פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 711)

ממש כדאי להגיע למצב מאוזן,

שלא חותכת את עצמה....

זה לא בריא גם בלי קשר לנישואין.

לטפל, פסיכולוגית ותרופתית. זה לגמרי יכול להיות שלב שעובר.

אח"כ, כדורים בפני עצמם אינם דבר חד משמעי. תלוי בשביל מה זה, תלוי מה המצב עם זה, כמה היא כבר מאוזנת במצבה הכללי.

אם זה יכול לעודד אותך, הכרתי מישהי (סייעתי לה קצת בעבר), שעברה דברים כאלה, ואח"כ התחתנה עם מישהו מצוין.

להיות אלמן זה יותר קל מלהתמודד עם אדם שחי על כדורים?

יש גם מצבים של סכיזופרניה קלה יחסית למאניה דיפרסיה. ויש התקפי מאניה שיכולים להיות הזויים ("אני המשיח/ה" וכו')

מה יקרה אם יפרד ממנה

מה יקרה אם הלחץ לפני החתונה 

איך בונים קשר טוב עם אדם שלא יציב בנפשו

הקו האדום שלי תמיד היה הקפדה על מידות טובות וערכים ובכלל התנהגות בדרך ארץ. בעיני זה די מפצה על הסיבות של הכדורים, כי אין איזון נפשי יותר מזה.  

כשהיא סיפרה לי על ההתמודדות שלה זה אפילו גרם לי לחבב אותה יותר, כי אנשים כמוה מחפשים אהבה וקרבה יותר מכל וככה הם מגיעים להבחנה בריאה בין עיקר לטפל. אני מודה שאח"כ חשתי קצת הקלה כי הסתרתי את הבעיה שלה מההורים שלי. המשפחה שלי הייתה די פרימטיבית ביחס שלה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה והאנשים שמטופלים.

מאז הספקתי גם ללמוד קצת על המנהג הזה לחתוך את הגוף והאמת שהשד איננו נורא כ"כ. זה לא חייב להיות משהו פסיכוטי שמצדיק אשפוז בכפייה ח"ו. אם יש מספיק פתיחות, אז אפשר גם להתמודד עם זה בצורה טובה בתוך הנישואין. 

הייתה תקופה שהייתי פוגע בעצמי (פיזית)
ברוך ה' השתחררתי משם.
לא הייתי רוצה להתקרב לאזור הזה שוב.
(לפחות שאחד מבינינו יהיה נורמלי )

כמה זניח עולם הדייטים

להגיד לו "תפסיק לבלבל את המוח, שאלו אותך שאלה פשוטה. אתה בדייט לא במשחקיה"

עם חרדות כאלה אפשר להגיע רחוק...

הרי זה דבר נדיר מאד - אם כבר, אולי ישפיע עצם זה שיש לא כ"כ מעט גירושין? הבעיה, כשהיא נפגשת, זה שמא היא תרצה להתגרש ושמא בדיוק תהיה מסורבת?... חושבני שמי שניגשת כך לפגישות יש לה בעיה.

אלא מה? צריך להיפגש בשמחה, לבדוק היטב ובנחת, להיות נכונים לעבודה משמחת בנישואין - ולא יצטרכו להתקרב אפילו לכך בעז"ה.

ואני לא מאמין שרב רציני אומר שזה "פתחון פה לחילונים".... בינתיים, עצם הבעיה של גירושין, נובעת בעיקרה מהתרבות ה"חילונית" של חוסר בלעדיות של הנישואין. מההפקרות. "חתונה דתית" זה לא איזה טקס, אלא משמעות עמוקה, מציאותית, שמאותו רגע נהיים איש ואשתו ועד אז שני אנשים שונים. זה בסיס של הכל. 

אמירה כזו היא הרבה יותר קיצונית מאשר לומר שבגלל שיש תאונות דרכים, צריך להוריד מהכביש את כל כלי הרכב, ולחזור לעגלות עם סוסים. או שבגלל שיש גניבות, אז צריך פשוט לחוקק שכל אחד יוכל לקחת מכל חנות מה שבא לו בלי לשלם ובלי מחוייבות...

