פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 712)

ואת הקשרים עם החברות .

יש לזה פיתרון?

לי יש פחדים בכיוון ההפוך

אבל אז קראתי שר' נחמן פעם ענה למישהו שהתלונן שאין לו מקום משלו לעבודת ה'
" אם הקב" ה היה יודע שבזה תלויה הבחירה שלך, הוא היה נותן לך" והבנתי שכנראה לא זו הבעיה שלי

זה יפה. וחשוב להדגיש את זה.

אבל זה לא סותר שחתונה מאוד מקדמת בתחום הזה. עם זה שזה אפשרי גם קודם.

אין מה לעשות- בית זה שלימות, והדברים הכי טבעי בעולם זה לחפש את השלימות

היא שזה משפט מוסלמי קלאסי, שמבטא את זה שאין חשיבות מיוחדת ותפקיד מיוחד לכל אדם ואדם, לאיש לחוד ולאשה לחוד.
כשהדת שלך היא רק הכנעה בפני אללה, כלומר רק יראה, ובלי אהבה- כלומר בלי דביקות בה'- זה לגמרי מובן...
ביהדות אנחנו יודעים שאהבת הבריות נובעת מאהבת ה'- זה לא נובע מיראת ה'. ואצל המוסלמים זה לא העיקר בדת.

חסרה להם הבנה בגדלות האדם, ומתוך כך בערך ותפקיד האדם

האישה אצלם היא כמו משרתת
הגבר תמיד הולך לפני האשה

פשוט דת מגעילה

מעניין מתי הנשים שם יתפקחו ויהיו פמיניסטיות.
אבל לא נראה שזה יקרה כ"כ, הם ידכאו כל ניסיון כזה...

פמיניסטית בעולם האסלאם.

כאילו לא יהיה אצלם למשל לימוד תורה לנשים כמו שקורה אצלנו

לא הרבה אבל יש

בשביל שאם תהיה לה קושיא איך הוא מרביץ לה חופשי - ומה עם "אלוקיו", יגיד לה שהוא קודם....

 

אצלנו, כבוד האשה לבעלה מתחיל מהכבוד של שניהם לרבש"ע, יוצר האדם.

 

ובמקביל למשפטים הנכונים על כבוד בעלה, יש גם "מכבדה יותר מגופו" ועוד.

 

[במנורת המאור כותב, אם תנהגי בו כמו במלך - ינהג בך כמו במלכה..]

משפט עממי ידוע, לא ידעתי שיש לו מקור אצלנו⁦️⁩
תודה

שמתי לב לאחרונה שהרבה אנשים לא מדברים דווקא על של רבי יצחק אבוהב.

לא יודע אם הוא באמת הקדמון (לעומת זה של הר"י אבוהב) אבל הוא בהחלט ספר קדום..
מיוחס לר' ישראל אלנקווה

לא שאלתי לחינם, זה לא נשמע כמו הסגנון של מהר"י אבוהב פשוט. ישר כח!

 

גיליתי שיש עוד כמה מנורות המאור, אם כי פחות מפורסמים (ולא זוכר של מי הם כרגע)

 

מכיר את הסיפור ב"אביהם של ישראל" על הבחורה שהרסה שידוכים בגלל ויכוחים כמו על מנורת המאור? (היא התעקשה שזה ר"י אבוהב והבחור התעקש אחרת, והיא פסלה אותו בגלל זה, והרב אמר לה להפסיק להפוך את הדייטים לשיעורי תורה. [אגב, לדעתי הם לא הבינו שיש שני ספרים מפורסמים כאלה])

[כמה שאני זוכר. בלנ"ד אבדוק]

השם קבע שימחו את שמו במים בשביל שלום בית.

מצד שני, כשזה איסור, זה לא שונה מהורה שאמר לבן שלו לעבור על איסור.

קרה לי גם עם אחד שחפר 3 חודשים.
מטריד במיוחד!

אני לא מדברת איתו. החלפתי מספר בגללו.

הוא כל הזמן מוצא דרכים לנכוח מרחוק בחיים שלי בדרכים שונות (אני יודעת שכתבתי לא ברור).

אני מחפשת סגולה איך להתנדף מהמוח האובססיבי שלו.

שיבהיר לו שזה לא במקום. זה מאוד מרתיע אותם בד"כ.

(אם את צריכה מתנדב אני כאן

 

אני

לפני זמן מה מישהו הטריד אותי במשך כמה שבועות (איש מבוגר, זה לא היה רומנטי. אבל הטריד ממש).
אחי גמר את הסיפור בדקות ספורות. (איים עליו, כן.) מאז לא שמעתי מהאדם ההוא.

מספר טלפון אישי, מספר שלו בבית (אם אכן יש כזה), מספר חסוי, וכל מספר אחר שיוצר ממנו קשר. וגם הודעות, וואטספ, פייסבוק וכד׳.
לגבי ההימצאות בקרבתך, זה מטריד בהחלט.
אם יש עניין, לדבר איתו ולהסביר לו שזה מטריד אותך, ואם הוא יוצר קשר שוב את חוסמת כל דרך שבה הוא מנסה. וזה אומר שאם הוא מתקרב אלייך או מתצפת עלייך גם מרחוק- את מתלוננת.
הייתי מציעה להתלונן במשטרה ולהוציא צו הרחקה או משהו בסגנון... אולי סתם הגזמתי עם זה.. אני ממש מבינה את מקומך.

אני יכולה להעיף אותו בגערה אבל אני לא ממש הטיפוס..כלומר לא

חוששת ממנו או משו

אבל רוצה שישכח ממני ויפסיק לחשוב עלי בכלל או לקוות שאולי, כי לא יהיה.

מצטער שזו הסיטואציה, מקווה שיימצא פתרון בקרוב

ולך, הפותחת, תקראי שוב מה שכתבתי.... תנסי ליישם מזה משהו... משטרה זה היה הפיתרון האחרון...

הוא לא יוצר קשר איתי ישירות אלא עם גורמים מסביבי...אני פועלת כדי שיחסמו אותו גם שם..

הוא לא מהטיפוסים המסוכנים .

אובססיבי לגבי , חושב שטעיתי כשלא הסכמתי ולא מסכימה להיות איתו בקשר. אבל כלום לא יעזור לו.

משטרה זה אכן מרחיק לכת וגם לא שייך כי הוא לא עושה משהו שמצדיק הגשת תלונה נגדו.

