מה אומרים?
מה אומרים?
"אין הדבר תלוי אלא בי"
מה דעתך?
נראה לי שהמבוגרים טוענים שכן.
שני דברים שונים..
אבל האמת שעוד לא פגשתי מבוגר נשוי שטוען להפך.
והאמת שדעתי נוטה לדעה הזאת. ואני אגיד לך למה
א. בהיותי חילוני, עוד לא ראיתי דבר כזה שמישהו באמת רצה חברה, עשה הכל בשביל זה, ולא מצא.
(אה, ואני טוען שזה תלוי בעיקר בגבר. וככה גם הבנתי מדברי ר' נחמן)
וב. להבנתי, אם זה לא היה תלוי בנו, לא היה כתוב דברים חמורים על מי שלא נשוי.
אלה עם הניסיון חיים העשיר
"למה אתה לא מתחתן?"
"אל תהיה בררן.."
"לך תתחיל עם בנות..."
"תתחיל להזדרז הזמן עובר"
וכו' וכו'
לא נראה לי שזה קשור שהדור השתנה... אנשים לא כל כך משתנים
מבקש אמונהגם לי האמת אין כוח לדון בזה ![]()
בחברה כמו באשה לחיים,
אני מאמין שאם אתה רוצה מישהי ו"תסתער" על המטרה, אין סיבה שהיא תסרב.
ב. נכון כתוב...אז אני אפרש שפשוט במקרה הזה הדברים מסתדרים בדרך יותר פלאית
אבל למה כתוב דברים חמורים?
ויותר מזה, למה שהקב"ה ימנע ממישהו מצווה כל כך חשובה אם הוא באמת רוצה?
אבל תכלס, זה אותו דבר כמו שנפש אומרת
אני מאמין שמי שרוצה מישהי באמת, וישקיע בעניין, גם היא תרצה אותו.
ההבדל היחיד לדעתי הוא, שאצל חילונים יוצאים עם כל מה שזז.
אצלנו צריך לחפש קצת יותר. אבל קצת יותר..
לא שאנחנו כאלה ילדותיים... אבל הן פחות ![]()
מבקש אמונהזה ממש לא נכון!
בגלל שיש עוד מישהו בעולם שסובר כמוך אני סובלת עכשיו. אז חלאס.
גם לבת יש רצון משלה והיא לא תרצה כל מי שירצה אותה.
מבקש אמונהכמובן שיש מקרים שזה לא מתאים. (צודקת, כתבתי בצורה לא נכונה. מצטער)
התכוונתי יותר שאם בחור באמת יחפש ויחפש, הוא ימצא מהר את זאת שתרצה אותו.
כי לכל אחד יכולות להיות כמה אפשרויות... השאלה כמה הוא מקריב בשבילה
ונניח שיש רק אחת. הקב"ה לא ימנע מצווה ממישהו שבאמת רוצה
בס"ד
אבל צריך להסביר ולדייק את זה קצת..
ואני כבר הולכת לישון... נראה אם אספיק מחר או שכבר במוצ"ש..
אני גם חשבתי ככה,
אבל שמתי לב היום שמי שמסביבי שרצה
ל-ה-ת-ח-ת-ן
ורק את זה-
התחתן די מהר,
אפילו ממש מהר.
והרווקים והרווקות שסביבי
וגם אני, האמת,
רוצים מ-א-ד להתחתן
אבל....
אני מכיר הרבה שרצו להתחתן אבל רצו עוד דברים
והתחתנו בקלות
ומכיר אחרים שמאוד מאוד רוצים להתחתן
ועדיין לא התחתנו
הרצון בהחלט דוחף
אבל בסופו של דבר ה' מחליט מתי כל אחד יתחתן
וזה לא נכון 'להאשים' את כל מי שלא התחתתן שאין לו רצון חזק
אני מאמינה שברגע שה' יחליט זה יקרה,
אבל גם שזה קורה כשהאדם יהיה מוכן לעבור לשלב הבא.
