נכנסתי ב"ה לעולם הדייטים.
רציתי לשאול, מתי מגיע הזמן לדבר עם הגברת על אסטטיקה אישית שלי? אנחנו מאוד תורניים. ואנחנו בדייט שלישי.
(אני מסדר את הגבות רק כדי שהם לא יהיו גבה אחת, ואני כבר רוצה לחשוף את זה בפניה. כי אני לא רוצה להשאיר סודות.)

(המון רעש ברקע,בערך 80 אנשים מדברים.)
צלם: חבר'ה רוצים תמונה משפחתית.
סבא סבתא, ושתי המשפחות, כולל נכדים והנינים.
אוקי,אוקי.
נתנאל,נתנאל,איפה אתה? בוא הנה נו.. עושים תמונה לסבא וסבתא גדולים.
צופיה!צופיה תסדרי תשיער(בוכה לאבא שלא רוצה).
הצלם:כולם מוכנים?
כולם עונים- כן!
צלם-רגע את(מצביע עליי,את)
אני-כן?
צלם- תאספי את בעלך והילדים שלך- זה תמונה של כל הנינים לסבתא לא?
אני- כן.. אבל אין לי ילדים עדיןץ
צלם- אוקי אז תקראי לבעלך.
אני-אין לי בעל.
צלם-אז את פה לבד?
אני-כן.
צלם-אבל כולם נשואים,את היחידה שלא?
אני-דמעות,וכולם מסתכלים.
חסדי הים
קוד אבל פתוח
וזה באמת בידייך ואת לא חייבת להיענות לכל דבר,
ומצד שני כל בניין הקשר תלוי בך ובבן זוגך.
עדיין יש לך הרבה משמעות בקשר.
מבין אותך אותך מאוד.
עצה שלי? לכי עם הראש בקיר ותבקשי.
עם הזמן זה נהיה קל יותר.
אתרי הכרויות באינטרנט, קבוצות וטסאפ להכרויות, פייסבוק ועוד...
וגם כשאחרים מחפשים בשבילי, אני בכלל לא רואה את זה כאילו הם חושבים במקומי מה מתאים לי, אלא אני אומר להם מה אני מחפש, והם מציעים לי הרבה הצעות שאני פוסל עד שהם מציעים לי משהו מתאים שאני מסכים.
את יכולה לבקש לחפש בשבילך משדכניות שלא מכירות אותך שלא יודעות איך היית פעם.



