פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 751)

לי היה הרבה בלב על חברה נשואה וזה עשה רע לעצמי..
מקווה בשבילך שהפתיחות תוביל לדברים טובים

שלקבל מכתב כזה מחברה היה הדבר הכי פוגע וחסר משמעות שיכולתי לקבל.
במחילה, בטוחה שאת מתוקה...
אבל תכלס, לא מצליחה להבין מאיפה הדחף להבהיר לה שאתן פחות חברות כי היא פחות משקיעה בך ויותק משקיעה בבן זוג שלה?
זה נשמע לח אגואיסטי וקצת ילדותי לומר למישהי "בגלל שאת בחרת לעשות משהו שיש לו השלכות כלפיי, אל תחשבי שאני לא אשאר חייבת".

סליחה. תמוה בעיני.
אולי קצת רגיש לי כי אני כלה די טריה.

כשהיא כן רואה אותי, היא יכולה לשאול אותי שאלות מאד אישיות, ולצפות שאני אהיה לידה נגיד במהלך אירועים שונים. אם יש חתונה ואני הולכת לדבר עם חברות אחרות שלי היא יכולה להתקשר אלי ולשאול איפה אני ושאני אבוא לדבר איתה וכו'.

אממה- רוב הזמן, במהלך החיים השוטפים, היא פשוט לא שם בשבילי! לא בקטע רע, אלא כי היא לא זמינה ופנויה ומשקיע המון בזוגיות שלה.

אבל כשכן יוצא לנו לדבר/להיפגש אני מרגישה שהיא חושבת שאנחנו בדיוק כמו פעם והיא מצפה ממני שאני את החלק שלי בחברות אתן במלואו, תוך שהיא לא רואה כמה היא מזערה את החלק שלה לפיצפון. 

אני יכולה להבין למה זה פוגע

אבל אני לא יכולה לחיות בשקר.

ואגב- סתם שתדעי שלהיות חברה רווקה של משהי נשואה יכול המון פעמים להיות מאד מאד מאד מאד פוגע, רק מה, זה בסדר, מותר לה לפגוע כי היא נשואה. כי היא משקיעה בקשר.

 

אני מאחלת לך להבין את החשיבות שיש בלהשקיע בזוגיות.

אם את רוצה להרגיש טוב עם עצמך שהיא מסננת אותך תוכלי לומר לעצמך שבזכותך היא לא תתגרש כי היא ידעה להשקיע בבניית הקשר שלה עם בעלה.


לא נראה לי שבאמת אין לה זמן בכלל.
אולי היא קצת עסוקה יותר מפעם , מה שקורה גם לאנשים רווקים שמוצאים עבודה אינטנסיבית למשל...
לא מגיע להם להיענש ככה...
זה סוג של משבר קצת בתחילת הנישואין לדעתי, הנושא של חברות.
ובתכלס כולם עןברים משברים בחיים, לפעמים חברים שלך זקוקים לך ולפעמים אתה להם.

זו תופעה ממש מוכרת של חברות רווקות שנוטשות את החברות שלהן עם חברות שהתחתנו כי הן מרגישות מקופחות ושהקשר השתנה ויש פחות יחס ותשומת לב.
וזה דורש המון כוחות נפש להתעלות ולהבין את החשיבות ולהיות שם בכל זאת.
אבל באמת שהרוב לא מבינות, וזה עצוב נורא

לא לגיטימי לצפות מהחברות להישאר חברות באותה צורה.

ואני חושבת שזה באמת ההבדל בין הראיה ה"רווקית" לראיה ה"נשואית"..

את מראה כאילו הרווקות נטשו כי הן לא מבינות את גודל חשיבות ההשקעה הזוגית והן מרגישות קיפוח.
ועם זה קשה לי להסכים.
זה לא שהן לא מבינות כמה זה חשוב.
הן מבינות. ושמחות שחברה שלהן משקיעה את זמנה בסוגיות שלה. על זה אף אחד לא ערער.
אבל כשמורידים מרמת הפניות והקשר שלך לחברות, הן מוצאות לעצמן מקום אחר.. וזה לא ממקום רע. זה צורך שלנו. ואם הוא הפסיק להתמלא אצל אותו אדם מסיבה כזו או אחרת הוא מוצא לו תחלופה..

וזה לגיטימי מאוד בעיניי.
אין אהבות דוד ויהונתן. בתוך תוכנו תמיד יהיו סיבות למה אנחנו חברים של אנשים. אף פעם זה לא יהיה סתם..
וברור שגם לחברה הנשואה זה קשה המעבר הזה. אבל זה לא שהרווקה מענישה אותה דווקא. זה טהעי.
וזה קצת הביצה והתרנגולת..

ואני נשארתי בלבד שלי ועם תחושה שאני רודפת אחריהן (למרות שבפועל זה ממש לא היה המקרה) ביומיום.
ופתאום יש מן קימה לתחיה קצרה כשזה מסתדר להן. כאילו הכל בדיוק אותו הדבר. בלי טיפת התנצלות שסיננו, שלא היו..
כי הן נשואות. ולהן מותר. כי הסוגיות חשובה יותר.

והיא באמץ חשובה יותר. אבל בואו נודה בזה ונודה בהתנהגות שלנו בעקבות זה.

אספר לך על עצמי. מאז החתונה ה' מזכה אותנו לעבור פי אלפיים דברים במעט זמן
מתק' הרווקות.
החיסרון חוץ מזה שזה קשה שזה תופס זמן.
את יודעת. לדוגמא גניבות
ללכת להגיש תלונה במשטרה וכו' וכו'
אז כשחברה נשואה לא מעדכנת פתאום כמה זמן.. יש לה סיבה.
אז כן אני חוששת שמה שכתבת שרווקות לא מבינות תמיד שנשואות צריכות זמן להשקיע שזה לא נכון זה מאוד נכון ואת לצערי הדוגמא לכך.
אני התברכתי ב"ה בחברות מבינות.
אני גם שומרת איתן על קשר.
מקפידה על זה.
אבל יש זמנים שאפשר פחות להיפגש.
וגם להן יש חיים. לא רק לי.
אז החברות לא נוטשות זאת את שבוחרת להרגיש נטושה ולהיעלב.
בחירה נטו שלך.
החברות משתנה.
כמו שהיא השתנתה כשהלכתן למקומות שירות נפרדים למקומות לימוד נפרדים ולא המשכתן באותו קשר הדוק מהפנימיה.
אז זה שינוי קצת יותר דרסטי.
ואת זו שבוחרת איך להסתכל עליו.

כל המאמר הוא כנל אלייך. יש לך תקופה לא משהו או עמוסה ולך יהיה טוב עכשיו שקט...
מותר לך.
תסנני. לפני הכל את צריכה לחשוב על עצמך.
את לא חייבת לאף אחד או אף אחת כלום.

לכל אחד יש את התקופות שלו.

מבינה מאוד את הצורך שלהן להשקיע בזוגיות. ומקבלת את המצב מאוד.
רק מעוניינת שגם הן יקלטו שזה המצב ויבימו את ההתנהגות של הצד השני..

ובכללי, הייתי שמחה שלא היית משליכה ומחליטה עלי החלטות על פי הודעה אחת ;)

היה עדיף להתאפק ולא לכתוב....

 

למרות שההרגשה מובנת.

שלחתי לה מייל מאד מתנצל בעקבות ההערה שלך נורופן יקרה, וכתבתי לה שעצם זה שהיא מאמינה בקשר שלנו ולא רואה בו שינוי זה דווקא מעיד על הביטחון שלה בו ועל האכפתיות שלה.

והיא הגיבה לי עכשיו

והיא כזאת נשמה מהממת

וכתבה לי שהיא מודה לי שאני משתפת אותה ועוד כל מיני מחמאות שלא אכתוב כאן, ושנשב ביחד ונדבר על זה כדי להבין יותר אחת את השניה. היא הסכימה איתי שמבחינתה הקשר בכלל לא השתנה בצורה איכותית רק בכמותית. 

לא סתם אני חברה שלה, תמיד המצב בינינו היה כזה שהיא מאד רואה את הקשר כמנוי וחתום, יציב ובלתי משתנה, ואילו אני ההורמונלית והרגישה מרגישה כל ניואנס (ובמקרה של נישואין זה לא ניואנס אלא צונאמי של רגשות ותנודות) ומפתחת חרדות מהקשר.

אז הייתי צריכה לכתוב לה את החרדות שלי (המבוססות לפעמים, כי נישואים כן מהווים זעזוע לקשר ואי אפשר להתכחש לכך), כי ככה אני, זה יותר טוב מלברוח לגמרי מהקשר, וכאן אני מרגישה שמאד התקדמתי עם השנים.

ואגב- עברתי הרבה נטישות מאד חותכות בחיים שלי! מאד! לא בא לי לכתוב את סיפורי האישי אבל הוא כולל הרבה. ואני יודעת שההודעה שכתבתי לה יושבת על זה. הנס הוא שהיא גם יודעת.

תודה על כל התגובות. המעודדות והמעירות.

 

כל הכבוד.

 

וכל הכבוד גם לה....

יכולה להגיד שמבינה אותך ממש?


שמחה בשבילך שהוביל לטוב.

שיהיה בקלות..

ובאמת נראה שהיא חברה טובה

חדשות רווקות.
במיוחד אצל נשים, המנטליות של רווקות שונה מנשואות.

שאני כל כך הייתי במקום שלך.
ולא הבנתי מה כלות / מאורסות באמת פחות פנויות.
הלוואי שתביני מה שאני כותבת מהלב! אבל כמו שאמרו לי עד שתהיי שם לא תביני.
זה עומס נפשי שמח אדיר, לקלוט!
קשר זוגי שמבשביל לנישואין ואו כמה שזה דורש! בהחלט! במיוחד שנה ראשונה, אני בהלם בעצמי מעצמי, לקח לי חןדש וחצי באירוסין לחזור לשגרה שלי (אולי אני סתם יוצאת דופן) אבל ביוםמיום בתקופת האירוסין, כן אני רואה ששולחים לי הודעות, אבל פשוט נפשית אין לי זמינות לענות! זה תקופה עם כל כך הרבה רגשות, עייפות לא מוסברת או שכן, דברים טכניים, דיבורים עם הורים.
ונשואה גם! הם לומדים להכיר,.
שוב לא יודעת כמה היא נשואה, אבל כשיש פרנסה וזוגיות, ובית ועבודה ולימודים, היא בטוח רוצה להיות שם בשבילך, אבל בעז'ה תנסי להבין גם אותה..

בכמ אני חושב שגיל 17 זה לא גיל שבו ההורים יכול להגיד לנער או לנערה מה לעשות אלא רק לייעץ.

בנוגע לשאלות שלך זה תלוי אך ורק בסוג הקשר שיש לך עם ההורים, אני לא חושב שזה משהו שאנחנו יכולים לענות עליו.

