פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 832)

וכולנו יודעים שאתה פועל בהתאם לנהלים.
גמר חתימה טובה!

איך לדעתך היה נכון לעשות את זה?
(כמובן שיכול להיות ששכחתי מישהו, בשביל זה כתבתי את זה)

אני חושב שאני צודק אבל מצטער מזה שאנשים נפגעו מזה

כיוונתי לדעת גדולים💪

להתנצל על זה שפלוני/ת נפגעו ממה שעשית, גם אם זה היה נכון, המטרה לא הייתה שהם ייפגעו ועל כך אתה מצטער.

בכל מקרה, יישר כח

אבל שיהיה לה בכייף.

ומה הטעם של השירשורים האלה.

(חוץ מזה שכנראה מי שעושה ראסטות לא מתאימה לי, כי זה מעיד על סיגנון חיים מסויים)

לפי מיטב הבנתי לא אומרות כמעט כלום על האדם. רק שהוא החליט שהשיער שלו היא ראסטה

ראית פעם כלה עם ראסטות?

(טוב, גינס זה באמת מכוער, אבל הבנת את העיקרון...)

מסוג הדברים שהם פחות הרי גורל. ואם היא חושבת שנכון לה להיות עם ראסטות אז בהצלחה! מי שיתחתן איתה בעז"ה ירצה אותה ואין כ"כ עניין לדאול פה כי כל אחג וטעמו וכו..

כל גבעתי ניסו להתחיל איתה

זה לא נורמלי

ראסטות הן אמירה, עם כל הכבוד. אמירה שאני לא שותף לה.

ודתית.



מניח שאם וכאשר, אברר אצל בנות מה המשמעות של זה.

סתם.
זה לא חייב להיות מלוכלך או עם כינים.

מאיפה נחתה השאלה הזו?

באופן כללי, אם היא החליטה ללכת על ראסטות כנראה שזה מה שמתאים לאופי שלה וממילא עדיף שהיא תמצא מישהו שזה הכיוון שלו.

לדעתי זה לא יפה בכלל

אני לא כל כך בקיא בסצינת הראסטות אז אני לא יודע אם יש סגנונות מסויימים שהולכים על זה או שזאת תופעה רחבה שיכולה להתבטא אצל בנות שונות...

לא אוהב את זה..

זה יכול להעלות זכרונות וזה לא תמיד נעים

עבירות של בן אדם לחבירו..
גם אם מעלה זכרונות, בקשת סליחה זה הכרחי ומצווה בטח לא סיבה להשאיר אדם פגוע..

יותר מבקשת סליחה כזאת.

לא חושב שבשם הכפרה שלי יש התר לפגוע באחר/ת

נכון, שב"תנאי מעבדה", אנחנו מוכרחים שכל החטאים יכופרו, וזה רצון ה', ורצון ה' שתהיה התפייסות ונבקש סליחה.
וחטאים שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שיירצה את חבירו.
אבל הלכה למעשה, לפעמים זה מורכב יותר. לדוגמה, יש דיון בפוסקים: אם פגעתי במישהו והוא לא יודע שפגעתי בו (דוגמה - אמרתי עליו לשון הרע ח"ו והוא לא שמע על זה). האם נכון שאגיד לו? ייתכן שבכלל יש איסור בדבר.

בכלל. המטרה של זה היא להתקדם, להיות טובים יותר זה לזה וכלפי ה'. אם בקשת הסליחה פוגעת יותר מאשר הפגיעה שעליה מבקשים סליחה, מה הרווחנו?
המטרה היא *לפייס את חברו*. שהחבר יהיה מפוייס, שירגיש טוב יותר עם מה שהיה. אין מטרה בעצם אמירת הסליחה, אלא ככלי לפיוס. אם זה לא כלי לפיוס, אז זה לא מועיל ועלול אפילו להזיק...

אני חושבת שהמשמעות של לבקש סליחה באמת ולרצות את מי שפגעתי בו צריכה לבוא ממקום של לשבת ולחשוב עם עצמי במי פגעתי ולפייס אותו פנים מול פנים או בטלפון או בהתכתבות, להראות שאני מצטערת ושכואב לי הכאב שגרמתי לו ואז הצד השני בעז"ה מתרצה.

לעומת הבקשות של הסליחה סליחה סליחה שאנשים שולחים/ אומרים בלי טיפת מחשבה ורגש.

אומנם ייתכן מצב שבו אני לא יודעת במי פגעתי ואז אני מבקשת שאם פגעתי בלי יודעין שיעדכנו אותי.

ואגב, אם פגעתם במישהו אל תחכו לערב יום כיפור או לחתונה שלכם כדי לפייס אותו, אפשר גם בסתם יום, ועדיף לשדר שאני לא רוצה לפייס רק כי אני פוחד שאלוקים יגזור לי שנה רעה או כי אני חושש מקפידה וכאלה, כי זה שוב מעמיד אותי במרכז והשני הוא שוב כלי למחילה בדיוק כמו שלא ראיתי אותו כשפגעתי.

 

אולי כתבתי כאן פעם, בעבר פגעה בי מישהי פגיעה חמורה מאוד ואני אדם שממש לא נפגע בקלות,

וכשהיא התקשרה להתנצל לקראת הימים הנוראים, הרגשתי שהיא רק רוצה לשמוע סלחתי ובי, לא עניין אותה לשמוע מה היא גרמה לי, והיא ממש לא הסבירה שהיא מתנצלת, מרגישה רע עם עצמה, כואב לה שהיא הכאיבה לי כל כך, הרגשתי פשוט אויר מבחינתה. ואמרתי לה 'את שמה לב שאני לא קיימת כאן? שאת רק רוצה לסמן וי ולהמשיך הלאה?' והיא הודתה לי שזה נכון.

 

אז, קראנץ שוקולד, ברור לי שסתם נפלתי עליך ולא לזה הייתה כוונתך, אבל אם כבר עולה הנושא, שימו לב לא לפגוע יותר בבקשת הסליחה שלכם.

גמר חתימה טובה.

זה ממש לא כוונת ההלכה וכוונתי, בודאי שאם ידוע בבירור שהייתה פגיעה אז מתקשרים ומסנים לפייס כמה שיותר וכמובן שקרוב לזמן הפגיעה אבל הקב"ה נתן לנו את היום הזה כיום סליחה וכיום שבו אפשר לסלוח ולהעביר על מידותינו וכשם שאנחנו ננהג אחד כלפי השני ינהגו איתנו למעלה.

כיוונת למה שכתב הרב מלמד בפניני הלכה:

"ש נוהגים לפני יום הכיפורים לבקש סליחה ומחילה מכל חבריהם ומכריהם. אולם אין במנהג זה כמעט תועלת. ויש שעל ידי מנהג זה מרמים את עצמם לחשוב כאילו הם צדיקים שמרוב זהירות מבקשים מחילה מכל חבריהם, כאשר בפועל הם נוהגים ברשעות, מפני שמהאנשים שבאמת נפגעו מהם, הם אינם מבקשים סליחה. אלא העיקר הוא שיערוך אדם חשבון נפש לקראת יום הכיפורים, וייזכר במי שאולי נפגע ממנו, וממנו יבקש סליחה ומחילה (של"ה מסכת ר"ה דרך חיים קנא)."

