פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 796)

לא בודק במקרה כזה

כי אני לא בל"ח עכשיו

מחכה להצעה הבאה

אבל בדר"כ יש לאינטואיציה משהו לומר...

אם זה בשלה הצעה, אני בד"כ אבדוק שכלית ואחליט אם לצאת או לא.

ומניסיון היו פעמים שהדייטים הוכיחו שהאינטואיציה לא צדקה.

בשלב שכבר נפגשים?

יש לאינטואיציה הרבה מקום.

https://a7.org/?file=20170128232042.docx  העתקתי

לא הבנתי את הקשר בין כל הישיבות שהזכרת!!

ישיבת ניר ומצפה יריחו לא מכירה

אבל ישיבת רמת גן, עטרת כהנים, וישיבת הכותל- כל אחת משלושתם סגנון אחר!!

ויישר כח על הקבלה והיוזמה.. 

להגיד את המילה "לזרוק"  על בנאדם שלפחות תקופה השתדל ונתן מעצמו זה ממש מגעיל..

שקודם תייעץ לעצמה איך לתקן את המידות

ואז תדבר על זוגיות

אחרת הוא לא היה כותב רק את זה, לא?   ככה הבנתי לפחות..

אבל סתם ככה בכללי, יצא לי כמה פעמים לשמוע את התכניות מהסוג הזה

יש ליועצות שם את קטע הזה לדבר בצורה כזאת.   בגלל זה נטיתי להאמין 

נישואים זה חבילה של בטוב וברע.

זה לא משהו שמפרקים בכזאת קלות.

אם האישה התייאשה זה משהו אחד. אם הוא במקום שהוא לא יעשה יותר כלום והוא הולך וקורס לתוך עצמו,

זה עצוב, אבל חבל לה להישאר וליפול לבור הזה איתו.

אבל אם יש עוד תקווה- נישואים זה לא רק פרנסה. זה הרבה מעבר.

ב. מה זה "מאשר להתחיל בלאגן"?... אולי סתם כי היא אשתו?  וכי נישואין זה רק "הסכם כלכלי"? לא משפחה?...

ג. מה זה "תזרקי אותו"? כך מדברים על בני אדם? מוטב לשמוע דברים יותר מועילים מאשר "יועצת נישואין ברדיו"...

אני חושב שזה מתאים לכאלו שיוצאים בלי למהר להתחתן.. כאילו יוצאים שנה שנתיים לפני חתונה ואז זה לא "מדויט" או "אחת שאני יוצא איתה" אלא חבר/ה..

כי זאת הגדרה יותר "חילונית" ולא ממש מתאימה לרוחנו לפי דעתי..

בעבר יצאתי עם מישהו ובפגישה רביעית אמא שלו התקשרה והוא ענה

אמר לה אני נמצא עם "חברתי ___" ממש ככה,וזה לא היה נשמע לי טוב במיוחד שזה בא מבחור די דוס יחסית..

אני מבינה את ההרגשה שיש בשמיעת הצעה ואולי לא "להתלהב".

הייתי מציעה לך (כמובן רק אם בא לך ) לנסות לראות את "הפרטים" שהציעו לך, טיפה טיפה להיות כנה עם עצמך ולחשוב מה יש בפרטים האלה (או שאין?) שלא גורמים לך להתלהב.

מה היית רוצה לשמוע שאולי יגרום לך להתלהב?

אני סתם ממציאה כרגע דוגמא בסדר?

נניח פלוני עשה את מסלול ההסדר - התגייס שיעור ב/ג שנה ו4 צבא ההגנה לישראל וחזרה לישיבה.

מפה- אולי חשוב לך ישיבה גבוהה?אולי חשוב לך 3 שנים צבא?אולי יש לך חלום על קצין\אברך?.

מפה נניח- אפשר להבין- שאולי חשוב לך 3 שנים צבא כי זה האידאל מבחינתך וזה חשוב- מכל זה מבנים שחשוב לך מישהו שחיי אידאלים ומאמין בהם - אז אפשר לבדוק על ההצעה האם הוא אידאליסט ובמה זה בא לידי ביטוי.

נניח חשוב לך אברך- או בחור תורני או זה החלום שלך- אבל הוא עשה הסדר. וסיים בשיעור ה'- כאן מבינים שחשוב לך בחור תורני , וכאן המקום לבדוק כמה הוא תורני.