נערך

כנראה שגם לא יגידו לך להיפרד רק ינסו לעזור
פחד פרושו אי ודאות מהעתיד הלא טוב שיקרה.
לדעתי יעשה רק טוב לשתי הצדדים. את תגלי פתאום הורים אחרים. ממש ממולץ!
כמו כל דבר דרמטי שמספקים להורים, כדאי בהדרגתיות ע"י רמיזות וכ'ו

כל סוג של הורים יגיבו אחרת...

מה הכוונה "מוכנה לזוגיות"?...

 

אין דבר כזה. אם הכוונה מוכנה לחיי נישואין, מה טוב. תבדקי אם את לא צעירה מידי.

 

אם את חושבת שיש "זוגיות" בלי להתחתן, זו גם אשליה, גם שקר - וגם יכול לעלות ביוקר רב.

 

והאמירה "אני יודעת למה אני נכנסת", היא אמירה בוסרית למדי. גם בוגרים ממך שמתחתנים, לא באמת "יודעים למה הם נכנסים", אלא בודקים האם יש התאמה ורצון מספיקים כדי לבנות ביחד בית בישראל.

 

בחור ובחורה הם שונים, תפיסת המציאות שונה, אפילו התפיסה שיש שונות.. - מה שמגשר על כך, זה כשמתחתנים.

 

בצדק לא יקבלו אם את בקשר עם בחור סתם כך, לא כדי להתחתן. הרי את לא מודיעה להם על כל חברה שלך, נכון? זאת אומרת שאת חושבת שכאן זה אחרת.. אז את בעצם ממציאה "גדר" חדש: בחור קרוב, אבל לא כדי להתחתן.. נו?...

 

חוץ ממה שמצד עצם הענין אין לכך מקום, מה יהיה אם אחרי ה"חוויה" הזו, תחליטו שלא מתחתנים? אז מי שתמצאי אח"כ יצטרך לסבול מזה שהקשר הראשוני כבר לא יהיה איתו? שתשאי זכרונות ממישהו אחר שחשבת שיש לך איתו "זוגיות"?.. ואת לכשלעצמך כך תרצי להתחתן? הרי את כעת צעירה, הרוב של החיים הוא לא בתקופה הקרובה.

 

ואם מדובר אכן בהחלטה שלכם שאתם מתאימים להינשא, אז תלוי... אם זה תוך פז"מ סביר, תודיעי להורייך שמצאת מישהו מתאים, ואת רוצה להתחתן די צעירה, ואתם לוקחים לעצמכם עוד קצת זמן "להתבשל"...

 

ואם אתם רוצים, אבל עוד הרבה זמן.... אז עדיף בינתיים להיפרד. מלבד מה שבחור זה לא את, וגם היצר שלו הוא לא שלך - הרי שעד שיעבור זמן, אתם עוד תתבגרו, הדעה יכולה להשתנות. וכבר אמרנו - להגיע לנישואין עם מישהו אחר, אחרי "קשר" ממושך - זה לא דבר כדאי כלל וכלל.

מסכימה עם כל מילה לגבי גוף העניין.. אבל לגבי גוף השאלה - אני משיבה בנפרד

גם אם הם יפרדו זה בסדר, העולם לא יחרב..וההבא שהיא תצא איתו לא "יסבול" מזה שזה לא הקשר הראשון שלה.. לא ידעתי שחייב להתחתן עם הראשון שפוגשים ואם זה לא מצליח איתו אז הכל נחרב והזוגיות ההבאה שהיא תמצא תהייה פגומה..יכול להיות שיש זרמים שמסכימים עם כך, אך אני לא..מבחינתי אחרי חודש של זוגיות אי אפשר להחליט אם הבן זוג מתאים לי כחתן, ואני לא רואה בכך בעייה שהיא תבחן את הקשר ולא ישר תייעד אותו לחתונה..

אמרתי מפורש, אם מכירים למטרת נישואין, אז הזמן שלוקח כדי להחליט אם זה מתאים - לוקח. יש כאלה שיותר מהר ויש שפָּחות מהר.

 

אבל אם המטרה אינה נישואין, אלא "סתם" לבינתיים. ואשליה כאילו גם זה נקרא "זוגיות", אז זה לא נכון - ובוודאי שיכול להזיק אח"כ.

 

מה זה קשור ל"חייבים להתחתן עם הראשון שנפגשים איתו"?.. כאשר אנשים מחפשים שידוך, נפגשים ומבררים, אז גם לעיתים יכול להיות קשה אם מחליטים שזה לא זה - אבל בהיות שמראש זה ממוקד מטרה, אז הענין הוא בדיקת האופציה, ולא יצירת קשר כמטרה בפני עצמו, ללא קשר לנישואין ואשליה כאילו זה אמיתי.

 

ובוודאי שאם יוצרים כאילו "חברות" ללא קשר לתכנון נישואין אם יתברר שמתאים ובפרק זמן סביר - זה לא "בסדר", וסביר לגמרי שהבא כן "יסבול". זה שכותבים על כך בציניות, לא ישנה את המציאות. מוטב להכיר מה דברים עלולים לגרום, מאשר לסבול מהם אח"כ. וזה לא שאלה של "זרמים".. מי שרוצה להשלות את עצמו ש"זה לא משנה", עוצם את עיניו. חבל שיזיק לעצמו, חבל שיזיק לאחרים.

 

העולם לא יחרב גם מעוד דברים, זה עדיין לא אומר שלא יצא מה חורבן לאנשים פרטיים. חבל להתנסות כדי להבין.

 

[לפי סיום דברייך, כנראה לא בדיוק הבנת מה כתבתי. אז קודם כל "זוגיות" זה אחרי שמתחתנים. מכירים חודש, זה לא "זוגיות", זו היכרות שאם יש לה מטרה זה בסדר גמור, אבל זה לא "בן זוג". זו בדיוק הטעות, כאילו יש לי "בן זוג", אח"כ אחליט אם גם להתחתן איתו. כמה שזה זול. כמה שזה מזיק. דבר שני, מי אמר שתוך חודש צריך להחליט אם מתחתנים? אני לא כתבתי כך. אבל צריך שההיכרות מראש תהיה כדי לבדוק אם הוא מתאים לי לנישואין - ולא כאילו יש לה יעד בפני עצמו]

עכשיו הכל נראה זוהר ומאד מושך. אחר כך לא כל כך.
אל תעשי דברים שכמעט וודאי שתתחרטי עליהם אחר כך.
עוד יהיה לך את הזמן להנות מקשר זוגי אמיתי ומשמעותי כשיגיע הזמן והמקום המתאים. בינתיים תנסי לשמור על עצמך ולא לפגוע בזוגיות האמיתית שתהיה לך!
בהצלחה! זה לא קל אבל שווה שווה!!!!

לדעתי לא כדאי לספר.

לא הולכת להכנס לך לשיקולים, מה נכון ולא נכון כמו שחלק מהאנשים פה לצערי נוטים לעשות..
בסופו של דבר שאלת האם כדאי לספר להורים,
לדעתי אם יש להם התנגדות בתחושתך אז כדאי שלא...זה פשוט מוסיף לחץ מיותר ולא מוסיף לקשר אם הם יידעו.

לא כל המשפחות וההורים הם כאלה שיקבלו כל דבר שהילד שלהם יבחר לעשות בגיל 17.
תיהיי חכמה ותבחרי את המלחמות שלך וההתמודדויות שלך.

יביעו איזו שהיא קבלה לדרך שלך.
בנוסף, הורים כמעט תמיד מגלים מה קורה איתך, ועדיף להיות כנים איתם.

בהצלחה רבה

הייתה מישהי מהמשפחה שלי עם סיפור דומה...

 

היה לה חבר כמו שאת מתארת - מחפשים אם זה אמיתי ואז הם יתחתנו

כולם אמרו לה שקשר כזה לא מחזיק, זו לא אהבה אמיתית וכו'

 והיא הייתה בטוחה שהיא יודעת מה היא עושה,

וכל מי שמעיר לה כנראה דתי מידי, ולא מבין כמה הבחור טוב וכו'

עד שיום אחד, הכל התפוצץ לה בפנים. והיינו צריכים לנחם אותה איזה שבוע שלם שתפסיק לבכות 

 

בקיצור, אחותי היקרה, תקשיבי למבוגרים.. הם לא נגדך תאמיני לי.

אם את מוכנה לזוגיות, תצאי בצורה מסודרת עם מטרה מוגדרת. 

 

ד. כתב לך דברים חכמים

מכירה מישי מהמשפכה שרצתה להיתחתן עם בחור והיתחתנה וההורים אסרו עליה

בסופו של דבר ילדה ילד  והתגרשה ושגדל הוא עבר לאבא התחתנה עוד פעם והתגרדה על כל  אחד ההורים אסרו =לא הקשיבה=והינה תוצאות.

במקרה ומרשים הינה דו שיח

אמא אבא ניראה לי שיש מישו שאני יכולה להתחיל איתו בקשר הוא ניראה....והוא...משפחתו...

לאחר כמה ימים הינה הוא מתקשר לשים על רמקול...?

אנחנו קודם מבררים דברים לבד,

ואז אם ישנה הסתפקות מראים את הנתונים לאדם מבוגר שמבין. או לכמה...

 

 

רק שבמקרה של השואלת,  חוץ מהאיסור שקיים,

הדבר ידוע לכל מבוגר נורמלי שרוב הסיכויים שקשר כזה נועד לכישלון.  

 

שתספרי להורים לאט לאט ובעדינות ואני בטוחה שהם יקבלו את זה אפילו אם זה נגד מה שהם חושבים כי בסופו של דבר הם רוצים את ההכי טוב בשבילך,לא ??

את הבת של ההורים שלך, תחשבי לפני כן איך לעשות את זה בדרך הכי רכה ומבינה..

אני רוצה להסביר לך את העמדה שלי -
את צריכה לספר להורים לא רק בשבילם,
אלא גם בשבילך.
כל דבר שאנחנו מסתירים מההורים - יש לזה ניחוח של דבר ''אסור'' שמרגש אותנו.. במיוחד בגיל ההתבגרות.. ולא בטוח שזה יוביל לתוצאות חיוביות.
אם אנחנו מרגישים צורך להסתיר משהו - זה לפעמים תמרור אזהרה בשבילנו שאולי אנחנו מסתירים מעצמנו מהמודע שלנו משהו חשוב..
ולכן, הורים בוגרים תמיד יהוו בשבילנו מקור תמיכה
הקרקע בטוחה להישען עליה.
במקרה שתהיה בעיה -
או רק כדי להיות ולהרגיש בטוחים שאנחנו נוהגים בחכמה ולא מתוך פזיזות נעורים..
דבר נוסף וחשוב - זה הקשר הפתוח בין הילד להורה. קשר שבנוי מהסתרות.. יכול ליצור משקעים טבעיות אימון בהמשך.. גן מצידך, וגם מצד ההורים.

