פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 767)

אורות - יש

כתובה - תתממש. 

והחייל ממלחמתו יתאושש

וכל הנשמה תהללו כאש

ראתה את ההודעה אחרת ההודעה מיותרת 

חשבתי שחס ושלום זה קשור לקשר שלכם...

ואי לימודים בתקופת קשר זה סיוט סיוט סיוט... 

בהצלחה 

אז מה יש לנו כאן?

בחור שראה את ההודעות שלי על בנים שמתחזים לבנות בפורום 

ולכן החליט לשאול שאלה אינפנטילית כזו .

@Admin , רק שתבין ..

ובכלל זה פעם ראשונה שלך בערוץ 7 נכון?

ותן לי לנחש. אתמול דיברת לראשונה ואמרת "אבא" 

עשה לי טובה

אז אתם כבר יודעים מה צריך לעשות 

הרגיל הוא ככה=)

לי נשבר מהאתר, יצאתי להפסקה וגם התחתנתי

ושימי לב - היא לא ענתה

וואו.

תכל'ס, הוא יכול לקפוץ מצוק ועדיין יהיו לו כמה גן עדן סְפֶּייר...

השני נראה לי מוגזם... תעלי את הנושא ותדברו על זה ותראו אם זה באמת רחוק או סתם תחושת חוסר ערך כזאת

לגבי המקרה הראשון - הוא אומרמפורש מה מחפש. את לא - יפה שהבהרת.

לגבי המקרה השני - הרי את רואה איך הוא, וזה מוצא חן בעינייך. אחרת כנראה לא היית יכולה לסבול.. זה מה שהוא מדבר כל הזמן?...

אלא מה? אע"פ שאת באה מאוירה כזו, את לא ממש "חיה" את זה לדעתך, ואפילו לא מספיקה להתפלל לרוב וכו'.

מי אומר שהוא מחפש מישהי שבעצמה נוהגת כך? אולי מספיק לו מישהי ששמחה במה שהוא, ושגם היא עקרונית מזדהה עם זה, ולא מתנהגת "ההיפך"?..

ספרי לו היכן את מבחינה רוחנית ומעשית - אולי זה ימצא חן בעיניו, אולי לא. אי אפשר לדעת. ואולי גם תגלי על עצמך כמה דברים טובים שאת לא כ"כ שמה לב..

ברור שהתפילה היא רק דוגמה, וברור שאני מודעת לזה שיש עוד קרטריונים... אבל זה לא משנה.

יחסית אליו, אני בינונית בהמון תחומים בחיים.

ואיך להתמודד. בני הדור הקודם. זה יוצר חיכוכים אבל סה"כ מצליחים לחיות ביחד

בכל מקרה, הגישה שאני מכיר, היא שבלי בעיות רגשיות, אפשר להתמודד עם היפראקטיביות די בקלות.

אם את מרגישה שכן - אז הגיוני.

[אלא שהאמירה "זוג שרצה זה את זה. המשפחה הפרידה ביניהם".. נראית תמוהה מאד. עד כדי כך?  ומכל מקום, צריך לראות שאכן הראש והלב פנויים להמשך. אבל אם כן, ומוחלט שזה המצב - אז למה לא.. הרי אדרבה, אם את אומרת שהיה פעם קשר שלקח לך כ"כ הרבה זמן לצאת מזה, וכעת לא כך - כנראה זה עצמו אומר משהו..]

הוספה: כעת אני מבין - לפי הודעת המשך - שהשאלה היא לגבי השני... כלומר, בחור כזה שרוצה להיפגש איתך. ואת תמהה כי לך לקח יותר זמן..

זו כבר שאלה אחרת.

יש בה לכאורה שתי נקודות: האחת - פגישה עם מישהו שרצה מישהי אחרת והפסיק רק בגלל המשפחה.

השניה - האם באמת הוא "נקי" מזה כעת (וההשוואה אלייך אינה בהכרח רלוונטית. בנים ובנות לא אותו דבר. וגם כל אחד עם אישיותו).