זה נשמע שרק שמעת הצעה,ופחות ביררת, אני צודקת?

כמובן שבסוף זה ממש מובן!ואל תרגישי אשמה,

אבל זה אחלה שיעורי בית.

בעז"ה המון בהירות!

אם משהו מרגיש בלב "לא" אז ותרו,

יש הבדל אם משהו סתם לא מרגיש

לבין משהו שמרגיש לא.

אם יש דבר שמרגיש לי לא, אז לא עושים אותו

כי אחר כך אין דרך ללכת אחורה...

להיות כמוהם

גמיש

יש ציבור מסויים שמרשים לעצמם לאהוב מחוץ לנישואין, ברצונם הולכים וברצונם חוזרים, כך שלא מפריע להם  לזוגיות. אולם הזוג הנ''ל לא כאלה ובכל זאת החיזקו מעמד הרבה שנים.

תקשורת נכונה

מוקפת באנשים בלעינהרע שחיים שנים ביחד, וטוב להם. והיו גם מריבות וכל השאר-

אבל מילת המפתח היא תקשורת.

תקשורת נכונה. לא לשמור בבטן כלום, לא לנסות להבין בין השורות ולא לצפות מאף אחד להבין אם לא אמרתי. 

מעבר לזה כמובן שמידות טובות ואהבה וחיבור נכון ורגישות והכלה של השני-

אבל אם אין תקשורת נכונה, אם יש סודות נוצרים מתחים...

ככה פשוט שורדים בייחד, אוהבים בייחד, נותנים בייחד ופשוט טוב בעז"ה והשתדלותנו

ואני אדגיש פה. לא ויתור שצובר כעסים בפנים ולא שתיקה שצוברת כעסים בפנים...בכלל לא! זה לא חכם ויום אחד הכל יתפוצץ ואני לא הייתי רוצה להיות באזור...

אבל אדם חכם, יודע שיש פעמים שצריך לשתוק. שלא תמיד צריך להגיב, לא על כל דבר שיש לי מה לומר אני גם צריכה לומר. זה הכוונה בשתיקה וזו הנוסחה הטובה ביותר להגיע לשלום בית אמיתי. ציטוטים? בשפע! סיג לחכמה שתיקה, ...לא מצאתי לגוף טוב משתיקה, אדם יכם הוא אדם שקודם כל שותק, אחכ מדבר...

לא צריך להעיר על כל דבר, לא צריך להגיב על כל דבר, וגם מה שכן מדברים, צריך לבוא אחרי שתיקה של מחשבה והתבוננת..

אין מה לפחד משתיקה...

לדעתי זה הסוד, לא חייב להסכים איתי אבל יהיה קשה להוכיח שזה לא דרך נכונה. ולדעתי היא נכונה לכולם...

להיות מחויב ואחראי לשני.

יש כתובה - לעמוד בה.

זה לדעתי הבסיס ליחסים שיכולים לפרוח.

אם הבעל מפרנס את אשתו בכבוד, אוהבה כגופו, מכבדה יותר מגופו,

האשה אחראית על תפקוד הבית על כל חלקיו ומכבדת את בעלה.

אלה הם היסודות.

כשהם מעורערים - המון וויכוחים ומתיחות קיימים סביב הנושאים האלו.

קשה להתקדם הלאה.

אם כל אחד ייקח אחריות על החלק שלו,

גם אם בפועל יוסכם על שני הצדדים שבאופן טכני מתחלפים בתפקידים או נעזרים בכוח עזר,

העיקרון של האחריות נשאר - מי אחראי על כך, למי זה שייך,

כל אחד משני הצדדים ירגיש בטוח, ירגיש מוגן בקשר 

והקשר יהיה הדדי ולא חד צדדי.

ההורים שלי חגגו יובל לפני כמה שנים - 

ומהניסיון של ההורים שלי אני יודעת שאחד הדברים שהכי הכי חשובים להפריית הקשר

הוא הכבוד שבעל נותן לאשתו, הפרגון, המילה הטובה,

(ברור שגם בעל זקוק לזה)

לאישה זה פותח ערוצים אינסופיים של נתינה.

אני הייתי אומרת, אבל משתדלת לא לצייר את זה כאילו אני חושבת שהאשמה בפרידה תלויה בשעה. 