 

 

השאלה היא מה מפרשים כפגיעה.

אני לא חושבת שצריך וכדאי לשלוח בקשת סליחה לכל מי שחתכתי אותו, גם אם זה היה לו קשה. 

רק אם מדובר במשהוא מעבר לזה שאני יודעת שהבחור נפגע ולא התנצלתי.

ה'זריקה'של המדוייט נעשית בצורה לא הכי נעימה או עם רמיזות כאלה ואחרות או שלעיתים נאמרים דברים שפגעו, בקיצור לא חסר ואני בטוח שאם קרה דבר כזה לרוב זוכרים וזה משאיר חותם..

את המונח "זריקה".אנחנו  זורקים זבל, לא בני אדם. צודק, אבל דיברתי על סיום קשר באופן לגיטימי לגמרי שפשוט היה חד הדדי ואחד הצדדים לקח את זה קשה.

הצלחת להזכיר לי עכשיו את בקשת המחילה שלי
מזה שביטלתי את הכמעט אירוסים איתו
כן,
בשעתו שאלתי רב שממש נזף בי שאני חייבת לבקש סליחה בצורה רצינית


זה היה קשה
נחנקתי בשיחה הזאת מדמעות

עוד משהו שאני צריכה להודות עליו לה'
שנתן לי את הזכות להרגיש
עד כמה עמוקה יכולה הסליחה והתחילה להיות
עד כמה מרגישים מטוהרים אחרי זה
שנתן לי את הנסיון הזה

כי ברגע הפרידה כבר בקשתי סליחה... 

לא רוצה להחזיר אותו אחורה..

יש הלכה ברורה בעניין ואדם לא יכול להיכנס ליום הכיפורים כשהוא יודע שכנראה פגע במישהו.. אחרת כל התפילה שלו לא שווה, אז אדם צריך לעשות את כל המאמצים כדי לפייס וכמובן שגם האדם השני ראוי שלא יהיה אכזר אלא ימחל.

וידוע שכנראה יפגע ויגרם יותר נזק. תסתכל שם מה הדין..

פה זה מצב של פגיעה במהלך פגישה או אחריה, לא ראיתי שפטרו על מצב כזה.. זה לא שונה מכל בן אדם לחבירו אחר..

זה בדיוק אותו עניין.
יש בקשת סליחה שלכאורה עושה מעשה ראוי אבל בפועל עושה שירות דוב.

ולהזכיר לו אותה עכשיו?!
זה עלול רק לצער אולי..
או להכניס לו תקוות לא נכונות..

לדעתי במקום להתפלסף,
פשוט לשאול רב

דיברתי על מצב שאתם זוכרים שאולי פגעתם במישהו במהלך פגישה ולא יצא לכם לבקש סליחה על זה, אז פשוט מתקשרים ומתנצלים ומפייסים לפני יום כיפור!! אין פה שום פלסף, יש פה הלכה פשוטה, הזכרתי פה הלכה מי שרוצה שיעשה את זה ומי שלא לא, גמח"ט!

אבל שים לב שהדיון הזה נוצר בעקבות תגובה קודמת של ניקית שהשאלה על מישהו שהיא ביטלה לו..

ולא פתחתי על זה את הדיון.

היא אותך תהיו זוג

לא עובד כל כך בקלות

תודה על העצות חבר'ה.. אבל זה גם ככה היה במקום שנקלעתי אליו פעם ראשונה בחיים

וכנראה שאני לא אחזור לשם.. 

 

 

חובה כלה... 

לפעמים מנסות לעבור את הגבול, אבל חייבים להיות ענייני בעבודה, וזה סתם יצר הרע, ותמיד מנצח השכל הקר, ובמילא יש כל כך הרבה לחץ, שאין זמן לחשוב על המחשבה המטומטמת הזאת.

שתמיד תנצח את היצר בעזרת ה'

וגם הם נשמכים לבנות צעירות ויפות.

זה לא היה בגלל יצר של עריות ה' ירחם..

אלא זה נבע מרצון לבת זוג שאפשר לדבר איתה, לצחוק איתה וזה... אתם בטח מכירים 

החלטה לעשות כיפור במקום משמעותי - היה מעולה ב"ה..

בואי נשחק כאילו אכפת לי מחשיפה אישית.

זכור לי שמישהו שאל
לפני ראש השנה..

לכן שאלתי
כי אז אמרתי שלחב''ד יש בכל הארץ..
מניינים אשכנזיים פתוחים..

לא מצפים ממני לאחוז ראש אחרי צום..
עוד לא אכלתי משהו רציני

אני באוטובוס בדרך הביתה

לא מאמינה על עצמי שעמדתי במה שהחלטתי לקראת יום כיפור...
היה לי כייף בחג הזה..
פשוט כייף להתפלל
כייף!

וכשראיתי את המילים "על חטאים שאנחנו חייבים עליהם כרת וערירי''- עלתה לי אסוסיאציה של הרווקים המבוגרים באמת.. (מעל 40+) יש לנו שניים כאלה בקהילה ופשוט באותו רגע הפנים שלהם עמדו לי מול העיניים.. ופשוט מצאתי את עצמי מתפללת בלב עליהם...

הייתי ביום כיפור בישיבה
אצל אחותי וגיסי.

וברוך ה'
יש דברים טובים.

מי שפגעתי בו
אנא ממך,
יכול להיות שאני לא יודעת לזה כי לא סיפרת שנפגעת,

ולכן אני מבקשת ממך
סליחה ומחילה
מעולם לא היתה לי כוונה לפגוע בך
שתהיה לך חתימה וגנר חתימה טובה
שנה טובה חמתוקה

אבל אהיה גמד על כתפי ענק ואצטרף לדבריך

אז תבואו להגיד כי אם לא.. אני לא אדע

ממש סליחה אם קרה שנפגעו ממני.
אכפת לי מכל יהודי ואשמח להצטער אם יש על מה!
בבקשה תגידו.

גמר חתימה טובה לכולם

סתם כייף לי לקרוא את בקשות הסליחה האלה,
אפילו שאף אחת פה לא פגעה בי,
עדיין הניסוחים האלה מלחצים את הלב

חחח סתם שנה טובה

ומצטרפת לבקשות הסליחה

על גבי הפורום כשלא מכירים את האדם לפעמים קל לנו יותר להתבטא בחריפות.
מה שלא היינו מרשים לעצמנו במציאות.

ולכן סליחה ומחילה
לפי דעתי בדרך כלל הצלחנו להתפייס איכשהו אבל אם יש מישהו שלא דיברתי איתו מוזמן לפנות
העיקר שיתקבלו התפילות!!!

איזה כייף לך שככה אתה מרגיש..

