מסכים אם שניכם אדם צריך לדעת ולהאמין ביכולתו וצריך איזון בחיים כשאדם מבין באמת את המרכבות של חיי נישואים ובא לזה בכבוד ראש ולא מזלזל בזה אז גם יש פחדים וחששות הוא צריך ללכת על זה ולהאמין בעצמו למרות כל הקושי

וכמובן כשאדם עושה את רוצון ה' ורצון ה' שהוא\היא ה\תתחתן אז תמיד יהיה לו סיעתא דשמיא 

מה נשמע?

בקשר לשאלה

אני חושב שזה חשש טבעי שקיים אצל כולם ברמה מסויימת

ואפילו טוב שיש אותו

כי זה מראה שאתה בן אדם אחראי שלא סתם רוצה להתחתן בלי לחשוב.

ואני מסכים עם מה ש @אופטימיות כתבה- שהעיקר זה האם אתה מספיק בוגר לנישואים

(ואתה אכן כזה מההכירות שלי..)

מאמין שהפחד הזה פשוט יעבור עם הזמן.

בהצלחה

אם מפחדים ממשהו זה לא בהכרח אומר שלא מוכנים אליו..

@פשוט דג

תבדוק מאיפה הפחדים האלה נובעים..

יתכן שהם  הגיוניים ויתכן שזה סתם פחד ממשהו חדש

יכול להיות שחווית משהו לא טוב בעניין.

אני לא פסיכולוג, אבל יש לי הרגשה שפחד להתחתן בגיל כזה לא נובע מהיגיון

בגיל 20 אפשר לעבוד, לפרנס, לגדל ילדים.. ממה יש לפחד?

אבל על סמך מה האמירה?

יש אנשים בגיל הזה כבר מנהלים חברות, פותחים עסק..

מה זה לנהל בית..  קליל..

אז קודם כל, אני מכיר כמה שהתחתנו תוך כדי דחיה והתסדרו...

אבל לא דיברתי על זה, דיברתי בכללי.   בנאדם בן 20 לא אמור לפחד מנישואים

אתה רואה שגם הוא לא הסכים איתך-  ניראלי שאתה טועה

הוא לא מפחד ממה שאתה מדבר עליו.. 

וממה שאני מכיר, מי שמפחד ממציא כל פעם סיבה חדשה למה לא להתחתן עכשיו

אני לא אומר שחייב להתחתן בגיל 20, אבל אני גם נגד לחכות בדווקא...

לכן כתבתי שיבדוק ממה הוא מפחד, אם זה הגיוני או לא.

מוסכם? 

ואגב הדוגמאות שנתת לי הם לא מדד בשבילי. זה שבנאדם פותח עסק לא הופך אותו בשל לנישואין. ולדעתי- לא, בחור בן 20 לא בשל לנישואין.

הבעיה היא שבימינו כל עכבר הופכים לפיל... אם לא מושלם אז נלחצים

מכיר הרבה שהתחתנו בגיל הזה והם נשואים באושר. 

לא רוצה לקבל.. בעיה שלך  

אנחנו לא מדברים על אושר\ לא אושר אלא על בשלות\ חוסר בשלות. אני לא באה לתקוף חלילה, רק לא מבינה איך אפשר להגיד בשיא הרצינות לבחור בן 20 שאתה לא מכיר שלנהל בית זה קליל

קודם כל הגמרא אומרת שהקב"ה מחכה לאדם עד גיל 20 שיתחתן.. ואם לא ח"ו מקללים אותו

אבל חוץ מזה...

אני אומר שעושים מזה יותר מידי עסק..

בנאדם צריך לאהוב את אשתו, לשמש דוגמא אישית לילדים, ולעבוד כדי לפרנס אותם..

כמובן יש כל מיני מורכבויות שצריך לפטור... אבל גיל 20 זה ממש מספיק בשביל זה.

לא צריך להפוך את החיים למסובכים מידי, כי הם ממש לא ככה..

אבל דיברתי בכללי.. לא עליו ספציפית.

אם יש לו איזה פחד הגיוני אז וודאי שצריך להתייחס אליו ברצינות

גם אני לא התכוונתי לתקוף חס ושלום.. הכל נאמר בנימה ידידותית

וגם בצבא יש אישורי עבודה

להסתדר גם בדח"ש עם סיבות כאלה ואחרות (מאמין שנישואים איכשהו יתפוס, אבל לא יודע - סתם מנחש).

לא מבין מה אתה רומז פה, שלא יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ?

אדם לא צריך לחלום אבל צריך לדעת שבית בלי תורה זה לא בית בית בלי תורה זה בית בלי חיים ולכן אדם צריך להקים בית כמו שאומרים ריחיים בצאוורו ועסוק בתורה יש לי חברים בגילי שהמלגה שהם מקבלים לא מספיקה לכסות את השכר דירה ותאמין לי שהם לא מקבצים נדבות ברחוב וההיפך אני מכיר אנשים שעובדים אבל בקושי מסיימים את החודש ומשפחה עם 5 נפשות שאבא שלהם אברך ויש להם כבר בית משלהם והפרנסה שלהם הרבה יותר בנחת במקרה שני המשפחות הם אחים שלי אז פשוט פרנסה זה בידי שמיים וצריך להאמין

אומנם אדם באמת צריך כיוון לחיים

שמה הרב מפרש את זה אחרת 

בימי הרמבם היית מציאות אחת היום המציאות היא שונה ורוב מי שמתחתן היום גם בוגרי צבא וגם חברה משיעור גבוהה רובם ממשיכים עוד כמה שנים בתור אברכים עולם התורה והעבודה שיש היום זה לא אותו דבר כמו בימי הרמבם 

דא"ג לפי הרמבם אתה צריך שיהיה לך לפני חתונה בית שלך ועבודה קבועה תראה לי מישו היום אפילו בעולם החילוני שיש לו בית משלו כשהוא מתחתן לרב אין

להקים בית של תורה לא אומר שהבעל צריך ללמוד תורה 24/7 . אפשר( ואף רצוי) להקים בית של תורה כשהבעל גם קובע עיתים וגם מפרנס. אין מצווה להינשא כשהבעל כל היום בבית מדרש לומד תורה ואין לו זמן לצאת לעבוד בשנים הקרובות.

