פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 709)

אפשרות להתחתן - דייטים - בשלב שאכן מתכוונים להתחתן - זה כלל לא דומה. 

וכמובן, גם אז צריך לדעת שאין כל מטרה בפגישות לכלשעצמן, אלא בבירור האם מתאים לנישואין, ובלי "למרוח" יותר מידי, מעבר לנדרש.

וגם אם מישהו חשב בגיל צעיר מאד שהוא יתחתן עם פלונית, אין כל ענין/היתר להסתובב איתה שנים. 

עד שלא יתחתנו, היא בחורה זרה, אינה אשתו. אז סתם כך - לא בריא ולא נכון, מכל בחינה.

קראי שוב את הנאמר:

א. אין דמיון בין פגישות-דייטים, שהן לצורך בירור אופציית נישואין - לבין הנושא שדובר עליו של סתם קשרים בגיל צעיר.

ב. אגב שהוזכר נושא הדייטים, נאמר שגם שם, צריך לדעת שאין ענין בפגישות מצד עצמן, לא לצורך המטרה. וגם אין ענין למרוח סתם.

אז מה הקשר לשאלה אם זה אומר וכו'.

זו אמירה אמיתית בנוגע למהותן של הפגישות הללו.

בדור הזה אין כבר תום לצערנו......

וגם רבים שלא "הכי דוסים".

אינני יודע מהיכן הדוגמאות הללו.

וברור שזה דבר שלילי, מכל צד שיהיה, גם אם לא עברו על משהו באופן ממשי. זה עצמו קלקול. קרבה יתרה, לא פעם גם קלקול של העתיד במידה זו או אחרת.

אלא מה, לפעמים אנשים עושים שטויות כשהם צעירים יותר, ואח"כ מתחרטים. מבינים שזה לא שייך. כמובן, עדיף להבין מראש.

שאדם עושה הוא טוב. כל מצווה עומדת בפני עצמה.

חלק מהדברים הטובים (מידות/מצוות..)ניכרים כלפי חוץ וחלק פנימיים, אלה שניכרים כלפי חוץ נובעים גם מהפנימיות ומי שעושה דברים חיצוניים כדי לנסות לעשות רושם או להראות כזה או אחר בעיני החברה- מסכן וצריך אולי לרחם עליו אבל גם אז צריך לא לזלזל כי מתוך שלא לשמה יכול לבוא לשמה בחסדי שמים..

הטוב שבמעשה המצווה (ולא משנה איזה סוג-ניכר כלפי חוץ או לא)לא נגרע בגלל שיש מרכיב אחר במעשים או באישיות שהוא פחות טוב. 

הכי טוב לנסות ללמוד מכל דבר טוב בלי לחלק ציונים באיזה דרגה רוחנית חושבים שפלוני נמצא בעיני בשר ודם שלנו..אנחנו לא אלוקים. לכל אדם הניסיונות והקשיים שלו וטוב יהיה אם כל אחד יתמקד במה הוא יכול לעלות ולהשתפר ולא לנסות  להיות שופט כל הארץ יש כבר אחד..

וכל אחד יבחר לעצמו את מקבץ הערכים/מידות/מצוות/ שמוכרחים לדעתו להיות בבן/בת זוג/תו ויחפש בהתאם ושלום על ישראל.

תחשבי למה את שואפת

יכול להיות שבחור דוס יותר דוס ממך ואת לא אבל אם את שואפת לשם זה בסדר גמור

תחשבי מה את רוצה ותכווני לשם

בהצלחה

זה אומר שהם מוכרים גברים בחלקים? יד פה, רגל שם?

חוששת לא פעם באופן טבעי, משיחה ישירה אליה, ע"י מישהו שאינה מכירה.

יש כאלו שלא, לא חוששות; יש כאלה שכן.

גם חבר מביא חבר, זו לא תעודת ביטוח.

היא כותבת נתונים, ונותנת מספר של חברה, שתעשה עבורה בירור ראשוני.

