הקטנה אוהבת

לא נח ותראי איך מגיב -ברגישות או באדישות, מחפש פתרון ודואג או מתבחבש בתירוצים.
תספרי לו על מקרה שקרה לך ותשאלי אותו מה הוא היה עושה במקומך ותראי לאן הרוח נושבת..
אל תבואי ממקום של "להתקיל" אבל ודאי ממקום בוחן ורואה את הנולד..

ואם זה לא מספיק- תאתגרי אותו (לא בצורה מוגזמת כמובן...).
כלומר, דבר ראשון- אלך לפי הסדר: הוא מתקשר אלייך. הוא מדבר בנימוס? הוא מקשיב? מתפרץ לדברייך? מכבד אותך (למשל הוא הולך לקראתך בקביעת מקום הפגישה)? סבלן? נשמע עדין? וכדו'.

נמשיך הלאה. קבעתם פגישה- הוא מגיע בזמן? הוא דואג לך איך את חוזרת? הוא שואל אם את צריכה לשתות, אם את רעבה, או צריכה להתפנות? הוא בחור שמח? רגוע?
וכך במהלך השיחה את יכולה לגלות גם את שאר הדברים.
את יכולה גם מידי פעם לאתגר אותו- למשל לאחר קצת לפגישה ותבדקי אם הוא מתעצבן מהר למשל.

איך את יודעת שהוא לא 'משחק אותה' ובאמת המידות הללו הם שייכות לו?
שאלה מעולה. העצה הכי טובה היא לבדוק האם המידות שאת מחפשת הם קבועות אצלו ולא חד פעמיות...
ויש לי אולי עצה נוספת: לבדוק מהיכן נובעות המידות הללו- תדברי איתו על זה (תדברו בעקיפין). תראי מה היחס שלו לזה. ככל שאדם יותר יר"ש (באמת) הוא צריך להיות מחובר יותר למידות הללו. אני מדבר באופן כללי.

בהצלחה רבה!

באותה המידה יכול להיות שהוא זה שמאתגר ומאחר כדי לראות מה התגובה והיא מסיקה מזה שאין לו מידות טובות.. מצחיק שנתת את אותה הדוגמא לשני דברים שונים.

לדעתי הדרך הטובה ביותר זה לראות איך הוא מתנהג לאחרים ולא רק כלפייך.

בכללי- האם באופן כללי הוא מאחר. כשאמרתי שהיא תאתגר אותו- הכוונה באופן חד פעמי ואיחור לא גדול מידי.
נכון, כנ"ל- אם הבחור רוצה לבדוק אם היא מתעצבנת בקלות- שיאחר קצת באופן חד פעמי.

קצת סותר לבדוק אם יש לו מידות טובות כשהוא מגיע בזמן

ולבדוק אם יש לו מידות טובות שהוא לא מתעצבן שאת מאחרת..

מי הבטיח לך שהתרגיל לא הדדי?

לא מסכימה עם זה שצריך 'לאתגר' - לקראת נישואין וזוגיות

 

מהן התכונות המרכזיות עליהן כולם מדברים, ואת זה תבדקי אם אכן זה נכון איך וכמה.
שימי לב שייתכן ואנשים ישתמשו בביטויים ותיאורים שונים אך הם מתכוונים לאותה התכונה...

איך הוא מתייחס אליך זה לא בהכרח מדד כי הוא מן הסתם מנסה להרשים אותך.

 

תבדקי איך הוא מתייחס לאנשים זרים סביבו, בעיקר לנותני שירות- מלצרית, מתדלק,

נהג אוטובוס, קופאית. איך הוא מתנהג שחותכים אותו בכביש, כשעוקפים אותו בתור, כשעוצרים

אותו ברחוב לשאול משהו. האם הוא מנומס / אדיב / אומר תודה או שהוא רוטן / חסר סבלנות.

 

לזכור שזאת לא בושה לברר עליו גם תוך כדי הקשר בירור עמוק כמו שהחרדים עושים לפני, לשאול כל מי שעולה בדעתך שיכול להכיר אותו בלי להתבייש.

ותשאלי חברים שעברו איתו חוויות קשות ומעצימות.

האם הוא מרבה להשתחצן על הכישורים שלו או שהוא מספר גם על טוב שעשו לו או על איך שעזר לאנשים ואם זה הצגה או שזה לא יחזיק מעמד או שרואים שזה לא בא ממקום אמיתי ולכן יש להשתמש באינטואיציה הרגשית.

