היא תושבת עראית, בספק אם יהודיה..
לא יודעת איך קיבלו אותה להיות סייעת בכלל אבל ניחא..
מדובר על מעון פרטי בלי השגחה של משרד החינוך.
(גם הנרצחת לא יהודייה אם הבנתי נכון)
)? שלחו לי תמונה של מישי כזאתבחור שחיפש חבר, מצא חבר והתאכזב.
חיפש הבנה, חיפש אהבה
חשב שמצא,
בסוף התברר שטעה.
כנראה שזה לא היום, אין מי שיבין אותך.
אומרים לו אולי אחרי החתונה תמצא את שאהבה נפשך
את שתבין נבכי נשמתך
אולי.
לבינתיים האכזבה רק אוכלת.
ואף מאיימת
אולי לעולם לא יבינו,
ואולי אין באמת כזה דבר אהבה?
ואולי, אולי אחרי החתונה.
(על הלחן של בן ארי - ממך עד אלי
נכתב ביום שנפל האסימון והאכזבה)
אני צב ללא בית / הסרת מעלי קורת גג
דג ללא מים / מחפש אותך ולשווא
מר כמו יין / מתוק כמו מיטב הסוכר
עב מזיל מים / אני אפילו לא נרטב
ברחתי ממך עד אלי - ולא מצאתי כלום
עומד בפתח הדלת, וכבר רוצה לרחוק.
עוד שנה או שתיים / אומרים יבא החלום
האכזבה כאן לעיניים / אולי זה לא היום.
שמישהו יבין בינתיים / פשוט עכשיו קצת איום
בלי אהבה בלי שמים / נשאר לבד קצת יתום.
ברחתי ממך עד אלי - ולא מצאתי כלום
אתה דופק לי בדלת, אני מתאמץ לשתוק.
אל תסתר פניך ממני, תקוותי היית,
רק תסתר פניך ממני, אכזבתי פרצת.
ברחתי ממך עד אלי - ולא מצאתי כלום
עומד בפתח הדלת, עוד לא מעז לדפוק
ברחתי ממך עד אלי - ולא מצאתי כלום
שואג בפתח הדלת, ואת יוצאת פתאום...
הוא דיון בפני עצמו...
עכ"פ, תודה!
נשמע גם כאיש 'מלא אהבה', ומאידך לא טיפש שנותן לחיפוש אהבה להוביל אותו לחברויות שלא מתאימות לרמה שלו. שאפו
גם הסיומת המפתיעה מעוררת ניצוץ מהמם...
"מתוק כמו מיטב הסוכר" - הכוונה למתיקות מלאכותית מזויפת או לפחות לא אמיתת דיה??
נחמיה96
תהלים בלנ"וא - י
יא - כ
כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב
קיג - קיח
קיט - קכא
קכב - קל
קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.
אני די חדש פה. אז אהלן כולם
סתם צריך לפרוק
אני אוהב ללכת להופעות רוק ומטאל. להשתגע ממש ולהנות מההופעה.
פשוט חולה על המוזיקה האיכותית הזאת!(כן כן, טעם וריח וכו'...)
איפה האחת שלא תבכה לי שהשירים שאני שומע עושים לה רעש מדי, שבאמת תאהב את זה?
או אפילו היא תהיה חלום שהתגשם, ונצא יחד להופעות?
הבהרה. אני לא בא לצאת פה איזה פתית שלג עם טעם מיוחד במוזיקה.
ברור לי שיש כאלו שאוהבות את זה. פשוט לא מוצא אותן
יש בקרוב הופעה של להקה שמגיעה מחו"ל ואני מתרגש
זהו. יום טוב לכולם\ן
אוהב לרקוד. כן.
גם עם חילונים, פחות עם חילוניות.
רוקד בכיף שלי, נהנה מהמוזיקה, מהשיר ומהאווירה.
לא מסכים עם הבוהמית.
אני אוהב גם הופעת ישיבה(שיעני, יושבים בכסאות) של ישי ריבו(שגם בהופעות שלו הייתי ואני מת עליו)
אבל יסלח לי ישי ריבו. האווירה והאנדרנלין שיש בהופעות כאלו פשוט כיף מטורף.
יש משהו בקהל שאין לך בהופעות אחרות. בהופעה האחרונה שהייתי, באתי לבד. ותוך שניות, פשוט תוך כדי שירה. אני מוצא את עצמי שר ורוקד עם חבר'ה שפשוט היו מסביבי באיזו אחוות חברים למוזיקה שקשה להסביר
לא היה שום קטע של מיניות או פריצות בהופעה. פשוט אהבה ללהקה ולמוזיקה
איפה הבחור שאוהב לרקוד בלט, החלום שלי שירקוד אתי ביחד.
