פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 830)

כא - ל
לא - מ
מא - נ
נא - ס

עא - פ
פא - צ

קיט - קכא

קלא - קמ
קמא - קנ+ יה"ר.

בס"ד

יאללה אנשים!
בואו נזכה לסיים ספר!

לא - מ
מא - נ
נא - ס

עא - פ
פא - צ

 

 

פיספסתי!!!!!!!!!!!

כיף לי את יודעת??


תדעי לך שהשם עושה לי המון חסד
וזה כיף לחוות את זה

פשוט מסכנה הבוסית שזרקו אותה.

שתמצא את המתאים לה בקרוב בעז"ה

כל פעם מתקשר לי למשו אחר..

שמעתי אותו השבוע לראשונה מכירים את השירים האלה ברדיו, בנהיגה, שנוגעים בנשמה - צעירים מעל עשרים ⁦
⁦⁩ והתאהבתי..
היופי בשירים מהסוג הזה שאפשר להשליך אותם על הרבה סיטואציות שאנו חווים, ובכל פעם זה יתחבר.

בניית סוכה משותפת בשביל פיקניק שווה

אנחנו עשינו והיה ממש כיף!
חוויה מגניבה ומיוחדת ואפשר תו''כ לפטפט בנחת😋
וגם אחלה מצווה (גם גמילות חסדים גם ישוב הארץ✌)
החסרון הוא שבציר זה בהתראה קצרצרה כי לא יודעים מתי בדיוק בדיוק יהיה מתאים לבצור.
אם מעניין אותך אני יכולה להפנות אותך באישי לגורם רלוונטי🙃

מעניין אותי

אפשר מספר או משהו?

מה עושים?

מבחינת ייחוד אין בעיה כי יש מצלמות בכל מקום, וזה אחלה חוויה זוגית ומשפתית

יש הפנינג פתיחה של מסלול למשפחות..

הבנתי שיש המון

לי להיות בדרום יותר אז אני לא כ''כ מכיר, אבל בכל מקרה אפשר לבדוק באתר של החדרי בריחה בארץ, פשוט לכתוב באינטרנט וזה מגיע- ולראות לפי התגובות של האנשים מה יותר מתאים👍

היה כיף ממש. לא יודעת להשוות כי הייתי רק בו.

ובנתניה גם..

רוב חדרי הבריחה פתוחים בשבת קודש,

ורומסים ברגל גסה את הקב"ה, תורתו

(ולהבדיל - חוקי המדינה [הקדושים?!?]).

 

חשבתי פעם שאפשר לשנות את זה:

להתקשר לחדרי בריחה ספציפיים במקומות כמו ירושלים

(שיש שם מספיק שומרי שבת וזה משתלם להם),

ולשאול, כאילו בתמימות:

'רגע, ואתם פתוחים בשבת?'.

'כן'.

'אה, אז זה לא רלוונטי. להת''.

 

לענ"ד זו מהפכה, ואשמח להניע את זה איכשהוא,

אם יש למישהו רעיון...

ויש אפילו אתר של חדרי בריחה שזו אחת מקטגוריות הסינון בו

לא חדרי בריחה, בכללי בחיים.


לא איזה אידיאל גדול שהשקעתי בו. חינוך מאבא פשוט.

שזה לא יהיה פתוח בשבת, מה גם שיש כאלה- אבל עדיין זה לא יהיה איסור ממשי ללכת- כי בסוף אנחנו לא הולכים בשבת ודווקא אם יבואו הרבה דתיים זה יכול להזיז

לא שבהכרח עכשיו צריך לבוא דווקא למקומות פתוחים, אבל בטוח שיש השפעה

דווקא אם לא יבואו,

ויבואו למקומות ששומרים שבת...

דווקא אם לא יבואו,

ויבואו למקומות ששומרים שבת...

ככה שזה לא הבעיה, פשוט אם יהיה באופן עקרוני הצפה של דתיים במהלך השבוע ואז בשבת דממה זה יעשה משהו 

היחס בין כמה שמגיעים ביום חול לשבת זה לא מה שמשפיע עלייהם.

אם בשבת גם ככה לא מגיעים הרבה הם מראש לא היו פותחים בשבת.

 

אבל אם הדתיים יחרימו אותם כל השבוע זה יהיה מאוד מורגש, והם יבינו שזה בגלל שהם פתוחים בשבת (ואפשר אפילו להודיע להם, כמו שהמליצו פה).

לא חסר אנשים לא דתיים ובכל מקרה מקומות שפתוחים בשבת לא ששים לסגור גם אם אין הרבה לקוחות כי עדיין זה יום הפסד... אבל מסיפורים שאני מכיר על בעלי חנויות, ברגע שדתיים היו דומיננטיים במהלך השבוע ובשבת לא, זה גרם להם לחשוב שאולי יש משהו בלעצור את העבודה ולנוח יום אחד..

לרעיון לטיול משפחתי (הכי קטן בן 3) ואין לנו רכב...משהו שקל להגיע באוטובוס..עדיף בירושלים..