בעולם יש עוד בעיות. יולדים ילדים ולא נמנעים מכך שמא ח"ו יקרה משהו בלידה או יקרה לילד משהו בחיים.. יוצאים לנופש ולא חוששים שמא בדיוק טיל מהצפון יפול להם על הראש... וכן הלאה.

לא יתכן, שדווקא בעניינים הכי מהותיים ומשמעותיים, יהיה אפשר בקלות להציע "פיתרון" לא רציני והרסני, ע"י הפחדות שווא.

בעבר כשהייתי שומעת סיפורים על עגינות זה היה מלחיץ קצת..

אבל תאמת היום, עם כל העזרה של השיימינג שנעשית ע"י בית דין במקרים קיצוניים (כידוע לך מהתקשורת),

אז יש קצת יותר הקלה...ואת רואה שהחברה מוקיעה. וזה מה שיפה בניגוד לפעם אולי שהאישה היתה סובלת לבד, היום בעידן הרשתות וכו כל העם איתה! ונגד המעגן ! וזה מקסים וגם מוביל להצלה מהמצב.

והדבר השלישי החשוב- תתרכז במחשבה על לבחור אדם ירא שמים . לא כוחני. לא דורסני. בחור קשוב. עם עדינות. ואז רוב הסיכויים שהוא מעצמו יהיה מספיק מוסרי לא לעשות מעשה אכזרי כזה.

וכמובן להתפלל לסיעתא דשמיא.. 

שעם אדם כזה לא תצטרכי להגיע לגירושין?....

חבל מאד להיפגש עם הנחה בסיסית שיתכן....

אבל אנחנו זוכרות היטב שגם אלו שהתחתנו והתעגנו/ התגרשו חשבו כך בהתחלה....

אז צריך שיהיה באמתחתנו, גם תשובה ליצר הרע של הפחד וההפחדה, אם חלילה הוא צץ ומציק 

זה נכון שלפעמים מתמודדים כך עם יצר הרע של פחד והפחדה..

אבל הכי טוב באמת לא לעסוק בכך.

ללכת בשלוה ואומץ. את תבחרי טוב ובעז"ה יהיה לך טוב.

לצערי היו כמה מקרים בסביבתי הקרובה (מכרים) של גירושים מכוערים.
ראיתי איך אנשים טובים מטורטרים ע"י המשטרה מתלונות שווא של נשותיהן. (גם הן מודות שאלו תלונות שווא. העורך דין המליץ להן להתלונן שוב ושוב על הבעל כדי לזכות בנקודות במשפט על הנכסים).

ראיתי איך בית מתפרק והופך לזירת קרב. איך אנשים נשברים.

ואני זוכר אותם נשואים (שנים רבות) באושר ובשמחה. באמת, הייתה ביניהם אהבה ושותפות.

וזה מפחיד: מי ערב לי שלי זה לא יקרה? 

משתדל לשים את מבטחי בקב"ה. אם יקרה ומה יקרה זו החלטה שלו. ומה שלא יהיה, יהיה לטובתי.

לכן, למרות הפחדים, כרגע מתמקד בתפקיד שלי ובמשימה שלי: לנסות למצוא בת זוג. השאר זה תפקיד שלו.

מכאן צריך כל אדם ואדם להחליט מה נכון עבורו או עבורה.
הבעיה העיקרית היא אנשים שעושים דברים בלי לחשוב.

לגרום לזה שהעיקר בחיפושים יהיו המידות הטובות בבן הזוג (ולא דברים חיצוניים)

ולוודא שאין לבחור או לבחורה (יש גם נשים שעושות בעיות בנושא הגירושין) נטיות לאלימות ושתלטנות, כי סרבנות גט זו אלימות לכל דבר

כמו אימרה ששמעתי פעם- לא מתחתנים עם מישהו שאי אפשר להתגרש ממנו..

צריך מידות טובות. ולהזהר מ: 

שתלטנות

אובססיביות 

השקפה עקומה בנוגע לקשר בין איש לאישה (היא שלי ואני מחליט עליה, ואף אחד אחר לא יתחתן איתה, היא שייכת לי )

רכושניות

כעס והתמודדות עם חוסר הסכמה

נקמנות ונטרנות

ולצד החיובי:

רחמים

לב טוב

סלחנות 

אמפטיה

ועוד ועוד 

בס"ד

סתאםם!

ברור שבזמן הכי מהר שאפשר לארגן את הדברים.