זה כנראה תלוי בנסיבות של מה שהיה שם, ובבירור מה באמת קורה אצלו כעת. אפשר לברר ישירות איתו - או עם מי שמציע.

לא ממש קבענו אירוסין, אבל זה היה צריך להיות ממש ממש קרוב... ומכל מיני סיבות התבטל.. 

אני ממש רציתי לחזור לזה, כשניסינו להחזיר, חודש וחצי אחרי שניתקנו (!!!!!) הבחור כבר היה מאורס!!!

ממה ששמעתי זו בחורה שהוא כבר נפגש איתה בעבר וחזרו..  אבל עדיין, מה נראה לו... :/

לעומת זאת אני, נפגשתי, לא כי רציתי, אלא כי די הכריחו אותי, ופשוט לא יכולתי להסתכל על הבחור, כל הזמן השוואות.. אז זה ממש תלוי בהרגשה שלך, מצד אחד יש יתרון שאולי הקשר הבא יהיה ממש טוב ויוציא אותך מזה או חלילה להפך.. 

אבל לדעתי 3 חודשים זה זמן מכובד..

אל תתני לעצמך לשקוע בתוך זה. לי לקח (ואם לומר את האמת, עדיין..וגם במקרה שלי כבר עברו 8 חודשים) הרבה זמן להתאושש.. אל תלחצי את עצמך אבל גם אל תשקעי שם.. 

אני ממש מבינה ללבך, אם באלך לדבר בפרטי אשמח

דעתי האישית מכיוון ששאלת היא שזו התנהגות לא בריאה. שצריך להוקיע אותה מההתנהלות שלנו.
זה חיקוי של תרבות חילונית ורדודה שמחפיצה את האישה והופכת את הקשר למשהו חיצוני ורדוד, ללא מחוייבות וללא אהבה מלבד

האהבה של האדם את עצמו.

כן, זה חריף.

זה לא לראות בדרך ההלכה והמשפט, זה לראות באספקלריה של מה טוב לשניהם, לא ברגע הזה אלא בחיים בכלל.
לא הייתי קופץ ל"אלימות". אין לזה קשר לכאן בהכרח. מגע הוא משהו עם מרווח גדול מאוד. אם זה היה במטרה להזיק לה או לאיים עליה

היה מה לדון. אם זה צורה מוזרה של הפגנת חיבה(כמו שהיא צוחקת עליו) אז זה לא אלימות באופן חריף. אבל בהחלט לא בריא ולא נכון כהתנהגות של בני אדם. לדעתי.

אבל זה הופך את הקווים לפחות ברורים ויוצר "מדרון חלקלק" לכך שבעתיד כן תהיה אלימות רצינית יותר.

אחי! אם החיים היו כמו שלמדנו בישיבות ומדרשות היינו בגן עדן.

תסתכל בכרטיס אישי חבר  

לא רק יצאתי. אני גם נשוי. וגם חייתי את רוב החיים שלי(עדיין) בעולם החילוני.
אני אומר את דעתי.
וכבר אמרתי שככל הנראה לא נסכים  

הייתי מוכיח לה שהיא מכוערת לא פחות .

האם זה אלימות? לא נראה לי..אם זה לא כואב זה לא נחשב לאלימות

במיוחד אם היא מסכימה לזה.. זה נחמד זה בין אוהבים יכול לקרות..אני מתכוון לאהבת דמה כמובן ..

מה שנקרא "דלוקים אחת על השני" אבל בסדר..זה שובבי וחמוד

הוא בטח ממש חתיך ..נכון? כי ככה זה הבנות האלה לא מוכנות לעזוב את החתיך התורן

אני לא מעודד חלילה דברים כאלה.

אפרופו בעל מכה, האם ישר מדבקים לו בעל מכה בעתיד, או שישנקודה של שובבות והשתוללות?

שמתי לב שהכבדים שבנינו  לקחו את קשה.

צאו מהכבדות, תתבדחו, תפתחו, אט אט מצאו את השביל ללבות...

