פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 709)

וואו נשמע לא נעים...

ברור שעל פניו זה מעצבן אבל צריך לשחרר לפעמים ,לכי תדעי גם במה החבר חולה, אלא אם כן זה הרגשה שחוזרת על עצמה..

אל תשברי את הראש כדי לצאת איתו, תני לו את הערבים שאת פנויה, ושהוא יעשה את המאמץ הזה אם זה חשוב לו...ואם הוא לא עושה את המאמץ, כנראה שזה לא זה..

היא להיזהר ולחשוב שוב על ההצעה אם לבחור יש דפוס התנהלות כזה.

ולא כל כך לטרוח להיפגש..

 

כמובן שתמיד צריך להשאיר מקום ולדון לכף זכות.

וזה לא מצחיק אחרי שקבענו להיפגש לבקש מספר לבירורים?

אם את באה לקראת הבחור ומודיעה לו מתי את יכולה, נותנת לו כמה אפשרויות, מסכימה להתגמש ולהתאמץ כשהוא לא יכול,

והוא לא עושה את זה.

 

את יכולה:

 

1. לדון אותו לכף זכות ולבדוק מתי כן יתאים לו- מה שתמיד עשיתי..

 

2. לתהות (לעצמך) מה רמת החשיבות של הפגישה איתך בעיניו, ועם איזה אנרגיות הוא מתכוון לבוא.

 

בדרך כלל בחור שמוכן לבוא לקראת, מתחשב בזמינות שלך יהיה נחמד, רציני ומכבד.

ולהיפך.

 

לא חושבת שעכשיו יש לך מה לעשות.

פשוט תסבירי לו מתי את יכולה (כמה אפשרויות)

ואם הוא לא יכול- לא חייב..

יפרגנו לו.. לא? 🙂

...

 

זה משהו עדין כזה שקשור יותר לגישה הפנימית שלו לגבי דייטים.

 

אפשר לברר את זה איתו כמו שרחפת כתבה..

פעם הבאה אם הוא מציע להיפגש על חשבון הלימודים שלך תגידי שאת לא יכולה בערב הזה וזהו. תחפשו ערב אחר ששניכם לא תפסידו בו דברים חשובים אחרים.

הייתי אומרת לו שחבל שהוא מודיע ברגע האחרון כי עשית הרבה מאמצים בשביל שזה יסתדר (ונכון שהוא בעצמו לא ידע עד אותו הרגע. אבל לפחות כדי שיבין שזה לא בסדר).

בינתיים תנסי לדון לכף זכות, אי אפשר לדעת כמה דחוף היה צריך אותו למשמרת והוא כנראה לא חשב שזה יפריע לך כל כך. עד שלא תיפגשי לא באמת תדעי. לפעמים אנשים יכולים להצטייר בצורה מאוד שונה ממה שהם. אם תראי בהמשך שזה דפוס שחוזר על עצמו זה כבר משהו אחר.. בהצלחה!!

לא נראה לי שהייתי מצליחה לראות את זה בעין יפה.. 

 

כל הכבוד לך על המאמץ לדון לכף זכות.

 

אולי תשקפי לו את המצב: לא נעים לי להגיד, אבל זה לא מראה על רצינות מצידך וזה עוד מלפני שנפגשנו.. 

מה זה הבחור מודיע שתפגשו בערב הלימודים שלך?

איפה את בעסק?

 

יש סיכוי שהוא לא היה מרוכז כשהציע את יום הלימודים שלך..

ואם הוא הציע זה היה התפקיד שלך לעמוד על שלך ולהזכיר לו שוב שאת לומדת כדי שיחשוב על יום אחר או תחשבו יחד..

 

יש לדון לכף זכות ויש להגרר לסיטואציה מתוך תחושת קורבנות.

אלה שני דברים שונים .

אבל זה חישוב פשוט: כרגע הוא לא מכיר אותך. את החבר החולה הוא מכיר, וגם עשויים לתת לו על זה בונוס מהעבודה (אולי בפעם הבאה שיארגנו משמרות יתחשבו יותר בבקשות שלו). אחת ועוד אחת שווה - הרבה יותר הגיוני להחליף את החבר החולה ולבקש ממך לדחות (מי יודע, אולי אפילו יצליח למצוא מחליף השבוע לערב שפנוי לך) מאשר לצאת.לפגישה בכל מחיר. זה לא שהוא הודיע לך אחרי שכבר התקלחת, התאפרת, התלבשת ועלית על מונית.

הוא עושה את זה לחפש את בת הזוג שלו. וברור שזה אמור להיות קודם בסדר עדיפויות שלו.

אבל הוא גם צריך לפרנס את עצמו בינתיים עד שימצא את בחירת לבו, ועדיף גם לעשות את זה במקום עבודה שבו יש לך יחסים טובים עם הקולגות. כן, זה דורש לפעמים להחליף אדם חולה. בהרבה מובנים, בשלב הנוכחי - אז *זה* צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלו.

יש טובות ויש מחויבות. כשמישהו מחליף את חבר שלו, הוא עושה לו טובה. הוא לא חייב להסכים, במיוחד בהתראה קצרה. אבל כשקבעת פגישה אתה מחויב לזמן שנקבע. לשים את הטובות לפני המחויבות זה לא תקין.