כי יכול מאוד להיות שהוא היה חושב שזה לא מתאים גם אם הייתם נפגשים בשעה נורמלית, ואם תתנסחי ככה זה עלול להצטייר כאילו את מערערת על ההחלטה (הלגיטימית) שלו, או רודפת אחריו. 

אני הייתי אומרת לו "אוקיי, מקובל. אני רק חושבת שלהבא, לקשרים הבאים שלך - ואני אומרת את זה כביקורת בונה ומצמיחה - תדע שבמידה ולא מתאים להיפגש בשעה סבירה, עדיף כבר לא להיפגש בכלל ולמצוא תאריך מתאים יותר. השעה לא עשתה לי טוב, והיה יכול להיות לי נעים יותר בשעה מוקדמת יותר. קח לתשומת ליבך, ושיהיה המון המון בהצלחה בהמשך".

את לא צריכה לחשוש להביע את הרצונות וההעדפות שלך, את בתוך העסק לא פחות ממנו. הרגשות ותחושת הנוחות שלך חשובים לא פחות משלו...

אם את לא רוצה להיפגש ב11 וחצי בלילה (וברור שלא תרצי, מי כן תרצה? בפגישה ראשונה?!), את פשוט יכולה להגיד!

"השעה פחות נוחה, אם לא אפשרי לך להיפגש ב8 אני אעדיף כבר לדחות ליום אחר.."

זה הכל!

גם אם יוצא עוד שבועיים

פעם כשקבעתי פעם ראשונה עם מישהו בשעה מאוחרת מאוד אמא שלי צעקה עלי

וזה נכון, זה גם לא מכבד אותך

תמיד יכול להיות גם לכיוון השני.

בחור ביקש מאוחר יותר, אז כך היה. יפה שנענית.

תזכרי, שאם היית נוקטת באופציה השניה (מציעה להיפגש ביום אחר - אחרי שבועיים..) והוא היה מתקשר אחרי שבוע וחצי ואומר שהגיע למסקנה ש"פחות מתאים", היית  שואלת כעת לכיוון השני... (האם היה נכון יותר להיפגש באותו לילה, ולא לדחו עד שכבר בעצם "שוכח" עם מי יש לו עסק ואולי גם חשב שלא איכפת לי...).

אין לדבר סוף.

אל תתחשבני מידי. בחור מיושב אמור גם להכיר את יכולת השיפוט שלו במצב כזה. זה גם חלק מהענין.

אין שמחה כהתרת הספיקות. תמשיכי הלאה בשמחה.

[אם מדובר על פגישה ראשונה, אז מסתבר שעדיף לדחות לזמן "נורמלי". אבל שוב, היתה יכולה להיות אותה תוצאה - עם שאלה לכיוון ההפוך]

כבר חיכיתי שהשרשור ייפתח...

איזה טוב ה'!!!

ואיך הטוב הזה היה גלוי לי השבוע!!

כל פעם חשבתי שהגעתי לשיא של חיוכים שה' שלח לי, ואז גיליתי שיש הרבה יותר..

לא בטוחה שהכל יצליח לעבור למילים, אבל ב"ה היה שבוע ממש שמח

פידבק חיובי ממש משתי המדריכות שלי בעבודה מעשית

הפסדתי אוטובוס, מה שגרם לי להפסיד כמה אופציות של החלפה, אבל הרווחתי בזכות זה משהו אחר

קניה משמחת במיוחד

החלטה שהתבררה כיעילה

חתונה שמחה בטירוף שהייתי בה

קבלתי סוף סוף תשובה על משהו שהייתי לחוצה ממנו, כי חיכיתי למענה כמה חדשים, וב"ה נראה שמכאן והלאה הדברים ירוצו כמו שחשבתי מלכתחילה וכמעט התייאשתי שיקרה

שבת עם אחיין נסיך בן שבועיים

ואחותו המהממת בת שנתיים

ועוד כמה אחינים מתוקים שרק קפצו לכאן במהלך השבת

אנשים ששמחים לעזור ומחממים לי את הלב

ועוד אנשים כאלה...