(בפשט, בגלל המצלמות כל הזמן שעוקבים אחריכם בשידור חי ויש מפעיל, אין ייחוד - אבל בכל מקרה אם רוצים אפשר לדאוג להביא עוד חבר/ה/אח/אחות וכו', אם זה כבר שייך בשלב הזה...).

 

ויש חדרי בריחה בהרבה מקומות, בטח במיוחד במרכז. רק זה כמובן עם תג מחיר... 

אמרת הנימה אופטימית.
הייתי חייבת

קדושה, טהרה. נגיעה אישית אמיתית- אובייקטיבית, ולא בריחה, פחד, ורדידות.

 

טהרה כמו שכתבו הנ"ל. מחדש את האדם לגמרי. התבודדות.

 

* אדם פשוט - לכבות את מצב הגמרא שתקוע במוח.

עושים דברים חדשים,

אפילו ברמת ללבוש בגד חדש (אצל נשים מן הסתם זה יותר חזק),

הולך לישון וקם כמו חדש,

מתפלל על זה (קרלין ותולדות אהרן - מומלץ בחום!),

מנגן שירים על התחדשות,

מדי פעם לומד או שומע שיעורים של ברסלב (הרבה עיסוק בהתחדשות).

 

לגבי להגיע לפגישות מחודש ככל יכלתי,

הייתי לוקח זמן הפסקה ושוקע בלימוד.

אותי לפחות זה ממש מרפא ומחייה,

כמו לטבול במעיין צונן ושליו, מי הדעת (רמב"ם שם שם)

תודה!

זה ממש ממש מחדש אותי!!

סתם

משהו בסגנון בגד חדש, תכשיט

אין דרך ליצור איתו קשר? ( אני הייתי שומע הצעות אחרות )

לא עונה לא ווטאפ לא SMS ולא שיחות..

 

חשבתי אולי טס לחגים.. אבל לפחות לעדכן, לאגיד לא רלוונטי כרגע משהו..

שלושה אופציות של מה יכל לקרות
א. הוא לא יודע איך להתנהל ובמקום לדבר הוא מתחמק
ב. אבד לו הפלאפון
ג. חלילה וחס קרה משהו

השלושה אופציות שלך נכונות

אם א. אז למה להתקשר?

אם ב. או ג. מה יעזור להתקשר מחסוי?

 

אם הוא לא יודע איך להתנהל והוא מתחמק אז מה יש להבין?

שהמשכת תבדוק אם הוא עונה מחסוי

אם הוא לא עונה לא לה ולא לשדכן אז למה להתקשר מחסוי?

אם נעלם לו הפלא אז הוא יענה מחסוי? אם קרה לו משהו והוא לא יכול לענות אז מחסוי הוא כן יכול? אם הוא לא יודע להתנהל למה להתקשר אליו בכלל? אם הוא לא מעוניין בקשר אז אין שום סיבה להתקשר אליו. אם הוא רוצה שיענה

מחסוי אז כנראה זה לא קשור לזה שהוא לא מתנהל כמו שצריך

יכול להיות שהוא לא מתנהל כמו שצריך ובנוסף הוא בנאדם שלא עונה למספרים חסויים(כמוני)

שמעי.

לדעתי דברי עם הגורם המשדך ותבקשי שיבררו מה נסגר איתו.

תכלס, יש אחוזון קטן לענד שמשהו קרה/עובר בדיוק על הבנאדם ולכן לא עונה,

אבל רוב הסיכויים שהוא פשוט כבר לא מעוניין ולא אחראי כדי להגיד לך את זה.

שיהיה בהצלחה עדכני מה נסגר 

חויה לא נעימה.פשוט תמשיכי

וגם אם היא מעוניינת אבל איבדה את הטלפון, אז אני בטח לא רוצה לצער אותה שנאלצתי לחכות בגללה.

או שהוא באמת לא רוצה להמשיך, אבל לא יודע להגיד לא... משום מה

או שיש לו תקלה בפלאפון - יכול להיות שהוא בעצמו לא מודע אליה (קרה לי.. עברה עליי תקופה של שבועיים שבה לא ידעתי שאנשים שלחו לי הודעות וסמסים, וכשהתקשרתי לאנשים - לחלק זה ישר העביר לתא קולי או עשה אשליה של שיחה ללא קול.. עד שאנשים העירו לי שאולי יש לי בעיה הפלאפון.. הנושא טופל ופתאום קיבלתי בבת אחת קרוב למאה סמסים, שיחות להודעות קוליות..)

בכל מקרה,
אחרי שבועיים של נתק - כבר הייתי ממשיכה הלאה..

גם אם הוא לא מקבל הודעות

למה הוא לא שולח או מתקשר?

שלחתי הודעות ואנשים לא קיבלו אותם..

פה נראה שהוא גם לא מקבל שיחות במשך שבועיים (גם השדכן ניסה)

הוא היה שם לב לזה..

