הייתי בחתונה עכשיו והשתוללתי עם כמה חברות מפעם, כמו תיישים משוגעים שאיבדו נתח קוגניטיבי.
וכל פעם שאשה כבודה הסתכלה עלי במבט נדהם הגברתי את שגעוני ונופפתי בידיי בפראות.
וזה מצחיק שהילדה שבתוכי כל כך התלהבה מהשתוללות הזאת חסרת הכללים ליד כל אותן נשים העומדות בשער.
ונשארתי עד הסוף למרות שלא תכננתי בכלל ללכת, כי ביננו, ושיישאר בינינו- אני לא באמת מכירה את הכלה, ואין לי מושג מה השם של החתן...
ושתיתי מיץ תפוזים עם 0% תפוזים, ועשיתי חיקויים של קולולו מרוקאיים, וזהוווווווווו.
ועכשיו אני נזכרת שבבוקר הייתי בדיכאון.
איזו התהפכות יפה של יום.



) 