מחר אני פוגשת אנשות חמודות ובעז"ה יהיה כיף

הכי חשוב, זה שהצלחתי להגיע לשלוה פנימית, כולל בעניני לנ"ו. ואני יודעת שמה שיהיה - יהיה בסדר

איזה טוב ה'!!!!!

ובשרשור הזה תמיד היו לי הרבה סמיילים

אבל אם לא היה נפתח עד שעה מאוחרת מדי, הייתי פותחת..

היה ממש כיף בשבת. סוף סוף שבת בבית אחרי כמה שבתות שהתארחתי כל פעם במקום אחר. 

ואחיינים מתוקים 

כי הוא פשוט טוב..

והשבוע קרו לי כמה דברים קטנים כאלו שממש הרגשתי שלמישהו שם אכפת ממני

סוג צירופי מקרים של דברים שבדיוק מסתדרים כזה, ואפילו שזה ממש דברים קטנטנים התעודדתי שבאותה מידה הוא יכול לסדר גם את כל הדברים הגדולים...

הרבה שמחה ואושר

מה הכוונה לנקודות כנות?

דבר שני כן אני רואה תצמי כי ככה הרבנים שלי אומרים וכן עוד חצי שנה שנה בעזרת ה' מתחת לחופה

זה לא כמו לגנוב- שזה לא חוקי אבל גם אסור מהתורה וגם לא מוסרי לפי השכל האנושי.

וזה ששניהם קטינים- כבר יותר פשוט.

אפשר להתחתן בלי להרשם לנישואין

רואה את עצמך מוכן לחתונה.

שים לב למה שכתבת ותנסה להבין מה זה אומר בעצם...

אבל לפחות את הבנת מה הסיבה שהוא כתב באמת אומרת על המוכנות שלו להתחתן?

** סליחה על הגיחוך קודם כל, פשוט נראה לי זה הדבר האחרון שצריך להגיד...

אבל רציני, באמת לא הבנתי למה אתה כ"כ מתבייש בזה ורוצה להסתיר את זה? [ככה נשמע מאיך שכתבת]

בימינו כל אדם שני לוקח ריטלין, זה לגמריי שכיח והגיוני ואין שום סיבה בעולם להסתיר את זה. 

אז גם הבחורה לא תיקח את זה כך.

זה לא "תלותי", אלא לצורך ספציפי. טוב מאד. בחור אחראי.

ואין "להרבה אנשים סטריאוטיפים מאד שליליים" על מי שלוקח את זה. כיום זה דבר מצוי לגמרי, ומועיל.

שהיא תחליט אם זה טוב או רע בעיניה.

זה מה שאני באה להגיד- שאם הוא רושם קשר רציני אז משמע שזה לא תחילת קשר. ונשמע שפותח השירשור שואל אם בכלל לספר ולא מתי לספר ולכן לדעתי התשובה היא בהחלט- כן, לספר.

ריטלין זו לא מחלה.

תספר, בלי לעשות ענין, שלצורך ריכוז בלימודים/עבודה אתה לוקח ריטלין - ושזה לא משנה להתנהגות שלך, אלא עזרה לריכוז בלבד (לפי מה שמובן מדבריך).

לך תדע, אולי הבחורה תגיד לך ששכחה לומר שגם היא היתה לוקחת כשלמדה...

זאת אשמתך שיש לך הפרעות קשב וריכוז? ממה אתה מפחד? שהיא תיפרד ממך? אם בעזרת השם תתחתנו, אז כל דבר קטן שאתה עושה אתה תפחד לספר לה מהחשש שהיא תיפרד? זה לא עובד ככה. אם היא תיפרד ממך בגלל זה - רוב הסיכויים אם לא 100% שהיא מחפשת תירוץ לפרידה... לא נעים - לא נורא, עוברים הלאה.

שלא מבינה מה הסוד הגדול

בלי קשר, זה בכל זאת סמים ויש תופעות לוואי. עדיף להמעיט ולקחת כמה שפחות רק שבאמת צריך

אז בעצם לא מפריע לך שיש לך מישהו בראש?....

אצלי אני עוד איכשהו מקבלת את העניין שאין לי עדיין חתן,

אבל הדמיון הזה על בחור לא רלוונטי- זה הקושי!...

ואני דווקא לא מסכימה עם החלק של לערער את ההחלטה שלו,

תלוי מאוד מה הייתה הסיבה שהוא חתך, אבל טוב נראה שאת דיי סגורה על זה.. 