אני אישית לא חושבת שקשור עם בחור שלא למטרות חתונה בזמן הקרוב הוא דבר טוב..
אבל אם את כן הולכת על זה - אל תסתירי..
גם בשבילך, וגם בשביל ההורים שלך..

לי היה חבר מגיל 14, כיום אנחנו בני 23, נשואים באושר.. אני הכי שמחה שבעלי הוא החבר הכי טוב שלי ושיצא לי לעבור איתו כל כך הרבה שלבים בחיים. כל אלה שאומרים שחבר בגיל הזה לא מוביל לשום דבר- טועה.. התחתנו בגיל 19, ואני חושבת שגיל 17 זה לא מוקדם מידי לקשר, וזה יכול להתפתח לאהבה אמיתית ונכונה וכן לחתונה. חייבת לציין שיש לי אחיות וחברות שגם כן היו בקשר עם מישהו בגיל נורא צעיר והתחתנו איתו בסוף. אני רואה בכך רק ייתרון. ככה שאל תתני לאנשים להוריד אותך מהעניין. רק תדעו איפה לשים את הגבולות שלכם, ותנסו לנווט את הקשר למקום בוגר..
לגבי ההורים- אני לא הייתי מספרת להם כרגע. אני סיפרתי רק בגיל 17.5 בערך, אחרי כמה שנים ביחד..כשהייתי כבר בטוחה שהקשר ממקום עמוק ולא ילדותי..כשכל הסימני שאלה מהזוגיות שלכם ירדו, ותרגישי שזה זה, והוא ירגיש מוכן להגיע לפגוש את המשפחה שלך, אז תשתפי.. ככה הם גם ירגישו ממך ביטחון בנוגע אליו ויהייה להם יותר קל לקבל ולשמוח איתך.. אך אם תגיעי מהססת ולא בטוחה ולא תפגישי אותם איתו- אני מאמינה שהעניין לא יעבור בעיין יפה.. בהצלחה

שקפצו מהגג ויצאו בסדר.

 

הבעיה היא כשהם מיעצים כך לאחרים.

 

ראשית, זה נגד ההלכה. הרי לפי ההלכה צריך "להתרחק מנשים" שלא לצורך נישואין. בוודאי לא סתם ליצור קשר אישי חברי.  

 

דבר שני, אני מכיר גם כאלה שיצרו קשרים כאלה בגיל צעיר, אבל בהיות שזה באמת שלב בוסרי ומתפתחים אח"כ, לא המשיכו כשבגרו וגילו שזה לא לנישואין - והסריטה נשארה. זה בהחלט יכול להיות על חשבון מי שבא אח"כ. הראשוניות נפגמה. לא שאין סיכוי, אבל זה מזיק.

 

דבר שלישי, גם מכירים כאלה שיצרו קשר מוקדם, ולמרות שרצו "לשמור גבולות" לא בדיוק שמרו. גם זה פגם. בין אם התחתנו, ולא הגיעו לחתונה כמו שהיו אמורים. קל וחומר כשלא התחתנו ביניהם בסוף.

בלי לדבר על ה"ראש" השונה לבנים ולבנות.

 

טוב מאד שקשר מתחיל באמת מתוך נישואין. מתוך שמשפחה, אחרי בירור שמתאים. יש בכך צד של יתרון גדול גם מול כאלה שכאילו נהנים מכך ש"הכירו" זה את זה עוד כילדים.

איך הצלחת לא לספר להורים שלך לזמן ממושך?
שמים לב גם שאת יותר בטלפון, שאת נוסעת הרבה. איך הצלחת להסתיר את זה ממההורים שלך?
וגם זה לא פגע בהם באיזשהו מקום שלא שיתפת אותם?

ובלי קשר ממש תודה על תמיכה והיעוץ;) ♡

זה מי שאומרת לך שתמשיכי עם זה. אע"פ שמי שכתבו לך ההיפך, התכוונו לטובתך לא פחות.

 

כי כעת את נסחפת לשם.

 

אם זה לא יצליח - את עלולה להצטער על ה"תמיכה" הזו. קחי בחשבון..

אני גם לוקחת בשיקול את הצד שלך,פשוט זאת לא הייתה השאלה שלי. הדעה שלך דומה לדעה של ההורים שלי ואני לא מסכימה עם הדעה הזאת, גם לפני שהיה לי חבר. לא הגבתי לדעה שלך כי לא שאלתי עכשיו אם כדאי שיהיה לי חבר או לא (זה כבר התמודדות שלי עם ההחלטות שאני עושה)
שאלתי האם כדאי לספר למרות שהם לא תומכים ולא מאמינים שנכון,
היא ספציפית ענתה על השאלה, לכן הגבתי.

גם אם לא הייתם בצד ה"תומך" פשוט אין לי כל כך מה להגיב על זה.
אבל באמת תודה ומעריכה את הניסיון לעזור.
ומכבדת בסוף את הדעה של כל אחד ואחד גם אם לא מסיכמה; )
ומקווה שאני אבחר את הדרך שהכי נכונה לי.

כשהייתי קטנה לא כל כך יצאנו.. היינו ילדים. הייתי מדבר בטלפון בחדר וזהו אחרי שהתחלתי לצאת בערב או משהו פשוט אמרתי שאני יוצאת וזהו האמת שההורים שלי מאוד תמכו ואהבו מרגע הראשון והוא היה אצלנו כל הזמן.. האמת שלא סיפרתי סתם כי לא הייתי ילדה מאוד משתפת ופתוחה, לא בגלל שפחדתי מהתגובה שלהם

פשוט כדי לשתף מה שעובר עלייך.

כי הם ההורים שלך, וגם אם הם לא בעד חשוב שהם ידעו שמשהו כזה קורה.

זה לא נורמלי זה משהו שגוי..
וזה פשוט לא נכון להגיד לאנשים אחרים לעשות את זה גם.
כברירת מחדל סבבה כברירה ראשונה? ועוד לחשוב שהכל תקין עם זה?
חישוב מהיר הייתם בני 14 התחתנתם בגיל 19 חמש שנים ביחד
חברה יש המלצה חדשה והכי נכונה תצאו חמש שנים!!
את כבר התחתנת אבל להגיד לאנשים שכל החיים ראו בחבר בגיל צעיר טעות מסיבה נורמלית- זה לא היה קשר למטרת חתונה,
תמצאי לי ילדה בת 14 שיודעת שהיא רוצה להתחתן ?
נו באמת

קודם כל אני מחכה שהקשר יחזיק מעמד תקופה של חודשיים... משהו כזה ואז פשוט בא ומספר לאמא שלי ב"דרך אגב".
אמנם לא עשיתי את זה תקופה של שנה +- (לא יצאתי עם מישהי בשנה האחרונה חודשיים לפחות)

כמובן שהתשובה היא כן. הם ישמחו בינם לבין עצמם מעצם השיתוף שלך. טיפוח הקשר עם ההורים צריך לתפוס מקום משמעותי בחייך.
איך לספר?
תארגני לך "פגישה" עם אבא או אמא. תצאו למקום נעים. תפנקי ותתמלאי כוח מההרגשה שאת נותנת לאדם שהיה שותף ליצירתך. ההורים הם מקור החיים שלך והבסיס לזהות שלך. מהם מגיעה תחושת השייכות שלך לקולקטיב שנקרא עם ישראל. את תכירי את העוצמות של העם כשתתרמי בשירות לאומי/תלמדי במדרשה.
מתוך המקום הגבוה, לספר לאמא או לאבא יהיה יותר קל.
בהצלחה.

שאת הולכת בדרך שלך מתוך מחשבה ומכבדת ג''כ את המקום של ההורים והמשפחה... זה נקודה ממש טובה לבניית משפחה משל עצמך

נראה לי שכדאי כן לשתף את ההורים גם אם לא את האחים ושאר המשפחה, כי בסוף החוות דעת שלהם יכולה לתת לך כיוון חשיבה שיעזור בהמשך

אז צריך לספר להם לדעתי מתוך רצון באמת לשמוע את הדעה שלהם ולקחת אותה בחשבון, גם אם את לא הולכת להקשיב לכל מילה- כי בסוף את בן אדם בוגר... לכן שווה לך לשתף אותם ולשדר להם שאכפת לך מה שהם חושבים ואת לא באה רק לסמן ''וי'' על זה שאת מספרת

גם בתור הורים הם מן הסתם דואגים ורוצים שיהיה לך טוב, ולא שהם סתם רוצים לפרק את החבילה שלכם... אז אני חושב שממקום כזה תוכלו לפתח שיחה בצורה טובה ובע''ה תתגלגלו למקום טוב👍

דווקא עצם זה שההורים ידעו על הקשר יכול לשמור עליו לקשר טוב, תקין, ואולי אפילו למנוע נפילות כי יהיה לך את מי לשתף גם אם הם לא יסכימו איתך

עכשיו אפשר לדון במציאות שכבר קרתה, לדעתי דווקא עכשיו הכי חשוב שלא תפחדי ותאמרי זאת להורייך, מתוך שתבני שגם הורייך היו רוצים שתהיי כמה שפחות עם חבר ושתתחתני אתו מהר (בהנחה שהוא שומר על ההלכה).

בכל אופן הרבה הצלחה והארה פנימית.

יש הורים שמוכנים לקבל ולהשלים גם עם דברים שהם לא מסכימים לגביהם,

ויש הורים שיפעילו עלייך לחץ כבד להפרד מהחבר.

 

אם הם מהסוג הראשון, אני ממליץ לך לשתף אותם.

בהתחלה זה יהיה קצת קשה, אבל אח"כ תהיה הקלה גדולה,

וזה גם יכול לעזור לזוגיות שלכם להתקדם למקומות יותר חיוביים..

 

אם הם מהסוג השני, אני אישית הייתי מסתיר מהם.

אתה שמיניסט
לדעתי אתה לא צריך לכתוב רשימת מטלות
את רוב הדברים לומדים דרך החיים. אל תילחץ.
זה קצת מזכיר לי את כל השרשורים פה של 100 דרכים לזהות האם אני מוכן להתחיל לצאת
כשרוצים יודעים
אתה לא צריך ללמוד על איך מסתדרים כלכלית ומהן הדרכים לקחת משכנתא-בעיתו ובזמנו תדע ובנתיים תתנהל נכון כלכלית ואל תתפרע
באמת מעריכה את הרצון שלך לבוא מוכן אבל אתה פשוט דרך החיים תלמד
עבודת המידות היא הכי חשובה והיא נוגעת לכל תחום שכתבת-את זה תעשה

אני מסכים שתיקון המידות זה חשוב מאוד, ואני גם לומד ספרים ומיישם, אבל נראה שהרבה זוגות נמצאים בבעיה בגלל מטלות קטנות (אי שטיפת כלים לדוגמה) או הרגלים שמפריעים לצד השני ( לדוגמה בעיות היגיינה, חוסר סדר) לאו דווקא בהקשר התנהגותי חברתי. אז כמובן שתקשורת טובה תעזור לפתור את הבעיה בשלב מוקדם, אבל אם אפשר לפתור בעיות מסוג זה לפני שנוצרה אז למה לא?