לפני שהתחתננו אשתי שאלה את מורי ורבי הרב צוקרמן שליט"א עליי.

היא שאלה אותו איך המידות שלי.

והתשובה של הרב היתה "ואת, סיימת לתקן את המידות שלך?".

ומאז אנחנו נשואים שנים רבות באושר.

(כמובן אני לא מדבר על בעל מכה ח"ו שזה מקרים פתלוגים שאפשר וצריך לעלות עליהם לפני)

אלא על בסיס "כימיה" בין בני הזוג.

אם את מרגישה שטוב לך איתו ונעים וזורם (ולהפך) - אז שיהיה במזל טוב. על המידות עובדים כל החיים.

זה נכון שלכולנו יש מידות לתקן,
אבל בהחלט הדבר החשוב ביותר זה יר"ש ומידות...
וכמובן- רצון תמידי לתקן ולהתקדם במידות טובות.

זה דבר שנוכח מאד יום יום בחיי הנישואין!!

חוץ מזה שזה כבר דיון אחר- הנושא כאן הוא לא האם להתחתן על בסיס מידות טובות, אלא איך מזהים אם יש מידות טובות...

אם רוצים לפתוח דיון על בסיס מה להתחתן- אפשר לפתוח שרשור חדש...

עזרתם לי

מבררים אצל חברי החדר שלו שמכירים את היום יום שלו וזה נותן תמונה על ההתנהגות השוטפת היום יומית בין אדם לחברו .

נראה לי 8 שנים

מתרשמים מהיחס, הדיבור, ההתחשבות, שימת הלב.

 

מקשיבים לדברים שהוא מספר, שואלים שאלות שמבחינתך מראות משהו לגבי מידותיו והנהגותיו - ומתרשמים.

 

לגיטימי לבקש מספר של חברים - ולשאול שאלות מכווינות, על מה שחשוב מבחינתך. למשל: הוא מתחשב? פתוח לשמוע גם אחרים? מתרגז? שמח? שתקן? דברן? נעים לשוחח איתו?..

וכיף לי איתו אבל זה לא מספיק בשביל לדעת איך הוא במידות.....

ספרדי מובהק קדום, שסבור שיש חיוב ללכת עם גרביים,

 

ובכלל אתה צריך להבין, זה לא חידוש של המשנ"ב זה פשטי הסוגיות בדיני צניעות, ולכן גם לספרדיות ההיתר ללכת בלי גרביים הוא בשופי!!! (וכך אומרים גדולי הדור כדוגמת מרן הר"י אריאל ועוד, אבל כמובן שיש עניין גדול להחמיר וללכת עם גרביים או ללכת עם חצאית ארוכה עד כפות הרגליים וכפי שנוהג היה לומר מרן הרצי"ה זיע"א, וכפי שנוהגים היום בציבור החרדל"י)

צודק מאד. ידוע שהרצ"י זצ"ל הצטער על הפסק של המשנה ברורה שיש לכסות עד אחר הברך כפי שצוין.

אך כפי הידוע לי ישנו מנהג יהודית בירושלים לילך עם גרבים. וברור שתחושתך לכסות היא הקובעת ומעידה על צניעות רבה.

בהצלחה!

בעז''ה שתחליטי את ההחלטה הטובה ביותר בעבורך

זה טוב מאוד

אני גם חצי שנה בתשובה, קודם כל זה מדהים!! ודבר שני, מה יכול להיות רע בזה?

האמת, בהתחלה חשבתי שכתבת על עצמך...אשמח להסבר על השאלה חח...

בכל מקרה, חצי שנה בתשובה זה לא הרבה. וזה לא מספיק זמן כדי לבנות בסיס יציב של תורה...זה יפה ששומר נגיעה ושמתייעץ, אבל זה ממש תחילת הדרך....קיצור תני לו להתחזק עוד קצת ואז יהיה יותר רלוונטי......בטח עדיין באורות, צריך לראות איך הוא מגיב כשהאורות מכובים

סתם

בפרטי... אבל לא.....
הבחור שהתחיל איתי השם שלו מתחיל בע׳ והמשפחה במ׳..






רגע.......
עכשיו אני רואה למי אני מגיבה

;)

פשוו יש כאלו שמפריע להן אם הייתה לו כבר חברה וכו'

לדעתי האישית חצי שנה זה מעט מאוד זמן..

