פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 795)

בחיים יש גם:

פיגועים

תאונות דרכים

מקרי רצח

מקרי אונס

שריפה של בתים

מוות פתאומי 

מחלות

ואוהו עוד מליון ואחד דברים

 

השאלה על מה מסתכלים

זה כמו פיגוע בתל אביב
תאונת דרכים של קורקינט
וכו'

מבין אותך אחי, אני חושב שבעיקר בעיות בזוגיות צצות שם..

 

אין מה להיבהל.

במציאות יש זוועות, במציאות יש כאב וקושי. במציאות יש מקרי קיצון.

אבל בוא נודה על האמת- מי שחיי הזוגיות שלו טובים, כמעט ואין לו מה לשאול בפורום,

ככה יוצא שפורום של נשואים עוסק בעיקר בצרות של הנישואים.

כמו שפה יש בעיקר צרות והתלבטויות של רווקים בדייטים.

דווקא מתוך ההבנה הזו, צריך להבין שיש מקרי קיצון.

יש גם אנשים שחצו כביש ונדרסו. למעשה יש הרבה יותר כאלו מאשר מקרי הזוועה שאתה קורא עליהם

בפורום נשואים, ועם זאת עדיין נחצה כבישים.

 

המסר המרכזי צריך להיות שלא משנה מי ומה- מוכנות גדולה לעבוד על זוגיות, זה בסיס החיים המשותפים.

למה להכנס אחרי מה שכתבו פה?
לא חשבתי להכנס לפני מה שרשמו פה ובטח לא אחרי 😎

ולא יודעת אם ארצה להכנס לשם גם שאהיה נשואה😁

כזה שאתה עוד לא נמצא בו. אני מאוד מאמינה שהכל תלוי בנו , ושכל אדם הוא מאוד שונה! לכן גם הזוגות הם מאוד שונים. לטוב ולרב. (:
לא סיקרן אותי ואפילו לא לרגע , איך נקרא לזה.. הצרות? ההפתעות? שלהם.
כי מה ששלי יהיה שלי. ומה שלא לא בעז"ה(:
כל דבר בזמן שלו לא מחפשת להרגיש משהו שלא שייך לי כרגע במיוחד במובן של מעניין :ואי מה קורה בנשואים. את היופי וההתחדשות של הנישואין אני בעז"ה אביא. ולא אף זוג אחר!

מה אתה אהבל?! אמרו לך לא להכנס אז אתה נכנס?

כדאי שתהיה מודע לזה שזה פורום שמשמש בעיקר לפריקות ובקשות עזרה במצבים לא תקינים.
אתה רוצה לשמוע ולראות זוגיות תקינה? לך לרבנים. דבר עם חברים שאתה יודע שטוב להם.
אל תלמד מהפח זבל על כל שאר המציאות.

האם אתה טיפש?

אם כאן בפורום מעלים קשיים, התלבטויות וכד'- הרי שבפורום השכן אנשים במצב נורמלי בערך יחשבו מאה פעמים לפני שיעלו משהו לפורום- כי יש פה עוד בנאדם בסיפור, וכי הרבה דברים בזוגיות עדיף לפתור בשקט ובין בני הזוג.
מה שעולה שם לרוב, הוא לא מייצג את הזוגות הנורמטיבים. לפעמים כן, לרוב לא.
מה שעולה כאן לעומת זאת די משקף את הרווקים והרווקות הנורמטיבית.
אז אם בכל זאת תחליט לפזול לשם שוב- תזכור את זה...

יש לי משהו שבגלל ששנים חשבתי שהחיים שלי דפוקים וכולם מסביבי מושלמים (בעקבות סיפור משפחתי אישי לא פשוט)

אז היום כשאני מודעת לזה שלכולם יש בעיות ושאין כזה דבר חיים מושלמים, גם אם על פניו זה נראה כך...

אז זה דווקא עושה לי טוב לקרוא על בעיות של אנשים אחרים.

נכון- אז הם נשואים אבל עדיין יש בעיות. 

וזה עוזר לי כשאני מוקפת באנשים נשואים לא לחשוב 'כמה החיים שלי דפוקים לעומתם שהם נשואים ובטח המאושרים בבני האנוש'. אלא לכל אחד יש את הפעקאלע שלו. 

שלא נכנסים לשם. וכמו שהפי אמרה, זה לא המקום שלנו כרגע. ויש דברים שעדיף להימנע מחשיפה אליהם (ומסכימה עם מירב , להימנע גם אחרי שמתחתנת)
עד לא מזמן הייתי נכנסת לפעמים, והבנתי שזה לא עושה לי טוב אז הפסקתי.
ועם כל הסקרנות (במיוחד אחרי שמה שאמרו פה היום) אני מבינה שטוב שלא נכנסתי.
וזה גם סתם לא טוב לנפש שלנו יותר מידי חשיפה לדברים.