אין לך כנראה מה לעשות כדי שיצא מהראש שלו, חוץ מלהתפלל.

 

אל תעסקי בכך, כי אחרת את מכניסה את עצמך גם לסיפור.

 

כל פעם שמגיע אלייך משהו עקיף דרך מישהו, תגידי למישהו בנחת, תודה, אני לא מעוניינת, מקווה שהוא ישתחרר מזה. ותמשיכי הלאה.

 

[אולי אם תכירי מישהי שמתאימה לו, תדאגי שיציעו, ואז מי יודע..]

אם שום דבר אחר לא עוזר. אני במקרה הרבה הרבה פחות קיצוני שקלתי לעשות את זה כמוצא אחרון אבל למזלי אסרטיביות והצהרת כוונות מוחלטת כן עזרה רגע לפני. אבל זה כי הוא היה בכל זאת שפוי והגיוני כנראה... במקרה שאת מתארת בהחלט נשמע שיש מקום להעביר מסר שאם ההתנהלות ממשיכה ככה יש לך קייס להגיש תלונה במשטרה על הטרדה. לפעמים רק זה מנחית על הקרקע, למרבה הצער

להפסיק להתייחס.

 

אנשים אוהבים את התשומת לב של האובססיסים ואז הם גורמים להם לחיות באשליות וגם מאשימים אותם...

בהצלחה!

גם אני חושב שכדאי פשוט להעלות את זה.
החלטות טובות שיהיו, ושבת מבורכת.

יש כאן שתי שאלות נפרדות:
א'. האם אפשר להסתדר עם פרפקציוניסטים? אז התשובה היא שאם מדובר בקיצוניות- ממש לא. אם זה פחות- אז תלוי... ⁦⁦⁩
ב'. מה עושים כאשר יש בך צדדים שחוששים מבחור מעולה, בעל חוש הומור, שיש בו צדדים ממש יפים?
לכאורה- או להמשיך, או (ואולי בנוסף) לדבר איתו על זה. אפשר גם לברר עליו דרך חברים ומכרים שמכירים אותו יותר לעומק.

בהצלחה רבה! ⁦⁩

אז אתם אומרים לדבר איתו..אוקי, בע"ה.

 

השאלה היא איך הפרפקציוניזם בא לידי ביטוי במציאות. הקפדה בכל דבר או בדברים מסויים זה אומר שבודאות אדם כזה יהיה כעסן שמאנשים אחרים ,נכון?

ונניח אשאל אותו על התכונה הזאת, 

האם סביר שהוא יגיד לי שכמשהו לא מוצא חן בעיניו והוא לא במוזה של עבודה ושליטה עצמית הוא מטגן על מחבת עם שמן רותח את מי שגרם לו לחוסר שביעות רצון?

ובעצם השאלה היא- האם סביר שיגלה לי את כל צדדי המידה הזאת אצלו?

או שבכלל אני לא מבינה את התכונה הזאת?

גם לי יש דברים שמפריעים וגם אני צריכה לשלוט על עצמי וכו'

תעשו לי סדר בעניין, בבקשה??

מה בדיוק לברר?

למשל אני יכול להיות פרפקציוניסט כלפי עצמי- אבל לא כלפי אחרים...

פרפקציוניזם ממש לא אומר הקפדה ובטח שלא כעס.
בכל פעם שמשהו לא לשביעות רצונך את כועסת? יכול להיות שהוא האדם הנחמד בעולם, והוא פשוט מוותר הרבה.
את מתייחסת לזה כאל תבנית, וזה לא נכון. כל אדם הוא שונה ואצל כל אחד התכונה מתבטאת באופנים שונים. בדיוק כמו כל תכונה אחרת. לברר זה נחמד בשביל לחשוב שאת מכירה, אם את רוצה להכיר באמת - תצטרכי, ובכן, להכיר באמת. אין דרכי קיצור.

איך תכירי? פשוט תחווי איתו מספיק חוויות עד שתהיה בטוחה שראית איך הוא מתנהג, בדיוק כמו עם כל אדם אחר. יש לך יתרון - אם הוא פרפקציוניסט אמיתי, זה לא ייקח הרבה זמן בכלל

בהצלחה!

גם תלוי מאוד עד כמה שהוא מצפה למושלמות בכל תחום. אחד כזה שיש לו את זה ברמה גבוהה, צריך לפתח סבלנות.

בעזרת סבלנות אפשר להתגבר על זה ולראות את הצדדים הטובים. ככה הוא יכול להיות בעל משקיע, שמפנק עד הסוף..

אם זה מופנה כלפי האדם עצמו אז זה טוב, אם זה מופנה כלפי בת זוגו או הזולת אז בספק... וזה תלוי איך זה מתבטא...

אני פרפקציוניסט, ולדעתה של אשתי אני בערך הדגם של הבעל המושלם.
כן, אז לפעמים קשה לה עם זה, וכן, לפעמים אני צריך לחרוק שיניים על זוטות שצדות את תשומת לבי וללמוד להחליק.
ב"ה בלי עין הרע אוהבים ומגשרים לאט-לאט על הפער.

ממש לא מרגיש שזה הפער הגדול או המשמעותי אצלנו, אגב.


נסי לא לחשוש. להיות טבעית.
נסי לעשות טעויות ולראות איך הוא מגיב... הוא לוקח את זה קשה? מה הוא עושה עם העובדה שקשה לו?
מבטא את זה? אם כן, איך?
מה את מרגישה ביחס לתגובות שלו? וכו'
ובוודאי תהיינה פה גם הצעות טובות יותר.

תני לו לקרוא את גן השלום, את הפרק השני שם כל הזמן...

אנחנו עדיין בשלב התחלתי של בדיקת התאמה....לא התחתנתי איתו עדיין...

 

ולכל אלה שאמרו שיפנה את זה לעצמו ולא לאחרים כמו @מבקר בפורום- 

כשמתחתנים ובונים זוגיות זה כבר לא "זה עולמי וזה עולמך.."..יש הרבה מאוד נקודות חיכוך, נישואין זה המציאות הכי דביקה והכי אינטנסיבית מבחינת היחד שיש מבין כל סוגי החברויות/הקשרים בעולם. איך בודקים איך האדם במקומות האלה? גם אם אפשר להסתדר תיאורטית אחרי שמתחתנים יש ילדים ובלאגנים וגם לפני זה..