מידת הזריזות ומידת הגאוה
הרי כל מי שיש לו לב טוב ומידות טובות אם אשתו תבקש ממנו לשנות איזה הרגל סתם דוגמה-לזרוק את הנעליים בסלון
הוא יעשה בשבילה
וכל אישה כזאת גם תדע שהאמת לא נמצאת רק אצלה ולדעת לקבל ולהכיל-מתוך ענוה
הכל מתחיל ונגמר במידות

אם יש מידות טובות ורצון ואין אפשרות להתאמן בהם אז לא יצא כלום בשטח...

תתאמן על החברים, המשפחה, ועל כל מי ומה שאתה פוגש בעולם! ושלא יעלבו זה גם בשביל ההווה, לא רק לזוגיות.
רב שלי אמר שלפתור בעיות עם חברה בחדר, זה טוב גם לחברות וגם מאמן לזוגיות.
כל עבודת המידות שלנו היא בשבילנו ומי שסביבנו מעכשיו וקדימה.
'ואהבת לרעך כמוך' ו'מה ששנוא עליך אל תעשה'.. זה הבסיס וגם הבסיס לזוגיות טובה.
וכן, שטיפת הכלים, ואם לישון עם מזגן, ולהקשיב, ולכבד את הדעה של השני, ולדעת לבקש, ולא 'לדרוש'.. זה הכל עבודת מידות.
כלפי ההורים, חברים, וכל אחד, בזוגיות זה ביותר.

תיקון המידות..
בהצלחה

למה נזכרת להתחיל לעבוד על זה רק עכשיו בשמינית?

להתכונן לזוגיות צריך להתחיל כבר בגיל 6.
בינינו, נראה לי שכבר איחרת את הרכבת..

כתבתי בחצי ציניות, אבל המסר הוא אמיתי,
מקווה שהבנת לאן אני חותר, ואם לא אז אסביר לך..

גם אני קראתי בספר "ואהבת לרעייתך כמוך" של הרב אבינר את הסיפור על הזוג ששאלו רב איך לחנך את הילד שלהם והרב ענה להם כלשון הזו בדיוק, קצת עיון בשאלתי יבהיר שהתכוונתי לעצות מעשיות (עיין כותרת או "ומכיוון שלדעתי אני כנראה די מוכן מבחינה מחשבתית והתנהגותית" ולא חסר עוד דוגמאות), שכמובן לא שייך ללמד ילד בן 6 ניהול הוצאות והכנסות לדוגמה...

אי לכך לא ברור לי על בסיס מה אתה חושב שהתחלתי להתכונן לזוגיות באופנים האחרים עכשיו?

ולכאורה גם אם כן, עדיף מאוחר מלעולם לא...

ולחשוב איך את היית רוצה במקומו שיפרדו ממך אחרי קשר כזה

להכין אותו מראש ולשתף אותו בחששות שלך לגבי הקשר..
לדעתי לא ראוי לחתוך קשר ארוך בטלפון..
ממליצה לידע מראש שאלו כוונותייך ולהיפגש למפגש פרידה מסכם. תמיד עדיף לסיים קשר באווירה נעימה ותוך שיח..

לעשות את זה פנים אל מול פנים.

לברר שאת שלמה עם ההחלטה שלך (הרי אם תתחרטי על זה אז זה עלול לפגוע גם בך...)

לא להישאר עם הבחור בקשר לאחר מכן.

לא לשחק משחקי אגו

לעשות זאת ברגישות.

לאחל "בהצלחה" ממקום אמתי.

 

בהצלחה.

תנמיכי ציפיות שתפי בקשיים. ואחרי תקופה תעלי את הנושא. תני לזה זמן...

אם את רוצה להיפרד מהחבר, הכי חשוב שתגידי לו למה את חושבת שזה לא מתאים והקשר לא יצליח , ותשתדלי להיות כנה ואמיתית בנושא הזה ,זה יחסוך הרבה כאב
חוץ מזה אל תמרחי את הזמן , זה שיא המעצבן שבת הזוג לאורך תקופה מתקררת ומתרחקת ושוב פעם מתקרבת ואז מייבשת,ככה צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה.. אם את רוצה לסיים אז שיהיה מהיר יחסית.
עוד משהו- אל תלכי ממנו בנחמדות יתר, זה מכאיב בדיוק כמו שחותכים בחוסר רגישות ואולי אפילו יותר

פה אני לא רוצה להרחיב בפומבי מדי

זה לא אתה זה אני

אין פה שחור ולבן, ויהיו פה הרבה דעות.

אני גם מסכים על ב'.
אבל לא ברור לי אם את מסכימה בסוף,
כי בהמשך כתבת שהתורה אמורה לעדן וכו'.

ברור שהחלק עיקרי בעבודת ה' הוא תיקון המידות.
אבל זה לא ברור לכולם לצערנו.
ובהחלט יש כאלה שלומדים תורה הרבה שנים אבל לא השתנו הרבה.
זה מצריך עבודה אישית, ולימוד תורה מתוך כוונה נכונה.
ולכן לא נכון לדעתי לחשוב שאם מישהו לומד תורה הוא בהכרח גם ישתנה בעתיד.
צריך לבחון את המצב בהווה.

לגבי א' לא יודע אם אני מסכים, גם לא בטוח שהרב התכוון למה שכתבת- ששאר הדברים לא חשובים בכלל.
אלא שהרב רצה להדגיש שהמידות זה הדבר העיקרי שצריך לבדוק, ועל שאר הדברים אפשר להתפשר קצת, אבל כן לראות שהכיוון הכללי מתאים.
לא בטוח שהרב התכוון לזה, אבל זאת דעתי לפחות.

ולגבי ב', לכן כתבתי שאני נוטה להסכים, כלומר זה בהחלט נשמע הגיוני אבל בגלל שאני יודעת שכמו ושכתבתי, התורה משנה את האדם לטובה.. חשבתי ועדיין חושבת כך, אבל בזכות השרשור הזה הבנתי שהתורה מעדנת ומשנה לטובה את מי שמאפשר לה להשפיע עליו.. 

 

ו.. כן, זה שיעור שהוא מסר לבחורים, וכנראה כמו שכתבו בתגובות פה, הרב קצת הקצין כדי להדגיש את הנקודה שהוא רצה לדבר עליה שזה היה בן אדם לחברו ועבודת המידות..

 

תודה על התגובה

יש מידות אבל אין תורה ומצוות- לא מתחתנים. בגלל שאת רוצה בית של תורה ומצוות, את לא יכולה לסמוך על כך שהמידות שלו יהפכו אותו לבן תורה.

יש לו תורה ומצוות אבל אין לו מידות- לא מתחתנים. בגלל שחיי התורה האלה בדרך כלל קשים וחסרים מידות ודרך ארץ. את רוצה בעל שיש לו גם מידות, גם בגלל היחס כלפיך וכלפי הילדים וגם שיהיה דוגמה אישית לילדים. אין לך ביטחונות שהתורה והמצוות שיש לו יקנו לו מידות בהמשך.

את רוצה גבר שהוא גם בעל מידות וגם בן תורה. תורה בלי מידות ודרך ארץ היא ריקה מתוכן. התורה הולכת יד ביד עם המידות ודרך ארץ, אי אפשר להפריד אותה מהן ולקיימה באמת.

ולא מתחתנים עם פוטנציאל, אלא עם האדם שעומד מולך בהווה.

והתגובה שלך נותנת לי תקווה.. כי חשבתי כבר שאני היחידה שחושבת ככה.. מקווה שזה אכן קיים בע"ה 

 

תודה על התגובה

קוראים לו (לשיעור) 'איך בוחרים חתן' והוא מסביר שם ממש טוב מה קריטי, ומה חשוב אבל לא מונע אפשרות להתאמה...
ממש מומלץ לכם לראות - תחפשו ביוטיוב.

העולם לא שחור לבן.
אולי הוא הגזים כדי להדגיש שבכל אופן לא מתפשרים על מידות

זה שיעור שהוא מסר לבחורים, וכנראה כמו שכתבו בתגובות למעלה, הרב קצת הקצין כדי להדגיש את הנקודה שהוא רצה לדבר עליה שזה היה בן אדם לחברו ועבודת המידות..

 

תודה על התגובה..

אבל מי שיש לו מידות טובות הוא אדם אמיתי שמוכן להקשיב ולהשתנות וזה די מבטיח שאם יראה את האמת ילך אחריה

אתה בעצם אומר שבחור שאין לו תורה ומצוות, אפשר לסמוך על המידות שלו, ולהתחתן אתו על סמך זה שהוא מתישהו בחיים, אם בכלל, יראה את האמת וירצה לרוץ אחריה.. ? 

 

נשמע לי ממש מפחיד, מי מבטיח לי דבר כזה? 

זה קיים? זה הגיוני..?

 

וחוצמיזה, יש מלאא אנשים שהם מלאים בנתינה וחסד וכל טוב באישיות שלהם אבל אתה יודע שהם אפיקורסים? 

אני מכירה לפחות 3 כאלה, שאני באמת לא יודעת לתאר לך איך הם מתנהגים עם הסביבה שלהם ואיזה סבלניים ואנשים עם לב טוב.. אבל הם נגד ה' והתורה בכל רמח איבריהם...

 

קצת קשה להבטיח.. 

אבל יש מצבים שהאמונה באדם הזה תביא אותו לאמונה בה'
ראי את רחל ורבי עקיבא ויש גם סיפור על בחור ששאל את הרב אליהו אם להתחתן עם חורה חילוניה שהכיר כי המידות שלה ממש טובות וכו
הרב אמר לו שכן.. והיום היא דתייה.
זה לא מתאים לכל אחד מן הסתם

על ההלכה אין להתחתן איתו אפ"י אם יש לו מידות. כנראה התבלבלת אין מצב שהאדמו"ר מסלונים אומר את זה אנחנו אנשי הלכה! ורק מתוכה באים אל הרוח והמידות.

זה שיעור שהוא מסר לבחורים, וכנראה כמו שכתבו בתגובות למעלה, הרב קצת הקצין כדי להדגיש את הנקודה שהוא רצה לדבר עליה שזה היה בן אדם לחברו ועבודת המידות..

 

תודה על התגובה..

עבודת המידות היא עבודה קשה
והמציאות מוכיחה לצערינו שפלפול לבד לא די בו..