אולי לא ההשוואה הכי מושלמת אבל הרעיון נראה לי ברור, היא לא חייבת לאהוב את כל מה שאתה עושה, מספיק שזה לא יפריע לה.
לא כל כך מקביל. עובדה שבקהל החילוני החלוקה היא כמעט 50:50 מבחינת גברים ונשים.
ככה שזה פחות עניין של מגדר, כנראה.
משהו בציבור שלנו נרתע מהמוזיקה הזאת. אני גם לא מכיר הרבה גברים שמתחברים לזה.
ברור לי שהיא לא חייבת. אבל זה יהיה פלוס ענק להיות באותו ראש מוזיקלי.
מבקש אמונהמה זה רוק?
דייר סטרייט ופינק פלויד או נירוונה (לארץ הם כבר לא יגיעו...)?
מה זה מטאל?
איירון מיידן או דת' מטאל?
גם אתה מבין שהחלק הימני יותר קלאסי מהשמאלי.
אין מה לעשות, המיינסטרים מכיל את הרוב,
וכנראה דוסיות פחות נמשכות לזה.
כנראה שבדוסיות יש עדינות מסוימת,
שפחות מתאימה לסוג המוזיקה הנ"ל.
(למען הסר ספק!
אני לא בקטע בכלל, רק מזדהה,
חוץ מהסולו גיטרה של סולטן אוף סווינגס,
שזו בחינה אחרת, גבוהה מאוד...)
עוד ישמע בהרי יהודה🎶🎹🎵🎼🎸חיהל'הבס"ד
תחושה שנפתחו שערי שמיים וירדו שפע של זיווגים לעולם..
חיהל'הלב טהור:)היי את/ה חייב/ת לראות את הפרויקט הזה בGiveback:http://www.giveback.
ואם נגיד ממש חם מחר בירושלים,
יש לכם רעיון למקום סגור ממוזג ונחמד שאפשר להעביר בו מס' שעות?
תודה!
סנטר וואן,
מאפיית אנג'ל יותר שם למעלה וכו'..
או סתם לאיזה באולינג או סנוקר....
בתקופה האחרונה גיליתי שאני צריכה לפתח עין טובה על הדברים שיש לי ולמרות שלא הכל טוב, יש מלאא טוב!
1. אז היה עניין כספי שהייתי מודאגת ממנו, אבל בהפתעה גמורה ה' סידר את זה בצורה מושלמת שאני לא זקוקה לעזרה מאף אחד!
2. הייתה תקופה לחוצה ומלאת תסכול וברוך ה' הכל עובר ברחמי שמיים
3. גיליתי שאני יכולה להישאר עוד בעבודה הנוכחית שלי למרות שהחוזה עומד להסתיים
4. ממש רציתי להתפלא מהבריאה, לראות את היופי בפרחים ובטבע, משהו שהיה לי קשה, ובימים האחרונים אני מרגישה שזה עובד!
והאמת יש עוד הרבהה!
שה' ימשיך לעזור לי להמשיך לראות את האור והדברים היפים והטובים. אמן!
עם התקדמות כזאת בטוח הקב"ה יראה לך ישועות
(אצלי תמיד שהייתה תקופה שעבדתי רציני על עצמי, תמיד הגיע איזה שידוך טוב.. לא שצריך לעבוד לצורך קבלת פרס. אבל זה תמיד נחמד 
)
דעתן מתחילאחרונה
ממש כדאי להגיע למצב מאוזן,
שלא חותכת את עצמה....
זה לא בריא גם בלי קשר לנישואין.
לטפל, פסיכולוגית ותרופתית. זה לגמרי יכול להיות שלב שעובר.
אח"כ, כדורים בפני עצמם אינם דבר חד משמעי. תלוי בשביל מה זה, תלוי מה המצב עם זה, כמה היא כבר מאוזנת במצבה הכללי.
אם זה יכול לעודד אותך, הכרתי מישהי (סייעתי לה קצת בעבר), שעברה דברים כאלה, ואח"כ התחתנה עם מישהו מצוין.
תפוח יונתןלהיות אלמן זה יותר קל מלהתמודד עם אדם שחי על כדורים?