נשמע לא טוב.

ויפה על הסבלנות, נראה לי הייתי ממשיכה הלאה מוקדם יותר..

צר לי לאכזב אבל נשמע כמו משהוא מכוון ממנו..אם היה אובד לו הפלאפון או משהו בסגנון אז בחור טיפוסי היה משיג אותך דרך השדכן ולא גורם לך להשתהות שבועיים.
האופצייה השנייה היא שחלילה קרה לו משהוא. תנסו לברר דרך חברים מהמקום לימודים שלו שהבחור חי ונושם והכל בסדר איתו.

לפי מה שהבנתי הוא טס המון,

 

מה שאמרו לי זה שהוא עולה חדש יחסית ו ה 5 שנים האחרונות היה יותר בחול מאשר בארץ

אם ההשערה שלך נכונה אז סליחה הוא לא יודע איך להתנהג ובמקומך מזמן הייתי ממשיכה הלאה.

נ.ב- כיום גם מחו"ל אפשר ליצור קשר. אנו לא חיים בשנות השמונים

לא מובן מאליו בכלל שחיכית שבועיים (!!!),

ומקווה שזה יעמוד לך ותזכה לישועה בקרוב

איך את מרגישה לגבי זה?

 

רק שקצת אנושי לאגיד לא מתאים, ולא להעלם סתם..
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איך מרגישה לגבי זה?- פסיכולוג?עובד סוציאלי?

בגבעת שמואל יש הרבה פארקים וגינות גדולות.
או שמחפשים דווקא מקום סגור?

לא שיש לי בעיה עם זה, אבל מה המטרה של השאלות האלה?

1. היו דברים אחרים (לבוש זה משהו שאפשר לשנות, לא מבין את הדרישה), לא ספציפיים (מרגיש לי יותר שייך לנשים), וזה היה יותר בגיל צעיר.

 

2. אצלי לא. לא זכור לי כאלה לא מהישיבה ולא מהחברים הקרובים

1. לא עושים את זה מהסיבה הפשוטה שזה לא צנוע, וכלל אנחנו מדברים פחות על דברים כאלה...
2. יש, זה אומר שצריך לשנות את החיים בגלל רצון של כמה גברים...

לבטח התכוונת.

לגבי הנקודה הראשונה יש דיבור אבל זה לא נושא מרכזי- ברור שיש טעם שבחור אוהב אבל בגלל שזה נכנס טיפה לנושא של צניעות אז זה פחות מדובר..

 

ולגבי הנקודה השנייה אני לא חושב שלהרבה בנים זה עניין חובה, כי בסוף אצל בנות העולם התורני שונה- וגם כאלה שלא היו במדרשה יכולות היות מאוד תורניות מה שאצל בנים לא כ''כ קורה בד"כ

אתה מזכיר לי שהייתי עם חברות באיזה מקום של אוכל והיו שם בנים שאכלו שתוך כדי לא הפסיקו לדבר.
ואיןן לא היה שם רגע אחד של שקט!!
היינו בשוק זה ניפץ לנו את כל הסטיגמה הזאת על בנים. מרוב שהיינו בשוק שתקנו היינו באמת בשוק.. הם דיברו כמו בנות.

ששתקתן.

שמע הכל יחסי בחיים(;

3 בנות יחד בלי זמזום קבוע ברקע
זה נושא שדורש בירור

איך ידעת שהיינו שלוש בנות??

זה על סיטואציות ולבטים בפגישות
או משהו שהגברת אמרה/ עשתה וכו
או סתם להתבכיין אצלם
לא משתף חברים בפרטים על הבנות עצמן, ולא מדבר איתם על מודל (חצאית מזארה, קוקיות מתמנון וציציות בפנים עם תכלת).

ובעיניי ומנסיוני מדרשה זה יתרון, גדול, בין אם עשתה שנה מדרשה ובין אם שילבה עם ש"ל/ לימודים. מעריך מאד בנות שבחרו בזה. יוצא גם עם בנות שלא למדו במדרשה.

(מאחל לך ללמוד במדרשה ושהרבנית שם תכיר לך את בעלך עם הציציות בחוץ ונעלי הבלנדסטון)

ב"הצלחה רבה

בקבוצה עם הרבה חברה לא אבל מול חבר שניים כן 

כאילו גם אני רוצה בחצוניות משו מסויים אבל אני לא אכתוב את זה פה מול כולם אם מישו ירצה להציע לי אני גם יגיד לו 

מדרשה זה ממש לא חובה ישכאלה שדווקא לא ירצו מישי שעשתה מדרשה וכן הפוך

בהירה ורזה

(אי בלי מכות )

בן אדם רגיל️

שחום ומוצק עם שיניים ישרות ולבנות

ששחום יתחתן עם לבנה ולבן יתחתן עם שחומה

1. יש לנו מודל בראש שהתעצב ממילא מהצרכים שלנו, מזוגות שנחשפנו אליהם או ממדיה שצרכנו. כך או כך, הפנטזיות והדיבור עליהן זה כבר בבחינת שפיכת שמן למדורה. הציפיות האלה מזיקות, בטווח הקצר והארוך, כי האכזבה מובטחת. זה לא משנה אם המפנטזים הם בנים או בנות.