הייזל
הייזל
מוטיבציהאחרונהעלו לי מחשבות...
אני זוכרת את עצמי בתחילת תקופת השידוכים.
תמימה כזאת,
ועוד חשבתי אז שאני חכמה ומודעת...
מצאתי את עצמי מתדיינת בשאלות שעליהן עומד העולם:
"האם להמשיך"
"האם לנסות בכלל"
"אבל הוא לא לטעמי חיצונית"
"אבל אין משיכה"
"כיף לדבר אבל מרגיש לי כמו חברה"
"לא מרגישה עניין בפגישות, להמשיך?"
וכו' וכו'
ופעם באמת הייתי בודקת, ושואלת בנושאים החשובים למעלה...
ואז , קרה הדבר, הרגשתי איך באמת צריך להרגיש שרוצים מישהו,
פתאום הבנתי שסתם חפרתי עם עצמי ועם העולם,
פתאום הבנתי שלא הבנתי אז מה זה בכלל לרצות בחור...
אז נכון שיש סיפורים שמספרים לפני השינה,
על בחורה שלא כל כך נמשכה ואח"כ פתאום קרו ניסים ונפלאות, והיא לא מבינה איך היא חשבה אז פעמיים
אבל באמת אני חושבת, שבסופו של דבר,
התשובה נשארת זהה,
לא.
אז לא חבל סתם לדון ולברר ולבדוק ולנסות?
ועם כל זאת, אני עדיין מהססת כשמגיעים לדיונים שכאלה...
ואולי צריך להיות יותר נחרצים...
מוזמנים להביע דעתכם,
לילה טוב
לב אוהב
הדוכס מירוסלב
לב אוהבאני לא מדברת על התלבטות טבעית שאתה לוקח את מכלול התכונות, ואת מכלול מה שראית בפגישות
ולפי זה מחליט...
אני מדברת על ספק מאוד מסויים שפשוט שמתי לב שחוזר הרבה הרבה (חברות שלי , פה בפורום) והוא עניין המשיכה ומציאת חן... בעניין הזה פשוט ראיתי שלא משנה כמה חפרו וכמה ניסו, התשובה בסוף הייתה שלילית...
כי באמת זה תנאי מאוד בסיסי לחתונה...
היה בחור אחד שהיה קליק מטורף, אבל יותר מהבחינה של הכימיה שזרמה... שזה יותר אמיתי...
ובחור אחר שהיו פרפרים וכל ההתרגשות הזאת, אבל זה בכלל לא התאים...
ולמה מלחיצה? (תראי מה שכתבתי לחלל הפנוי..)
אני הרבה מאוד
בעיקר בנושאי לנ"ו,
מתחיל מהבוקר שנתתי תשובה חיובית מבחור לבחורה (בהמשך הוא הספיק להתחרט
)
חשבתי ביחד עם כמה אנשים על איך לקדם את נושא השידוכים.
יצאתי לפגישה חשובה שעזרה לי להתקדם![]()
לסיום,
פגשתי מישהו שפעם עבדתי איתו ולקראת סוף השיחה אזרתי אומץ ושאלתי אותו
אם יהיה לי רעיון אם אפשר להציע לו, הוא שמח
מה איתכם?? מה אתם עשיתם???
ארץ השוקולדכח, אמונה, תקווה ורצון?
הרצון נחלש, התקווה נעלמה והתוצאה היא שאין לי כח לעשות כלום בכיוון כי לא מאמינה שייצא מזה משהו באמת.
יש סוג של אתר היכרויות שמתאים לי
וכבר כמה שבועות אנשים חופרים לי (בלי שיודעים אחד על השני) שארשם שם
עד עכשיו היה לי תירוץ, אתמול מישהי מצאה לי פיתרון ככה שהתירוץ נעלם
(היא אפילו הציעה שתרשום אותי וסירבתי משום מה...)
אני מוצאת את עצמי יושבת מול הפלאפון בתכנון להיכנס לאתר ובמקום זה בוהה בפלאפון או מוצאת תעסוקה אחרת
מה אני מצפה שיקרה?!
לא מוכנה לדבר עם שדכנים. לא רוצה להירשם לאתר. אין הצעות מחברות
אני באמת לא חושבת להתחתן?!
מתחשק לי שהוא יפול מהשמים ויגיד לי 'היי מותק, הגעתי'
לא יודעת מה יהיה
ולא ברור לי למה כתבתי את זה כאן. שיהיה.
א. אני חרדית, כך שככל הנראה זאת תהיה הדרך שלי להתחתן בסופו של דבר....
אלא אם מישהו בכל זאת יציע לי לצאת בלי צד שלישי, מה שאני פחות מאמינה שיקרה.
ב. בהחלט. תסכים איתי שזה הרבה יותר נוח מלשמוע שוב ושוב 'לא מתאים' בגלל שלל סיבות?
ולמה לא לקחת זמן לעצמי? כי זה מה שאני עושה בערך מגיל 18.....
ההפסקה הזאת לא רוצה להיגמר. נוח לי במקום הזה כנראה.

פה לקצת





ארץ השוקולד

פה לקצת
ארץ השוקולדוזה מה שמייאש אותי...
)רק אמונהאת מוזמנת לאישי
צריך פשוט לצאת ולהפגש..
שמעתי שרב אחד אמר שהסגולה הבדוקה למצוא את הזיווג שלי זה לצאת![]()
לדעת שהקב"ה מכוון. צריך להתפלל ולהאמין שזה יקרה..בעזרת ה'![]()
רחפת..אחרונהמישהו אי פעם נהנה מזה?
מישהו אי פעם הרגיש שזה באמת מפרה או מלמד אותו דברים חדשים?
מישהו אי פעם הרגיש שזה לא מאולץ פחד?
גברים יקרים,
למצוא זיווג זה קשה; למצוא חברותא זה קשה
אני באמת לא מצליחה להבין למה *חייבים* לנסות לשלב בין השניים, לפחות לא בדייטים.