והשאלה הזו נשאלה ממקום של בדיקה ותהיה עצמית.
פשוט, בדיוק היום נתקלתי בכמה אנשים שזה היה הרצון הבסיסי שלהם,
וגם היה להם הכי מובן שהם מתחתנים השנה,
וקרעו על זה את השמים.
ומהצד זה היה נראה לי קצת מוזר.
וזה קרה, במהירות ממש.
לעומת זה,לי ברור שזה יקרה מתי שהוא,
השנה, שנה הבאה וכו'..
ועד שזה יקרה יש עוד כל כך הרבה דברים טובים לעשות ולהספיק...
והתפילות עולות ויורדות....
פשוט תהיתי לעצמי אם זה קשור.
(תמיד יש את אלה שההתמודדויות והניסיונות שלהם אחרים)
זה מזכיר לי אותי בהתחלה,
ולא הבנתי מה קורה,
ואיפה הבעיה,
עד ששמתי לב שכשאנחנו לא שמים לנו גבולות ה' שם לנו אותם.
אולי אני טועה בניתוח שלי ועל כך התנצלותי,
אבל אתה נשמע בחור ממש חכם ובוגר ושקול,
שפתוח למלא דברים, ומאד מקבל דברים שונים,
כי בסופו של דבר הרי אפשר יהיה להסתדר כמעט עם כל אחת....
אבל לא בטוח שהצד השני גם כן פתוח ככה ומקבל,
ולדברים שאתה יכול להמשיך איתם,
הוא שם לב לשוני ולא יכול לזרום?
אבל אולי אם תנסה לצמצם או לדייק יותר את הדברים שאתה פתוח אליהם,
ומסתמא ירדו כמה וכמה הצעות,
זה יהיה שונה?
לדייק הצעות-
כדי שיהיה סיכוי שלשני הצדדים זה יראה חיובי.
כשאנחנו שוללים הצעה- זה לא אומר שאנו שוללים את הבן אדם השני,
אלא גם שאנו שוללים אותנו בשבילו,
כי לו זה לא יתאים,
וחבל שיטרח, ויתאמץ.
זה מכיוון אחר, לא מתנשא,
אלא חושב על השני.
אבל אנסה להסביר למה התכוונתי-
יש מישהו שיצא לדייט כשנראה לו שיש 99% סיכוי לקשר.
השני 80%
השלישי 60%
הרב נראה לי בין 40%-50%
ויש כאלה שיצאו גם עם 10%
מי יתחתן?
לכולם בסוף יש סיכוי שווה,
כי הכל מה'.
מי יתאכזב?
גם לכולם יש אותו סיכוי,
כי הכל מה'.
למי יש סיכוי להתאכזב ולבזבז הרבה אנרגיה-
זו השאלה...
והוא ישמיענו
אני מכירה מישהי בת 31,
שכולם קורעים עליה תשמים ומחפשים לה בחורים בנרות.
סבא שלה נפטר השנה- מעל 90-
והיא אמרה לי שהיא מאד רוצה להתחתן אבל זה לא נראה לה מתאים בתוך השנה של האבל.
אז למה שזה יקרה?

בקשר לבת 19...
אבל לרצון החזק מאד מאד מאד יש תפקיד:
3 בחורות שאני מכירה בגיל 41 ובגיל 36 וגיל 34
התחתנו ב"ה.
ומה שהן אמרו (כמעט אותו משפט כל אחת)
שהן פשוט החליטו שהן השנה מתחתנות.
נקודה.
סוף.
והן התחתנו השנה.
זה ממשק עדין כזה בין זה שבכל בידי שמים,
לבין התפקיד של האדם.
ואני באותה סירה,
ופשוט חושבת אם אני ממש רוצה ככה.
לפחות 10 שנים הם הן החליטו שהשנה הן מתחתנות, פשוט זה לא הלך..ברוך ה' שבסוף התחתנו..