 

2. אצלי לא. אבל אני אשמח לבחורה שלמדה יותר כי היא תבין את הראש שלי יותר. גם בין המדרשות יש הבדלים. אבל שום דבר עקרוני. בשמחה אצא עם מישהי שלא למדה במדרשה.

נראים לך כקיצורי דרך?

את מאד צודקת בטענה של 'להשקיע בבירור, לתקן את עצמך' וכו' אלו ההשתדלויות שאת עושה!
וזה מצויין(:

אבל זה ממש לא סותר שדכנים/אתרים. גם שם יש צורך בבירור וכו'..

לגבי השאלה, האם לנסות- אני דוגלת בשיטה של 'לירות לכל הכיוונים' והקב''ה יזמן אותו בדרך הכי טובה..
אבל(!) אם יש דרך שאת פחות אוהבת - אל תעשי מה שלא טוב לך.
תנסי להבין את היתרונות של הדרך, ורק אח''כ תנסי אותה. (וכמובן, אם גם אח''כ מרגיש לך לא שייך- אז לא.)
אישית, אני עושה רק מה שעושה לי טוב.
(בעניינים שיש לי יכולת בחירה כמובן..)

תחשבי בכלל מה נראה לך כדרך, ולמה את שוללת דרך אחרת? האם ההחלטה הגיונית? איך את מאמינה שתצליחי?

בהצלחה
@מחכה22

זה כמו לומר שלא אוכלים כי העיקר זה המידות.

 

יש את הדרך אל הבחור, ויש את הדרך עם הבחור.

הדרך אל הבחור היא ההשתדלות להכיר אותו,

ועבודת המידות היא בשביל הדרך עם הבחור.

 

[ראיתי מלא נשואים שלא עבדו על המידות (לכאורה),

ויש לי הרבה רווקים בעלי מידות, ולא XXL.

מה שכן, מי שעובד נכון על המידות טוב לו, נשוי או רווק, למרות הקשיים,

ואצל מי שצריך הרבה תיקון במידות - פחות נעים בד"כ].

 

המון הצלחה!

אני אבהיר את עצמי יותר- יש משהו יותר טכני בלפנות לשדכנית/ אתריי היכרויות, ומרגיש לי לא הכי בנח, לספר על תכונות שלך וכו'.. באיזשהו מקום מרגיש לי כמו בובה בחלון ראווה.. סליחה אם זה ישמע מוקצן, אבל זה קצת לשווק את עצמך.. דבר שממש הפוך ממה שאני ואיך שאני מתנהלת..
ולכן זוהי דרך שפחות זורמת לי בטבעי.
אני ממש לא מזלזלת בשדכנים, מכירה הרבה שנשואים בזכותם

אבל מבחינתי, מעדיפה לעשות את ההשתדלות ולהשאר במקום הטבעי שלי, שאני באמת מאמינה בו ומרגישה בו בנח שזה אומר- הכנה עצמית, השקעה בדייטים, בבירורים.. ולהכיר דרך אנשים שיותר קרובים אליי ומכירים אותי..

וזו ההתלבטות שלי, האם לסמוך על עצמי ולהאמין שכשיגיע הזמן הקב"ה ישלח לי אותו.. או להתעלות על עצמי ולמרות שמאוד קשה לי, לפנות לשדכנית..

תודה

אם יש לך במה להשקיע.

ויש לך אנשים שאת סומכת עליהם והם קרובים ויש להם את היכולת והם גם מביאים לך אנשים.

אין לך למה לפנות לשדכניות או אתרים אם לא בא לך.

לא ככ הבנתי את ההתלבטות

אנשים מסביב מציעים.. אבל לא בטוחה שבאמת אפשר לסמוך רק על זה.. והסביבה גם קצת מלחיצה כן ללכת ולנסות..
קיצר מתלבטת🤔

זה לא בהכרח חייב להיות ככה.

אני בסך הכל אומר מה קיבלתי מהקב"ה,

ואיך אני מצפה שיראה השותף שלי לחיים

(תרגמתי ללשון נקבה, למען הסר ספק ).

 

אין מה לשווק את עצמי.

ברור שאני טוב, ה' העיר אותי הבוקר.

אדם שמלא מהתחושה הזו גם ישדר אותה הלאה.

 

לדעתי הענייה, עיקר העבודה שלנו בעולם היא דווקא היציאה מאיזור הנוחות.

(מזל שיש עוד כמה מקורות שתומכים בזה...).

 

בע"ה תעשי ותצליחי,

ומקווה שתראי ישועה בקרוב!

היא תגלה שזה הכי לא קיצור דרך
וד''ל

להתחיל או עם בחור שמתחיל איתך, תזרמי?