כמו שאמרת, תלוי ברמה מסוימת במי שהציע.
אם המציע הוא מהמשפחה( אחים\ הורים) שמכירים את הבחור אז אני לא מבררת, אני סומכת עליהם שהם מכירים אותי ולא יציעו לי משהוא שלא קשור בכלל.
אם המציע הוא מכר אחר אז אני מבקשת מספר אחד לבירור ומבררת אבל לא ממש לעומק, רק לראות שזה הכיוון. כי בגדול אני מעדיפה לשפוט בעצמי בפגישה פנים אל פנים.
את ההצעות ההזויות ביותר קיבלתי מקרובי משפחה לצערי,
אולי כי הם כל כך רוצים להציע שלא בודקים לעומק... ![]()
דרך אמונה בחרתיאחרת עם מי אני אצא?

אני הכי אוהבת את תשובת האינטואיציה.
ולא תשובות רגילות של,הוא מה שאת מחפשת ואז פירוט הקורות חיים שלו.
אני לא מנסה לבדוק רמת דיוק מקסמילית,כי ג'ון תנסה לחשוב על מישהי שיצאת איתה,ואולי לא הכי התאימה מקסמילית,ופשוט הייתה כימיה טובה,ןהיה נעים ונחמד.
זה דברים שלפעמים הם מעל הטבע.
אני כן יכולה לעשות תחקיר על ההתנהגות שלו אבל בשביל להבין מה הדמות שאני עומדת לפגוש.
ובתכלס?תסתכל סביב החבריםשלך בטוח יש כמה זוגות שאמרו עליהם תמשפט שבחיים לא היו חושבים להכיר בינהם.והקב'ה עושה תעבודה שלו.
מה שאני מנסה להגיד זה שאיןמדבר כזה רמת דיוק מקסימלית,ויכול להיות שאנחנו חושבים שמשהן מסוים מתאים לנו ומתעקשים עלין..ופתאום אםמטיפה נשחרר נגלה שדברים.מפתיעים.
דגומה ממש טיפשית כיום,שזה לא יצור דיון ;() בגיל 20 הייצי מסכימה לצאת רק עם בחורי ישיבות ולא עלה בדעתי בחורי מכינה,סתם סטיגמה.יצא חי בדרך לא דרך להכיר בחור ממכינה,והוקסמתי,באמת. סתם דןגמא שמראה עליי אישית שחשבתי מה יכול להתאים לי וגילתי עודדברים מופלאים.
כמו זןג שאחד הוא מישיבות הקו המובהקות ואשתו למדה במגדל עוז.
יצא לי חפירה לא קשורה כל כך,מצטערת (:


ענבלשלא מחשיבים את זה.
בעיקר הרב צוקרמן, שהוא ממש חד משמעי בקביעה שהאהבה זה הקריטריון היחיד.
("יחיד" - דהיינו לא לימודים, לא לימוד תורה, לא מגורים, לא השקפה...)
לא צריך לזרום ולא לנתח יותר מידי ולא לקפוץ על כל הצעה ולא לסרב לכל אחת
גם אם מציעים לך מישהי ואתה לא מקבל את כל הפרטים (או שהוא לא יודע) אז לשאול ולבדוק עם הבחורה מה שמעניין אותך לדעת
עכשיו בואי הביתה.
(אני לא טוב במשחק הזה
).

בעז"ה בקרוב ממש!לב טהור:)בס"ד
בעז"ה מקווה שאצליח לעזור ולמצוא מישהי!
נגע בי.סוסה אדומהאחרונהכתוב מקסים.
הלואי כבר.
הלואי!!