משתדל לקרוא את הפורום של הנשואים, כדי לקבל תמונה מהמקרים הפחות נעימים... וזה יכול לשדרג את היחס למציאות ולקבל מודעות לנקודות קיצון...👍

אנשים כותבים שם לרוב כשרע להם
ואז זה יוצר אשליה של רע

צריך לדעת, שגם שם, כמו בפורומים אחרים, לפעמים כותבים סיפורים בדויים... מה לעשות.. מה שמכונה "טרול" בלע"ז.

 

[סתם לדוגמה, פעם מישהי משועממת בחופשה מאיזו אולפנה, כיתה י', כתבה בלשון "נוגעת ללב" על הבעיות שיש לה עם "בעלה"... דווקא בעלת כישרון ספרותי]

 

בנוסף, תלוי באיזה יום נכנסת לשם. לא תמיד נראה אותו דבר. כמו כשנכנסים לבית - יכול להיכנס בדיוק כשגורפים את כל המים המלוכלכים החוצה ומוציאים את הזבל; יכול כשנקי.

 

ולעיתים רחוקות, יש דברים שאין הדעת סובלתם ברשות הרבים. ואין להם מקום בערוץ כזה. ולא תמיד זה מאנשים מהציבור ה"טבעי" של הערוץ.

הילדה המשועממת בחופשה... חחח

בהתחלה הזדעזעתי מזה שאנשים נשואים שלפחות בעיני צריכים לגלות מידות שלמות יותר, מסוגלים לדבר ככזה.
אחר כך הבנתי שזו מישהי אחת קצת מחורפנת.
אבל פייר? התבאסתי מזה שהרבה אנשים בוגרים ורציניים מבזבזים עליה את הזמן.
לא חושבת שיש מה להתרגש, קיימת שם אובססיה מסויימת...

וביחס לפורום נשואים, אני קוראת שם מידי פעם...
חושבת שמי שהחיים שלו עמוסים בטוב, אין לו זמן להיכנס לפורום כנשוי, וגם אין לו מטרה. (כל עוד לא מדובר ביעוץ ספציפי).
וחושבת גם שכדאי לדעת שמעבר לגילה רינה דיצה וחדווה וכו' קיימת גם עבודה, וזה לגמרי בסדר.
ואחרי הכל, לא צריך להיבהל. אנשים לא משתפים את הטוב שעובר עליהם כי פשוט אין שום קטע לכאורה.

תראה כמה שירשורי פריקה יש פה, כמה מבואסים על פרידות/ דייטים רגועים וכו' לפני שהתחלתי לצאת כבר גלשתי פה לא מעט, והכנתי את עצמי נפשית לסבל מתמשך, לאהבות כוזבות, לאכזבות, לכאב לב, לדייטים נוראים..

 

והפלא ופלא, זה לא היה נורא כצעקתה, היו לי לא מעט דייטים שנהנתי בהם, אפילו דייטים ראשונים. אבל כשהיה דייט ממש נחמד, לא רואים פה שירשור פריקה וכשיש קשר טוב, אף אחד לא מגיע לפה לבכות.

 

 

אותו דבר בנשו"ט, השירשורים שם זה תמצית של קושי בלי הרבה שמחה, ולא בגלל שאין שמחה, אלא בגלל שמתי שיש שמחה היא לא מגיעה לנשו"ט.

ולפעמים אתה לא.. 

לכן אין עניין להכנס לשם (ולדעתי גם לנשואים)

את מפחדת מהלבד..ומצד שני אין לך כוחות ליזום ולבנות חברויות חדשות.

אז מה את רוצה?שזה ינחת לך משמים לבד והופ חברה?
את יודעת זה משהו שבונים.

הייתי ממליצה לך ללכת למדרשיה!זה המקום המתאים בשבילך
מצד אחד שומעת שיעורים,ומצד שני מכירה חברות מדהימות וללא שום מאמץ

בהצלחה יקירה,וכמובן..הכי בכיף לפרוק גם בפרטי 💙

ואי ממש! כל מילה.
אצלי זה כבר רחוק יותר, חושבת על החתונה שלי ועל כל החברות הנשואות שכבר לא מגיעות..