אבל נקודת ההנחה היא, שזה אמור להיות בסדר עדיפות גבוה.

בלי להתייחס לעניין של זה, שברגע שקובעים עם מישהו זה מחייב את שני הצדדים. גם אם אין קשר ביניהם, גם אם זה מישהו שלא נפגוש שוב.

הוא היה מתנדב בכל זאת להחליף את החבר?


יש בנאדם שמחכה לזה, שלו בעצמו יש לו''ז עמוס והוא וויתר על דברים שחשובים לו בשביל להיפגש איתו. אם הוא לא עובד בהצלת חיים לא רואה שום סיבה להתנהגות כזו, מינימום כבוד לזולת.

אבל גם הייתי מצפה ממנו להרגיש לא בנוח, להסביר את עצמו ולהתנצל

עריכה:
אולי בעצם לא ממש בגלל הסיבה שאתה ציינת אבל כן מסכימה שיכול להיות מצב שהבחור יעשה את השיקולים שלו (שלי אין מושג מה הם) ויחליט שכרגע הוא צריך להחליף את החבר ולדחות את הפגישה
וזה יהיה מקובל עליי, אבל שוב- במידה ויבוא הסבר כלשהוא או התנצלות על הדחייה

בלי קשר להאם הוא מכיר אותה, הוא צריך לקחת בחשבון שיש צד שני (להלן המדוייטת) שמתגמשת בשבילו, מתכוננת ומארגנת את סדר היום שלה סביב הדייט (מוותרת על לימודים לדוגמה)
לבטל, מעבר לרושם הלא מוצלח שנוצר אצל הבחורה, זה מעשה די אנוכי ולא הוגן.

אם תהיה לו תשובה שתספק אותך, מה טוב.
אם לא, תסיקי מסקנה.. במקרה כזה לדעתי זה אופי וזה לא ישתנה

הרבה זמן לא ראינוך

אבל מאמינה שה' יודע מה הכי טוב לי..
וכשיגיע הזמן זה פשוט יגיע..

בינתיים קבלי חיבוק

קשור ליובש וזה

אלא אם ברור לשניכם שזה זה.

מתנות- תלוי מה הסגנון שלה..
ספר מחשבה+ מנורה נתפסת לנסיעות
יומן מושקע
אזניות איכותיות
תכשיט
מחזיק מפתחות מודפס
מגן לפלאפון
שוקולד טוב או אוכל שהיא אוהבת
שובר בחנות שהיא נוהגת לקנות בה

הכי חשוב זה לקשר את המתנה לחיים שלה- לשים דגש על נקודה מסוימת שאתה מאד מעריך אצלה ושמת לב אליה..
בהצלחות

מכתב ארוך ויפה. אישי. נוגע.
תמיד מרגש...

בעלי קנה לי מראה גדולה לחדר.
זה היה מצויין
הוא רשם עליה משפט משיר שאהבתי,
והמסר היה סביב הנקודה -לו רק הייתי יכול לתת לך מתנה אחת הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך ואז היית נוכחת לדעת כמה את מיוחדת במינך

משו כזה.

אני קיבלתי ביומהולדת טבעת יהלום והצעת נישואין, הכי שווה...

אך לא משהו שנשאר...

מזל טוב

אותם מנסיון ] ומצד שני משהו מושקע שרשרת וכו

נקודה למחשבה. אולי אפילו מזמין בירור הלכתי מול רב.

משתדלים מאוד לא לתת מתנות ואף לא לשלם על שתייה וכדו' בזמן הפגישה. הרי אחד הדברים הדברים שאשה נקנית בהם היא טבעת. זה סוג של מתנה. נכון, בחתונה יש עדים וכו וכו ובסתם מתנה אין בהכרח את כל התנאים לקדש אשה. אבל יש שנזהרו מאוד בדברים האלה. 

אגב מאותה סיבה, כשאיש מציע נישואין לאשה כדאי לא לעשות את זה עם טבעת. ובגלל זה בהרבה מגזרים האמא של החתן קונה לכלה תכשיטים ולא החתן עצמו.

 

לכן עצתי הייתה לשאול רב.

בלי אמירה של הרי את... אין קידושין
בלי כוונה אין קידושין
בלי שתי עדים (העדים מחילים את הקניין בקידושין) אין קידושין

קידושין זה לא סתם קניין זה כאשר הבעל מתכוון לקנות את אשתו לעניין איסורי והיא מסכימה

קידושי כסף זה לא מתנה זה קניין, מתנה בכלל לא מועילה לקידושין, צריך שיהיה קניין

לא *כדאי* להזהר?

אבל הוא קיים רק בזוג שכבר הגיע לשלב של לדבר על נישואים, ושם אני מאמין שזוג נורמלי ישים לב

רק העדים חסרים, אבל עדים לא חייבים לדעת מה הם רואים כדי שהם יהיו עדי קידושין.

 

להלכה אין בנתינת מתנה ממש חשש, אבל לא מהסיבות שכתבת

המשנה ברורה אומר לא לתת משלוח מנות לגרושה,כדי שלא יהיה ספק קידושין,ולא מזכיר שם שזה חשש מאוד רחוק…

אם לא היית אומר שזה המשנ"ב הייתי בטוח שזה חומרה חדשה של מישהו שחיפש איזו חומרה אפשר עוד להמציא... מוזר שהולכים עם חששות כאלה רחוק כל כך.
(למה דווקא גרושה ולא כל רווקה?)