יצאתי פעם עם מישהי בערך 5 דייטים ולכל דייט תמיד הבאתי באוטו איזה משהו קטן לנשנש (במבה, עוגה או שוקולד וכאלה..)

ואז היא אמרה לי באיזה דייט "תיודע, זה אחד התסמינים שלמדו אותנו לגבי בעל מכה, שהוא תמיד מביא מתנות וזה.." חחחחח ותאמת היא אמרה את זה עם רבע רצינות כזה.. 

קיצר מאז אני מביא פעם בשני דייטים.. חחח סתם..

בגיל העשרה אין מח..

שלא קיים. מערכות היחסים בין בנים לבנות בציבור החילוני הן לא כאלו חופשיות... 

יש מערכות ברורות מאוד. התנהגויות ברורות מאוד. זה לא "חלק" כמו שאנשים אוהבים לחשוב.
כל מפגש הוא עניין. כל בחור תמיד מחפש ל... הכל הופך למין טקס מוזר.

מי שלא מכיר לא מכיר. הכל מוסתר טוב טוב. זה חלק מהטקס. והוא טקס שטעויות בו עולות ביוקר.

כתבתי שחייתי. ושעדיין את רוב החיים שלי חייתי כחילוני.
וזה אומר שאני גם נמצא בחיכוך גבוה עם אנשים כאלו, שיש בהם הרבה טוב, אבל גם הרבה טעויות שפוגעות בהם מאוד.

יש מספיק פורומים חילוניים, ששם אפשר לשפוך כל זבל שרוצים, "אפילו" יותר מזה.

מי שחושב שמה שמדריכה התורה, משמעותו "הגבלות, פחדים, לבטים, חששות" - ולא רואה שזו בריאות בסיסית נורמלית בהתנהלות בין בנים לבנות - ולא רואה את מה שיוצא מה"תרבות" הזולה של "חופשיות הקשר".. חסרת הבושה והצניעות (יותר נכון - חופשיות הניצול, ללא שמץ מחוייבות), ועל אותו משקל יכול גם "לקנא" באלה שאין להם תחושות בעצבי היד, ואין להם פחדים וחששות ולבטים להכניס יד לאש.. וגם לא "הגבלות" לפי דמיונם - בשביל מה כותב את זה כאן?

כשאתה מכנה את זה "ההגבלות הפחדים הלבטים והחששות שבעולם הדתי" - אז זו לא שאלה של מישהו שרוצה לשמוע צידוקים - אלא קביעת עמדה, שזה מה שבעולם הדתי.

וזה  - שקר.

מה שנמצא ב"עולם הדתי", הוא בריא לגמרי.

אז אם מישהו מחפש עזרה במלחמת היצר, אפשרי. אבל להציג כאילו זה מה ש"בעולם הדתי", זה לא נכון.

וממילא, לא שייך גם ההמשך על "געירות חסרות פשר... פרישות קדמונית" וכו'. ממש לא שייך. 

"ציונים". ואל תכנה נקודת מבט שאינה כמו שלך "צרה מאד" וכו'.  ביחוד כשהיא ממש ההיפך.

הפוך, אם כבר, מה שאתה כתבת על "העולם הדתי" זה דבר צר. מדוע? כי זה מגדיר את כל ההנהגה הנפלאה והטבעית הזו במילים "ההגבלות הפחדים הלבטים והחששות שבעולם הדתי" - זו הגדרה צרה וגם שקרית, בפרט כשאומרים אותה כ"השוואה" למה שלא בעולם הזה.

כל מה שכתבת על ה"צבעים" של החיים, לא שייך לכך. חבל לנסות ע"י סגנון כאילו "שירי" ("צבעים מסחררים.. נפש סוערת". יצר הרע אינו דבר שהתחדש היום. לא צריך לייפות אותו), לעשות משהו גדול מדבר שהוא בדיוק ההיפך. 

