לכל אדם בזיווג.
השרשור המקורי, עם קישור ישיר לתגובה שגרמה לי לכתוב את זה:
מקור - לקראת נישואין וזוגיות
ביקשו שם שאכתוב את הרעיון, וזה קצת גבולי, אז כתבתי בדרך משל (ומפאת קוצר הזמן אני מקווה שזה נכתב טוב)
[הכל להלן נכתב בדרך משל, אין להבין את הרעיונות כפשוטם ובטח שלא להטפל לדיקדוקי לשון 
]
בעל ואישה הם נשמה אחת, ונבראו בגוף אחד ("זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" וגו'),
בדרך לכאן, הם נפרדו, כל אחד עם המרחק שלו.
מתי הם נפרדים? בעולם הנשמות ברור לנו שנשמה לא מתחלקת לשנים.
בעולם המחשבה, הם גם לא מתחלקים לשנים (כך אומר הזוהר).
בעולם הרגש החלוקה הראשונית מתבצעת, ובעולם המעשה כולנו רואים את החלוקה, אנחנו כבר לא זכר ונקבה מחוברים (ח"ו חח)
עכשיו כשאנחנו מבינים שבעולם הרגש התחילה החלוקה, צריך להבין איך "לתקן" אותה.
כי הרי בעולם המעשה די ברור איך עושים את זה. סוגרים דירה, אולם, עושים חופה וקידושין וכן הלאה.
בעולם הרגש מתבצע התהליך של החיבור מחדש, הוא מתבטא במעשים בשלב ההצעות, ההיכרות, הדייטים.
הביאו בתגובה שלעיל מאמר חב"די שאומר שהכל תלוי במלאכים שנבראו מהמצוות של האדם, ואם המוות נעשו לשמה או לא לשמה.
הרעיון שם הוא שההגדרה למעשים לשמה, או להפך, שייכת לעולם הרגש. הרי אם אדם עושה מאהבה ויראה (של קדושה - יש להדגיש), שהם רגשות, נברא מלאך שלם, והוא, כמו רוב ככל המלאכים, שייך לעולם הרגש.
לכן כשהכרוז יוצא, והוא מגיע אל המלאכים לעולם הרגש, אם המלאכים שלמים וזריזים במלאכתם, הם מסייעים במהרה לתהליך השידוך.
ואם ח"ו יש המון מלאכים צולעים, חיגרים, סומים וחירשים וכן הלאה, אפשר להבין שהתהליך של החיבור, התיקון בעולם הרגש, יהיה קשה יותר (או ארוך יותר).
תזכרו מה קרה לבוני המגדל בדור הפלגה, תוסיפו לזה לא רק קשיי תקשורת אלא גם קשיים בגוף ונפש, ותבינו מה קורה כשהרבה מלאכים מנסים לעשות את התפקיד שלהם כשהם במצב כזה.
@חמוציות
@ע מ (לא מצליח לתייג)
נ.ב,
יש עוד דרכים להשיג תקלות ב"עולם הרגש" שנכתב למעלה.
מה שנכתב במאמר החב"די על מצוות לשמה או שלא לשמה, לדעתי, נכתב על האידאל.
מה שכתבתי על אהבה ויראה, זה גם חלק מהשלמות של מצוות לשמן.
יש עוד רגשות שאפשר דרכן לפגום שם. ולצערנו אנחנו יודעים שיש עוד הרבה דרכים להיות פגוע בעולם הרגש...
יש לזה כמה וכמה עצות, חלקן תורניות.
לדעתי העצה הכי טובה היא פשוט לעבוד על המידות, ללמוד מוסר הרבה ולשים דגש על ענווה (סוטה ד: אאל"ט) וביטחון בה' (שמביא נחת ומנוחה לנפש).
). 