יציבות אפשר לבדוק רק עם הזמן..כדי לדעת שמישהו יציב הוא צריך לעבור כמה  סבבים של עלייה והתחזקות ואח"כ ירידה וחוזר חלילה ואז אפשר לראות אם כח הרצון הוא חזק וזאת לא התלהבות של התחלה..וגם אז א"א לדעת שהעסק לא ידעך..תפילות.

מצד שני, רואים בשטח שלפעמים זה עובד..

 

בכל מקרה כרגע אמרתי לו לא בגלל משהו אישי, אבל בכל מקרה זו שאלה שמעסיקה אותי..
הם תמיד מסקרנים אותי האנשים האלה! יש בהם משהו מיוחד

הרבה פעמים הם מביאים איתם אש של התלהבות בעבודת ה' ותמימות וקרבה לה'

שכל מה שמתחשק לך זה להדבק בהם וכמה שיותר.

נמחק.

אני כבר "חוזר בתשובה" הרבה מאוד שנים, אצלי זה היה תהליך ארוך, כלומר הרצון לקיים את כל ההלכות קיים כבר בהתחלה,מרגע ההחלטה שאני מעוניין להיות איש תורה ומצוות, אבל לוקח זמן עד שמצליחים להטמיע את המצוות שיהיו חלק מהשגרה, שלא לדבר על לקבוע עיתים, תפילות וכו'.

כמובן ייתכן אדם שמצליח הכל בבת אחת, למרות שזה שינוי קיצוני מאוד והבנתי שגם לא מומלץ, אבל מי שמצליח אשריו וטוב לו.

בסוף כל מקרה הוא לגופו כך שלא אמרתי כאן כלום;p

בהצלחה

על עצמך לא רק שאתה רוצה לשמור תורה ומצוות אלא גם דרך יחסית ספציפית יותר (דת"ל, חב"ד, חרדי וכד'...).
הרבה פעמים לחוזרים בתשובה יש "מגזר משל עצמם" לכן העניין לא מגזרי אלא דרך חיים.

אתה נמצא במסגרת של חוזרים בתשובה?
אם כן, תנסה להכיר דרך חוזרים בתשובה ובעיקר עם הרב/ רבנים שמלווים.
אם לא- זה הזמן למצוא. גם מהסיבה הנ"ל וגם כי המסגרת מייצבת ותומכת.

אבל התשובה יכולה להישאר זהה.

תודה

"אני עמוסה עכשיו, יקח לי עוד כמה ימים"

אם היא לא מחזירה תשובה תוך יומיים, אני חופשי לשמוע הצעות נוספות ולהמשיך לחפש, ואז אם היא תחזיר תשובה חיובית, אני מבחינתי יכול להיות כבר תפוס.

5 ימים זה ממש ממש הרבה זמן להתלבט אחרי דייט

כמובן שתמיד יש לדון לכף זכות , עמוסה , טיפוס מתלבט , וכו
אבל זה לא צורה ,
זה קצת עינוי דין הייתי קורא לזה
צריך להשתדל כמה שיותר מהר
כי יש צד שני שיש לו צפייה ורגשות ...

מבין אותך לגמרי

אלא אם כן זה קשר מתקדם וצריך זמן מחשבה לגבי ההמשך..

בס"ד

 

הרבה הצלחה בהמשך!

ותדע שחושבים ומתפללים עליך!

 

ובכל מקרה חשבתי במהלך החמישה ימין האלו כמה פעמים לדחות על זה שהוא לא יודע לקבל החלטות..
וגם אם הוא כן היה עונה כן - זה היה קשה לי לצאת עם מישהו שככה התלבט עליי..

בקיצור - שמחתי כשזה נגמר, אפילו שלפני הסיוט של בחמישה ימים האלו דווקא עשיתי מאזן עם עצמי לגביו ורציתי להמשיך איתו..

מה זה תכנית התנ"ך היומי?

ככאלה שרואים ערך גדול בהפצת התנ"ך בכל שכבות העם,

החלטנו לצאת לפרוייקט 'התנ"ך היומי' - תוכנית לימוד פרק יומי בספר הספרים.

פורמט הלימוד הוא פרק יומי, יחד עם ביאור קצר בצידו, ובנוסף, תרשימים ייחודיים. הפרק יוגש בצורה מאירת עיניים, בתוספת קטעי הרחבה והעשרה.

הלימוד יתבצע בפלטפורמות שונות, ביניהן חוברות לימוד ייחודיות שיודפסו אחת לתקופה, ובדיגיטל, ללימוד דרך הסמארטפון והמחשב.

המטרה המרכזית שלנו היא לגעת בשכבות שונות ובגילאים מגוונים.