 

ממש חשוב לי לומר שאני מעריכה אותו מאוד, הוא משכמו ומעלה ושם בכיס הרבה אחרים שהכרתי לפניו (אסור להשוות, יודעת..) אבל קשה לי להסביר את התחושה הזאת של הפחד שיש לי, כאילו פוחדת לטעות לידו..

 

ו @געוואלד תודה על התגובה .

רואה את עצמו, האם הוא חושב שזה תקין ואפשרי להתנהל ככה בבית כשלפעמים לא הכל "דופק" ומתוקתק. תבררי אם יש בו מקום ורצון לשינוי.
בהצלחה

אישית אני שואף מאוד לשלמות, בימים האחרונים קלטתי שאני נגוע בתכונה הזאת של ביקורתיות, שלעניות דעתי היא התגלמות הרוע של פרפקציוניזם. העניין הוא שאני שם לב שהתכונה מופנית לשני כיוונים, אליי ולחברה. כשאני מפנה אותה כלפי עצמי (וב"ה זה מה שאני עושה רוב הזמן) אני בונה את עצמי כי אני יכול להתמודד עם האמת. אך כשאני לא שולט בעצמי ומפנה אותה כלפי חוץ אני הורס הרבה מאוד. אז כחלק מהרצון והשאיפה לשלמות אני כרגע עובד על תיקון המידה וזה דוגמה ליתרון של פרפקציוניזם (בהנחה שאני כזה). אולם כפי שאמרתי, זה גורם לנזק רב ובשביל לתקן את המידה הזאת צריך לעבוד על הרבה דברים במקביל כמו ענווה, הסתפקות במועט, עין טובה, רוגע ושלווה (ע"י הימנעות מכעס ופעולה מתוך מחשבה ולא לירות מהמותן...). אז בתור אדם שמנסה להשתפר ויחסית מודע לעצמו אני עובד על כך ואני חושב שאני סובל מהנזק שאני עושה יותר ממה שאחרים ניזוקים ממני אז זה עוד מזרז את העבודה, אבל לא חסר אנשים שגם כשיהיו מודעים לכך יזניחו את המצב ואז זה יהיה סיוט... או שיכחישו את המצב ולא יעשו כלום עם עצמם...

רק על מנת שתהיי מודעת, אומרים שהערה קטנה ביותר לאישה מבעלה יכולה להרוס לה את הנפש וכל מיני דברים בסגנון, ויש רבנים שבודקים את זה בתור דבר ראשון בבעיות שלום בית, אז כל עוד עובדים על כך ויש רצון להשתפר לא אמורה להיות שום בעיה...

תארי לך מקרה שאת כל כך פוחדת לטעות לידו ובסוף טעית ואת מצטערת על זה כל כך ואז הוא בא ומעיר לך על כך ועוד בחוסר טקט ובצורה גסה (ואולי אפילו בשם התורה...) זה לא פשוט...

אם זה מעסיק אותך אני יכול להעתיק כמה דברים מספרים שקראתי שמראים כמה זה גרוע, ואנשים בדרך כלל נוטים לחשוב שהם מושלמים ולא לתקן את עצמם...

אני ממליץ לך לבדוק מה קורה במצב שאת טועה לידו, כי במהלך החיים את כנראה תטעי הרבה ובזמנים קשים והוא יצטרך לשלוט בעצמו.

פרפקציוניזם עם כל היתרונות שלה קשה מאוד..

בא לי לומר לך ולשכמותך- מה לך להיות ביקורתי כ"כ כלפי עצמך? שחרר..אבל אני רואה שאתה רואה את התכונה הזאת כתכונה מובנית באישיות ואפילו רוצה (?)אותה כי היא מקדמת..לא יודעת מה טוב כבר..אולי אין טוב ורע בזה אלא מה עושים עם מה שיש..

אני ממש מעריכה אנשים כמוך שיש להם מודעות כה גדולה ומוכנות לעבוד בפועל על המידות. אשריך ואשריכם.

זאת עבודה שנדרשת מכולם , לא רק מפרפקציוניסטים.

תודה על הטיפים.

לעניות דעתי יש הבנייה מראש של תכונות עוד מהנשמה עצמה ומהילדות (לעניות דעתי הקב"ה גורם לכך שהילדות תחזק את התכונות האלה כמה שיותר, אני מניח שתוכלי לחפש 3 או 4 תכונות חזקות ביותר אצלך ולחפש איזה אירועים בחיים שלך קשורים לזה ברמה מסוימת...), וחבל להכחיש את היכולות החזקות שיש לכל אחד, זה כמו אנרגיה גרעינית, אפשר להשתמש לחשמל ואפשר לנשק... 

העניין הוא שאני יכול להתמודד איתה בלי שהיא תצער אותי מצד עצמה (ופה נכנסות גם תכונות אחרות...), ואין סיבה להילחם בצדדים הטובים של תכונה כל עוד הם לא מזיקים, אלא יש לפעול במינון הנכון. חוץ מזה שכל דבר הוא טוב במינון הנכון...

(ד"א לעניות דעתי פרפקציוניזם היא התבטאות של מידות שונות בנשמה בנפש האדם ולא תכונה יסודית בנשמת האדם, אבל אני לא מבין כמעט כלום בתחומים האלה...)

אחרי שקראתי את זה:

האם אני פרפקציוניסט? זיהוי, התמודדות וטיפול בפחד מכישלון

ומאמרים דומים לו...

הגעתי למסקנה שביקורת עצמית מוגזת היא רעה! (גיליתי את אמריקה..)וכדאי לטפל בה במיוחד אם הגורם לפרפקציוניזם הוא החברה או המשפחה שגדלנו בה והושפענו ממנה בילדות..

שאיפה לשלמות זה מתכון לחוסר שמחה וסיפוק תמידי כי -מי מושלם?

אם אפשר לנסות ללמוד לשמוח ב"טוב מאוד" ולנסות לוותר על ה"מושלם" -הבלתי אפשרי כמעט להשגה וגובה מחירים קשים, למה לא?

המאפיינים שמציינים שם הם רק הצדדים השליליים ואני רואה שאף אחד מהם לא שייך אליי, אז כנראה שאני לא פרפקציוניסט או שאין לי את הצדדים השליליים של התכונה, אז אולי כדאי שלא תיקחי אותי בתור דוגמה לעניין...