אני זוכר שמתי שלמדתי,לא האמנתי,כי ידוע שצריך ששניהם יכוונו לקידושין,אז אם כבר שניהם רוצים,מה הבעיה?
שיקדשו במשלוח מנות…

שולחן ערוך אורח חיים תרצה ד – ויקיטקסט

אורח חיים,תרצה,סעיף ד'
שמתי קישור,ואני גם אצטט:ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, אבל לא בהפך, שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין. אבל במתנות לאביונים אין לחוש:

המשנה ברורה מבאר שם שיגידו שהוא קידש את האישה לפני,וזה סבלונות אחר הנישואין…

זה בגלל ספק ממש או חשש שמא יגידו?

לדעת המשנה ברורה הרמא מתכוון לחשש שמא יגידו

אתה יכול לנסות להסתכל בשרשור הנעוץ
למעלה יש שם רשימה של שדכנים

שיהיה בשורות טובות!

אין הרבה אנשים בימינו שמקיימים את המשנה בן 18 לחופה, יפה לראות שנשארו עוד קצת כאלה

 

הכי טוב להתחתן צעיר בהצלחה לך

האם שיתפת את הר"מים במכינה?

כדאי לך, התהליך שאתה עובר שם הוא לא דומה לשום דבר אחר שתעבור בחייך. אתה לא נמצא באקדמיה, אתה לא עובר קורס מזורז לבניין האישיות, הקשר האישי אל תלמידי החכמים הקרובים אליך הוא קריטי.

בהצלחה אח.

בהצלחה!

חושבים מה אתה אוהב
שואלים אותה מה היא אוהבת
משלבים ביניהם

עדיף לשאול את החברות הטובות שלה.

תדע הכי טוב לכוון אותך למה שהיא אוהבת.. אם אתה לא יודע..

וגם יכולה לעזור בתכנונים;)..

(אמא/ אחות גם יכולות להיות כתובת לשיתוף פעולה)

ועכשיו להכוונה..

יש בנות שרוצות שיציעו להם עם כריעה וטבעת..
ויש בנות שלא.
אני אישית למשל לא הייתי רוצה. וכמו שאמרו כאן לפניי - הכי טוב יהיה לנסות לחשוב מה היא אוהבת, ולהעזר גם בחברה שלה או אחות..
לגבי סגנון הטבעת - תלוי בתקציב..

ותלוי גם בבחורה - אם היא אחת שלא אוהבת הפתעות - אתם פשוט יכולים ללכת לבחור טבעת ביחד אחרי שתדברו על זה שאתם מתארסים, ואחרי זה ללכת ביחד לבילוי ששניכם אוהבים. זאת יכולה להיות סעודה משותפת במסעדה,
או פיקניק..
או כל דבר שאתה יודע שהיא אוהבת..
וזה יכול להיות מול משפחה וחברים - או לבד רק שניכם..
תלוי מאד בכם ובה..


מבחינה דתית - אין משמעות להצעה הזאת.. אבל כן צריך.להיזהר עם הטבעת - אני יודעת שכשחברה שלי התארסה, הבחור הציע לה נישואין, ואמר לה ''אני רוצה להעניק לך משהו'' ונתן לה את הטבעת בתוך קופסא פתוחה..
אני מאד מבינה בזה - אולי כדאי בנושא הזה להתייעץ עם בני הפורום..


בהצלחה!!
והרבה מזל טוב🌸

בס"ד

שבוודאי לא מתקיימים כאן. החשש הוא לא באמת כזה גדול. אבל לפני שיקפצו עלי- אם זה מטריד אפשר ללכת לברר. בהחלט יש רבנים שאומרים שעדיף שלא. לי אישית נראה שזה זהירות יתר אבל כל אחד ורבניו. בכל מקרה יש מספיק רבנים שאין להם בעיה עם זה)

כדי שאם היא בסוף תתחתן עם מישהו אחר היא לא תהייה ספק אשת איש ויצטרכו לתת לגט.

מסכת קידושין מלאה בחששות רחוקים כאלה.

בס"ד

זה לא סותר שברוב המקרים התנאים לא מתקיימים.
בכל מקרה יש מספיק רבנים שענו לשאלה הזאת

בס"ד

אני רציתי הצעה ובסוף לא הייתה מסיבות אישיות אבל הוא לגמרי ידע והתחיל לתכנן.
עושים הצעה שוב, לפי מה שמתאים לכם. אפשר הצעה על חוף הים, אפשר במעיין, אפשר סתם במקום נוסטלגי לכם, זה ממש פתוח. יש שהציעו עם שיר וגיטרה, יש שהציעו עם חברים, יש מלא רעיונות ואפשר לחפש ברשת.
לגבי הטבעת- אם אתה קונה אז עם אופציה להחליף חובה. אישית ממליצה לקנות יחד אבל זה כן קצת הורס את אפקט ההפתעה
אנחנו קנינו בתכשיטי פירוב ברמת גן ומרוצים מאד. טבעת אירוסין בדרך כלל זו טבעת יהלום. אם מישהו לא יכול לאפשר לעצמו אז יש טבעות פשוטות יותר עם זרקונים שניתן לקנות בחנויות כמו מגנוליה למשל.
מה עושים אחרי ההצעה זה עניין של כל זוג. אם תרצו לאכול אז מסעדה ואם תרצו סתם לדבר אז תדברו ואם תרצו לנסוע להורים זו גם אופציה. בקיצור, הכל פתוח, אל תתבחבש יותר מדי במה כולם עושים כי כל אחד עושה את זה אחרת. לי הוא הציע עם זר פרחים ואז נסענו לסתם פארק ביישוב בשומרון.