גם שחברות מתחנות הקשר לא מתנתק .. ברור שלפחות מצידי אני צריכה להבין שקודם כל זה הגבר שלה.. ואז אני, ולכן לא כמו שפעם שהיא הייתה רוב הזמן זמינה , היום יש לה עוד מחויבות ואחת גדולה וזה בסדר ומקסים. אני חושבת שיש משהו גם יפה בחברות נשואות הם הרבה פעמים נראות שמשהו בהן נח. והם יכולות להעביר את זה הלאה.
(אלא אם כן היא מסתכלת על חברות שכולן נשואות וזה באמת יכול להלחיץ והכי הגיוני שהשאלה שתישאל איפה שלי(:?

גם לי לפעמים זה עובר בראש
כל החברות שלי נשואות, בשלבי היריון ולידה
וגם אני לא פעם שאלתי את עצמי מי תטריח את עצמה לבוא, במיוחד לאור העובדה שאנחנו לא בקשר כמו פעם. או אולי, לא בקשר. כי הן עסוקות במשפחה שהקימו, ובצדק.

מבין אותך לגמרי, אני חושב שזה טבעי .
זה מקום מאוד לא נח.
בגלל זה אני חושב שלהרחיב את מעגל החברים או להעצים אותו זה אחלה פיתרון בשביל ההרגשה המציקה הזאת..
אמנם זה לא הקשר העמוק שיהיה לך עם בעלך אבל זה גם משהו, לפחות זמנית (:
לי זה עזר

באמת תחושה מבאסת שמכל החברים הקרובים יותר, כל אחד/ ת כבר יצא לדרכו... נראה לי שבאמת זה מסובך להתחיל ליצור מחדש דברים כי בסוף חברים שגדלנו איתם ביחד זה משהו אחר שאין לו כ''כ תחליף

מה שאני מנסה להגיד לעצמי שזה לפי מעגלים, ובתקופה הזאת יש יותר התמקדות במעגלים הרחוקים קצת..., בכל מקרה שווה שיהיו עוד מעגלים פשוטים יותר כדי שלא תהיה שממה מוחלטת אבל גם כאן נראה לי שאפשר למצוא מישהו/ י אחד או מקסימום שניים בתור השקעה יותר בטוחה ואיתו/ ה לנסות ליצור את הקשר היותר עמוק- ככה הכוחות נפש לא יתפזרו בלי שיש לזה סיכוי 👍

מזדהה איתך מרגישה את זה ממש.
החברות נשואות עם ילדים או בלי ילדים או שעם השנים הקשר התרופף.
ודי נותרתי לבד.
מקווה שיבואו לחתונה שלי כשאתחתן.
השתדלתי לבוא לכל החתונות שלהן כדי שהן ישתדלו לבוא לשלי

רוב החברות נשואות, כבר עם תינוק או שניים, בקושי משוחחות ובקושי נפגשות- ממש פלנטה אחרת.
למזלי, יש עוד כמה בודדות רווקות, כך שבמקום להכנס לדכאון אנו מארגנות מידי פעם יציאה למסעדה וכו (מפגש רווקות).
תנסי לפתוח מעגלי חברויות חדשים עם אנשים סביבך כמו עם עמיתות לעבודה וכדומה.
ומה שנכון נכון-החבר הכי טוב והכי חשוב הוא בעלך לעתיד ועליו יש לשים את הפוקוס (לא כתבת אם את נפגשת או מחפשת??? )
בהצלחה

וזה לא פשוט.
הפיתרון הוא להרחיב את מעגל החברות הרווקות ולהתחבר גם לבנות שפחות בראש שלך אבל רוקות
אני נשארתי בקשר מאוד טוב גם עם הנשואות אבל זה ברור שזה לא אותו קשר והן לא זמינות תמיד או גרות רחוק ממני
בנתיים תנסי להנות עם חברות רוקות,תצאו תבלו ותנצלו את כל היתרונות הלא רבים שיש ברווקות;)

כןןןן!!!

כ"כ מזדהה!

לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה ואני פשוט לא זוכרת שעשיתי את זה...

בעז"ה שנזכה לצאת מהמעגל הזה בקרוב ממש!!
רק טוב

ואיזה כיף לשמוע שאת עכשיו במקום של המסקנה הזו
מברכת אותך שהדרך תעבור עלייך בטוב ותגיעי לסוף שלה מלאה בכל הטוב שאספת
(למרות מה שכתבת על ערך הדרך מותר לברך שהיא תתקצר, נכון?)

למדתי גם אני שבשידוכים - מה שלא הורג אותך - בונה אותך

לא מבין למה אנשים חוששים כל-כך... מה הסיבה לחשוש אם זה נראה לך הגיוני?

בנות נהנות מביטחון עצמי.

אם אתה רוצה לחתוך-אל תעשה את זה מייד ובטח שלא בהודעה!