הלוואי שנרגיש כך תמיד, באופן קבוע ורק עם עליות..

היטב לבטא את מה שאני גם מרגישה,
שבת קופות הטובות יותר, שבהן אני מרגישה יותר מחוברת,
אני יותר כמהה להתחתן..

ובתקופות שפחות,
אני עדיין רוצה,
אבל מאזנת את עצמי,
כי אני לא רוצה להתחתן במצב כזה -
אני רוצה מישהו ברמה רוחנית מסויימת -
ואם אני לא שם מספיק עם כל ליבי -
אני מעדיפה לחכות איפה להיות מטוהרת יותר,
ולהרגיש ראויה לו..

זה רק בהרגשה
אבל בפועל, אם היו הצעות בזמנים האלה דווקא הייתי נפגשת

והאמת - ששמתי לב שבתקופות של דייטים אני מתחזקת יותר -
באמת כדי להיות ראויה לחצי שלי..

ירידה לא חייבת להיות בעמדה של קלקול, היא יכולה דומה יותר להקטנת הלהבה, זה טבעי וככה אנחנו חיים. בשלב של הריחוק מה שמחזיק ומחזק אלו האמונה והידיעה וכן גם הזיכרון של טעם הדבקות.

זה שאנחנו בריחוק לא אומר שירדנו ברוחניות בהכרח או שאנחנו לא ראויים, צריך לדאוג שזה לא יוביל לכך.

וכמו שאת אומרת עצם ההתעסקות בחיפוש בן או בת הזוג מכוונת אותנו למציאות אדיאלית וממילא דוחפת אותנו להשלים את עצמנו.

בעיני,
עבודת ה' אמתית צריכה להיות כך
שבכל דבר אתה מכניס את הקב''ה
לכל תחום בחיים,
וזה מה שמעניין אותך -
רק הקב''ה, התורה, המצוות,
וכל זה בחדר והתלהבות ורצינות.
וכשאני ''מתקררת'' -
זה בא בגלים מידי פעם..
אז אני פתאום יותר שמה דגש על דברים אחרים -
מותרים,
אבל בעיני זה לא בסדר -
כי אני רוצה לחשוב רק עליו, להיות רק שלו.. (של הקב''ה)

וזה בעיני מורה על ירידה הרוחניות
אז כשאני בדאון כזה
ופתאום ללכת לשיעור או ללמוד עם חברה נהפך להיות משהו שלא מלהיב אותי -
אני מכריחה את עצמי..
כי ''אחרי הפעולות נמשכים הלבבות ג'ק

וזה עובד, הלימוד מכניס לאט לאט חזרה למסלול
כשלומדים על גדולתו ה' - מתלהבים ממנו ומתאהבים בו..

אבל זה קצת מעציב אותי,
שיש תקופות כאלה שאני פחות..
כי א י רחצה אמת להתחתן ולהקים בית של אהבת ה' ויראת ה' אמיתית ללא פשרות..
ולזכות לחתן שנמצא במקום הזה לגמרי..

וכשאני מתקררת מהלהט -
פתאום אני קולטת שאולי אני עוד לא שם לגמרי-
ואולי אני בעצם צריכה לקחת מישהו כמוני
שעדיין עובד על עצמו ולפעמים מתקרר

ואני לא רוצה😔
אני רוצה מישהו שכבר נמצא שלב מעלי

ומהצד מטיפים לי שאני לא ריאלית ואין בחור כזה..

זה נכון שהשאלה צריכה להיות תמיד, בכל מעשה האם מה שאני עושה זה רצון ה'? האם אני עומד לפני ה' כרגע? ולא רק במובן של אסור ומותר, כמו שאת מתארת, גם המותר צריך להיות רצון ה'.

אבל אני מדבר על הריחוק הטבעי שהקב"ה יצר במציאות כדי שאנחנו נהיה כל הזמן בתהליך של תשובה תמידית, כדי שנגיע כל הזמן לפסגות חדשות. זה הריחוק הטבעי שבעצם קיום העולם שכל הזמן מבעבע מבפנים ודוחף אותו קדימה. אז כשאנחנו נדחפים קדימה מכח תחושת הריחוק אנחנו עפים למעלה, אבל תמיד תחזור תחושת הריחוק עצמה כי יש ריחוק בעולם...

אז מה עושים? זה לא אומר שצריך להפסיק לייחד את מעשינו לשם ה', צריך להמשיך בכך מתוך הבנה שכרגע זה נעשה ע"י הידיעה של רצון ה' ולא ע"י התחושה שלו.

אני חושב שהנפקא מינה לגביי מה שאת אומרת היא שאת לא צריכה להיות קשה עם עצמך לגביי התקופות האלה , זו הדרך של הקב"ה להנהיג את העולם דווקא כדי שתתקרבי אליו עוד ועוד, לכן גם אם בתקופות העבודת ה' לא במאה אחוז זה מובן וטבעי, כמובן שצריך לשאוף תמיד לתיקון ודיוק.
אל תדמייני בעל מלאך, תמייני בן אדם זו מדרגה הרבה יותר משמעותית!

היום אנחנו נכנסים ליום הכיפורים, אני מניח שאת לא חושבת שאפשר להישאר כל השנה באותה מדרגה. מצד שני אפשרי בהחלט להאיר את כולה באור חדש שבזכותו השנה תהיה מרוממת הרבה יותר מהקודמת.

בעצם כל הרעיון של ירידת הנשמה לגוף -
היא ירידה לצורך עליה
וככה כל החיים שלנו בנויים..

הירידה היא זאת שגורמת לנו, אם אנחנו מספיק רגישים, לרצות להתקרב לקב''ה..
בגלל הזיכרון המתוק של הקירבה אליו בתקופות היותר טובות. כמו שכבר הזכרת..

אבל אני חושבת שהאחראית היחידה על תקופות הצינון שלי - היא אני.
הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים..
אני זאת שבעצם, לא ממש במודע, בחרתי, קצת מעצלנות, להתפלל בפחות התלהבות,
ללמוד פחות, לשים יותר דגש על הצד הגשמי של העולם הזה ולא במחשבה איך לרתום אותו לקדושה אלא פשוט כי זה טוב ונעים ונחמד..
להתעצל לקרוא הרבה תהילים בראש השנה ולהיסחף לשיחה עם הגיסות במקום זה.. (אוי כמה שאני מתחרטת על זה)
וכתוצאה מזה, באה ההתקררות.

בתקופות כאלה אני מרגישה שאני הבאתי את זה על עצמי.
וזה לגמרי נכון.
אני לא חושבת שהקב''ה בא ושפך עלי דלי של מים קרים
אני האחראית היחידה לזה,
אני הבאתי את זה על עצמי,
ואני היחידה שיכולה לתקן.

מרגיש לי שאם אני שמה את הדגש על זה שככה ה' ברא את העולם וזה טבעי לרדת מידי פעם -
אז אני מורידה מעצמי את האחראיות לתקן..