העיקר שיהיה במזל טוב

אבל תדעי שהרבה יותר קשה לשמור על הרוחניות בחוץ. מה שאני רוצה לומר זה שאם הצלחת למצוא אחד כזה- ייתכן מאוד והוא עדיף עשרת מונים על בחור ישיבה שלא מתמודד עם העולם שבחוץ. אני מדגיש יתכן (אני עצמי ביני"ש אז- בינישי"ם אל תילחצו... 😁).
פשוט לנו אין את ההתמודדויות הללו שבחוץ, את מבינה? את לא יודעת מי חזק באמת ומי לא אצל מישהו שלא 'יצא החוצה'.

אבל, כשאת מחפשת בחור מחוץ לעולם הישיבות- תדעי שהחיפוש יכול להיות הרבה יותר ארוך וקשה. בישיבה יש לך הרבה מאוד בחורים תורניים, כך שאחד בטוח יתאים לך. הדבר היחיד שאת צריכה לחפש זה התאמה במידות ובאופי. לא בשאיפות (כמובן בהכללה).
בחוץ- תצטרכי גם התאמה בשאיפות.

בהצלחה! ⁦⁩

בלי מסגרת ישיבה , זה דורש ממך יותר עבודה אישית , להרים את עצמך
השגרה בחוץ שוחקת ,
כמובן זה בתור בחור שבכלל אין לו מסגרת תורנית במשך היום
פעם שמעתי דוגמא , שבחור ישיבה זה כמו בקבוק קוקה קולה ,
בקבוק שנשבר במפעל אפשר ישר נכנס למכונה וחוזר חדש
בקבוק שנשנבר מחוץ למפעל לוקח זמן לתקן

זה לא בדיוק נכון , אבל יש בזה משהו אמיתי , ברגעי נפילה , אתה צריך להתמודד , ולהרים את עצמך

תמיד חשוב שיהיה לבחור שיש לו מסגרת תורנית כלשהי , במשך היום / השבוע

זה מצריך עבודה אישית , אין את האווירה של הישיבה ,
הבחור צריך לייצר אותה בעצמו

ויש בחורים כאלו
וודאי שיש
חייבים להיות
כי אחרת, פירוש הדברים הוא
שהישיבה היא שיא החיים, ומשם רק יורדים
וקצת עצוב לי לחשוב על עולם
שהמקסימום בו נעשה עד גיל 24-25 לערך
ומשם דעיכה, קיפאון, השממה

אשריך שהתורה בראש מעייניך, ושאת מחפשת אחד כזה
אני אצמד למילים שאמרת, ואומר שאני לאו דווקא מסכים איתם
מי אמר שהדבר הכי חשוב זו 'התורה'?
אולי זה 'הקב"ה'?
אולי זה 'עמ"י, גאולה'?
ואולי מעבר לכל הסופרלטיבים הנוצצים, שקטונתי, אבל אני ממש לא חיי אותם
לומר שהקב"ה הוא הדבר שהכי חשוב לי זה שקר, שקר גס. מעיז לבו כלפיי מעלה
אולי אומר את מה שאני באמת חושב, וחי-
*אני* הכי חשוב לי. החיים שלי. חיי שלי
אני, סביבתי, משפחתי, עיסוקיי
הדברים שאני עושה, היוםיום שאני חיי
ושיהיה משמעותי, ושנזכה לקדש את שמו, מתוך תקווה ונסיון ארוך טווח להבין מה זה באמת אומר, ומה אני בעצם אומר, ולהיכן אני משתדל לכוון את חיי