אי אפשר לדעת אם אדם לומד תורה לשמה או לעשות אותה קרדום להתחפר בה.

ולכן אם הציעו לך בחור עם מידות טובות אל תפסלי כי את נעולה על קו מסוים.
אם הוא לא שומר מצוות אז ברור שלא!!!!!!!
אבל אם הוא שומר מצוות תפגשי

כלומר, יש אחד ששומר פחות ויש אחד ששומר יותר, ויש לי שאיפות גבוהות בעניין הזה, וזאת בעצם השאלה, להיפגש איתו כשהוא 'מקרטע' כזה, או מלכתחילה לא לתת לזה צ'אנס כי אני הרבה יותר מזה ויש לי שאיפות להתקדם בעצמי עוד.. 

שראתה את 'עקיבא' שהוא מעולה וצנוע. (לשון הההשיר הידוע ע'פ מילות גמ')
ועל סמך רצון בלבד התחתנה איתו.

תודה, אבל אני לא רחל, ואני לא לוקחת פרויקטים לשיקום, 

ואביא דוגמא: ניפגשתי עם בחור ש..איך אמרו לי עליו בעדינות.. "הוא ממש אוהב את השבת.." וזהו! וזה אפילו לא אומר שהוא שמר אותה!

הוא היה חילוני לכל דבר רק כשהוא פגש אותי הוא שם כיפה על הראש, האמא שלו דיברה איתי לפני הפגישה וביקשה ממני בכל לשון של בקשה 'אל תדברי איתו על הדת בפגישה הראשונה והשנייה כי תאמיני לי שזה רצון משותף שלנו (ההורים של הבחור) ושלך (שלי), אנחנו רוצים שהוא יחזור בתשובה, ואם את תהיי אישה חכמה את תצליחי לעלות אותו למסלול של תורה ויראת שמים, כשהבחור אפילו תפילין לא מניח בבקרים. וגם אז היא נתנה לי את הדוגמא של רחל אשת ר' עקיבא. 

והייתי מאוד סבלנית ומאופקת לא לצחוק לה בפרצוף לסובב את הגב וללכת. 

האם זה נשמע לך הגיוני?? אמא שלו הכריחה אותנו (את הבן שלה ואותי!!!) להיפגש, נפגשנו בכוח!! היא שמה לו משפטים בפה לומר לי בפגישה!! 

 

סליחה ממש שהתגובה שלי תקיפה כ"כ, זה פשוט הזכיר לי את המקרה הנ"ל וזה מרתיח אותי כל פעם מחדש. לא יודעת איך בכלל נתתי לזה לקרות.. וזה ממש על קצה המזלג מה שכתבתי, זה היה הרבה יותר חמור..

 

אז לסיכום, לא, זה ממש לא בא בחשבון. 

 

 

יעקב אבינו נענש על כך ששם את דינה בתיבה כדי שעשיו לא יתחתן איתה.
לאשה יש כח גדול להשפיע על בעלה. אם דינה היתה מתחתנת עם עשיו הוא לא היה נשאר עשיו.
רוצה לחלוק על רבותינו? תפד'ל.
רוצה להגיד שאת לא דינה - יתכן. אבל זו הדרכת רבותינו.

אתה באמת מאמין שאישה בדור שלנו יכולה לעשות כזה דבר?

 

השאלה אם לכל אחת זה מתאים.

תודה וסליחה 

זה נכון שאשה יכולה להשפיע על בעלה אבל לא מתחתנים על דעת זה.

 

מפריע לי לראות אותך מתנצלת שלא במקום לכי עם האינטואיציה שלך, נשמע שהיא אומרת לך דברים נכונים.

את לא צריכה להתנצל כלל, ההבדל שמעלה בך כעס הוא שאותך ניסו לכפות לכך ולשכנע. את לא חייבת להתאים לכל הסיפורים. גם לאה לא רצתה להתחתן עם עשו.. מי שמתאים לה, בוחרת בזה מרצונה (האמיתי, לא שטיפת מוח) ושמחה בכך

דבר ראשון לבדוק את המידות דבר שני מידות ודבר שלישי מידות.

לשאול שאלה קטנה (אני שואל סתם מתוך ענין, לא חלילה לקנטר וכדו'):

 

אם היה מדובר בבחור עם מידות טובות, ומשתדל ללמוד ככל יכולתו אבל- מה לעשות, הוא לא מאוד חכם.

 

היית פוסלת?

 

 

יותר חשוב לי הרצון והשאיפה להתקדם.. ברגע שיש את זה במוקדם או במאוחר זה יקרה, 

אני למשל, אני לא יכולה לומר על עצמי שאני מלאה בכל טוב מבחינת מידות ותורה או צניעות, אבל אני יכולה לומר בפה מלא שיש לי שאיפה להתקדם, אני לא רוצה לעמוד במקום ברוחניות שלי בע"ה.. הלוואי שאזכה והרצון הזה רק יתעצם ויתגשם.. 

מסכים ממש עם כל מילה! 

הבעיה של הבחור השני מובאת בעלון קרוב אליך של השבת הרב טל ראש ישיבת תורת החיים אומר בשם הריב״ש שיצר הרע לא מתנגד ללימוד תורה שלא מביא ליראת שמים ולמידות טובות.
אדם כזה יכול להיות מחלל שם שמיים כי הוא מבזה את התורה הקדושה בהתנהגות נלוזה. מצד שני אדם עם מידות טובות בכל התחומים יסגל לעצמו גם הרגלים של קביעת עתים לתורה עם הזמן והשפעה חיובית של אשתו תועיל.
נדמה לי שאת מחפשת בחור שיש לו ידע תורני ולא ברור לי מה היתרון שבדבר, במיוחד אם חייך לא יהיו חיים וללימוד אין משמעות לא רוחנית ולא גשמית וכולו באוויר.
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוונו לשם שמיים...
הייתי עושה חילוק בין מוסר לידיעת תורה, בגן השלום בפרק א׳ כמדומני מובא דוגמה על אדם שלומד תורה בפרישות ולא התחתן ובנוסף על אדם שהיה עושים חסדים ולומד תורה אך לאשתו לא התייחס כראוי, והתיאורים שם על מעלת האנשים הללו בעולם הבא לא משהו ומכאן תביני את הרוע שבמעשיהם...

בהקשר לבחור הראשון, יהודי שלא עושה מצוות ופחות דתי הוא לא בחירה טובה למישהי דתייה שרוצה להקים בית נאמן בישראל...
נראה שאת צריכה לעשות בירור לגבי מה ראוי לחפש ולהעריך באופן כללי, הרב אבינר מסביר ע״פ הרמב״ם בספר תמימי דרך (ממליץ לקרוא שם בפרקים על אידיאל האדם ומימוש עצמי) מפסוק בירמיהו שהדבר היחיד הוא יראת ה׳ ומימוש שלה בעולם (״כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה׳ עושה חסד משפט וצדקה בארץ...״).
ד״א נדמה לי שאת חושבת שמידות טובות זה התנהגות טובה בחברה, אבל זה גם התנהגות של אדם באופן עצמאי...
שבוע טוב ויהי רצון שכולנו נבין את החשיבות האמיתית בחיים...

מידות טובות, חשוב ומרכזי.

 

ולאידך - מי שאינו בעל מידות טובות חלילה, אז את לא יכולה להסתמך רק על זה שלומד תורה, כי אולי זה ישנה אותו. נכון שלימוד אמיתי של האדם מעדן אותו, אבל בשביל זה צריך גישה נכונה לתורה. וגם תלוי מי האדם. אולי זה עידן אותו ביחס למה שהיה בלי זה, ועדיין זה לא מי יודע מה?...

 

 

אבל לומר שאם יש לו מידות טובות, אז כבר לא משנה תורה ומצוות - זו כבר נראית הקצנה. ולא כל דבר ש"מצטטים" באמת נאמר בדיוק. לפעמים שמועות עוברות "חוויות" בדרך ומשנות את צורתן המקורית.

חז"ל אמרו שאדם ישיא ביתו לתלמיד חכם. אז נכון שת"ח בדברי חז"ל כולל גם את ההנהגה המידותית, אבל גם מתוך תורה.. כך שאי אפשר "לבטל" את הצד הזה.

אבל הכי חשוב בסופו של דבר זה להקשיב לעצמך..

ואם שמעת כיוון חשיבה שאת לא מסכימה לגביו,
גם אם זה מישהו שאת מאד מעריכה,
את ממש לא צריכה להרגיש מחוייבת לאותו הכיוון.

יש כאן אמירה פשוטה לחלוטין, קודם להיות בן אדם ואח״כ לומד תורה, לא ברור לי למה שהיא תרצה מישהו שלומד תורה כאשר אומרים לה שהלימוד שלו לא נחשב...

 

אחשוורוש לא חיפש לעצמו צעירות יותר??

מה ההיגיון?

בלוייה.
אין לי מקור.

 

אפשר פשוט ללכת על הדעה שהיא היתה בת 40 ..

ואחשוורוש בטח היה בסביבות ה70 ...הגיוני שזה הסתדר לו 

אבל אם זה מעודד אז אחלה

ותילקח אסתר .
נלקחה.

נישואין ראשונים היא כבר הייתה נשואה לפני..

יכול להיות שהיא התחתנה בגיל הרבה הרבה יותר מוקדם

מסתדר עם הברסלב והחוט של חסד

כאילו יתומה בגיל 80, אף אחד לא אמור להתרגש יותר מידי מזה...

אביה נפטר בהריון ואימה נפטרה בלידתה.

אולי בגמרא..

 

פשוט שמעתי את זה בשיעור..

וזו הסיבה שקראו עליו את הפסוק.
וממילא נקרא כך. עד מה שכור לי זה לא שמו המקורי

השם האמיתי היה נחמני

ויש דעה הפוכה, שהשם האמיתי היה אביי ונחמני זה הכינוי, ע"ש אבא של רבה בר נחמני שגידל אותו

מגילה יג א

הייתה נשואה למרדכי

כי ממש חלום של כולנו מלך גוי וזקן דביל שנותן לכולם חוץ ממנו לנהל את הכל...

אם רק היינו יודעים להעריך את מה שהקב''ה הביא לנו, החיים שלנו היו נראים אחרת
אשרייך שאת זוכה להעריך..שבוע נפלא..

ערוץ 7 - חדשות ותוכן יהודי

כשרוצים- אפשר למצוא תמיד כמה נקודות אור...

ככה שזה לא אומר לי הרבה את מי את ממשיכה, והרצון זה שם המשחק, צריך להאמין וצריך לרצות

לק"י

האישי. ושוב יש איזו שגיאה....

העיקר הכוונה

עדיין זוכרים אותי

איזה טוב ה'!!!!!!