אם מנסים להכיר בנות, לצורך מציאת המתאימה, אז צריך להכיר גם בשונוּת שלהן.... אתה רואה בעצמך שככה זה..

זה סובייקטיבי.

יש בזה קודם כל צד של בושה, צניעות, שהוא צד יפה. כתבה את פרטיה, מישהו מתקשר ישירות אליה, היא רוצה קודם "הקדמה".. חברה אומרת לה שזה נשמע בסדר. יש לה הכנה כלשהי.

וגם, ככה זה, "פחד" טבעי. איש שהיא לא מכירה מתקשר. היא חוששת. לא משנה אם זה "מוצדק" או לא. יש לא מעט בנות כאלה. זה עוד טרם הבירור אם מתאים או לא.

ואם הוא "בעייתי", היא בכלל לא רוצה להיתקל באי הנעימות הזו. 

ואכן, יש להניח שאדם רגיל לא יכניס מישהו "בעייתי". הבחורה לא יודעת. אולי זה סתם חבר שהוא לא ממש מכיר את ההתנהלות שלו בכך.

הקיצור, בנות יותר חוששות, לא פעם. קבל את זה כנתון...

החברה מקבלת את הפרטים- מעבירה בוצפ לבחורה- הבחורה אומרת כן/ לא- החברה מעבירה את הטלפון/ לא

צריך לבחור חבר שזמינה בוצפ ועירנית לעניין הזה. ואז זה מצוין.

מניסיון שלי זה ממש מציללללל !! הסינון הזה שבדרך.

אתה צריך להבין שבחורה זה אדם שהרגשת פועלים אצלו בעוצמה !!

וכל פניה מאדם זר, זה לא **סתם מילים** שמרצדות על המסך . ממש לאא.

זה מציף. זה מלחיץ שיש מישהו מול הפנים שלך חכה לתשובה ורואה כל פעם מתי את נכנסת.. זה יוצר סוג של מחוייבות לדו שיח. שזה כבר מתאים למצב אחרי שניתן אור ירוק כלומר יצירת קשר...

ולמה שבחורה תתחייב לדו שיח לפני שניתן אור ירוק ?

יותר מזה- לפעמים אני רוצצה לשאול משהו לפני שאני עונה. ונוח לי לעשות זאת דרך חברה.. זה יותר עקיף..יותר שומר..

תיקח בחשבון יתכן שבחור יענה אולי בתשובות מתחכמות, אולי ינסה להניא אותה ממה שחשוב לה בכל מיי שכנועים, בקיצור לא בא לי להתחיל להסתבך מולו. אתה לא מבין כמה זה עוגמת נפש לבחורה. אנרגיות שהולכות סתם.

עכשיו אתה מבין כמה זה נחוץ ??אתה מבין שזה הכרחי כדי לשמור על עולם רגש רענן אצל הבחורה ?

אולי זה נובע מההבדל בין נשים לגברים. אני מניחה שכך.

אתה צריך להבין שבהקשר הזה בין בן לבת דושיח זה **לא רק קונקרטי**. ממששש לאאא. תמידדד זה גם מציף רגשות..

אפילו אם הוא רק שולח לה את הפרטים ושואל מה דעתה..

אבל אם מישהו חושב שהוא לא יכול להתמודד ולהפריד את הפסולת מנקודת האמת בגישות שלהם עדיף שלא יעשה את זה... יש מלא דרשות על זה בהקשר של סוטה ונזיר אם אתה מעוניין להרחיב...

לי יש פחדים בכיוון ההפוך

בשביל שאם תהיה לה קושיא איך הוא מרביץ לה חופשי - ומה עם "אלוקיו", יגיד לה שהוא קודם....

אצלנו, כבוד האשה לבעלה מתחיל מהכבוד של שניהם לרבש"ע, יוצר האדם.

ובמקביל למשפטים הנכונים על כבוד בעלה, יש גם "מכבדה יותר מגופו" ועוד.