יש פער מסויים ומהותי בין הישיבה לעולם שבחוץ. A K A 'החיים'
בישיבה אפשר בקלות גדולה יחסית להגיע ל'אורות'. יש סביבה חברתית נוראא תומכת ומאד מכוונת למחוזות מסויימים- וזה נפלא, וזה מיוחד, ואין לזה תחליף
ולוז תורני באופן מלא. גן עדן.
ומי שממשיך בישיבה שנים ארוכות- זה גן עדן עלי אדמות. ליטרלי. כפשוטו. זכות שלא רבים זוכים לה
ובעולם שבחוץ. הו, כמו העולם. מגוון, מאתגר, לא מרחם, לא עושה 'הידור' כשאתה עובר ולא נותן לך עליית 'שלישי', ולא שומר לך צלחת לארוחת ערב.
אבל אפשר לבחור בחיים הרוחניים, אפשר לבחור בטוב
'ולבחור בטוב' זה בשתי מילים- לבחור להתמודד.
וזה אפשרי. וזה מדהים, ומאתגר, ומתסכל, וקשה, ומשמח. וזה מלא חיים. כי זה החיים.
זה לא בחינת גן עדן כמו ישיבה. זה משהו הרבה יותר מגן עדן.
זה 'עולמך תראה בחייך'.
אני אישית תכננתי, רציתי, שאפתי, קיוויתי
להמשיך בישיבה שנים ארוכות.
להתחתן בע"ה במהלך הישיבה. להיות אברך. לגור בבניין אברכים. לבנות חיים סביב ומתוך הישיבה. לנסות להתברג בתפקידי משנה חינוכיים בישיבה ומשם לעלות.
עד היכן? מי יודע. השמיים הם הגבול.
אבל התגלגל אחרת, והתברר לי שהישיבה היתה פרק בחיי, תקופה. במובן מעשי- אפיזודה חולפת
אבל השאלה מה נשאר אצלי, איזה חותם נשאר בקרבי
אני יצאתי מהישיבה- אבל בפנים, בתוכו, הישיבה לא חייבת לצאת. מה שקניתי במהלך הישיבה נשאר
מהלך החשיבה. סדר העדיפויות. סדר החשיבה
ויש אנשים כ"כ טובים 'בחוץ'
שלא יודעים עליהם, ואין להם וואסאח
אבל חיים עולם פנימי
עם משכן של אש בלב, בפנים
לעיתים לוחשת כגחלים מהבהבות
לעיתים יוקדת, ביכולתה לשרוף את השמש
זה קשה, ויש עליות ומורדות- אבל מזה נבנים. משתדלים לפחות. אלו החיים.
הישיבה היתה טיל בליסטי שמחובר לחללית, מנסיק אותה אל על.
אבל מהאטמוספרה הטיל ניתק- והחללית ממשיכה במסעה לבד, בכוחות עצמה, באחריותה. לבד, אבל לא באמת לבד

ואפשר למלא את החיים בכ"כ הרבה טוב. בכ"כ הרבה אור. באנשים טובים, בתורה, במצוות, בעבודת המידות, בהתבוננות, בקידוש ה', בלהיות בן אדם.

וזה כ"כ מתוק להצליח, להתמודד, להתגבר, להשתפר, להיות בתהליך תמידי. עם שאלות קשות, ועם לנקוט עמדה- לא באיזה דיון תיאולוגי שוצף חוצה מגזרים- לנקוט עמדה בחיי, במחוות ובהנהגות הפשוטות ביותר, העמוקות והחשובות ביותר.
/>לגיטמי שתמשיכי לרצות בחור ישיבה. זה מקסים! זו התחלה מתוקה מתוקה! מאחל לך שבאמת תמצאי אחד שבאמת כזה!


אבל חשוב לדעת שאפשר גם אחרת

להיפך. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע.
על החיים הפנימיים גם כשלא נמצאים בישיבה. על השילוב העדין בין קודש לחול ובעיקר חיבור ביניהם. לא כתבתי שאני רוצה דווקא בחור ישיבה אלא שאלתי האם בנמצא אפשרות למלא ולחיות את החיים בצורה שאנו יכולים לה בלי להיות תלויים וקשורים ישירות לישיבה.
מודה לך!

כתיבה שחודרת ללב.

(סליחה על הישירות )

את דומי
@לך דומיה תהילה

(אבל נחשוב אולי נפנה לך קצת מקום)

וכמו שאני תמיד כותבת לך-אתה כותב מדהים ברמה אחרת!!! מקוה שאתה עושה עם זה משהו שמועיל לעולם,כי זה יותר מברור שזאת מתנה שניתנה לך משמיים

אבל אני מכיר את השאלה ויש לה שתי תשובות הפוכות

א. תשובה ראשונה - הישיבה היא שיוצרת את בן התורה . הוא לא יכול להיווצר בלעדיה.

ב. תשובה שניה, בן ישיבה הוא מפונק. הסביבה התורנית היא טבעית לו , הוא לא מסוגל לייצר אותה בעצמו ולכן ברגע שהוא מתחתן ויוצא מהישיבה , הוא נופל ומתחיל לפתח רגשי נחיתות. לעומת זאת הסטודנט הבודד , יכול להיות עצמאי. הוא יצר בעצמו אווירה תורנית באוניברסיטה , ויוכל ליימר אותה אחר בבית עם אישתו וילדיו. הוא לא יצטרך ישיבה שתתחזק אותו.

 

והאמת נמצאת באדם.

יש בני ישיבה שלא יהיו מסוגלים להשאר עובדי השם מחוץ לישיבה. כי אין להם באמת אופי. הם נגררים.

 

ויש סטודנטים תורניים שלא צריכים ישיבה.

 

אין כאן כללים.

מי שלקח את הישיבה בתור מקלט ורק נמצא שם ולא ממש בתוכה בחוץ יתרסק.

הישיבה היא חממה.
זה לא העולם האמיתי

עושה את צעדי הראשונים במצב כזה, וכן, זה נראה אפשרי.
זה מצריך עבודה ותחזוק אבל יכול להיות, ויש כאלה שלהוריד את האש לעולם המעשה עושה להם טוב...

את לא רצית. אבל דווקא עכשיו כשהוא כבר לא נמצא במקום הזה, עולה בך רגש.. אחרי שסיימתם את הקשר - לא הרגשת ככה כלפיו אפילו קצת?
אולי זה בכלל לא קשור אליו, ויותר קשור אלייך. למקום שהוא נמצא בו בהשוואה למקום שאת נמצאת בו. זה מעצים את ה"לבד" שלך (שהוא זמני לגמרי כי גם את תתחתני עם הבחור שלך).