אחרי שבת מדהימה עם המישפחה והחברים שהפתיעו וחגגו לי יומהולדת....
ובמוצש היה לי שחנש בין הטובים שהיו לי בשנים האחרונות-עם ההורים שלי... וואו זה היה מדהים פשוט מדברים על הכל... פתאום הבנתי איזה מתנה קיבלתי...
פשוט תודה באמת פשוט תודה על הדברים הקטנים והגדולים כאחד

מקווה שמה שהתחיל היום ימשיך על הצד הטוב ביותר ונראה פירות להשתדלותינו בע"ה.


ומזל טוב ליום נישואיכם הרביעי! שתזכו לעוד שנים רבות טובות ושמחות

(אפשר להגיד שקצת חיטטתי בכ.א. של איזה טוב ה'!!!!)

כל כך הרבה דברים טובים שקורים

גם אם בהתחלה הם נראים שהולכים לכיוון לא משהו..

מקווה ללמוד מזה גם על דברים שכרגע נראים פחות כיפיים..

חברה שלי הצליחה לשדך חברה אחרת עם בחור שאני מכירה!!!!!!!
קולולולולו

בס"ד

אם עוד מישהו רוצה לשלוח אז החלון זמן ייסגר היום בעשר בלילה בערך.

בשמחות!

תעשי רושם טוב על החברה, בלי הגזמות - והכל יהיה בסדר

יש מצב שיהיו לו שאלות ואז זה בכלל יותר קל.
תחשבי שבדכ השיחה הזאת היא בעיקר בשביל לתת אווירה טובה למי שמברר, אז לספר בהתלהבות ובשמחה ולא ביובש (כמובן בלי להגזים)

ויותר לספר על סיטואציות שבהם רואים את התכונות הטובות של הבחורה..

להשתדל לענות על השאלות בכנות את התשובה האמיתית ולא מה שנראה לך שהבחור רוצה - כי זה לא בהכרח יתאים לה.. לפעמים אנחנו מתוך רצון לגונן עלולות להטות את התשובה ויכול להיות שזה בדיוק מה שיהרוס..
ולהשתדל לתת דוגמאות
הרבה
לא סתם משפטים סתמיים של ''כן היא צנועה'', כן היא יראת שמים, כן היא חברותית.
אלא - כן, היא צנועה - הסגנון לבוש שלה הוא ככה וככה (לפרט)
היא חברותית לרכישה לחברות שלה - למשל פעם היא שמה לב לחברה שלא היה לה מצברוח וכו' וכו'..


ועוד משהו - לפעמים עדיף להגיד ''אני מאד אשמח לספר לך על רבקי, אבל אני עסוקה כרגע. אני אחזור אליך עוד מעט" - כדי לסדר את המחשבות..
ולהיזכר בכל הדברים הטובים,
או סתם כי באמת את כרגע בסיטואציה שפחות נוחה לשיחות בירורים...

המון בהצלחה
בפעם הראשונה שהתקשרו אליי בקושי נשמתי
אבל השתדלתי שלא ירגישו את זה..

ולא ראיתי הודעות שלך מלא זמן (גם כי פחות הייתי לתקופה קצרה, אז שלום שלום...)

והכי חשוב:
@משיח בן דוד היא יכולה לתאר לך את רבקה💪

אני דווקא נמצאת כאן אבל פחות..
חזרתי לשגרה של לימודים ועבודה, ועכשיו גם נקיונות פסח... אז אין לי כל כך זמן.
גם אני לא ראיתי תגובות שלך אני חושבת..

ו...
חחחח

בהצלחה רבה💪

(לא הייתי פה לחודש וקצת, מבחנים וזה, ועד החודש הזה לא ראיתי הודעות שלך)

"מילים יפות"

 

באותו אדם, ורצוי דווקא בתכונות בשייכות לצד המברר

להיזהר שלא ״ללכלך״ אבל גם לא לשבח ולהלל, אלא לספר טוב על החברה. אם יש שאלות על חולשות, אז לענות קצת ולעניין.

שמע, קודם כל אני חייבת להגיד, שהיא מהממתתת! סליחה, 100מת!!!

מי שיזכה בה, אין.. היא באמת חברה מדהימה!!

וואי, אתה לא מבין, פשוט קשה לתאר כמה שהיא מדהימה. מדהימההה!!

חברה אחת למיליון.. אתה יכול לדבר איתה על הכל.. הכל!

היא מקשיבה ומכילה, ומצחיקה כזו.. ויש לה לב פשוט ענקקק!

היא מתנדבת בקו לחיים, עזר מציון, יד שרה, חסדי נעמי, בצלי נחשון, שועלי שמשון, תפארת מרדכי, חבצלת השרון ועוד מלאאאא עמותות!

היא כל הזמן פעילה כזו.. ועושה מלאאא!

והיא משפחתית בטירוף.. יש לה בערך מיליון אחיינים וכולם מתים עליה! הדודה המושלמת!!

והיא עוזרת המון בבית- שוטפת, מבשלת, מכבסת, מורידה אשפה, משכיבה את ההורים לישון.. מה לא!

כבר אמרתי לך שהיא מדהימה?

והיא חברותית לאללה! מתחברת עם מלא סגנונות.. וכולם אוהבים אותה!

יש לה חברות דתיות, חילוניות, חרדיות, סיניות, צ'רקסיות, בודהיסטיות, חמאסניקיות, ועוד מלאאאא!

שיואווו יש כל כך הרבה לספר עליה!

והיא אחת המתוקותתת! וואי, פעם עלינו לאוטובוס והיא אמרה בסוף הנסיעה תודה לנהג.. איןןן, היא מדהימה. היא פשוט מתוקה ומעולה!

והיא חולה על טיולים! כל יומיים מעיין או מסלול. ואם אין לה זמן אז היא עושה את זה לפנות בוקר.

ואם היא גמורה- היא עושה את זה בזחילה. עם מגיני מרפקים!

היא פייטרית! 

והיא סיימה מצטיינת במכללה! והיא אחת המורות! כל הצוות חולה עליה.. היא משקיענית כזו.. והתלמידות שלה מעריצות שלה!

כל שבוע היא מקבלת תעודת הצטיינות מעמותה אחרת של מורים.. והילדות מתחפשות בפורים אליה ולא לאסתר המלכה.. ותכל'ס היא גם מלכה!

והיא מרימה פרוייקטים בלי סוף!! בדיוק שבוע שעבר היא סיימה פרוייקט של התרמת כל ילדי ביה"ס בשביל מזון אורגני לתרנגולים במקום שיפטמו אותם ויזריקו להם חומרים לפני שמוליכים אותם לשחיטה..

היא אידיאליסטית בטירוף! אפילו מהחיות אכפת לה ממשששש!!!!

 

וואי,היא פשוט אחת המדהימות!

 

אמממ.. יש לך אולי שאלות?

 

 

 

 

הבחור:   

 

             

 

             

 

               

 

 

בצלי נחשון עושים עבודת קודש!



(עוד 99 הודעות)

אגב, אם הייתי בחור, אני לא הייתי מוכנה להתחתן אותה. וגם לא עם החברה אצלה ביררתי..

@!!מירב!!
העולם מצחיק, אז בוחקים.

ו@חביב שזורם 👌

אני בעד שלא יגידו כלום

שכחת להשתמש ב- "שיא ה.."

האירוע מוקלט😋

בית. ברור שיש בנות שמגזימות וחושבות שהן צריכות לשווק את הבחורה..מצד שני זה כיף לשמוע פירגון על בנאדם לפני שאתה פוגש אותו וזה אגב ממש חסר לי אצל הבחורים שאני מבררת אצלם. יבשים כמו הנגב. מפרטים טכניים מה אתה מבין על הבנאדם?! לפחות יש חברה שמתלהבת מספרת ומפרגנת - חיות בכל העסק. זה הכי חיובי בארץ!

לילה טוב

צרת רבים חצי נחמה, גם עלי עבר ערב לא קל

שהדבר היחיד שמנחם אותי זה צרות של אחרים. ואז אני מרגישה המפלצת מלוך נס.

אוי ויי

אין לי כוח בכלל

בא לי ללכת לישון ולקום במוצ"ש

מאחלת לך שהבאסה תחלוף בקרוב! ואגב ממש מזדהה עם התחושה שלך (בעקבות השרשור בצמ"ע) תחושה מבאסת ומדכאה ביותר! אני בעצמי שומעת הרבה פעמים 'לא' מבחורים שפשוט לא רוצים לצאת איתי בגלל המשפחה שלי (סיפור מורכב). הם אפילו לא נותנים לי צ'אנס עלוב.  ואז אני מרגישה כמו סמרטוט מעוך. 

את ממש לא צריכה להרגיש מפלצת בגלל זה!

ואל תרגישי סמרטוט, את ממש ממש לא! ואני אומר את זה ממה שהספקתי להכיר אותך.

מדהים!!!!!
זה כל כך טהור!!

בשבת הזאתי. אבל אני אקח פרק שאני יכול להשתתף נא-ס

לא - מ
מא - נ
סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב

סא - ע
עא - פ
פא - צ
צא - ק
קא - קיב

אני יקח גם את קא- קיב

סא- ע,
עא-פ,
פא- צ

אני אומרת קבוע בשבתות את ק"כ- הסוף (תהילים של שבת)

אבל נשמע ששיטת טיפול שנקראת שלושת הממדים יכולה לעזור לך... חפש בכיוון

מתעניין גם

אבל כן... מה שאני טיפלתי בו היה על אותו גל...

אחותי למדה את השיטה וטופלה בה ואומרת שיש רבנים שאומרים ששיטה זו אינה מתאימה לנפש היהודית ולכן עלולה לגרום לנזקים (שיטה זו מקורה במזרח הרחוק).

בררו זאת לפני טיפול, במידה ותחליטו על השיטה הזאת.

 

אמא שלי גם עברה אצלו קורס כמטפלת, ומאד התפעלה מהיכולות והיצירתיות שלו

 

לא מכירה מקרוב...

יש אתר שלהם תגגל ותתרשם

אולי ה' יגלגל את הזכות דווקא דרכה
ועשיתי עוד משהו חשוב ומשמעותי, אבל הוא סודי ביותר😋

שחיתנתי חברה מלאכית. נכס לעמ''י.

ואת עצמי בזה ששתיתי מהכוס שקידשו עליה החופה. הראש הגאוני שלי משום מה לא חשב להעביר את היין לכוס אחרת.. או שהסגולה עם הכוס שכולם שתו ממנה?

(ויתרתי על הבדיחה...)

אני היום ניסיתי לשדך בין שני אנשים 

 

ועכשיו אני מתפללת שהשידוך יצליח  

 

וכל הכבוד לך!!!!!

אין לי מושג למה אני משתף

זה נותן דירבון להמשיך לעשות את זה...

היום גיליתי שזוג ששידכנו אחרי שנפגשו בשבת חתן שלנו נפגשו עם ההורים 💖💜
נכון שזה כיף?!