האויב של הטוב הוא המושלם, לעניות דעתי בתור אידאל צריך לשאוף למושלם (לדוגמה למעלת משה רבינו) ובחיי המעשה צריך להתקדם לטוב מאוד שרואים באופק... חוץ מזה שזה גם תלוי בגישה, אם מישהו מצטער מחוסר השלמות אז הוא אכן בבעיה (ומה שציינתי בעצמי לעיל היה במקרים שבהם אני גורם נזק לאחרים/ לעצמי או עומד במקום, שנראה די ברור לכל הדעות שזה בעייתי וזה כנראה יותר על משקל של הרהורי תשובה ומודעות עצמית מכפייתיות...) מלבד זאת לעניות דעתי בימינו מעודדים אנשים לוויתור עצמי וצריך לעשות בדיוק ההפך...

שורה תחתונה, לעניות דעתי יש השפעה רבה לדרך שהתכונה מתבטאת וכיצד מתמודדים איתה.

לדעתי כדאי מאוד שתנסי לטעות לידו בכוונה. תאחרי לפגישה, תבואי בלבוש לא מוקפד (לא אומר להיות מרושלת לגמרי... אבל לא מוקפד), וכו'. אדרבה, את יודעת טוב יותר - נסי להצביע כמה שיותר לעצמך על, מה את מפחדת לעשות - ותשתדלי לעשות את זה קצת, בקטנה ככה, בשביל הבדיקה.
תראי איך הוא מגיב, איך את מרגישה עם התגובות שלו.
זה נכון, שכשנשואים זה אחרת, זה יותר אחד בתוך השני. אבל תנסי להעריך, לפי מה שאת רואה עכשיו, ע"פ הלב שלך - מה יהיה אח"כ. ושוב, מתוך ניסיונות בקטנה...
זו המלצתי.

אגב, מאוד מסכים עם מבקר בפורום - שבפרפקציוניזם מש גם צד חיובי. זה יכול להיות מה שגורם לאדם לא לוותר עד שיגיע להכי טוב, כלפי המידות שלו, כלפי היחס שלו לאשתו, כלפי הלימוד ו/או העבודה שלו, וכו'.

כי בעניינים חשובים (כפי שרוזן ציין, מידות, לימוד תורה וכו') חשוב להתקדם, אך גם שם זה צריך להיעשות בדרך נכונה. לעומת נושאים לא חשובים כמו שכל דבר יהיה במקום המדויק או עמידה בזמנים לאירועים לא חשובים וכו'. (לעניות דעתי פגישה היא דבר חשוב מפני שזה מראה על חשיבות שנותנים לאדם השני, אז במקרה הזה צריך תירוץ טוב ולא משהו שטותי כי אז אתה מראה זלזול...)

בעיני זה באמת מפחיד!

 

אבל דעתי לא משנה, דעתו של מי שחי איתי יותר אובייקטיבית

אני,אחותי וגיסתי גם כאלה..בסופו של דבר הן הפכו את הבעלים שלהן,ולא בכפיה,לגם כאלה,אוטמט זה כבר נכנס לראש ולא יכולים לחיות בבלאגן,
כנ"ל את,כמה שזה לא מפריע לך,בסופו של דבר זה ישפיע עלייך ;)

בינתיים את יכולה להגיד לו ,חיה ותן לחיות,.אני לא מפריעה לך להיות פרפקציוניסט,אל תפריע לי לחיות אך שאני ;)

בהצלחה יקירה

לחיים של זוג נשוי. לא שייך ליצור פירוד בין בעל לאשתו בקשר שכל מטרתו להביא לאחדות במיוחד שכנראה הגישה הזאת לא תעבוד.

 

לעניות דעתי חשוב לבדוק אם הוא מודע לכך שהוא לא מושלם ושעליו להשתפר והוא באמת מוכן לעשות את זה, וגם אז צריך לבדוק שזה לא סתם הבטחות באוויר אלא הוא באמת עושה עם זה משהו כי מצוי שאנשים מבטיחים דברים ואז לא מקיימים אותם כלל... 

 

ומכיוון שאת אומרת שאת מפחדת לטעות לידו זו סיבה רצינית שצריכה להידלק לך נורת אזהרה, את צריכה מישהו שיאהב אותך ויהיה שם בשבילך בעיקר כשאת טועה...

הם פשוט מאוד אמרו לאחותי וגיסיתי "אני לא מפריע לך להיות חולת נקיון,ואת לא מפריע לי לחיות בבלאגן של עצמי"
וכך זה באמת עבד בהתחלה,וכשהם ראו שזה באמת מפריע להן הבלאגן,ועסוקות בזה כל היום,אז הם בעצמם נהפכו לכאלה בלי אפילו לשים לב! ;)

אשמח שתסבירי לי למה זה לא סותר את האדישות וחוסר האכפתיות שמתוארים בעלון פה:

http://mephraim.com/wp-content/uploads/2018/05/233-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8.pdf

עמוד 2 - ביתך שלום.

האם זה בראש או בלב?

יש פרפקציוניסטים בראש, כלומר בשכל הם מחליטים שהם רוצים דברים מושלמים, אבל כמשהו לא-זה לא יעצבן אותם ולא ישפיע עליהם כי זה לא צורך נפשי

אבל יש פרפקציוניסטים בלב, אנשים שחייבים שהכל יהיה מושלם ואיך שהם רגילים, אדם כזה כשיהיה משהו לא לטעמו הוא בהחלט מסוגל להתעצבן ולהשתגע כי מבחינתו זה צורך נפשי וזה גם פוגע ביכולות הכלה וכו'

כשהקב"ה רוצה להיטיב לאדם, ורוצה רק שיתפלל האדם על הדבר, אז מזמין לפניו צער או פחד מעין זה... כי כל דבר שהש"י רוצה להביא לעולם או לאדם הוא מתפשט לכמה גוונים... ולכך כשמתעורר מידה זו לטובה מתעורר ג"כ ההפך ח"ו, ומרגיש פחד ומתפלל ובא הטוב... ומן המיצר קראתי יה - שמתוך הצער זועק לה' ועונהו במרחב שזה נקרא נחמה - דהיינו שמתנחם על צער העבר, שרואה שאין צער"

(ר' צדוק)

שנים של סבל ופתאום בום

והעבר נראה רחוק וטוב פשוט טוב ב"ה

זה יבוא....