ומחילה, אבל היה קשה לי לקרוא את זה. כל מה שחשבתי זה כמה מסכן הבחור ואיזה יופי שמצא מישהי שרוצה אותו בדיוק כמו שהוא רוצה אותה. והשאלה שכביכול שאלת, אם הוא באמת אוהב ורוצה אותה. את *אשתו* לעתיד. זאת שבחר והחליט להינשא לה. תיהי בטוחה שהוא אוהב אותה ותנסי להמשיך הלאה. במחשבה שאם הרגש אצלך היה כל כך חסום איתו, והוא כבר התארס - אז הוא לא שלך. ולך מחכה מישהו שיהיה לך טוב איתו. ותיהי בטוחה ברגשות שלך כלפיו.

נראה שיש כאן משהו יותר עמוק שלא קשור בהכרח אליו. תנסי להתמקד בעצמך כרגע ולהבין את הסיטואציה ולצה הרגשות שלך השתנו כל כך..

שיהיה לך רק טוב ושתזכי למצוא את האיש שלך בנחת.

ברור שהיו רגשות.. קצת מורכב לי לפרט ולהסביר פה בכתב, אבל בגדול-הם עלו וירדו והגעתי למצב שלא הצלחתי להבין כבר מה אני מרגישה.. היו דברים שקצת הפריעו לי וגרמו לי לעצור אותם. לא הכל היה ורוד, אין מושלם.. ועכשיו פשוט הכל מרגיש לי קטן ושולי..

למרות שבמצבי הנוכחי היה קשה לי קצת לקרוא את זה, אבל יכול להיות שאתה צודק והכאב לא לגמריי קשור אליו.. אני עכשיו בסערה ולא ממש מצליחה לעשות סדר..
תודה רבה! ורק טוב בעז"ה..

קודם כל מצטערת אם היה קשה לך לקרוא את זה. לפעמים בנוסף לאמפתיה צריך להגיד את האמת (לפחות כמו שאני רואה אותה) גם אם היא כואבת..

את אומרת שלא הכול היה ורוד והיו דברים שהפריעו. אני בטוחה שהיו דברים מהותיים שלא התאימו אם באותה נקודת זמן החלטת לוותר על הקשר.

תמיד בדיעבד הכול נראה טוב יותר. משמיטים את הדברים הלא נעימים, ושמים דגש על הדברים הטובים שהיו ומעצימים אותם. ונראה לי שזה חלק ממה שקרה לך. את זוכרת רק את הטוב בקשר אבל לא את כל ההתלבטויות הקשות שליוו אותך במהלכו.

אם באמת היית רוצה אותו, לא היית מסוגלת להעלות בכלל את המחשבה שתיפרדו. היית שמחה שהוא כל כך רוצה אותך. והרצון להיות איתו היה גובר על ההתלבטויות. אבל ה' רצה וכמו שאמרת הלב שלך לא נפתח כלפיו. וזה רק אומר שהוא לא הבחור שלך. ומחכה לך מישהו שתעריכי ותאהבי גם בזמן שהוא איתך.

וסתם מחשבה שעלתה לי, אני כמעט בטוחה שאם חלילה הוא היה עוזב את ארוסתו ומנסה איתך שוב - הרגשות המעורבים היו חוזרים וכבר לא היית מרגישה כמו עכשיו. לפעמים יש נטיה לרצות את מה שכבר לא ניתן להשגה. או שקשה להשלים עם העובדה שבן אדם שכ"כ רצה אותי, כבר המשיך הלאה. ואיך זה הגיוני שמה שהוא הרגיש כלפי נעלם? סוג של פגיעה באגו (שאולי בגלל הפגיעה הזאת תהית אם הוא אוהב את ארוסתו באמת).

ב"ה הלב מתרפא, ויכול לקבל מישהו חדש לחיים ולאהוב אותו בצורה הכי טהורה שיש. לא משנה כמה כאב עבר. ואני רוצה להאמין שזה מה שקרה לאותו בחור.
ואני מאחלת לך שזה מה שיקרה לך. ושהאיש שלך ימלא את החלל שקיים. ושהעצבות שאת נמצאת בה עכשיו תעבור כמה שיותר מהר. הרבה הצלחה

אני כל כך מבינה אותך!
פתאום יש את הפספוס הזה ואת המחשבה שאולי היית יכולה להיות שם במקומה ולהתחתן איתו
כמו שכתבת,את ממש ניסית!אפילו תקופה ארןכה וזה עדיין היה חסום
נשמע שממש רצית לרצות ועבדת על זה מכל כיוון אפשרי-והתשובה היתה לא!
לי זה כל כך ברור יחד עם כל הצער והכאב הזה שזה ממש משמיים!
ה' פשוט ישלח לך מישהו שאיתו זה יהיה יותר ברור
ועוד נקודה למחשבה,את לא יכלת אז להתחתן איתו ולא היית רוצה שהוא יהיה שבור מזה ויעצור את החיים שלו,דיכאון ויחכה לך בלחץ עד קץ הדורות
זה רק היה עושה לך רע ומצפון
ב"ה שהוא ידע לקום מזה ואפילו להתחתן

צודקת לגמרי, התפללתי עליו הרבה, והיה לי חשוב שיצליח לשחרר..
עדיין, הוא חלק ממני באיזשהו מקום ועדיין במקום שקשה לי לשחרר.
מאמינה שבעז"ה זה יגיע.
תודה רבה ורק טוב❤

על ההארות והחיזוק

עברתי משהו דומה, לי לקח ועדיין, זמן לצאת מזה.. 