בס"ד

ויישר כוח גדול לכם ולכל המשדכים!!
פשוט עבוד קודש!

@אילת השחר
@ניצן_מ
@ארי1

וגם רק מכח הברכות שלך והתפילות שלך ירד שפע גדול לעולם.

שזכיתי לשדך ! מרגש ברמווותתת

ועשינו אתמול בערב בבית ערב לזכותו של רבי אלימלך, היה מרגש, טעים ומרומם ב"ה
שנזכה לדבוק במידותיהם של צדיקים .

התקרבתי לגאולה עם האופניים שלי, בדרך לעבודה, אני מתאמן עם חולה פרקינ'.

ועוד מעט זז לסבא להתאמן איתו

"רפואה שלמה לכל..."

אממ קרה משהו שעזר לי לשכוח קצת ולא לרצות את הבחור של שנה שעברה

שזאת התקדמות ענקית מבחינתי!

אבל הדרך עוד ארוכה נראה לי עד להחלמה מלאה.. 

והיה כיף שניצלתי את ההילולה של ר' אלימלך מליז'נסק כמו שצריך! זכות גדולה! 

לכן, הן אומרות יותר

תרחיב קצת אחי

הושפעו יותר מדי מתרבות הגויים בסביבה בה גדלו, מיחסים יותר מדי חשיבות למדינה שעלו ממנה ולמנהגים גויים שהשפיעו עליהם. מדי פעם יש לבעלי אופי כזה נטייה לזכור את הדגה שאכלו במצרים.

יש גם המון ישראלים וצברים שיש להם אופי גלותי.

זה הדבר הכי טבעי לאהוב את המקום שבו גדלת ולהיות מושפע ממנו, גם אם אתה מבין שזה לא מקום טוב בשביל יהודים.

א. הניסיון והקושי בלעלות לארץ הוא עצום, לא יודע אם אני הייתי עומד בו.
ב. אין שום איסור או בעיה בלאהוב את העבר שלך גם אם היו בו דברים אחרים שלא חיוביים.

אתה מכיר בנות מחו״ל בכלל?
למה להכליל?

תקראי את התגובה שהגבתי לאהוד כהן. יכול להיות שרק לי זה לא בא בטוב באופי ממה שתארתי, אבל זה מה שאני מכיר מניסיון אישי (ושל אחרים). לכן בשלב מסוים הפסקתי לצאת עם בנות מחו״ל שהכרתי בארץ (ועם חלק גדול מהבנות מישראל). שמרתי על דעה מעט פתוחה למקרה שהיו מציעים לי או שהייתי נתקל ביוצאת מהכלל, אבל לא יזמתי קשרים כאלה לכתחילה.

טוב, חוצניקים זה חוצניקים...

וזה באמת למה בעלי העדיף להתחתן עם ישראלית.
אבל אני מכירה המון בנות מחו״ל שממש אוהבות את הארץ, ועשו עליה כדי לגור כאן ולהיות כאן, ואכפת להן הרבה יותר מלרוב הישראליות.
חבל שלא נתקלת בהן.

שהוא מדד באחוזים.

כמו כן, ייתכן שכל הבנות מחו"ל ענו לו לא והוא חושב שזה רק בגלל המרחק ושאם הן היו בארץ הן היו מסכימות, ועל סמך זה המסקנה שלו.

זה כי בנות בחו״ל עם טעם יותר טוב בבגדים

אגב כתבת שטויות לא פחות גרועות ממנו

מכיר גם מישהו שחיפש בלי סוף שידוך בארץ, וכל אחת (כידוע) רצתה ממגזר מסויים, מראה מסויים, ואם זה מתאים שהוא יבוא אליה, ועוד דרישות..בקיצור קטנות מוחין מפחידה

 

פעם אחת הוא נקלע לחו"ל, והתחיל עם מישהי, 

גם היא חרדית והוא חוזר בתשובה, גם יותר חזקה ממנו בשמירה מצוות,

גם משפחה עשירה, וגם יפה ברמות (לא ראיתי אבל ככה הוא אמר)..

והיא הלכה איתו, וגם הייתה מוכנה לבוא איתו לארץ וישנה אצל ההורים שלו, וממש השקיעה בקשר..

אם זה היה בארץ אין מצב שזה היה קורה אפילו בדמיון.

 

מה שתמוה, שכתוב שמוחין של ארץ ישראל זה לקבל את השוני של האחר- ההפך ממחלוקת

ובקטע מוזר, דווקא בחוץ לארץ יש יותר מוחין של ארץ ישראל מאשר כאן. 

 

לזה בדיוק התכוונתי...

ובכלל בלי קשר לשידוכים, בנות בחו"ל קלילות יותר מבארץ,

אתה צריך להתאמץ בכמה רמות יותר בשביל להשיג מישהי שאתה רוצה

בחו"ל יש לה פחות דרישות מהבחור מאשר בארץ. בנות בארץ מחפשות את גבר החלומות וכמעט אף פעם לא מרוצות 

השאלה היא אם מוכנים לשלם את המחיר שכולל גם מחוייבות בשביל הדבר המדהים הזה.

וזה כבר תלוי לדעתי במוכנות לקשר.

אבל העניין הוא שלא כיף לי השיחות טלפון האלה, ההודעות.. זה מרגיש לי מאולץ. לא אמיתי. אנחנו בקושי מכירים.. אני מוצאת את עצמי אוספת חוויות לספר בטלפון כדי שיהיה על מה לדבר ולא ארגיש שאני מיייבשת אותו.. לוקח לי המון זמן לרכוש אמון באנשים ולהרגיש בנוח.. ובגלל זה אני גם לא משתוקקת לדבר איתו בטלפון מדי ערב..

בס"ד

 

 

ז"א- בהתחלה גם אני לא הייתי מרגישה ככ צורך ורצון לדבר עם הבחור כל יום כי אני לא מכירה אותו, אלא רק מדייט לדייט.. ולאט לאט ככל שהקשר מתקדם אז נוצר רצון להיות יותר בקשר, לדבר וכו'...

 

גם כשאת בקשר עם מישהו אל תרגישי שאת צריכה ללכת לפי כל מיני חוקים וכללים אלא תקדמי את הקשר בצורה שעושה לך טוב!

אני מאמינה כשתיהי בקשר עם מישהו שיהיה לך טוב איתו ותרגישי שזה הכיוון אז הרצון לדבר, להיפגש וכו' יגיע מאליו..

 

 

 

ואולי שווה לחשוב על אימון אישי או משהו כדי לברר אם יש משהו שחוסם..

 

ב"הצלחה לך!!

 

זה בסדר גמור שאת נקשרת בקצב שלך

אם את לא בן אדם של טלפונים או של הרבה דיבור אז לא חייבים,

אולי לא מתאים לך סוג זוגיות כזה וזה בסדר גמור, אין פה כללים

ולא צריך לעשות דברים שלא מתאימים לנו כי כך מקובל

כמה שלחברות שלך תעשי הכל, לבן זוג שלך תעשי פי כמה וכמה הכל..הרגש כלפי הבן זוג הוא עצום לעומת הרגש כלפי חברות. גם אם את לא אוהבת לדבר בטלפון, אם החבר זה שונה, את רק תחכי לדבר איתו..בהצלחה
 

נתת לעצמך את התשובה👆
זה כנראה לא בוער לך,
כשתהי מוכנה יותר,צורת החשיבה שלך גם תשתנה.
ותיראי זאת אחרת.

אבל מתחתנים ונשואים באושר גם בלי לדבר הרבה בטלפון. זה לא חלק מהזוגיות באמת...

העובדה שאת מודעת לשינוי שעומד להתרחש יכולה לעזור לך להכין את עצמך לסיטואציה, בכל הרבדים בהם את נדרשת.
* אם החברות קרובה הייתי חולקת איתן את החשש, כמובן שבפרופורציה תוך התחשבות בנסיבות שלהן.
* כבר מעכשיו, לפתח תחומי עניין/ מעגלים נוספים.
* להתמקד בפן החיובי של המצאות בקשר עם חברות נשואות.
*להבין שהקשר עומד לשנות צורה, אך המהות/איכות תלויה מעל מימד הזמן.
* יהיו שיחלקו, אבל לדעתי אם תהיי בקשר טוב עם הבעל, זה גם יכול לסייע.


נשיקות 😘

הרגשה בהחלט לא נעימה, אבל בעזרת ה' בקרוב אצלך
תיהי בטוחה שהקב''ה דואג לך לטוב ביותר...!
האחד שלך בדרך אלייך..
בורא עולם כל יום משדך בערך 200,000 סינים. אז את הבת שלו הוא לא ישדך?? 
תיהי רגועה, הוא תכף מגיע...

1. כן לגמרי, לרוב לגברים הרבה יותר קשה להביע רגש מנשים.
2. כל פעם שהוא מחמיא אפילו קצת, להראות שזה ממש משמח אותך.
3. יכול להיות גם שהוא חושש, היו לי קשרים שבהם התאפקתי להחמיא כדי לא להלחיץ את העלמה (נגיד להגיד לה בדייט הראשון שבא כבר להתחתן איתה)
4. א. להגיד לו שאת רוצה את זה
ב. חוזר ל2 לתת המון המון פידבק ולא רק ברמיזות אלא גם במילים.

זה הזוי,

זה לא מחמאה בכלל,

 זה סתם התלהבות של ההתחלה.

להחמיא זה להגיד דברים טובים על מראה חיצוני או על אישיותה.

 

1. אבל באיזה שהוא מקום זה נכון, לכל קשר שאני נכנס אני מתפלל שזה יהיה הקשר האחרון. זה אומנם גם קשור לאופי שלי שאני מתלהב מאוד מהר (ובחלק מהמקרים זה כבר בדייט הראשון) אבל אני לא רואה את זה כדבר שלילי. אם הזוי זה אומר שונה, אז אני מסכים זה שונה מרוב האנשים, אם הזוי אומר שזה שלילי אני ממש לא חושב ככה.
2. זה שבא לי לא אומר שאני חושב שזה יהיה המעשה הנכון עכשיו. בדיוק כמו שבא לי צ'יזבורגר וזה נשמע ממש מגרה, אבל אני בחיים לא אוכל את זה.
3.אני לגמרי חושב שזה מחמאה זה אומר שממה שהספקתי להכיר אותה אני רוצה את המכלול שהכרתי כבת זוג לחיים.


(בקשר למחמאות למראה החיצוני, אני לא כל כך בטוח שזה דבר נכון לפני הנישואין. אולי לפרטי לבוש, וגם אז רק כשהקשר מתקדם)

זה שאתה מתלהב זה בסדר, זה האופי.

מה אתה עושה עם זה, זה לגמרי לא נכון.

פשוט טקטית, לא נכון, ולא מקדם אותך לקשר אמיתי.