 

אם הלך טוב ב"ה ואתה רוצה לוודא שהיא הגיעה הביתה או סתם לדבר- מעולה!

תשלח! אם גם לה היה טוב-היא תשמח לדעת שאתה חושב אותו דבר(:

 

ולדבר בין הדייטים- מבורך! דברו!

אני מחכה אחרי הפגישה הראשונה להתכתבות,ולא עכשיו התכתבות כבדה..
אלה שיהיה לילה טוב ונדבר מחר..כזה.
וברור שמדברים בין הפגישה הראשונה לשניה,אני יותר אוהבת התכתבויות.אבל אפשרי לתקשר בפון.
וכמובן בין שאר הפגישות.

בהצלח

במיוחד אם זה מגיע ממקום אמיתי -
לשאול אם הגיעה הביתה, לאחל לילה טוב, באופן כללי להביע אכפתיות ולא צריך יותר מזה.

אז אם היתה לה נסיעה, מקובל לשאול אם הגיעה הביתה והכל בסדר, ולילה טוב וכד'.
אם לא היתה, נניח ששמת אותה בבית-אז אין צורך....היא מחר תחכה לטלפון, לא חושב שיותר.
בין הראשון לשני לא מקובל לדבר. אלא אם כן אתה בצבא ויעבור הרבה זמן...אחר כך כבר יותר..
כמובן שבסוף זה הרגשה....הסברתי מה מקובל.

חושבת שאחרי דייט ראשון פחות הייתי רוצה הפרעות. הייתי מעדיפה יותר לחשוב בקור רוח ביחס לקשר.

אחרי דייט ראשון, אם אתה מרגיש שאתה דואג או שסתם בא לך לשלוח לה משהו בטבעי, למה לא?
בקיצור, לא חושבת שיש משהו מקובל. פשוט להרגיש ולהתנהג בטאקטיות

אתה תמצא שיש שרשורים של בנות שממש זעמו על הבחור הלא מתחשב שלא שלח.

בשרשורים אחרים תמצא את אלה שלא הצליחו להפסיק להלחץ מהבחור המלחיץ שכן שלח.

בקיצור ולכן פשוט תעשה מה שבא *לך* ולא שום דבר אחר אם הבחורה מתאימה טוב ואם לא..
מקסימום היא תפתח פה שרשור זועם

וזה היה ממש נחמד, וגרם לי לראות בעין טובה את הבחור. באחת הפעמים שזה קרה התכוונתי לחתוך אח"כ,אבל זה לא היה משנה, זה בכל זאת היה נחמד מצדו..
לא צריך לרשום יותר מדי. רק אם הגעת הביתה, ולילה טוב.. (כמובן בהנחה שאתה לא מתכוון לחתןך אחכ..)

אדם לא יכול להיות נחמד ואנושי ומצד שני שלא יראה לו?

אבל זה יכול ליצור ציפיות אצל הבחורה.. שאם הוא מתעניין כנראה הוא מעוניין להמשיך.

אבל כן, אני מבינה מה שאת אומרת. לשיקול כל אחד

רק בחור שמעוניין בך יהיה נחמד אלייך?
האמת שאני אפילו לא מכניסה את זה תחת הדברים שהופכים אותו לנחמד, נראה לי בסיסי ביותר.

אבל אני כנראה לא מבינה או שהרף שלי גבוה מידי בעניינים כאלה.



ד"א, זה עובד לשני הצדדים..

ואם חוית עכשיו פרידה, ליבי איתך
ויהי רצון שיופק מזה המיטב ושהכאב יחלוף באופן הכי טוב ובמהרה.

אמן

מקסימום נעלבים, נפגעים ושותקים .לא?

נראה לי שאם באמת קיימים מצבים כאלה -כנראה זה מצב קשה באופן חריג...
- אפשר לנסות לדון לכף זכות
כי בכל זאת , היותר מסכן זה מי שאומרים לו את ה"לא", לא?
מרחמים , כואבים איתו ומנסים להבין...

כמה מילים לא במקום, מצד אחד , בנאדם שאכפת לו ממה שנאמר, בצד השני, ויש לך זעזוע נחמד לבטחון העצמי.

האגו אמור בד"כ לעזור פה
גם במקרה שאין כוונה אמיתית בשיחה הנימוסית הבסיסית שלא ליפול למקום הזה..