יש גם מצבים של סכיזופרניה קלה יחסית למאניה דיפרסיה. ויש התקפי מאניה שיכולים להיות הזויים ("אני המשיח/ה" וכו')
הדוכס מירוסלבמה יקרה אם יפרד ממנה
מה יקרה אם הלחץ לפני החתונה
איך בונים קשר טוב עם אדם שלא יציב בנפשו
הקו האדום שלי תמיד היה הקפדה על מידות טובות וערכים ובכלל התנהגות בדרך ארץ. בעיני זה די מפצה על הסיבות של הכדורים, כי אין איזון נפשי יותר מזה.
כשהיא סיפרה לי על ההתמודדות שלה זה אפילו גרם לי לחבב אותה יותר, כי אנשים כמוה מחפשים אהבה וקרבה יותר מכל וככה הם מגיעים להבחנה בריאה בין עיקר לטפל. אני מודה שאח"כ חשתי קצת הקלה כי הסתרתי את הבעיה שלה מההורים שלי. המשפחה שלי הייתה די פרימטיבית ביחס שלה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה והאנשים שמטופלים.
מאז הספקתי גם ללמוד קצת על המנהג הזה לחתוך את הגוף והאמת שהשד איננו נורא כ"כ. זה לא חייב להיות משהו פסיכוטי שמצדיק אשפוז בכפייה ח"ו. אם יש מספיק פתיחות, אז אפשר גם להתמודד עם זה בצורה טובה בתוך הנישואין.
הייתה תקופה שהייתי פוגע בעצמי (פיזית)
ברוך ה' השתחררתי משם.
לא הייתי רוצה להתקרב לאזור הזה שוב.
(לפחות שאחד מבינינו יהיה נורמלי 
)
להודיע ולהמשיך ככה. אם הבחור יבחר להמשיך למרות זאת, אשריו. אם את חושבת תמיד על זה שהקשר הנכחי יגמר ואת סתם מעבירה את הזמן עד שתחזרי לבחור הקודם, זה כבר ממש לא מוסרי בעיניי.
אם זה סתם קופץ לבקר בראש לפעמים, ניחא. לא חייב לספר כי זה משהו שיעבור.
הילוששהיי..
חברה שלי שאלה אותי ואין לי מושג מה לענות..
היא פגשה בחור שקורא לעצמו דתי, אבל היא לא בטוחה אם הוא לובש ציצית.
אני אתאר קצת, אולי תבינו דרך התיאור גם את הסגנון. הוא מתפלל 3 תפילות ביום, שחרית משתדל במניין מנחה וערבית לא.
לא ממש קובע עתים לתורה, כשיוצא לו לשמוע סרטונים בפייסבוק אז הוא שומע ואם לא אז לא. בקיצור, מאוד כללי.
אז פגישה שנייה היא שאלה אותו השאלה הכי פשוטה, האם אתה לובש ציצית?
הוא התחיל ואמר שהוא יספר לה משהו והיא אמורה להבין מהסיפורים את התשובה.
הוא סיפר לה את הסיפור של דמא בן נתינה- משהו שקשור בכלל לכיבוד הורים, ועוד סיפור על פרה בעלת המום..
היא, כמוני גם, לא הבינה מה התשובה שלו, אז היא זרקה ניחוש ואמרה אז אתה כן לובש ציצית,
הוא אמר איך הבנת את זה? היא לא ידעה לענות,
אז היא אמרה אוקיי, אז אני מבינה שלא.. הוא: 'איך? הרגע אמרת שכן..אז תחשבי על זה.. התשובה הייתה בתוך הדברים שלי.. '
מה אומרים? לובש ציצית או לא?
כמה זניח עולם הדייטים
ע מהילוששחיהל'הלהגיד לו "תפסיק לבלבל את המוח, שאלו אותך שאלה פשוטה. אתה בדייט לא במשחקיה"
עם חרדות כאלה אפשר להגיע רחוק...
הרי זה דבר נדיר מאד - אם כבר, אולי ישפיע עצם זה שיש לא כ"כ מעט גירושין? הבעיה, כשהיא נפגשת, זה שמא היא תרצה להתגרש ושמא בדיוק תהיה מסורבת?... חושבני שמי שניגשת כך לפגישות יש לה בעיה.
אלא מה? צריך להיפגש בשמחה, לבדוק היטב ובנחת, להיות נכונים לעבודה משמחת בנישואין - ולא יצטרכו להתקרב אפילו לכך בעז"ה.
ואני לא מאמין שרב רציני אומר שזה "פתחון פה לחילונים".... בינתיים, עצם הבעיה של גירושין, נובעת בעיקרה מהתרבות ה"חילונית" של חוסר בלעדיות של הנישואין. מההפקרות. "חתונה דתית" זה לא איזה טקס, אלא משמעות עמוקה, מציאותית, שמאותו רגע נהיים איש ואשתו ועד אז שני אנשים שונים. זה בסיס של הכל.