ולמה שלא תרצי?..
עד שיבוא לידי מעשה??
נשמע הגיוני.
אתה מתחיל לבדוק ולעשות חושבים על הדרך...
ולא להיתלות רק בסיבות חיצוניות.
זה בעצם אותו דבר,
לחזק את הרצון ולבדוק אותו עד שיגיע למעשה...
ולמי שזה לא הולך-
יש צורך לברר את הנושא של הרצון.
ה' ברא את העולם מהצורך שיהיו בו עניים ועשירים
ואולי גם ממש קצת רווקים.
אבל לא במספרים האלו.
הרי חלק מהתכלית והרוחניות של האדם זה להתחתן ולבנו בית ולעבוד יותר לעומק על מידותיו ומצוות פרייה ורביה,
ואם לא, האדם פספס משהו בעולם, שקשור לאיכות החיים האישיים שלו.
להתעשר זה בונוס מה', ובסוף זה גשמי נטו.
אתה יכול לסיים את דרכך בעולם מאושר ומלא סיפוק גם אם לא היית עשיר יום אחד בחייך,
והרבה פחות, אם ח"ו לא התחתנת.
עד הזמן המדויק של כל אחד.
כשהאדם מצידו עושה את התפקיד שלו,
תפילות, רצון ענק וחושבים על הדרך.
ואז התפקיד שלו זה להאמין שה' ישלח את הנכונ\ה ברגע המדויק לו.
אני ממש מסכימה עם זה.
מי שרוצה להצליח בלימודים- מצליח?
מי שרוצה להבריא- מבריא?
הרצון משמעותי לתהליכים. אבל יש גם אלוקים בעסק.
יש מצב שיסתפק בפחות ממשרת חלומותיו?
לא הטופ, ולא למטה,
אבל משהו בינוני באמצע.
![]()
דיוק מצויין!
עם הבחור הראשון שמסכים (בתנאי שהוא יהודי), זה נחשב
אז כן, כל מי שרוצה מתחתן.
סתם בא לי לפרוק את העצבים שיש לי לא יודע אפילו איך אני מרגיש כועס, עצבני, מתוסכל, עצוב אולי עוד כמה רגשות שליליים שאני לא יודע איך להביע אותם בנוגע לשידוכים
ככה אספר בקצרה עליי אני רווק בן 27 מאזור המרכז, דתי, בעל תואר ראשון, וב''ה עובד
למה אני אומר דתי כי אני לא יודע איך להגדיר את עצמי מצד אחד אני הולך עם כיפה וציצית ושומר נגיעה ביום יום אז זה סוג של לשייך את עצמי למגזר הדתי לאומי ומצד שני אני יותר פתוח חי את התרבות המערב רואה סרטים סדרות הולך להופעות אבל לא למועדוני לילה אז זה סוג של לשייך אותי למגזר הדתי על הרצף
יש לי חברים מכל מגזר אם זה דתי לאומי ואם זה דתי לייט ואם זה חרדי אבל הבעיה היא שכל אחד מהם לא משייך אותי למגזר שלו הדתי לאומי משייך אותי לדתי על הרצף כי הוא אומר שאני יותר מתלבש כמו החברה החילוניים שככה מתלבשים הדתי על הרצף (אני לובש מותגים והולך עם נעלי סניקרס של נייק או אדידס כאילו יותר אופנתי שזה פחות הסגנון של הדתי לאומי שהם לובשים בלנדסטון למשל שאני לא מתחבר לסגנון הלבוש הזה או טבע נעות ביום יום) והחבר הדתי לייט מגדיר אותי כדתי תורני\חרדי כי יש לי כיפה יחסית גדולה והולך עם ציצית ומתייעץ עם רב בכל מיני דברים והחבר החרדי מגדיר אותי סוג של חילוני כי אני יותר מדי פתוח
ועכשיו לחלק שמביא לי עצבים.. אז אני כמו כל בחור רוצה להתחתן ולקים משפחה ובית אז פניתי לכל מיני שדכנים בטבלה שיש בקבוצה והבעיה היא של קיבלתי אפילו לא הצעה אחת!! אחרי שקיבלתי את ההודעה שכן הם עוסקים בשידוכים וכן הייתי בראיון אצלם בבית אבל מרגיש לי שאחרי שסיפרתי להם את המסלול חיים שלי פשוט נעלמו לא ענו להודעות שלי סתם שילמתי מקדמה אמרתי להם שאפילו אני מוכן לשלם יותר מדמי שידוך אבל מרגיש לי כלום נאדה נרגיש לי פשוט שהעם שלנו יותר מדי מקובעים כל אחד למסלול שלו ולמגזר שלו
סתם פורק פה עצבים מרגיש לי שהייתי חייב
תודה שקראתם עד פה ואשמח לשמוע מה אתם חושבים
ככה זה נראה בעיניי אנשים מעדיפים שיהיה קו אחד ולא כמה זרמים של מזגר באדם
גם סרטים וסדרות זה משהו שרוב הדתיים רואים.