את מודעת לזה שכל העניין של שדכנים כיום זו רק עוד דרך להכיר, כמו ששמפחה או חברות יכירו לך מישהו. ״ההתנגדות״ לשדכנים זה סתם בראש, זה שפונים לשדכנים לא אומר שאנחנו נואשים, אלא השתדלות.

התחושה הזאת לגבי שדכנים...

אני ג''כ חושב שהדרך הבריאה היא שמכינים את עצמינו וכו'- הקטע שבאמת בהרבה מקרים לא צריך את כל הסרט הזה של שדכנים ואתרי היכרויות, אבל כן צריך לאפשר את זה שיוכלו להציע לי ולהגיע אליי-

אחרת ה''כביש'' של ההצעות יהיה קצת חסום, אז כן חשוב לפחות להיות בקבוצות שידוכים או משהו כזה, להיות בחברת אנשים שפוטנציאלים להציע וככה אני משאיר דלתות פתוחות...

בכל מקרה אני אישית פחות מעדיף את האתרי היכרויות כי זה מרגיש לי קצת זול כזה... פשוט עמודים על גבי עמודים של בנים/ות...- אבל אין ספק שהרבה הצליחו ככה ויכול להיות שמגיע שלב שזה כן השתדלות נצרכת👍

לא חושב שזה ערך ששייך להאמין בו או לא להאמין בו.

אמונה לא נכנסת כאן במשוואה. זו חסימת פתח פוטנציאלי. נתון.

 

צריך ענווה ולהכיר במציאות כשהיא לא הולכת לפי התיאוריות שלנו.

 

אני אומר דווקא כי אני מזדהה עם מה שאת אומרת.

הרבה בהצלחה.

 

 

(סליחה שאני מקצר).

אם את מרגישה שיש לך הצעות הגיונות, ובכמות הגיונית, מאנשים שמכירים אותך-

אז סבבה, באמת אין צורך לעשות השתדלות נוספת.

 

אבל-

אם יש לך הצעה לא קשורה אחת ל3 חדשים... או משהו בסגנון הזה- קרי: אין לך מספיק הצעות,

אני כן חושבת שכדאי לחשוב על דרך שתספק לך עוד הצעות,

גם אם הדרך הזאת קצת מעצבנת

 

אי אפשר לשבת בבית רגל על רגל ולחכות שבעלך יצנח מהתקרה

 

אני יענה בכללי על מה שהגיבו..
אני באמת לא חושבת שללכת לשדכן זה מראה על נואשות..
כשאני אומרת "קיצור דרך" אני מתכוונת שאני פשוט מאוד מאמינה שההשתדלות העיקרית היא ההתקדמות, התיקון וההכנה האישית של האדם וברגע שהוא יהיה הכי מוכן לזה זה בעז"ה יגיע..יודעת שאני נשמעת קצת חיה בסרט, אבל אני כ"כ מאמינה בזה וממקדת את רוב ההשתדלות שלי בהכנה לזוגיות, וגם משקיעה זמן בבירור, שומעת הצעות ויוצאת, אבל מרגישה שאם ה' עדיין לא שלח אותו, כנראה שזה עדיין לא הזמן.. ופנייה לגורמים חיצוניים היא סוג של קפיצת דרך שלא בהכרח נכונה לי.. בגלל זה כל מחשבה על לפנות לשדכן מרגישה לי טכנית, מזרזת תהליכים, ולא משנה כמה אכניס לראש שלא אני לא מצליחה לשנות את זה 😐

בגלל זה פתחתי את השרשור- עניין אותי לשמוע דעות של אחרים שאולי יגרמו לי קצת לחשוב אחרת ולתקן אם אני טועה בהסתכלות שלי.. שלא אתעורר מאוחר מדיי;)
אז המון תודה לכם! באמת שזה שינה לי קצת את התפיסה ונתן לי זווית ראייה אחרת על עולם השדכנים🙄

בכ"א, גם אם אפנה בסוף לשדכן כלשהו, מאחלת לכולם שהזמן הנכון והמתאים להתחתן יגיע בקרוב ובדרך שמחה וטבעית בעז"ה

את חושבת שאם תפני לשדכנית תזרזי תהליכים בניגוד לרצון ה'?

זה מצחיק, יש רצון ה' יותר גדול מזה שתזרזי תהליכים? 

 

ואם זה רצון ה', יוצא שאין פה קיצור דרך, אלא סייעתא דשמיא שלו...

להאריך את הדרך בשידוכין זו השיטה הכי פחות עדיפה.

 

----

 

חוץ מזה ששדכנים לא מקצרים את הדרך, גם שם הדרך ארוכה, לפעמים יותר...

 

יכול להיות - ואולי אני טועה, אז תקני אותי - שזה מה שבאמת מפריע לך? המלאכותיות

של השדכנות מול ההעדפה להכיר את בעלך בטבעיות ביום יום, והנימוק האמוני רק מחזק

אצלך את הרצון הזה? זה חשש שיש להרבה אנשים, אם זה המצב, אני מציע להתגבר עליו

כמה שיותר מוקדם, לא כי "תישארי לבד", אלא כי זה יכול לעזור מאוד וחבל לוותר מראש.