[במנורת המאור כותב, אם תנהגי בו כמו במלך - ינהג בך כמו במלכה..]

שמתי לב לאחרונה שהרבה אנשים לא מדברים דווקא על של רבי יצחק אבוהב.

לא שאלתי לחינם, זה לא נשמע כמו הסגנון של מהר"י אבוהב פשוט. ישר כח!

גיליתי שיש עוד כמה מנורות המאור, אם כי פחות מפורסמים (ולא זוכר של מי הם כרגע)

מכיר את הסיפור ב"אביהם של ישראל" על הבחורה שהרסה שידוכים בגלל ויכוחים כמו על מנורת המאור? (היא התעקשה שזה ר"י אבוהב והבחור התעקש אחרת, והיא פסלה אותו בגלל זה, והרב אמר לה להפסיק להפוך את הדייטים לשיעורי תורה. [אגב, לדעתי הם לא הבינו שיש שני ספרים מפורסמים כאלה])

[כמה שאני זוכר. בלנ"ד אבדוק]

השם קבע שימחו את שמו במים בשביל שלום בית.

מצד שני, כשזה איסור, זה לא שונה מהורה שאמר לבן שלו לעבור על איסור.

אני לא מדברת איתו. החלפתי מספר בגללו.

הוא כל הזמן מוצא דרכים לנכוח מרחוק בחיים שלי בדרכים שונות (אני יודעת שכתבתי לא ברור).

אני מחפשת סגולה איך להתנדף מהמוח האובססיבי שלו.

אני

אני יכולה להעיף אותו בגערה אבל אני לא ממש הטיפוס..כלומר לא

חוששת ממנו או משו

אבל רוצה שישכח ממני ויפסיק לחשוב עלי בכלל או לקוות שאולי, כי לא יהיה.

מצטער שזו הסיטואציה, מקווה שיימצא פתרון בקרוב

הוא לא יוצר קשר איתי ישירות אלא עם גורמים מסביבי...אני פועלת כדי שיחסמו אותו גם שם..

הוא לא מהטיפוסים המסוכנים .

אובססיבי לגבי , חושב שטעיתי כשלא הסכמתי ולא מסכימה להיות איתו בקשר. אבל כלום לא יעזור לו.

משטרה זה אכן מרחיק לכת וגם לא שייך כי הוא לא עושה משהו שמצדיק הגשת תלונה נגדו.

אין לך כנראה מה לעשות כדי שיצא מהראש שלו, חוץ מלהתפלל.

אל תעסקי בכך, כי אחרת את מכניסה את עצמך גם לסיפור.

כל פעם שמגיע אלייך משהו עקיף דרך מישהו, תגידי למישהו בנחת, תודה, אני לא מעוניינת, מקווה שהוא ישתחרר מזה. ותמשיכי הלאה.

[אולי אם תכירי מישהי שמתאימה לו, תדאגי שיציעו, ואז מי יודע..]

להפסיק להתייחס.

אנשים אוהבים את התשומת לב של האובססיסים ואז הם גורמים להם לחיות באשליות וגם מאשימים אותם...

אז אתם אומרים לדבר איתו..אוקי, בע"ה.

השאלה היא איך הפרפקציוניזם בא לידי ביטוי במציאות. הקפדה בכל דבר או בדברים מסויים זה אומר שבודאות אדם כזה יהיה כעסן שמאנשים אחרים ,נכון?

ונניח אשאל אותו על התכונה הזאת, 

האם סביר שהוא יגיד לי שכמשהו לא מוצא חן בעיניו והוא לא במוזה של עבודה ושליטה עצמית הוא מטגן על מחבת עם שמן רותח את מי שגרם לו לחוסר שביעות רצון?

ובעצם השאלה היא- האם סביר שיגלה לי את כל צדדי המידה הזאת אצלו?

או שבכלל אני לא מבינה את התכונה הזאת?

גם לי יש דברים שמפריעים וגם אני צריכה לשלוט על עצמי וכו'

תעשו לי סדר בעניין, בבקשה??