בס"ד

 

הלוואי ותצליחי למצוא את התקווה ולאחוז בה כשאת מרגישה שקשה לך...

 

ב"ה

והיי
ראיתי נער לבוש בחולצה
הנושאת את הגלופה של החתימה שלך

אין לדעת מה האחרים עוברים או יעברו
מתחת לתחפושת של מטפחת/חיוך רחב/ ילד בעגלה עם עוד אחד בדרך.

החיים מזמנים אתגרים
שונים ומשונים.


אין מה לדאוג
הכל לפי תכנית אלוקית.

את רוצה לרמוז לה בעצם שהיא לא באמת לבד? ⁦⁩

אנחנו איתה.

עושה השוואות עם אנשים אחרים או דברים לא משמעותיים.

תחיי את החיים שלך ובעה מי שצריך למצוא אותך ימצא.
על כל חברה "שהתחילה" את החיים יש כמה שלא, ולכן בכל מקרה אין מה להכנס ללחץ.

בהצלחה

צריך להוציא חוק פורום שלא מודיעים על חברים שמתארסים.. 

חיוששש שמחה בשביל חברה שלךך אבל פעם הבאה תזהרי.. 

אנחנו רוצים אותך מאורסת

 

ויכול להעלות כאן לכולם את המורל -
אז למה לא לפרסם?

אני חושבת שעוד זוג שמצאו האחד את השנייה - למרות כל הקשיים וההתלבטויות והפעמים שבהם ליבם נשבר -
יכול להוות לכולנו השראה..

בדיוק כמו החברה הזאת שלי⁦️⁩
ושה' ישמח את כול''נו בקרוב ממש

אלא אם כן מכירים אותם, או שנמצאים בדרגה גבוהה של שמחת הנפש מכל זוג בעם ישראל שמוצא את זיווגו..

מה שלענ"ד פחות מצוי אצל הרווק המחפש הממוצע.

 

שהמטרה שלה היא להעלות אותך מרמה של רווק ממוצע לדרגה כזאת גבוהה שתשמח מכל זוג בישראל שמוצא את זיווגו...

דוקא רעיון נחמד, רק צריך להודיע בכותרת 'חברה שלי!!!!...' או דברים בסגנון כדי שלא תהיה גניבת דעת

מאחלת לעצמי להיות שמחה בשמחת האחר כמוך!

בעיני באופן כללי עניין הבירורים הוא לא כזה שוס.. מה יגידו לך? בחורה חמה וחברותית וכו'..
אם לומר את האמת אני באיזשהו שלב מיציתי את הבירורים . הם לא באמת תרמו לכלום.מידות אפשר לראות על הבחור/ה וגם אופי חברותי . בקיצור לא נחוץ בכלל. לפעמים אפילו הייתי מאוכזבת מהפערים בין מה שאמרו לי למה שראיתי בפועל.

אתה שואל, מה עוד יש לך להגיד עליה?
כי על השאלה הזאת אני אף פעם לא יודעת לענות וגם לא עונה. אני מבקשת שישאלו דברים יותר ספציפיים ואענה בשמחה.
אם אתה שואל באופן כללי אז אולי כדאי שתרד יותר לפרטים ותקל על החברה לתת לך את המידע שאתה מחפש.

בהצלחה!

נסה לתקוף מכיוון לא צפוי.

 

לדוגמא, מישהו סיפר לי שהוא רצה לברר אם הבחור שהציעו לביתו מעשן..

במקום לשאול ישירות, הוא אמר:  "הוא לא מעשן יותר מידי נכון?"   

הבחור מהצד השני התבלבל, ואמר "לא, רק מידי פעם" 

 

דבר שני, יותר ממה שאתה שם לב מה אומרים, שים לב מה לא אומרים.

לרוב האנשים לא נעים לשקר, אז הם מתחמקים

סתם.. אממ חח 

השיטה שלי זה פשוט לדבר עם הבחור *בלי לקבוע פגישה עדיין*

ולראות אם זורם, אם הקול שלו מוצא חן בעיניי וכו'..

 

ולכן יש שתי אפשרויות-
לדבר עם הבחורה
להכין שאלות מראש מה אתה רוצה לדבר איתה ולשאול שאלה מסויימת את החברה

שם של מישהי שבאמת מכירה.

 

ב. תשאל שאלות ממוקדות. לא "כלליות". ותשתדל לשאול בצורה כזו, שלא תצריך תשובה ממש שלילית. ואז יש סיכוי שתקבל תמונה יותר בהירה.

אל תבקש,ספרי לי עליה יותר..
אלה תשאל מה בדיוק חשוב לך לדעת ואז היא תשאל אותה.

לא תמיד האיש קשר הוא מכיר את הצד השני ב100%
כי יכול להיות שזו בכלל דודה ,חברה רחוקה,או שדכנית..(שרק מנסות לעזור לה בדרכים שמכירות)

אז כדי לדון את הצד השני
ושוב,
תשאל שאלות ישירות שחשוב לך לדעת,ולא שאלות כוללות.

בהצלחה

מספר לבירור של אנשים שלא הכי מכירות אותה?

מספר לנשים שלא מכירות אותה?

שדכנית למשל,כמה מכירה את הבחורה חוץ מפרטים בסיסים בלבד?
דודה,כמה כבר היא מכירה לפרטים הקטנים את האחיינית שלה?

תחשבי על זה

למה שלא תתן מספר של מישהי קרובה אליה?

אני גם העלתי חברות לקבוצת שידוכים..ורשומה כמספר לבירורים..
אבל לא יודעת עליהן יותר מידי לגבי עולם השידוכים,אז אני פשוט שואלת אותה במקביל ששואל

אבל מראש להעתיק אותו דבר,בלי לפתוח תראש ולשאול את הבחורה את השאלות ולענות לו..
קצת תמוהה.
אבל פפפסדר

לא ביקשתי ניתוח יותר מידי עמוק. חשבתי טכנראה טעיתי שכאשר מביאים מספר לבירורים מביאים מספר של חבר/ה טוב/ה

גיל מה לומדת ואיפה עשתה שירות וכו

אם יש משהו ממש ספיצי אני אשאל או זה יהיה כבר בפרטים שלי. העניין הוא שאני רוצה לשמוע ולנסות לראות תמונה כללית על הבחורה. מה החברה חושבת עליה וכו. איך הן רואות אותה.
חשבתי שבנות אוהבות לדבר ולספר. ובענייני העולם הדייטים פתאום אין מה לספר חוץ מהפרטים היבשים והדברים הבנאלים.