שוב,
זה נכון שאנחנו בני אדם ורובינו לא נשארים אף פעם במצב סטטי - אלא או יורדים או עולים כל הזמן (ואם לא עולים - אז יורדים... זה כמו לטפס על הר ממש תלול - כל עוד אתה נלחם לעלות - אתה עולה. להרגע שאתה מרפה - אתה מידרדר טיפה..)
זה נכון שירידה לצורך עליה והריחוק הוא זה שגורם להתעלות הבאה..
(כי הנפש מתגעגעת למה שהיה)
אבל יחד עם זה אני אישית מרגישה צורך כן לחוש אשמה במצב -
כדי שתהיה לי מוטיבציה לתקן -
כשם שאתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן...


ואני לא רוצה בעל מלאך..
מעדיפה אותו בדמות אדם כמובן
אבל ברמה אחת מעליי
זאת לא שאיפה נורמלית?
שהבית יהיה יותר רוחני מהאישה?
אני בסופו של דבר הולכת להתעסק הרבה יותר אחרי החתונה בייסורים גשמיים של אוכל וניקיון וגידול ילדים - דברים שלא יאפשרו לי להיות תמיד כמו שאני היום. למשל - לא תמיד אישה יכולה ללכת לבית כנסת בראש השנה ויו''כ .. גם אם היא מאוד רוצה.
ואני מודעת לזה שאז גידול הילדים והבית יהיה הרוחניות שלי..
אבל אני רוצה שבזמנים האלה, שכביכול אהיה עסוקה יותר בצדדים הטכניים של הבית והילדים -
לפחות בעלי יוכל לחזק אותי.. ולעזור לי לשמור על הרוחניות של הבית,
שלא תיטשטש עם כל המטלות היום יומיות..

מלאך לא יוכל לעמוד בזה..

לחבר בין ארץ ושמים זה משהו שהוא לא יכול לעשות.. רק יהודי יכול

אני רוצה בעל ברמה רוחנית יותר ממני..
הלוואי

עכשיו את רק מתחילה את שלבי העיכול. ב"ה שהוא מתחיל סוף סוף זה אומר שעכשיו יש לך כוחות להתמודד.
חודש זה מעט מאוד זמן בשביל להשתחרר מחוויה כזאת.
אל תאיצי בעצמך לשחרר כשאת עדיין אחוזה בזה ברמה כזאת. יש כאב והוא זקוק לטיפול ולחמלה שלך.

ואם זה גורם לך לבכות, תבכי... אבל תהי לך לאם.
כמו שאת מאפשרת לעצמך לבכות ולהבין את הכאב, תהי שם בשביל לעודד ולעזור בעצה טובה.

אחרי שתביני את עצמך עד הסוף, אם עדיין תרגישי צורך להבין יותר לעומק את הסיבה שבגללה נפרדתם, תתקשרי אליו לברר בקשר לזה. לגיטימי לגמרי...

חיבוק. וגמר חתימה טובה
אולי כדאי למרות כל המקום שבע"ה את נותנת לכאב, להגיד לו בכל זאת "פוס רגע, עוד יומיים אשוב, יום כיפור מחר, אז חכה רגע בצד, אני מבטיחה להתייחס אח"כ, פשוט לא כל יום כיפורים".

באמת לא פשוט... עוד יותר אם זה נגמר בפתאומיות ואין איזה משהו להיתלות בו בתור סיבה לסיים את הקשר...

מבינה אותך כל כך.

תני לעצמך את המקום לבכות, תפרקי כמה שאת צריכה..
אל תחסמי את עצמך, זה חלק מההתמודדות שלך.
לאט לאט תראי איך זה נרגע, תמלאי את עצמך בסביבה שעוטפת, בדברים שעושים לך טוב,
ותאמיני בשבעז"ה הכל יעבור ותמשיכי הלאה!

כאן אם תרצי לפרוק/לשתף/סתם לקשקש ❤

מרגישה שפשוט אני כתבתי את הדבר הזה.... כואב לי הלב ויורדות הדמעות מלקרוא... יש לי הרבה להגיד, אשמח בפרטי...

ממקום שהלב היה מלא בחום ואהבה נופלים לחלל ענק ריק וקר כ"כ.
מוכר ומעיק ממש!

עכשיו נותרו לך 2 ברירות.
או לחשוב שהוא הגורם לאושרך ובלעדיו רע לך ולהצטער מכך ימים וחודשים.

או להבין שהבדידות לא טובה לך. ולהסתער גם בלי כוחות ולהכיר מישהו חדש שימלא את עולמך באושר ושמחה.

זה עובד כך.
וכשמכירים אדם חדש, שוכחים את הקודם.

כמה נבחר לסבול בינתיים, תלוי רק בנו.

ואתה באמת חושב שזה נכון להסתער קדימה כלשונך, גם כשהלב עוד כואב ולא הצלחתי לשחרר עדין?

הלב תמיד יכאב עד שימלאו לו את החסר

אבל נראה קצת מדפוס ההתנהגות שהוא אדם שמתקשה בקבלת החלטות..
ואולי גם לא מספיק רגיש להעביר לך מסר שהוא לקראת סגירת הסיפור..
נכון,
כשאת בתוך העצב והגעגוע קשה לך לשפוט שזה מה שטוב בשבילך,
גם זה יגיע,
מניסיון.

בנתיים אני שולחת לך חיבוק
ומברכת אותך שתזכי השנה להקים בית נאמן בישראל!
מתוך שמחה, וללא ספקות..

ומברכת אותך בחזרה שתמצאי את האחד שלך עוד השנה מתוך שמחה ואושר ורק טוב!!
שנה טובה

אני קודם חושבת שאת צריכה לתת לעצמך לכאוב, אפילו לכתוב לעצמך את מה שאת מרגישה כרגע, ותוך כדי להתפלל לה' שיקל עלייך בתחושה.

אם הקשר היה ברמת פתיחות גבוהה ואתם כנים ואוהבים באמת זה את זו(אם את סבורה שהוא באמת אוהב אותך ושזו לא תחושה חד צדדית), אני חושבת ששווה שתשתפי אותו בעוד כמה ימים, אחרי שהוא יפנים שהוא לא יהיה איתך ממש! כי המשמעות של החלטתו היא שהוא יצטרך לנתק איתך קשר, כי אין דבר כזה להיות סתם בקשר שלא לצורך נישואין.
אולי ירגיש את החסר.
כך היה לי עם בחור שאני יוצאת איתו: )
הוא הרגיש בגלל סיבה לגיטימית (אך מעורפלת במקצת ולא מבוססת דיו) שזה קשה לו מידי ולכן לא נמשיך בקשר,למרות שאהב אותי(ועודנו)מאוד ב"ה.
אומנם אני הייתי מודעת לסיבה שבגללה סיימנו בזמנו את הקשר, אבל הרגשתי שאני לא מבינה ככ איך זה קרה, ולמה, כי היה טוב, בקיצור זה היה די בומבה לפנים!
אחרי כמה ימים הבנתי שהייתי חסרה לו, כי הוא החליט שהוא רוצה להמשיך בקשר ולנסות להתמודד בשביל לא לפספס אותי. אז ....מה שאני אומרת זה, שתתני לדברים אצלו לשקוע, תחשבי עם עצמך האם היית רואה אותו אבא לילדייך, וכשזה ירגיש לך נכון- סמסי לו שאת מרגישה שלא הוצאת את מה שאת מרגישה לגבי הכל. אם הוא באמת אוהב אותך- הוא יתקשר וינסה להבין אותך. אם לא יפעל כך- אז שחררי...את צריכה מישהו שיהיה לו אכפת מהרגשות שלך;)