וברור שפרנסה בידי שמיים אבל יש מקום גם להשתדלות של האדם. אם נאמר רק שצריך להאמין והכל משמיים אז אנשים כיום לא היו יוצאים לשוק העבודה אלא מאמינים שכסף יפול עליהם מן השמיים- מה שלא קורה.

חייבים איזון גם יש אנשים שלא יכולים לשבת ללמוד כל היום

אבל צריך לדעת שחייב שתהיה תורה בבית זה אחד משלושת הדברים שהעולם ק"ו הבית עומד עליו

וזה יכול להסתדר מצויין עם פרנסה, לא סותר.

אבל גם הסיבה שהבאת זה לא סיבה לפחד..

אפשר למצוא פתרונות. 

משום מה בכל מקום שמתעורר הדיון הזה על גיל מתאים לחתונה ועל הקונפליקט של כל דוס ישיבה-צבא-חתונה יש מוסכמות כאלה על גיל שבשלים בו, ועל איך ראוי לנהל בית, וצר לי שאני תוקף אבל מי שמכם?? נכון מדברים על הכלל ולא על הפרטים, ומנסתם לא התכוונתם לשלול את זה שיש פרטים שאצלם זה אחרת, אבל זה בדיוק העניין, בחור בן 20 צריך להיות בשל לחתונה(גם אם בפועל מחליט לחכות) ואם לא, בעיני משהו פה חסר. ובחור שרוצה להקדיש את כל חייו לתורה ומחפש מישהי שרוצה למסור את הנפש על זה, גם אם זה כולל שהצבא שלו יהיה אחרי כמה שנים- זה נפלא, כי שניהם מגדירים שהם רוצים למסור את הנפש על חיי תורה, (בדיוק כמו שרוב הציבור מעריץ קצינים בקבע שהנשים שלהם ישנות באלכסון, וזה נפלא, אבל אם ככה אז ק"ו אברכים שמוסרים את הנפש על התורה ולכן 9 חודש/ שנה ו4  הנשים שלהם ישנות לבד) יכול להיות שסתם לא הבנתי את רוח הדברים, אבל זאת תחושה כללית מהשיח...

פעם התחתנו בגיל 13

ואני יודע שעכשיו כולם יגיבי לכן אני מדגישסתם הערה

הכל קשור לבגרות נפשית פעם היו מחנכים את הילדים להיות עצמאים מגיל אפס אז בגיל 13 הם היו בוגרים היום הילדים מחונכים שעושים להם הכל והם בתוך הסמארטפון כל היום

לצערנו היום אין בגרות נפשית לנישואין בגיל 20 ומטה.

הבעיה היא שבדורינו הופכים כל דבר למורכב מידי, בזמן שהוא מאד מאד פשוט.

צריך לשאול מישהו מבחוץ, לא אדם שנגוע בבעיה..

ומעניין שדווקא כששאלתי אנשים מבוגרים ונשואים מדור קודם,  (הם כנראה מבינים מה זה בגרות)

הם אמרו לי שגם בחורים בדור הזה מספיק בוגרים כדי להתחתן מוקדם. 

גם עולם המדיה החילוני מאד משפיע עלינו בין עם זה טלווזיה רדיו או חדשות ומכניס לנו שטויות לראש

ממה שכתבתי, מפריע לי שזאת המוסכמה,נק המוצא... פשוט שכל אחד מביע את דעתו וכו' וכו' אבל למה זאת כל הזמן נק המוצא? זה עיקר מה שהפריע לי...

שיש מושג שנקרא בשלות ומוכנות לנישואין. נקודת המחלוקת היא באיזה שלב זה בחיים. ככה אני הבנתי מהדיונים פה.

יש בדיונים פה גם מחלוקת לגבי להיות אברך (עם מלגה)

אולי זה אפילו עיקר המחלוקת

בעיני, יש פה מצב מקולקל שמשום מה הפך להיות נק מוצא בסיסית

להתחיל לצאת בגיל 23 ולא 20? להתחתן ולא להיות אברך?

זה שאנשים בגיל 20 לא בשלים ומוכנים לחתונה זה מצב מקולקל, וזה שלהיות אברך זה נחשב כמעט חריג ולא אחראי זה בעיני מקולקל, זו דעתי

באמת אצל המון אנשים, אולי אפילו הרוב, צריך עוד תקופה מכובדת אחרי גיל 20 עד שמוכנים לחתונה, פשוט בעיני צריך להכיר בזה שזה מקולקל ונובע מקלקולים..

אבל זה כבר סוטה מנושא הדיון. נושא הדיון היה האם בשלים\ לא בשלים תכל'ס, ולא מה המצב האידאלי. חשבתי שאתה נגד עצם הטענה שבחורים לא בשלים בגיל 20.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.