בס"ד

אם אפשר להאשים אותך אז למה לא?

ככל הזכור לי

רק זוכרת שכתבת פעם...

אבל תודה ששיתפת!

בכל אופן, השאלה שלי היא לא על האם תתחתן עם אדם לא מוכר,

אלא סקירה של המוכנות הנפשית להיכנס לחיי נישואין

לאחר שהבנת שהוא\היא המיועד\ת...

ובמיוחד אם אתה אחרי שנים של חיפוש...

טכנית- עוד חודש וחצי ככה.. 

אני מרגישה לעצמי אבל אולי יש כאלו שזה לא יפריע להם

שאם יש הפרש בין בני זוג שהוא גדול, ככל שמתבגרים הפער ילך ויגדל.

שוב, זה תלוי גם באופי של האנשים, אם הבחור שנניח הוא הגדול הוא צעיר ברוחו אז זה פחות יבלוט אבל אם לא זה כאילו הבנו זוג נמצאים בשלבים אחרים בחיים נגיד כשהיא בת 37 והוא 47 לדעתי זה ממש פער..

אממ קראתי הכל.

בסה"כ די נכון..ואפשר להגיע עם זה לעוד מסקנות..

אבל רק הצגת כאן את תחילת העובדות או הניתוח בלי להגיע למסקנות נכון?

לא ברור לי כמה הבנתי מה אתה רוצה לומר, אך לפי מה שאני מבין, אתה בעד א'? לפי מה ששמעתי מרבנים זה פחות שייך בדורנו כשיש הרבה זמן פנוי ומחפשים עומק. בעבר אנשים היו עובדים מהזריחה עד השקיעה, מרוב עמל בהפסקות באמצע היו מקפידים להגיד רק חלק מברכת המזון... בימינו כשיש תרבות פנאי ואנשים מחפשים משמעות בכל התחומים (לדוגמה פרנסה, בעבר הסבא רבה היה נגר אז כולם אחריו היו גם נגרים) וכך גם בלימוד תורה (עשרות ישיבות ומכינות שונות רק בציונות הדתית) וכך גם בתחום הזה. אז מכיוון שכיום הקשר עצמו משמעותי מבעבר, לא מדובר רק על התאמה טכנית וצריך שתהיה משיכה/אהבה/איך שתרצה באישיות עצמה. 

לא כל כך הבנתי את המשפטים הבאים, השאלה מה הכוונה ברצונות ובחסם בעיקר:

(א) האם תכונת האופי (שאני מחפש) נועדה כי בלעדיה לא יכול להיווצר קשר או שבלעדיה לא יוכלו להתקיים הרצונות שלי (ולכן לא יוכל להיווצר קשר).
(ב) האם תכונת האופי (שאני מחפש שלא תהיה) היא אכן חסם בפני יצירת הקשר או חסם בפני מימוש הרצונות (ועל כן חסם בפני יצירת הקשר).
 

אבל ממה שכן, בסופו של דבר קשר בין בעל ואישה הוא בין הנשמות שלהם, וכשאין קשר ביניהם אז בלאו הכי זה לא יתאים לשני הצדדים גם אם יש רצונות משותפים. תחשוב על זה ככה, אם שני הצדדים רוצים שהבעל ילמד תורה, אבל הבעל מבחינה של עשיית חסד והפצת תורה ואילו האישה מבחינת ידע וגדלות בתורה, אז למרות שהרצון משותף הגישה לכל העניין תהיה שונה, כי מבחינתה לימוד לרבים זה בזבוז זמן ומבחינתו מה שהיא רוצה זה תורה פרטית... (נראה לי שהדוגמה קצת חלשה אך אני מקווה שהרעיון הובן..)

אפשרות להתחתן - דייטים - בשלב שאכן מתכוונים להתחתן - זה כלל לא דומה. 

וכמובן, גם אז צריך לדעת שאין כל מטרה בפגישות לכלשעצמן, אלא בבירור האם מתאים לנישואין, ובלי "למרוח" יותר מידי, מעבר לנדרש.

וגם אם מישהו חשב בגיל צעיר מאד שהוא יתחתן עם פלונית, אין כל ענין/היתר להסתובב איתה שנים. 