כואב הלב, ממש כואב.. 

 

שה' ירפא את נפשך בקרוב ובאמת.. 

שולחת לך חיבוק מחזק.. 

 

 

לא עברתי דבר כזה ב"ה (ושאף אחד ח"ו -לא יעבור) אבל בהחלט גרמת לי לבכות.

שתזכי להרבה שמחה ולזיווג הגון בקרוב,
שה' יברך אותך

בוכה בשבילך אחות

ליבי איתך. לפעמים אפשר למות מרוב השתוקקות נפשית למישהו.. שלעולם לא יהיה שלך.

 

את מכירה את ארוסתו?

אולי אולי תקחי את כל המטען הענק הזה שיש אצלך וכל ההערכה ו..האהבה(?) שקיימת כלפיו

ופשוט תשמי בשבילה שהיא זכתה בזה, תמחלי לה על הרצון שקיים אצלך לזכות בו, תעניקי לה אותו במתנה... לחתונה.

 

נשמע כבד וקשה אבל זה פשוט ככה.

אם אנחנו היהודים מוסרים את הנפש אחד על השני כמו חיילים שמסתערים תחת אש לחלץ חבר פצוע, אולי נוכל גם למסור דברים אחרים. לפחות מנטלית.

 

וכן, כותב מנסיון.

יש משהו קל יותר בלהמשיך הלאה כשיודעים שזה סופי אצל הצד השני..

 

את יכולה לנסות ללמוד את עצמך ולגדול מתוך זה, לנסות להבין מה עצר אותך לפני, מה גרם פתאום לחששות לרדת כששמעת שהתארס, למה התעלמת מהרגשות שלך לפני

 

הכל לטובה, זה לא שפיספסת את שלך . זה שהוא היה מי שהיית צריכה כדי לפתור את המחסומים שלך

כדי שהנכון לך יוכל להגיע ושזה יצליח בע"ה

תהפוך לביטחון והבנה.. הרבה אור!

נסי לחשוב כל הזמן על זה שבעצם אנחנו מאמינים שבעלך (שמאחלת לך שיהיה בעז"ה בעיתו ובזמנו ירא שמיים ובעל מידות טובות...) הוא החצי השני שלך, וההוא שהתארס- הוא כנראה פשוט לא החצי החצי השני שלך, זה לא הוא!!!...

לי זה עזר לחשוב על זה הרבה...

ולכן היה לך מחסום פנימי שלא נתן לך להמשיך איתו

המחסום הגיע מדברים שקצת הפריעו.. אבל חוששת שייחסתי להם הרבה חשיבות, יותר ממה שצריך.. ועצרתי את עצמי בגלל זה..

לא ציפיתי בחיים שככה אגיב אם אשמע שייתארס.. ואני כמה ימים לא מצליחה לחזור לשיגרה נורמלית..
ולא מצליחה להבין כבר למה עד כדיי כך..

מרגישה שאני בנסיון באמונה בה', שעם כל הכאב, הוא מכוון להכי טוב שיש..
הרבה הרבה טוב לכולם!!

התהיות שלך לגבי האהבה שלו לארוסתו והשמחה שלו באירוסיו - פוגעניות ומעליבות.

יכולה להזדהות עם התחושות הקשות והכאב

זה בסדר, ואפשר גם לנסות משחקים...

משחק השקט ⁦⁩

אתם לא עוזרים לי

מחפשת את הקובץ של נושאי שיחה בדייטים שפעם העלו פה! - לקראת נישואין וזוגיות

נושאי שיחה בדייטים בתחילת הקשר.. - לקראת נישואין וזוגיות

נושאי שיחה מעניינים - לקראת נישואין וזוגיות

צריכה רעיונות לנושאי שיחה בדייט - לקראת נישואין וזוגיות

נושאי שיחה בדייטים - לקראת נישואין וזוגיות

יכול להיות שצץ לו משהו, והוא לא יכל/רצה לספר מה העניין...

שווה לבדוק ולברר את העניין של האמינות...

או: בטוחה בטוחה שראית אותו?

ראה בסביבה מישהו שהיה מוציא אותו לגמרי מריכוז? אולי מישהי שנפגש אתה בעבר?

יכולות להיות הרבה סיבות.

פקק"? עד שתגיעי לנקודת מוצא. אותי זה לא היה משקיט אבל לא אפסול מלכתחילה, אם זה כן יכול לעבוד.

זה יעביר אותו ממצב דייט למצב חקירה משטרתית, וזה די מחסל פוטנציאל להמשך.

 

בשלב קצת יותר מאוחר, אפשר לספר שהיה משהו מאוד מוזר לגבי הפגישה שבוטלה, ולשאול אותו מה קרה.

כי היו הרבה מכוניות..

יותר עדיף לשאול איפה היה פקקים...

או פשוט לחכות עוד קצת, לדייט שלישי, ולשאול בכנות, בדייט הראשון, באמת היה פקקים או שהיה משהו אחר? אחרי שהוא יענה, שתגיד שהיא ראתה אותו שם...