תתפללי לה'.
תבקשי. תתחנני שיבהיר את הדברים.
מחכה לשמוע ממך עדכון בשורות טובות.
גמר חתימה טובה לך ולכל עמ"י!🙏

(במקרה נכנסתי לכאן, אז הייתי חייבת להגיב לך.
אשמח שתשלחי עכשיו ההודעה, כי אני נשארת מחוברת כרגע בשבילך😘)

שניכם, השנה הזו, לאהבת עולם יהודית.

@לך דומיה תהילה

וכמובן שכל הבנות מתות עליך ורוצות אותך אז חח

גמר חתימה טובה... סליחה אם פגעתי

משהו מרגיש לי חשוד.

גמר חתימה טובה, סליחה אם פגעתי...
ההודעה הנ"ל מופנית לכל חברי הפורום

אחלה גבר ואחלה גברת ואחלה תסריט. אהבתי את הדמויות והדינמיקה. משהו נעורי מתוק ותמים כזה...

לגבי 1 אני חושבת שזה לא סתם ככה אצל בני נוער. כשאין מטרה להתחתן, האח מרגיש שמנצלים את אחותו וזה פוגע בכבוד שלה ומימילא בשלו, וכנראה שבצדק
אז אם לא מדובר בניצול, ואתה מתכוון לצאת איתה במטרה להתחתן בקרוב, אני די חושבת שהוא יקבל את זה בטוב ואולי אפילו ינסה לעזור (בהנחה שהוא מעריך אותך).
לגבי 2, מה רע בזה? מעולה, לך לשם ותמשיך את התסריט (ואל תשכח לבוא לספר). וגם אם יראה חשוד, זה בסדר. זה לא שאתה חשוד ברצח, אתה בסה"כ מעוניין במישהי (שוב בהנחה שאתה מעוניין בה באמת = חושב להתחתן איתה).

ואגב, מעולה שהיתה גם התנגדות מצידה.

אבל הסיבה שהיתה התנגדות מצדה היא מפני שהיא לא רצתה להרגיש זולה...יש גברים שנלחצים מדברים כאלו לכן אני לא מסכים שההתנגדות היא טובה אבל מצד שני אני יודע שכך ה' ברא את האשה, אז מי אני שאתווכח עם הקדוש ברוך הוא?

מכיוון שבאת לבקש עצה, אתן לך אחת-

מעבר לעובדה שלא גוררים בחורה ללוות אותך בשעות הלילה.

אם היא אומרת לך שהיא מפחדת
אתה עושה אחורה פנה ומלווה אותה לבית שלה בחזרה

וכשדיברתי על מפחדת- זה מפחדת מהחושך.

ואם הפחד שלה הוא מסוחרי סמים, אתה מתנצל שביקשת ממנה ללוות אותך, ומלווה אותה עד שהיא נכנסת הביתה וסוגרת את הדלת.

מה שבטוח אתה ל א עושה
זה אתה לא אומר לה שה' מגן עליה, ושאתה מגן עליה.
עזוב תקב"ה, אל תנהל לו את העניינים. זה לא ביטחון בה', זה חוסר אחריות.

ואתה לא מגן עליה, בכלל.
להיפך, אתה סיכנת אותה בזה שהוצאת אותה לחזור לבד הביתה בשכונה עם סוחרי סמים.
ולא בטוח שהיית יכול לעזור לה אפילו אם היית נשאר לידה פיזית.
בטח שלא כאשר הלכת לדרכך. איך אתה מגן עליה בדיוק??
האקט עם הלתת תמספר טלפון שלך היה יכול להיות מאד הירואי, אם היתה בו טיפת אפקטיביות, מעבר לנסיון לחלץ ממנה את מספר הנייד שלה.

לתשומת לבך. ואם אתה טרול- בהחלט נהניתי.
כתיבה וחתימה טובה

הכותב אינו יועץ זוגי, אלא סה"כ בחור שאכפת לו מהנשים סביבו ומרגיש אחריות לבטחונן האישי

אני קורא את התגובה שלך ומתפוצץ מצחוק.
ראשית כל, לא גררתי אותה. ביקשתי אותה ללוות אותי והיא נענתה באופן מיידי, ברוך השם.
כשהיא אמרה לי שהיא מפחדת אמרתי לה שאם היא לחזור שתחזור...היא סירבה. לא מרגיש צורך להתנצל על שביקשתי ממנה ללוות אותי, לא מרגיש סיבה להתנצל.
הבחורה עוברת שם מדי יום, וגיליתי שבמקום יש סוחרי סמים ברגע שהיא אמרה לי. כשנזכרתי איפה היא גרה, הבנתי, ברוך השם.
מאד אהבתי את הביטחון שלך באמירה של "מה שבטוח אתה לא עושה" ואז מתחיל לפרט לי לא לומר לה שאני מגן עליה. רק חבל שהוא שגוי לגמרי. בחורה אוהבת להרגיש שהגבר שלה מגן עליה. וקלוט איזה יופי, הבחורה אהבה את המשפט וענתה "כן", היא מרגישה מוגנת לידי.
נתתי לה את המספר שלי ואמרתי לה שאם תהיה בעיה תתקשר לאחיה ואליי. כך היא המשיכה להרגיש מוגנת גם כאשר אני לא איתה.
לא לקחתי ממנה את המספר שלה, אמרתי לה לכתוב את שלי. אם הייתי רוצה לתת לה להבין שאני מתחיל איתה הייתי פשוט מוציא את הפלאפון שלי מהכיס ואומר לה "אני יודע שאת ממש נהנית לדבר איתי, אז תכתבי את המספר שלך" בביטחון עצמי גבוה, כנראה.
גמר חתימה טובה :]

גמר חתימה טובה!

אתה מוציא לעז על מליוני אנשים שלא בגדו. אם לא מליארדי.
לא חובה לבגוד.
אין אפוטרופוס, אבל שומרים על עצמנו.

יש לך הסתכלות קצת מעוותת על המציאות... לקחתי מישהי עם אומץ להיות איתך למרות שתבגוד? מה השאלה הזו?

אין דבר כזה אדם שלא יכול לבגוד.