מה בדיוק לברר?

אם זה מופנה כלפי האדם עצמו אז זה טוב, אם זה מופנה כלפי בת זוגו או הזולת אז בספק... וזה תלוי איך זה מתבטא...

תני לו לקרוא את גן השלום, את הפרק השני שם כל הזמן...

אנחנו עדיין בשלב התחלתי של בדיקת התאמה....לא התחתנתי איתו עדיין...

ולכל אלה שאמרו שיפנה את זה לעצמו ולא לאחרים כמו @מבקר בפורום- 

כשמתחתנים ובונים זוגיות זה כבר לא "זה עולמי וזה עולמך.."..יש הרבה מאוד נקודות חיכוך, נישואין זה המציאות הכי דביקה והכי אינטנסיבית מבחינת היחד שיש מבין כל סוגי החברויות/הקשרים בעולם. איך בודקים איך האדם במקומות האלה? גם אם אפשר להסתדר תיאורטית אחרי שמתחתנים יש ילדים ובלאגנים וגם לפני זה..

ממש חשוב לי לומר שאני מעריכה אותו מאוד, הוא משכמו ומעלה ושם בכיס הרבה אחרים שהכרתי לפניו (אסור להשוות, יודעת..) אבל קשה לי להסביר את התחושה הזאת של הפחד שיש לי, כאילו פוחדת לטעות לידו..

ו @געוואלד תודה על התגובה .

אישית אני שואף מאוד לשלמות, בימים האחרונים קלטתי שאני נגוע בתכונה הזאת של ביקורתיות, שלעניות דעתי היא התגלמות הרוע של פרפקציוניזם. העניין הוא שאני שם לב שהתכונה מופנית לשני כיוונים, אליי ולחברה. כשאני מפנה אותה כלפי עצמי (וב"ה זה מה שאני עושה רוב הזמן) אני בונה את עצמי כי אני יכול להתמודד עם האמת. אך כשאני לא שולט בעצמי ומפנה אותה כלפי חוץ אני הורס הרבה מאוד. אז כחלק מהרצון והשאיפה לשלמות אני כרגע עובד על תיקון המידה וזה דוגמה ליתרון של פרפקציוניזם (בהנחה שאני כזה). אולם כפי שאמרתי, זה גורם לנזק רב ובשביל לתקן את המידה הזאת צריך לעבוד על הרבה דברים במקביל כמו ענווה, הסתפקות במועט, עין טובה, רוגע ושלווה (ע"י הימנעות מכעס ופעולה מתוך מחשבה ולא לירות מהמותן...). אז בתור אדם שמנסה להשתפר ויחסית מודע לעצמו אני עובד על כך ואני חושב שאני סובל מהנזק שאני עושה יותר ממה שאחרים ניזוקים ממני אז זה עוד מזרז את העבודה, אבל לא חסר אנשים שגם כשיהיו מודעים לכך יזניחו את המצב ואז זה יהיה סיוט... או שיכחישו את המצב ולא יעשו כלום עם עצמם...

רק על מנת שתהיי מודעת, אומרים שהערה קטנה ביותר לאישה מבעלה יכולה להרוס לה את הנפש וכל מיני דברים בסגנון, ויש רבנים שבודקים את זה בתור דבר ראשון בבעיות שלום בית, אז כל עוד עובדים על כך ויש רצון להשתפר לא אמורה להיות שום בעיה...

תארי לך מקרה שאת כל כך פוחדת לטעות לידו ובסוף טעית ואת מצטערת על זה כל כך ואז הוא בא ומעיר לך על כך ועוד בחוסר טקט ובצורה גסה (ואולי אפילו בשם התורה...) זה לא פשוט...

אם זה מעסיק אותך אני יכול להעתיק כמה דברים מספרים שקראתי שמראים כמה זה גרוע, ואנשים בדרך כלל נוטים לחשוב שהם מושלמים ולא לתקן את עצמם...