אמון זה אחד הדברים הבסיסיים בקשר, לדעתי אי אפשר לוותר על זה, גם במחיר של אי נוחות (כשמגיעים לדייט שלישי התחושה היא הרבה פחות שיפוטית).

יותר לגיטימי לבקש רבע שעה לקנות חולצה אחרת או להתנצל על אי הנקיות.

המון סיבות שיכולות להיות אבל מה שנראה לי שזה לא בגלל שראה את הבחורה ולא התלהב כי עובדה רצה לנסות לקבןע שוב.
יכול מאוד להיות שאם זה באמת היה הוא אז היה לו בעיות בבטן ולא נעים להגיד דבר כזה...

ברור לי שהייתי אומרת לו" אבל אתה כאן מולי.."
חוסך כאבי ראש אחר כך ..
גם אני לא סובלת שאנשים משקרים גם אם יש סיבה עדיף לא לשקר עדיף להגיד את האמת תמיד.
תראי עכשיו זה סתם הסתבך גם מה שהוא עשה וגם שהיא בחרה לשתוק.
עכשיו אי אפשר לדעת מה באמת היה שם🤔

שמעתי פעם סיפור על בחור שבא לדייט בדרך בטעות דרך על צרכים של כלב..
הוא ניסה להיפטר מזה בעזרת טישו אבל הריח פשוט נדבק לו לנעליים..

הוא בכל זאת הגיע לדייט כדי לא להעיר את הבחורה שתחשוב כל מיני מחשבות חוזרות על זה שהוא ביטל פגישה שניה לפני.
והבחורה כמובן נרתעה ממנו בגלל הריח,
והוא עצמו היה חסר ביטחון עצמי במהלך כל הדייט..
כמובן שהיא פסלה אותו על הסף.

אחרי כמה שנים הציעו לה אותו שוב...
ואני לא זוכרת מה היתה הסיבה שגרמה לה לנסות להיפגש איתו.
והם נשואים באושר ועושר עד עצם היום הזה
סוף.

לא היה עדיף?

תדוני לכף זכות.
יכולים לקרות דברים שאת בכלל לא חושבת עליהם..

שמעתי מקרוב על מישהי שקרה לה דבר מאוד לא נעים ולא היה שייך שתפרט..

הוא כנראה חיפש דרך הגיונית להתמודד עם זה..
אם הוא נראה עדין וטוב והכל אח"כ ממשיך בסדר ונורמאלי הייתי מעבירה ומשתדלת לשכוח מזה..
(אם מזהים עוד "שקרים", הסתרות של דברים, התחמקויות, מוזרויות, זה משהו אחר.)

ממש נגד ההצעה של לעמת אותו עם זה כדי "לדעת מה באמת היה שם". וכדי שידע שאני יודעת שזו לא היתה האמת.. זה יכול ממש לבייש אותו.

 

 

אולי היא התבלבלה.....?

ונבהל מזה שנדלק עליה
יש מצב זה מחמאה. מה לקחתם קשה

יכול להיות שהיתה לו סיבה מעולה שתניח את דעתך,
יכול להיות שזו סתם היתה דרך להתחמק מהתמודדות כלשהי (היה נבוך והחליט לשקר ולדחות. שזה לא לגמרי שלילי אבל בהחלט לא מעיד על משהו חיובי בעיני).
בכל אופן את התשובה הכנה ביותר את כנראה תקבלי אם תהיי גם את כנה, ותגידי לו שראית אותו

היתה מישהי שהתאהבתי בה ואיך שחשבתי שאני מתחיל לאהוב אותה באמת בזכות מי שהיא, היא זרקה אותי בפתאומיות וריסקה לי את הלב.
לקח לי יותר משנה להתגבר עליה והיא היתה הפרידה הכי כואבת שהיתה לי אי פעם.
אז בבקשה אל תעשי את אותה טעות. אל תטפסי על עץ שאחכ לא תצליחי לרדת ממנו.
וגם בלי קשר זה לא בריא לצלול עמוק לרגשות לפני שיש התאמה שכלית וכיוון שווה בחיים.

ב"הצלחה

מכירה את זה כל כך מקרוב תקחי את כנקודת בונוס אלייך ולא תלותיות אליו!!

המון הצלחה ב'עה

"יגעת ומצאת- תאמין". כנראה שעשית עבודה טובה ⁦⁩

בע"ה

 

חג שמח

מא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא
קלא - קמ

בכל
מכל
כל



נזכה לקבל את התורה האהבה וברצון.

..

תאמת אני אגיד לך , לקח לי שנה אם לא יותר להתנקות.. 

זה לחיות בתוך איזה צער מתמשך או געגוע מתמשך למשהו שהוא איננו.. 

מה עזר לי? האמת - התבודדויות .. אבל בעקביות..

אבל הרבה דמעות בדרך וגעגועים.. 

 

 

 

לסמוך על ה'. אמונה. תפילה. בכי. צחוק. חברים. אהבה חדשה

תמלאו שם כמו שצריך אני בלי נדר אשתמש בו. ולא אשב למלא שפ שם שם

...

אגב הראתי לארוסתי את השיר שכתבתי לפינה השבועית
רחמנא ליבא בעי.
רוצה לבוא?

מגניב הרעיון עם האקסל..