המילה יכול משנה מאוד את המשמעות

אבל זה לא משנה. אתה מציג את זה כמו שכתבתי...
בעז"ה אתה לא תבגוד, נכון? לפחות תשתדל.
אז אין טעם להפחיד את הבחורה, או לדבר איתה על זה.. אם היא שואלת על זה, תגיד לה שבעז"ה זה לא יקרה. וזהו.
אתה לא צריך להתחיל לתת לה כל מיני אפשרויות בהן אתה בוגד כדי אולי להכין אותה למקרה ש...

אני מאמין בלב שלם ואני מקיים את זה שאשתדל ואתעלה ואתקדם וזה לא יקרה. בדיוק כמוך.

רק שאני מודע לעצמי, מודע למציאות, מודע לחיים מודע לשינויים ויודע שבחיים יש דברים שאתה לא חולם שיקרו לך. מבין מה אני אומר?

נלך לתחום האמוני, אני מאמין ושומר מצוות, דוס. אבל אני יודע שאם יבוא מישהו, ובדיון אצא לא צודק, אלך אצל רבנים, אשאל את השאלות ואת הספקות שעלו לי, אדון על הדברים ואתברר לי שאין מקומי בעולם האמונה, אכפור.

 

אבל כשהבחורה שיצאת איתה שאלה אותך איך היא תדע שלא תבגוד, היא רצתה לקבל ממך ביטחון ויכול להיות שהתשובה שלך (או הדרך שאמרת את זה) הורידה לה את הביטחון לגביך

פה נמצאת הבעיה, איך אני מקנה תחושת בטחון מצד אחד, מצד שני מציג את הדימניות ואת הצורך בעבודה

תנסה לנסח את זה בצורה קצת יותר ברורה (שתמיד יש ניסיונות בזוגיות אבל היא צריכה לסמוך עליך ולהאמין בך כמו שאתה בה) ולא להתחיל לפרט על למה יכול להיות מצב של בגידה. כמו שמתן תורה אמר כשמתעכבים על הנושא הזה ומתחילים להסביר אותו זה נשמע קצת חריג וגורם לחשוב שיש סיבה לדאגה

כמו שאמרתי, במקום לדבר איתה על בגידות,
תגיד לה שבעז"ה זה לא יקרה כי אתה תעבוד על הזוגיות ככה שלא תהיה סיבה להסתכל לצדדים.
תגיד לה שאתה רוצה להסתכל רק עליה, בלי לפזול, ובשביל זה צריך עבודה זוגית, והאם היא מוכנה לעזור לך להיות כל כך מאוהב שלא תצטרך שום תגבורים מהצד.

מילים כאלה יגרמו לכל בחורה להסכים

חוץ מהשורה האחרונה שלא נראה לי שכדאי שיגיד..

שיגיד מה שבא לו. אבל בסגנון כזה, שלא גורם ישר לחשוב שיש מצב שהוא יבגוד מתישהו

דיברנו על זה משפט וחצי. אני לא פוגש בחורה ומספר לה מה גורם לגבר לבגוד.....

אבל סבבה, אני מבין את הנקודה

אבל שוב.
אתה לא יכול להניח מראש שזה יקרה לך...
אתה לא יכול להגיד לבחורה שתפגוש, כדאי לך להיות מוכנה, כי אם רבנים לא ידעו לענות לי על תשובות באמונה, אכפור.
אתה מבין את הבעיה?

זה כמו שאתה לא יכול להגיד לה, תהיי מוכנה! אם תדרוס אותי מכונית, אמות. ותהיי אלמנה.
אני צריך לזה בחורה עם אומץ. אומץ להיות אלמנה.

לא, ח"ו. תתמקד בטוב. במה שאתה מאמין עכשיו והקשר ביניכם עכשיו. ובעז"ה יהיה טוב.

זה לא שהדברים האלה מוחלטים אצל כל אחד, הם מאוד שונים אצל כל בן אדם. ואני אדם פתוח

שיש דברים שאי אפשר לדעת? ושאין תשובות שיספקו אותך או את האדם ששאל, אז מה, ישר זורקים הכל? זאת לא אמונה לדעתי.. זה מזכיר לי את הספר של ה100% הוכחה חחח

שאתה חי ומתנהל היא מאוד בריאה וטבעית, ולא נשמע ממך שיש איזה פוטנציאל מיוחד ''לפזול'' בזוגיות- ככה שאם מנסים להציג את זה ודווקא זה מקבל הרבה יותר נפל ממה שזה באמת: אופי דינאמי שמוכן להשתנות ולהתגמש בחיים וזה דווקא מעולה ב''ה

אז לדעתי צריך לתת לצד השני להבין אותי הצורה טבעית וקצת פחות הסברים שיכולים לתת הבנה לא מדוייקת

נראה לי גם שברור לכולם שיש התמודדויות, וזה נלקח בחשבון כשרואים בן אדם רציני עם שאיפות וכו', ככה שאם ממשיכים לדבר אל זה שיש פוטנציאל לחטא זה נשמע שיש משהו אולי מעבר לרגיל... הכי טוב להתנהל טבעי אני חושב וככה הבחורה תכיר אותי, ומה שצריך לחדד נחדד ביחד👍

תודה =)

לא כל מי שלא מאמין הוא בוגד.

בעייני אתה צריך להגיד לה שאם תרגיש שאתה רוצה זוגיות אחרת אתה תשתף אותה ותנסו יחד לבנות את שלכם או להיפרד בהסכמה.

בחורה צריכה לדעת שכל עוד היא בזוגיות איתך אתה תכבד את הקשר לא משנה מה.

חלילה וחס תבחר לשנות דרך- תבוא ותעדכן אותה ולא תפעל מאחורי גבה.

 

ועדיף שתתרכז בכך שאם יהיו לך שאלות תחפש תשובות ולא בכך שתכפור כי להכל יש תשובות צריך מספיק לרצות לחפש.

ברשותך קצת אחרוג מהדפוס הקבוע ואגיב מעט שונה.
נקודות לשימור- אותנטיות, כנות, שיח בוגר שלא מפחד ממורכבות והתמודדות.
אלו נקודות חוזקה מטורפות ותהיה שמח שרכשת אותן לעצמך.

במה שכתבת היה לי קושי אחד.
העובדה שאתה מעיד על עצמך כנתון לשינויים קיצונים ושאתה שומר על כך ואוהב את זה ובו בעת אתה מצהיר כי העולם שלך יציב ב"ה. זה מסתדר לך בצורה הגיונית?
אולי הקושי שלי נובע מההגדרה השונה למילה יציבות אבל מרגיש לי שגם בשינויים יש גבולות גיזרה, שלמטוטלת יש יכולת לזוז בתחום מסוים.
אני נגד דברים קיצונים בכמעט כל תחום, מבינה שאדם הוא יצור דינמי ועדיין אני מצפה לשינויים סבירים ולא למציאות שכל תקופה מסוימת או כל אירוע מכונן יתן לו את קריאת הכיוון הבאה.
יש משהו בגרעין הקשיח של כל אדם (לטעמי) שצריך להיות מבורר ואיתן. עמיד בפני משברים ויחד עם זאת לא מפחד לברר גם כשמשהו בגרעין נסדק.