יש קורס???
היהודים האלה כל הזמן מוצאים על מה לעשות כסף חחח

ולא מבררים...

אבל אחרי הרבה שנים (בעיניי) של דייט אחד ורואים שלא מתאים, מתעייפים נפשית וצריך לברר יותר

אני בעבר ביררתי על מישהו שהציעו לי ושמעתי דברים נוראים על אמא שלו (ברמה קיצונית) והחלטתי לא להפגש איתו מלכתחילה כי ידעתי שאני סופר לא אסרטיבית ואני לא אדע להתמודד איתה.

אם הייתי מבוגרת יותר אולי הייתי פועלת אחרת.

גם היה אחד שלא יצאתי איתו מלכתחילה כי הבנתי שהוא בסגנון חרדי. אולי יותר חרדי- חוצניקי אבל זה לא התאים לי.

לדעתי תיקח פחות בחשבון את העיניין של התואר.. אם מוכנים לחיות ברמת חיים פחות גבוהה בהתחלה אפשר להסתדר יופי בתור סטודנט נשוי..
מה שכן אל תתחיל לצאת אם יש לך כל מיני תכניות לתקופת הרווקות ואם תתחתן בקרוב תרגיש כל החיים שהפסדת ואתה תקוע בנישואין

אתה מרגיש את הרצון העז של להקים בית,לגדל ילדים,המוכנות הזו בראש!

וברגע שזה מגיע,שום דבר לא יעצור אותך מלחפש את החצי המשלים

אתה מוכן להתחתן.
אתה רוצה להתחתן.


את כל המסביב מסדרים לפי זה.

קודם כל צריך להיות מספיק בוגר ומוכן לחתונה.

בקשר לשאר הספקות:
-לא חושב שחובה ללמוד תואר לפני חתונה.
אתה מקבל כסף מהצבא, ואחרי השחרור תוכל לעבוד קצת במקביל ללימודים, כנ"ל גם היא.
-אם אתה מתכנן ללכת לישיבה אחרי הצבא אז אולי כדאי לחכות עם החתונה. כדי שתוכל ללמוד כמו שצריך תקופה מסויימת.
-אתה צריך להחליט מה יותר חשוב לך, להתחתן מוקדם או הטיול.
- לבנות את עצמך כמה שנים (בהנחה שאתה באמת צריך) זה בהחלט נחשב "לזוז לכיוון חתונה". עדיף להכין את עצמך ולדחות את החתונה, מאשר להתחתן מוקדם כשאתה לא מוכן עדיין.

כמובן שהכי טוב להתייעץ עם מי שמכיר אותך טוב.
בהצלחה!!

אל תחליט. מה שמזדמן לך תקח.

אבל כדי לא לדחות מדי. ולזרום

 

רתה נשמע בגיל20 בערך. זה צעיר יחסית ככה שבלי לחץ.
לגבי שאר הדברים:

1. לימודים- אתה יודע מה אתה רוצה ללמוד? איך תממן את הלימודים (מה יכולת ההורים לעזור?)? זה תואר קשה?

2. כלכלית, לאחר החתונה- ההורים יוכלו לעזור?

3. מבחינה רגשית- אתה מרגיש בוגר? אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן? אתה משתוקק לזה?
אתה רואה זוג נשוי ומרגיש צורך רגשי בבן זוג? אתה סגור על עצמך מבחינת דרך חיים?

4. לימוד תורה- תרצה ללכת לישיבה וכד'?

5. טיול אחרי צבא- להוט לך? לכמה זמן?

בהצלחה.....
(אגב ההכוונה הנ"ל נכונה לבן, בן 20- בנות או גיל מבוגר יותר הייתי רושמת דברים אחרים...).

"מחבר העצמות המנותקות"
או
"מחיה ניקים מתים"

ברוכה היא וברוך שמו.

מזלטוב! הרבה נחת!



@לך דומיה תהילה-
מי שפותח שרשור כזה-
פותחים לו שעון....

שתדבר כמה שבא לה על שוויון זכויות,
אבל לא בפורום הזה... (כאילו מה זה קשור לכאן?)

היא לא תנהל לך את הרצונות שלך

ובכלל בחיים צריך ליישם אותה. מונע הרבה אי נעימות וחוסר הבנה.
פשוט לדבר!

זה לא שלב שמדברים בטלפון...

כי אני לא רואה בזה תקשורת אמיתית.
אאכ גם סמס נקרא שיח.

והיו פה כמה וכמה שירשורים ששאלו את זה...

אני מאלה שצריכים שמישהו יושיב אותם לשעה כזאת.
הפעם האחרונה שהיה משהו דומה ואני הייתי אחראי על עצמי נדחתה בכמה חודשים ועוד לא בוצעה.


רק שאלה, למה זה מתאים רק למי שלא התחיל לצאת/עושה הפסקה?

שטוב לכל אחד שרוצה להתקדם או לעשות שינוי
בכל תחום בחייו.

בדרך כלל קשה לעבוד ככה
לירות חץ ואז לסמן מטרה.

הושבתי את עצמי לשעה כזאת... ⁦⁩

צריך לא לפחד מהפחד- כשאני חושב לעומק מה גורם לי להתעצל בעניינים האלה אני מגלה שזה סתם פחד מכישלון...
ברגע שמתחילים לעשות את זה הכל זורם ⁦⁩

חוץ ממה שכתבת בכלליות למעלה. 

 

מעבר לכך, רעיון באמת באמת טוב.. אני חייבת שעה כזו לעצמי. 

הרעיון הוא באופן כללי להגיע מהמטרה הגדולה לאט לאט אל הפרטים- ולבדוק אם צריך לשנות משהו.
ואולי לא צריך לשנות...
כל אחד ע"פ מה שהוא יודע בעצמו.

אז אשתדל לכתוב בהמשך היום בע"ה (אני כותב לעצמי תזכורת...)