אני ממליץ לך לבדוק מה קורה במצב שאת טועה לידו, כי במהלך החיים את כנראה תטעי הרבה ובזמנים קשים והוא יצטרך לשלוט בעצמו.

פרפקציוניזם עם כל היתרונות שלה קשה מאוד..

בא לי לומר לך ולשכמותך- מה לך להיות ביקורתי כ"כ כלפי עצמך? שחרר..אבל אני רואה שאתה רואה את התכונה הזאת כתכונה מובנית באישיות ואפילו רוצה (?)אותה כי היא מקדמת..לא יודעת מה טוב כבר..אולי אין טוב ורע בזה אלא מה עושים עם מה שיש..

אני ממש מעריכה אנשים כמוך שיש להם מודעות כה גדולה ומוכנות לעבוד בפועל על המידות. אשריך ואשריכם.

זאת עבודה שנדרשת מכולם , לא רק מפרפקציוניסטים.

תודה על הטיפים.

לעניות דעתי יש הבנייה מראש של תכונות עוד מהנשמה עצמה ומהילדות (לעניות דעתי הקב"ה גורם לכך שהילדות תחזק את התכונות האלה כמה שיותר, אני מניח שתוכלי לחפש 3 או 4 תכונות חזקות ביותר אצלך ולחפש איזה אירועים בחיים שלך קשורים לזה ברמה מסוימת...), וחבל להכחיש את היכולות החזקות שיש לכל אחד, זה כמו אנרגיה גרעינית, אפשר להשתמש לחשמל ואפשר לנשק... 

העניין הוא שאני יכול להתמודד איתה בלי שהיא תצער אותי מצד עצמה (ופה נכנסות גם תכונות אחרות...), ואין סיבה להילחם בצדדים הטובים של תכונה כל עוד הם לא מזיקים, אלא יש לפעול במינון הנכון. חוץ מזה שכל דבר הוא טוב במינון הנכון...

(ד"א לעניות דעתי פרפקציוניזם היא התבטאות של מידות שונות בנשמה בנפש האדם ולא תכונה יסודית בנשמת האדם, אבל אני לא מבין כמעט כלום בתחומים האלה...)

אחרי שקראתי את זה:

האם אני פרפקציוניסט? זיהוי, התמודדות וטיפול בפחד מכישלון

ומאמרים דומים לו...

הגעתי למסקנה שביקורת עצמית מוגזת היא רעה! (גיליתי את אמריקה..)וכדאי לטפל בה במיוחד אם הגורם לפרפקציוניזם הוא החברה או המשפחה שגדלנו בה והושפענו ממנה בילדות..

שאיפה לשלמות זה מתכון לחוסר שמחה וסיפוק תמידי כי -מי מושלם?

אם אפשר לנסות ללמוד לשמוח ב"טוב מאוד" ולנסות לוותר על ה"מושלם" -הבלתי אפשרי כמעט להשגה וגובה מחירים קשים, למה לא?

המאפיינים שמציינים שם הם רק הצדדים השליליים ואני רואה שאף אחד מהם לא שייך אליי, אז כנראה שאני לא פרפקציוניסט או שאין לי את הצדדים השליליים של התכונה, אז אולי כדאי שלא תיקחי אותי בתור דוגמה לעניין...

האויב של הטוב הוא המושלם, לעניות דעתי בתור אידאל צריך לשאוף למושלם (לדוגמה למעלת משה רבינו) ובחיי המעשה צריך להתקדם לטוב מאוד שרואים באופק... חוץ מזה שזה גם תלוי בגישה, אם מישהו מצטער מחוסר השלמות אז הוא אכן בבעיה (ומה שציינתי בעצמי לעיל היה במקרים שבהם אני גורם נזק לאחרים/ לעצמי או עומד במקום, שנראה די ברור לכל הדעות שזה בעייתי וזה כנראה יותר על משקל של הרהורי תשובה ומודעות עצמית מכפייתיות...) מלבד זאת לעניות דעתי בימינו מעודדים אנשים לוויתור עצמי וצריך לעשות בדיוק ההפך...