מסכימה עם כל מילה 👌

לעתים קיבלתי תגובות מהסביבה שהשאירו אותי פשוט פעור פה מרוב תדהמה (ובדרך כלל גם רוגז וזעם). אמירות בסגנון "אתה טועה לגמרי בהחלטה כי היא בדיוק בשבילך" על הצעה שהיתה ההיפך הגמור מכל דבר שהתכוונתי אליו. הסביבה צריכה ללמוד לשחרר ובוודאי שהדברים נמצאים כיום במקום רחוק מזה.

מעניין לקרוא מה כתוב שם

ומתוכו להיכנס לעומק הקשר לבנים. 

הינה הקישור לעמק הקשר לבנים עומק הקשר גברים

בהצלחה

הרבה זמן רציתי לצאת. אבל כל עוד האחריות של חיי נישואין הרתיעה אותי, לא יצאתי!

שאלתי את עצמי איך אני רוצה שהבית שלי יראה? איזה סוג אדם אני רוצה להיות? האם אני בכיוון הנכון? האם אני רואה את עצמי עכשיו נשוי? ואם לא מה אני צריך לעשות כדי להגיע לשם.. אחרי שעניתי לעצמי על השאלות אז הגעתי למסקנה שוואלה צריך להתכונן עוד טיפה ואז כשהרגשתי שאני במקום הנכון ובדרך הנכונה התחלתי לצאת.

ואני עיצבתי לעצמי את הקריטריונים על פי הכל, גם הורים גם רבנים גם חברים גם מכרים וכו'.. לקחתי מכל דבר משהו שרציתי לעצמי.. וכמובן התורה הקדושה

אם אתה רוצה לדעת אם הם מוכנים נפשית להתחתן, אבל נראה לי שהם כבר נשואים. אני חושב שבן אדם יכול להעיד רק על עצמו דברים כאלה.
ואם אתה לא יודע לבד וצריך להתייעץ בשביל זה, סימן שאתה לא מוכן באמת (אפשר להתחתן גם כשלא מוכנים באמת, יש גם כאלה)

1. האם אתה מוכן להוביל ולתת?

2. האם אתה מוכן לקחת אחריות בחיים, בזוגיות ואחריות לפרנס?

3. האם אתה מוכן לגדל ולחנך ילדים?

מבחינתי רציתי לראות על עצמי שיש לי שאיפה לחיים זוגיים של נתינה וקבלה, דחיפה למרחב פחות פרטי- רצון לאינטימיות וחברות טוטאלית...

ותכל'ס כן הלכתי עם הקריטריונים האלה, וזה לא דברים שאמרו לי שכדאי.. זה תובנות שראיתי על עצמי שאני חייב אותם לפני שאני מתחיל לצאת..👍

למצוא ולהתחתן.
אני התחלתי לצאת לפני שהרגשתי בשלה להתחתן וזה היה באמת חבל.
הרצון הזה פשוט מגיע עם הזמן וכשהוא נמצא אתה לא תתבלבל בכלל,כי הוא יהיה רצון חזק.
ולגבי תיקון המידות,זה כל החיים עוד יהיה.

אני נמצאת במדרשיה לא שמוגדרת "כאן" כמדרשיה..
מגיעה כל יום בערב כמה שעות להיות שם לשמוע שיעורים,שיחה עם הרבנית וכו'.
(ולא עם מקום מגורים כמו ברוב המדרשיות)

והרבנית שנמצאת שם/ואצלנו בדרך כלל משדכת,אני לא נתקלתי בשדכנית "מיוחדת".
גם לא במדרשיה שהייתי בירושלים (כניסיון..)

בהצלחה

לדעתי יש ברובע, בשבות רחל,

מדרשת דניאלי נראה לי פונים למחנכת שלהם..

מאמינה שלרוב המדרשות יש שדכניוצ

של שבות רחל, רובע, שירת חברון...

לפנות למזכירות של המדרשה, לשאול האם יש שדכן, אם כן לבקש מס'.

 

בהצלחה!

את המספר של שבות רחל..

וזה ממש לא בזרימה @!!מירב!!

ממש ממש מתוקה.

ואז זה לגמרי בזרימה..

אשמח למספרים של עוד שדכניות בסגנון...

למכון אורה את השדכן של מכון מאיר. אפשר בפרטי

אבל מומלץ להיזהר מפניה לאנשים לא מוכרים כמובן

פשוט מזדהה...
אמן שזו היתה הפעם האחרונה של לא!!!

שיורד מקרב אלייך את המטרה (יש מישפט כזה ניראלי חחח)
בכל מקרה לא לישכוח יש מישהוא שמנהל כאן את העיניינים
אז צריך הרבה תפילות ואמונה

בא לי לכתוב לך משהו חכם ומנחם ומעודד ומרגיע, כי מגיע לך, באמת,

אבל אין לי מה

 

אז רק להגיד שקראתי אותך,

וחשבתי עלייך,

 

ואמן שזו תהיה הפעם האחרונה של 'לא', ושהפעם הבאה של ה'כן' הגדול תגיע כבר מהר.