לא שייך ל"להרגיע נפש סוערת". יש הבדל גדול, כבר כתבתי, בין בעיות עם היצר שמבקשות עצה, לבין לעשות מזה אידיאולוגיה, ולהציג הפוך את העולם הנורמלי (בלי קשר לחלוטין ל"ליטאיות". ועוד יותר בושה לצטט - דומני שזה משם - את האדמו"ר מפיאסצנא בהקשר לכך, שברור שמעיו היו מתהפכים מקישור כזה, שאינו קשור כלל למקור).

ואף אחד לא "שפט" מישהו באופן אישי. דובר על מה שנכתב. על הענין של כאילו ה"חופשיות" הזו היא משהו יפה - ו"העולם הדתי" הוא כמו שציירת. לכתוב משהו בשורות קצובות, עדיין אינו משנה את התוכן.

מגעיל.

בזה קינאת? חבל מאד.

[ומה זה "הכל בדרך ההלכה והמשפט"?.. כאילו לא ההלכה הא שֶמורה את הטבע האמיתי. ובכלל, בלי "הלכה ומשפט" לא צריך להתנהג נורמלי?  ואם מישהי לא "צורחת וזועקת" זה כבר מכשיר משהו?...  ו"שאלה" לא פחות תמוהה, כשהיא מובאת בהקשר כזה, אם בנות לא מגזימות ב"פגיעות ובגלל זה מפרקות בחורים"... נו, אם הבחור שאתה מתאר היה שואל את זה, אולי היה אפשר להבין...]

אתה מחזק אותנו.

רק אני מתפלל שהקב''ה לא יעמיד אותך בנסיונות.

לא לך ולא לילדיך הבאים אחריך.

ואשריך שהעולם אצלך העולם מוחלט ונהיר!

מישהו דיבר על כך שהיה קשה לך באיזשהו נסיון?

נסיונות יש לכולם.

אבל אם יש לאדם נסיון, אז אין ענין לפרסם ש"קצת קינאתי", בסגנון שמשדר כאילו זה "די בסדר" בעיקרון ("השמיים לא נפלו"..) - אלא להגדיר, ואולי בכלל בינו לבין עצמו, שבשבילו משהו מסוים היה בגדר נסיון שהיה לו קצת קשה איתו. קורה. 

ובפרט אם בעקבות זה שואל אם זה "בסדר  וטבעי" או שצריך לראות הכל "בדרך ההלכה והמשפט".. משמע, ההלכה והמשפט הם איזה עול בלתי טבעי. וכאילו התנהגות פרוצה, על גבול האלימות, היא "טבעית", אפילו במובן האנושי.

קל וחומר להוסיף לזה שאלה, שאולי בחורות בגלל ה"פגיעוּת" שלהן (כשהדוגמה, בַּהקשר, היא אחד שנותן מכת אגרוף והבחורה מוציאה אנחת כאב), "מפרקות בחורים"...

נו, אז על זה היתה התשובה. ולא רק "פרטי אליך", אלא בפורום ציבורי, על כל ההשלכה.

תואיל לא לייחס לי זלזול בנסיונות שאחרים עומדים בהם - אני כנראה אחד האחרונים שאפשר לייחס להם דבר כזה..

ואני מצטרף לאיחוליך לכולנו, כולל אותך, כולל אותי - שהקב"ה לא יביאנו לידי נסיון ולא לידי בזיון.. כפי שאנו מתפללים.

[ואני מדגיש - שלא תהיה אי הבנה, כי מתגובותיך משמע כאילו כוונתך בהודעת הפתיחה היתה אולי אחרת - שאם סתם היתה כאן שאלה, למה עדיף להתנהל בצורה שהיא עפ"י ההלכה, מאשר באופן שהוזכר, ולא היתה הצגת האופן היהדותי כדבר שהוא "הלכה ומשפט" בלבד כנ"ל, ו"התלבטויות ופחדים".. - אז ברור שגם סגנון התשובה היה אחר לגמרי]

זה מעניין שיש טקסטים מרגיעים ויש טקסטים מעוררים לכעס משהו.

אצלך זה דומה כמו אצל זאב בודד.

מדליקהה

עכשיו אני רואה שהוסיף י'...

יש אנשים שיש להם מה להוסיף בחיים