ביחס לאמירה של הבחורה, יש לך יצר; הכוח שהוא יכול לפעול לטוב הוא אותו הכוח שהוא יכול לפעול לרע.
בידך הדבר. שזה עצום!
אתה בעזרת ה' לא תבגוד באישתך כי אתה מעל היצר, אתה מכתיב לו את החיים ולא הפוך. נכון, זה דורש עבודה ועמל אבל אתה וכל אחד אחר מסוגלים לכך.
בשיחה כזו, אני הייתי רוצה לשמוע מהבחור שהוא יודע שזה לא אופציה (גם אם ברמה העקרונית יש סיכוי כזה ) כי הוא מבין שזה תלוי בבחירות שהוא יעשה.

כן, אני יודעת שבעוד איקס זמן הוא יכול להחליט אחרת אבל זה כנראה יתחיל עוד קודם לכן והבגידה תהיה רק ההופעה החיצונית של הדברים היותר עמוקים שהוזנחו.
בעזרת ה' אקווה שהבסיס שלנו יהיה מספיק עמוק ומבוסס ושהזוגיות תהיה בריאה וטובה.




אז לפני האיך מציגים, צריך לעשות חושבים אם זה מה שנכון וטוב כדי לנהל חיים כסידרם.
אם אתה מגיע למסקנה שכן, צריך לצאת עם מישהי שיודעת להכיל מורכבות כזו והדיבור שלך צריך להיות בהיר,
שלא יהיו אמירות מעורפלות שניתנות לפרשנות שלה.
כמובן שלא מספרים בדייט ראשון את כל משנת חייך וגם שמדברים על הדברים שהמינון יהיה בטוב טעם.
בסוף, אין כאן כלל אצבע, זה משהו שצריך להרגיש בשטח.

שנה טובה ✌

בעיקר מה שאני לוקח מהתגובה, זה שאני צריך להבהיר בצורה אמתית מהי צורת היציבות שלי. איך זה בא לידי ביטוי. זה נקודה חשובה.

לגבי כמה יציב בן אדם צריך להיות וגבולות גזרה, זה פחות הנקודה בשרשור, זה נתון לדיון רחב מאוד של הווית חיים שלמה של אדם.

ואני כתבתי, שאני חושב ביני לבין עצמי שהמצב שלי מצוין כדי לנהל חיים כסידרם =) 

 

תודה רבה, גמר חתימה טובה

פחות מגיבה פה בתקופה האחרונה ורק מדי פעם נכנסת להציץ, אך הפעם החלטתי להגיב כי הנושא הזה קרוב לליבי:

תתפלא, אך אני די מבינה אותך, אולי לא הצלחת לבטא את עצמך בצורה המיטבית ונגעת בנקודות רגישות כמו בגידה או כפירה, אך בפן האישיותי אני מבינה ואולי אפילו קצת מזדהה.

גם אני יכולה להעיד על עצמי ככזאת, מחזיקה בדעותיי שלי כי בעיניי הדעות הללו אכן נכונות, אך כל זאת רק עד שיוכח אחרת, כי ברגע שמישהו יבוא ויביא לי הוכחות לכך שאני טועה באורח החיים שלי/בדעות ובמחשבות שלי/בכל מעשה שאני עושה ואשתכנע בטעותי, אני אעשה כל מאמץ לשנות את דרכי ולדבוק בדרך טובה יותר.

 

-כל זאת עד שזה מגיע לעניין מוסרי- 

 

אני חושבת שעניינים של מוסר, נושאים של בין אדם לחברו כמו אנושיות, חמלה וטוב לב, הם דברים שאינם שנויים במחלוקת, ז"א, לא יכול להיות מצב שיום אחד בגידה תחשב כעניין מוסרי או רצח יתפס כמעשה מקודש, אולי במקומות מסויימים או בתרבויות מסויימות-כן, אך זה לא מעיד על טיבו של המעשה כמו על טיבה (או על חוסר טיבה) של החברה שהיא חברה חולנית ומעוותת. ולכן בנושאים אלה אף אחד לא יכול לבוא ולהוכיח לי שהדעות המוסריות שאני מחזיקה בהן הן שגויות או מוטעות.

זה שאתה מגדיר עצמך כפתוח וליברל הנתון לשינויים במידה והם אכן מושכלים ומוצדקים אינו נותן לך את הלגיטימציה לבחור ולומר שאף אחד לא יודע אם הוא יבגוד או לא. אני חושבת שהרבה פעמים המשפט של אין אפוטרופוס לאריות מנסה להסיר את האחריות ממי שנושא את הדגל שלו. באותה מידה גם לאדם יש את היצר להרוס, לרצוח, לגנוב או לשקר, וההבדל בין אם הוא יבצע את המעשה הזה או ימנע ממנו זה עניין של בחירה, אתה בסופו של דבר תחליט אם לגנוב, אתה גם תחליט אם אתה מעוניין לבגוד, האחריות על המעשה וההשלכות שלו אינן תוצאה של טבע אדם בלתי נשלט אלא תוצאה של החלטה מודעת ומושכלת ולכן האחריות תהיה עליך, ועליך בלבד.

המלצתי לך, זה לעשות את ההבחנה וההבדל בין הפן המוסרי של לקבל החלטה כנה אמיתית ומושכלת שאתה מתחתן ולא בוגד לעולם ויהי מה! אין בכלל את האופציה הזו מבחינתך! וכשבחורה שואלת איך תוכל לסמוך עליך בעניינים כאלה, התפקיד שלך זה להסיר את הדאגות שלה ולתת לה את היכולת לסמוך עליך ולבטוח בך. לבין הפן האישי/דתי/דעתי שבו אתה נותן לה את התחושה שאתה אדם רציונלי וחושב שככזה אתה רב-גוני, פתוח ומוכן לקבל דעות של אחרים ולאמץ אותן במידה והן נכונות.

העבודה האמיתית לפני שאתה נפגש עם בחורה זה להפגש עם עצמך, להבין מה אתה רוצה מחיי נישואין, מה אתה מצפה מהם ואיך אתה מדמיין אותם, ברגע שהמשנה הזו תהיה סדורה בעיניך יהיה לך קל יותר להציג אותה בפני אחרים באופן שלא יגרם להם להרתע ולקבל רגליים קרות עוד לפני שהצליחו להכיר אותך. 

כמובן שעדיין יחד עם זאת אתה צריך לנסות למצוא מישהי עם ראש קצת יותר פתוח עם מוכנות לקבל משהו קצת שונה.

 

בהצלחה וגמר חתימה טובה

אני פחות נכנס להאם אני צודק, האם הגישה שלי נכונה, זה פחות הקאצ. גם מאוד קשה בשרשור מסכן באינטרנט להציג הווית חיים שנבנתה במשך שנים.

גמר חתימה טובה =)

אשתך תשאל אותך מי הכי יפה בעולם, ואתה תגיד לה שם של מלכת היופי?

תשאל אותך את מי אתה אוהב הכי בעולם, ותגיד לה שאת אמא שלך?