פגישה כזאת יכולה ממש להתיש... גם נסיעות, גם מתח לגבי מה יהיה, ציפייה וכו'

בע''ה הרבה רוגע ונאמנות לעצמנו👍

אחח שיחות פרידה זה כל כך בעע, אני מתעבת את זה.

 

מפחיד

פיכסה כן.. אבל מפחיד?

מפחיד אולי לפגוע.

האם הוא צריך לקנות חליפה מיוחדת כחתן?
הרי הוא כבר לבש בחתונה הקודמת...

אז בגלל שהוא התחתן פעם היא צריכה לשלם יותר??

קודם כל מצטער לשמוע... זה שאת חוזרת כבר זה כבר מדהים בעיניי.
קודם כל, אני אישית אחרי פרידה שהייתה לי( ביום בוורט) הלכתי לפסיכולוגית( הלכתי גם לפני אבל בלי קשר) וזה משהו שאי אפשר להשיג עם חברים.. זה משהו אחר. ממש! זה מדהים. אנשים חושבים שרק משוגעים או אנשים שנדפקו לגמרי הולכים לפסיכולוגים וזה ממש ממש לא נכון. זה נותן ראיה מקצועית על הדבר ממבט חיצונית.
אצלי אני פחדתי שאני לא אוכל להאמין לאף אחת בגלל מה שהיא עשתה לי. אמרתי לעצמי שאני רוצה להתחתן אבל איך אני יכול להאמין למילה אחת שיוצא מהפה של הבחורה שאני יוצא איתה..
וב"ה עכשיו אני עובד על זה.. ויוצא..( כשיש הצעות רלוונטיות חחח)
ולכן אני חושב שזה הצעד הראש שמומלץ לעשות. כי זה באמת לא פשוט להגיע לעולם הדייטים מההתחלה והבדיקות והפה והשם ומתאים ולא מתאים ואין כח כבר כי זה שוחק את הנשמה!
אז עצה שלי מעשית זה זה, ללכת לדבר עם פסיכולוג/ית. יכול להיות שתצטרכי רק פעם אחת אפילו.. אני לא יודע בדיוק מה עובר עליך... אבל כן... וגם להתפלל על זה... תורה ס בליקוטי מוהרן. מי שמאמין בתפילות אז לא חסר לו כלום!

קבלי חיבוק
את עברת חוויה לא פשוטה, של ציפייה ארוכה מאד ורצופת קשרים ואכזבות, ובסוף גם חתונה שמחה שהובילה לגירושין..
הקב''ה באמת חושב כנראה שאת ממש מיוחדת אם הוא מנסה אותך ככה..
וכנראה שגם יש בך את הכוחות!

אני חושבת שהדרך הטובה ביותר היא קודם כל לעבוד על עצמך, על הביטחון העצמי שהתרסק בדרך, על האמון בבני אדם, על השמחה והביטחון.
ואיך עושים את זה?
קודם כל - כמובן שאפשר ומומלץ בחום ללמוד דברים מחזקים על אמונה וביטחון.

אבל חוץ מזה - כדאי ללכת באמת כמו ש @חלל הפנוי אמר, למישהו מבחוץ שיעזור לך לעבוד על עצמך בצורה הטובה ביותר -
זה יכול להיות קואוצ'רית או מאמנת בשיטת NLP או פסיכולוגית.. לא משנה מה..

עוד משהו - תוכיחי לעצמך שאת שווה את מה שאת לא בגלל שיש לך או אין לך זוגיות..
הקב''ה אוהב אותך באהבה אין סופית וזה לא קשור מה המצב שלך..
וגם את צריכה לאהוב את עצמך בלי קשר! כן כן!
וכמו שאכפת לנו מאדם שאוהבים, ואם היינו מכירים מישהו שעבר תקופה קשה ' היינו מנסים לשמח אותו בכל דרך -
אז זה נכון גם לגבינו..
לכי לפנק את עצמך, תני לעצמך זמן איכות עם עצמך ועם אנשים שאת אוהבת. תקני לעצמך דברים שמשמחים אותך, תעשי כל דבר שעושה לך טוב באמת!

אני אמנם לא עברתי את מה שאת עברת, אבל כ ן חוויתי חוויה מצמררת בהקשר של ביטול אירוסין מצידי..

שוב חיבוק
וברוכה הבאה לפורום!!