עד שלא יתחתנו, היא בחורה זרה, אינה אשתו. אז סתם כך - לא בריא ולא נכון, מכל בחינה.

קראי שוב את הנאמר:

א. אין דמיון בין פגישות-דייטים, שהן לצורך בירור אופציית נישואין - לבין הנושא שדובר עליו של סתם קשרים בגיל צעיר.

ב. אגב שהוזכר נושא הדייטים, נאמר שגם שם, צריך לדעת שאין ענין בפגישות מצד עצמן, לא לצורך המטרה. וגם אין ענין למרוח סתם.

אז מה הקשר לשאלה אם זה אומר וכו'.

זו אמירה אמיתית בנוגע למהותן של הפגישות הללו.

בדור הזה אין כבר תום לצערנו......

וגם רבים שלא "הכי דוסים".

אינני יודע מהיכן הדוגמאות הללו.

וברור שזה דבר שלילי, מכל צד שיהיה, גם אם לא עברו על משהו באופן ממשי. זה עצמו קלקול. קרבה יתרה, לא פעם גם קלקול של העתיד במידה זו או אחרת.

אלא מה, לפעמים אנשים עושים שטויות כשהם צעירים יותר, ואח"כ מתחרטים. מבינים שזה לא שייך. כמובן, עדיף להבין מראש.

שאדם עושה הוא טוב. כל מצווה עומדת בפני עצמה.

חלק מהדברים הטובים (מידות/מצוות..)ניכרים כלפי חוץ וחלק פנימיים, אלה שניכרים כלפי חוץ נובעים גם מהפנימיות ומי שעושה דברים חיצוניים כדי לנסות לעשות רושם או להראות כזה או אחר בעיני החברה- מסכן וצריך אולי לרחם עליו אבל גם אז צריך לא לזלזל כי מתוך שלא לשמה יכול לבוא לשמה בחסדי שמים..

הטוב שבמעשה המצווה (ולא משנה איזה סוג-ניכר כלפי חוץ או לא)לא נגרע בגלל שיש מרכיב אחר במעשים או באישיות שהוא פחות טוב. 

הכי טוב לנסות ללמוד מכל דבר טוב בלי לחלק ציונים באיזה דרגה רוחנית חושבים שפלוני נמצא בעיני בשר ודם שלנו..אנחנו לא אלוקים. לכל אדם הניסיונות והקשיים שלו וטוב יהיה אם כל אחד יתמקד במה הוא יכול לעלות ולהשתפר ולא לנסות  להיות שופט כל הארץ יש כבר אחד..

וכל אחד יבחר לעצמו את מקבץ הערכים/מידות/מצוות/ שמוכרחים לדעתו להיות בבן/בת זוג/תו ויחפש בהתאם ושלום על ישראל.

תחשבי למה את שואפת

יכול להיות שבחור דוס יותר דוס ממך ואת לא אבל אם את שואפת לשם זה בסדר גמור

תחשבי מה את רוצה ותכווני לשם

בהצלחה

זה אומר שהם מוכרים גברים בחלקים? יד פה, רגל שם?

חוששת לא פעם באופן טבעי, משיחה ישירה אליה, ע"י מישהו שאינה מכירה.

יש כאלו שלא, לא חוששות; יש כאלה שכן.

גם חבר מביא חבר, זו לא תעודת ביטוח.

היא כותבת נתונים, ונותנת מספר של חברה, שתעשה עבורה בירור ראשוני.

אם מנסים להכיר בנות, לצורך מציאת המתאימה, אז צריך להכיר גם בשונוּת שלהן.... אתה רואה בעצמך שככה זה..

זה סובייקטיבי.

יש בזה קודם כל צד של בושה, צניעות, שהוא צד יפה. כתבה את פרטיה, מישהו מתקשר ישירות אליה, היא רוצה קודם "הקדמה".. חברה אומרת לה שזה נשמע בסדר. יש לה הכנה כלשהי.

וגם, ככה זה, "פחד" טבעי. איש שהיא לא מכירה מתקשר. היא חוששת. לא משנה אם זה "מוצדק" או לא. יש לא מעט בנות כאלה. זה עוד טרם הבירור אם מתאים או לא.

ואם הוא "בעייתי", היא בכלל לא רוצה להיתקל באי הנעימות הזו. 