אני לא רוצה לכתוב באופן פרטני מדי- כי זה קצת אישי, והענין הוא להעביר את הרעיון. אז אני אנסה לפרט את תהליך הכתיבה באופן כללי, וכל המעוניין יקח את זה למקום האישי שלו:

ברשותכם אשתמש כדוגמה במקרה שלי:

קודם כל מגדירים מטרה: מה המטרה הקרובה שלי בחיים?
תשובה: להקים בית של תורה.
|
שאלה: מה זה בית של תורה?
|
תשובה: -רשימת כל הערכים שאומרים לי מה צריך להיות בבית רגיל (נניח סבלנות, הקשבה, אחראיות, כבוד, שמחה וכו') ויותר מזה- מה יש בבית של תורה (למשל נאמנות לתורה, כבוד ת"ח, מהי הדרך המרכזית שתוביל את הבית ומדוע, וכו')
|
סיכום במשפט אחד של הערכים שכתבתי בשלב הקודם- (סיכום של מה שאני קורא 'בית של תורה')
|
שאלה: מה אני צריך לעשות כדי שהבית שלי יהיה כזה? (שאלה רטורית לחלוטין)
|
תשובה: להיות איש כזה ש... (תלוי בשאלה איך הגדרתם בית של תורה). וכמובן להתחתן עם אחת כזאת- זה פחות הנושא כאן... ⁦⁩
|
כעת אנחנו עוברים לשלב המעשי: מי אני?
|
תשובה: רשימת המעלות והחסרונות שלי. נא לשים לב להיות אמיתיים עם עצמכם, ומדוייקים.
|
כעת עוברים על הדברים אחד אחד ושואלים: האם אני מרוצה מהמצב הקיים? האם אני רוצה לשנות אותו? כלומר- איך אני מדמיין אותו ביחס למטרה שלי- הוא עוזר לי להיות איש כזה שמגשים את המטרה של הקמת בית של תורה?
כנ"ל לגבי החסרונות
|
יפה. כעת יש לי רשימה של מספר דברים מרכזיים שצריך לתקן (לי למשל יש שלושה דברים שהחלטתי לשנות בהם קצת את ההתנהלות שלי). כעת מגדירים בצורה מדוייקת מה הדבר שיש לשנות בכל אחד מהדברים.
|
עוברים כעת על כל דבר מהרשימה, ושואלים- מה מונע ממני לבצע אותם? (לפעמים זה חוסר הפנמה, לפעמים סתם עצלנות וכו').
|
כעת שואלים את עצמנו בכל אחד מהדברים- כיצד מתגברים על מה שמונע מאיתנו לעשות את השינויים (שכעת ברור לנו כבר שהם לטובתנו).
למשל עצלנות- לפעמים זה נובע מחוסר הפנמה והבנה עד כמה הדברים חשובים. אז למשל בשביל זה יש לי פיתרון- כרגע אנחנו מבינים כיצד השינויים הללו חשובים לצורך ההגעה אל המטרה, אחרי שהסברנו את הדברים לעצמנו בפירוט. עכשיו כשאנחנו מבינים את הדברים בצורה יותר מוחשית- הרבה יותר יהיה לנו קל להתגבר על העצלנות. אנחנו כבר רואים את האור שבקצה המנהרה...
|
כעת נותר לעבוד על החלק האחרון- ולהכניס את השינויים לחיינו.

אז נכון, התהליך הזה נראה ארוך ומייגע- שתדעו שממש ממש לא! סתם כתבתי את זה בצורה של מלא שלבים אבל באמת זה ממש זורם!
לא יקח לכם יותר משעה.
ואל תפחדו לכתוב בצורה כללית מדי, אתם תגלו מהר מאוד שזה הרבה יותר קל משחשבתם. וזה ממש חשוב- זה עבודת תיקון המידות כפשוטו.

אני התחלתי ליישם את זה היום, ונקוה שאני אתמיד כי יש לי משימות גדולות ⁦⁩

בהצלחה רבה לכולנו! ⁦⁩
מקוה שקצת עזרתי

אשריך!

 

הלוואי גם עלינו

בהצלחה רבה!

 

השאיפות והכוונות שלך כ"כ יפות, שתזכה בקרוב בע"ה 

ב"ה, במבט לאחור אחרי כמה ימים אני מאוד מרוצה.
השינוי העיקרי שאני עשיתי הוא בצורת הלימוד שלי. אבל לא רק.
חבר'ה, אל תפחדו להיות אמיצים ולעשות מה שאתם מבינים שהכי טוב עבורכם.

בהצלחה!
ובעזרת ה' תהיה לכם גם סייעתא דשמיא לעשות שינוי אמיתי ולא להישבר באמצע הדרך

ובנימה אישית- עוררתני למחשבה. תפס אותי מה שכתבת, שמטרתך הקרובה ביותר היא לבנות בית של תורה.
זה נשמע דבר נפלא ועצום, אבל זה ממש לא מה שעולה לי בראש בתור תשובה ראשונית.
מה אני רוצה? בצורה הפשוטה, הכנה והאינטואיטיבית ביותר-
החלום שלי היא למצוא מישהי מקסימה ונעימה, שיהיה לנו טוב ביחד, ושנבנה יחד זוגיות שמחה, חיובית ומאושרת (ובע"ה ומתוך כך גם משפחה יחד).

לא בתור בלח''ית..
פשוט בתור אחת שחושבת תמיד כמה צעדים קדימה, הבנתי שביל ההתבגרות זה הזמן שבו אני צריכה להחליט מה הכיוון שלי בחיים - ולפי זה להתחיל לצעוד..
זה עשה לי שינוי בתפיסה, לשינוי משמעותי בהתנהגות..
להוביל אותי למקום ממש טוב ב''ה

אני עשיתי את זה לפני כמה שנים, אבל עכשיו זה הרבה יותר רציני ומדוייק. ב"ה!
לפעמים נדמה לך שאתה יודע מה אתה צריך לעשות אבל עד שתצליח להשתנות באמת.....

פתאום אתה עומד מול עצמך ואתה יודע שזה יכול לקחת לך נצח, ושאם היית אדם אחר- זה היה הרבה יותר מהיר וקל. לא- זו לא תחושה. ידיעה ברורה וכואבת.
אבל אין ברירה. ככה ה' רוצה אותנו. ולא יעזוב את חסדו מאתנו. וככל שנתאמץ יותר- בעזרתו יתברך גם השפע יגדל בהתאם.

אמן! ⁦⁩

אבא!!!! שמע צעקות בניך ובנותיך!!!!!
אנחנו יודעים שאתה יודע הכי טוב!!! אבל קשה!!! תן לנו להרגיש שהכל הכי טוב!!!!!

חיבוק ענק ואוזן קשבת

איזה שיר  

גרמת נחת.