דבר בראשון מאחל בהצלחה
דבר שני כל הכבוד שאת מחפשת זה מעיד על מחשבה בריאה
דבר שלישי אין מה לעשות לפעמים מפחדים להפגש שוב לפעמים נופלים ליאוש אבל מה שחשוב זה שבסופו של דבר לא לוותר

שנות הדייטים לא היוו ניסיון בלהכיר בני אדם?

והכרטיס שלך מטעה.

חשבתי לעצמי שאני מבינה באנשים

הא סוגר את העיניים! דבר שני כשמישהו אלוף בלשקר אין מה לעשות

 

אני רואה בעיני רוחי את הנשמה המאירה שלך, זו שעמדה בפני כל כך הרבה ועדיין זוהרת וחיה, מנסה ומחפשת.

ואיזה תעצומות צריך כדי לעמוד במה שעברת! ואיזה שכר עצום את מקבלת על כל החיפושים שלך, על המשך החיפוש, על ניסיון להמשיך את יצר החיים והאהבה.

וזה כל כך קשה לחזור לעולם שממנו חשבת שיצאת לנצח. ולהתמודד שוב עם ציפיות שמתנפצות, אכזבות ודחיות, רצונות וכמיהות, חורים בנפש ודכאונות. 

מבינה אותך כל כך!!

העצות שלי היא א'- באמת טיפול טוב זה מזור לנשמה.

ב'- קבוצת תמיכה/חברות גרושות שעברו מה שעברת ויכולות להיות שם בשבילך ולשמוע ולהדהד ולהזדהות.

ג'- תנסי לדמיין את הטוב האולטימטיבי של זוגיות טובה, ותשאלי את עצמך מה הבחירה האמיתית שלך- האם את בוחרת לצאת למסע שאמנם יכול להיות מלא חתחתים, אבל בסופו אור גדול, או האם את בוחרת לפרוש מהמסע כדי לא להנזק בדרך אך גם לא להגיע להצלחה. ומנסיון כאשר מגיעים ממקום מדוייק של מטרה שאת בחרת בה, לגמרי, ולא רק כי מציאות החיים הפילה אותך לסיטואציה, אז את גם תמצאי את הכוחות להתמודד. תגידי לעצמך- אני בוחרת עכשיו לצאת כדי שבסוף יהיה לי טוב. ואני מספיק חזקה כדי להתמודד עם הקשיים שבדרך. אני חזקה אש, תראו מה עברתי ואני עדיין אני, מנסה וממשיכה ומטפסת. 

הרבה כוחות ותזכרי ש'לפום צערא אגרא' ושאין דמעה ששבה ריקם, ושה' מתאווה לתפילות של בעלי ייסורין. את אהובה עליו ברמות אחרות!

אני יכול לנסות לתת תשובות שאני נותן לעצמי. רק שאני בן 21 וצעיר.. 

מתמלא באמונה שכך רצונו של מקום וזה הדבר הכי טוב בשבילי וזה הדרך שלי.

אבל דוגרי אני אגיד לך, בגיל שלך במצב שלך יש מצב אני הייתי אומר: חלאס. היה נחמד, מפה אני מפסיק לחפש.

ואז הולך על דברים שמעניינים אותי בחיים שאני לא יכול להגשים בתור אדם נשוי.. סמים, טיולים מטורפים, היכרות עם דברים לא שיגרתים בעולם, מוסד, ריגול, וכל מה שעולה לך על הראש.

אני חושב שאת גיבורה שעדיין ממשיכה לחפש ורוצה לחזור לעולם הזה. בהצלחה!!!

פשוט... נראה לי זה דורש כוחות אינסופיים רק הדייטים מגיל צעיר...

אני חושב שהחשש הראשוני הוא ממש טבעי ומובן, והכי טוב לתת לזה מקום בהתחלה עד כמה שאפשר כי זה צורך אמיתי לעכל את החוויה שקרתה...

זה גם משהו שלא כדאי להדחיק כ''כ כי זה תחושה אמיתית שמגיעה ממקום מאוד עמוק, אז אחרי השלב של העיכול אפשר לעבור הלאה ולחזק את עצמי בדברים הטובים: תכונות, מידות, כשרונות, מראה וכו' וככה לאט לאט הביטחון יתעורר מחדש בע''ה👍