2 הסיבות שכתבת אכן נכונות ;) והן מחזקות אחת השנייה.. כנראה זה משהו שאני צריכה להתבשל איתו ולעבוד עליו יותר..

זה הקושי שלי בכל העסק הזה, ב"ה מודעת אליו, מנסה לבדוק ולשחרר יותר לגביי זה..
בעז"ה שכל הדרכים החסומות יפתחו לפנינו
במהרה!!

זה עוד לא משוחרר אבל אם יש תחושה טובה זה בוודאי מתנהל שונה קצת.. בכל מקרה בשלב כזה טלפון כל יום יכול להיות קצת כבד מדיי כי עדיין אין חיבור מספיק- אב אחרי כמה פגישות זה כבר משתחרר 

ולא רק מצד אחד

(ולא לדוג' הבחורה מחכה במתח לדעת אם ממשיכים והוא כבר עבר שלב אז מתקשר בנחת אחרי יומיים)

והגיוני מאוד גם שיהיה הפוך

אחרי הראשונה יש בדכ שיחת טלפון אחת שנועדה בערך להבהיר אם ממשיכים או לא....

לעומת זאת אחרי הדייט השני כבר עוברים למצב שמנסים ליצור קשר ויש יותר שיחות טלפון וכו'...

הכל עניין אישי... משתנה מאדם לאדם ומקשר לקשר. הכל בסדר גם אם לא מרגישים יותר אחרי פגישה שניה.כמובן, אם מרגישים כיף ומשוחרר- זה מעולה מבורך...בהצלחה!

הכל תלוי באינטראקציה ביניכם

 

אבל כנראה שהוא לא היה סגור מאה אחוז, וחבל שיוצא ככה

ונשמע קצת מוכר,

קבלי חיבוק
את בעז''ה תמצאי את שלך בקרוב ולאף אחד מכם לא יהיו ספקות בקשר לזה

הוא לא שווה את זה

תוך כדי הדייט...אבל זה לא התאים לו...

כבר עדיף שהוא לא היה מדבר כלום על העתיד

אחד הדברים המאכזבים 

נלחץ בדייט ואמר משהו בלי לחשוב,
ואז תיקן אחרי מחשבה למחרת..


יכול לקרות נראה לי..
למרות שצריך בזה המון השתדלות להזהר למרות שנלחצים

ואחרי שניתקתי את הטלפון קלטתי באיזה צורה לא נעימה וצינית הוא דיבר, שהתקשרתי לבטל.

זה למה אסור בפגישות ראשונות לדבר בלשון עתיד, כי אין שום דרך לדעת מה הצד השני חושב ומרגיש.

וזה למה שכשמגיעים בקשר לשלב שבו מתחילים לדבר בלשון עתיד, מה נעשה בשבוע הבא או מתי נדבר שוב פעם - זו מבחינתי עליית מדרגה, ולי אישית זה מסייע להרגיש יותר ביטחון בקשר (כי תחושת "סכנת ההדחה" שנלווית לכל פגישה בהתחלה מתפוגגת).

ולגבי הבחורצ'יק שלך? כנראה היה לו כיף איתך בפגישה ולכן האמירה הזו נפלטה לו (משהו בפגישה פנים מול פנים קצת ממסך, משכיח); ורק כשהגיע הביתה הוא התחיל לחשוב והבין שעל אף שטוב ונעים לכם ביחד - זה לא מתאים וכדאי לסיים.

 

אבל את צודקת שזה לא נעים וממש ממש מבאס... מחזקת אותך... 

כי פתאום מבחוץ הוא שם לב שזה לא החברות הרצויה עם אשתו.
קרה לי - הייתי הנחתך.

 

מודה ממש לבחור אחד שחתך

ומאכזב.

חיבוק מרחוק.

בע"ה שבעלך יגיע בקרוב ממש!

במלא סיטואציות אנחנו אומרים "תן  לישון על זה".. לא כי אני מתכוון להשאר ער הלילה ולחשוב.. אלא כי אחרי שעובר זמן אתה מבין את הסיטואציה יותר טוב ויודע באמת מה היחס שלך כלפי זה, גם ברגש וגם בשכל.  

ורק מזכיר את סוף המשל, ששכחת, משום מה, לכתוב:

הרבה לפני שהקב"ה משך את השטיח מתחתיך -

הוא הקדים רפואה, 'וממכה עצמה מתקן רטיה'.

נאמנים פצעי אוהב, וגם שבטו ינחמנו, בע"ה בקרוב.

 

אתה לא רואה את זה עכשיו, וזה הכי הגיוני בעולם.

תכאב, תנוח, תחלים ומקווה שהמשבר יוליד אצלך כוחות חדשים!

המון אור ושמחה!