(תדעי לך שאני מליון זמן רוצה לדבר איתך ולא יוצא לי....)

(תרימי את השפורפרת;)

(תתזכרי. באמת.)

''אין לה' מעצור להושיע ברב או מעט''

...אני התחתנתי שוב, וזה מרגיש כמו גאולה.
בעזרת ה' גם לך זה יגיע.

 

 

את הטוב תקרב..

אלוקים שומע כל תפילה ותפילה שלך!

שמעתי מרב במדרשיה שלי,
שכל אחת ואחד שחושבים שהתפילות לא מתקבלות זו טעות,

התפילות שלנו מתקבלות להקב"ה אבל מתקבלות בקטע של "להציל" אותנו,
להציל אותנו מלהתחתן עם בחור שלא מתאים לנו!
ואז היינו נתקלות בהרבה אי הבנות ,או חיות חיים קשים והיינו רואות את עצמנו לא עלינו גרושות!
אז התפילות שלנו הולכות לזה!
התפילות מסננות לנו בחורים שלא מתאימים לנו!
תחשבי אם לא היינו מתפללות לבורא עולם מה היינו מקבלות?!?

תהיי חזקה!הבחור קרוב בעז"ה

אבא איתך...
וזה קשה.
אבל כשהוא יבוא,
את תיהי מאושרת בעזרת ה'!!
יהיה לכם ככ טוב...ואולי בסוף תרגישי שהציפייה השתלמה.
את מדהימה.

תמשיכי להתפלל..לדבר איתו..להאמין בטוב.

(אם תסכימי לכתוב באישי שם לתפילה...אשמח)

בשורות טובות, שמחות וישועות!!!!

להתחיל ולראות אם עושה לך טוב.
ממליצה ללמוד עם פירוש/מורה. ואל תהיה בלחץ על לסיים את הספר, זה קשה

בסיסית מאוד בנושא כף זכות.

אהבת עולם אהבתיך | הרב חננאל אלרן - ספרים ומוצרים נוספים

ספר נפלא! ממליץ בחום
(יש גם מהדורת כיס)

מוסיף גם סיפורי נשמה של הרב שלמה קרליבך

שאני ממש, אבל ממש מעריך אותך... אין לך מושג. קראתי את מה שכתבת בשרשור של הפרפקציוניזם... וואו...
הלואי שכולנו נעבוד ככה על המידות שלנו, ותהיה לנו כזאת ענוה לדעת מה אנחנו צריכים לתקן. לדעת מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקנו...

אשריך ואשרי חלקך! התפעלתי מהענוה שלך

אין לך מה להיות ביקורתי כלפי עצמך. אתה נשמה גבוהה.
תמשיך להאיר את העולם! ⁦⁩

השאיפה היא לעלות כמה שיותר ומתוך כך להאיר את העולם. לדוגמה צדיקים נידונים על זה שאין להם איזון בין אהבה ליראה...

לזה שצדיקים נידונים על חוסר איזון בין אהבה ליראה?
אשמח ממש! 🤗

הדבר העיקרי שאצלי זה בא לידי ביטוי,זה ביקורת כלפי חוץ,
אז לפני כל משפט שמוציאה חשבתי אם זה יפגע או יועיל לצד השני.

ובאמת חשבתי פעמיים לפני שמוציאה מילה מהפה,
וחצי מהדברים שרציתי להגיד,
לא אמרתי,
כי באמת זה יכל לפגוע.

אז לפני שאתה מדבר ומוציא תאמר זאת לעצמך ותחשוב האם יש איזה צל של ספק שהצד השני יקח את זה למקומות אחרים ויפגע.

בהצלחה

שעליהם מדבר רבי נחמן ורבי נתן.
תחזיק באמונה אחי!

אבל כשאתה שומע על עוד מישהו יותר צעיר ממך שהתארס ואז עוד אחד ועוד אחד זה מכניס ללחץ

ואני שמח בשבילם! למה? איך!? אמונה! גם כששמעתי שאחת שהייתי אמור להתחתן איתה התארסה בהתחלה כאב ואפילו כעסתי על ה' שלמה היא לפני ולי מגיע לפניה אבל אחרי התבודדות ושינה טובה ב"ה שמח בשבילה ושמח בשבילי! כי אין על ה' יתברך והוא יודע הכי טווווב. ברגע שנכנסים לראש הזה הכל מעולה חחח (נשמע כאילו עישנתי איזה משהו חחח)

החחש הגדול שלי זה להיות רווק מבוגר...

לפעמים כן

אבל אני תמיד מזכיר לעצמי שישוב לזכור לא להתחתן בשביל לסמן וי חס וחלילה, אלא בשביל לחיות חיים אוהבים ומשמעותים ביחד, ולא כי החברה מכתיבה לך מה לעשות או שקיים בך הפחד להישאר רווק/ה זקן/ה.

החשש הזה, קיים לפעמים אצל אנשים.

 

אבל המחשבה ש"אם לא תתחתן בקרוב", כשאתה בחור צעיר, אז "כבר לא בעשור הקרוב", זה כמו אמונה טפלה... 

 

אין קשר בין הדברים. תתקדם מבחינה אישית, ואז תחפש אשה מתאימה.  אולי אדרבה, אם תהיה קצת יותר מוכן - יותר סיכוי לנישואין מוצלחים.

 

כמובן, גם לא צריך להרבות בפחדי-שווא לכיוון השני, כאילו בלי סוף "עוד לא מוכנים"...

כאילו אף פעם לא נהיה מוכנים..
כאילו שלא נצליח להתקדם בתחום

צריך להתעלם מהם - לקחת רק את ה"טיפה" שצריך בשביל המרץ להתקדם - 

 

ולהמשיך בשמחה.

 

מצד האמת, "להתקדם בתחום" זה בעיקר להתקדם בעצמנו.

 

כלומר, להיות אנשים טובים יותר, לעבוד על הבין אדם לחבירו, על היכולת להקשיב למה ששונה קצת (איש ואשה הם שונים), להיות מתחשבים ונינוחים. לבנות את התורניות, את הערכים, בשביל צורת הבית. וכו'.. וגם הגיל המתאים עושה את שלו. מרגישים שהזמן כבר בשל יותר.

 

וכשמגיעים לגיל מתאים, אז מחפשים מישהי מתאימה ליישם איתה את הטוב שבבנין בית בישראל.