זה סימני פיסוק (בתור התחלה).
אינך שונה מהדתי הרגיל הממוצע כפי שאני מכיר, ראיתי המון כמוך. אולי זה לא בדיוק נכנס לתוך מגזר ספציפי כמו דת"ל מתנחל / חרדי / לייט אבל זה מאוד מאוד נפוץ.
למרבה הצער נראה שברגע שחורגים טיפונת מאחת המסגרות המובנות הספציפיות, נשארים די לבד מול המערכת.
שדכן ראשי תיבות שקרים דובר כסף נוטל כידוע.
אם לא מהם תבוא הישועה, ניסית לברר אצל משפחה / חברים / בית הכנסת וכיו"ב?
חסר לי סימני פיסוק
ניסיתי כרגע בכל מקום בסביבה שלי אבל כרגע ללא עזר
אתה עצבני בצדק
גם ממני איזה שדכנית רצתה להכיר לי רצתה על זה איזה חמש אלף..
אמרתי לה ממי את צריכה לשלם לי.. היא פחות התחברה לקונספט
אגב די לנרמל נייק ואדידס די תמצאו אופי עדיף כבר בלנסטון..
אני מנסה לחשוב אולי תתנדב בעמותות מסויימות משם תכיר
מעביר שאלה מחבר שאין לו חשבון בפורום (:
אני יוצא עם מישהי כבר 8,9 פגישות (לא סגור על זמן כי זה תוך כדי צבא), וממש נחמד לי איתה. יש ביננו התאמה לדעתי כמעט בהכל ממה שדיברנו עליו עד עכשיו. השקפה, תורניות, תרבות וכו. יש לנו צחוקים ביחד, וכשנפגשים יכולים לשבת 4-5 שעות בכיף לגמרי ואפילו יותר. הקטע הוא שאני לא מרגיש. (או שאני לא יודע אם אני מרגיש?). היא הראשונה שאני יוצא איתה (מאז התיכון כן?(;), ולכן אני לא יודע מה אמורים להרגיש. אבל המצב הוא שאין לי "פרפרים בבטן" או משהו כזה. פשוט ממש נחמד לי להיות ולבלות איתה. טוב לי איתה סה"כ בשגרה. אבל אין משהו מעבר, אין רגש כזה חזק כמו שדמיינתי שיהיה לי כשאהיה בקשר. וזה מתחיל להפחיד אותי. האם אני פוגע בנו בזה שאני ממשיך למרות זה? זה משהו שמשתנה? מה אמורים בכלל להרגיש אחרי זמן כזה?
בסוגריים אני אגיד שיש פער קטן שהפריע לי מההתחלה וזה שהיא טיפה יותר גבוהה ממני, וזה הרתיע אותי בהתחלה. אבל אני מתחיל לחשוב שאולי יש לזה קשר על משיכה ורגש?