שיכלית זה לא ממש שם בקיצור... מבאס

גם הוא חתך, גם יש לך קצת רגשות אליו, וגם שיכלית זה לא בטוח מתאים... 

וגם זה יכול מאוד לבלבל.

ובטח שהמשפחה מראה התלהבות זה מאוד משפיע.. לפחות אצלי אני ממש רואה את זה..

אי אפשר לדעת מה הייתה הסיבה שלו לחתוך...

ולא מספיק בוגר זה דווקא לא רע בכלל, כי אפשר לעבוד עלזה וכבר עברה חצי שנה (שוב, לא שזה מלא)

כי אצלי לפעמים הפגישות דווקא מעצימות את הזיכרון... 

כל ההתחלה שתיארת נשמע באמת טבעי והכל בסדר,

החלק של הסוף , וואלה לא יודעת איך מתמודדים.. בעייתי ממש.. 

זה נורמאלי שאת כל המדוייטים אני משווה לגבר שאני מעריכה?

את לא כורעת ברך בדמעות ומתחננת לרגלי הנסיך להתחתן איתך..

את בסה"כ דרך גורם שלישי (או יותר חח) מבררת אם הוא פנוי לשמוע הצעה שהייתה כבר בעבר...

אם עבר הרבה זמן ושניכם התבגרתם מאז, ועברתם מה שעברתם, 

אפשר לנסות מתוך דף חדש בלי כל התירוצים או ההאשמות.. 

אני באמת לא רואה בזה רמיסה של הכבוד שלך!... זה ממש לגיטימי,

ואם יש מקום שאת עדיין חושבת עליו, מה בושה פה? למה, בגלל שהוא גבר? אז זה מוריד מהאגו שלך?

לדעתי החשיבה הזאת היא סתם אגו בפני עצמה.. 

בקיצור, אני תמיד בעד לנסות.. מקסימום לשמוע את הלא ולהמשיך הלאה.. 

בהצלוחה חברה

חצי שנה זה לא הרבה האמת, אבל זה משהו..

והמציאות הזאת שאין ממש פגישות רלוונטיות, מולידות מחשבות על הקודמים..

כאילו רק העיקר שיהיה משהו... אולי זה יהיה סיפתח לבחורים אחרים חח

אין לי הרבה מה להגיד יקרה,

רק שולחת חזק חזק.

שכן השתנה הרבה ב"ה.

וכשאני קוראת את מה שכתבתי אני נהנית (כי אני פשוט אוהבת את לקרוא את מה שאני כותבת ) 

לראות שנכון אמנם החוויה נשארה אותו דבר 

אבל אני כן במקום אחר. 

ויש לי המון המון המון הצלחות בהרבה מאוד תחומים אחרים בחיים. 

(הלוואי שהצלחות היו יכולות לחבק, להקשיב, להכיל ולחוות הכל יחד איתי). 

אומרים בשם הבעש"ט, שנשמה יורדת לעולם לפעמים ל70 שנה, כדי לעשות ליהודי טובה...

נו, אז אם עושה להרבה יהודים טובות, בהרגשה ובפעל - אז זו רק "דרך"? או גם תכלית.

דרך לטוב הנצחי, שיהודי צריך להתקרב אליו עוד ועוד, ותכלית כי "הם חיינו". להוסיף אור וטוב וחסד. וכל מעשה טוב, מוסיף אור וכח גם מבפנים, ומברר יותר את האישיות וטוּבה.

אלא מה, מבחינת להתחתן, את עוד בדרך. זה נכון. וצריך להתפלל שזה יסתיים מהר ב"הפי אנד", ולסמוך עלייך שתמשיכי לעזור לאחרים גם במצב החדש.

[לפעמים, אנחנו חושבים שבגלל מצב מסויים, אנחנו עושים דברים מסויימים, כולל דברים טובים. אבל אצל הקב"ה זה ההיפך - בשביל הדברים הללו, השליחות הזו, משהה אותנו באיזה מצב..]

באמת קשה שכבר עברו שלש שנים ועדיין... וכל הכבוד שבלי שמץ סתירה, את מודה לה' ובוטחת בו..

שתזכי בעז"ה בקרוב, להמשיך את הדרך גם מתוך הבית שלך.