הכי באסה שזה קורה ככה, וואלה זה לא כ''כ הוגן הייתי אומר

אבל לפני שה' מושך את השטיח -
הוא מניח על הרצפה מזרון🙂

דווקא בתקופה שהכי הרגשתי ככה,
הרגשתי מהצד השני איך שה' ממש אתי..
למדתי אז הרבה על אמונה וביטחון,
מתוך חובת הלבבות - שער הביטחון..
עזר לי מאד!

קשה, כואב..אין לי יותר מידי מה לומר או לייעץ לך. חוויתי קצת את השטיח הזה.

(ונראה לי שיש גם שלב שלא באמת משנה מה אומרים, זה כואב).
כאילו- אם זאת לא היא אז למה משמים הראו שזה מתקדם כ"כ יפה

שה' ישמח אותך במהרה במהרה!

שולח חיבוק וכיף ומבט עיני עגל של בנים שלא מבין רגשות וכאפה לעורף

אני איתך!
עכשיו כואב ואולי אפילו מאוד. תן לעצמך להרגיש את הכאב. אל תחזיק אותו בפנים.
ובע"ה אני מאחל לך שתראה שהכל לטובה! ותבין כמה טוב שקרה מתי שקרה ולמה קרה מתי שקרה ולמה קרה בכלל

גם אני חויתי את זה,שהרגשתי ממש בודאות שהגעתי ומצאתי!!!
אבל ריחם עלי ה' שהקשר היה קצר ולא משמעותי.
נשמע שאצלך היה אחרת
שתזכה לראות בטוב ה' בישועה שלמה ומנחמת בקרוב!
כולם אומרים שכשמתחתנים מבינים את חסד ה שהיה לאורך כל הדרך וגם הדברים שנראו רעים פתאום מתבררים לטובה
שנזכה

אבל זה ממש לא עובד בת מדרשה = בייניש

גם אלה מן הסתם יוצאות עם בחורים תורניים שהלכו ללמוד מקצוע- כי בסוף השאלה היא איך הבן אדם מתנהל בחיים מבחינת יראת שמיים ותורה, ואם גם במציאות רגלה של לימודים אקדמאיים ועבודה הבחור תורני מאוד אז לא תהה בעיה 

ללמוד במדרשה. חלקן יחפשו בוגר ישיבה וחלקן לא, כמו בנות שלא למדו במדרשה - שגם הן מתחלקות לכאלו שיחפשו בייניש וכאלו שלא. המדרשיסטיות הן לא מקשה אחת, כמו כל דבר בחיים.

גם תלוי בסגנון המדרשה..
לא כל המדרשות משדרות באותו גל ובנוסף לא כל הבנות באותה מדרשה מחפשות אותו דבר

בינהם גיל הבחור והבחורה

וגם בסגנון הבת והמדרשה, יש ב"ה הרבה מדרשות ובהם הרבה בנות

שלא רצתה להמשיך בגלל שאני רוצה להתאברך.

תלוי בבחירה, כמו בכל מקרה.

בכלל, מה הנפקא מינה?

פחדתי לצאת בייניש...

אני הייתי במדרשה דוסית מאוד, ויכולה להעיד על עצמי שכן יצאתי עם כאלו..
זה פחות תלוי בעבר התורני שלו ויותר באיך שהוא עכשיו.
אבל כן מסייגת ואומרת שיש לי חברות מהמדרשה שלא היו מסכימות..

לפני שהייתי במדרשה, הייתי בטוחה שאני רוצה בחור דוס אבל לאו דווקא מישיבה גבוהה וכו'.

במדרשה פתאום הבנתי מה זה תורה. מה זה לשבת וללמוד אותה ומה זה לחיות חיים של תורה. ואם זה ככה משמעותי לבנות, אז מה זה לבנים.. ואז התחלתי לחפש יותר אברכים. אבל, ממש חשוב לי שבשלב מסויים בחיים יצא לעבוד. דווקא במדרשה חידדו לנו שלא חכמה להיות צדיקבבית המדרש, אלא צדיק בחיים עצמם.. וההתמודדות שלהם.

למדת בישיבה, והחלטת להמשיך לפתח קריירה אקדמית/ לעבוד. זה בסר גמור. זה לא אומר שכל מה שבנית עד עכשיו הולך לפח, ומעכשיו אתה מתחיל חיים חדשים. 

 

יכול להיות שיש בנות שיפסלו על זה, אבל זה לא גורף. כמי שנמצא עכשיו בסטטוס הזה, אני לא מרגיש שזה תוקע אותי. פעם אחת מישהי פסלה אותי כי היא חיפשה מישהו שלומד בבית מדרש. כנראה שזה לא התאים.. זה לא אומר שאני סוג ב.

גם תשאלי אותי האם להתחתן איתו...

 

לא שווה לחתוך על זה מיד, זה בעיקר מה שאמרתי.

תקשיבי לעצמך, תקשיבי לו, תראי אם מתאים לך.

 

הכי הרבה - תלכו לייעוץ

(אם זה בעלך - הוא שווה כל שקל שתשקיעי בזה.