אמירה כזו היא הרבה יותר קיצונית מאשר לומר שבגלל שיש תאונות דרכים, צריך להוריד מהכביש את כל כלי הרכב, ולחזור לעגלות עם סוסים. או שבגלל שיש גניבות, אז צריך פשוט לחוקק שכל אחד יוכל לקחת מכל חנות מה שבא לו בלי לשלם ובלי מחוייבות...
בעולם יש עוד בעיות. יולדים ילדים ולא נמנעים מכך שמא ח"ו יקרה משהו בלידה או יקרה לילד משהו בחיים.. יוצאים לנופש ולא חוששים שמא בדיוק טיל מהצפון יפול להם על הראש... וכן הלאה.
לא יתכן, שדווקא בעניינים הכי מהותיים ומשמעותיים, יהיה אפשר בקלות להציע "פיתרון" לא רציני והרסני, ע"י הפחדות שווא.
בעבר כשהייתי שומעת סיפורים על עגינות זה היה מלחיץ קצת..
אבל תאמת היום, עם כל העזרה של השיימינג שנעשית ע"י בית דין במקרים קיצוניים (כידוע לך מהתקשורת),
אז יש קצת יותר הקלה...ואת רואה שהחברה מוקיעה. וזה מה שיפה בניגוד לפעם אולי שהאישה היתה סובלת לבד, היום בעידן הרשתות וכו כל העם איתה! ונגד המעגן ! וזה מקסים וגם מוביל להצלה מהמצב.
והדבר השלישי החשוב- תתרכז במחשבה על לבחור אדם ירא שמים . לא כוחני. לא דורסני. בחור קשוב. עם עדינות. ואז רוב הסיכויים שהוא מעצמו יהיה מספיק מוסרי לא לעשות מעשה אכזרי כזה.
וכמובן להתפלל לסיעתא דשמיא..
שעם אדם כזה לא תצטרכי להגיע לגירושין?....
חבל מאד להיפגש עם הנחה בסיסית שיתכן....
אבל אנחנו זוכרות היטב שגם אלו שהתחתנו והתעגנו/ התגרשו חשבו כך בהתחלה....
אז צריך שיהיה באמתחתנו, גם תשובה ליצר הרע של הפחד וההפחדה, אם חלילה הוא צץ ומציק
זה נכון שלפעמים מתמודדים כך עם יצר הרע של פחד והפחדה..
אבל הכי טוב באמת לא לעסוק בכך.
ללכת בשלוה ואומץ. את תבחרי טוב ובעז"ה יהיה לך טוב.
לצערי היו כמה מקרים בסביבתי הקרובה (מכרים) של גירושים מכוערים.
ראיתי איך אנשים טובים מטורטרים ע"י המשטרה מתלונות שווא של נשותיהן. (גם הן מודות שאלו תלונות שווא. העורך דין המליץ להן להתלונן שוב ושוב על הבעל כדי לזכות בנקודות במשפט על הנכסים).
ראיתי איך בית מתפרק והופך לזירת קרב. איך אנשים נשברים.
ואני זוכר אותם נשואים (שנים רבות) באושר ובשמחה. באמת, הייתה ביניהם אהבה ושותפות.
וזה מפחיד: מי ערב לי שלי זה לא יקרה?
משתדל לשים את מבטחי בקב"ה. אם יקרה ומה יקרה זו החלטה שלו. ומה שלא יהיה, יהיה לטובתי.
לכן, למרות הפחדים, כרגע מתמקד בתפקיד שלי ובמשימה שלי: לנסות למצוא בת זוג. השאר זה תפקיד שלו.
מכאן צריך כל אדם ואדם להחליט מה נכון עבורו או עבורה.
הבעיה העיקרית היא אנשים שעושים דברים בלי לחשוב.
לגרום לזה שהעיקר בחיפושים יהיו המידות הטובות בבן הזוג (ולא דברים חיצוניים)
ולוודא שאין לבחור או לבחורה (יש גם נשים שעושות בעיות בנושא הגירושין) נטיות לאלימות ושתלטנות, כי סרבנות גט זו אלימות לכל דבר
כמו אימרה ששמעתי פעם- לא מתחתנים עם מישהו שאי אפשר להתגרש ממנו..