שורה תחתונה, לעניות דעתי יש השפעה רבה לדרך שהתכונה מתבטאת וכיצד מתמודדים איתה.

כי בעניינים חשובים (כפי שרוזן ציין, מידות, לימוד תורה וכו') חשוב להתקדם, אך גם שם זה צריך להיעשות בדרך נכונה. לעומת נושאים לא חשובים כמו שכל דבר יהיה במקום המדויק או עמידה בזמנים לאירועים לא חשובים וכו'. (לעניות דעתי פגישה היא דבר חשוב מפני שזה מראה על חשיבות שנותנים לאדם השני, אז במקרה הזה צריך תירוץ טוב ולא משהו שטותי כי אז אתה מראה זלזול...)

בעיני זה באמת מפחיד!

לחיים של זוג נשוי. לא שייך ליצור פירוד בין בעל לאשתו בקשר שכל מטרתו להביא לאחדות במיוחד שכנראה הגישה הזאת לא תעבוד.

לעניות דעתי חשוב לבדוק אם הוא מודע לכך שהוא לא מושלם ושעליו להשתפר והוא באמת מוכן לעשות את זה, וגם אז צריך לבדוק שזה לא סתם הבטחות באוויר אלא הוא באמת עושה עם זה משהו כי מצוי שאנשים מבטיחים דברים ואז לא מקיימים אותם כלל... 

ומכיוון שאת אומרת שאת מפחדת לטעות לידו זו סיבה רצינית שצריכה להידלק לך נורת אזהרה, את צריכה מישהו שיאהב אותך ויהיה שם בשבילך בעיקר כשאת טועה...

אשמח שתסבירי לי למה זה לא סותר את האדישות וחוסר האכפתיות שמתוארים בעלון פה:

http://mephraim.com/wp-content/uploads/2018/05/233-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8.pdf

עמוד 2 - ביתך שלום.

שנים של סבל ופתאום בום

והעבר נראה רחוק וטוב פשוט טוב ב"ה

זה יבוא....

בס"ד

הלוואי ותצליחי למצוא את התקווה ולאחוז בה כשאת מרגישה שקשה לך...

צריך להוציא חוק פורום שלא מודיעים על חברים שמתארסים.. 

חיוששש שמחה בשביל חברה שלךך אבל פעם הבאה תזהרי.. 

אנחנו רוצים אותך מאורסת

אלא אם כן מכירים אותם, או שנמצאים בדרגה גבוהה של שמחת הנפש מכל זוג בעם ישראל שמוצא את זיווגו..

מה שלענ"ד פחות מצוי אצל הרווק המחפש הממוצע.

מאחלת לעצמי להיות שמחה בשמחת האחר כמוך!

נסה לתקוף מכיוון לא צפוי.

לדוגמא, מישהו סיפר לי שהוא רצה לברר אם הבחור שהציעו לביתו מעשן..

במקום לשאול ישירות, הוא אמר:  "הוא לא מעשן יותר מידי נכון?"   

הבחור מהצד השני התבלבל, ואמר "לא, רק מידי פעם" 

דבר שני, יותר ממה שאתה שם לב מה אומרים, שים לב מה לא אומרים.

לרוב האנשים לא נעים לשקר, אז הם מתחמקים

סתם.. אממ חח 

השיטה שלי זה פשוט לדבר עם הבחור *בלי לקבוע פגישה עדיין*

ולראות אם זורם, אם הקול שלו מוצא חן בעיניי וכו'..

שם של מישהי שבאמת מכירה.

ב. תשאל שאלות ממוקדות. לא "כלליות". ותשתדל לשאול בצורה כזו, שלא תצריך תשובה ממש שלילית. ואז יש סיכוי שתקבל תמונה יותר בהירה.

אבל כדי לא לדחות מדי. ולזרום