ועוד יותר אם הוא לא...)

תבחני טוב טוב מה זה אומר העוד קצת קצת תהליך לעבור עם עצמו.
במה זה מתבטא? מה הקשיים? מה ההשלכות וכוק'
בנוסף, חושבת שכדאי לשאול גורם חיצוני (במיוחד את הר"מ שלו) כי לא תמיד אנחנו אובייקטיבים.
יכול להיות שאנחנו רוצים לחשוב שיש לו עוד קצת קצת תהליך אבל זה עוד קצת הרבה..
וחבל לגלות את זה בשלב יותר מאוחר..
 

זה משהו שאת מרגיש ודאות בכך שזה יכול להשתפר- ז"א נגיד משהו שקשור לתקשורת או להבעה עצמית אז שווה לקחת את הזמן ואפילו חודש... כדי לראות איזה צורה זה מקבל

 

אבל אם זה באמת נקודה מעכבת וקשה להגיד אם יהיה שיפור, אז נראה לי שווה לפתוח את הדברים בצורה גלויה ולראות את הנכונות מהצד השני כי לפעמים זה ממש יכול לשנות לחיובי

ראשית, יהי רצון שתגיעי להחלטה הנכונה, כי זה לא קל לאף כיוון...

לגופו של עניין, זה תלוי במספר גורמים:
1. האם זה תהליך נצרך?
2. האם הצד השני מביע נכונות לעבוד על כך?
3. האם זה תהליך שיהיה לכל החיים או שלב מה?
4. האם רואים התקדמות במהלך הזמן?
5. האם הצד השני מעניק לכך חשיבות באותה מידה כמוך?
6. האם זה דבר יוצא דופן? שאת צריכה או שחסר לו?
7. זה משהו שבשליטתו לחלוטין או פער נפשי/רפואי?

לדעתי, אם זה דבר נצרך ובלעדיו לא ניתן להתחתן (וזה משתנה בין בני אדם מה נכון או לא), אם לא רואים מספיק התקדמות על פני הזמן שהיה, כדאי להקציב זמן ויעד בהתאם ולראות אם מצליחים ואם לא, עם כל הצער נראה לי נכון לוותר.

ביחס לכלל השאלות, אני הצעתי כיווני חשיבה וכדאי להתלבט לגביהם, כי לדעתי יש להם משמעות.

בכל מקרה, זה ממש לא פשוט ואם תרצי הרחבות נוספות, ניתן באישי.

בהצלחה רבה

לא ממולץ להתחתן עם אדם מנקודות מוצא של רצון לשנות אותו..
וגם לא לצאת עם מישהו שאת רוצה לשנות.. או מחכה שישתנה בשבילך..
זה נשמע ''רומנטי'' אבל זה ממש לא..
זה עלול ליצור אצלו באיזשהו שלב תחושה של שתלטנות מצידך - או חוסר קבלה שלו - או בכללי הרגשה פחות נחמדה.. שחבל לבנות עליה בית..

אם מישהו היה מספר לי שאני צריכה להשתנות בשבילו עוד לפני החתונה - הייתי בורחת...
זה ממש לא בריא, ואני עלולה לפרש אותו כאדם שתלטן.

אם הרצון לשינוי מגיע מצד הבחור עצמו - ולא ממך,
זה כבר משהו אחר.
אבל שוב, אם זה דבר שמפריע גם לך,
את צריכה לשים לב האם יש שיפור, כמה זמן לוקחת כל התקדמות.. מה גודל הפער ביניהם - כי הזמן מצידך לא ייעצר בשבילו... (כוונתי היא שאת תמשיכי להתבגר במקביל לתהליך שהוא עובר) לא כל פער ניתן להדביק.

המלצתי היא פשוט לנסות לקבל אותו כמו שהוא, לחשוב האם את מוכנה לקבל אותו ככה - ולהעריך אותו כמו שהוא היום..
אם לא? - לא יודעת..
חבל למרוח בעיני קשרים להרבה זמן ולטעת תקוות..

אולי כדאי שתתייעצי עם מישהו מקצועי ולא איתנו.. ותוכלי לספר על העניין לגופו..

בהצלחה

השינוי כמובן בא ממנו.
הוא עובד על המון דברים שקשום לו, ואני ממש מאמינה בו.
אבל ממש לא פשוט לו. ימים קשים... וזה מ א ו ד משפיע עליו, התהליך...ההצלחה..הכשלון..

להגיד לך דבר אחד.
זה סיכון שאת צריכה להחליט האם לקחת אותו.
אני מכיר סיפור הצלחה שהיה שווה את התהליך. ואני חוויתי פגיעה ממקרה שאני עברתי איתה את התהליך ואת ההשקעה. ( מקרים שונים אבל עדיין כל אחד לקח סיכון של להיות עם הצד השני בתהליך וכו'.. )
אני כן מאחל לך שלא משנה מה תחליטי לעשות יהיה הכי טוב.!