התנ"ך הוא ספר שמחבר את כולם, צעירים כמבוגרים, אנשי תורה ובעלי בתים, וכמובן את בני הנוער תלמידי הישיבות התיכוניות, האולפנות והתיכונים הדתיים.

אנו מאמינים שבעזרתכם הפרוייקט שלנו יוכל לפרוש כנפיים ולנסוק לגבהים חדשים.

יש אולפנות כדוגמת נוב שמיועדות לבנות שקשה להן להסתדר באולפנה "רגילה", או עם עם קשיים על רקע רגשי, או לקויות למידה וכו, או כל מיני קשיים.
הבנות שם לא פחות חכמות וטובות ובדרך כלל עוברות תהליך בניה והעצמה במקום כזה.
לכזו אולפנה אתה מתכוון?
לא צריך להוות בעיה.אם הצעת לה נישואין כנראה אתה מכיר אותה ואוהב אותה.
מזל טוב!

לכ
עורר בי ספקות שאני חד יותר וכו

חינוך מיוחד נע בין לוקויות למידה קלות שמהם סובלים המון אנשים בינהם גאונים ואפילו פרופסורים, זה יכול להיות דיסלקציה וסיקלקוליה, עד אוטיזם ושאר לקויות קשות.. זה שהיא למדה באולפנה כזאת לא אומר שום דבר, יכול להיות שפשוט היא התקשתה בלימודים, הפרעת חוסר קשב וריכוז, היפר אקטיביות ועד לקויות כתיבה וקריאה, לכן אין צורך להתרגש במידה וזה באמת מהדברים שמניתי..

אתה יכול להתענין בנחת, מה פירוש הדבר, למה..

 

לפעמים בכלל מדובר במישהי שלא כ"כ התאימה לה מסגרת באותו הגיל. יכולה להיות בחורה חכמה.

 

יכול לבדוק במה מדובר.

 

וזה שטוב לך איתה - זה לא דבר מבוטל גם כן..

 

 

איזה חינוך מיוחד זה ולמה היא היתה שם?
אני מניחה שאם זה מקרה לא קל מאד מאד כבר היית שם לב. זה לא דבר שאפשר להסתיר (לפחות מבחינת תפקוד שכלי ומנטלי).

מה אתה חושב שזה אומר?

והתורה גם נקראת שירה. "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"...
שתזכה לבית של השראת שכינה, וששירת התורה תופיע בו

70 דרכים לרצון

שתפנו..

וכשתמאפשר , לקצר את הזמן עד לחתונה.

שנה זה מלא זמן, ולשמור נגיעה זה אחד הדברים הקשים שיש...תשימו לעצמכם גבולות ברורים מאוד! זאת אומרת כמה פעמים נפגשים, ואיפה נפגשים וכו'...קשר חסר גבולות זה קשה ומסוכן...

תוכלו להסתכל 

2 הערות +4 רעיונות אפשריים - לקראת נישואין וזוגיות

במקום לדחות את החתונה לדחות הריון כדאי להתייעץ עם רב מה עדיף (סביר להניח שלדחות הריון אבל תשאלו).

תקפידו על כל דיניי ייחוד וכולי. בהצלחה

"מכורח המציאות"... אם את יודעים שזה זה, וכבר הגעתם לכך, לצערכם, חייבים להקדים חתונה, כמה שאפשר.

 

אם חושבים שלא - אז תעשו הפסקה ארוכה, ותיפגשו לעיתים רחקות בלבד, כדי לשמור על אש קטנה.

 

חבל שתהרסו לעצמכם.

 

אבל באמת, להקדים. אם רוצים, אפשר. ממש שטות להיפגש כ"כ הרבה זמן לפני כן. גם לא מובטח שההחלטה שזה זה תישמר כך.

 

 

ב. קודם כל, בראש, לדעת ולהתבונן שאתם באמת שני אנשים. אתם עדיין "זרים", עם שאתם מכירים. הקשר בין איש לאשה מתחיל מזה שנהיים משפחה. מתחיל מהנשמה, מהראש, לא נוגעים במישהו אחר. קודם כל, חופה וקידושין, התחייבות מוחלטת, אידיאל משותף של בנין הבית, נהיים משפחה. אח"כ יש לכך עוד דרכי ביטוי, בצד עיקר הענין של עצם הנישואין. 

זה משהו אחר לגמרי, כאשר ה"נגיעה" היא ביטוי לדבר הגדול ממנה, העיקרי, שנשואים, איש ואשתו, משפחה - מאשר סתם משיכה חיצונית יצרית של שני אנשים שאינם איש ואשתו.