עובדה...

1. כן.
2. לשחק(יש היום ערכות שמפתחות את הדיבור וההקשבה בין בני זוג)/להיות בתוך חוויה שכזאת נניח טיול או בישול יחד. אבל יש עוד כמה דברים
3. כן זה טבעי.. הבושה בסהכ היא דבר טוב. בוש פנים לגן עדן
4. לתת לו אמון להיפתח בקצב שלו ובדרך שלו. כל אחד צרכים תנאים שונים בשביל להיפתח.

יש פוסקים שאומרים שזה אסור (בתחילה זה היה אסור לגמרי, אבל הדור השתנה וזה), אולי הוא סובר ככה? מכיר גם בנות כאלה שחושבות שזה לא צנוע... יש אפילו פה

 

אם הוא לא נגד מסיבה הלכתית, תתני לו להרגיש בטוח בקשר, הוא יפתח לזה לאט לאט

אפילו לשלוח לב בווצאפ זה תקין.
הרי אנשים שולחים את זה בתור תודה, בוקר טוב ומה נשמע!
מה דעתכם?

לאדם שלא רגיל זה יהיה שונה, לאדם שעושה את זה הרבה זה לא.

אבל נראה לי שבין גבר ואישה שיש להם פוטנציאל זה ברור שזה לא בתור "תודה"

תלוי באדם..
אני למשל קשה לי אפילו לשלוח לב למשפחה הקרובה שלי, וגם מרגיש לי זול להתבטא בסמיילים במקום במילים. חושב שיש לא מעט אנשים כמוני בהקשר הזה.

זו מיומנות נרכשת.. בעיניי הקושי עומד על הרגל לחוסר תקשורת מילולית ולא זילות. אבל הנקודה היא אותה נקודה, אנשים לא משתמשים במילים. תוהה אם יש אנשים שסמלים מספיקים להם..

 

מה שכן, מי שפותח הודעה ב"שלום" ולא "היי", מרוויח כמה נקודות זכות..

לי שזה נורמלי שיש קצת בושה מלהחמיא, כי זה משהו אינטימי ויכול להיות מביך, במיוחד בעולם דתי וצנוע-
אז באמת אפשר להזיז את זה קדימה דרך מחמאות על דברים ממש קטנים ונקודתיים, וככה להתפתח למחמאות יותר חזקות וישירות

אני חושב שיש אנשים שקצת יותר מתפדחים להביע את עצמם ואת הרצון שלהם בקשר, אפילו כשהם ממש בעניין- אבל מה שחשוב הוא שלפחות לא יישדרו הפוך לגמרי... בכל מקרה זה תלוי אופי

נראה לי שהדרך לדובב בן אדם זה להראות לו איך הנקודה של השיתוף והדיבור קריטית לו בחיים ג''כ... וממילא יהיה יותר קל לראות את הצורך גם אצל אחרים👍

שמישהו ירגיש אהוב ומקובל, הוא ירגיש בנח להיפתח.
לכן צריך לתת את ההרגשה שתקבלי אותו כמו שהוא ואז הוא ייפתח.
גבר צריך להחמיא אם הוא מעוניין. אחרת זה לא יעבוד. (כן, גם היא צריכה להחמיא לו אבל לגיטימי שתחכה שהוא יעשה זאת קודם)

1. נורמלי לדעתי. אצלי זה פחות נובע מבושה, ברוך השם אלא יותר מהתגובה של הבחורה ממול. לא צריך פתאום שבאמצע עזריאלי יישמע "מה נראה לך בכלל?!?". אחרי שאני מכיר את הסגנון של הבחורה ואיפה הגבולות שלה בעניין אני נמצא שם באזור... אלא אם כן הגבולות שלי צרים לעומת שלה... אתמול פגשתי בחורה חילוניה בעבודה, והיא דיברה מעבר לגבולות שלי וזה בא לה טבעי כל כך... ברוך השם הצלחתי לצאת מזה... באמצעות כנות.
2. ראה לעיל.
3. מאמין שכן. ידעתי שאני רוצה לתת השראה לעולם, אבל מעולם זה לא בא לידי ביטוי במילים שלי עד שמצאתי מישהו מפורסם כזה שזאת גם הגישה שלו... ברוך השם.
4. פתיחות ברמה מוגזמת.

זאת דעתי בעניין.
כל טוב.

זה ממש נורמאלי להתבייש להחמיא, בטח עם החינוך לצניעות שקיבלנו. יש מצב שבמחשבה שלו הוא לא בטוח שזה יהיה לך נעים..
לי זה היה ככה ופשוט ביקשתי שיחמיא לי כי זה חסר לי, בהתחלה זה היה מביך לשתינו ועם הזמן רק שדרג את הקשר.

2. אם את רוצה שיחמיא, אז את צריכה להגים לו בצורה ישירה אך עדינה, גברים לא מבינים רמזים.

3. זה די מצוי, גם במקרים של ביישנות ובמיוחד עקב מקרים של חינוך שפחות דוגל בביטוי רגשות.

4. זה עניין של אופי.

כי לדעתי זה משנה את התשובה..
אם אתם בתחילת קשר אז אנחנו כנראה ממש שונות בעניין. ממחמאות חיצוניות בתחילת קשר אני אתפדח ממש וגם חושבת שזה לא לעניין.
מחמאות על פנימיות, בשמחה! מתחילת הקשר (דברים אמיתיים כמובן, לא להתחנף ולא להגזים) כנ"ל לכיוון ההפוך, אני לא אחמיא למישהו על חיצוניות גם אם חושבת שהוא נראה טוב בעיניי , ומשתדלת להגיד אם הוא עשה משהו יפה בעיניי. וגם זה תלוי בהתקדמות, אני לא אגלה לו ישר כמה נקודות הוא צובר אצלי
2. אם אתם בקשר מתקדם ופתוח וזה חסר לך אז אפשר להגיד לו, לא כבד מידי, שתשמחי שאם הוא חושב על מחמאות שלא ישמור לעצמו. אולי הוא לא אומר כי חושב שאת לא רוצה.
האמת שאישית לא הייתי פונה לבחור, כי לא נראה לי לבקש מחמאות ממישהו, אם זה לא בא לו מעצמו. כי אני חייבת לדעת שזה לא כי ביקשתי.
אבל אם אהיה בסיטואציה כזאת ובטוחה שהוא רוצה להחמיא ורק מתבייש, אז אולי כן אגיד לו.
3. יכול להיות אבל צריך בדיקה אם זה רק קושי להיפתח, יש אנשים עם אופי סגור וחומות, או שזה חוסר בטחון בקשר. העיקר שהאדם יכול להגיד לעצמו שהוא רוצה בקשר, ואז לעבוד על הביטוי החיצוני.
4. אם אתם פתוחים תשבי איתו לשיחה פתוחה, תבררו יחד, אפילו שיגיד לך מה הוא מרגיש וידע כרגע גם אם לא מצליח לנסח, ואז תראי את המצב שלו מתוך מה שיגיד

בנוגע למחמאות פשוט החמאתי לו אני על משהו אמיתי שראיתי בו וזה קצת פתח אצלו את זה, ראיתי עליו ממש פיזית שהוא שהוא נרגע כזה אה לא ידעתי שמותר להחמיא חח
בנוגע לרצון בקשר אני מאמינה שאם זה מישהו שבתחילת הפגישות שלו או שזה פעם ראשונה שהוא נפגש בצורה רצינית עם מישהי זה הגיוני מאוד זה לצאת ממנטליות שיש לו לקראת מישהו אחר וחדש אבל אם זה לא ואת פשוט רוצה שהוא ישתף אותך אביך זה נתפס אצלו ומה התחושות שלו כדאי פשוט לשאול אותו...אני לא חושבת שיש דברים שאת ממש יכולה לדובב בהם מישהו, אם הוא רוצה להמשיך אבל את לא מרגישה ממנו עניין כדאי לך פשוט להתעניין בזה...

הוא ירגיש צורך גם

כנראה במשפחה שבה הוא גדל לא ממש נהגו להחמיא אז אין לו ממש דוגמא אישית

לדבר על החשיבות של פתיחות בדיבור בקשר ותקשורת טובה ומזה לגלוש לחשיבות ההרגשה הטובה בקשר ומזה לחשיבות המחמאות ההדדיות

אין פלא שגברים חוששים לחזר

אני בטוח שאפשר לאמץ גישה בריאה שלא סובלת לא מהחסרון בצד הזה ולא מהחיסרון בצד השני

המציאות של לא להגיד בכלל היא לא טובה, רק שלהגיד דברים לא מתאימם יותר גרועה.. והמצב הזה במציאות גרם להקצנה לצד השני, שכל אמירה נחשבת לא במקום..
ולפי איך שהבנתי את היהדות והחיים, המצב הנכון הוא שמחמאות חיצוניות לא צריכות לבוא מההתחלה. כי יחס ראשוני לזה באדם הוא לא הסדר הנכון.

נכון יש את הרצון הזה ש'הוא יבין אותי גם בלי שאני אדבר'?

אז לא, גברים לא מבינים רמזים.

וגם אם כן, אל תבני על זה

(ואני יודע שהמשפט הזה לא יעזור...).

 

תני לו את הזמן שלו.

אין לך מושג איך הוא חונך, מה הוא עבר בפגישות ומהו עולם הערכים שלו.

אם משהו חשוב לך, את יותר ממוזמנת לומר לו.

 

נקודה נוספת: את כבר החמאת לו? מה אמרת לו? (אל תספרי לי..)

כשהוא קצת יצא מגדרו ונפתח לקראתך - איזו תגובה הוא קיבל?

את באמת מעריכה את ההתקדמות שלו לכיוונך, או שזה מובן לך מאליו?

 

בכל אופן, המון המון הצלחה!! בשורות טובות!

בהתחלה הגיוני שיתבייש..אם זה בקשר מתקדם - זאת תהיה הזדמנות גם בשבילך להיפתח בפניו ולהסביר לו בעדינות שזה ישמח אותך אם יגיד מילה טובה מדי פעם.. זה יתן לך ביטחון בקשר וכו.

ולדעתי יש בזה גם משהו קצת חיובי שהוא מתבייש.. תמיד עדיף את דרך האמצע, אבל עדיין נראה לי שזה עדיף על בחור שמחמיא הרבה כבר בהתחלה ואז זה כנראה ירגיש לא אמיתי כי הוא לא הספיק להכיר אותך באמת.

אני חושבת שזה יכול לקרות. שמישהו ירצה מאוד את הקשר אבל לא יבטא את זה. לפחות לא מולך. זה יכול להיות מהרבה מאוד סיבות ואם לא תדברי איתו על זה לא תדעי את הסיבה שלו, והכי חשוב לא תשני את המצב ותמשיכי להתבאס מזה..

בעיה בקשר או שזה אופי..