צריך מידות טובות. ולהזהר מ:
שתלטנות
אובססיביות
השקפה עקומה בנוגע לקשר בין איש לאישה (היא שלי ואני מחליט עליה, ואף אחד אחר לא יתחתן איתה, היא שייכת לי )
רכושניות
כעס והתמודדות עם חוסר הסכמה
נקמנות ונטרנות
ולצד החיובי:
רחמים
לב טוב
סלחנות
אמפטיה
ועוד ועוד
נניח והיום מפציע בן \בת הזוג המיועדים לכם מן השמים,
ואתם לא תלויים בשום דבר מלבד עבודה\לימודים-
אתם מבחינתכם מתחתנים:
היום\ החודש\ עוד שלושה חודשים\ בחצי שנה הקרובה\אחר ??
בסדר גמורבס"ד
סתאםם!
ברור שבזמן הכי מהר שאפשר לארגן את הדברים.
לב טהור:)ברגועבס"ד
אם אפשר להאשים אותך אז למה לא?
יעל מהדרוםככל הזכור לי
רק זוכרת שכתבת פעם...
אבל תודה ששיתפת!
בכל אופן, השאלה שלי היא לא על האם תתחתן עם אדם לא מוכר,
אלא סקירה של המוכנות הנפשית להיכנס לחיי נישואין
לאחר שהבנת שהוא\היא המיועד\ת...
ובמיוחד אם אתה אחרי שנים של חיפוש...
...טכנית- עוד חודש וחצי ככה..
צ'ופצ'יקהלעבדך באמת!)!!מירב!!אני מרגישה לעצמי אבל אולי יש כאלו שזה לא יפריע להם
שאם יש הפרש בין בני זוג שהוא גדול, ככל שמתבגרים הפער ילך ויגדל.
שוב, זה תלוי גם באופי של האנשים, אם הבחור שנניח הוא הגדול הוא צעיר ברוחו אז זה פחות יבלוט אבל אם לא זה כאילו הבנו זוג נמצאים בשלבים אחרים בחיים נגיד כשהיא בת 37 והוא 47 לדעתי זה ממש פער..
)אממ קראתי הכל.
בסה"כ די נכון..ואפשר להגיע עם זה לעוד מסקנות..
אבל רק הצגת כאן את תחילת העובדות או הניתוח בלי להגיע למסקנות נכון?
לא ברור לי כמה הבנתי מה אתה רוצה לומר, אך לפי מה שאני מבין, אתה בעד א'? לפי מה ששמעתי מרבנים זה פחות שייך בדורנו כשיש הרבה זמן פנוי ומחפשים עומק. בעבר אנשים היו עובדים מהזריחה עד השקיעה, מרוב עמל בהפסקות באמצע היו מקפידים להגיד רק חלק מברכת המזון... בימינו כשיש תרבות פנאי ואנשים מחפשים משמעות בכל התחומים (לדוגמה פרנסה, בעבר הסבא רבה היה נגר אז כולם אחריו היו גם נגרים) וכך גם בלימוד תורה (עשרות ישיבות ומכינות שונות רק בציונות הדתית) וכך גם בתחום הזה. אז מכיוון שכיום הקשר עצמו משמעותי מבעבר, לא מדובר רק על התאמה טכנית וצריך שתהיה משיכה/אהבה/איך שתרצה באישיות עצמה.
לא כל כך הבנתי את המשפטים הבאים, השאלה מה הכוונה ברצונות ובחסם בעיקר:
(א) האם תכונת האופי (שאני מחפש) נועדה כי בלעדיה לא יכול להיווצר קשר או שבלעדיה לא יוכלו להתקיים הרצונות שלי (ולכן לא יוכל להיווצר קשר).
(ב) האם תכונת האופי (שאני מחפש שלא תהיה) היא אכן חסם בפני יצירת הקשר או חסם בפני מימוש הרצונות (ועל כן חסם בפני יצירת הקשר).
אבל ממה שכן, בסופו של דבר קשר בין בעל ואישה הוא בין הנשמות שלהם, וכשאין קשר ביניהם אז בלאו הכי זה לא יתאים לשני הצדדים גם אם יש רצונות משותפים. תחשוב על זה ככה, אם שני הצדדים רוצים שהבעל ילמד תורה, אבל הבעל מבחינה של עשיית חסד והפצת תורה ואילו האישה מבחינת ידע וגדלות בתורה, אז למרות שהרצון משותף הגישה לכל העניין תהיה שונה, כי מבחינתה לימוד לרבים זה בזבוז זמן ומבחינתו מה שהיא רוצה זה תורה פרטית... (נראה לי שהדוגמה קצת חלשה אך אני מקווה שהרעיון הובן..)