 

אחרי שיודעים את זה, צריך גם כלים מתאימים. הענין העיקרי, הוא לא להתקרב ל"מטר האחרון". כדי להתגבר על היצר, לא תמיד מספיקה הידיעה - זה נותן את המוטיווציה האמיתית - צריך גם לשמור לא להגיע למצב שמעורר אותו מידי.

 

לכן, להיפגש רק במקומות ציבוריים. לא לשבת ברכב כדי לדבר. עדיף להיפגש בשעות היום, ומכל מקום לקבוע חד וחלק גבול של שעה לא מאוחרת. לשים לב מאד לישיבה (או הליכה כשהולכים) במרחק פיזי רציני. בלי חוכמות והתחכמויות. לאור המצב הנוכחי, עדיף לא לקחת ברכב פרטי. אם אין ברירה, אז לשבת מאחור בזמן הנסיעה - ולא להשתהות אפילו רגע כשהיא נגמרת. קודם כל מדברים בחוץ. לשים לב לגבולות במה שמדברים, לפני שקשה לשמור על הגבול.

 

כל אלו דברים שעוזרים לא להגיע קרוב לגבול, מתוך ידיעה שהגבול הזה חשוב מאד - ורע לחצות אותו.

כמה שתשמרו כך, העניינים יוכלו "להתקרר" ולחזור למצב הבסיסי הבריא יותר.

 

ומכל מקום, לא לעכב כ"כ הרבה זמן.

(קצת מזכיר לי אתזה שבשביל לאהוב אחרים צריך קודם כל לאהוב תצמנו)

באמת לא מבין בזה

פשוט זה היה נראה לי בסיטואציה מסויימת מאוד מאוד נכון

הכוונה זה לא שאין לך את זה בכלל אלא יש אבל בכמות קטנה ומצומצת ביחס למה שאתה חושב ומרגיש שאתה צריך.

ותכלס זה הגיוני כי בכולנו יש את כל קשת הרגשות/תחושות/מידות ומה שמבדיל אותנו אחד מהשני זה עד כמה אותה תכונה /מידה/תחושה קיימת ובאה לידי ביטוי אצלינו , לפעמים יש אותה בכמות מוגברת ולפעמים בדלילות אבל זה קיים ,גם אם צריך לעמול כדי לגלות אותה בפועל.

 

ודרך אגב, מה שכתבת. זאת הייתה התובנה שלי בענייני לנ"ו בשבת האחרונה

אשרייך שכיוונת..סתם

וואו. פתאום כשחושבים על זה, זה ככ נכון.
דבר מסוים שלא קיבלתי, אני נותנת ממנו הרבה לאחר ואז כשאומרים לי שאני כזאת, תוהה לעצמי איך בעצם היא מועצמת כלפי אחרים ואצלי היא במינוס.

@בת מלך!!!!
אפשר קצת הסבר מאחד מכם?

כשלאדם יש חוסר במשהו מסוים, הוא ייתן וימלא את הדבר המסוים הזה אצל מישהו אחר. (חושבת כי הוא לא חווה את זה/חווה לא בצורה מספקת ולכן מנסה להשלים ולחפות על זה באמצעות אדם אחר).

זה גם מה שהכי יש אצלך
במובן מסויים...

זה יכול להיות גם הכי חומרי לדוג אתה קונה סנדוויץ ואתה מאוד רעב אתה בא לאכול מולך עומד בנאדם שמבקש אוכל ולא נשאר לך עוד כסף
אז זה פשוט להביא לו את האוכל שלך..
יש לך חיסרון שהיה לך את האופציה למלא ורצית למלא! אבל בסוף הבאת לשני בידיוק ברגע שבאת למלא את החיסרון.

כל דבר הוא מועיל- השאלה איך משתמשים בו ⁦⁩

יכלת למלא אבל ויתרת כדי שהשני ימלא לפניך

מאשר להתמלא ולא לתת לאחר את מה שאני צריך.
יצאתי מסובך ⁦⁩

יכול להיות שלוותר זה ממלא יותר בטווח הרחוק כי באותו רגע זה מה שרצית את בטווח הקצר לא הכי אבל בארוך כן.

לחוש ברגשות השני ולרצות למלא את החסר של הצד השני. "הלוואי שאפסיק למזוג מים לכולם רק כשאני צמא ובאמת אראה מה חבר שלי צריך". (הרב נחמיה לביא זצוק"ל)

ומאחורי המשפט מסתתרת נשמתו הענקית של הרב נחמיה לביא הי"ד...
שנזכה לחיות ככה- מתוך חשיבה מתמדת על האחר!