ממש אודה לעזרתכם!!!
ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.
הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.
החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.
לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.
ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.
(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)
למה אתה רוצה להתחתן?
למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?
אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?
מה זה אומר שאין רגש?
למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?
למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?
קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.
אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.
(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)
ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם..
הראשון, להיפרד. לא מתאים.
השני - לעשות דברים ביחד. ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".
זה מאוד פשוט כן או לא
( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)
מה השאלה בכלל?!
הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.
הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.
גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.
בהצלחה.
יצאתי עם מישי שגבוהה ממני ב8 סמ
זה לא אמור כזה להפריע אלאכ אתה מרגיש שזה פוגע לך באגו ובגבריות קל וחומר כשזה לא מזיז לה
(כי יש המון בנות שיפסלו על זה ובצדק, הן אמורות להרגיש בטוחות לידנו))
קיצור אחי אין מה להתבחבש יותר מדיי אל תעשה תטעות שלי ותמשיך כדי לפענח מה אצה מרגיש, זה אמור להיות מאד ברור - אתה מתגעגע אליה? אתה מרגיש משיכה אליה? אצה רוצה לומר לה דברים רומנטים? אם לא אז עם כמה שכואב תחתוך עכשיו.
כדי שלה לא יכאב מדיי אחכ
האם יש למישהו רעיון היכן אפשר למצוא שדכן/ית המכירים אנשים
לא כל כך "חלקים", עם אי אילו מוזריות, אבל טובים, ישרי דרך,
דתיים...
מחפשים לבת של חברה; הבת בת 48, תימניה, שמורה, מאוד ישרה
וטובת לב.
תודה!
רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות
בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.
אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.
האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?
מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .
את מבינה שלא תיארת שום דבר ייחודי על בן אדם כאן?
אני תוהה האם זה דבר חיובי או שלילי
סוג של חדשה פה
פצלש לניק ישן
אולי יעלו עליי פה כמה בנות, נראה לי שהכתיבה שלי אולי תסגיר.
אם יש מישהי כזו, אשמח שתכתוב לי באישי.
איש שלי
אהוב אחד
זה יום העצמאות
מצאתי לי פינת טבע פה
לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.
חורשה, שקט, אוויר נעים.
ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.
אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.
אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.
רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.
והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.
אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.
לא מרגישה שאני יודעת, לא מרגישה אולי כמעט בכלל..
אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..
אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.
אני רוצה אותי.
אני רוצה אותי בגדלות.
אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..
אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק, מתוך הכלום, מתוך האין..
אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.
אני רוצה לזכור שיש בי.
אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.
אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.
אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.
ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול
מונח, הרצון שלי.
קראתי. אין לי מילים מעבר
ולא קל לגרום לי להתרגש
מה משנה אם מזהים אותך או לא? אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....
וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך
כמה מרגשת את
כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת
ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤
הוא בטוח יזכה בך 
והאם הינכן זוכרות לצחצח גם בלילה?
ובייחוד לא קולה!!!
שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).
פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.
סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.
חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)
מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.
ובאו לפגישה.
אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.
ואני בוכה מהתרגשותתת
כמה שזה היה צפוי אני פשוט מאושרת
אבא תודה
אבל זה סופי ב"ה
תודה!
(סתם)
וזה בכלל לא מעניין אותו
הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...
היא יודעת שהוא שרוף עליה...
ל המשוגע היחידיאחים לא בהכרח דומים
את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍
משו כזה
חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב
היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה
ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה
והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)
תאמת שיש לי הערכה לזה,
ברור שצריך משיכה חיצונית גם,
אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)
בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד
כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך
אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית
תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:
וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.
ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".
אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉
בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.
כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.
לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד
ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל
נכון, יפה