היי,
אחי התחתן השבוע, ואנחנו מחפשים רעיונות למזכרת משבת שבע ברכות.
נשמח לניסיון שלכם.
אני לא אוהב שמחלקים ברכונים וכאלה
לרוב האנשים יש מספיק בבית וזה סתם נתקע.. או שלא לוקחים.
שלום לכולם.
אני לא חדשה בפורומים, פתחתי פצל"ש כי לא רציתי שיכירו אותי.
אני בת 16, בשביעית, וכבר הרבה זמן אני חושבת על להתחיל לצאת בשמינית, 17 כזה.
אמא שלי מסכימה איתי, והיא אמרה שבשנה הקרובה אני צריכה לעבוד על יציבות נפשית כדי שאוכל לבנות בית יציב. אין לי מושג מה זה יציבות נפשית, אף פעם לא הייתי יציבה (עד לפני שנתיים גרתי במקומות ממש קשים חברתית וזה השפיע עלי), עכשיו אני מרגישה מאוד יציבה יחסית לפעם, אבל מסתבר שזה לא מספיק.
כשאני רוצה להתקדם ולהגיע למצב מסוים אני יכולה לדעת לבד להתקדם אם אני יודעת לאן אני צריכה להגיע, אבל אין לי מושג למה הכוונה יציבות נפשית מספיקה לנישואים.
תודה לכל מי שקרא הכל, ואשמח לעצות.
ובשמחותמה נשמע??גם אני בתיכנון להתחיל לצאת בקרוב..אני בתחילת שמינית.
אני די מסודר בראש מה אני מחפש ומה אני רוצה שאישתי תהיה בערך מה הכיוון של החיים שלי!![]()
רוצה ןנראה לי די בוגר להקים משפחה...
אבל מרגיש שחסר לי יציבות נפשית קצת ב''ה מנסה לדחוף את זה כמה שיותר בעז''ה
שבאמת אתחתן בקרוב...
אשמח למי שיוכל לתת לי עצות ולעזור בקיצור בעצות בכללי על מחשבה
שאלתי את אמא שלי והיא אמרה שהיא השתמשה במונח הלא נכון, היא התכוונה לבגרות במובן שכשיש קושי בדבר מסוים יודעים לשמור את הקושי שם ולא שיפריע לנושאים אחרים, אם קשה בעבודה למשל, שלא ישפיע על הזוגיות.
וזה מה שהיא אמרה שאני צריכה לעבוד עליו, עם הקשיים שהחיים יזמנו לי.
שרה'לה92
ב. אם אני מבין נכון, יציבות נפשית הכוונה: שתגבשי לעצמך השקפת עולם, שתהיה לך אחריות על בחירת מקצוע, פרנסה, גידול ילדים, לחיות בזוגיות, יכולת לעמוד בלחצים, לחיות בנפרד מההורים, לחשוב כלכלית, לחשוב לטווח ארוך. בקיצור, להתבגר, כך שמלוא האחריות של ההחלטות מוטלת על כתפייך בלבד, לטוב ולרע. חלק מזה תלוי בעבודת מידות, חלק מזה לומדים מהניסיון וחלק בא לבד ואי-אפשר לזרז.
ג. לדעתי, זה מוקדם, והמירוץ לחופה זו טעות, אבל לא שאלת אותי... בכל מקרה, באמת בהצלחה!
(עכשיו ראיתי ששאלת אותה. אז תורידי את סעיף א
).
חבר מספר לי היום על הצעה שהוא קיבל..
"היא לא מדברת עם בנים, תדבר עם חברה שלה"
הסכים...
החברה: "תתקשר לרב שלה והוא יגיד אם כדאי להפגש איתך"
זרם..התקשר... הרב אמר בסדר..
החברה: "תשלח לי תמונה ואני אחליט אם אתה מתאים לה"
רגע רגע.. אז שתשלח גם היא תמונה.
"לא, מה פתאום. תשלח אתה קודם ואולי היא תשלח"
אז תגידי לה שתלך לחפש ת'חברים שלה.
יש יותר "לא רוצה להתחתן" מזה? חחח
סיטואציה מבאסת
אבל הצחקת אותי 
מור ולבונה
ומי נותנת לחברה שלה להחליט לגבי המראה של הבחור? יש דבר כזה? ![]()
בטוח שזה לא קטע ממערכון?הדוכס מירוסלב
מבקש אמונהצריך לפרסם אותה בקולבוטק תאמין לי
אתה שומע את רפי גינת...
ועכשיו נדבר על הבחורה ג., הבחורה שמשגעת בחורים, עושה להם קומבינות, וגורמת להם להתייאש מחתונה
כל היודע פרטים על מקום הימצאה מתבקש ליצור קשר

היא אפילו לא תדבר איתך..
יואוו, קרעת אותי מצחוק



לך דומיה תהילה
לאיודעת מה זה הכלבו הזה אבל יואו מבקש
נפש חיה.יאללה-יאללה.
(הזכרת לי איך פעם דיברתי עם חבר, שידבר עם אשתו, שתדבר עם חברה, שנתנה לי מספר של חברה לבירורים, שנתנה לי עוד מספר, ועוד מישהו שהציע לה בפועל... והחצופה עוד מעיזה לומר לי "לא"
).
וואוו!!
נפש חיה.