(ומצד שני היה ראוי לפתוח לזה שרשור נפרד ולהעביר על זה שיעורים לגודל חשיבותה של הפסקה. סומך עליכם שתדעו לעצור להתבונן ולהכיר בחשיבות הדברים)

"הרבה צריך האדם לעמול עד שיצוייר לו כראוי שיש במציאות עולם זולת מציאותו הפרטית של עצמו, וכשידע זה כראוי רק אז יוכל להשיג את בוראו.

אם כן מה ש "ואהבת לרעך כמוך" היא כוללת כל התורה כולה , היינו גם כן יסוד האמת ודעת ה' יתברך."

(פנקס י"ג, פסקה פו)

הפרי.

שאם אתה חש במשהו שחסר לך - אז אתה אומר לעצמך, הנה, כעת אני מרגיש מה פירוש שזה חסר, אתן/אעזור בכך לאחרים...

 

זה יפה. דבר אצילי. שאדם עולה מהתחושה שמשהו חסר לו, למחשבה על אחרים, ולא מתחפר רק בזה שהוא צריך..

 

 

לדוגמה, שנוגעת ללא מעטים כאן מן הסתם: מישהו מרגיש שחסר לו להתחתן, מרגיש נניח קצת בדידות. ואז אומר לעצמו: כעת אני חש מה מרגיש איזה חבר שאצלו זה באמת בנפשו וכל הזמן מתלונן על זה. ישר מתחיל חשוב איך אפשר לעזור לו, את מי אפשר לשדך לו...  או סתם לומר לו כמה מילים טובות שלפחות ירגיש לא לבד [כמובן, מתאים לבנות ביחס לחברותיהן לא פחות..]

 

 

בהצלחה!

אתם ביחד, שניים מול העולם. וכל מה שמסביב פחות מעניין. מעניין רק מה טוב ונכון לכם, זה הכול.

כשהאח זורק משפט, תתפסי את העיניים של האיש שלך ותקרצי לו; הרי שניכם יודעים שזו שטות.
כשהגיסה-לעתיד מעקמת את האף אלייך, תחייכי אליה, לא בקנטרנות, באמת מהלב, מה אכפת לך, את הרי יודעת בדיוק כמה הזוגיות שלך בריאה וטובה.

ותבטחי בעצמך ובעצמכם. אתם החברים הכי טובים זה של זו.
תזכירו זה לזו להיות סבלניים ולהתייחס בהומור, כי ראוי לשמור על יחסים נעימים עם המשפחה, כמה שאפשר.

ותחזרי לספר לנו שקיבלת בחתונה מיליון מחמאות על השמלה המהממת שלבשת, ושרקדת ונהנית!

@@הילונת, תקשיבי לבחורה החכמה הזאת^!

 

 

תודה רבה מהממת איזה מחמם את הלב ונעים לשמוע 😘😘

הוא קצת תינוק....  יתבגר.

 

הכי טוב, לחזק את הקשר בינך לבין בעלך. ל"מזלך", גם בעלך מותקף על ידו, כך ששניכם באותו צד... תרבו טוב ביניכם, תתייחסו בתור "שיתבגר" - ותתעלמו. חבל על הכאב.

 

לך טוב שיש "מרחק וכבוד", זה לגיטימי. את לא צריכה להיות כמו אחרים.

 

עוד כמה זמן הוא יתחתן, יהיה לכם יותר שקט. לא חייבים להגיע באותם שבתות לעיתים קרובות..

 

 

ב. לגבי שכעת הם תופסים את המרכז - אל תתרגשי מידי. דרכו של עולם, שכאשר מישהו עומד להתחתן, ממתמקדים קצת יותר בהכנת לכך. זה לזמן מסוים. ואל תחשבי ש"אוהבים אותה יותר".. לכלה הראשונה יש פינה חמה.

 

תשתדלו לשמור על קשר טוב עם ההורים, ללא תלות בנוכחות של האח וארוסתו, ותבנו ביניכם בשמחה. תראי שהכל יסתדר בטוב, ולכל אחד יהיה את מקומו.

שבינתיים מתעקשות לעשות לי בושות באתרי הכרויות למרות דרישתי שלא!

@משיח נאו בפומ! החלטתי להשתמש בסמל שלך כהקפצה

*רק נראה לי שמחקו לנו את השירשור....

נכון