שנכון לא רק למצב שאת מתארת, אלא בכלל- לכל מיני מצבים קשים שהם לא חד פעמיים אלא נמשכים ונמשכים. כל אחד עובר כל מיני דברים בכל מיני שלבים של החיים.
יש נפילות, יש רגעים או ימים של כמעט יאוש, של דכדוך, אבל אז מגיעה ההבנה- והיא מגיעה שוב ושוב- שפשוט אין לנו ברירה. לא באנו לעולם הזה כדי לכייף, מסתבר. ופשוט צריך להרים את עצמנו, לאט לאט, גם אם זה בפעם המאה, ולהמשיך לנסות. להמשיך לעשות מה שצריך, מה שיכולים.
ה' יתברך לא מצפה שנעשה מה שאנחנו לא יכולים, ואפילו שה''תיק'' שלנו מרגיש כבד מדי לפעמים, צריך להתחזק באמונה שאם זה התיק שה' נתן אז זה התיק שטוב לי. איתו צריך להתמודד וה' נותן לנו כוח להתמודד.
רק להרים קצת את עצמנו, להתפלל לה' שיהיה בעזרנו ולהמשיך הלאה.
המצב שאת מתארת נשמע קשה מאוד מאוד. איך את עוברת את זה בכלל...
אבל זה מה יש, ועם זה תנצחי בסוף....
להרים את עצמך כל פעם מחדש, עד שתזכי לישועה בע''ה.

מוזמנת לדבר איתי באישי
אני מנהלת פורום הזדמנות שניה
לנשים שחוו גירושין.

תודה על כל התגובות, מחזק מאוד ונותן גם כיווני מחשבה!

 

איזה ניסיון קשה!!! ה' ישמור עלינו ועלייך. שלא נגיע לכאלה נסיונות.

 

כמו שאמרו פה כבר- את בטח גיבורה ענקית ותצליחי לעמוד בזה!

 

עצות..אין לי כ'כ.

האמת מנסה לדמיין את עצמי בסיטואציה כזאת לא עלינו, ו..הגוף שלי מתמלא חולשה. יש לי נטייה לברוח ולכן ממש מתחברת למה ש דוד=) כתב. אולי זה מה שהייתי עושה, חלילה.

 

[מחילה אם יצאתי מייאשת...]

 

ה' איתך. תמיד. 

הצלחה גדולה ביותר והמון אור בדרך!

 

איפה השרשור של הדיון הציבורי על זה?

@@Admin

זה כדי להרחיק את לנ"ו מנשואים טריים.
כי אם אנשים יכנסו אליו הם כבר לא ירצו להיות לקראת אלא בנסיגת...

שהסיבה לא רחוקה מזה, השינוי נועד כדי לשייך את לנ''ו לקטגוריה שונה מפורומים נשו''ט והריון ולידה ויחשפו פחות לתכנים שם.

אבל הסמיכות בין הקישורים בדף הראשי לא ממש משנה, מה שמשנה זה שהם היו באותה קטגוריה ואז מי שנכנס לפורום לנ''ו היה מקבל פרסום לתכנים של נשו''ט והריון ולידה.

עם הברכה "לרדת פורום למטה"..

טרמחים- ח'
חמשושים- ט'
שישיסטים - י'
שביעיסטים- י''א
שמיניסטים-י''ב

ומה משמעות הביטויים המשונים?

וטרמ"ח זה טרום-חמשוש.

אזור ירושלים, בנימין ושומרון מכירים.
השאר פחות...

אולי רקע תרבותי כלשהו

רושמים את הדברים על נייר וחושבים ככה

שרשור דומה מהיומיים האחרונים
מה הייתם עושים? - לקראת נישואין וזוגיות

יש לך קישור לתשובה לשאלה מה **את** עושה במצב כזה?
@חיהל'ה

אבל תודה על ההפניה!

לא בודק במקרה כזה

כי אני לא בל"ח עכשיו

מחכה להצעה הבאה

 

אבל בדר"כ יש לאינטואיציה משהו לומר...

 

אם אתה רואה שיש משהו מעבר לזה, ואז צריך לתת יותר מקום למימד השכלי כדי לא לפספס...

אם השכל לא השתכנע בכלל, בודקים את האינטואיציה באופן מעשי. אם האינטואיציה הצליחה לענות, השכל יסכים.
אם האינטואיציה חזקה מאוד ועדיין לא מצליחה להסביר את עצמה, מחכים שהיא תצליח...

ככה אני, אני לא יודעת למה כתבתי את זה בלשון רבים

אם זה בשלה הצעה, אני בד"כ אבדוק שכלית ואחליט אם לצאת או לא.

ומניסיון היו פעמים שהדייטים הוכיחו שהאינטואיציה לא צדקה.

 

בשלב שכבר נפגשים?

יש לאינטואיציה הרבה מקום.

ואם האינטואיציה טעתה זכית
והיא היא צדקת לפחות השכל יוכל להגיד למה ואז למדת משהו על עצמך ומה הרצונות שלך.