ואכן, יש להניח שאדם רגיל לא יכניס מישהו "בעייתי". הבחורה לא יודעת. אולי זה סתם חבר שהוא לא ממש מכיר את ההתנהלות שלו בכך.

הקיצור, בנות יותר חוששות, לא פעם. קבל את זה כנתון...

החברה מקבלת את הפרטים- מעבירה בוצפ לבחורה- הבחורה אומרת כן/ לא- החברה מעבירה את הטלפון/ לא

צריך לבחור חבר שזמינה בוצפ ועירנית לעניין הזה. ואז זה מצוין.

מניסיון שלי זה ממש מציללללל !! הסינון הזה שבדרך.

אתה צריך להבין שבחורה זה אדם שהרגשת פועלים אצלו בעוצמה !!

וכל פניה מאדם זר, זה לא **סתם מילים** שמרצדות על המסך . ממש לאא.

זה מציף. זה מלחיץ שיש מישהו מול הפנים שלך חכה לתשובה ורואה כל פעם מתי את נכנסת.. זה יוצר סוג של מחוייבות לדו שיח. שזה כבר מתאים למצב אחרי שניתן אור ירוק כלומר יצירת קשר...

ולמה שבחורה תתחייב לדו שיח לפני שניתן אור ירוק ?

יותר מזה- לפעמים אני רוצצה לשאול משהו לפני שאני עונה. ונוח לי לעשות זאת דרך חברה.. זה יותר עקיף..יותר שומר..

תיקח בחשבון יתכן שבחור יענה אולי בתשובות מתחכמות, אולי ינסה להניא אותה ממה שחשוב לה בכל מיי שכנועים, בקיצור לא בא לי להתחיל להסתבך מולו. אתה לא מבין כמה זה עוגמת נפש לבחורה. אנרגיות שהולכות סתם.

עכשיו אתה מבין כמה זה נחוץ ??אתה מבין שזה הכרחי כדי לשמור על עולם רגש רענן אצל הבחורה ?

אולי זה נובע מההבדל בין נשים לגברים. אני מניחה שכך.

אתה צריך להבין שבהקשר הזה בין בן לבת דושיח זה **לא רק קונקרטי**. ממששש לאאא. תמידדד זה גם מציף רגשות..

אפילו אם הוא רק שולח לה את הפרטים ושואל מה דעתה..

אבל אם מישהו חושב שהוא לא יכול להתמודד ולהפריד את הפסולת מנקודת האמת בגישות שלהם עדיף שלא יעשה את זה... יש מלא דרשות על זה בהקשר של סוטה ונזיר אם אתה מעוניין להרחיב...

לי יש פחדים בכיוון ההפוך

בשביל שאם תהיה לה קושיא איך הוא מרביץ לה חופשי - ומה עם "אלוקיו", יגיד לה שהוא קודם....

אצלנו, כבוד האשה לבעלה מתחיל מהכבוד של שניהם לרבש"ע, יוצר האדם.

ובמקביל למשפטים הנכונים על כבוד בעלה, יש גם "מכבדה יותר מגופו" ועוד.

[במנורת המאור כותב, אם תנהגי בו כמו במלך - ינהג בך כמו במלכה..]

שמתי לב לאחרונה שהרבה אנשים לא מדברים דווקא על של רבי יצחק אבוהב.

לא שאלתי לחינם, זה לא נשמע כמו הסגנון של מהר"י אבוהב פשוט. ישר כח!

גיליתי שיש עוד כמה מנורות המאור, אם כי פחות מפורסמים (ולא זוכר של מי הם כרגע)

מכיר את הסיפור ב"אביהם של ישראל" על הבחורה שהרסה שידוכים בגלל ויכוחים כמו על מנורת המאור? (היא התעקשה שזה ר"י אבוהב והבחור התעקש אחרת, והיא פסלה אותו בגלל זה, והרב אמר לה להפסיק להפוך את הדייטים לשיעורי תורה. [אגב, לדעתי הם לא הבינו שיש שני ספרים מפורסמים כאלה])

[כמה שאני זוכר. בלנ"ד אבדוק]

השם קבע שימחו את שמו במים בשביל שלום בית.

מצד שני, כשזה איסור, זה לא שונה מהורה שאמר לבן שלו לעבור על איסור.