אחי, בהכי אמיתי בעולם.
לא ככה חיים.

יש רובד פנימי בעולם, ולא צריך להסתכל רק על הרובד המדויק, הלשוני, אלא גם את הרובד הרעיוני. כששואלים אותך מי אמר שלא תבגוד התשובה צריכה להיות 'אני רוצה אותך, אין לי סיבה לבגוד' או 'את טובה, לא ארצה לבגוד בך'.
לא כי מה שאמרת לה לא נכון, אבל לא ענית על הרובד הפנימי יותר של שאלתה. היא שאלה 'איך אדע שאתה איתי/שלי' רק במילים אחרות. ועל זה אתה צריך לענות בהתאם.



יש לי חבר בישיבה שאתה ממש מזכיר לי אותו.

אם באותו רגע היא תראה לי הבחורה הכי יפה בעולם, או שככה ארגיש כלפיה, אגיד לה, אם לא אז לא. כנ"ל לגבי אהבה.

אם היא רוצה לשאול איך אדע שאתה שלי, שתשאל איך אדע שאתה שלי, ולא כל מיני שאלות אחרות.

מתחיל להבין את הראש?

מי שעולה לי בשליפה

@רחפת..
@כמעין הנובע
@לב טהור
@עץ על מים

מספיק.


עריכה
כדאי שמתוך רצון לדיוק ועומק
לא תדלג בדרך על האמת הפנימית.

ושמי שתהיה איתי תרגיש הכי חופשיה בעולם להגיד את האמת הפנימית שלה בפה מלא כמו שאני אומר את שלי בפה מלא, לא בכאילו, לא בשאלות מיוחדות כאלה שמנסות לברר משהו יותר עמוק וכל מיני כאלה.

 

אני והמ"מ שלי, כן, עולם שלם של אמת פנימית וחיצונית. הוא שואל אותי: מה קורה דוד? אני עונה בחיוך: בוקר טוב המפקד, הכל טוב. ובעצם האמת הפנימית היא שאני אומר לו: אני לא סובל אותך. 

ואז הוא אומר לי: אחלה, עוד שעה יוצאים לריצה. הוא אומר את זה עם חיוך שהאמת הפנימית שלו היא: גם אני לא אותך, יש לי יותר כוח ואתה עומד לאכול חרא עד שאני הולך.

ואז אני אומר לו: סבבה אחי והאמת הפנימית שלי היא: לך תמות.

אבל בזוגויות???? אם יש לה משהו על הלב? אם לי יש? רק את האמת הפנימית בלי שום מחסומים ושטויות באמצע.

ואני אתן לבנות לענות לך.


וכדאי לך למשמע את הצד שלהן. הן מבינות את עצמן יותר משאנחנו חושבים שאנחנו מבינים אותן.

האמת הפנימית של האישה= עולם הרגש הפנימי שלה.
ברגע שהיא משתפת בו מישהו היא מכניסה אותו למקום מאוד חשוב,רגיש ואישי בחיים שלה שלא לכל אחד יש אפשרות להכינס אליו.
בשביל לשתף אותך בו היא צריכה להרגיש שיש לה פרטנר שיכול להכיל את זה, שלא משנה מה הוא איתה, שהיא חשובה לו.

אז אולי זה לא יהיה בחודש הראשון ולא בחודש השני אבל באיזה שהוא שלב זה יהיה חייב להגיע, בלי זה אי אפשר להתחתן.
ומה שכתבת לי על משפטי שקר בתחילת קשר-אז אל תצפה ממנה להביא את האמת הפנימית שלה כבר בהתחלה כי היא לא תעשה את זה.וחוץ מזה שאישה מרגישה מתי משפט נאמר מהלב ומתי זה סתם.

והתפיסה שלך לא מסתדרת פה, מצחיק שהבאת את הדוגמא של חייל ומפקד זה כל כך טכני וקשר זוגי הוא כל כך לא טכני

האמת היא שאתה מחפש בתוכך את הדרך לגרום לה להרגיש הכי אהובה בעולם. גם בזמנים שקשים לשניכם. וזה אומר שאם אתה אוהב אותה באמת פנימית אתה תגיד את הדברים שהיא צריכה לשמוע, שיעשו לה טוב, בשבילכם. כי מצד הרגש הם נכונים ואמיתיים גם אם לא תמיד ולא ב100%.

בזוגיות צריך חופשיות ריגשית שמבוססת על אמירות שהן חד משמעיות גם אם הן לא כ''כ היגיוניות, אמירות ריגשיות.
אם קשה לך עם ''הכי בעולם'' אתה תמצא את הדרך לומר את האמת היפה: ''את הכי בעולם בשבילי''. לא במשחק. באמיתי.

כך לענ''ד, אולי יש בנות שחושבות אחרות.

את הדרך לגרום לי הכי לאהוב אותה בעולם. ואז ממילא כשאני אגיד משפט, לא משנה כל כך איך אתנסח והאמת ממנו תצא לאור, היא תרגיש הכי אהובה בעולם. אני ממש לא מחפש את הדרך לגרום לה להרגיש הכי אהובה בעולם. זה יקרה לבד! אני מחפש את הדרך לגרום לי הכי לאהוב אותה בעולם.

 

כדי שאוכל להבין למה תוייגתי ולענות בהתאם...

מקסימום אקרא כשיהיה לי מספיק זמן.... או שאחרות יענו.

זה לא עובד ככה
אישה שלא תרגיש אהובה לא תוכל להתמסר לקשר, לא תרצה להיכנס לקשר כזה ובטח לא תוכל להעריך ולהוקיר את האיש שמולה.
כן, נשים זה עם מורכב עם עולם פנימי מלא וסבוך רבדים ועליכם נצבת המלאכה הלא פשוטה בעליל להכיל אותו ולנסות להבין אותו.

עוד משהו, כדי שתוכל להבין את עולמה של האישה שאיתה תרצה להקים בית תצטרך לגרום לה להרגיש ביטחון מלא ואמיתי בקשר שלכם ואז היא תוכל לשתף אותך במה שקורה לה בפנים- כדי שתוכל להרגיש אותה היא אותך
עם תשובה כמו "היא הכי יפה בעולם" ולא את או "את לא תדעי" לגבי בגידה לא רק שלא תגיע למקום הזה של הביטחון אלא תקח אותו כמה פרסות אחורה עם סיכוי גדול לסיומו.

ממליצה לשנות את הגישה, כשמחליטים להתחתן זה אומר גם לקבל בליבי החלטה להכיל ולהבין את הצד השני.
יש על כך המון ספרים ושיעורים, שווה לשמוע
בהצלחה

אין לי ספק שכדי להגיע לביטחון ולאמון ולאהבה ולהכלה צריך הרבה מאוד עבודה. ומשפטי שקר שאומר לה בשלבים מוקדמים רק יבלבלו את העסק וירחיקו אותנו מהאמת.

אני לא מבין איפה את רואה שאני לא רוצה להכיל ולהבין את הצד השני.